- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
האם חיידקי המעי שלנו יכולים להשפיע על משקל הגוף שלנו? האם תוספי סינביוטיקה מסייעים לירידה במשקל? והאם לטבעונות השפעה נוגדת דלקת בקרב מטופלים עם מחלת לב כלילית? מענה לשאלות מעניינות אלו תקבלו בפתח סקירה השבועית שלנו.
את המשך הסקירה נקדיש למחקרים בתחום הפעילות הגופנית והקשר שלה להורדת לחץ הדם, איכות השינה ושומן בטני.
כמו כן, נציג מחקרים העונים על השאלות הבאות: האם דיאטה נורדית מופחתת זרחן מסייעת למטופלים עם מחלת כליות מתקדמת? האם שמן לבנדר יעיל לתמיכה במטופלי דיאליזה? האם צריכת משקאות ממותקים קשורה בסיכון מוגבר למחלת כליות? מהו אחוז מקרי הסרטן שניתן לייחס לעודף משקל ושמנות? מה הקשר בין צריכת ביצים והסיכון לגליומה? האם אלכוהול גורם המעודד הופעת מיגרנות? מהי התזונה המיטבית לשמירה על בריאות העצם? אילו פיטוכימיקלים מסייעים כנגד זיהום הליקובקטר פילורי? ומהי התרומה של קוורצטין לשיפור הזיכרון?
בכותרות השבוע: שעונית להקלה על חרדה הקשורה בטיפולי שיניים, ההשפעה משככת הכאב של מיצוי שׂרף מור, צריכת תה קשורה בסיכון מופחת להתפתחות סרטן קולורקטלי, הפעילות הרפואית של הרכיב הפעיל בסטיביה ואפרסמון לאיזון רמות הסוכר.
להלן שני מחקרים, העוסקים בתרומה של תוספי סינביוטיקה לירידה במשקל.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של תוספי סינביוטיקה על מדדים אנתרופומטריים בקרב משתתפים עם עודף משקל ושמנות. בסקירה נכללו 23 מחקרים, בהם 1,357 משתתפים בגילאי 25-77, הסובלים ממצבים רפואיים שונים (כגון תסמונת מטבולית, כבד שומני, דלקת מפרקים שגרונית ועוד). במחקרים נעשה שימוש במגוון תוספי סינביוטיקה למשך 4-28 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי בהשוואה לפלסבו, נטילת תוספי סינביוטיקה הובילה לירידה מובהקת במשקל (0.8 ק"ג בממוצע) ובהיקף המותניים (2.07 ס"מ בממוצע), ללא השפעה מובהקת על ה-BMI ואחוז השומן. החוקרים מראים כי התוצאות לא היו תלויות במינון הפרוביוטיקה בתוסף. החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים על כך שההשפעה של תוספי סינביוטיקה על פלורת המעי עשויה לתרום לירידה קלה במשקל ובהיקף הגוף. החוקרים מעלים מספר מנגנונים אפשריים בנוגע לקשר בין חיידקי המעי לשמנות:
חוסר איזון בפלורת המעי מוביל לחדירות גבוהה של דופן המעי, דבר המאפשר תזוזת חיידקים וספיגת רעלנים, אשר גורמים לבעיה בתפקודים מטבוליים.
שמנות קשורה ברמות גבוהות של ליפופולִיסכרידים (LPS, מרכיב בדופן תאי חיידקים גרם-שליליים), אשר מעורבים בהתפתחות של דלקת, עמידות לאינסולין ועליה במשקל.
תסיסה של פרה-ביוטיקה מייצרת חומצות שומן קצרות שרשרת, אשר בתורן יכולות לעכב הצטברות שומן ברקמת השומן, להגביר הוצאה אנרגטית, ולהעלות רמות הורמונים הקשורים בתחושת שובע.
חשוב לציין כי האיזון בין שמנות למיקרוביוטה הוא דו-כיווני וגם שמנות יכולה להשפיע על נוכחות ואיכויות של המיקרוביוטה.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבחן האם התרומה של תוספי פרוביוטיקה וסינביוטיקה לירידה במשקל קשורה בהשְפעתם על פלורת המעי. נכלל מדגם של 134 משתתפים, אשר חולקו אקראית לארבע הקבוצות הבאות, כאשר כל קבוצה נטלה למשך 6 חודשים את אחד מהתוספים הבאים:
1) פלסבו (microcrystalline cellulose)
2) פרה-ביוטיקה מסוג פולידקסטרוז במינון 12 גרם/יום (Litesse® Ultra™ - LU)
3) פרוביטיקה המכילה 10 מיליארד חיידקים מהזן Bifidobacterium animalis subsp. lactis (B420)
4) סינביוטיקה: LU + B420
הרכב החיידקים והמטבוליטים בדגימות הצואה הוערך במהלך תקופת ההתערבות וחודש לאחר סיומה.
נמצא כי בהשוואה לפלסבו, בכל הקבוצות חלו שינויים בהרכב החיידקים, עם השפעה משמעותית יותר לפרה-ביוטיקה בהשוואה לפרוביוטיקה בלבד. באופן ספציפי, נטילת פרוביוטיקה הובילה לעלייה בריכוזי החיידקים מהזנים Lactobacillus ו-Akkermansia ונטילת סינביוטיקה הובילה לעלייה בריכוז חיידקים מהזן Christensenellaceae (עלייה זו הייתה קשורה בירידה במסת השומן באזור המותניים) וכן בעלייה בריכוז החיידקים מהזן Akkermansia. עוד מראים החוקרים כי נטילת התוספים הובילה לשינויים במסלולים הקשורים בתהליכים תאיים ובתהליכים מטבוליים. הם מסכמים כי נטילת סינביוטיקה הובילה לשינויים בהרכב חיידקי המעי והמטבוליזם שלהם ובכך עשויה לתרום לשיפור תפקוד מחסום המעי ומדדים הקשורים בהשמנה.
המחקר נערך על ידי חברת DuPont, המייצרת את תוספי הפרוביוטיקה והפרה-ביוטיקה - בהם נעשה שימוש במחקר.
Hadi A, et al. Efficacy of synbiotic supplementation in obesity treatment: A systematic review and meta-analysis of clinical trials. Crit Rev Food Sci Nutr. 2018 Dec 30:1-13.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30595036
Hibberd AA, et al. Probiotic or synbiotic alters the gut microbiota and metabolism in a randomised controlled trial of weight management in overweight adults. Benef Microbes. 2018 Dec 10:1-16.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30525950
במחקר אקראי מבוקר הוערכה ההשפעה נוגדת הדלקת של דיאטה טבעונית לעומת הדיאטה המומלצת על ידי איגוד הלב האמריקאי (AHA), בקרב מטופלים עם מחלת לב כלילית. במחקר נכללו 100 מטופלים, אשר חולקו אקראית לשתי קבוצות הדיאטה למשך 8 שבועות. המשתתפים יכלו להתייעץ עם דיאטן המחקר באמצעות טלפון או אימייל וקיבלו דוגמא לתפריט, מתכונים וספר בישול ומצרכים התואמים לדיאטה - על בסיס שבועי. המשתתפים קיבלו ציון היענות לדיאטה בהתאם לקריטריונים הבאים:
דיאטה טבעונית: הימנעות מצריכת בשר, עוף וביצים, מוצרי חלב ומזונות מן הים.
דיאטת AHA: צריכה של עד כ-150 גרם חלבון מהחי ליום, צריכת מוצרי חלב דלי שומן או נטולי שומן בלבד, וצריכת דגים לפחות פעמיים בשבוע.
בנוסף, הוערכה צריכת הפירות, הירקות והדגנים המלאים בכל קבוצת דיאטה.
מדד המטרה העיקרי היה רמת מדד הדלקת CRP – להלן התוצאות (mg/L):
|
תחילת המחקר |
לאחר 4 שבועות |
לאחר 8 שבועות |
|
|---|---|---|---|
|
דיאטה טבעונית |
1.25 |
1.0 |
1.1 |
|
דיאטת AHA |
1.15 |
1.1 |
1.1 |
נתונים אלה מבטאים ירידה הגדולה ב-32% ברמת ה- CRP בקבוצת הדיאטה הטבעונית בהשוואה לדיאטת ה-AHA. לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות בהתייחס למידת הירידה ב-BMI ובהיקף המותניים, במדדי הסוכר וברמת השומנים בדם (מלבד ירידה לא מובהקת סטטיסטית ברמת ה-LDL בקבוצת הדיאטה הטבעונית). החוקרים מסכמים כי בקרב מטופלים עם מחלת לב כלילית, דיאטה טבעונית עשויה להיות יעילה יותר להורדת רמת מדד הדלקת CRP, המהווה גורם סיכון להחמרת המצב הקרדיווסקולרי.
Shah B, et al. Anti-Inflammatory Effects of a Vegan Diet Versus the American Heart Association-Recommended Diet in Coronary Artery Disease Trial. J Am Heart Assoc. 2018 Dec 4;7(23):e011367.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30571591
במטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים נבדקה ההשפעה של פעילות גופנית ושל טיפול תרופתי על לחץ הדם הסיסטולי. החוקרים מסבירים כי הם מתמקדים בלחץ הדם הסיסטולי, אשר נמצא באופן עקבי קשור בסיכון קרדיווסקולרי. במחקר נכללו 391 מחקרים, מהם 197 מחקרים בחנו את ההשפעה של פעילות גופנית (10,461 משתתפים) ו-194 מחקרים בחנו את ההשפעה של טיפול תרופתי (29,281 משתתפים). לא היו מחקרים אשר השוו באופן ישיר בין פעילות גופנית לבין טיפול תרופתי. רק ב-56 מהמחקרים בהם נבחנה ההשפעה של פעילות גופנית נכללו משתתפים עם יתר לחץ דם, לעומת טיפול תרופתי שנבדק רק בקרב משתתפים עם יתר לחץ דם. בניתוח כולל של כל המחקרים (שבדקו חולים עם יתר לחץ דם או לחץ דם נורמלי) נמצא כי קרא עוד.
Naci H, et al. How does exercise treatment compare with antihypertensive medications? A network meta-analysis of 391 randomised controlled trials assessing exercise and medication effects on systolic blood pressure. Br J Sports Med. 2018 Dec 18. pii: bjsports-2018-099921.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה נבדק האם ביצוע פעילות גופנית בשעות הערב מובילה להפרעה לשינה, כתלות בעצימות ובמשך הפעילות. במחקר נכללו 23 מחקרים מבוקרים, בהם סה"כ 275 משתתפים בריאים בני 29 בממוצע. במחקרים השונים בוצעה השוואה בין ההשפעה של יום אחד - בו בוצעה פעילות גופנית בערב, בעיקר ריצה או רכיבה על אופניים - לעומת קבוצת ביקורת שלא ביצעה פעילות גופנית (ישיבה על אופניים או על כיסא לפרק זמן זהה). המשתתפים סיימו את הפעילות בטווח זמן של 0.12-4 שעות (7 דקות עד 4 שעות) לפני השינה (1.8 שעות בממוצע).
באופן כללי קרא עוד.
Stutz J, Eiholzer R, Spengler CM. Effects of Evening Exercise on Sleep in Healthy Participants: A Systematic Review and Meta-Analysis. Sports Med. 2018 Oct 29.
במחקר אקראי מבוקר נבדק המנגנון הקשור בהשפעה המיטיבה של פעילות גופנית על רקמת השומן הבטני, שהינה בעלת השפעה מזיקה מבחינה מטבולית. החוקרים משערים כי ההשפעה של פעילות גופנית קשורה בוויסות המתווך הדלקתי IL-6, אשר משוחרר משרירי השלד במהלך פעילות גופנית ומגביר ליפוליזה.
במחקר נכללו 53 משתתפים עם השמנה בטנית, אשר חולקו אקראית לקבלת עירוי של התרופה tocilizumab, החוסמת IL-6 (מוכרת לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית), או פלסבו - פעם בארבעה שבועות למשך 12 שבועות. בנוסף, המשתתפים חולקו אקראית לאימוני רכיבה או להימנעות מפעילות גופנית לכל תקופת המחקר.
נמצא כי קרא עוד.
Wedell-Neergaard AS, et al. Exercise-Induced Changes in Visceral Adipose Tissue Mass Are Regulated by IL-6 Signaling: A Randomized Controlled Trial. Cell Metab. 2018 Dec 18. pii: S1550-4131(18)30744-7.
במחקר אקראי מוצלב הוערכה ההשפעה של דיאטה נורדית מופחתת זרחן על איזון הזרחן בקרב מטופלים עם מחלת כליות מתקדמת. הדיאטה הנורדית מבוססת על מזון אורגני וכוללת פירות, ירקות, דגנים מלאים ודגים. במחקר הנוכחי הוערכה ההשפעה של דיאטה זו, כשהיא מופחתת זרחן ומכילה 850 מ"ג זרחן ביום (הופחתו מזונות עשירים בזרחן כמו לחם שיפון, מוצרי חלב, אגוזים ודגים) .
תפריט יומי לדוגמא :
ארוחת בוקר: לחם לבן פרוס, גבינת ברי, ריבה וחמאה
ארוחת צהריים: סלט פסטה עם עוף / סלט אורז עם טונה
ארוחת ערב: סטייק בקר עם תרד, גזר ופירה / עוף עם ריבס, תרד וגזר לבן
ארוחות ביניים: פרי / עוגת גזר / קרקר אורז עם שוקולד מריר ומיץ תפוחים טבעי.
במחקר נכללו 18 מטופלים, שצרכו במשך שבוע אחד את הדיאטה הרגילה שלהם (ביקורת), ושבוע אחד את הדיאטה הנורדית מופחתת הזרחן - עם הפרדה של 1-3 שבועות בין הדיאטות. מדד המטרה העיקרי היה מידת הירידה בהפרשת הזרחן בשתן בין היום הראשון והשביעי בכל דיאטה.
ממוצע הפרשת הזרחן בשתן היה 875 מ"ג/יום בתחילת המחקר וירד בכ-400 מ"ג/יום לאחר צריכת דיאטה נורדית מופחתת זרחן, לעומת בכ-87 מ"ג/יום בדיאטת הביקורת - ירידה הגדולה ב-313 מ"ג/יום (p<0.001).
החוקרים מסכמים כי קרא עוד.
Salomo L, et al. Short-term effect of the New Nordic Renal Diet on phosphorus homoeostasis in chronic kidney disease Stages 3 and 4. Nephrol Dial Transplant. 2018 Dec 24.
במחקר אקראי מבוקר הוערכה היעילות של שמן לבנדר בהרחה להקלה על חרדה ולשיפור איכות השינה, בקרב מטופלי דיאליזה. במחקר נכללו 34 מטופלים, אשר חולקו אקראית לקבוצת הארומתרפיה או לקבוצת הביקורת (שלא קיבלה כל טיפול). המשתתפים בקבוצת הארומתרפיה הונחו לטפטף 2 טיפות שמן לבנדר במתקן הרחה ולהניח אותו 15-20 ס"מ מהכרית חצי שעה לפני השינה - למשך שבוע.
נמצא כי קרא עוד.
Şentürk A, Tekinsoy Kartın P. The Effect of Lavender Oil Application via Inhalation Pathway on Hemodialysis Patients' Anxiety Level and Sleep Quality. Holist Nurs Pract. 2018 Nov/Dec;32(6):324-335.
במחקר עוקבה נבדק הקשר בין צריכת משקאות מסוגים שונים לבין הסיכון להתפתחות מחלת כליות בקרב אפרו-אמריקאים בארה"ב. צריכת משקאות הוערכה באמצעות שאלוני תזונה, שמולאו בתחילת המחקר, בין השנים 2000-2004. נמצא כי מבין 3,003 המשתתפים, בתקופת מעקב חציונית של 8 שנים 6% מהמשתתפים אובחנו עם מחלת כליות כרונית. בהתבסס על שאלוני התזונה, החוקרים זיהו ארבעה דפוסים של צריכת משקאות: 1) משקאות אלכוהוליים 2) מיצי פירות וירקות 3) משקאות עם ממתיקים מלאכותיים ומשקאות מופחתי שומן 4) משקאות ממותקים. מבין ארבעת הדפוסים שזוהו, רק דפוס של צריכת משקאות ממותקים היה קשור בסיכון להתפתחות מחלת כליות כרונית. לאחר התאמה סטטיסטית למגוון גורמים סוציו-דמוגרפיים ובריאותיים נמצא כי המשתתפים עם הצריכה הגבוהה ביותר של משקאות ממותקים, בהשוואה לנמוכה ביותר, היו בסיכון גבוה בכ-60% להתפתחות מחלת כליות כרונית.
החוקרים מסכמים כי קרא עוד.
Rebholz CM, et al. Patterns of Beverages Consumed and Risk of Incident Kidney Disease. Clin J Am Soc Nephrol. 2019 Jan 7;14(1):49-56.
במחקר בוחנים החוקרים מהחברה האמריקאית לסרטן (ACS) מהו נטל הסרטן הקשור בעודף משקל ושמנות (כלומר, מהו אחוז מקרי הסרטן שניתן לייחס לעודף משקל ושמנות). החוקרים מציינים כי בעשורים האחרונים חלה עלייה גלובלית בשיעור האוכלוסייה הסובלת ממשקל עודף ובנטל הסרטן הקשור בכך. בין השנים 1975 ל-2016 שיעור המבוגרים עם עודף משקל (BMI מעל 25) עלה מ-21% בקרב גברים ו-24% בקרב נשים לכ-40% בשני המינים, כאשר שיעור השמנות (BMI מעל 30) עלה מ-3% ל-12% בקרב גברים ומ-7% ל-16% בקרב נשים. העלייה הבולטת ביותר בשיעור השמנות הינה בקרב גברים וילדים במדינות מערביות בעלות הכנסה גבוהה ובקרב נשים וילדות במרכז אסיה, המזרח התיכון וצפון אפריקה.
מהניתוח עולה כי קרא עוד.
Sung H, et al. Global patterns in excess body weight and the associated cancer burden. CA Cancer J Clin. 2018 Dec 12.
במחקר מקרה-בקרה, שנערך באיראן, הוערך הקשר בין צריכת ביצים לבין הסיכון להתפתחות גליומה (גידול סרטני במערכת העצבים) בקרב מבוגרים. במחקר נכללו 128 מטופלים עם אבחנה חדשה של גליומה, אליהם הותאמה קבוצת השוואה של 256 משתתפים בריאים בעלי מאפיינים דומים. על בסיס שאלוני תזונה שמילאו המשתתפים, החוקרים סיווגו את המשתתפים לשלוש רמות של צריכת ביצים, כאשר המשתתפים בשליש התחתון צרכו עד 9.8 גרם ליום והמשתתפים בשליש העליון צרכו מעל 22.9 גרם ליום.
החוקרים מראים כי קרא עוד.
Aminianfar A, et al. Egg Consumption in Relation to Glioma: A Case-Control Study. Nutr Cancer. 2018 Dec 29:1-9.
במחקר חתך הוערך הקשר בין צריכת משקאות אלכוהוליים לבין הופעת מיגרנות, בקרב משתתפים הנוטים לסבול ממיגרנות. במחקר נכללו 2,197 משתתפים עם מיגרנות, הנמצאים במעקב במרכז מחקר באוניברסיטה בהולנד. במסגרת המחקר המשתתפים התבקשו לדווח על צריכת אלכוהול, על הסיבות להימנעות מאלכוהול ועל הזמן בין צריכת אלכוהול לבין התקפי המיגרנה.
מהנתונים עולה כי צריכת אלכוהול דווחה על ידי 35.6% מהמשתתפים כגורם המעודד הופעת מיגרנה. מעבר לכך, 25% מהמשתתפים דיווחו שאינם צורכים אלכוהול בגלל התפיסה שזהו גורם המעודד הופעת מיגרנה. מבין המשקאות האלכוהוליים, יין אדום נמצא כגורם העיקרי שהיה קשור בהופעת מיגרנה, אולם רק בקרב כ-9% מהמשתתפים יין אדום הוביל באופן קבוע להופעת מיגרנה. עוד נמצא כי בקרב כשליש מהמשתתפים, המיגרנה הופיעה בזמן קצר (עד 3 שעות) מצריכת אלכוהול, ובקרב כ-90% מהמשתתפים הופיעה מיגרנה עד 10 שעות לאחר צריכת אלכוהול.
החוקרים מסכמים כי קרא עוד.
Onderwater GLJ, et al. Alcoholic beverages as trigger factor and the effect on alcohol consumption behavior in patients with migraine. Eur J Neurol. 2018 Dec 18.
בנייר עמדה, שפורסם מטעם שני ארגוני אנדוקרינולוגיה בארה"ב, מסכמים החוקרים את העדויות בנוגע לתזונה המיטבית הנדרשת לשמירה על בריאות העצם ולהפחתת הסיכון לשברים. הם מציינים כי חלק גדול מהאוכלוסייה בארה"ב ובאירופה נוטלים תוספי תזונה במטרה לשמור על הבריאות, כולל בריאות העצם. עם זאת, קיימים קשיים מתודולוגיים בהערכת ההשפעה של רכיב תזונתי בודד וכן בהגדרת התזונה המיטבית הנדרשת לשמירה על בריאות העצם. במסגרת הסקירה דנים החוקרים בבריאות העצם במהלך החיים ובהשפעה של מגוון רכיבים תזונתיים - כולל מינרלים בדגש על סידן, ויטמינים בדגש על ויטמין D, חלבונים, איזופלבונים ויסודות קורט (כולל אבץ, נחושת וברזל).
החוקרים מסכמים כי קרא עוד.
Hurley DL, et al. The Use of Vitamins and Minerals in Skeletal Health Endocr Pract. 2018 Oct 2;24(10):915-924.
בסקירה, המבוססת בעיקר על מחקרי מעבדה, מפורטים מגוון רחב של רכיבים צמחיים בעלי פעילות אנטי-מיקרוביאלית כנגד זיהום הליקובקטר פילורי. ראשית, דנים החוקרים בקשר בין זיהום הליקובקטר פילורי לבין התפתחות סרטן קיבה. בהמשך, מפורט הטיפול האנטיביוטי המיועד לחיסול החיידק (הטיפול המשולש), תוך התייחסות לסוגיית העמידות לאנטיביוטיקה, כאשר החוקרים מציינים כי הצלחת הטיפול תלויה בסוג ובמשך הטיפול, במידת ההיענות לטיפול ובמידת העמידות לאנטיביוטיקה. בנוסף לטיפול הרפואי המקובל, צמחי מרפא ורכיבים פעילים רבים נמצאו קרא עוד.
Salehi B, et al. Phytochemicals in Helicobacter pylori Infections: What Are We Doing Now? Int J Mol Sci. 2018 Aug 10;19(8). pii: E2361.
בסקירה מפורטים הממצאים ממחקרים שנערכו הן בקרב חיות מעבדה והן בקרב בני אדם בנוגע לתרומה של קוורצטין לשיפור תפקודי הזיכרון. במסגרת הסקירה דנים החוקרים בחשיבות של קוורצטין לגוף, ובמיוחד למוח. הם מפרטים את תהליכי הספיגה, המטבוליזם, הפיזור וההפרשה שלו וכן מציגים מנגנוני פעולה אפשריים, בעיקר בהתייחס להשְפעתו על הזיכרון, במודלים שונים של דמנציה.
החוקרים מציינים כי קרא עוד.
Babaei F, Mirzababaei M, Nassiri-Asl M. Quercetin in Food: Possible Mechanisms of Its Effect on Memory. J Food Sci. 2018 Sep;83(9):2280-2287.
וכעת, עוד כותרות...
במחקר כפול-סמיות מוצלב, בו נכללו 40 מטופלים שעברו עקירת שיניים דו-צדדית, נמצא כי נטילת פומית של 260 מ"ג שעונית (Passiflora incarnata) חצי שעה לפני הטיפול הייתה בעלת השפעה דומה לטיפול התרופתי (midazolam) על מדדים פיזיולוגיים של חרדה (קצב לב, לחץ דם וריווי החמצן).
Dantas LP, et al. Effects of Passiflora incarnata and midazolam for control of anxiety in patients undergoing dental extraction. Med Oral Patol Oral Cir Bucal. 2017 Jan 1;22(1):e95-e101.
במחקר פיילוט אקראי מבוקר, בו נכללו 184 משתתפים שסבלו מכאב כתוצאה מגורמים שונים, נמצא כי נטילת תוסף (MyrLiq®), שהינו מיצוי שרף מור (Commiphora myrrha), הייתה יעילה להקלה על הכאב במידה הדומה למשככי כאבים, כאשר בקרב גברים מינון של 400 מ"ג/יום היה יעיל להקלה על רוב סוגי הכאב ואילו בנשים נצפה שיפור בהקלה על כאבי גב תחתון וכאבים כתוצאה מעלייה בחום כבר במינון של 200 מ"ג/יום.
Germano A, Occhipinti A, Barbero F, Maffei ME. A Pilot Study on Bioactive Constituents and Analgesic Effects of MyrLiq®, a Commiphora myrrha Extract with a High Furanodiene Content. Biomed Res Int. 2017;2017:3804356.
במטה-אנליזה, בה נכללו 29 מחקרי מקרה-בקרה ומחקרי עוקבה, נמצא כי צריכת תה (ובעיקר תה ירוק) הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר בכ-7% להתפתחות סרטן קולורקטלי.
Chen Y, et al. An inverse association between tea consumption and colorectal cancer risk. Oncotarget. 2017 Jun 6;8(23):37367-37376.
בסקירה מפורטים הממצאים הפרה-קליניים לגבי המאפיינים הביולוגיים והפרמקולוגיים של הרכיב הגליקוזידי הפעיל בסטיביה, Steviol, אשר בנוסף לטעמו המתוק נמצא בעל פעילות רפואית כנגד מצבים רפואיים שונים, כולל סרטן, סוכרת, יתר לחץ דם, דלקת (על ידי הפחתת הביטוי הגנטי של ציטוקינים פרודלקתיים), סיסטיק פיברוזיס, שמנות ועששת.
Momtazi-Borojeni AA, et al. A Review on the Pharmacology and Toxicology of Steviol Glycosides Extracted from Steviarebaudiana. Curr Pharm Des. 2017;23(11):1616-1622.
במחקר פרה-קליני הודגמה ההשפעה המיטיבה של רכיבים טאנינים המצויים באפרסמון על רמות הגלוקוז לאחר ארוחה, וזאת כתוצאה מהפחתת העיכול של עמילנים ועיכוב פעילות הגלוקוז.
Li K, et al. Persimmon Tannin Decreased the Glycemic Response through Decreasing the Digestibility of Starch and Inhibiting α-Amylase, α-Glucosidase, and Intestinal Glucose Uptake. J Agric Food Chem. 2018 Feb 21;66(7):1629-1637.
