עם ישראל חי!
פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

מחקרים עדכניים - חודש מאי 2019 - מקבץ 4

עודכן בתאריך 22/05/2019

בסקירת המחקרים השבועית שלנו:

ההשפעה נוגדת הדלקת של פרוביוטיקה, תוסף כורכום לטיפול בילדים עם אסתמה,

ג'ינג'ר להורדת לחץ הדם, פרופוליס לאיזון רמת הגלוקוז בדם,

מיצוי עץ אורן צרפתי לשיפור מדדי העצם, ההשפעה של דילוג על ארוחת הבוקר לפני אימון גופני על מאזן האנרגיה,

התערבות מבוססת מיינדפולנס לילדים בסיכון,

הקשר בין שמנות האם לפני ההריון לבין הרכב חלב האם ושמנות התינוק,

הקשר בין תוסף גלוקוזאמין ורמת אומגה 6 לבין סיכון קרדיווסקולרי,

הקשר בין צריכת בשר וקפה לתמותה ובין איכות התזונה להישגים אקדמיים.

ונסיים ברכיבים צמחיים למניעת מחלות נוירו-דגנרטיביות וסרטן העור.

בכותרת השבוע: צמחי מרפא כנגד נגיף השפּעת, ההשפעה נוגדת הסוכרת של תות עץ, תועלת מטבולית לשילוב של ברברין וסילימרין, כורכומין להגנה על העור מפני נזקי קרינה והקשר בין רמת הכולסטרול, שימוש בסטטינים וגלאוקומה.

 

 

ההשפעה נוגדת הדלקת של פרוֹביוטיקה

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערכה ההשפעה של תוספי פרוביוטיקה או סינביוטיקה על מגוון מדדי דלקת. בסקירה נכללו 167 מחקרים קליניים מבוקרים (אקראיים ולא-אקראיים), בהם נבדקה ההשפעה של תוסף פרוביוטיקה או סינביוטיקה, שנלקחו למשך שבוע לפחות, על מדדי הדלקת - בהשוואה לקבוצת ביקורת (לרוב פלסבו). במחקרים השונים נכללו משתתפים בריאים או משתתפים עם מגוון רחב של מחלות, כולל הפרעות מטבוליות, מחלות מעי דלקתיות, דלקות מפרקים ועוד. להלן הממצאים העיקריים:

  • מדד הדלקת CRP ירד באופן מובהק בעקבות נטילת תוספי פרוביוטיקה או סינביוטיקה בקרב משתתפים בריאים, משתתפים עם הפרעות מטבוליות, מחלות מעי דלקתיות, דלקות מפרקים, וחולים קריטיים, ללא השפעה מובהקת במחלת כליות כרונית
  • באופן כללי, ההתערבות הייתה היעילה ביותר בקרב מטופלים עם מחלות מעי דלקתיות, ההשפעה בקרב מטופלים עם דלקות מפרקים וחולים קריטיים הייתה מתונה, וההשפעה בקרב משתתפים עם הפרעות מטבוליות או משתתפים בריאים הייתה נמוכה. 
  • הממצאים מצביעים על כך שככל שהדלקת הייתה בעלת תפקיד משמעותי יותר בפתוגנזה של המחלה, כך ההתערבות הייתה יעילה יותר.
  • פרוביוטיקה הייתה יעילה יותר להפחתת מדדי הדלקת בקרב משתתפים עם BMI מעל 25.

החוקרים מסכמים כי נטילת תוספי פרוביוטיקה או סינביוטיקה עשויה להיות יעילה להפחתת רמת הדלקת, בעיקר במחלות עם בסיס דלקתי משמעותי כגון מחלות מעי דלקתיות ודלקות מפרקים. 

Kazemi A, et al. Effect of probiotic and synbiotic supplementation on inflammatory markers in health and disease status: A systematic review and meta-analysis of clinical trials. Clin Nutr. 2019 Apr 17. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31060892

 

 

תוסף כוּרכום לטיפול בילדים עם אסְתמה

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו, שנערך בברזיל, הוערכה התרומה של תוסף כורכום (Curcuma longa) בקרב ילדים עם אסתמה. במחקר נכללו 34 ילדים בגילאי 7-18, המאובחנים עם אסתמה. הנחקרים חולקו אקראית לקבלת תוסף כורכום או פלסבו - למשך 6 חודשים. הילדים קיבלו מינון של 30 מ"ג/ק"ג/יום, כך שילדים בגילאי 7-10 קיבלו 500 מ"ג/יום, ילדים בגילאי 11-14 קיבלו 750 מ"ג/יום וילדים בגילאי 15-18 קיבלו 1,000 מ"ג/יום. התוסף ניתן ככמוסות של אבקת כורכום מיובש, כל כמוסה של 250 מ"ג הכילה כ-11 מ"ג כורכומין

בשתי הקבוצות נמצא שיפור בתדירות התסמינים ובהפרעה לחיי היומיום, ללא הבדלים מובהקים בין הקבוצות. עם זאת, בקרב ילדים שקיבלו תוסף כורכום נמצאה תדירות נמוכה יותר של התעוררויות בלילה, תדירות נמוכה יותר של שימוש במרחיבי סימפונות (אגוניסטים קצרי-טווח לקולטני בטא, כגון ונטולין) ושליטה טובה יותר במחלה. מכאן, לנטילת תוסף כורכום עשויה להיות תרומה לטיפול בילדים עם אסתמה, כחלק מהטיפול הרפואי הסטנדרטי. 

המחקר נערך ללא מימון חיצוני.

Manarin G, et al. Curcuma longa L. ameliorates asthma control in children and adolescents: A randomized, double-blind, controlled trial. J Ethnopharmacol. 2019 Apr 13;238:111882.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30991137

 

 

גִ'ינג'ר להורדת לחץ הדם

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים קליניים הוערכה ההשפעה של תוסף ג'ינג'ר (Zingiber officinale) על לחץ הדם. בסקירה נכללו 6 מחקרים אקראיים מבוקרים, בהם 345 משתתפים. כל המחקרים נערכו באיראן, גיל המשתתפים היה 22-54 והמינון בו נעשה שימוש היה 0.5-3 גרם ליום לתקופת התערבות של 7-12 שבועות. בארבעה מהמחקרים נכללו משתתפים עם סוכרת סוג 2, במחקר אחד משתתפים עם יתר שומנים בדם ובמחקר אחד משתתפים עם עודף משקל.

בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.

Hasani H, Arab A, Hadi A, Pourmasoumi M, Ghavami. Does ginger supplementation lower blood pressure? A systematic review and meta-analysis of clinical trials. Phytother Res. 2019 Apr 11. 

 

 

פרוֹפוליס לאיזון רמת הגלוקוז בדם בקרב חולי סוּכרת סוג 2

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערכה ההשפעה של תוספי פרופוליס על מדדי הגלוקוז בדם בקרב חולי סוכרת סוג 2. בסקירה נכללו שישה מחקרים אקראיים מבוקרים, בהם סה"כ 373 משתתפים. במחקרים השונים נעשה שימוש במינון פרופוליס של 226 ועד 1,500 מ"ג ליום, כאשר תקופת ההתערבות ארכה 56 עד 180 יום.

בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.

Karimian J, et al. The efficacy of propolis on markers of glycemic control in adults with type 2 diabetes mellitus: A systematic review and meta-analysis. Phytother Res. 2019 Apr 5. 

 

 

השפעה מיטיבה למיצוי עץ אורן צרפתי על מדדי העצם בקרב נשים לאחר גִיל המעבר

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של תוסף מיצוי עץ אורן צרפתי, המשווק תחת השם המסחרי ®Oligopin, על מדדי העצם בקרב נשים לאחר גיל המעבר עם צפיפות עצם נמוכה (אוסטאופניה). במחקר נכללו 40 נשים, אשר חולקו אקראית לנטילת התוסף במינון 250 מ"ג/יום או פלסבו - למשך 12 שבועות.

נמצא כי בהשוואה לפלסבו, קרא עוד.

Panahande SB, et al. Effects of French maritime pine bark extract (Oligopin®) supplementation on bone remodeling markers in postmenopausal osteopenic women: A randomized clinical trial. Phytother Res. 2019 Apr;33(4):1233-1240. 

 

 

מהי ההשפעה של דילוג על ארוחת הבוקר לפני אימון גופני על מאזן האנרגיה?

במחקר אקראי מוצלב נבדקה ההשפעה של דילוג על ארוחת הבוקר לפני ביצוע אימון גופני על מאזן האנרגיה למשך 24 שעות. החוקרים מסבירים כי בתנאים של מנוחה, דילוג על ארוחת הבוקר מפחית את הצריכה הקלורית אך גם את ההוצאה הקלורית ולכן אינו משפיע על מאזן האנרגיה, אולם לא ידוע מהי ההשפעה בתנאים של פעילות גופנית. במחקר השתתפו 12 גברים צעירים פעילים גופנית (גיל ממוצע 23, BMI ממוצע 23.6), אשר עברו שלושה ימי בדיקה, עם הפרדה של שבוע לפחות ביניהם:

  1. ארוחת בוקר ומנוחה (431 קלוריות: 65 גרם פחמימות, 11 גרם שומן, 19 גרם חלבון). 
  2. ארוחת בוקר ואחריה אימון גופני (רכיבת אופניים במשך שעה ב-50% מהכוח המירבי).
  3. אימון לאחר צום לילה. 

החוקרים חישבו את הצריכה הקלורית במשך 24 שעות על בסיס ארוחת הבוקר הסטנדרטית ואכילה חופשית בהמשך היום וכן את ההוצאה הקלורית (באמצעות קלורימטריה עקיפה). להלן ממצאי המחקר: קרא עוד.

Robert M Edinburgh, et al. Skipping Breakfast Before Exercise Creates a More Negative 24-hour Energy Balance: A Randomized Controlled Trial in Healthy Physically Active Young Men. The Journal of Nutrition, Published: 10 April 2019. 

 

 

התערבות מבוססת מיינדפוּלנס לילדים בסיכון

במחקר פיילוט אקראי מבוקר הוערכה ההשפעה של תכנית התערבות מבוססת מיינדפולנס בקרב ילדים בסיכון. במחקר נכללו 23 בנות בכיתה ו' מפנימייה המיועדת לילדים בסיכון, אשר חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הביקורת. הבנות בקבוצת ההתערבות השתתפו בתכנית מבוססת מיינדפולנס, הכוללת נושאים של מודעות גופנית, תזונתית ורגשית וקבוצת הביקורת השתתפה במפגשים מובנים, שעסקו בנושאים התנהגותיים, תזונתיים והצבת יעדים אישיים ללא ההיבט של מיינדפולנס. שתי הקבוצות נפגשו למשך 1-1.5 שעות בשבוע למשך 6 שבועות. בשתי הקבוצות נמצא שיפור ברגשות החיוביים וברמת המודעות בעקבות ההתערבות, כאשר ההבדלים בין הקבוצות לא היו מובהקים סטטיסטית. 

להלן פירוט הציונים: קרא עוד.

Kristen E.Rawlett, et al. Mindfulness based intervention with and attentional comparison group in at risk young adolescents: a pilot randomized controlled trial. Integrative Medicine Research, Available online 12 April 2019. 

https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S2213422018302981

 

 

כיצד שמנוּת של האם לפני ההריוֹן קשורה להרכב חלב האם ולשמנוּת של התינוק? 

במחקר עוקבה פרוספקטיבי נבדק הקשר בין שמנות של האם לפני ההריון, ריכוז המטבוליטים בחלב האם ומדדי הגוף והעלייה במשקל של התינוק. במחקר נכללו 35 צמדי אם-תינוק, כאשר האמהות סווגו לשתי קבוצות בהתאם ל-BMI לפני ההריון – עד 25 או 25 ומעלה. הרכב הגוף של התינוק והריכוז של 275 מטבוליטים בחלב האם נמדדו חודש ושישה חודשים לאחר הלידה.

במחקר נמצא כי קרא עוד.

Isganaitis E, et al. Maternal obesity and the human milk metabolome: associations with infant body composition and postnatal weight gain. Am J Clin Nutr. 2019 Apr 4. 

 

 

שימוש בתוסף גלוקוזאמין קשור בסיכון קרדיוֹוסקולרי נמוך יותר

במחקר עוקבה פרוספקטיבי, המבוסס על נתונים מהביו-בנק הבריטי, נבדק הקשר בין השימוש בתוספי גלוקוזאמין לבין הסיכון הקרדיווסקולרי. במחקר נכללו 466,039 משתתפים בגילאי 40-69, אשר מילאו שאלון לגבי השימוש בתוספים בתחילת המחקר בין השנים 2006-2010. סה"כ 19.3% מהמשתתפים (כ-90,000 איש) דיווחו על שימוש בתוסף גלוקוזאמין. בתקופת מעקב חציונית של 7 שנים תועדו 10,204 אירועים קרדיווסקולריים, מתוכם 3,060 מקרי תמותה.

נמצא כי קרא עוד.

Ma H, et al. Association of habitual glucosamine use with risk of cardiovascular disease: prospective study in UK Biobank. BMJ. 2019 May 14;365:l1628. 

 

 

רמה גבוהה של אֹומגה 6 קשורה בסיכון קרדיוֹוסקולרי נמוך יותר

במחקר גדול, בו נערך ניתוח של 30 מחקרי עוקבה מ-13 מדינות, נבדק הקשר בין מדדים של אומגה 6 לבין הסיכון הקרדיווסקולרי. החוקרים מציינים כי ההמלצות התזונתיות הבינלאומיות נותרו שנויות במחלוקת בהתייחס להשפעה הקרדיווסקולרית של חומצה לינולאית (חומצת שומן מסוג אומגה 6 השכיחה במזון), ושל חומצה ארכידונית, שהינה התוצר המטבוליטי העיקרי שלה. במסגרת המחקר נבדק הקשר בין מדדים של חומצה לינולאית וחומצה ארכידונית בדם וברקמות לבין הסיכון הקרדיווסקולרי. מניתוח הנתונים של 30 המחקרים עולה כי משך המעקב החציוני נע בין 2.5 ל-31.9 שנים ותועדו סה"כ 15,198 אירועים קרדיווסקולריים בקרב כ-70,000 משתתפים.

נמצא כי קרא עוד

Marklund M, et al. Biomarkers of Dietary Omega-6 Fatty Acids and Incident Cardiovascular Disease and Mortality: An Individual-Level Pooled Analysis of 30 Cohort Studies. Circulation. 2019 Apr 11.

 

 

תזונה עשירה בבשר קשורה בסיכון מוגבר לתמוּתה

במחקר עוקבה מבוסס אוכלוסייה, שנערך בפינלנד, נבדק הקשר בין צריכת החלבון בתזונה ומקורות החלבון לבין הסיכון לתמותה כתוצאה מתחלואה. במחקר נכללו הנתונים של 2,641 גברים, שהיו בגילאי 42-60 בתחילת המחקר בין השנים 1984-1989. צריכת החלבון בתזונה הוערכה על בסיס יומני תזונה של ארבעה ימים, שמולאו בתחילת המחקר, ונתוני התמותה נאספו מהרשומות הלאומיות. במהלך תקופת מעקב ממוצעת של כ-22 שנה, תועדו 1,225 מקרי תמותה כתוצאה מתחלואה. 

צריכת החלבון הממוצעת של כלל המשתתפים הייתה 93.2 גרם/יום, שהיוותה 15.8% מהצריכה הקלורית ומבטאת 1.2 גרם/ק"ג/יום. מתוך סך החלבון - 70% היה חלבון מן החי, 27.7% חלבון מהצומח, 2.3% ממקורות מעורבים. החוקרים סיווגו את המשתתפים לארבע קבוצות בהתאם לצריכת החלבון הכללית, כאשר המשתתפים עם הצריכה הנמוכה ביותר (רבעון 1) צרכו עד 84 גרם/יום חלבון והמשתתפים עם הצריכה הגבוהה ביותר (רבעון 4) צרכו מעל 101.5 גרם/יום חלבון. 

נמצא כי קרא עוד.

Virtanen HEK, et al. Dietary proteins and protein sources and risk of death: the Kuopio Ischaemic Heart Disease Risk Factor Study. Am J Clin Nutr. 2019 May 1;109(5):1462-1471. 

 

 

צריכת קפה מתונה נמצאה קשורה בסיכון מופחת לתמוּתה

בסקירה ומטה-אנליזה של מחקרי עוקבה הוערך הקשר בין צריכת קפה - עם קפאין או נטול קפאין - לבין הסיכון לתמותה. בסקירה נכללו 21 מחקרים, בהם למעלה מ-10 מיליון משתתפים וכ-240,000 מקרי תמותה. מניתוח כולל של הנתונים עולה כי קיים קשר שאינו לינארי בין צריכת קפה לבין הסיכון לתמותה, כך שזוהה קשר בצורת U שבו הסיכון הנמוך ביותר היה עבור צריכה של 3 כוסות קפה ליום.

באופן ספציפי, בהשוואה למשתתפים שאינם צורכים קפה או שצורכים קפה לעיתים נדירות, צריכה של 3 כוסות קפה ליום הייתה קרא עוד.

Li Q, et al. Caffeinated and decaffeinated coffee consumption and risk of all-cause mortality: a dose-response meta-analysis of cohort studies. J Hum Nutr Diet. 2019 Jun;32(3):279-287. 

 

 

האם איכות התזונה תורמת לשיפור ההישגים האקדמיים?

במחקר חתך נבדק הקשר בין איכות התזונה לבין הישגים אקדמיים בקרב סטודנטים. במחקר נכללו הנתונים של 278 סטודנטים אוסטרליים, אשר ענו על סקר אינטרנטי. החוקרים העריכו את איכות התזונה בהתאם להמלצות האוסטרליות (ARFS - Australian Recommended Food Score) וההישגים האקדמיים הוערכו באמצעות ממוצע הציונים (GPA). נמצא כי ממוצע ציונים גבוה יותר היה קשור באיכות תזונה גבוהה יותר באופן כללי וכן בצריכה גבוהה יותר של ירקות ושל פירות וצריכה נמוכה יותר של מזונות עם צפיפות קלורית גבוהה וערך תזונתי נמוך (כגון חטיפים, עוגות, מזון מטוגן וכדומה) ושל משקאות ממותקים.

החוקרים מסכמים כי קרא עוד

Whatnall MC, Patterson AJ, Burrows TL, Hutchesson MJ. Higher diet quality in university students is associated with higher academic achievement: a cross-sectional study. J Hum Nutr Diet. 2019 Jun;32(3):321-328. 

 

 

רכיבים צמחיים נוגדי חמצון למניעת מחלות נוירו-דגנרטיביות ולטיפול בהן

בסקירה מפורטים הממצאים העדכניים ממחקרים פרה-קליניים וקליניים בנוגע לפוטנציאל של צמחי מרפא בעלי פעילות נוגדת חמצון למניעת מחלות נוירו-דגנרטיביות - כולל אלצהיימר, פרקינסון והנטינגטון – ולטיפול בהן. במסגרת הסקירה דנים החוקרים בתפקיד המרכזי של עקה חמצונית במחלות נוירו-דגנרטיביות. במחקרים פרה-קליניים, שנערכו בתאים ובחיות מעבדה, נמצאו ממצאים מבטיחים לגבי השימוש ברכיבים צמחיים בעלי פעילות נוגדת חמצון, אולם המחקרים הקליניים הינם מוגבלים ומרביתם לא הצליחו להוכיח יעילות של רכיבים שונים להפחתת התסמינים. רכיבים צמחיים, שנמצאו בעלי השפעה מיטיבה במחקרים פרה קליניים כוללים בין השאר: קוורצטין המצוי בבצל (Allium cepa), מיצוי רימון ,Vanillin, חומצה קפאית ורזברטרול, חומצה אלגית, מיצוי זרעי ענבים, EGCG, חומצה פרולית ועוד. 

במחקרים קליניים נחקרת ההשפעה של קפאין בקרב חולי פרקינסון וכן של הופרזין A, מיצוי זרעי ענבים ומרווה (.Salvia spp) בקרב חולי אלצהיימר. בנוסף, ישנם מחקרים רבים, העוסקים בקרא עוד.

Pohl F, Kong Thoo Lin P. The Potential Use of Plant Natural Products and Plant Extracts with Antioxidant Properties for the Prevention/Treatment of Neurodegenerative Diseases: In Vitro, In Vivo and Clinical Trials. Molecules. 2018 Dec 11;23(12). pii: E3283. 

 

 

מהי היעילות של רכיבים טבעיים לטיפול בסרְטן העור?

בסקירה בוחנים החוקרים את היעילות של מוצרים טבעיים, אשר מפורסמים כבעלי יכולת לריפוי סרטן העור. במסגרת הסקירה מוערכות העדויות המחקריות, הפרה-קליניות והקליניות, לגבי המוצרים והרכיבים הטבעיים הבאים: משחה שחורה (black salve, המכילה שני רכיבים עיקריים: הצמח סאנגווינאריה ואבץ כלוריד), Solasodine rhamnosyl glycosides (שימוש חיצוני ברכיבים גליקוזידים, המופקים מצמחים ממשפחת הסולניים), לבונה (Boswellia serrata), קנאביס (Cannabis sativa), פטל שחור (Rubus occidentalis), גדילן מצוי (Silybum marianum), פרע מחורר (Hypericum perforatum) וכורכום (Curcuma longa). החוקרים דירגו את העדויות המחקריות בהתאם לדרוג המקובל לרפואה מבוססת ראיות, הכולל 4 רמות מ-A עד D*.

באופן כללי, החוקרים דירגו את כל הרכיבים שנכללו בסקירה בדרגה D. הם מציינים כי יקרא עוד.

Li JY, Kampp JT. Review of Common Alternative Herbal “Remedies” for Skin Cancer. Dermatol Surg. 2019 Jan;45(1):58-67. 

 

 

וכעת, עוד כותרות...

 

 

צמחי מרפא כנגד נגיף השַפעת

בסקירה שיטתית מוצגים הממצאים הפרה-קליניים בנוגע לרכיבים צמחיים בעלי פעילות אנטי-ויראלית כנגד נגיף השפּעת בהתאם למנגנוני הפעולה השונים, ביניהם קערורית סינית (Scutellaria baicalensis), שוש קירח (Glycyrrhiza glabra), תלתן אדום (Trifolium pratense), צלע השור (Bupleurum chinense), קיפודנית (Echinacea purpurea) ועוד רבים.

Lee JY, Abundo MEC, Lee CW. Herbal Medicines with Antiviral Activity Against the Influenza Virus, a Systematic Review. Am J Chin Med. 2018;46(8):1663-1700. 

 

 

ההשפעה נוגדת הסוּכרת של תות עץ

בסקירה שיטתית של מחקרים פרה-קליניים מפורטים הממצאים לגבי הפוטנציאל של תות עץ (Morus) לטיפול בסוכרת, תוך פירוט ההשפעה על ספיגת הגלוקוז, הפרשת האינסולין ופעילות נוגדת חמצון ונוגדת דלקת של מינים שונים ושל חלקי הצמח השונים. 

Wei H, et al. A Systematic Review of the Medicinal Potential of Mulberry in Treating Diabetes Mellitus. Am J Chin Med. 2018;46(8):1743-1770. 

 

 

תועלת מטבולית לשילוב של ברברין וסילימרין

במטה-אנליזה, הכוללת חמישה מחקרים כפולי-סמיות מבוקרי פלסבו - בהם 497 משתתפים - נמצא כי טיפול משולב של ברברין וסילימרין היה מלווה בשיפור מובהק בפרופיל השומנים וברמת הגלוקוז בצום. 

גם בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של עשרה מחקרים קליניים, נמצא כי טיפול הכולל סילימרין (בשילוב רכיבים נוספים) היה יעיל לשיפור פרופיל השומנים.

Fogacci F, Grassi D, Rizzo M, Cicero AFG. Metabolic effect of berberine-silymarin association: A meta-analysis of randomized, double-blind, placebo-controlled clinical trials. Phytother Res. 2019 Apr;33(4):862-870. 

Mohammadi H, Hadi A, Arab A, Moradi S, Rouhani MH. Effects of silymarin supplementation on blood lipids: A systematic review and meta-analysis of clinical trials. Phytother Res. 2019 Apr;33(4):871-880. 

 

 

כוּרכומין להגנה על העור מפני נזקי קרינה

במחקר מעבדה הודגמה ההשפעה של כורכומין על הגנה על העור מפני נזקי קרינת השמש (UVA) באמצעות מנגנונים שונים, כגון הפחתת ההצטברות של רדיקלים חופשיים והגברת הפעילות של אנזימים נוגדי חמצון. 

Liu X1, et al. Protective effect of curcumin against ultraviolet A irradiation-induced photoaging in human dermal fibroblasts. Mol Med Rep. 2018 May;17(5):7227-7237. 

 

 

הקשר בין רמת הכולסטרול, שימוש בסטטינים וגלאוּקומה

במחקר, המבוסס על נתונים של 136,782 משתתפים משלושה מחקרי עוקבה גדולים, נמצא כי בקרב מבוגרים מעל גיל 40, רמת כולסטרול גבוהה יותר הייתה קשורה בסיכון מוגבר לגלאוקומה, ואילו שימוש בסטטינים במשך 5 שנים ומעלה היה קשור בסיכון נמוך יותר.

Kang JH, et al. Association of Statin Use and High Serum Cholesterol Levels With Risk of Primary Open-Angle Glaucoma. JAMA Ophthalmol. 2019 May 2. 




חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם