עם ישראל חי!
פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

מחקרים עדכניים - חודש יוני 2019 - מקבץ 2

עודכן בתאריך 13/06/2019

 

מה הקשר בין דפוסי ההאכלה בינקות לבין הסיכון לתחלואה בילדות?

ומה הקשר בין תזונה לבין הסיכון לסרטן קולורקטלי, סרטן שד וגליומה?

אילו צמחי מרפא יעילים לטיפול בכאבי מחזור וביתר שומנים בדם?

האם תוספי כורכומין יעילים לשיפור המטבוליזם של גלוקוז בקרב מטופלים בסיכון קרדיווסקולרי?

האם עיסוי ארומתרפי יעיל למטופלים עם דלקת מפרקים ניוונית בברך ולחולי לב?

מהי ההשפעה של שמן אתרי שומר על תסמונת השחלות הפוליציסטיות?

האם אוכלוסייה עם ADHD מאופיינת ברמת מגנזיום נמוכה יותר?

האם יש קשר בין תזונה בריאה ותוספי תזונה למניעת תחלואה ותמותה?

והאם יש קשר בין גיל החשיפה למזונות משלימים לבין הסיכון לעודף משקל בהמשך החיים?

 

בכותרות השבוע:

כיצד ניתן להפחית תנגודת לאינסולין בקרב משתתפים עם עודף משקל או שמנות?

מהי התרומה של אפליקציות תזונה למטופלים עם תחלואה כרונית?

מהי השְפעת הרימון על מטופלים חולי סרטן?

איזו תזונה מחמירה פרוגנוזה בקרב חולי סרטן המעי?

מה הקשר בין עישון לבין פוריות?

והאם חשיפה תוך-רחמית לאנטיביוטיקה קשורה בסיכון מוגבר להופעה מוקדמת של מחלות מעי דלקתיות?

 

 

מה הקשר בין דפוסי ההאכלה בינקות לבין הסיכון לתחלואה בילדות?

כחלק מפרויקט גדול, במסגרתו נערכו מספר סקירות שיטתיות בנושאים של תזונה ובריאות בקרב נשים בהריון ותינוקות עד גיל שנתיים, להלן סיכום הממצאים מחמש סקירות, העוסקות בקשר בין דפוסי ההאכלה בינקות לבין הסיכון לתחלואה בילדות - כולל לוקמיה, מחלות אלרגיות, גורמי סיכון קרדיווסקולריים, סוכרת ומחלות מעי דלקתיות

  • תינוקות, שכלל לא הואכלו בחלב אם או שהואכלו בחלב אם לתקופה קצרה, היו בסיכון גבוה יותר להתפתחות לוקמיה ואסתמה בילדות. 
  • לא נמצאו מספיק עדויות על מנת להעריך את הסיכון למחלות אלרגיות שאינן אסתמה, כגון אלרגיות למזון, נזלת אלרגית ואטופיק דרמטיטיס
  • לא נמצאו עדויות מספיקות על מנת להסיק לגבי הקשר בין דפוסי ההאכלה בינקות לבין הסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית. בנוסף, לא נמצא קשר מובהק בין דפוסי ההאכלה בינקות לבין הסיכון ליתר לחץ דם או לתסמונת המטבולית. 
  • נמצאו עדויות, המצביעות על כך שתינוקות שכלל לא הואכלו בחלב אם או שהואכלו בחלב אם לתקופה קצרה, היו בסיכון גבוה יותר להתפתחות סוכרת סוג 1 בילדות, אולם אין מספיק עדויות על מנת להעריך את הסיכון לסוכרת סוג 2. כמו כן, לא נמצא קשר בין דפוסי ההאכלה בינקות לבין מדדי הגלוקוז כגון רמת גלוקוז בצום או תנגודת לאינסולין. 
  • הממצאים ממחקרי מקרה-בקרה מצביעים על כך שתינוקות שכלל לא הואכלו בחלב אם היו בסיכון גבוה יותר לצליאק ותינוקות שהואכלו בחלב אם לתקופה קצרה, בהשוואה לתקופה ממושכת, היו בסיכון גבוה יותר למחלות מעי דלקתיות. אולם, בשל מספר קטן של מחקרים ואפשרות לסיבתיות הפוכה לא ניתן לקבוע מסקנה חד משמעית. 

Güngör D, et al. Infant milk-feeding practices and childhood leukemia: a systematic review. Am J Clin Nutr. 2019 Mar 1;109(Supplement_7):757S-771S.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30982871

Güngör D, et al. Infant milk-feeding practices and food allergies, allergic rhinitis, atopic dermatitis, and asthma throughout the life span: a systematic review. Am J Clin Nutr. 2019 Mar 1;109(Supplement_7):772S-799S.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30982870

Güngör D, et al. Infant milk-feeding practices and cardiovascular disease outcomes in offspring: a systematic review. Am J Clin Nutr. 2019 Mar 1;109(Supplement_7):800S-816S.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30982872

Güngör D, et al. Infant milk-feeding practices and diabetes outcomes in offspring: a systematic review. Am J Clin Nutr. 2019 Mar 1;109(Supplement_7):817S-837S.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30982877

Güngör D, et al. Infant milk-feeding practices and diagnosed celiac disease and inflammatory bowel disease in offspring: a systematic review. Am J Clin Nutr. 2019 Mar 1;109(Supplement_7):838S-851S.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30982875

 

 

מהם הגורמים התזונתיים הקשורים בסיכון לסרְטן קוֹלורקטלי?

במחקר עוקבה, שנערך בבריטניה, נבדק הקשר בין מגוון גורמים תזונתיים לבין הסיכון להתפתחות סרטן קולורקטלי. במחקר נכללו הנתונים מהביו-בנק הבריטי של 475,581 משתתפים בני 40-69, שמילאו שאלוני תזונה בעת גיוסם למחקר בין השנים 2006-2010, כאשר בוצעה הערכה חוזרת של התזונה בקרב תת-מדגם של 175,402 מהמשתתפים. במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 5.7 שנה, אובחנו 2,609 מקרים של סרטן קולורקטלי. להלן סיכום הממצאים

  • בהשוואה למשתתפים עם צריכה נמוכה של 21 גרם/יום בשר אדום ומעובד, משתתפים שדיווחו על צריכה ממוצעת של 76 גרם/יום בשר אדום ומעובד היו בסיכון גבוה ב-20% לסרטן קולורקטלי. 
  • משתתפים עם הצריכה הגבוהה ביותר של סיבים תזונתיים שמקורם בלחם או בדגני בוקר היו בסיכון נמוך ב-14% לסרטן קולורקטלי, וצריכת אלכוהול הייתה קשורה בסיכון גבוה ב-8% עבור כל עלייה של 10 גרם/יום. 
  • הצריכה של דגים, עוף, גבינות, פירות, ירקות, תה וקפה לא נמצאה קשורה בסיכון לסרטן קולורקטלי.

החוקרים מסכמים כי צריכה ממוצעת של 76 גרם/יום בשר אדום ומעובד, רמת צריכה שהינה בטווח ההמלצות התזונתיות בבריטניה, הייתה קשורה בסיכון מוגבר לסרטן קולורקטלי, זאת בנוסף לסיכון מוגבר הקשור בצריכת אלכוהול וסיכון מופחת הקשור בתזונה עשירה בסיבים תזונתיים. 

Bradbury KE, Murphy N, Key TJ. Diet and colorectal cancer in UK Biobank: a prospective study.Int J Epidemiol. 2019 Apr 17. pii: dyz064.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30993317

 

 

הקשר בין דפוס התזונה והסיכון לסרְטן השד

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים תצפיתיים נבדק הקשר בין תזונה מערבית ותזונה שקולה (דפוס כללי של דיאטה בריאה, שמכילה כמות גדולה של פירות, ירקות ודגנים מלאים) לבין הסיכון לסרטן שד. בסקירה נכללו 32 מחקרים, מהם 14 מחקרי עוקבה ו-18 מחקרי מקרה-בקרה. מניתוח כולל של הנתונים עולה כי דפוס של תזונה מערבית היה קשור בסיכון גבוה ב-14% בסיכון לסרטן השד, ואילו דפוס של תזונה שקולה היה קשור בסיכון נמוך ב-18% לסרטן השד.

בנוסף, בניתוח לפי תתי-קבוצות נמצא כי קרא עוד.

Xiao Y et al. Associations between dietary patterns and the risk of breast cancer: a systematic review and meta-analysis of observational studies. Breast Cancer Res. 2019 Jan 29;21(1):16. 

 

 

אין תמיכה לכך שהסיכון לגליוֹמה קשור בגורמים תזונתיים

במחקר, המבוסס על שלושה מחקרי עוקבה גדולים, נבדק הקשר בין התזונה לבין הסיכון לגליומה. הסיכון נבדק ביחס ל-15 קבוצות מזון, 14 רכיבים תזונתיים ו-3 דפוסים של תזונה בריאה. במחקר נכללו הנתונים של כ-1,200,000 משתתפים, בני 60 בממוצע בתחילת המחקר. בתקופת מעקב ממוצעת של כ-12 שנה, אובחנו 2,313 מקרים של גליומה. גיל החולים הממוצע היה 68. באופן כללי, לא נמצאו עדויות משמעותיות לכך שהסיכון לגליומה היה קשור בגורמים תזונתיים.

החוקרים מציינים כי קרא עוד.

Kuan AS, et al. Diet and risk of glioma: combined analysis of three large prospective studies in the UK and USA.Neuro Oncol. 2019 Jan 23.

 

 

פורמולת צמחי מרפא לטיפול בכאֵבי מחזוֹר

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערכה היעילות של הפורמולה המסורתית (Xuefu Zhuyu decoction (XZD לטיפול בכאבי מחזור ראשוניים. פורמולה זו הינה הנחקרת ביותר בנושא של ״תקיעות דם״ בקוריאה והיא מכילה את צמחי המרפא הבאים: אנג'ליקה סינית (Angelica sinensis) במינון יומי ממוצע 13 גרם, רהמניה (Rehmannia glutinosa) במינון יומי ממוצע 12 גרם, גלעיני אפרסק (Prunus persica) במינון יומי ממוצע של 11 גרם, קורטם הצבעים (Carthamus tinctorius) במינון יומי ממוצע 9 גרם, תפוז מר (Citrus aurantium) במינון יומי ממוצע 9 גרם, אדמונית (Paeonia rubra) במינון יומי ממוצע 11 גרם, צלע השור (Bupleurum spp) במינון יומי ממוצע 12 גרם, שוש קירח (Glycyrrhiza glabra) במינון יומי ממוצע 7 גרם, ליגוסטיקום (Ligusticum striatum) במינון יומי ממוצע 7 גרם, אכירנטיס (Achyranthes bidentata) במינון יומי ממוצע 12 גרם וענבל גדול פרחים (Platycodon grandiflorus) במינון יומי ממוצע 9 גרם. בסקירה נכללו שמונה מחקרים אקראיים מבוקרים, בהם 1,048 משתתפות. 

בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.

Leem J, et al. Herbal medicine (Hyeolbuchukeo-tang or Xuefu Zhuyu decoction) for treating primary dysmenorrhea: A systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Medicine (Baltimore). 2019 Feb;98(5):e14170. 

 

 

מיצוי אמלה למטופלים עם יתר שוּמנים בדם

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו הוערכה ההשפעה של מיצוי אמלה (Emblica officinalis) בקרב מטופלים עם יתר שומנים בדם. במחקר נכללו 98 מטופלים, אשר חולקו אקראית לנטילת כמוסות אמלה במינון 500 מ"ג פעמיים ביום למשך 12 שבועות או לנטילת פלסבו. להלן סיכום הממצאיםקרא עוד.

Upadya H, Prabhu S, Prasad A, Subramanian D, Gupta S, Goel A. A randomized, double blind, placebo controlled, multicenter clinical trial to assess the efficacy and safety of Emblica officinalis extract in patients with dyslipidemia. BMC Complement Altern Med. 2019 Jan 22;19(1):27.

 

 

תוספי כוּרכומין לשיפור המטבוליזם של גלוקוז בקרב מטופלים בסיכון קרדיוֹוסקולרי

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה היעילות והבטיחות של כורכומין לשיפור המטבוליזם של גלוקוז בקרב משתתפים עם גורמי סיכון קרדיווסקולריים. בסקירה נכללו 14 מחקרים, בהם 1,277 משתתפים. בשישה מחקרים נכללו משתתפים עם סוכרת סוג 2 ובשמונה מחקרים נכללו משתתפים עם התסמונת המטבולית. במחקרים השונים נעשה שימוש במגוון תוספים ומינונים (לדוגמא – אבקת כורכום במינון 3 גרם/יום, אבקת כורכומין במינון 294 מ"ג/יום של כורכומינואידים, כורכומין קומפלקס במינון 1 גרם ליום ועוד). להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.

Huang J, et al. Efficacy and safety of Rhizoma curcumea longae with respect to improving the glucosemetabolism of patients at risk for cardiovascular disease: a meta-analysis of randomized controlled trials. J Hum Nutr Diet. 2019 Apr 14. 

 

 

עיסוי ארוֹמתרפי למטופלים עם דלקת מִפרקים נִיוונית בברך

במחקר אקראי מבוקר הוערכה התרומה של עיסוי ארומתרפי לקשישים, הסובלים מדלקת מפרקים ניוונית בברך. במחקר נכללו 90 קשישים מעל גיל 65 משני בתי אבות בטורקיה, אשר חולקו אקראית לשלוש קבוצות המחקר, בנוסף לטיפול הסטנדרטי: 

  1. עיסוי - עיסוי באמצעות שמן חמניות למשך 15-20 דקות פעמיים בשבוע למשך 3 שבועות.
  2. עיסוי ארומתרפי - עיסוי באמצעות בסיס של שמן קצח ובו שמן אתרי ג'ינג'ר (2.5%) ושמן אתרי רוזמרין (2.5%).
  3. קבוצת ביקורת - שלא קיבלה עיסוי או ארומתרפיה. 

מדד WOMAC להערכת הכאב, הנוקשות והתפקוד וכן איכות החיים נמדדו בתחילת המחקר, לאחר ארבעה שבועות ולאחר שמונה שבועות - להערכת ההשפעה המתמשכת. להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.

Pehlivan S, Karadakovan A. Effects of aromatherapy massage on pain, functional state, and quality of life in an elderly individual with knee osteoarthritis. Jpn J Nurs Sci. 2019 May 30.

 

 

עיסוי לשיפור איכוּת השינה בחולי לב

במחקר אקראי מבוקר, שנערך בבית חולים באיראן, נבדקה היעילות של עיסוי ארומתרפי לשיפור איכות השינה בקרב חולי לב. במחקר נכללו 150 מטופלים, אשר חולקו אקראית לקבלת עיסוי, עיסוי ארומתרפי או טיפול סטנדרטי רפואי (קבוצת ביקורת). העיסוי נערך לפני השינה, 20 דקות בכל יום, במשך שבעה ימים.

בעיסוי נעשה שימוש בשמן שקדים או שמן שקדים בשילוב שמן לבנדר (1.5%) בקבוצת הארומתרפיה. איכות השינה הוערכה בתחילת המחקר ובסיומו באמצעות המדד PSQI. 

נמצא כי קרא עוד

Cheraghbeigi N, Modarresi M, Rezaei M, Khatony A. Comparing the effects of massage and aromatherapy massage with lavender oil on sleep quality of cardiac patients: A randomized controlled trial. Complement Ther Clin Pract. 2019 May;35:253-258. doi: 10.1016/j.ctcp.2019.03.005. Epub 2019 Mar 8. 

 

 

מהי ההשפעה של שמן אתרי שוּמר בקרב נשים עם תִסמונת השחלות הפוֹליציסטיות?

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו, שנערך באיראן, הוערכה ההשפעה של כמוסות שמן אתרי שומר בקרב נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות. החוקרים מציינים כי שומר הינו צמח מרפא מוכר ברפואה האיראנית המסורתית לטיפול בבעיות אי-פריון בנשים בשל השְפעתו האסטרוגנית. במחקר נכללו 30 סטודנטיות בגילאי 20-35, אשר מאובחנות עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות. המשתתפות חולקו אקראית לנטילת כמוסות שמן שומר (46 מ"ג) או פלסבו - פעמיים ביום לאחר הארוחה, למשך 3 חודשים. 

באופן כללי, קרא עוד.

F.Ghavi, et al. Effect of Foeniculum vulgare essence on symptoms of polycystic ovarian syndrome (PCOS): A randomized double-blind, placebo-controlled trial. Journal of Herbal Medicine, Available online 26 April 2019, 100277. 

 

 

אוכלוסייה עם AִDHD מאופיינת ברמת מגנזִיום נמוכה יותר

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערכו העדויות בנוגע לקשר בין ADHD לבין רמת המגנזיום בדם. בסקירה נכללו שבעה מחקרי מקרה-בקרה, בהם נמדדה רמת המגנזיום בדם בקרב משתתפים בגילאי 6-24 - עם או בלי ADHD. בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.

Effatpanah M, et al. Magnesium status and attention deficit hyperactivity disorder (ADHD): A meta-analysis. Psychiatry Res. 2019 Apr;274:228-234. 

 

 

החשיבות של תזונה בריאה למניעת תחלואה ותמוּתה

בניתוח שיטתי של נתונים גלובליים הוערכה ההשפעה של צריכה תת-מיטבית של מזונות ורכיבי תזונה עיקריים על תחלואה ותמותה ממחלות לא מדבקות (מחלות קרדיווסקולריות, סוכרת וסרטן). במחקר נכללו הנתונים מ-195 מדינות בין השנים 1990-2017. באמצעות מודלים סטטיסטיים, החוקרים העריכו את הנטל היחסי לתחלואה של כל גורם תזונתי בקרב מבוגרים מעל גיל 25. הם מראים כי בשנת 2017 ניתן לייחס 11 מיליון מקרי תמותה (22% מסך מקרי התמותה) ו-255 מיליון שנות נכות (15% מסך שנות הנכות) לגורמים תזונתיים. גורמי הסיכון המובילים במדינות רבות היו צריכה גבוהה של נתרן, צריכה נמוכה של דגנים מלאים וצריכה נמוכה של פירות. גורמים נוספים כוללים צריכה נמוכה של אגוזים, זרעים, ירקות ואומגה 3.

החוקרים מסכמים כי קרא עוד.

Afshin, Ashkan et al. Health effects of dietary risks in 195 countries, 1990–2017: a systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2017. The Lancet, Volume 393, Issue 10184, 1958 – 1972.

 

 

לא נמצאה תמיכה לכך שנטילת תוספי תזונה קשורה בסיכון מופחת לתמוּתה

במחקר עוקבה, המבוסס על נתוני סקר הבריאות הלאומי האמריקאי, הוערך הקשר בין השימוש בתוספי תזונה, רמת הצריכה של רכיבים תזונתיים מהמזון או מתוספים ושיעורי התמותה. במחקר נכללו הנתונים של כ-30,000 מבוגרים מעל גיל 20, אשר מילאו שאלוני תזונה ודיווחו על צריכת תוספי תזונה. במהלך תקופת מעקב של כ-6 שנים, תועדו 3,613 מקרי תמותה, מהם 945 על רקע קרדיווסקולרי ו-805 על רקע סרטן.

להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.

Chen F, Association Among Dietary Supplement Use, Nutrient Intake, and Mortality Among U.S. Adults: A Cohort Study. Ann Intern Med. 2019 Apr 9. 

 

 

האם יש קשר בין גיל החשיפה למזון בינקות לבין הסיכון לעודף משקל בהמשך החיים?

בסקירה שיטתית הוערכו העדויות בנוגע לקשר בין גיל החשיפה למזון (מוצקים) בינקות לבין עודף משקל לאחר גיל ההתבגרות. בסקירה נכללו תשעה מחקרים, בהם סה"כ 33,329 משתתפים בגילאי 10-15 ובגילאי 32-42. מבין המחקרים, בשלושה מחקרים בלבד נמצא קשר בין גיל החשיפה למזון לבין עודף משקל, כאשר באופן כללי נמצא כי קרא עוד.

Araújo CS, et al. Age of introduction of complementary feeding and overweight in adolescence and adulthood: A systematic review. Matern Child Nutr. 2019 Feb 15:e12796. 

 

 

וכעת, עוד כותרות...

 

 

כיצד ניתן להפחית תנגודת לאינסולין בקרב משתתפים עם עודף משקל או שמנוּת?

במחקר אקראי מוצלב נכללו 12 מתנדבים, הסובלים מעודף משקל או שמנות ושאינם סוּכרתיים. הנחקרים קיבלו שלושה סוגי תוספי תזונה: פרופיונט (חומצת שומן קצרת שרשרת, המיוצרת על ידי חיידקי המעי בתגובה לסיבים תזונתיים), אינולין (סיבים תזונתיים בעלי מסיסות גבוהה) וצלולוז (סיבים תזונתיים בעלי מסיסות נמוכה). נמצא כי הן תוספי פרופיונט והן תוספי אינולין היו מלווים בשיפור התנגודת לאינסולין, כאשר לפרופיונט הייתה השפעה מיטיבה על ציטוקינים דלקתיים ולאינולין הייתה השפעה מיטיבה על הרכב אוכלוסיית חיידקי המעי. 

Chambers ES, et al. Dietary supplementation with inulin-propionate ester or inulin improves insulin sensitivity in adults with overweight and obesity with distinct effects on the gut microbiota, plasma metabolome and systemic inflammatory responses: a randomised cross-over trial. Gut. 2019 Apr 10. pii: gutjnl-2019-318424. 

 

 

התרומה של אפליקציות תזונה למטופלים עם תחלואה כרונית

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה, בה נכללו 22 מחקרים, מרביתם אקראיים מבוקרים, נמצא כי שימוש באפליקציות תזונה בטלפון הנייד בקרב מבוגרים עם תחלואה כרונית (כגון מחלות לב וכלי דם, סוכרת, סרטן ומחלות נשימה כרוניות) היה מלווה בירידה מובהקת במשקל (הפרש ממוצע של 2.45 ק"ג), בהיקף המותניים (הפרשת ממוצע של 2.54 ס"מ) ובצריכת הקלוריות (הפרש ממוצע של 150 קלוריות ליום) בהשוואה לקבוצת הביקורת.

Fakih El Khoury C, et al. The Effects of Dietary Mobile Apps on Nutritional Outcomes in Adults with Chronic Diseases: A Systematic Review and Meta-Analysis. J Acad Nutr Diet. 2019 Apr;119(4):626-651. 

 

 

רימון לטיפול בסרְטן

בסקירה מפורטות העדויות הפרה-קליניות בהתייחס להשפעה של רימון (Punica granatum) על סוגי סרטן שונים, תוך התייחסות לרכיבים הפעילים ומנגנוני הפעולה, וכן העדויות המוגבלות ממחקרים קליניים, אשר הדגימו השפעה מיטיבה למיץ רימון בקרב מטופלים עם סרטן ערמונית וסרטן מעי. 

Khwairakpam AD, et al. Possible use of Punica granatum (Pomegranate) in cancer therapy. Pharmacol Res. 2018 Jul;133:53-64. 

 

 

תזונה בעלת עומס אינסולין גבוה קשורה בפרוגנוזה גרועה יותר בקרב חולי סרְטן המעי

במחקר תצפיתי, בו נכללו 1,023 מטופלים עם סרטן מעי בשלב 3, המקבלים כימותרפיה אדג'וונטית (בנוסף לניתוח להסרת הגידול), נמצא כי צריכת תזונה בעלת עומס אינסולין גבוה הייתה קשורה בסיכון מוגבר להישנות המחלה ולתמותה.

Morales-Oyarvide V , et al. Dietary Insulin Load and Cancer Recurrence and Survival in Patients With Stage III Colon Cancer: Findings From CALGB 89803 (Alliance). J Natl Cancer Inst. 2019 Feb 1;111(2):170-179.

 

 

מה הקשר בין עישון לבין פוּריות?

במחקר עוקבה, בו נכללו 5,473 נשים ו-1,411 גברים - המתכננים הריון - נמצא כי נשים מעשנות, ובמיוחד נשים המעשנות מעל ל-10 סיגריות ליום במשך 10 שנים לפחות, היו בעלות רמת פוריות נמוכה יותר בהשוואה לנשים שמעולם לא עישנו, כאשר עישון בקרב גברים ועישון פאסיבי לא נמצאו קשורים בפוריות.

Wesselink AK, et al. Prospective study of cigarette smoking and fecundability. Hum Reprod. 2019 Mar 1;34(3):558-567.

 

 

חשיפה תוך-רחמית לאנטיביוטיקה קשורה בסיכון מוגבר להופעה מוקדמת של מחלות מעִי דלקתיות

במחקר עוקבה, בו נכללו 827,239 ילדים שנולדו בשבדיה בין השנים 2006-2013, נמצא כי חשיפה תוך-רחמית לאנטיביוטיקה הייתה קשורה בסיכון כפול להופעה מוקדמת מאוד של מחלות מעי דלקתיות (קרוהן/קוליטיס) (לפני גיל 6) בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, באופן בלתי תלוי בגסטרואנטריטיס (דלקת בקיבה ובמעי).

Örtqvist AK, et al. Fetal and early life antibiotics exposure and very early onset inflammatory bowel disease: a population-based study. Gut. 2019 Feb;68(2):218-225. 

 




חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם