- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
השבוע בסקירת המחקרים:
בהמשך לשבוע שעבר, נמשיך לבדוק את הקשר בין דפוסי הזנה משלימה של התינוק לבין מדדי בריאות ותזונה.
כמו כן, נבחן אילו טיפולים צמחיים יעילים להקלה לאחר ניתוח?
ואילו לטיפול בכיב סוּכרתי ברגל?
מהו הטיפול הטבעי היעיל להפרעה דיספורית קדם-וסתית?
ולטיפול בדלקת אקוטית בדרכי השתן בקרב נשים?
מה ההבדל בין הטיפול הנטורופתי לבין הטיפול הקליני בהפרעות מעי פונקציונליות?
האם תכנית תמיכה אינטגרטיבית יעילה לנשים חולות סרטן המקבלות טיפולי כימותרפיה?
מהי ההשפעה של ממתיקים שונים על משקל הגוף?
מהי התרומה הבריאותית של אורז מלא?
האם דילוג על ארוחת הבוקר קשור בסיכון מוגבר לתמותה ממחלות לב?
האם הגבלת זמן האכילה משפרת תגובה גליקמית?
מהי התרומה של תוסף DHA בהריון?
מהי ההשפעה של מוצרי חלב בתזונה על הבריאות המטבולית?
ומהם הגורמים המשפיעים על רמת ויטמין D בקרב אוכלוסייה עם עודף משקל או שמנות?
בכותרות השבוע: נדרשת רמה גבוהה יותר של חומצה פולית בקרב נשים עם חסר בויטמין B12, פרה-ביוטיקה להגברת הספיגה של תוסף ברזל, פעילות גופנית להאטת הזדקנות המוח, רכיבים צמחיים לדיכוי תיאבון, תזונה דלה מאוד בקלוריות כאסטרטגיה לטיפול במתבגרים עם שמנות ואפיגנטיקה בהקשר להתפתחות שמנות וסוכרת סוג 2.
כחלק מפרויקט גדול, במסגרתו נערכו מספר סקירות שיטתיות בנושאים של תזונה ובריאות בקרב נשים בהריון ותינוקות עד גיל שנתיים, להלן סיכום הממצאים משלוש סקירות בנושאים שונים.
בסקירה הראשונה הוערכה ההשפעה של חשיפה חוזרת למזונות על הנכונות לאכילה, בהתבסס על 21 מחקרים, מהם 19 מחקרים אקראיים מבוקרים ו-2 מחקרי עוקבה. הממצאים מצביעים על כך שבקרב פעוטות בגילאי 4 חודשים עד שנתיים, טעימה של מזון אחד ליום (ירק או פרי בודד או שילוב של כמה פירות או ירקות) למשך לפחות 8-10 ימים עשויה להגביר את ההעדפה לאותו מזון, כפי שמתבטא בכמות הצריכה או מהירות האכילה. עלייה זו בהעדפה נוטה להיות מוכללת למזונות אחרים באותה קבוצת מזון, אך לא למזונות מקבוצות מזון אחרות.
בסקירה השנייה הוערכה ההשפעה של דפוסי ההאכלה של המטפל העיקרי לבין העלייה במשקל ובהרכב הגוף של התינוק, וזאת בהתבסס על 27 מחקרים, מהם 19 מחקרי עוקבה ו-8 מחקרים מבוקרים. העדויות ממחקרים מבוקרים מצביעות על כך שקבלת הדרכה לזיהוי רמזי הרעב והשובע של התינוק ולתגובה מותאמת הייתה קשורה בעלייה תקינה במשקל בקרב פעוטות עד גיל שנתיים. מחקרי העוקבה מצביעים על כך שדפוסים של האכלה מגבילה קשורים במשקל גבוה יותר ודפוסים של האכלה לוחצת קשורים במשקל נמוך יותר וכי דפוסי ההאכלה של האם קשורים בדאגה שלה לגבי משקל הילד. באופן כללי, ממצאים אלה מדגישים כי לדפוסי ההאכלה השפעה מורכבת על משקל הפעוט.
בסקירה השלישית הוערכה ההשפעה של דיאטת האם בהריון ובתקופת ההנקה על ההעדפה של התינוק למזון והצריכה התזונתית הכוללת. ישנן עדויות מועטות אך עקביות לכך שטעמים שונים בדיאטת האם בהריון (כגון אלכוהול, אניס, גזר, שום) יכולים להשפיע על טעם מי השפיר ובכך להגביר את ההעדפה של התינוק בחשיפה חוזרת לאותם טעמים. בנוסף, ישנן עדויות לכך שטעמים שונים בתזונת האם בתקופת ההנקה יכולים להשפיע על טעם החלב האם כתלות בזמן, כך שתינוקות יכולים לזהות טעמים שונים בחלב האם לאחר כמה שעות מצריכה בודדת (כגון אלכוהול, שום, וניל, גזר) או לאחר כמה ימים מצריכה חוזרת (כגון שום ומיץ גזר) וכן עד 4 חודשים לאחר הלידה לאחר צריכה חוזרת (בעיקר ירקות). עם זאת, החוקרים מציינים כי לא ניתן להסיק באופן חד משמעי לגבי הקשר בין תזונת האם בהריון או בתקופת ההנקה לבין הצריכה התזונתית הכוללת של הפעוט.
Spill MK, et al. Repeated exposure to food and food acceptability in infants and toddlers: a systematic review. Am J Clin Nutr. 2019 Mar 1;109(Supplement_7):978S-989S.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30982874
Spill MK, et al. Caregiver feeding practices and child weight outcomes: a systematic review. Am J Clin Nutr. 2019 Mar 1;109(Supplement_7):990S-1002S.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30982865
Spahn JM, et al. Influence of maternal diet on flavor transfer to amniotic fluid and breast milk and children's responses: a systematic review. Am J Clin Nutr. 2019 Mar 1;109(Supplement_7):1003S-1026S.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30982867
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של הטיפול הצמחי להקלה על חרדה, דיכאון, כאב ובחילות והקאות לאחר ניתוח - בקרב מטופלים העוברים ניתוח לפרוסקופי, גניקולוגי או קרדיווסקולרי (למשל עקב מחלת לב ראומטית או סיבוכי הריון). בסקירה נכללו 11 מחקרים, בהם 693 מטופלים.
הממצאים משלושה מחקרים מצביעים על התרומה של ג'ינג'ר (Zingiber officinale) להפחתת הסיכון להקאות (סיכון נמוך ב- 43%) ולבחילות (סיכון נמוך ב-31%) בהשוואה לפלסבו, בקרב מטופלים העוברים ניתוחים לפרוסקופיים או גניקולוגיים. בנוסף, נמצאה מגמה, שאינה מובהקת סטטיסטית, המעידה על ירידה בשימוש בתרופות נוגדות כאב בעקבות השימוש בוורד (Rosa damascena) ובג'ינג'ר (Zingiber officinale) בהשוואה לפלסבו, בקרב מטופלים העוברים ניתוחים לפרוסקופיים או גניקולוגיים. באף אחד מהמחקרים לא דווח על השפעות שליליות הקשורות בטיפול הצמחי.
החוקרים מסמכים כי ישנן עדויות ברמת ביטחון נמוכה מאוד בהתייחס ליעילות של ג'ינג'ר וורד להקלה על הקאות, בחילות ולהפחתת השימוש בתרופות נוגדות כאב, בקרב מטופלים העוברים ניתוח לפרוסקופי או גניקולוגי.
הערת מערכת: למרות שהגדרת המחקר כללה חרדה ודכאון, אף אחד מהמחקרים לא העריך מדדים של חרדה ודיכאון.
Arruda APN, et al. Herbal medications for anxiety, depression, pain, nausea and vomiting related to preoperative surgical patients: a systematic review and meta-analysis of randomised controlled trials. BMJ Open. 2019 May 24;9(5):e023729.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31129571
בסקירה שיטתית של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה היעילות והבטיחות של רפואת צמחים סינית לטיפול בכיב סוּכרתי ברגל. בסקירה נכללו 49 מחקרים, שנערכו בסין ובהם סה"כ 3,646 משתתפים בני 64 בממוצע.
במחקרים השונים נכללו 16-168 משתתפים בכל מחקר ומשך הטיפול נע בין שבועיים ל-6 חודשים.
הטיפול הבסיסי בכיב סוּכרתי ברגל כלל איזון רמת הגלוקוז וטיפול נוגד דלקת, נטילת אינסולין ואנטיביוטיקה, וכן טיפולים נוספים המיועדים לטיפול בכלי הדם, טיפול בזיהומים ומניעתם והפחתת הלחץ העצבי.
הטיפול הצמחי במחקרים השונים היה מגוון וכלל שימוש במרתחים שונים, באמבט צמחי, טיפול חיצוני במשחה צמחית וכן שילוב בין טיפול פנימי וטיפול חיצוני.
הממצאים מהסקירה מצביעים על קרא עוד.
Wang Y, et al. The effects of Chinese herbal medicines for treating diabetic foot ulcers: A systematic review of 49 randomized controlled trials. Complement Ther Med. 2019 Jun;44:32-43.
בסקירה מוערכות העדויות בהתייחס לאבחון ולטיפול בהפרעה דיספורית קדם וסתית (Premenstrual dysphoric disorder - PMDD). הפרעה זו מאופיינת בהופעת תסמינים גופניים ונפשיים, המשפיעים באופן ניכר על תפקוד האישה בשלב השני של המחזור (לאחר הביוץ). במסגרת הסקירה דנים החוקרים בשכיחות, בגורמים ובאבחנה של PMDD. בהמשך, מפורטות אסטרטגיות הטיפול - הכוללות שינויים בהרגלי החיים, טיפול פסיכולוגי (כגון טיפול קוגניטיבי-התנהגותי) וטיפול תרופתי (SSRIs ו-SNRIs, תרופות נוגדות חרדה או טיפול הורמונלי).
החוקרים מציינים כי קרא עוד.
Appleton SM. Premenstrual Syndrome: Evidence-based Evaluation and Treatment. Clin Obstet Gynecol. 2018 Mar;61(1):52-61.
במחקר כפול-סמיות מבוקר הוערכה היעילות של תוסף צמחי לעומת אנטיביוטיקה לטיפול בדלקת אקוטית בדרכי השתן בקרב נשים. התוסף ®Canephron מכיל אבקת ערבז סוככני (Centaurium erythraea), לביסטיקום (Levisticum officinale) ורוזמרין (Rosmarinus officinalis) ונמצא כבעל פעילות נוגדת דלקת, נוגדת עווית, נוגדת היצמדות חיידקים, נוגדת כאב, ומשתנת.
במחקר נכללו 659 נשים בגילאי 18-70, אשר דיווחו על הופעה של תסמינים בדרכי השתן התחתונות בששת הימים האחרונים. המשתתפות חולקו אקראית לנטילת התוסף הצמחי במינון של 2 טבליות 3 פעמים ביום למשך 8 ימים, או לקבלת טיפול אנטיביוטי בפוספומיצין במינון חד פעמי של 3 גרם (ובשאר הימים – פלסבו, בכדי לשמור על סמיות המחקר). מדד המטרה העיקרי היה הצורך בקבלת טיפול אנטיביוטי נוסף במהלך תקופת מעקב של 38 יום. להלן סיכום הממצאים:
Ostrovsky DA, Ehrlich A. Canephron® N (BNO 1045) may be Non-inferior to Single-dose Fosfomycin in Reducing the Need for Additional Antibiotics to Treat Women with Presumptive Uncomplicated Urinary Tract Infections. Explore (NY). 2019 Mar - Apr;15(2):165-167.
בסקירה דנים החוקרים בדמיון ובהבדלים בין גישת התזונה הקלינית לבין הגישה הנטורופתית לטיפול בהפרעות מעי פונקציונליות (כדוגמת תסמונת המעי הרגיש, נפיחות בטנית פונקציונלית, עצירות פונקציונלית, שלשול פונקציונלי והפרעות מעי לא ספציפיות), תוך התמקדות באבחון ובטיפול באי-סבילות למזונות, המתבטאת בתסמיני מעי פונקציונליים. בסקירה נכללו 55 מאמרים, מהם עשרה התייחסו לגישות משלימות לטיפול בהפרעות מעי פונקציונליות - כולל רפואת צמחים, אוסטאופתיה, עיסוי, דיקור ורפלקסולוגיה.
בהתייחס לאבחון:
החוקרים מסכמים כי קרא עוד.
Grace S, et al. An integrative review of dietetic and naturopathic approaches to functional bowel disorders. Complement Ther Med. 2018 Dec;41:67-80.
במחקר אקראי מבוקר הוערכה היעילות של תכנית תמיכה אינטגרטיבית, המבוצעת על ידי אחיות, לשיפור איכות החיים בקרב חולות סרטן שד או סרטן גניקולוגי (שחלות, רחם וצוואר הרחם), המקבלות טיפולי כימותרפיה. במחקר נכללו 151 מטופלות, אשר חולקו אקראית להשתתפות בתכנית התמיכה האינטגרטיבית או תכנית התמיכה הסטנדרטית.
תכנית התמיכה כללה טיפול אינטגרטיבי וייעוץ בהתאמה אישית לתסמינים, וכן הדרכה להמשך טיפול עצמאי בין סבבי הכימותרפיה. לדוגמא, הטיפול האינטגרטיבי בתסמיני כאב כלל טיפול הומאופתי כגון אקונייט (Aconitum) או עיסוי באמצעות שמן מליסה - בהתאם לצרכי המטופלת ולהעדפותיה האישיות.
משך ההתערבות המירבי היה 24 שבועות, עם המשך מעקב לאחר 6 חודשים מסיום ההתערבות.
מתוצאות המחקר עולה כי קרא עוד.
Klafke N, et al. The effects of an integrated supportive care intervention on quality of life outcomes in outpatients with breast and gynecologic cancer undergoing chemotherapy: Results from a randomized controlled trial. Cancer Med. 2019 May 21.
במחקר אקראי מבוקר הוערכה ההשפעה של ממתיקים שונים על משקל הגוף בקרב מבוגרים עם עודף משקל או שמנות. החוקרים מסבירים כי לממתיקים דלי קלוריות מבנה כימי ייחודי, שעלול להשפיע על התגובה החושית, הגופנית וההתנהגותית וכתוצאה מכך על משקל הגוף. במסגרת המחקר נערכה השוואה בין ארבעה ממתיקים דלי קלוריות לעומת סוכרוז - על משקל הגוף, תדירות האכילה, והסבילות לגלוקוז. במחקר נכללו 154 מבוגרים בגילאי 18-60 ועם BMI של 25-40, אשר חולקו אקראית לצריכה של 1.25-1.75 ליטר/יום משקה, המכיל אחד מהממתיקים הבאים: סוכרוז, אספרטיים, סכרין, סוכרלוז או רבודיוזיד A. משקה הסוכרוז הכיל 400-560 קלוריות וכל המשקאות האחרים הכילו עד 5 קלוריות.
משך המחקר היה 12 שבועות, כאשר משקל הגוף נמדד כל שבועיים והצריכה הקלורית, ההוצאה הקלורית והתיאבון נמדדו כל 4 שבועות.
להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.
Higgins KA, Mattes RD. A randomized controlled trial contrasting the effects of 4 low-calorie sweeteners and sucrose on body weight in adults with overweight or obesity. Am J Clin Nutr. 2019 May 1;109(5):1288-1301.
בסקירה הוערכו העדויות העדכניות בנוגע לערך התזונתי ולתרומה הבריאותית, הכלכלית והסביבתית של אורז מלא בהשוואה לאורז לבן. בהתייחס להרכב התזונתי, אורז מלא בעל תכולה גבוהה יותר של חלבון, שומנים, מינרלים, ויטמינים וסיבים תזונתיים, כאשר גם אורז מלא וגם אורז לבן מכילים בעיקר פחמימות. החוקרים מראים כי באורז מלא מצויים מגוון רכיבים פעילים בעלי תרומה בריאותית - כגון רכיבים פנוליים, γ‐oryzanol, פיטוסטרוֹלים ו-GABA - כאשר ישנם הבדלים בריכוז רכיבים אלה בין זנים שונים ובצורות גידול שונות. בנוסף, מפורטים הממצאים לגבי התרומה הבריאותית של אורז מלא ורכיביו הפעילים בהתייחס לפעילות נוגדת חמצון, נוגדת סוכרת, נוגדת שמנות וכולסטרול, נוגדת סרטן ודלקת, ובהתייחס להשפעה עצבית מגינה, השפעה מיטיבה על בריאות העצם וכן תרומה בהקשרים בריאותיים נוספים כגון צליאק. בהמשך הסקירה דנים החוקרים בהיבטים נוספים, כולל תהליכי העיכול של אורז מלא, פיתוח מוצרי מזון המבוססים על אורז מלא, טכנולוגיות שימור מזון וכן היבטים הקשורים בתרומה הכלכלית והסביבתית של אורז מלא.
החוקרים מסכמים כי קרא עוד.
Saleh, A. S., Wang, P. , Wang, N. , Yang, L. and Xiao, Z. Brown Rice Versus White Rice: Nutritional Quality, Potential Health Benefits, Development of Food Products, and Preservation Technologies. Comprehensive Reviews in Food Science and Food Safety, First published: 04 June 2019.
במחקר עוקבה לאומי, שנערך בארה"ב, הוערך הקשר בין דילוג על ארוחת הבוקר לבין הסיכון לתמותה באופן כללי או מגורמים קרדיווסקולריים. במחקר נכללו הנתונים של 6,550 מבוגרים בגילאי 40-75, אשר השתתפו במחקר הבריאות והתזונה הלאומי האמריקאי בין השנים 1988-1994. במסגרת ראיונות שנערכו עם המשתתפים נבדקה תדירות האכילה של ארוחת בוקר. שיעור וגורמי התמותה נאספו באמצעות הרשומות הרפואיות עד לשנת 2011. מבין כלל המשתתפים במחקר, 5.1% דיווחו שכלל אינם אוכלים ארוחת בוקר, 10.9% דיווחו שאוכלים ארוחת בוקר לעיתים רחוקות, 25.0% אוכלים ארוחת בוקר בחלק מהימים ו-59.0% אוכלים כל יום. במהלך תקופת המעקב של 17-23 שנה 2,318 משתתפים נפטרו, 619 מהם כתוצאה מגורמים קרדיווסקולריים.
נמצא כי קרא עוד.
Rong S, et al. Association of Skipping Breakfast With Cardiovascular and All-Cause Mortality. J Am Coll Cardiol. 2019 Apr 30;73(16):2025-2032.
במחקר אקראי מוצלב נבדקה ההשפעה של הגבלת זמן האכילה לטווח שעות קבוע ביום על הסבילות לגלוקוז בקרב גברים בסיכון לסוכרת סוג 2. במחקר נכללו 15 גברים בני 55 בממוצע, הסובלים משמנות (BMI ממוצע של 34). רמת הגלוקוז הוערכה באמצעות מד גלוקוז במשך 7 ימים לפני תחילת המחקר ולאחר מכן תחת שני תנאים של הגבלת זמן האכילה – אכילה מוקדמת בין השעות 8-17 ואכילה מאוחרת בין השעות 12-21. כל תנאי נערך למשך שבוע עם הפסקה של שבועיים ביניהם. רמת הגלוקוז, האינסולין, הטריגליצרידים, חומצות השומן החופשיות והורמוני העיכול נמדדו בתחילת כל שבוע ובסיומו - לאחר ארוחת בוקר סטנדרטית.
להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.
Hutchison AT, et al. Time-Restricted Feeding Improves Glucose Tolerance in Men at Risk for Type 2 Diabetes: A Randomized Crossover Trial. Obesity (Silver Spring). 2019 May;27(5):724-732.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו הוערכה ההשפעה ארוכת הטווח של נטילת תוספי DHA בהריון על ההתפתחות הקוגניטיבית וההתנהגותית של הילד. האימהות במחקר חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות לקבלת תוסף DHA במינון 600 מ"ג/יום או פלסבו - החל משבוע 14.5 להריון ועד ללידה. ההערכה הקוגניטיבית וההתנהגותית נערכה החל מגיל 10 חודשים ועד 6 שנים, כאשר את תקופת המעקב השלימו כ-200 ילדים מבין כ-300 אימהות שהחלו את המחקר.
להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.
Colombo J, et al. The Kansas University DHA Outcomes Study (KUDOS) clinical trial: long-term behavioral follow-up of the effects of prenatal DHA supplementation. Am J Clin Nutr. 2019 May 1;109(5):1380-1392.
במחקר אקראי מוצלב הוערכה ההשפעה של צריכת מוצרי חלב על מדדי הגלוקוז והאינסולין בקרב מבוגרים עם עודף משקל. החוקרים מסבירים כי מוצרי חלב עשויים לתרום לבריאות המטבולית, כאשר ישנן עדויות לשיפור המטבוליזם של גלוקוז והרגישות לאינסולין, אשר לרוב אינם מאוזנים בקרב אוכלוסייה הסובלת מעודף משקל או שמנות. במחקר נכללו 45 מבוגרים בגילאי 45-65, אשר השתתפו בשתי התערבויות תזונתיות: דיאטה עשירה במוצרי חלב או דלת מוצרי חלב. כל התערבות ארכה 6 שבועות, עם 4 שבועות הפסקה ביניהן. דיאטה עשירה במוצרי חלב כללה 6 מנות ליום מוצרי חלב לגברים או 5 מנות לנשים, ודיאטה דלת מוצרי חלב כללה עד מנה אחת ליום (מנה הוגדרה כ-200 גרם יוגורט חצי שמן, 30 גרם גבינה חצי שמנה או 250 מ"ל חלב או חובצה). החוקרים מציינים כי כמות מוצרי החלב בשתי הדיאטות הינה בטווח הצריכה הרגיל של האוכלוסייה בהולנד וכמות הקלוריות בדיאטה הותאמה באופן אישי לכל משתתף במטרה לשמור על משקל מאוזן. בסיום כל התערבות נערך מבחן סבילות לגלוקוז, הגמישות המטבולית (היכולת לעבור בין הפקת אנרגיה מגלוקוז לשומן בהתאם ליכולת ולצרכי הגוף) הוערכה באמצעות קלורימטריה עקיפה ונבדקו מדדי הגלוקוז והאינסולין.
להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.
Eelderink C, et al. The effect of high compared with low dairy consumption on glucose metabolism, insulin sensitivity, and metabolic flexibility in overweight adults: a randomized crossover trial. Am J Clin Nutr. 2019 Jun 1;109(6):1555-1568.
במחקר תצפיתי הוערך התוקף של מודל סטטיסטי לניבוי רמת ויטמין D בדם, בקרב מבוגרים עם עודף משקל או שמנות. החוקרים מסבירים כי שמנות מהווה גורם סיכון לחסר ויטמין D, כאשר הסינתזה הנעשית על גבי העור הינה מקור עיקרי לויטמין D, אולם אין מספיק נתונים לגבי השְפעת החשיפה לשמש בקרב אוכלוסייה עם שמנות.
במחקר נכללו הנתונים ממחקר אקראי מבוקר, בו נבדקה ההשפעה של צריכת מוצרי חלב על הרכב הגוף. במסגרת המחקר המשתתפים מילאו יומנים לגבי החשיפה לשמש – יום, שעה, משך החשיפה והלבוש. בהתאם לנתוני מזג האוויר והקרינה, החוקרים חישבו את מידת החשיפה לשמש עבור כל משתתף. בנוסף, נכללו במודל מדדי העור (Skin Reflectance) של המשתתפים והצריכה של ויטמין D בתזונה.
נמצא כי קרא עוד.
Brian D Piccolo, et al. Circulating 25(OH)D Concentrations in Overweight and Obese Adults is Explained by Sun Exposure, Skin Reflectance, and Body Composition. Current Developments in Nutrition, Published: 27 May 2019.
וכעת, עוד כותרות...
במחקר מבוקר, שנערך בסין, נכללו 1,673 נשים בגיל הפוריות, מהן 1,108 נשים נטלו תוסף חומצה פולית למשך 6 חודשים. נמצא כי ריכוז החומצה הפולית בדם ובכדוריות הדם האדומות הושפע ממספר גורמים, כולל BMI, הבדלים גנטיים ובעיקר ריכוז נמוך של ויטמין B12, כך שסף של 25.5 ננומול/ליטר למניעת מומים בתעלה העצבית הינו מספק עבור האוכלוסייה הכללית, אך לא עבור אוכלוסייה עם רמת ויטמין B12 נמוכה.
Chen MY, et al. Defining the plasma folate concentration associated with the red blood cell folate concentration threshold for optimal neural tube defects prevention: a population-based, randomized trial of folic acid supplementation. Am J Clin Nutr. 2019 May 1;109(5):1452-1461.
במחקר קליני, בו נכללו 34 נשים הסובלות מחסר ברזל, נמצא כי נטילת פרה-ביוטיקה (GOS) בשילוב תוסף ברזל פומרט הגבירה באופן אקוטי את ספיגת הברזל, אולם נטילת פרה-ביוטיקה במשך 4 שבועות לא הגבירה את ההשפעה.
Jeroense FMD, et al. Consumption of Galacto-Oligosaccharides Increases Iron Absorption from Ferrous Fumarate: A Stable Iron Isotope Study in Iron-Depleted Young Women. J Nutr. 2019 May 1;149(5):738-746.
במחקר חתך, המבוסס על הנתונים של 2,354 משתתפים ממחקר פרמינגהם, נמצא כי כל שעה נוספת של פעילות גופנית בעצימות נמוכה הייתה קשורה בנפח מוח גדול יותר המבטא האטה בתהליכי הזדקנות המוח.
Spartano NL, et al. Association of Accelerometer-Measured Light-Intensity Physical Activity With Brain Volume: The Framingham Heart Study. JAMA Netw Open. 2019 Apr 5;2(4):e192745.
בסקירה שיטתית של מחקרים אקראיים מבוקרים מוצגות העדויות בהתייחס לתוספים צמחיים המיועדים לדיכוי תיאבון, כאשר למרות האיכות המתודולוגית הנמוכה, ישנם ממצאים מבטיחים בהתייחס לצמחים הבאים: Sphaeranthus indicus, מנגוסטין (Garcinia mangostana), מאטה (Ilex paraguariensis), תרד (Spinacia oleracea), שעועית ירוקה (Phaseolus vulgaris), שיפון (Secale cereale), דורה (Sorghum bicolor) ולחך (Plantago).
Sahebkar-Khorasani M, et al. Herbal medicines for suppressing appetite: A systematic review of randomized clinical trials. Complement Ther Med. 2019 Jun;44:242-252.
במחקר קליני, בו נכללו 30 צעירים בגילאי 12-17 הסובלים משמנות, מראים החוקרים כי תזונה הכוללת הגבלה קלורית (500-600 קלוריות ליום) שלושה ימים בשבוע לסירוגין עם תכנית תזונה בריאה למשך 4 ימים בשבוע, מהווה התערבות אפשרית ויעילה לירידה ב-BMI ולהפחתת הסיכון הקרדיווסקולרי.
Jebeile H, et al. Intermittent Energy Restriction Is a Feasible, Effective, and Acceptable Intervention to Treat Adolescents with Obesity. J Nutr. 2019 Apr 22.
בסקירה מסכמים החוקרים את הממצאים שזוהו בהתייחס לשינויים אפיגנטיים במטבוליזם, הקשורים בהתפתחות שמנות וסוכרת סוג 2, וכן מונים את הגורמים המובילים לשינויים אפיגנטיים - כולל גנטיקה, גיל, פעילות גופנית ותזונה.
Ling C, Rönn T. Epigenetics in Human Obesity and Type 2 Diabetes. Cell Metab. 2019 May 7;29(5):1028-1044.
