- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
את סקירת המחקרים השבועית שלנו פותח מחקר על דיאטה קטוגנית, והפעם על חולות סרטן השד. כמו כן, סקירת מחקרים על החשיפה לטבע כדרך להפחתת סטרס.
מגוון מחקרים בנושאים מטבוליים:
ההשפעה הקרדיו-מטבולית של מליסה רפואית,
ההשפעה קרדיו-מטבולית של פיסטוקים,
האם צריכת פירות טריים בהריון מעלה סיכון לסוכרת הריון?
הקשר בין צריכת שומנים ובשר אדום בתזונה לבין הסיכון לתמותה,
האם יש תרומה להגבלת זמן האכילה כחלק מדיאטה מופחתת קלוריות?
ושמנות והשמנה בטנית קשורות בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה.
ובנושאים כלליים:
כורכומין לשיפור זיכרון העבודה ומצב הרוח,
אסטקסנטין למטופלים עם אי ספיקת לב,
ההשפעה של חיידקי המעי על תפקוד בלוטת התריס,
כיצד סיבים שונים עשויים לתרום לטיפול בעצירות?
צריכת דגנים מלאים קשורה בסיכון מופחת לסרטן קולורקטלי,
ומהי ההשפעה של רכיבים גלקטוגוגים על ייצור חלב אם?
בכותרות השבוע:
הגבלה קלורית להורדת לחץ הדם,
ההשפעה נוגדת הדלקת של תוספי קפה ירוק,
צריכת בשר אדום ומעובד קשורה בסיכון מוגבר למחלת כליות כרונית,
וכיצד חיידקי המעי משפיעים על פעילות התרופות בגוף?
במחקר אקראי מבוקר הוערכה ההשפעה של דיאטה קטוגנית בקרב חולות סרטן השד, המקבלות טיפולי כימותרפיה. במחקר נכללו 80 מטופלות, אשר חולקו אקראית לצריכת דיאטה קטוגנית או דיאטה סטנדרטית למשך 12 שבועות. כל המשתתפות ביצעו בדיקות דם בתחילת תקופת ההתערבות, באמצעה ובסיומה, כאשר בתחילת ההתערבות ובסיומה מטופלות עם גידול מקומי מתקדם עברו בדיקת אולטרסאונד ומטופלות עם גידול גרורתי עברו בדיקת CT או MRI.
בקרב הנשים בקבוצת הדיאטה הקטוגנית נצפתה ירידה ב-TNF-α ועלייה ב-IL-10, וכן רמת אינסולין נמוכה יותר, בהשוואה לקבוצת הביקורת. כמו כן, צריכת דיאטה קטוגנית הייתה מלווה בצמצום משמעותי יותר של הגידול (27 לעומת 6 מ"מ). בקרב המטופלות עם גידול מקומי מתקדם, אשר צרכו דיאטה קטוגנית, נקבע שלב נמוך יותר של המחלה לאחר 12 שבועות, אולם בקרב מטופלות עם גידול גרורתי לא נצפה הבדל מובהק בשיעור התגובה.
החוקרים מסכמים כי לדיאטה קטוגנית עשויה להיות תועלת במצבי סרטן השד באמצעות הפחתת הפעילות הדלקתית ושיפור תגובת האינסולין, בעיקר בקרב חולות עם גידול מקומי מתקדם, אולם נדרשים מחקרים נוספים להמשיך ולבחון את ההשפעה על גידולים מפושטים.
החוקרים מדווחים על העדר מימון וניגודי אינטרסים.
Khodabakhshi A, Akbari ME, Mirzaei HR, Seyfried TN, Kalamian M, Davoodi SH. Effects of Ketogenic metabolic therapy on patients with breast cancer: A randomized controlled clinical trial [published online ahead of print, 2020 Jul 3]. Clin Nutr. 2020;S0261-5614(20)30339-3. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32703721/
בסקירה שיטתית הוערכה התרומה של חשיפה לטבע להפחתת סטרס. בסקירה נכללו 12 מחקרים, מהם שמונה מחקרי חתך וארבעה מחקרים אקראיים מבוקרים. בחמישה מהמחקרים נבדקו מדדים של תפיסת סטרס סובייקטיבית (באמצעות שימוש במדדים PSS ו-DASS), בשישה מהמחקרים נבדקו מדדים פיזיולוגיים של סטרס (כגון רמת קורטיזול ברוק, לחץ דם, פעילות מוחית מוגברת ועוד) ובמחקר אחד נבדקה גם תפיסת הסטרס וגם מדידה פיזיולוגית.
בכל שבעת המחקרים בהם נבדקו מדדים פיזיולוגיים של סטרס, נמצא כי חשיפה לטבע הייתה קשורה בשיפור מדדי הסטרס. כמו כן, בחמישה מבין ששת המחקרים בהם נבדקה תפיסת הסטרס הסובייקטיבית נמצא כי חשיפה לטבע הייתה קשורה ברמות נמוכות יותר של סטרס.
החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מדגישים את החשיבות של חשיפה לטבע למיתון רמת הסטרס, כפי שמתבטאת הן בתפיסה הסובייקטיבית והן במדידה פיזיולוגית.
Quincy Shuda, Michael E. Bougoulias, Rebecca Kass. Effect of nature exposure on perceived and physiologic stress: A systematic review. Complementary Therapies in Medicine, Volume 53, 2020. http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0965229920305446
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה הקרדיו-מטבולית של מליסה רפואית (Melissa officinalis). בסקירה נכללו שבעה מחקרים, בהם נכללו משתתפים עם סוכרת סוג 2, יתר שומנים בדם, תעוקת חזה כרונית יציבה ומשתתפים בריאים. במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של תוספי מליסה במינון שנע בין 1 ל-3 גרם ליום, למשך תקופת התערבות של 6 עד 12 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
Heshmati J, Morvaridzadeh M, Sepidarkish M, et al. Effects of Melissa officinalis (Lemon Balm) on cardio-metabolic outcomes: A systematic review and meta-analysis [published online ahead of print, 2020 Jul 2]. Phytother Res. 2020;10.1002/ptr.6744.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של צריכת פיסטוקים על גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים. בסקירה נכללו 11 מחקרים, בהם 506 משתתפים בריאים או משתתפים עם תסמונת מטבולית, שמנות, סוכרת או יתר שומנים בדם. במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של תזונה מועשרת בפיסטוקים במינונים שונים, הן כחלק מהתזונה הרגילה או כחלק מהתערבות תזונתית לשיפור אורח החיים או לירידה במשקל.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
Matin Ghanavati, et al. Pistachios and cardiometabolic risk factors: A systematic review and meta-analysis of randomized controlled clinical trials. Complementary Therapies in Medicine, Volume 52,2020.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של חמישה מחקרי עוקבה נבדק הקשר בין צריכת פירות טריים לפני ובמהלך ההריון לבין התפתחות סוכרת הריון, בקרב סך של 21,153 משתתפות, מהן 1,709 אובחנו עם סוכרת הריון. החוקרים מסבירים כי עדויות רבות מצביעות על כך שלצריכת לפירות טריים השפעה קרדיו-מטבולית מיטיבה, אולם הממצאים לגבי ההשפעה על התפתחות סוכרת הריון אינם עקביים.
להלן סיכום הממצאים:קרא עוד.
Tanin Mohammadi, et al. Is there any association between fruits consumption and the risk of gestational diabetes mellitus?: A systematic review and meta-analysis. Complementary Therapies in Medicine, 2020
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרי עוקבה נבדק הקשר בין צריכת שומנים בתזונה לבין הסיכון לתמותה. בסקירה נכללו 19 מחקרים, בהם למעלה ממיליון משתתפים ו-195,515 מקרי תמותה.
להלן הממצאים העיקריים:קרא עוד.
Kim Y, Je Y, Giovannucci EL. Association between dietary fat intake and mortality from all-causes, cardiovascular disease, and cancer: A systematic review and meta-analysis of prospective cohort studies [published online ahead of print, 2020 Jul 14]. Clin Nutr. 2020;S0261-5614(20)30355-1
במחקר עוקבה, שנערך בסין, נבדק הקשר בין צריכת בשר לבין הסיכון לתמותה, בקרב משתתפים עם יתר לחץ דם. במחקר נכללו הנתונים של 8,095 משתתפים עם יתר לחץ דם, שהשתתפו בסקר הבריאות והתזונה בין השנים 1991-2015. בכל שנה בתקופת המעקב המשתתפים התבקשו למלא יומן אכילה של 3 ימים, כאשר על בסיס נתונים אלה חושבה צריכת הבשר הממוצעת בחלוקה לבשר אדום (חזיר, בקר וכבש) ולבשר לבן (עוף ומאכלי ים).
להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.
Zhuang P, Jiao J, Wu F, Mao L, Zhang Y. Associations of meat consumption and changes with all-cause mortality in hypertensive patients during 11.4-year follow-up: Findings from a population-based nationwide cohort [published online ahead of print, 2020 Jul 14]. Clin Nutr. 2020;S0261-5614(20)30358-7.
במחקר אקראי מבוקר הוערכה ההשפעה של הגבלת זמן האכילה כחלק מדיאטה מופחתת קלוריות, בקרב נשים עם שמנות. החוקרים מציינים כי במחקרים קודמים לרוב נבדקה ההשפעה של הגבלת זמן האכילה בקרב אוכלוסייה מגוונת ולטווח קצר, כאשר במחקר הנוכחי נבדקה ההשפעה לאורך זמן, בקרב נשים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך עם שמנות. כמו כן, בנוסף להשפעה על מדדים אנתרופומטריים, במחקר הנוכחי נבדקה ההשפעה גם על סימנים ויטאליים, כולל טמפרטורת הגוף וקצב הלב. במחקר נכללו 58 נשים, אשר צרכו דיאטה מופחתת קלורית (הפחתה של 500-1,000 קלוריות ליום), עם או בלי הגבלת זמן האכילה ל-12 שעות ביום, למשך 12 חודשים. את תקופת ההתערבות השלימו 31 מהנשים, כאשר שיעור הפרישה מהמחקר היה דומה בשתי הקבוצות.
בסיום תקופת ההתערבות קרא עוד.
de Oliveira Maranhão Pureza IR, da Silva Junior AE, Silva Praxedes DR, et al. Effects of time-restricted feeding on body weight, body composition and vital signs in low-income women with obesity: A 12-month randomized clinical trial [published online ahead of print, 2020 Jul 14]. Clin Nutr. 2020;S0261-5614(20)30351-4.
במחקר אורך, שנערך בבריטניה, נבדק הקשר בין השמנה או השמנה בטנית לבין הסיכון להתפתחות דמנציה. במחקר נכללו 6,582 מבוגרים מעל גיל 50 ללא דמנציה בתחילת המחקר. המדדים האנתרופומטריים נמדדו בתחילת תקופת המעקב, כאשר השמנה בטנית הוגדרה כהיקף מותניים מעל 88 ס"מ לנשים ו-102 ס"מ לגברים.
להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.
Ma Y, Ajnakina O, Steptoe A, Cadar D. Higher risk of dementia in English older individuals who are overweight or obese [published online ahead of print, 2020 Jun 23]. Int J Epidemiol. 2020;dyaa099.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו הוערכה ההשפעה של תוסף כורכומין פוספוליפידי (©Longvida) על מצב הרוח וזיכרון העבודה בקרב מבוגרים בריאים. החוקרים מדווחים כי במחקר קודם, שנמשך ארבעה שבועות, הודגמה התרומה של התוסף לשיפור זיכרון העבודה ולהפחתת עייפות וסטרס. במחקר זה נכללו 80 משתתפים בגילאי 50-85, אשר חולקו אקראית לנטילת תוסף הכורכומין במינון 400 מ"ג/יום או פלסבו - למשך 12 שבועות.
נמצא כי קרא עוד.
Cox KHM, White DJ, Pipingas A, Poorun K, Scholey A. Further Evidence of Benefits to Mood and Working Memory from Lipidated Curcumin in Healthy Older People: A 12-Week, Double-Blind, Placebo-Controlled, Partial Replication Study. Nutrients. 2020;12(6):1678. Published 2020 Jun 4.
במחקר פיילוט קליני הוערכה ההשפעה של תוסף אסטקסנטין על התפקוד הלבבי, בקרב מטופלים עם אי ספיקת לב. החוקרים מסבירים כי לאסטקסנטין פעילות נוגדת חמצון חזקה, אשר לתרום לשיפור התפקוד הלבבי באמצעות הפחתת העקה החמצונית. במחקר נכללו 16 מטופלים עם אי ספיקת לב והפרעה סיסטולית בחדר שמאל, אשר נטלו תוסף אסטקסנטין במשך שלושה חודשים. התוסף הכיל 12 מ"ג אסטקסנטין, 40 מ"ג טוקוטריאנול ו-30 מ"ג ויטמין C.
נמצא כי קרא עוד.
Kato T, Kasai T, Sato A, et al. Effects of 3-Month Astaxanthin Supplementation on Cardiac Function in Heart Failure Patients with Left Ventricular Systolic Dysfunction-A Pilot Study. Nutrients. 2020;12(6):1896. Published 2020 Jun 26.
בסקירה מוצגות העדויות העוסקות בהשפעה ההדדית בין חיידקי המעי לבין בלוטת התריס, תוך התייחסות לטיפול בהפרעות בבלוטת התריס. החוקרים מסבירים כי בריאות חיידקי המעי הינה בעלת השפעה מיטיבה לא רק על הפעילות החיסונית, אלא גם על תפקוד בלוטת התריס. האשימוטו וגרייבס הינן המחלות האוטואימוניות השכיחות ביותר של בלוטת התריס, ובמקרים רבים מלוות גם בצליאק או ברגישות לחיטה שאינה צליאק. ניתן להסביר מצב זה של תחלואה כפולה באמצעות פגיעה במחסום המעי, הגורמת לחדירות של המעי וכתוצאה מכך למעבר של אנטיגנים המעוררים את הפעילות החיסונית או מגיבים עם רקמות מחוץ למעי. ישנן עדויות לחוסר איזון בחיידקי המעי (דיסביוזיס) במחלות אוטואימוניות של בלוטת התריס, וגם במצב של ממאירות בבלוטת התריס, בו נצפתה קרא עוד.
Knezevic J, Starchl C, Tmava Berisha A, Amrein K. Thyroid-Gut-Axis: How Does the Microbiota Influence Thyroid Function?. Nutrients. 2020;12(6):1769. Published 2020 Jun 12.
במחקר, שנערך במעבדה ובקרב בני אדם, נבדקה ההשפעה של סיבים שונים על תהליכי התסיסה במעי ועל תכולת הנוזלים במעי הדק. החוקרים מסבירים כי לסוגים שונים של סיבים הבדלים במאפיינים המבניים והתפקודיים, כאשר ישנן עדויות המראות כי סיבים מסיסים כגון פסיליום עשויים להיות בעלי השפעה מיטיבה לסובלים ממעי רגיש, לעומת סיבים בעלי חלקיקים גדולים ומסיסות נמוכה, כגון סובין חיטה, אשר עלולים לגרום להחמרת התסמינים. בבדיקת מעבדה נבדקו תהליכי התסיסה של סובין חיטה, של סיבים מצמח הצבר ושל פסיליום, ובניסוי קליני מוצלב הוערכה הפעילות של סיבים אלה תוך שימוש ב-MRI. במחקר נכללו 14 מתנדבים בריאים, אשר צרכו במועדים שונים את כל אחד מסוגי הסיבים. המשתתפים צרכו מינון של 7.5 גרם פעמיים ביום שלפני הבדיקה, ופעם נוספת עם ארוחת הבדיקה. סריקות MRI ותבחין מימן בנשיפה בוצעו בצום ובמהלך 4 שעות לאחר ארוחת הבדיקה.
בבדיקת המעבדה נמצא כי קרא עוד.
Gunn D, Murthy R, Major G, et al. Contrasting effects of viscous and particulate fibers on colonic fermentation in vitro and in vivo, and their impact on intestinal water studied by MRI in a randomized trial. Am J Clin Nutr. 2020;112(3):595-602.
במחקר עוקבה גדול, שנערך בארה"ב, נבדק הקשר בין צריכת דגנים מלאים וסיבים תזונתיים לבין הסיכון לסרטן קולורקטלי. החוקרים מסבירים כי ישנן עדויות לפיהן דגנים מלאים וסיבים תזונתיים קשורים בסיכון מופחת להתפתחות סרטן קולורקטלי, אולם לא ברור האם ההשפעה היא של הסיבים עצמם או של המקורות התזונתיים שלהם. במחקר נכללו הנתונים של 478,994 מבוגרים בגילאי 50-71. המשתתפים מילאו שאלוני תזונה בתחילת המחקר בשנים 1995-1996.
להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.
Hullings AG, Sinha R, Liao LM, Freedman ND, Graubard BI, Loftfield E. Whole grain and dietary fiber intake and risk of colorectal cancer in the NIH-AARP Diet and Health Study cohort. Am J Clin Nutr. 2020;112(3):603-612.
בסקירת קוקרן מקיפה הוערכה היעילות של רכיבים גלקטוגוגים להגברת הייצור של חלב אם בקרב אמהות מניקות לתינוקות בריאים, שנולדו במועד ואינם מאושפזים. בסקירה נכללו מחקרים אקראיים מבוקרים, בהם נערכה השוואה בין נטילה פומית של רכיבים גלקטוגוגים/טבעיים/פרמקולוגיים, לבין פלסבו/העדר טיפול/רכיב גלקטוגוגי אחר. בסקירה נכללו 41 מחקרים, בהם כ-3,000 צמדי אם-תינוק מ-17 מדינות. החוקרים מציינים כי היו הבדלים משמעותיים בין נתוני האמהות, בעיקר בהתייחס למספר הלידות ולבעיות הנקה. גיל התינוקות נע בין לידה ל-6 חודשים. באופן כללי, רמת הביטחון בעדויות הייתה נמוכה עד נמוכה מאוד, בעיקר בשל סיכון להטיה, הטרוגניות קלינית וסטטיסטית, וחוסר דיוק במדידה.
בהתייחס לגלקטוגוגים פרמקולוגיים: קרא עוד.
Foong SC, Tan ML, Foong WC, Marasco LA, Ho JJ, Ong JH. Oral galactagogues (natural therapies or drugs) for increasing breast milk production in mothers of non-hospitalised term infants. Cochrane Database Syst Rev. 2020;5(5):CD011505. Published 2020 May 18.
וכעת. עוד כותרות...
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו, בו נכללו 62 נשים בגילאי 20-65 עם עודף משקל או שמנות, נמצא כי נטילת תוסף סומק (Rhus coriaria) במינון 3 גרם/יום למשך 12 שבועות כחלק מדיאטה מוגבלת קלורית הייתה מלווה בשיפור מובהק במדדים האנתרופומטריים ובעקה החמצונית בהשוואה לפלסבו.
Hariri N, Darafshi Ghahroudi S, Jahangiri S, Borumandnia N, Narmaki E, Saidpour A. The beneficial effects of sumac (Rhus coriaria L.) supplementation along with restricted calorie diet on anthropometric indices, oxidative stress, and inflammation in overweight or obese women with depression: A randomized clinical trial. Phytother Res. 2020 Jul 1.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה, בה נכללו 32 מחקרים אקראיים מבוקרים, נמצא כי הגבלה קלורית למשך 1-4 שבועות הייתה מלווה בירידה משמעותית בלחץ הדם (ירידה ממוצעת של 5.5 ו-2.9 מ"מ כספית בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי, בהתאמה). ירידה זו בלחץ הדם הינה דומה לירידה הצפויה עם שימוש בטיפול תרופתי, כאשר השיפור היה משמעותי יותר מכל התערבות אחרת באורח החיים או באמצעות תוספים.
Kirkham AA, Beka V, Prado CM. The effect of caloric restriction on blood pressure and cardiovascular function: A systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Clin Nutr. 2020 Jul 1:S0261-5614(20)30340-X.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה, בה נכללו חמישה מחקרים אקראיים מבוקרים, נמצא כי שימוש בתוספי קפה ירוק היה מלווה בירידה במדד הדלקת CRP, בעיקר בקרב משתתפים עם יתר שומנים בדם, יתר לחץ דם או כבד שומני.
Chen H, Huang W, Huang X, Liang S, Gecceh E, O Santos H, Khani V, Jiang X. Effects of green coffee bean extract on C-reactive protein levels: A systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Complement Ther Med. 2020 Aug;52:102498.
במחקר עוקבה, שנערך באיראן, בו נערך מעקב במשך 3 שנים אחר 4,881 משתתפים נמצא כי משתתפים עם הצריכה הגבוהה ביותר של בשר אדום ובשר מעובד היו בסיכון גבוה ב-73% וב-99%, בהתאמה, להתפתחות מחלת כליות כרונית, כאשר החלפה במקורות אחרים לחלבון הייתה קשורה בהפחתת הסיכון.
Mirmiran P, Yuzbashian E, Aghayan M, Mahdavi M, Asghari G, Azizi F. A Prospective Study of Dietary Meat Intake and Risk of Incident Chronic Kidney Disease. J Ren Nutr. 2020;30(2):111-118.
בשני מאמרים עדכניים מוצגים המנגנונים המראים כיצד התזונה ושינויים בחיידקי המעי יכולים להשפיע על הפעילות והרעילות של מגוון תרופות. במאמר הראשון מוצג מודל הממפה את ההשפעה של חיידקי המעי על המטבוליזם של מגוון תרופות בנטילה פומית. במאמר השני מדגימים החוקרים כיצד תימידין וסרין בתזונה מגבירים את הרעילות של התרופה הכימותרפית 5-fluoro 2'deoxyuridine באמצעות מנגנונים מיקרוביאלים שונים.
Javdan B, Lopez JG, Chankhamjon P, et al. Personalized Mapping of Drug Metabolism by the Human Gut Microbiome. Cell. 2020;181(7):1661-1679.e22.
Ke W, Saba JA, Yao CH, et al. Dietary serine-microbiota interaction enhances chemotherapeutic toxicity without altering drug conversion. Nat Commun. 2020;11(1):2587. Published 2020 May 22.
