- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
קיבצנו עבורכם את המחקרים המעניינים ביותר של 2017 העוסקים באורח חיים בריא ושמח :)
חלקם הגדול ניתן ליישום בחיי היום יום שלנו ושל המטופלים שלנו, וזו נקודת פתיחה מעולה לקבל בה את השנה האזרחית החדשה!
תהנו...
במחקר עוקבה פרוספקטיבי נבדק הקשר בין אופטימיות לבין תמותה מגורמים שונים בקרב נשים, תוך התייחסות לגורמים העלולים להשפיע על קשר זה כמו מאפיינים סוציו-דמוגרפיים, דיכאון, מצב בריאותי והתנהגויות לשמירה על הבריאות.
החוקרים ניתחו את הנתונים של כ-70,000 נשים שנאספו במסגרת מחקר האחיות, כאשר רמת האופטימיות נמדדה ב-2004 ונערך מעקב אחר שיעורי התמותה בין השנים 2006-2012.
באופן כללי נמצא כי רמת אופטימיות גבוהה יותר הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר לתמותה. לאחר התאמה סטטיסטית למאפיינים סוציו-דמוגרפיים נמצא כי נשים שהיו בעלות רמת האופטימיות הגבוהה ביותר היו בסיכון נמוך ב-29% לתמותה מכל גורם בהשוואה לנשים בעלות רמת האופטימיות הנמוכה ביותר. מגמה דומה נמצאה גם ביחס לתמותה מגורמים ספציפיים, כולל סרטן, מחלות לב, שבץ, מחלות מערכת הנשימה וזיהומים.
החוקרים מציינים כי מחקרים קודמים מצאו כי אופטימיות היא תכונה הניתנת ללמידה כך שהתערבויות להעלאת רמת האופטימיות עשויות להיות בעלות משמעות לשיפור בריאות הציבור ותוחלת החיים.
Optimism and Cause-Specific Mortality: A Prospective Cohort Study.
Kim ES, Hagan KA, Grodstein F, DeMeo DL, De Vivo I, Kubzansky LD.
Am J Epidemiol. 2016 Dec 7. [Epub ahead of print]
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27927621
תזונה:
במחקר אקראי מבוקר, שנערך בניו-זילנד, נבדקה התרומה הפסיכולוגית של תכנית בת שבועיים המיועדת להגברת צריכת פירות וירקות בקרב אוכלוסייה המאופיינת בצריכה פירות וירקות נמוכה (עד 3 מנות פירות וירקות ליום).
במחקר נכללו 171 צעירים בגילאי 18-25, אשר הוקצו אקראית לשלוש קבוצות. קבוצה אחת התבקשה להמשיך את דפוס התזונה הרגיל שלה, קבוצה שניה קיבלה תזכורות (הודעות טקסט) לצריכת פירות וירקות ושוברים לקנייה וקבוצה שלישית אשר קיבלה שתי מנות פירות וירקות טריים ליום בנוסף לתזונה הרגילה.
נמצא כי רק בקרב המשתתפים בקבוצה שקיבלה פירות וירקות חל שיפור בתחושת הרווחה הפסיכולוגית (psychological well-being), עם עלייה במדדי הויטאליות, תחושת ההתפתחות והמוטיבציה. לא נמצאו שינויים במדדי דיכאון, חרדה או מצב הרוח. כמו כן, ההשפעה המיטיבה של צריכת פירות וירקות הייתה בלתי תלויה ברמת ויטמין C, קרוטנואידים או מהציפיות של המשתתפים.
החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מספקים תמיכה ראשונית לכך שלהגברת צריכת פירות וירקות עשויה להיות השפעה מיטיבה על מדדים פסיכולוגיים, גם לאחר זמן קצר.
Let them eat fruit! The effect of fruit and vegetable consumption on psychological well-being in young adults: A randomized controlled trial.
Conner TS, Brookie KL, Carr AC, Mainvil LA, Vissers MC.
PLoS One. 2017 Feb 3;12(2):e0171206. doi: 10.1371/journal.pone.0171206. eCollection 2017.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28158239
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של תזמון ומשך הצריכה של מגוון ירקות בתקופת ההנקה על התפתחות העדפה לירקות בקרב האם והתינוק.
מחקרים קודמים הוכיחו כי תינוקות לומדים להכיר טעמים של מזונות, כולל ירקות, עוד לפני שהם אוכלים מזונות מוצקים, דרך מעבר של חומרים נדיפים מתזונת האם – בעיקר בארבעת החודשים לחייהם. כמו כן נמצא כי תינוקות יונקים פחות בררניים באוכל ומוכנים לנסות מאכלים חדשים ככל שהם גדלים.
במחקר הנוכחי נכללו 97 צמדי אם-תינוק, אשר חולקו אקראית לחמש קבוצות. במחקר נכללו רק אימהות מניקות, אשר התבקשו לשתות מיץ ירקות במהלך ארבעת החודשים הראשונים לחיי התינוק על פי הפירוט הבא:
כל הנשים בקבוצות ההתערבות צרכו 118 מ"ל מיץ 24 פעמים בחודש (8 פעמים מיץ גזר, 8 פעמים מיץ ירקות, 4 פעמים מיץ סלק ו-4 פעמים מיץ סלרי) 1-2 שעות לפני ההנקה. העדפה לירקות נבדקה בגיל 8 חודשים באמצעות הנכונות של התינוק לאכול בימים שונים דגנים בטעם טבעי, בטעם גזר ובטעם ברוקולי.
מתוצאות המחקר עולה כי תזמון החשיפה לירקות השפיעה על הנכונות לצרוך דגנים בטעם גזר, אך לא בטעם ברוקולי (אליו לא הייתה חשיפה מוקדמת). באופן ספציפי נמצא כי חשיפה קצרה בגיל מוקדם של 0.5-1.5 חודשים הייתה מספיקה על מנת להגביר העדפה לטעם הגזר בהשוואה לתינוקות שנחשפו מאוחר יותר או כלל לא וכן בהשוואה לתינוקות שנחשפו למשך 3 חודשים. בהתייחס להעדפה של האם, נמצא כי עם הזמן חלה עלייה בדירוג הסובייקטיבי של טעם המיצים, אולם לא נצפה שינוי בצריכת הירקות בתזונה.
החוקרים מסכמים כי לתזמון החשיפה חשיבות גדולה יותר מאשר למשך החשיפה, כך שהחודש הראשון לחיים הינו הזמן האופטימאלי ללמד תינוקות לאהוב את טעם הירקות ובכך להגביר העדפה למזונות בריאים בהמשך החיים. ההשערה היא שהשפּעת התזמון המוקדם קשורה לתדירות גבוהה יותר של הנקה בחודש הראשון.
במחקר אחר - מחקר אורך הכולל 136 צמדי אם-ילד - נמצא כי מאפייני טמפרמנט של התקרבות או נסיגה מדברים או גירויים חדשים (approach-withdrawal) קשורים בתגובה למזונות חדשים, כאשר תינוקות שנטו להגיב בחיוב לצעצועים חדשים נטו להתנסות במזונות חדשים בקלות רבה יותר.
• Learning to like vegetables during breastfeeding: a randomized clinical trial of lactating mothers and infants.
Mennella JA, Daniels LM, Reiter AR.
Am J Clin Nutr. 2017 Jul;106(1):67-76. doi: 10.3945/ajcn.116.143982. Epub 2017 May 17.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28515063
• Does Temperament Underlie Infant Novel Food Responses?: Continuity of Approach-Withdrawal From 6 to 18 Months.
Moding KJ, Stifter CA.
Child Dev. 2017 Aug 2. doi: 10.1111/cdev.12902. [Epub ahead of print]
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28766867
במחקר תצפיתי, המבוסס על נתונים מהסקר הלאומי הבריטי לתזונה, נבדק הקשר בין הרגלי אכילת ארוחת בוקר לבין סך הצריכה התזונתית, בקרב ילדים בגילאי 4-18.
נתוני התזונה הוערכו על פי יומני אכילה של ארבעה ימים, שנאספו מ- 1686 ילדים. מניתוח הנתונים עולה כי צריכת הסיבים, ויטמינים ומינרלים הייתה גבוהה יותר בקרב ילדים שצרכו ארוחת בוקר בתדירות גבוהה, בדגש על חומצה פולית, סידן, ברזל ויוד. עוד נמצא כי שיעור הילדים שעמדו בצריכה היומית המומלצת של חומצה פולית, ויטמין C, סידן, ברזל ויוד היה גבוה יותר בקרב ילדים שאכלו ארוחת בוקר - בהשוואה לילדים שדילגו על ארוחת הבוקר. ממצאים אלה תומכים בתפיסה לפיה יש לעודד אכילת ארוחת בוקר כחלק מדפוס תזונה בריא בקרב ילדים.
Breakfast consumption and nutrient intakes in 4-18-year-olds: UK National Diet and Nutrition Survey Rolling Programme (2008-2012).
Coulthard JD1, Palla L2, Pot GK1.
Br J Nutr. 2017 Aug 17:1-11. doi: 10.1017/S0007114517001714. [Epub ahead of print]
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28814349
סקירה שיטתית ומטה-אנליזה הבוחנת את הקשר בין צריכת אגוזים לבין הסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית, סרטן ותמותה. במטה-האנליזה נכללו 20 מחקרים, בהם מעל ל-800,000 משתתפים, ונמצא כי צריכת 28 גרם אגוזים או בוטנים ליום (כחופן) הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-29% למחלת לב כלילית, ב-7% לשבץ, ב-21% למחלה קרדיווסקולרית, ב-15% לסרטן וב-22% לתמותה מכל גורם וכן לסיכון נמוך ב-52% לתמותה ממחלות נשימה, ב-39% לתמותה מסוכרת, ב-35% לתמותה ממחלות נוירודגנרטיביות, ב-75% לתמותה ממחלות זיהומיות וב-73% לתמותה ממחלת כליות.
אומנם ממצאים אלה מעידים על קשר בלבד, אולם החוקרים מראים כי תחת ההנחה שמדובר בקשר סיבתי, ניתן לייחס 4.4 מיליון ממקרי התמותה המוקדמת בעולם לצריכת אגוזים הנמוכה מ-20 גרם ליום בשנת 2013.
וגם, אם שכחתם, אגוזים מרזים. ראו כאן.
Nut consumption and risk of cardiovascular disease, total cancer, all-cause and cause-specific mortality: a systematic review and dose-response meta-analysis of prospective studies.
Aune D, et al.
BMC Med. 2016 Dec 5;14(1):207.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27916000
במחקר אקראי מבוקר מוצלב נבדקה ההשפעה של הוספת שקדים לתזונה, כחלק מדיאטה להורדת כולסטרול, על רמת ה-HDL.
במחקר נכללו 48 משתתפים עם רמות LDL גבוהות (מעל לאחוזון ה-50), 14 מהם במשקל תקין ו-34 מהם עם עודף משקל או שמנות. המשתתפים צרכו 2 דיאטות, כל אחת למשך 6 שבועות. דיאטה אחת הכילה 43 גרם שקדים (51% פחמימות, 16% חלבון ו-32% שומן מהם 8% שומן רווי), כאשר בדיאטת הביקורת השקדים הוחלפו במאפה בננה (58% פחמימות, 15% חלבון ו-26% שומן מהם 8% שומן רווי).
נמצא כי צריכת דיאטה המכילה שקדים הפחיתה את הירידה במדדי ה-HDL אשר לרוב מאפיינת דיאטה להורדת כולסטרול. החוקרים מראים כי כאשר המשתתפים צרכו שקדים, פעילות ה-HDL של פינוי הכולסטרול לכבד הייתה טובה יותר בהשוואה לדיאטת הביקורת. השפעה זו נמצאה בקרב משתתפים במשקל תקין, אך לא בקרב משתתפים עם עודף משקל או שמנות.
Inclusion of Almonds in a Cholesterol-Lowering Diet Improves Plasma HDL Subspecies and Cholesterol Efflux to Serum in Normal-Weight Individuals with Elevated LDL Cholesterol.
Berryman CE, Fleming JA, Kris-Etherton PM.
J Nutr. 2017 Aug;147(8):1517-1523. doi: 10.3945/jn.116.245126. Epub 2017 Jun 14.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28615375
במחקר עוקבה גדול נבדק הקשר בין צריכת פלפל חריף (Capsicum) לבין שיעור התמותה. לצורך המחקר נעשה שימוש בנתונים של כ-16,000 משתתפים בסקר הבריאות הלאומי האמריקאי, שנערך בין השנים 1988-1994. בתקופת מעקב חציונית של כ-19 שנה נפטרו 4,946 מהמשתתפים.
נמצא כי שיעור התמותה בקרב משתתפים שצרכו פלפל חריף היה 21.6% לעומת 33.6% בקרב משתתפים שלא צרכו פלפל חריף, נתון המבטא סיכון יחסי נמוך ב-36%. לאחר התאמה סטטיסטית לגורמים דמוגרפיים, לאורח חיים ולמאפיינים קליניים, נמצא כי צריכת פלפל חריף הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-13% לתמותה.
המנגנונים להשפעה של פלפל חריף אינם מובנים במלואם, אולם משוער כי הפעלת תעלות TRP, המשמשות כקולטן לרכיב הפעיל העיקרי בפלפל חריף, קפסאיצין, מעודדת מנגנונים תאיים נוגדי השמנה, דבר המלווה בירידה בסיכון למחלות קרדיווסקולריות, מחלות מטבוליות ומחלות ריאה. בנוסף, קפסאיצין עשוי גם להגן מפני מחלות לב באמצעות השפעה על זרימת הדם בעורקים הכליליים, להשפיע על חיידקי המעי בשל פעילותו האנטי-מיקרוביאלית ולהגן מפני סרטן באמצעות עיכוב גורם גדילת התא NF-κB. כמו כן, בפלפל חריף רכיבים תזונתיים נוספים אשר עשויים לתרום להשפעה הבריאותית המיטיבה.
The Association of Hot Red Chili Pepper Consumption and Mortality: A Large Population-Based Cohort Study.
Chopan M, Littenberg B.
PLoS One. 2017 Jan 9;12(1):e0169876. doi: 10.1371/journal.pone.0169876. eCollection 2017.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28068423
במאמר מוצגים שני מחקרים קליניים, העוסקים בהשפעה של אוכמניות, העשירות בפלבונואידים, על מצב הרוח. החוקרים מסבירים כי מחקרים אפידמיולוגיים מצביעים על הקשר בין צריכת פלבונואידים לסיכון נמוך יותר לדיכאון, כאשר הסבר אפשרי לכך הוא ההשפעה של פלבונואידים על תפקודים ניהוליים, שהינם בעלי תפקיד מרכזי בשמירה על התפקוד הקוגניטיבי ועל מצב הרוח.
במחקר מוצלב השתתפו 21 צעירים בגילאי 18-21, אשר צרכו משקה אוכמניות עשיר בפלבונואידים או פלסבו - משקה בעל ערכי ויטמין C וסוכר דומים, ללא אנתוציאנינים. במחקר אקראי מבוקר השתתפו 50 ילדים בגילאי 7-10, אשר חולקו אקראית לצריכת משקה אוכמניות עשיר בפלבונואידים או פלסבו. בשני המחקרים החוקרים העריכו את מצב הרוח של המשתתפים לפני צריכת המשקה ושעתיים אחרי צריכתו. מצב הרוח נמדד באמצעות שאלון של 20 היגדים, 10 מתארים מצב רוח חיובי (באיזו מידה אני מרגיש: מתעניין, מתלהב, חזק) ו-10 מתארים מצב רוח שלילי (באיזו מידה אני מרגיש מפחד, עצבני, מבויש).
בשני המחקרים נמצא כי צריכת משקה האוכמניות הייתה מלווה בשיפור במצב הרוח החיובי, ללא השפעה על מצב הרוח השלילי החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה עשויים להיות בעלי משמעות קלינית לשיפור בריאות הציבור, אך נדרשים מחקרים נוספים על מנת לבחון מהו המנגנון בו פלבונואידים משפרים את מצב הרוח החיובי.
Effects of Acute Blueberry Flavonoids on Mood in Children and Young Adults.
Khalid S, Barfoot KL, May G, Lamport DJ, Reynolds SA, Williams CM.
Nutrients. 2017 Feb 20;9(2). pii: E158. doi: 10.3390/nu9020158.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28230732
במחקר פיילוט כפול-סמיות מבוקר פלסבו מוצלב נבדקה ההשפעה האקוטית של מיץ סלק עשיר בניטראטים על לחץ הדם ועל פעילות מערכת העצבים הסימפתטית בשרירים במהלך מנוחה או פעילות.
במחקר נכללו 14 מתנדבים צעירים ובריאים, אשר צרכו 70 מ"ל מיץ סלק עשיר בניטראטים (~6.4mmol NO3-) או פלסבו (מיץ סלק נטול ניטראטים) עם הפרדה של 30 יום ביניהם. לחץ הדם והפעילות הסימפתטית (muscle sympathetic nerve activity – MSNA - מדידת פעילות הלב והנשימה והפעילות העצבית) נמדדו לפני צריכת מיץ הסלק ולאחר כ-3 שעות מצריכתו, וכן במהלך 2 דקות של החזקת משקולת סטטית.
נמצא כי הן בזמן מנוחה והן בזמן פעילות חלה האטה בפעילות הסימפתטית בעקבות צריכת הניטראטים בהשוואה לפלסבו, ללא הבדל במדדי לחץ הדם. החוקרים מסכמים כי ממצאי המחקר מספקים תמיכה ראשונית לתועלת האקוטית של תוסף ניטראטים להפחתת עירור יתר של המערכת הסימפתטית (sympathetic outflow), מצב הקשור בתחלואה קרדיווסקולרית.
Acute beetroot juice supplementation on sympathetic nerve activity: A randomized, double-blind, placebo-controlled proof-of-concept study.
Notay K, Incognito AV, Millar PJ.
Am J Physiol Heart Circ Physiol. 2017 May 5:ajpheart.00163.2017. doi: 10.1152/ajpheart.00163.2017. [Epub ahead of print]
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28476923
בסקירה מציגים החוקרים את העדויות התומכות בצריכת יוגורט כמאפיין לאורח חיים בריא. החוקרים טוענים כי יוגורט נחשב למזון עשיר בערכים תזונתיים ותורם באופן משמעותי לצריכת חלבון וסידן.
מחקרים מצאו שבאופן כללי צריכת רכיבים תזונתיים הינה גבוהה יותר בקרב אנשים שצורכים יוגורט בהשוואה לאנשים שאינם צורכים יוגורט. מעבר לכך, צרכני יוגורט מאופיינים בהרגלי תזונה בריאים יותר, ממצא אשר עשוי להסביר את השיעור הנמוך יותר של עודף משקל והשמנה בקרב צרכני יוגורט. כמו כן, נמצא כי לצרכני יוגורט הרגלי אורח חיים בריאים יותר, כולל שיעור נמוך יותר של עישון ורמה גבוהה יותר של פעילות גופנית בהשוואה לאנשים שאינם צורכים יוגורט. בהתייחס לפליטת גזי חממה כקריטריון לסיווג מזונות, יוגורט מסווג כמזון ידידותי לסביבה כאשר טביעת הרגל הפחמנית של ייצור יוגורט מוגדרת כנמוכה עד בינונית. החוקרים מסכמים כי קיימת תמיכה לכך שצריכת יוגורט עשויה להוות מאפיין לאורח חיים בריא.
הסקירה נערכה בשיתוף ובמימון חלקי של חברת דנונה.
Yogurt Consumption as a Signature of a Healthy Diet and Lifestyle.
Tremblay A, Panahi S.
J Nutr. 2017 Jul;147(7):1476S-1480S. doi: 10.3945/jn.116.245522. Epub 2017 Jun 14.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28615373
בסקירה מוצגים הממצאים ממחקרים קליניים בהם נבדקה ההשפעה של נטילה אקוטית או כרונית של תוספי פלבונואידים מקקאו על מגוון תפקודים קוגניטיביים, כגון תפקודים ניהוליים, קשב וזיכרון.
מהסקירה עולה כי באמצעות מגוון מנגנונים ישירים (השפעה ישירה על אזורים שונים במוח) ועקיפים (השפעה קרדיווסקולרית מיטיבה), קקאו נמצא בעל פוטנציאל להפחתת הידרדרות קוגניטיבית ושימור היכולת הקוגניטיבית, במיוחד בקרב אוכלוסיות בסיכון. מחקרים ראשוניים מראים כי הקשר בין קקאו לבין תפקוד קוגניטיבי כללי, קשב, מהירות עיבוד וזיכרון עבודה - עשוי להיות תלוי מינון, עם השפעה גדולה יותר למינונים גבוהים של 500-1,000 מ"ג/יום למשך 8 שבועות. בנוסף, ישנן עדויות לכך שגם באוכלוסייה הבריאה, נטילת אקוטית או כרונית של פלבונואידים מקקאו עשויה להגביר תפקוד קוגניטיבי וכן להגן על התפקוד הקוגניטיבי והקרדיווסקולרי במצבים של שינה לקויה.
החוקרים קוראים לקיום מחקרים נוספים, המשלבים שיטות של הדמיה מוחית עם מדדים פיזיולוגיים והתנהגותיים, על מנת להמשיך ולבחון את ההשפעה העצבית של קקאו ולהשוות בין ההשפעה המיידית לבין ההשפעה ארוכת הטווח.
Enhancing Human Cognition with Cocoa Flavonoids.
Socci V, Tempesta D, Desideri G, De Gennaro L, Ferrara M.
Front Nutr. 2017 May 16;4:19. doi: 10.3389/fnut.2017.00019. eCollection 2017.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28560212
שני מחקרים, שפורסמו לאחרונה, עוסקים בקשר בין צריכת קפה ושיעורי התמותה בהתייחס לאוכלוסיות שונות.
במחקר הראשון נבדק הקשר בין צריכת קפה לבין הסיכון לתמותה מוקדמת כחלק ממחקר עוקבה אירופאי גדול העוסק בסרטן ובתזונה. במחקר הנוכחי נכללו הנתונים של מעל ל-500,000 משתתפים מ-10 מדינות באירופה. בתקופת מעקב של כ-16 שנים, 41,693 מהמשתתפים נפטרו. בהשוואה למשתתפים שלא צרכו כלל קפה, נמצא כי המשתתפים עם צריכת הקפה הגבוהה ביותר (מעל 3 כוסות ליום) היו בעלי סיכון נמוך יותר לתמותה (נמוך ב-12% עבור גברים וב-7% עבור נשים). לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין מדינות שונות. עוד נמצא כי צריכת קפה גבוהה הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר באופן משמעותי לתמותה כתוצאה ממחלות בדרכי העיכול (נמוך ב-60% עבור גברים וב-40% עבור נשים). כמו כן, בקרב נשים, צריכה גבוהה של קפה הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-22% לתמותה כתוצאה ממחלות וסקולריות, בסיכון נמוך ב-30% לתמותה כתוצאה מאירוע מוחי ובסיכון גבוה ב-30% לתמותה מסרטן השחלות. בתת-מדגם הכולל כ-15,000 משתתפים נמצא כי צריכה גבוהה של קפה הייתה קשורה ברמה נמוכה יותר של אנזימי הכבד ובקרב נשים בלבד ברמה נמוכה יותר של המדד הדלקתי CRP ושל המוגלובין מסוכרר. ממצאים אלה מצביעים על כך שלצריכת קפה עשויה להיות השפעה מגינה מפני תמותה מוקדמת, במיוחד כתוצאה ממחלות בדרכי העיכול ובכלי הדם.
במחקר נוסף נבדק הקשר בין צריכת קפה והסיכון לתמותה מוקדמת בקרב אוכלוסייה מגוונת מבחינה אתנית. כחלק ממחקר עוקבה, שהחל בין השנים 1993-1996 בלוס אנג'לס והוואי, במחקר הנוכחי נכללו כ-185,000 משתתפים ממוצא אפרו-אמריקאי, ילידי הוואי, אמריקאים ממוצא יפני ולטיני ואמריקאים לבנים. בתקופת מעקב של כ-16 שנה, 58,397 מהמשתתפים נפטרו. נמצא כי בהשוואה למשתתפים שלא צרכו קפה, צריכת קפה הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר לתמותה עם סיכון נמוך ב-12% עבור כוס קפה 1 ליום, 18% עבור 2-3 כוסות ליום ו-18% עבור מעל 4 כוסות ליום. בהתייחס לשייכות אתנית, הממצאים בכל הקבוצות היו מובהקים סטטיסטית מלבד בקבוצה של ילידי הוואי. מגמה דומה נמצאה באופן ספציפי גם בקרב משתתפים שמעולם לא עישנו, משתתפים מתחת לגיל 55 ומשתתפים ללא מחלות כרוניות. הסיכון לתחלואה נמצא נמוך יותר בהתייחס למחלות לב, סרטן, מחלות נשימה, שבץ, סוכרת ומחלת כליות.
שני המחקרים, שמומנו על ידי גופים בריאותיים ממשלתיים, מצביעים על כך שצריכת קפה גבוהה יותר קשורה בסיכון נמוך יותר לתמותה מוקדמת כתוצאה ממספר גדול של מחלות, באופן בלתי תלוי בשייכות אתנית או גיאוגרפית וללא תלות בעישון או בסוג הקפה (מכיל קפאין או נטול). החוקרים מסבירים כי הקפה מכיל הרבה רכיבים פעילים, כולל קפאין ותרכובות פנוליות, אשר עשויים להשפיע על הבריאות באמצעות מנגנונים שונים, כגון הפחתת עקה חמצונית, פעילות נוגדת סרטן, הגברת הרגישות לאינסולין, שיפור תפקוד תאי הכבד, הפחתת הצטברות שומן בכבד והפחתת דלקת כרונית. השפעות אלו נצפו במחקרים שבוצעו בחיות מעבדה. מאחר והקשרים נצפו גם עבור הקפה שמכיל קפאין וגם עבור הקפה שלא מכיל קפאין, החוקרים משערים כי ניתן לייחס את ההשפעה לרכיבים אחרים המצויים בקפה ולא רק לקפאין עצמו. כמו כן, בהינתן שהקשר להפחתת הסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית נמצא בעיקר בהתייחס לנשים, החוקרים טוענים כי ייתכן ולקפה השפעה תלויית-מין על הפרופיל המטבולי והדלקתי. עם זאת, החוקרים מציינים כי אין השערה מדוע צריכת קפה קשורה בסיכון מוגבר לסרטן השחלות.
Gunter MJ, et al.. Coffee Drinking and Mortality in 10 European Countries: A Multinational Cohort Study. Ann Intern Med. 2017 Jul 11. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28693038
Park SY, Freedman ND, Haiman CA, Le Marchand L, Wilkens LR, Setiawan VW. Association of Coffee Consumption With Total and Cause-Specific Mortality Among Nonwhite Populations. Ann Intern Med. 2017 Jul 11. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28693036
במחקר קליני תצפיתי, בו נכללו 99 מבוגרים בריאים, נבדק כיצד התזונה עשויה לתמוך במבנה העצבי במוח ובכך לתרום לתפקוד הקוגניטיבי, תוך התמקדות ברכיבים תזונתיים המשפיעים על התהליך המטבולי הקשור בתפקוד המוח. החוקרים מסבירים כי אינטליגנציה כללית מייצגת יכולת קוגניטיבית מרכזית המאופיינת היטב, אולם לא ידועה המידה בה התזונה משפיעה על המנגנונים העצביים הקשורים בכך.
במסגרת המחקר כל המשתתפים עברו מבדק אינטליגנציה כללית, הדמיה מוחית (fMRI) למדידת הפעילות במספר רשתות עצביות, וכן נמדדה הרמה בדם של מגוון מדדים תזונתיים. נמצא כי רמה גבוהה יותר של חומצות שומן חד בלתי רוויות (MUFA) בדם הייתה קשורה ברמת אינטליגנציה כללית גבוהה יותר, קשר שהיה תלוי בארגון יעיל יותר של אחת מהרשתות העצביות הקשורה בתפקודי קשב.
החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים לראשונה על קשר בין התזונה לבין ארגון המבנה העצבי במוח ובכך תומכים בהשפעה של התזונה על התפקוד הקוגניטיבי ועל בריאות המוח.
Nutritional status, brain network organization, and general intelligence.
Zamroziewicz MK, Talukdar MT, Zwilling CE, Barbey AK.
Neuroimage. 2017 Aug 15;161:241-250. doi: 10.1016/j.neuroimage.2017.08.043. [Epub ahead of print]
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28821393
במחקר אורך, שנערך בבריטניה, נבדק הקשר בין איכות התזונה במהלך החיים לבין התפקוד הפיזי בגיל השלישי.
במחקר נכללו הנתונים של 969 משתתפים שנולדו בשנת 1946, כאשר נתוני התזונה של המשתתפים נאספו בגילאי 36, 43, 53 ו-60-64 והתפקוד הפיזי הוערך בגיל 60-64 באמצעות מבדקי התרוממות מכיסא, זמן הליכה ושיווי משקל. החוקרים חישבו את ציון איכות התזונה בכל נקודת זמן, כאשר תזונה באיכות גבוהה אופיינה בצריכה גבוהה של פירות, ירקות ולחם מדגנים מלאים.
נמצא כי איכות תזונה גבוהה יותר בכל גיל הייתה קשורה בתפקוד פיזי טוב יותר בגיל השלישי. מעבר לכך, החוקרים מראים כי איכות תזונה נוכחית (בגיל 60-64) גבוהה מהמצופה (בהינתן נתוני התזונה במהלך החיים) הייתה קשורה בתפקוד פיזי טוב יותר. כלומר, ישנה חשיבות להקפדה על איכות התזונה לאורך החיים, אך גם שיפור איכות התזונה בגיל מבוגר עשוי לתרום לשמירה על התפקוד הפיזי.
Adult Lifetime Diet Quality and Physical Performance in Older Age: Findings From a British Birth Cohort.
Robinson SM, Westbury LD, Cooper R, Kuh D, Ward K, Syddall HE, Sayer AA, Cooper C.
J Gerontol A Biol Sci Med Sci. 2017 Oct 13. doi: 10.1093/gerona/glx179. [Epub ahead of print]
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29040508
צמחי מרפא ושמנים אתריים:
במחקר פתוח רב-מרכזי נבדקה ההשפעה של תוסף זרעי חילבה (Trigonella foenum-graecum) על רמת הטסטוסטרון החופשי, מדדי הזרע, הבריאות המינית, מצב הרוח והעירנות המנטלית בקרב 50 גברים בגילאי 35-65 עם אבחנה של היפוגונדיזם (ירידה בתפקוד בלוטות המין). כל המשתתפים נטלו 500 מ"ג/יום מיצוי זרעי חילבה (Furosap) במינון של 500 מ"ג ליום (כמוסה אחת) לאחר ארוחת הבוקר למשך 12 שבועות.
נמצא כי בקרב 90% מהמשתתפים חל שיפור של עד 46% בריכוז הטסטוסטרון, בקרב 85% מהמשתתפים חל שיפור בספירת הזרע ובקרב 14.6% מהמשתתפים חל שיפור במורפולוגיית הזרע. עוד נמצא כי בקרב מרבית המשתתפים זוהה שיפור בעירנות המנטלית ובמצב הרוח וכן בבריאות הקרדיווסקולרית ובבריאות המינית. בהערכת הבטיחות, שכללה מגוון מדדים ביוכימיים, לא נמצאו שינויים בפרופיל השומנים או בתפקודי הכבד והכליות בעקבות נטילת התוסף. החוקרים מסכמים כי התוסף נמצא יעיל ובטוח לחיזוק מערכת המין הגברים ולשיפור הבריאות הכללית.
הערכת המערכת: מדובר במחקר ללא קבוצת ביקורת, אשר מומן על ידי חברת .Cepham Inc המפתחת את התוסף.
Efficacy of FurosapTM, a novel Trigonella foenum-graecum seed extract, in Enhancing Testosterone Level and Improving Sperm Profile in Male Volunteers.
Maheshwari A, Verma N, Swaroop A, Bagchi M, Preuss HG, Tiwari K, Bagchi D.
Int J Med Sci. 2017 Jan 10;14(1):58-66. doi: 10.7150/ijms.17256. eCollection 2017.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28138310
בסקירה שיטתית מוצגות העדויות ממחקרים קליניים בנוגע ליעילות של מאקה (Lepidium meyenii) לשיפור איכות הזרע. בסקירה נכללו חמישה מחקרים: שלושה מחקרים אקראיים מבוקרים ושני מחקרים תצפיתיים - בהם הגברים נטלו תוספים מסחריים של מאקה במינונים של 1-5 גרם/יום למשך 12-16 שבועות. בשלושה מהמחקרים נכללו גברים בריאים ובשני מחקרים גברים עם הפרעות פוריות.
מהמחקרים המבוקרים עולה כי נטילת תוסף מאקה הייתה יעילה לשיפור תנועתיות הזרע בקרב גברים עם הפרעות פוריות וכן לשיפור מספר מדדים של איכות הזרע בקרב גברים בריאים. בדומה, גם המחקרים התצפיתיים מצביעים על תרומה של מאקה לשיפור איכות הזרע.
החוקרים מסכמים כי אומנם נמצאה תמיכה ליעילות של מאקה לשיפור איכות הזרע, אולם מדובר במספר קטן של מחקרים ונדרשים מחקרים נוספים על מנת לאשש את הממצאים ולבסס מסקנות קליניות.
The use of maca (Lepidium meyenii) to improve semen quality: A systematic review.
Lee MS, Lee HW, You S, Ha KT.
Maturitas. 2016 Oct;92:64-69. doi: 10.1016/j.maturitas.2016.07.013. Epub 2016 Jul 21.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27621241
בסדרה של חמישה ניסויים אקראיים מבוקרים נבדקה היעילות של טיפול ארומתרפי באמצעות מקל הרחה (AromaStick®) להקלה על סטרס. במחקרים השונים נכללו קבוצות השוואה שונות - קבוצת ביקורת (שקיבלה מקל הרחה ללא שמנים אתריים או מנוחה פאסיבית), קבוצת הרפיה מודרכת, שימוש בפרחי באך, חשיפה לשמנים אתריים בחלל החדר - אל מול קבוצה שקיבלה מקל הרחה, כאשר נעשה שימוש ב-3 תערובות שמנים:
החוקרים מראים כי מקל הרחה היה באופן עקבי בעל השפעה פסיכולוגית ופיזיולוגית גדולה יותר - בהשוואה לשיטות אחרות להשגת שיפור במדדי הסטרס - כולל לחץ דם, דופק, רמת קורטיזול ורמת איכות החיים. הם מסכמים כי שימוש במקל הרחה מהווה אפשרות טיפול פשוטה, זמינה, זולה ובטוחה להקלה על סטרס.
המחקר מומן על ידי חברת AromaStick® Inc. המייצרת את מקל ההרחה.
There Is Something in the Air: Testing the Efficacy of a new Olfactory Stress Relief Method (AromaStick®).
Schneider R.
Stress Health. 2016 Oct;32(4):411-426. doi: 10.1002/smi.2636. Epub 2015 Mar 18.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25787105
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של שמן לבנדר על התפקוד הפיזיולוגי והקוגניטיבי לאחר השריית סטרס.
במחקר השתתפו 92 מבוגרים בריאים בני 58 בממוצע, אשר הוקצו אקראית לקבוצת הלבנדר (טיפה אחת ב-15 מ"ל שמן זרעי ענבים) או לשתי קבוצות הביקורת: שמן קוקוס (כפית אחת ב-15 מ"ל שמן זרעי ענבים) או מים מזוקקים. המשתתפים התבקשו להצמיד לאפם פד כותנה עם 3 טיפות מהשמן למשך 30 דקות של חשיפה לסטרס ועוד 70 דקות של הערכת התגובה. בנוסף, לפני החשיפה לטיפול הארומתרפי, למחצית מהמשתתפים נאמר כי הם הולכים להיחשף לארומה בעלת השפעה חזקה על הפחתת סטרס (הטרמה חיובית) ולמחצית השנייה של המשתתפים נאמר כי הארומה עשויה או לא עשויה להפחית סטרס. לאחר החשיפה למצב הסטרס (יצירת סטרס בהיבט פיזי, רגשי ומנטלי בתנאי מעבדה), נמדד התפקוד הקוגניטיבי, התגובה הפיזיולוגית, תחושת הסטרס הסובייקטיבית וכן מידת העוצמה וההנאה מהטיפול הארומתרפי.
נמצא כי חשיפה לשמן לבנדר הובילה לביצוע טוב יותר במטלה של זיכרון העבודה בהשוואה לקבוצות הביקורת (p=0.006). עוד נמצא כי הטרמה חיובית הייתה מלווה בביצועים טובים יותר במטלת מהירות העיבוד בכל קבוצות המחקר בהשוואה למשתתפים ללא הטרמה חיובית (p=0.005). כמו כן, למידת העוצמה וההנאה משמן הלבנדר היה תפקיד בהשפעה המיטיבה על התפקוד. החוקרים מסכמים כי ההשפעה שנמצאה במחקר הייתה קשורה בשילוב של ההשפעה הפרמקולוגית של השמן, ההנאה מהריח והציפיות של המטופל.
Aroma Effects on Physiologic and Cognitive Function Following Acute Stress: A Mechanism Investigation.
Chamine I, Oken BS.
J Altern Complement Med. 2016 Sep;22(9):713-21. doi: 10.1089/acm.2015.0349. Epub 2016 Jun 29.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27355279
תוספי תזונה:
לאחרונה התפרסמו שני מחקרים העוסקים בקשר בין חיידקי המעי לבין איכות השינה.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו, שנערך ביפן, נבדקה היעילות של פרוביוטיקה לשיפור איכות השינה במצב של סטרס פסיכולוגי על רקע אקדמי. במחקר נכללו סך הכל 94 סטודנטים בשנה הרביעית ללימודי רפואה, אשר נטלו באופן אקראי פרוביוטיקה או פלסבו למשך 8 שבועות לפני מבחן לאומי סטנדרטי ו-3 שבועות אחריו. המשתתפים בקבוצת הפרוביוטיקה צרכו מדי יום 100 מ"ל חלב אשר הותסס במיליארד חיידקים מהזן Lactobacillus casei strain Shirota, והמשתתפים בקבוצת הפלסבו צרכו 100 מ"ל חלב רגיל.
באופן כללי נמצא כי ציון איכות השינה הכללי היה נמוך יותר ביום שלפני הבחינה ועלה לאחר מכן, נתון המעיד על ירידה באיכות השינה הקשורה בסטרס. נמצא כי לצריכת חלב מותסס הייתה השפעה מיטיבה בהתייחס למדדים של עייפות בקימה ומשך השינה. בנוסף נמצאה השפעה מיטיבה בהתייחס למשך הזמן הנדרש להירדמות ובאחוז שנת non-REM שלב 3 (שינה עמוקה). לציין כי המחקר מומן בחלקו על ידי חברת Yakult Honsha Co. העוסקת במחקר ובפיתוח מוצרים פרוביוטיים.
במחקר, שנערך בקרב עכברים, בחנו החוקרים את ההשערה כי תזונה עשירה בפרה-ביוטיקה (galactooligosaccharides), לקטופרינים ורכיבים מחלבון מי גבינה (milk fat globule membrane) עשויה להגביר את כמות זני חיידקי המעי התורמים להפחתת ההשפעה הגופנית השלילית של סטרס. בהשוואה לקבוצת ביקורת, בקרב העכברים שקיבלו את תוספי התזונה נמצאה עלייה בחיידקי המעי מזן Lactobacillus rhamnosus וכן שיפור באיכות השינה, כולל שיפור בהפרעות לשנת REM והארכת שנת non-REM.
ממצאים אלה מספקים תמיכה נוספת לעדויות בנוגע לקשר בין המעי והמוח, ומצביעים על ההשפעה של חיידקי המעי במצבי סטרס, כולל פגיעה באיכות השינה.
• Beneficial effects of Lactobacillus casei strain Shirota on academic stress-induced sleep disturbance in healthy adults: a double-blind, randomised, placebo-controlled trial.
Takada M, et al.
Benef Microbes. 2017 Apr 26;8(2):153-162. doi: 10.3920/BM2016.0150.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28443383
• Dietary Prebiotics and Bioactive Milk Fractions Improve NREM Sleep, Enhance REM SleepRebound and Attenuate the Stress-Induced Decrease in Diurnal Temperature and Gut MicrobialAlpha Diversity.
Thompson RS, Roller R, Mika A, Greenwood BN, Knight R, Chichlowski M, Berg BM, Fleshner M.
Front Behav Neurosci. 2017 Jan 10;10:240. doi: 10.3389/fnbeh.2016.00240. eCollection 2016.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28119579
פעילות גופנית, יוגה ומדיטציה:
במחקר תצפיתי נבדק הקשר בין פעילות גופנית והתנהגות יושבנית לבין הסיכון לתמותה. החוקרים מציינים כי ההנחיות הקיימות לפעילות גופנית מבוססות על מחקרים בהם נעשה שימוש בדיווח עצמי של המשתתפים, ללא מדידה אובייקטיבית של הפעילות.
כחלק ממחקר גדול, העוסק בבריאות האישה, במחקר הנוכחי נכללו כ-17,000 נשים בנות 72 בממוצע. המשתתפות התבקשו להצמיד לגופן אקסלרומטר (מד תאוצה) למשך 7 ימים רצופים (בשעות הערות). מניתוח נתוני הפעילות עולה כי משך הפעילות החציוני של המשתתפות היה 28 דקות ליום - של פעילות בעצימות בינונית-גבוהה, 351 דקות ליום של פעילות בעצימות נמוכה ו-503 דקות ליום של פעילות יושבנית. בתקופת מעקב של 2.3 שנים בממוצע, 207 מהנשים נפטרו.
נמצא כי נשים שביצעו באופן כללי יותר פעילות גופנית היו בסיכון נמוך יותר בכ-60-70% לתמותה, במיוחד נשים שביצעו רמה גבוהה יותר של פעילות בעצימות בינונית-גבוהה. במודל מותאם סטטיסטית, לא נמצא קשר בין פעילות בעצימות נמוכה או בין התנהגות יושבנית לבין הסיכון לתמותה. החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה תומכים בהמלצות לגבי ביצוע פעילות בעצימות בינונית-גבוהה (לפחות 150 דקות בשבוע), אולם אינם מספקים תמיכה לכך שהגברת פעילות בעצימות נמוכה או הפחתת התנהגות יושבנית קשורות בהפחתת הסיכון לתמותה.
Accelerometer-Measured Physical Activity and Sedentary Behavior in Relation to All-Cause Mortality: The Women's Health Study.
Lee IM, Shiroma EJ, Evenson KR, Kamada M, LaCroix AZ, Buring JE.
Circulation. 2017 Nov 6. pii: CIRCULATIONAHA.117.031300. doi: 10.1161/CIRCULATIONAHA.117.031300. [Epub ahead of print]
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29109088
בסקירה מציגים החוקרים את הרעיון של אורגזמה כאמצעי להקלה על כאב בתהליך הלידה, תוך פירוט המנגנונים הפיזיולוגיים הקשורים בכך.
החוקרים מראים כיצד הפעילות ההורמונלית של אוקסיטוצין, בטא-אנדרופינים, אדרנלין ופרולקטין תורמים להקלה על כאב, ואת ההשפעה משככת הכאב של הגירוי העצבי הנוצר כאשר ראש התינוק יורד בתעלת הלידה. במסגרת הסקירה דנים החוקרים בחסמים אפשריים לביטויים של מיניות במהלך הלידה, בדגש על מספר אמונות ותפיסות תרבותיות. כמו כן, הם בוחנים מהו תפקיד המיילדת ומהן התפיסות הקיימות לגבי השימוש בשיטות אינטגרטיביות להקלה על כאב בלידה.
מהסקירה עולה כי בעוד השימוש בשיטות כמו הידרותרפיה, צמחי מרפא ותרגולי נשימה הינו מקובל, לא נמצאה התייחסות מחקרית לאורגזמה כדרך נוספת להקלה על כאב, למרות שקיימים דיווחים לגבי נשים שחוו אורגזמה ספונטנית או בעקבות גירוי מיני במהלך הלידה. החוקרים מסכמים כי יש להגביר את המודעות לאורגזמה כאמצעי להקלה על כאב בקרב הורים לעתיד ומטפלים.
'Birthgasm': A Literary Review of Orgasm as an Alternative Mode of Pain Relief in Childbirth.
Mayberry L, Daniel J.
J Holist Nurs. 2016 Dec;34(4):331-342. Epub 2015 Nov 16.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26578553
במחקר חתך נערכה השוואה בין עובי קליפת המוח בקרב נשים מעל גיל 60 המתרגלות יוגה, לבין קבוצת השוואה של נשים שאינן מתרגלות יוגה. החוקרים מסבירים כי קיימת תמיכה לכך שתרגול יוגה קשור בשינויים חיוביים במבנה ובתפקוד המוח, במיוחד באזורים הקשורים במודעות, קשב, תפקודים ניהוליים וזיכרון.
במחקר נכללו 21 נשים, המתרגלות יוגה למשך 8 שנים לפחות, וקבוצת השוואה של 21 נשים בעלות מאפיינים דומים, שאינן מתרגלות יוגה, מדיטציה או כל תרגול גוף-נפש.
בבדיקת הדמיה נמצא כי לנשים שתרגלו יוגה עובי קליפת המוח באזורים שונים היה גדול יותר בהשוואה לקבוצת הביקורת, ממצא המעיד על תפקוד קוגניטיבי גבוה יותר באותם אזורים. לא זוהו אזורים בהם עובי קליפת המוח היה נמוך יותר לעומת קבוצת הביקורת. מחקר זה מצביע על הפוטנציאל של יוגה לשמירה על התפקוד הקוגניטיבי בקרב קשישים, אך חשוב לציין כי הוא אינו מוכיח שתרגול יוגה בפני עצמו מוביל לשינויים המבניים במוח.
Greater Cortical Thickness in Elderly Female Yoga Practitioners-A Cross-Sectional Study.
Afonso RF, et al.
Front Aging Neurosci. 2017 Jun 20;9:201. doi: 10.3389/fnagi.2017.00201. eCollection 2017.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28676757
במחקר תצפיתי נבדקה ההשפעה של השתתפות בסדנת יוגה ומדיטציה, שארכה שלושה חודשים (ריטריט), על מספר מדדים ביולוגיים להערכת הקשר גוף-נפש.
במחקר נכללו 38 משתתפים בגילאי 35 בממוצע, אשר עברו בתחילת הסדנה ובסיומה הערכה של מדדים פסיכומטריים, רמת גורם נוירוטרופי מוחי (BDNF- brain-derived neurotrophic factor, חלבון הקשור בוויסות תהליכי למידה וזיכרון), רמת קורטיזול ברוק וציטוקינים פרו / אנטי דלקתיים.
נמצא כי השתתפות בסדנה הייתה קשורה בירידה ברמת החרדה והדיכאון ובעלייה במדד המיינדפולנס (Freiburg Mindfulness Inventory, הכולל 14 הצהרות להערכת כל ההיבטים של מיינדפולנס בסקאלה של 1-4). כמו כן, כמשוער, נצפתה עלייה ברמת BDNF בדם וכן עלייה בתגובת הקורטיזול בקימה, המעידה על שיפור התגובה לסטרס. החוקרים מראים כי השינוי ב-BDNF היה קשור ברמת החרדה, כך שעבור משתתפים עם רמת חרדה גבוהה העלייה ב-BDNF הייתה נמוכה יותר בהשוואה למשתתפים עם רמת חרדה נמוכה. בנוסף, נמצאה עלייה בציטוקין האנטי-דלקתי IL-10 וירידה בציטוקין הפרו-דלקתי IL-12. עם זאת, בניגוד למצופה חלה עלייה בציטוקינים הפרו-דלקתיים IFN-γ, TNF-α, IL-1β, IL-6, IL-8, ייתכן שכתוצאה מעלייה בפעילות הגופנית.
החוקרים מסכמים כי השינויים שנצפו במדדים הביולוגיים מבטאים את הקשר בין גוף ונפש, כך שתרגול יוגה ומדיטציה עשויים לתרום לשיפור התפקוד הגופני והנפשי.
Yoga, Meditation and Mind-Body Health: Increased BDNF, Cortisol Awakening Response, and Altered Inflammatory Marker Expression after a 3-Month Yoga and Meditation Retreat.
Cahn BR, Goodman MS, Peterson CT, Maturi R, Mills PJ.
Front Hum Neurosci. 2017 Jun 26;11:315. doi: 10.3389/fnhum.2017.00315. eCollection 2017.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28694775
מוסיקה:
במחקר פיילוט אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של תרגול מדיטציה המובססת על הפקת צלילים (Kirtan Kriya meditation) והאזנה למוסיקה על התפקוד הקוגניטיבי בקרב מבוגרים הסובלים מהידרדרות קוגניטיבית, המנבאת התפתחות אלצהיימר.
במחקר נכללו 60 משתתפים עם הידרדרות בתפקוד הקוגניטיבי, אשר חולקו באופן אקראי לתרגול מדיטציית Kirtan Kriya או להאזנה למוסיקה, למשך 12 דקות ביום למשך 3 חודשים, ובהתאם לרצונם למשך 3 חודשים נוספים.
נמצא כי שיעור ההיענות היה 93% בממוצע בשלושת החודשים הראשונים ו-71% בשלושת החודשים שלאחר מכן. לאחר שלושה חודשים חל שיפור מובהק בשתי הקבוצות במדדים שונים של זיכרון ותפקוד קוגניטיבי, כאשר רמת התפקוד נשמרה או אף השתפרה בשלושת החודשים שלאחר מכן. השיפור היה בלתי תלוי בגיל, מין, רמת התפקוד הקוגניטיבי הבסיסית או גורמים אחרים. החוקרים מסכמים כי תרגול מדיטציה או הקשבה למוסיקה עשויים לתרום לשיפור הזיכרון והתפקוד הקוגניטיבי בקרב אוכלוסייה בסיכון להתפתחות אלצהיימר.
Meditation and Music Improve Memory and Cognitive Function in Adults with Subjective Cognitive Decline: A Pilot Randomized Controlled Trial.
Innes KE, Selfe TK, Khalsa DS, Kandati S.
J Alzheimers Dis. 2017;56(3):899-916. doi: 10.3233/JAD-160867.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28106552
במחקר קליני נמצא כי הקשבה לצלילים מהטבע, לעומת צלילים מלאכותיים, תורמת לעלייה בתגובת ההירגעות של המוח ושל המערכת האוטונומית.
Mind-wandering and alterations to default mode network connectivity when listening to naturalistic versus artificial sounds.
Gould van Praag CD, Garfinkel SN, Sparasci O, Mees A, Philippides AO, Ware M, Ottaviani C, Critchley HD.
Sci Rep. 2017 Mar 27;7:45273. doi: 10.1038/srep45273.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28345604
