מחקרים עדכניים - חודש מאי 2016 - מקבץ 1

 

צום לילה ממושך מלווה בסיכון מופחת להישנות סרטן השד, שמן דגים מגביר תנגודת לאינסולין ופירוק רקמת שומן בעת טיפול בסטרואידים, צריכת שומן צמחי לעומת שומן רווי - אינו מפחית את הסיכון הקרדיווסקולרי, האם שיפור רמת ויטמין D בדם תורם למניעת סרטן, ההשפעה של תזונה עתירת-שומן דלת-פחמימות על גידול מוחי אגרסיבי, כיצד אומגה 3 עשויה להגן מפני אלצהיימר, כיצד לשמור על בריאות הלב והכליות, תזונה עשירה בפירות טריים להפחתת הסיכון הקרדיווסקולרי ועוד...

 

 

 

 

צום לילה ממושך מלווה בסיכון מופחת להישנות סרטן השד

מחקר עוקבה שנועד לבחון את הקשר בין משך צום הלילה לבין שיעור ההישנות והתמותה בקרב נשים עם סרטן השד, וכן זיהוי גורמי הסיכון לתוצאות שליליות אפשריות, כולל משק הסוכר (HbA1c), דלקת מערכתית (CRP), השמנה ומשך השינה.

תוצאות מחקרים קודמים, שבוצעו בחיות מעבדה, הראו כי צום ממושך במהלך השינה היה בעל השפעה מיטיבה על הפחתת תהליכים סרטניים ותהליכים מטבוליים הקשורים בסרטן השד.
במחקר הנוכחי נכללו נתונים של 2,413 חולות סרטן השד בשלבים מוקדמים, שאינן חולות סוכרת, בנות 27-70 בעת האבחון. החוקרים העריכו את משך צום הלילה באמצעות יומני אכילה של 24 שעות שנאספו בתחילת המחקר, לאחר שנה ולאחר 4 שנים.

מהתוצאות עולה כי צום לילה של פחות מ-13 שעות היה מלווה בסיכון גבוה בכ-36% להישנות סרטן השד בהשוואה לנשים שצמו 13 שעות ומעלה.

לא נמצא קשר בין משך צום הלילה לבין הסיכון לתמותה. בנוסף, נמצא כי צום לילה ממושך יותר היה מלווה ברמות נמוכות יותר של המוגלובין מסוכרר HbA1C ובמשך שינה ארוך יותר.

החוקרים מסכמים כי הארכת צום הלילה עשויה להוות אסטרטגיה פשוטה להפחתת הסיכון להישנות סרטן השד, כאשר ייתכן ושיפור באיזון הסוכר ובמשך השינה הינם המנגנונים העומדים בבסיס הקשר בין משך צום הלילה לבין הפרוגנוזה לסרטן השד.

הערת המערכת: תוצאות מחקר זה מחזקות תוצאות מחקרים קודמים בנושא צום וסרטן.   

Prolonged Nightly Fasting and Breast Cancer Prognosis.
Marinac CR, et al.
JAMA Oncol. 2016 Mar 31. doi: 10.1001/jamaoncol.2016.0164. [Epub ahead of print]
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27032109
 

שמן דגים מגביר תנגודת לאינסולין ופירוק רקמת שומן בעת טיפול בסטרואידים

מחקר קליני בו נבדקה ההשפעה של שימוש בשמן דגים לפני נטילת תרופה סטרואידית (dexamethasone) על הרגישות לאינסולין ועל תהליך פירוק חומצות השומן (ליפוליזה).

המחקר בו השתתפו 16 מתנדבים בריאים כלל שני חלקים, חלקו הראשון נועד לבחון את השפּעת הטיפול הסטרואידי. לשם כך המשתתפים חולקו באופן אקראי לקבלת הטיפול התרופתי במינון 2 מ"ג ליום למשך יומיים לעומת פלסבו.

בחלק השני המשתתפים חולקו לשתי קבוצות מקבילות אשר נטלו שמן דגים במינון 840 מ"ג ליום EPA + DHA למשך 3 שבועות ולאחר מכן הוסיפו את הטיפול הסטרואידי במינון 2 מ"ג למשך יומיים.

החוקרים בדקו את ההשפעה על הרגישות לאינסולין בתהליך הליפוליזה, ייצור הגלוקוז האנדוגני, ספיגת הגלוקוז לשריר וחמצון השומנים.

נמצא כי הטיפול הסטרואידי הגביר תנגודת לאינסולין וחמצון שומנים וכן את חומצות השומן החופשיות בדם, כאשר נטילת שמן דגים העצימה השפעות אלה.

החוקרים מסבירים כי השפעה זו של שמן דגים על חמצון השומנים והגברת פירוק רקמת שומן עשויה להיות בעלת השפעה מגינה לקראת עלייה במסת השומן כתוצאה מהשימוש בסטרואידים.  

Interaction of low dose of fish oil and glucocorticoids on insulin sensitivity and lipolysis in healthy humans: A randomized controlled study.
Delarue J, et al.
Mol Nutr Food Res. 2016 Apr;60(4):886-96. doi: 10.1002/mnfr.201500469. Epub 2016 Mar 3.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26821227

 

צריכת שומן צמחי, לעומת שומן רווי, אינו מפחית את הסיכון הקרדיווסקולרי

מטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הבוחנת האם התרומה של שמנים צמחיים להפחתת רמת הכולסטרול מובילה לירידה בתחלואה ובתמותה הקרדיווסקולרית.

המחקר מבוסס על נתונים ממחקר כפול-סמיות שנערך בשנות ה-70 ולא פורסם, אשר בחן את ההשפעה של החלפת השומן הרווי בתזונה בשומן צמחי עשיר בחומצה לינולאית (שמן תירס), בהשוואה לדיאטה אשר כללה רמה גבוהה של שומן רווי (קבוצת הביקורת), על תחלואה ותמותה קרדיווסקולרית.

המחקר כלל משתתפים מבית אבות ומ-6 בתי חולים פסיכיאטריים בארה"ב. סה"כ נכללו נתונים של 9,423 משתתפים במחקר עוקבה אקראי וכן נתוני הכולסטרול של 2,355 מהמשתתפים אשר צרכו את דיאטת המחקר למשך שנה לפחות ו-149 דוחות פטירה. נמצא כי   קרא עוד

Re-evaluation of the traditional diet-heart hypothesis: analysis of recovered data from Minnesota Coronary Experiment (1968-73).
Ramsden CE, et al.
BMJ. 2016 Apr 12;353:i1246. doi: 10.1136/bmj.i1246.
 

 

האם שיפור רמת ויטמין D בדם תורם למניעת סרטן?

מחקר אשר נועד לשחזר ממצאים קודמים המצביעים על כך שרמה גבוהה יותר של ויטמין D בדם קשורה בסיכון נמוך יותר לסרטן. במחקר נעשה שימוש בנתונים משני מחקרים השונים ברמת ויטמין D הממוצעת.

המחקר הראשון הינו מחקר אקראי מבוקר הכולל 1,169 נשים מעל גיל 55 עם רמת ויטמין D בדם של 30 ננוגרם/מ"ל בממוצע. המחקר השני הינו מחקר עוקבה פרוספקטיבי הכולל 1,135 נשים מעל גיל 55 עם רמת ויטמין D בדם של 48 ננוגרם/מ"ל בממוצע.

החוקרים השוו את שיעורי הסרטן (כל סוגי הסרטן הפולשניים מלבד סרטן העור) ביחס לרמת ויטמין D בתקופת מעקב של כ-4 שנים. נמצא כי   קרא עוד

Serum 25-Hydroxyvitamin D Concentrations ≥40 ng/ml Are Associated with >65% Lower Cancer Risk: Pooled Analysis of Randomized Trial and Prospective Cohort Study.
McDonnell SL, Baggerly C, French CB, Baggerly LL, Garland CF, Gorham ED, Lappe JM, Heaney RP.
PLoS One. 2016 Apr 6;11(4):e0152441. doi: 10.1371/journal.pone.0152441. eCollection 2016.
 

ההשפעה של תזונה עתירת-שומן דלת-פחמימות על גידול מוחי אגרסיבי

מחקר פרה-קליני, הכולל שימוש במודל של חיות מעבדה ודגימות תאים, בו נבדקה ההשפעה של תזונה עתירת-שומן דלת-פחמימות על גידול מוחי אגרסיבי מסוג גליובלסטומה.

החוקרים מסבירים כי ממצאים קודמים מצביעים על היעילות של הימנעות מגלוקוז באמצעות דיאטה קטוגנית מחמירה, אולם דיאטה זו קשה ליישום ועלולה לגרום לתופעות לוואי.

לכן, במחקר זה נבדקה ההשפעה של דיאטה עתירת-שומן ודלת-פחמימות שהינה מחמירה פחות אך דומה בהשפּעתה המטבולית והאנטי-סרטנית, יחד עם שמירה על הדרישות התזונתיות.

מהתוצאות עולה כי   קרא עוד

A Supplemented High-Fat Low-Carbohydrate Diet for the Treatment of Glioblastoma. 
Martuscello RT, et al.
Clin Cancer Res. 2015 Dec 2. [Epub ahead of print]
 

 

כיצד אומגה 3 עשויה להגן מפני אלצהיימר?

סקירת מחקרים פרה-קליניים (מחקרים בחיות מעבדה ובדגימות תאים) הבוחנת את המנגנונים המולקולריים בהם DHA, חומצת שומן מסוג אומגה 3, מגינה על תאי המוח, בדגש על התפתחות מחלת האלצהיימר.

החוקרים מסבירים כי חומצת השומן DHA חשובה להתפתחות תקינה של המוח והתפקודים הקוגניטיביים כגון זיכרון ולמידה. מחקרים קודמים מראים כי לחולי אלצהיימר ישנן רמות נמוכות יותר של DHA, כאשר מחקרים אפידמיולוגיים, פרה-קליניים וקליניים מצביעים על ההשפעה המגינה של DHA על תאי המוח במצבים נוירו-דגנרטיביים, כולל אלצהיימר.

מהסקירה הנוכחית עולה כי   קרא עוד

The pleiotropic effects of omega-3 docosahexaenoic acid on the hallmarks of Alzheimer's disease
Belkouch, Mounir et al.
Journal of Nutritional Biochemistry , Volume 38 , 1 - 11
 

כיצד לשמור על בריאות הלב והכליות?

מחקר שנועד להעריך את הקשר בין הקפדה על 7 היעדים לשמירה על בריאות קרדיווסקולרית, כפי שהוגדרו על ידי איגוד הלב האמריקאי (AHA), לבין הסיכון למחלת כליות כרונית.

נתוני המחקר מבוססים על מחקר עוקבה גדול העוסק בסיכון לטרשת עורקים וכולל כ-14,000 משתתפים.

הקפדה על היעדים כוללת:

1) הימנעות מעישון או הפסקת עישון לפני שנה ויותר.

2) BMI נמוך מ-25.

3) ביצוע לפחות 150 דקות בשבוע פעילות גופנית.

4) הקפדה על תזונה בריאה הכוללת פירות וירקות, דגים, דגנים מלאים עשירים בסיבים וכמות נמוכה של מלח ומשקאות ממותקים.

5) רמת כולסטרול כללי שאינה גבוהה מ-200 מ"ג/דצ"ל.

6) לחץ דם של עד 120/80 מ"מ כספית.

7) רמת סוכר בצום נמוכה מ-100 מ"ג/דצ"ל.

במהלך תקופת מעקב של כ-22 שנה נמצא כי   קרא עוד

Relationship of the American Heart Association's Impact Goals (Life's Simple 7) With Risk of Chronic Kidney Disease: Results From the Atherosclerosis Risk in Communities (ARIC) Cohort Study.
Rebholz CM, Anderson CA, Grams ME, Bazzano LA, Crews DC, Chang AR, Coresh J, Appel LJ.
J Am Heart Assoc. 2016 Apr 6;5(4). pii: e003192. doi: 10.1161/JAHA.116.003192.
 

תזונה עשירה בפירות טריים להפחתת הסיכון הקרדיווסקולרי

מחקר עוקבה בו נבדק הקשר בין צריכת פירות טריים בתזונה לבין הסיכון הקרדיווסקולרי בקרב האוכלוסייה הסינית.

המחקר מבוסס על ממצאים המראים כי באוכלוסיות מערביות צריכת פירות מלווה בסיכון נמוך יותר בתחלואה קרדיווסקולרית, אולם ישנן עדויות מוגבלות ביחס לאוכלוסייה הסינית בה צריכת הפירות נמוכה ושיעור מקרי השבץ גבוה.

במחקר השתתפו כ-500,000 מבוגרים בגילאי 30-79 מ-10 מחוזות בסין.

במהלך תקופת מעקב של כ-6 שנים היו 5,173 מקרי תמותה כתוצאה מתחלואה קרדיווסקולרית, 2,551 אירועים לבביים, 14,579 מקרי שבץ איסכמי ו-3,523 מקרי שבץ המורגי (הנגרם על רקע דימום מאחד מעורקי המוח) בקרב המשתתפים ללא היסטוריה של תחלואה קרדיווסקולרית או יתר לחץ דם.

מהתוצאות עולה כי  קרא עוד

Fresh Fruit Consumption and Major Cardiovascular Disease in China.
Du H, et al.
N Engl J Med. 2016 Apr 7;374(14):1332-43. doi: 10.1056/NEJMoa1501451.
 

 

הקשר בין רמת ויטמין D והסיכון לניוון מקולרי תלוי גיל 

סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שנועדה להעריך את הקשר בין ריכוז ויטמין D בדם לבין הסיכון לניוון מקולרי תלוי גיל (AMD). בסקירה נכללו 11 מחקרים תצפיתיים (10 מחקרי חתך ומחקר עוקבה אחד), בהם מספר המשתתפים נע בין 65 ל-17,000 ומספר מקרי ה-AMD נע בין 31 ל-1,440. בממוצע.

נמצא כי   קרא עוד

Circulating vitamin D concentration and age-related macular degeneration: Systematic review and meta-analysis.
Annweiler C, Drouet M, Duval GT, Paré PY, Leruez S, Dinomais M, Milea D.
Maturitas. 2016 Jun;88:101-12. doi: 10.1016/j.maturitas.2016.04.002. Epub 2016 Apr 2.
 

מהם הגורמים הקשורים בסיכון מוגבר לאסתמה?

מחקר המבוסס על נתוני סקר גלובלי שנערך על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO), אשר נועד לבחון מהם גורמי הסיכון לצפצופים ולאסתמה.

במחקר נכללו נתונים של 175,000 איש מ-51 מדינות הכוללים BMI, עישון, צריכת אלכוהול וחשיפה לדלק מוצק (חומרי בעירה המשמשים לבישול כגון גללי בעלי חיים, פחם, עץ או שאריות תבואה).

נמצא כי   קרא עוד

Effects of body mass index, tobacco smoking, alcohol drinking and solid fuel use on the risk of asthma: Individual Participant Data (IPD) meta-analysis of 175 000 individuals from 51 nationally representative surveys.
Patra J, et al.
BMJ Open Respir Res. 2016 Apr 4;3(1):e000121. doi: 10.1136/bmjresp-2015-000121. eCollection 2016.
 

 

מקור וההגדרה למושג "טוניק" 

מאמר אשר דן בהגדרה של טוניק (tonic) – צמח מרפא לחיזוק כללי, ובהיבטים ההיסטוריים והתרבותיים של המושג.

הכותבים מסבירים כי המושג טוניק נפוץ ברפואה המסורתית בתרבויות שונות אולם ישנן הגדרות והתייחסויות שונות לפעילות הרפואית, כגון עירור והמרצת תפקודי הגוף, חיזוק תפקוד איברי הגוף, הגברת יכולת ההסתגלות ושיפור התחושה הכללית (well-being).

עם זאת, למרות שלא ניתן להצביע על ההשפעות הגופניות המדויקות ולמרות ההבדלים הבין-תרבותיים, ניתן להגדיר טוניק כרכיב בעל יכולת לשקם ו/או לשמר את התפקוד הפיזיולוגי של איבר ובכך להוביל לשיפור התחושה הכללית הסובייקטיבית של המטופל. הכותבים דנים בהרחבה במקור ובהיבטים ההיסטוריים של המושג טוניק וכן בשימוש שלו ברפואת הצמחים.

לרוב השימוש בטוניק הינו לתמיכה ולמניעה עם השפעה ארוכת טווח, כאשר צמחי מרפא המוגדרים כטוניק ניתנים לסיווג גם כאדפתוגנים, כממריצים או כצמחים מרירים.

למרות השימוש הנרחב, בשל ההשפעה המאזנת והדו-כיוונית של צמחים אלה קשה לבחון את השפּעתם במחקרי מעבדה או במחקרים קליניים וכתוצאה מכך לזהות מהם הרכיבים הפעילים האחראים להשפעה המשולבת והמורכבת של הצמח כשלם.

An approach to the concept of tonic: suggested definitions and historical aspects.
Götti RP, Melzer J, Saller R.
Forsch Komplementmed. 2014;21(6):413-7. doi: 10.1159/000369767. Epub 2014 Dec 8.
 

כותרות נוספות... 

 

קורדיספס (Cordyceps sinensis) למושתלי כליה

סקירה הכוללת 5 מחקרים עם 447 משתתפים אשר מצביעה על תרומה אפשרית של קורדיספס כטיפול מדכא-חיסון תומך במושתלי כליה, אולם נדרשים מחקרים נוספים על מנת לבחון את ההשפעה המיטיבה אל מול הסיכונים האפשריים.  

Cordyceps sinensis (a traditional Chinese medicine) for kidney transplant recipients.
Hong T, Zhang M, Fan J.
Cochrane Database Syst Rev. 2015 Oct 12;10:CD009698. doi: 10.1002/14651858.CD009698.puB2.
 

צמחי מרפא לטיפול בנשירת שיער

סקירה המתמקדת בגורמים לנשירת שיער ומציגה צמחי מרפא אשר עשויים לתרום להפחתת נשירה ולעודד צמיחת שיער תוך דיון במנגנוני הפעילות שלהם, בדגש על הצמחים: Emblica officinalis, Bacopa monnieri, Trigonella foenum graecum, Hibiscus rosa-sinensis, Rosmarinus officinalis, Ginkgo biloba, Panax ginseng, Sophora flavescens, Allium cepa, Polygonium multiflora, Capsicum annum, Thuja occidentalis, Camellia sinensis. 

Hair Growth: Focus on Herbal Therapeutic Agent.
Patel S, Sharma V, Chauhan NS, Thakur M, Dixit VK.
Curr Drug Discov Technol. 2015;12(1):21-42.
 

 

תוספי סמבוק שחור (Sambucus nigra) להפחתת תסמיני התקררות בטיסות ממושכות

במחקר קליני כפול-סמיות מבוקר פלסבו נמצא כי תוסף סמבוק שחור יעיל להפחתת משך וחומרת תסמיני התקררות כתוצאה מטיסה ממושכת. 

Elderberry Supplementation Reduces Cold Duration and Symptoms in Air-Travellers: A Randomized, Double-Blind Placebo-Controlled Clinical Trial.
Tiralongo E, Wee SS, Lea RA.
Nutrients. 2016 Mar 24;8(4). pii: E182. doi: 10.3390/nu8040182.
 

 

הפעילות האנטי-סרטנית של ג'ינסנג סיבירי (Eleutherococcus senticosus)

מחקר מעבדה המצביע על הפעילות האנטי-סרטנית של ג'ינסנג סיבירי כנגד תאי סרטן אנושיים מסוגים שונים. 

Proliferative and Inhibitory Activity of Siberian ginseng (Eleutherococcus senticosus) Extract on Cancer Cell Lines; A-549, XWLC-05, HCT-116, CNE and Beas-2b.
Cichello SA, Yao Q, Dowell A, Leury B, He XQ.
Asian Pac J Cancer Prev. 2015;16(11):4781-6.
 

 

אדמונית (Paeonia lactiflora) לטיפול בהצטננות

מחקר מעבדה הבוחן את ההשפעה האנטי-ויראלית של אדמונית, בדגש על הפעילות כנגד ריינו-וירוס (Rhinovirus) הגורם להצטננות. 

Antiviral activity and possible mechanism of action of constituents identified in Paeonia lactiflora root toward human rhinoviruses.
Ngan LT, Jang MJ, Kwon MJ, Ahn YJ.
PLoS One. 2015 Apr 10;10(4):e0121629. doi: 10.1371/journal.pone.0121629. eCollection 2015.
 

הרכיב בחלב המשמש כפרה-ביוטיקה לתינוקות

מחקר מעבדה בו נמצא הרכיב (N-glycans) בחלב האם התורם להתפתחות חיידקי המעי ונבחן כיצד ניתן לבודד רכיב זה מחלב פרה ולהשתמש בו כפרה-ביוטיקה לתינוקות. 

Oligosaccharides released from milk glycoproteins are selective growth substrates for infant-associated bifidobacteria.
Karav S, et al.
Appl Environ Microbiol. 2016 Apr 15. pii: AEM.00547-16. [Epub ahead of print]
 

 

התרומה של פעילות גופנית לבריאות הקרדיו-מטבולית 

בהתבסס על נתוני סקר בריאות שנערך בבריטניה הכולל 2,131 משתתפים מעל גיל 18, נמצא כי רמה גבוהה של פעילות גופנית הייתה מלווה בבריאות קרדיו-מטבולית טובה יותר, גם כאשר הייתה מלווה באורח חיים יושבני. 

Associations of mutually exclusive categories of physical activity and sedentary time with markers of cardiometabolic health in English adults: a cross-sectional analysis of the Health Survey for England.
Bakrania K, et al.

BMC Public Health. 2016 Jan 12;16:25. doi: 10.1186/s12889-016-2694-9.
 

 

שימוש בתרופות סותרות חומצה קשור בסיכון מוגבר לפגיעה כלייתית

במחקר עוקבה הכולל כ-170,000 מטופלים הנוטלים תרופות סותרות חומצה (משפחת מעכבי משאבות פרוטונים PPI) בהשוואה לכ-20,000 הנוטלים אנטי-היסטמינים (לחסימת הקולטן H2 בקיבה), נמצא כי שימוש בתרופות סותרות חומצה קשור בסיכון מוגבר לפגיעה כלייתית. 

Proton Pump Inhibitors and Risk of Incident CKD and Progression to ESRD.
Xie Y, Bowe B, Li T, Xian H, Balasubramanian S, Al-Aly Z.
J Am Soc Nephrol. 2016 Apr 14. pii: ASN.2015121377. [Epub ahead of print]
 

 

כיצד להגביר צריכת ירקות בקרב פעוטות?

במחקר בו השתתפו 42 ילדים בגילאי 3-5 נמצא כי צפייה בסרטון של ילדים אוכלים ירקות הגבירה את הצריכה וההעדפה של ירקות בהשוואה לקבוצת ביקורת. 

Influence of Screen-Based Peer Modeling on Preschool Children's Vegetable Consumption and Preferences.
Staiano AE, Marker AM, Frelier JM, Hsia DS, Martin CK.
J Nutr Educ Behav. 2016 Mar 15. pii: S1499-4046(16)00069-5. doi: 10.1016/j.jneb.2016.02.005. [Epub ahead of print]
 

 

צריכת מזון מהיר קשורה בחשיפה מוגברת לכימיקלים רעילים

בהתבסס על נתוני סקר הבריאות האמריקאי של 8,877 משתתפים עולה כי צריכה גבוהה יותר של מזון מהיר הייתה מלווה בחשיפה מוגברת לפתאלאטים (Phthalates), כימיקליים רעילים המצויים במוצרי פלסטיק, אך לא לביספינול A.

Recent Fast Food Consumption and Bisphenol A and Phthalates Exposures among the U.S. Population in NHANES, 2003-2010.
Zota AR, Phillips CA, Mitro SD.
Environ Health Perspect. 2016 Apr 13. [Epub ahead of print]
 

הערך התזונתי של דומדמניות שחורות גבוה משל דומדמניות אדומות (Ribes spp)

מחקר המספק מידע לגבי ההבדל בערכי האנתוציאנינים והפלבונואידים בסוגים שונים ובצבעים שונים של דומדמניות.  

High variability in flavonoid contents and composition between different North-European currant (Ribes spp.) varieties.
Mattila PH, Hellström J, Karhu S, Pihlava JM, Veteläinen M.
Food Chem. 2016 Aug 1;204:14-20. doi: 10.1016/j.foodchem.2016.02.056. Epub 2016 Feb 10.
 

 

ברוקולי להגנה על הכבד

מחקר שנערך בחיות מעבדה המצביע על התרומה של ברוקולי להפחתת פגיעה כבדית הקשורה בהשמנה. 

Dietary Broccoli Lessens Development of Fatty Liver and Liver Cancer in Mice Given Diethylnitrosamine and Fed a Western or Control Diet.
Chen YJ, Wallig MA, Jeffery EH.
 

 

כיצד נוצרים הרכיבים האנטי-סרטניים בקערורית סינית (Scutellaria baicalensis)?

מחקר מעבדה בו נמצא מסלול מולקולרי חדש דרכו הצמח קערורית סינית מייצר רכיבים פעילים בעלי השפעה אנטי-סרטנית. 

A specialized flavone biosynthetic pathway has evolved in the medicinal plant, Scutellaria baicalensis.
Q. Zhao, Y. Zhang, G. Wang, L. Hill, J.-K. Weng, X.-Y. Chen, H. Xue, C. Martin. 
Science Advances, 2016; 2 (4): e1501780 DOI:10.1126/sciadv.1501780
 

 

התפקיד של מגנזיום בשמירה על מקצב הגוף 

מחקר מעבדה המצביע על התפקיד של מגנזיום בשמירה על המקצב היומי של יום ולילה ועל מאזן האנרגיה בתא במהלך המחזור היומי. 

Daily magnesium fluxes regulate cellular timekeeping and energy balance.
Feeney KA, et al.
Nature. 2016 Apr 21;532(7599):375-9. doi: 10.1038/nature17407. Epub 2016 Apr 13.
 

 

כיצד צריכת קנאביס עלולה לפגוע בפוריות הגבר?

מחקר שנערך בחיות מעבדה מצביע על התפקיד של הקולטן הקנבינואידי CB�2 בהיווצרות תאי זרע כך שנדרש איזון בין הפעלה ועיכוב הקולטן לעידוד תהליך תקין של היווצרות תאי זרע.

Type 2 cannabinoid receptor contributes to the physiological regulation of spermatogenesis.
Di Giacomo D, De Domenico E, Sette C, Geremia R, Grimaldi P.
FASEB J. 2016 Apr;30(4):1453-63. doi: 10.1096/fj.15-279034. Epub 2015 Dec 15.
 

 

רזברטרול מגן על הלב באמצעות השפעה על חיידקי המעי

מחקר שנערך על מודל עכברים מצא כי רזברטרול, רכיב המצוי ביין אדום, תורם למניעת טרשת עורקים על ידי הפחתת רמת TMAO באמצעות השפעה על חיידקי המעי. 

Resveratrol Attenuates Trimethylamine-N-Oxide (TMAO)-Induced Atherosclerosis by Regulating TMAO Synthesis and Bile Acid Metabolism via Remodeling of the Gut Microbiota.
Chen ML, et al.
MBio. 2016 Apr 5;7(2). pii: e02210-15. doi: 10.1128/mBio.02210-15.
 

 

הקשר בין מדדי ברזל וסיכון לסוכרת סוג 2

כחלק ממחקר אירופאי גדול בנושא תזונה וסרטן, נמצא כי רמות גבוהות של פריטין וטרנספרין קשורות בסיכון מוגבר לסוכרת סוג 2 (עלייה של 7% בסיכון עבור כל עלייה של 100 מק"ג/ליטר ועלייה של 12% בסיכון עבור כל עלייה של 0.5 גרם/ליטר, בהתאמה), אך לא נמצא קשר בין רמת הברזל בדם לבין הסיכון לסוכרת. 

The Association of Multiple Biomarkers of Iron Metabolism and Type 2 Diabetes: The EPIC-InterAct Study.
Podmore C, et al.
Diabetes Care. 2016 Feb 9. pii: dc150257. [Epub ahead of print]
 

 

ילדים עם ADHD נוטים לסבול מרמות נמוכות של יוד

במחקר בו נכללו 89 ילדים עם אבחנה של ADHD נמצא כי כ-72% מהילדים סבלו ממחסור קל ביוד, כאשר נמצא קשר בין רמת היוד לבין מדד היפראקטיביות וקושי בריכוז. 

Evaluation of Iodine Deficiency in Children with Attention Deficit/Hyperactivity Disorder.
Kanık Yüksek S, Aycan Z, Öner Ö.
J Clin Res Pediatr Endocrinol. 2016 Mar 5;8(1):61-6. doi: 10.4274/jcrpe.2406. Epub 2015 Dec 18.
 

 

מדוע צריכת בשר קשורה בסיכון מוגבר לסרטן כליות?

במחקר בו נכללו 659 חולי סרטן כליות וקבוצת בקרה של 699 משתתפים בריאים נמצא כי צריכת בשר קשורה בסיכון מוגבר לסרטן כליות, ככל הנראה כתוצאה מחשיפה לחומרים הנוצרים בתהליך הבישול יחד עם רגישות גנטית מוגברת לחומרים אלה. 

Gene-environment interaction of genome-wide association study-identified susceptibility loci and meat-cooking mutagens in the etiology of renal cell carcinoma.
Melkonian SC, Daniel CR, Ye Y, Tannir NM, Karam JA, Matin SF, Wood CG, Wu X.
Cancer. 2016 Jan 1;122(1):108-15. doi: 10.1002/cncr.29543. Epub 2015 Nov 9.

 

 

צום לילה ממושך מלווה בסיכון מופחת להישנות סרטן השד, שמן דגים מגביר תנגודת לאינסולין ופירוק רקמת שומן בעת טיפול בסטרואידים, צריכת שומן צמחי לעומת שומן רווי - אינו מפחית את הסיכון הקרדיווסקולרי, האם שיפור רמת ויטמין D בדם תורם למניעת סרטן, ההשפעה של תזונה עתירת-שומן דלת-פחמימות על גידול מוחי אגרסיבי, כיצד אומגה 3 עשויה להגן מפני אלצהיימר, כיצד לשמור על בריאות הלב והכליות, תזונה עשירה בפירות טריים להפחתת הסיכון הקרדיווסקולרי ועוד...

 

 

צום לילה ממושך מלווה בסיכון מופחת להישנות סרטן השד

מחקר עוקבה שנועד לבחון את הקשר בין משך צום הלילה לבין שיעור ההישנות והתמותה בקרב נשים עם סרטן השד, וכן זיהוי גורמי הסיכון לתוצאות שליליות אפשריות, כולל משק הסוכר (HbA1c), דלקת מערכתית (CRP), השמנה ומשך השינה.

תוצאות מחקרים קודמים, שבוצעו בחיות מעבדה, הראו כי צום ממושך במהלך השינה היה בעל השפעה מיטיבה על הפחתת תהליכים סרטניים ותהליכים מטבוליים הקשורים בסרטן השד.
במחקר הנוכחי נכללו נתונים של 2,413 חולות סרטן השד בשלבים מוקדמים, שאינן חולות סוכרת, בנות 27-70 בעת האבחון. החוקרים העריכו את משך צום הלילה באמצעות יומני אכילה של 24 שעות שנאספו בתחילת המחקר, לאחר שנה ולאחר 4 שנים.

מהתוצאות עולה כי צום לילה של פחות מ-13 שעות היה מלווה בסיכון גבוה בכ-36% להישנות סרטן השד בהשוואה לנשים שצמו 13 שעות ומעלה.

לא נמצא קשר בין משך צום הלילה לבין הסיכון לתמותה. בנוסף, נמצא כי צום לילה ממושך יותר היה מלווה ברמות נמוכות יותר של המוגלובין מסוכרר HbA1C ובמשך שינה ארוך יותר.

החוקרים מסכמים כי הארכת צום הלילה עשויה להוות אסטרטגיה פשוטה להפחתת הסיכון להישנות סרטן השד, כאשר ייתכן ושיפור באיזון הסוכר ובמשך השינה הינם המנגנונים העומדים בבסיס הקשר בין משך צום הלילה לבין הפרוגנוזה לסרטן השד.

הערת המערכת: תוצאות מחקר זה מחזקות תוצאות מחקרים קודמים בנושא צום וסרטן.   

Prolonged Nightly Fasting and Breast Cancer Prognosis.
Marinac CR, et al.
JAMA Oncol. 2016 Mar 31. doi: 10.1001/jamaoncol.2016.0164. [Epub ahead of print]
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27032109
 

שמן דגים מגביר תנגודת לאינסולין ופירוק רקמת שומן בעת טיפול בסטרואידים

מחקר קליני בו נבדקה ההשפעה של שימוש בשמן דגים לפני נטילת תרופה סטרואידית (dexamethasone) על הרגישות לאינסולין ועל תהליך פירוק חומצות השומן (ליפוליזה).

המחקר בו השתתפו 16 מתנדבים בריאים כלל שני חלקים, חלקו הראשון נועד לבחון את השפּעת הטיפול הסטרואידי. לשם כך המשתתפים חולקו באופן אקראי לקבלת הטיפול התרופתי במינון 2 מ"ג ליום למשך יומיים לעומת פלסבו.

בחלק השני המשתתפים חולקו לשתי קבוצות מקבילות אשר נטלו שמן דגים במינון 840 מ"ג ליום EPA + DHA למשך 3 שבועות ולאחר מכן הוסיפו את הטיפול הסטרואידי במינון 2 מ"ג למשך יומיים.

החוקרים בדקו את ההשפעה על הרגישות לאינסולין בתהליך הליפוליזה, ייצור הגלוקוז האנדוגני, ספיגת הגלוקוז לשריר וחמצון השומנים.

נמצא כי הטיפול הסטרואידי הגביר תנגודת לאינסולין וחמצון שומנים וכן את חומצות השומן החופשיות בדם, כאשר נטילת שמן דגים העצימה השפעות אלה.

החוקרים מסבירים כי השפעה זו של שמן דגים על חמצון השומנים והגברת פירוק רקמת שומן עשויה להיות בעלת השפעה מגינה לקראת עלייה במסת השומן כתוצאה מהשימוש בסטרואידים.  

Interaction of low dose of fish oil and glucocorticoids on insulin sensitivity and lipolysis in healthy humans: A randomized controlled study.
Delarue J, et al.
Mol Nutr Food Res. 2016 Apr;60(4):886-96. doi: 10.1002/mnfr.201500469. Epub 2016 Mar 3.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26821227

 

צריכת שומן צמחי, לעומת שומן רווי, אינו מפחית את הסיכון הקרדיווסקולרי

מטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הבוחנת האם התרומה של שמנים צמחיים להפחתת רמת הכולסטרול מובילה לירידה בתחלואה ובתמותה הקרדיווסקולרית.

המחקר מבוסס על נתונים ממחקר כפול-סמיות שנערך בשנות ה-70 ולא פורסם, אשר בחן את ההשפעה של החלפת השומן הרווי בתזונה בשומן צמחי עשיר בחומצה לינולאית (שמן תירס), בהשוואה לדיאטה אשר כללה רמה גבוהה של שומן רווי (קבוצת הביקורת), על תחלואה ותמותה קרדיווסקולרית.

המחקר כלל משתתפים מבית אבות ומ-6 בתי חולים פסיכיאטריים בארה"ב. סה"כ נכללו נתונים של 9,423 משתתפים במחקר עוקבה אקראי וכן נתוני הכולסטרול של 2,355 מהמשתתפים אשר צרכו את דיאטת המחקר למשך שנה לפחות ו-149 דוחות פטירה.

נמצא כי בקרב משתתפים שצרכו את דיאטת הניסוי חלה ירידה מובהקת ברמת הכולסטרול בהשוואה לנתוני הבסיס, אולם לא נמצאה השפעה מיטיבה על שיעור התמותה או התחלואה הקרדיווסקולרית.

יתרה מכך, עבור כל ירידה של 30 מ"ג/דצ"ל ברמת הכולסטרול נמצאה עלייה של 22% בסיכון לתמותה.

תמיכה לכך נמצאה במטה-אנליזה אשר כללה 5 מחקרים אקראיים עם כ-10,000 משתתפים בה לא נמצאה עדות לכך שירידה ברמת הכולסטרול הינה בעלת השפעה מיטיבה על שיעור התמותה - הן מגורמים קרדיווסקולריים והן באופן כללי. 
הערת המערכת: מחקר זה מחזק את המגמה הכללית הרווחות כיום, כי כולסטרול כשלעצמו אינו גורם מספיק בהשפּעתו על תחלואה לבבית. 

Re-evaluation of the traditional diet-heart hypothesis: analysis of recovered data from Minnesota Coronary Experiment (1968-73).
Ramsden CE, et al.
BMJ. 2016 Apr 12;353:i1246. doi: 10.1136/bmj.i1246.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27071971

 

האם שיפור רמת ויטמין D בדם תורם למניעת סרטן?

מחקר אשר נועד לשחזר ממצאים קודמים המצביעים על כך שרמה גבוהה יותר של ויטמין D בדם קשורה בסיכון נמוך יותר לסרטן. במחקר נעשה שימוש בנתונים משני מחקרים השונים ברמת ויטמין D הממוצעת.

המחקר הראשון הינו מחקר אקראי מבוקר הכולל 1,169 נשים מעל גיל 55 עם רמת ויטמין D בדם של 30 ננוגרם/מ"ל בממוצע. המחקר השני הינו מחקר עוקבה פרוספקטיבי הכולל 1,135 נשים מעל גיל 55 עם רמת ויטמין D בדם של 48 ננוגרם/מ"ל בממוצע.

החוקרים השוו את שיעורי הסרטן (כל סוגי הסרטן הפולשניים מלבד סרטן העור) ביחס לרמת ויטמין D בתקופת מעקב של כ-4 שנים. נמצא כי שיעור הסרטן היה נמוך יותר בקרב נשים עם ריכוז ויטמין D גבוה יותר, כאשר נשים עם רמת ויטמין D גבוהה מ-40 ננוגרם/מ"ל היו בעלות סיכון נמוך בכ-67% לחלות בסרטן בהשוואה לנשים עם רמת ויטמין D נמוכה מ-20 ננוגרם/מ"ל.

החוקרים מסכמים כי שיפור רמת ויטמין D מהווה כלי מניעתי חשוב אולם הם אינם מציעים מהי הרמה האופטימאלית של ויטמין D בדם או כיצד מומלץ להגביר את ריכוזו בדם (חשיפה מוגברת לשמש, תזונה או תוספים). 

Serum 25-Hydroxyvitamin D Concentrations ≥40 ng/ml Are Associated with >65% Lower Cancer Risk: Pooled Analysis of Randomized Trial and Prospective Cohort Study.
McDonnell SL, Baggerly C, French CB, Baggerly LL, Garland CF, Gorham ED, Lappe JM, Heaney RP.
PLoS One. 2016 Apr 6;11(4):e0152441. doi: 10.1371/journal.pone.0152441. eCollection 2016.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27049526
 

ההשפעה של תזונה עתירת-שומן דלת-פחמימות על גידול מוחי אגרסיבי

מחקר פרה-קליני, הכולל שימוש במודל של חיות מעבדה ודגימות תאים, בו נבדקה ההשפעה של תזונה עתירת-שומן דלת-פחמימות על גידול מוחי אגרסיבי מסוג גליובלסטומה.

החוקרים מסבירים כי ממצאים קודמים מצביעים על היעילות של הימנעות מגלוקוז באמצעות דיאטה קטוגנית מחמירה, אולם דיאטה זו קשה ליישום ועלולה לגרום לתופעות לוואי.

לכן, במחקר זה נבדקה ההשפעה של דיאטה עתירת-שומן ודלת-פחמימות שהינה מחמירה פחות אך דומה בהשפּעתה המטבולית והאנטי-סרטנית, יחד עם שמירה על הדרישות התזונתיות.

מהתוצאות עולה כי דפוס דיאטה זה היה בעל השפעה אנטי-סרטנית משמעותית ותרם לעיכוב חלוקת התאים הסרטניים ולעלייה במשך ההישרדות.    

A Supplemented High-Fat Low-Carbohydrate Diet for the Treatment of Glioblastoma. 
Martuscello RT, et al.
Clin Cancer Res. 2015 Dec 2. [Epub ahead of print]
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26631612

 

 

כיצד אומגה 3 עשויה להגן מפני אלצהיימר?

סקירת מחקרים פרה-קליניים (מחקרים בחיות מעבדה ובדגימות תאים) הבוחנת את המנגנונים המולקולריים בהם DHA, חומצת שומן מסוג אומגה 3, מגינה על תאי המוח, בדגש על התפתחות מחלת האלצהיימר.

החוקרים מסבירים כי חומצת השומן DHA חשובה להתפתחות תקינה של המוח והתפקודים הקוגניטיביים כגון זיכרון ולמידה. מחקרים קודמים מראים כי לחולי אלצהיימר ישנן רמות נמוכות יותר של DHA, כאשר מחקרים אפידמיולוגיים, פרה-קליניים וקליניים מצביעים על ההשפעה המגינה של DHA על תאי המוח במצבים נוירו-דגנרטיביים, כולל אלצהיימר.

מהסקירה הנוכחית עולה כי ההשפעה של תוספי DHA תלויה בשלב התפתחות מחלת האלצהיימר, גורמים תזונתיים נוספים והגנוטיפ ApoE.

הממצאים מצביעים על כך שנטילת תוספי DHA או שמן דגים לפני הופעת המחלה או במצב של תסמינים קלים עשויה לסייע בהגנה מפני הידרדרות קוגניטיבית הקשורה בהזדקנות ולמניעת מחלת האלצהיימר. 

The pleiotropic effects of omega-3 docosahexaenoic acid on the hallmarks of Alzheimer's disease
Belkouch, Mounir et al.
Journal of Nutritional Biochemistry , Volume 38 , 1 - 11
http://www.jnutbio.com/article/S0955-2863(16)30022-5/abstract
 

כיצד לשמור על בריאות הלב והכליות?

מחקר שנועד להעריך את הקשר בין הקפדה על 7 היעדים לשמירה על בריאות קרדיווסקולרית, כפי שהוגדרו על ידי איגוד הלב האמריקאי (AHA), לבין הסיכון למחלת כליות כרונית.

נתוני המחקר מבוססים על מחקר עוקבה גדול העוסק בסיכון לטרשת עורקים וכולל כ-14,000 משתתפים.

הקפדה על היעדים כוללת:

1) הימנעות מעישון או הפסקת עישון לפני שנה ויותר.

2) BMI נמוך מ-25.

3) ביצוע לפחות 150 דקות בשבוע פעילות גופנית.

4) הקפדה על תזונה בריאה הכוללת פירות וירקות, דגים, דגנים מלאים עשירים בסיבים וכמות נמוכה של מלח ומשקאות ממותקים.

5) רמת כולסטרול כללי שאינה גבוהה מ-200 מ"ג/דצ"ל.

6) לחץ דם של עד 120/80 מ"מ כספית.

7) רמת סוכר בצום נמוכה מ-100 מ"ג/דצ"ל.

במהלך תקופת מעקב של כ-22 שנה 2,743 מהמשתתפים אובחנו עם מחלת כליות כרונית.

הגורמים שנמצאו קשורים בסיכון להתפתחות המחלה היו עישון, BMI, פעילות גופנית, לחץ דם ורמת הסוכר, ללא השפעה של דפוס התזונה והכולסטרול הכללי.

עוד נמצא כי הקפדה על מספר גדול יותר של יעדים הייתה מלווה בסיכון נמוך יותר למחלת כליות כרונית.

החוקרים מציינים כי המודל של 7 היעדים לבריאות קרדיווסקולרית ניבא בצורה טובה את הסיכון למחלת כליות כרונית בהשוואה למודל הכולל גיל, מין, מוצא ומדד תפקוד כלייתי. 

Relationship of the American Heart Association's Impact Goals (Life's Simple 7) With Risk of Chronic Kidney Disease: Results From the Atherosclerosis Risk in Communities (ARIC) Cohort Study.
Rebholz CM, Anderson CA, Grams ME, Bazzano LA, Crews DC, Chang AR, Coresh J, Appel LJ.
J Am Heart Assoc. 2016 Apr 6;5(4). pii: e003192. doi: 10.1161/JAHA.116.003192.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27053058

 

תזונה עשירה בפירות טריים להפחתת הסיכון הקרדיווסקולרי

מחקר עוקבה בו נבדק הקשר בין צריכת פירות טריים בתזונה לבין הסיכון הקרדיווסקולרי בקרב האוכלוסייה הסינית.

המחקר מבוסס על ממצאים המראים כי באוכלוסיות מערביות צריכת פירות מלווה בסיכון נמוך יותר בתחלואה קרדיווסקולרית, אולם ישנן עדויות מוגבלות ביחס לאוכלוסייה הסינית בה צריכת הפירות נמוכה ושיעור מקרי השבץ גבוה.

במחקר השתתפו כ-500,000 מבוגרים בגילאי 30-79 מ-10 מחוזות בסין.

במהלך תקופת מעקב של כ-6 שנים היו 5,173 מקרי תמותה כתוצאה מתחלואה קרדיווסקולרית, 2,551 אירועים לבביים, 14,579 מקרי שבץ איסכמי ו-3,523 מקרי שבץ המורגי (הנגרם על רקע דימום מאחד מעורקי המוח) בקרב המשתתפים ללא היסטוריה של תחלואה קרדיווסקולרית או יתר לחץ דם.

מהתוצאות עולה כי 18% מהמשתתפים דיווחו על אכילת פירות באופן יומיומי, כאשר בהשוואה למשתתפים שלא צרכו כלל פירות, צריכה קבועה של פירות הייתה מלווה בלחץ דם סיסטולי נמוך יותר בכ-4 מ"מ כספית וברמות גלוקוז נמוכות יותר בדם.

בנוסף, הסיכון לתמותה מגורמים קרדיווסקולריים, אירוע לבבי, שבץ איסכמי או שבץ המורגי היו נמוכים יותר בכ-40%, 34%, 25% ו-36% בהתאמה. 

Fresh Fruit Consumption and Major Cardiovascular Disease in China.
Du H, et al.
N Engl J Med. 2016 Apr 7;374(14):1332-43. doi: 10.1056/NEJMoa1501451.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27050205

 

הקשר בין רמת ויטמין D והסיכון לניוון מקולרי תלוי גיל 

סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שנועדה להעריך את הקשר בין ריכוז ויטמין D בדם לבין הסיכון לניוון מקולרי תלוי גיל (AMD). בסקירה נכללו 11 מחקרים תצפיתיים (10 מחקרי חתך ומחקר עוקבה אחד), בהם מספר המשתתפים נע בין 65 ל-17,000 ומספר מקרי ה-AMD נע בין 31 ל-1,440. בממוצע.

נמצא כי ריכוז ויטמין D בדם היה נמוך בכ-15% במשתתפים עם AMD, כאשר הסיכון ל-AMD היה גבוה יותר בקרב משתתפים עם הריכוז הנמוך ביותר של ויטמין D בהשוואה לגבוה ביותר.

החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים על כך שריכוז גבוה של ויטמין D עשוי להיות בעל השפעה מגינה מפני AMD וריכוז הנמוך מ-50 מילימול/ליטר מלווה בסיכון גבוה יותר ל-AMD.

Circulating vitamin D concentration and age-related macular degeneration: Systematic review and meta-analysis.
Annweiler C, Drouet M, Duval GT, Paré PY, Leruez S, Dinomais M, Milea D.
Maturitas. 2016 Jun;88:101-12. doi: 10.1016/j.maturitas.2016.04.002. Epub 2016 Apr 2.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27105707
 

מהם הגורמים הקשורים בסיכון מוגבר לאסתמה?

מחקר המבוסס על נתוני סקר גלובלי שנערך על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO), אשר נועד לבחון מהם גורמי הסיכון לצפצופים ולאסתמה.

במחקר נכללו נתונים של 175,000 איש מ-51 מדינות הכוללים BMI, עישון, צריכת אלכוהול וחשיפה לדלק מוצק (חומרי בעירה המשמשים לבישול כגון גללי בעלי חיים, פחם, עץ או שאריות תבואה).

נמצא כי שילוב של 4 גורמי הסיכון היה מלווה בסיכון כפול או משולש להתפתחות של אסתמה.

באופן כללי גורמי הסיכון היו משמעותיים יותר בקרב נשים לעומת גברים, כאשר הסיכון לצפצופים ולאסתמה היה גבוה משמעותית בקרב נשים עם תת-משקל או השמנת יתר אשר מעשנות ושותות אלכוהול, בהשוואה לנשים במשקל תקין שאינן מעשנות או שותות. כמו כן, נמצא כי שיעורי האסתמה היו גבוהים יותר במדינות עם הכנסה נמוכה, ככל הנראה בשל חשיפה ליותר גורמי סיכון, בעיקר חומרי בעירה.  

Effects of body mass index, tobacco smoking, alcohol drinking and solid fuel use on the risk of asthma: Individual Participant Data (IPD) meta-analysis of 175 000 individuals from 51 nationally representative surveys.
Patra J, et al.
BMJ Open Respir Res. 2016 Apr 4;3(1):e000121. doi: 10.1136/bmjresp-2015-000121. eCollection 2016.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27099758

 

מקור וההגדרה למושג "טוניק" 

מאמר אשר דן בהגדרה של טוניק (tonic) – צמח מרפא לחיזוק כללי, ובהיבטים ההיסטוריים והתרבותיים של המושג.

הכותבים מסבירים כי המושג טוניק נפוץ ברפואה המסורתית בתרבויות שונות אולם ישנן הגדרות והתייחסויות שונות לפעילות הרפואית, כגון עירור והמרצת תפקודי הגוף, חיזוק תפקוד איברי הגוף, הגברת יכולת ההסתגלות ושיפור התחושה הכללית (well-being).

עם זאת, למרות שלא ניתן להצביע על ההשפעות הגופניות המדויקות ולמרות ההבדלים הבין-תרבותיים, ניתן להגדיר טוניק כרכיב בעל יכולת לשקם ו/או לשמר את התפקוד הפיזיולוגי של איבר ובכך להוביל לשיפור התחושה הכללית הסובייקטיבית של המטופל. הכותבים דנים בהרחבה במקור ובהיבטים ההיסטוריים של המושג טוניק וכן בשימוש שלו ברפואת הצמחים.

לרוב השימוש בטוניק הינו לתמיכה ולמניעה עם השפעה ארוכת טווח, כאשר צמחי מרפא המוגדרים כטוניק ניתנים לסיווג גם כאדפתוגנים, כממריצים או כצמחים מרירים.

למרות השימוש הנרחב, בשל ההשפעה המאזנת והדו-כיוונית של צמחים אלה קשה לבחון את השפּעתם במחקרי מעבדה או במחקרים קליניים וכתוצאה מכך לזהות מהם הרכיבים הפעילים האחראים להשפעה המשולבת והמורכבת של הצמח כשלם.

An approach to the concept of tonic: suggested definitions and historical aspects.
Götti RP, Melzer J, Saller R.
Forsch Komplementmed. 2014;21(6):413-7. doi: 10.1159/000369767. Epub 2014 Dec 8.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25592952
 

כותרות נוספות... 

 

קורדיספס (Cordyceps sinensis) למושתלי כליה

סקירה הכוללת 5 מחקרים עם 447 משתתפים אשר מצביעה על תרומה אפשרית של קורדיספס כטיפול מדכא-חיסון תומך במושתלי כליה, אולם נדרשים מחקרים נוספים על מנת לבחון את ההשפעה המיטיבה אל מול הסיכונים האפשריים.  

Cordyceps sinensis (a traditional Chinese medicine) for kidney transplant recipients.
Hong T, Zhang M, Fan J.
Cochrane Database Syst Rev. 2015 Oct 12;10:CD009698. doi: 10.1002/14651858.CD009698.puB2.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26457607

 

צמחי מרפא לטיפול בנשירת שיער

סקירה המתמקדת בגורמים לנשירת שיער ומציגה צמחי מרפא אשר עשויים לתרום להפחתת נשירה ולעודד צמיחת שיער תוך דיון במנגנוני הפעילות שלהם, בדגש על הצמחים: Emblica officinalis, Bacopa monnieri, Trigonella foenum graecum, Hibiscus rosa-sinensis, Rosmarinus officinalis, Ginkgo biloba, Panax ginseng, Sophora flavescens, Allium cepa, Polygonum multiflorum, Capsicum annum, Thuja occidentalis, Camellia sinensis. 

Hair Growth: Focus on Herbal Therapeutic Agent.
Patel S, Sharma V, Chauhan NS, Thakur M, Dixit VK.
Curr Drug Discov Technol. 2015;12(1):21-42.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/260588039

 

תוספי סמבוק שחור (Sambucus nigra) להפחתת תסמיני התקררות בטיסות ממושכות

במחקר קליני כפול-סמיות מבוקר פלסבו נמצא כי תוסף סמבוק שחור יעיל להפחתת משך וחומרת תסמיני התקררות כתוצאה מטיסה ממושכת. 

Elderberry Supplementation Reduces Cold Duration and Symptoms in Air-Travellers: A Randomized, Double-Blind Placebo-Controlled Clinical Trial.
Tiralongo E, Wee SS, Lea RA.
Nutrients. 2016 Mar 24;8(4). pii: E182. doi: 10.3390/nu8040182.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27023596

 

הפעילות האנטי-סרטנית של ג'ינסנג סיבירי (Eleutherococcus senticosus)

מחקר מעבדה המצביע על הפעילות האנטי-סרטנית של ג'ינסנג סיבירי כנגד תאי סרטן אנושיים מסוגים שונים. 

Proliferative and Inhibitory Activity of Siberian ginseng (Eleutherococcus senticosus) Extract on Cancer Cell Lines; A-549, XWLC-05, HCT-116, CNE and Beas-2b.
Cichello SA, Yao Q, Dowell A, Leury B, He XQ.
Asian Pac J Cancer Prev. 2015;16(11):4781-6.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26107240

 

 

אדמונית (Paeonia lactiflora) לטיפול בהצטננות

מחקר מעבדה הבוחן את ההשפעה האנטי-ויראלית של אדמונית, בדגש על הפעילות כנגד ריינו-וירוס (Rhinovirus) הגורם להצטננות. 

Antiviral activity and possible mechanism of action of constituents identified in Paeonia lactiflora root toward human rhinoviruses.
Ngan LT, Jang MJ, Kwon MJ, Ahn YJ.
PLoS One. 2015 Apr 10;10(4):e0121629. doi: 10.1371/journal.pone.0121629. eCollection 2015.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25860871

 

הרכיב בחלב המשמש כפרה-ביוטיקה לתינוקות

מחקר מעבדה בו נמצא הרכיב (N-glycans) בחלב האם התורם להתפתחות חיידקי המעי ונבחן כיצד ניתן לבודד רכיב זה מחלב פרה ולהשתמש בו כפרה-ביוטיקה לתינוקות. 

Oligosaccharides released from milk glycoproteins are selective growth substrates for infant-associated bifidobacteria.
Karav S, et al.
Appl Environ Microbiol. 2016 Apr 15. pii: AEM.00547-16. [Epub ahead of print]
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27084007

 

 

התרומה של פעילות גופנית לבריאות הקרדיו-מטבולית 

בהתבסס על נתוני סקר בריאות שנערך בבריטניה הכולל 2,131 משתתפים מעל גיל 18, נמצא כי רמה גבוהה של פעילות גופנית הייתה מלווה בבריאות קרדיו-מטבולית טובה יותר, גם כאשר הייתה מלווה באורח חיים יושבני. 

Associations of mutually exclusive categories of physical activity and sedentary time with markers of cardiometabolic health in English adults: a cross-sectional analysis of the Health Survey for England.
Bakrania K, et al.

BMC Public Health. 2016 Jan 12;16:25. doi: 10.1186/s12889-016-2694-9.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26753523

 

שימוש בתרופות סותרות חומצה קשור בסיכון מוגבר לפגיעה כלייתית

במחקר עוקבה הכולל כ-170,000 מטופלים הנוטלים תרופות סותרות חומצה (משפחת מעכבי משאבות פרוטונים PPI) בהשוואה לכ-20,000 הנוטלים אנטי-היסטמינים (לחסימת הקולטן H2 בקיבה), נמצא כי שימוש בתרופות סותרות חומצה קשור בסיכון מוגבר לפגיעה כלייתית. 

Proton Pump Inhibitors and Risk of Incident CKD and Progression to ESRD.
Xie Y, Bowe B, Li T, Xian H, Balasubramanian S, Al-Aly Z.
J Am Soc Nephrol. 2016 Apr 14. pii: ASN.2015121377. [Epub ahead of print]
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27080976

 

כיצד להגביר צריכת ירקות בקרב פעוטות?

במחקר בו השתתפו 42 ילדים בגילאי 3-5 נמצא כי צפייה בסרטון של ילדים אוכלים ירקות הגבירה את הצריכה וההעדפה של ירקות בהשוואה לקבוצת ביקורת. 

Influence of Screen-Based Peer Modeling on Preschool Children's Vegetable Consumption and Preferences.
Staiano AE, Marker AM, Frelier JM, Hsia DS, Martin CK.
J Nutr Educ Behav. 2016 Mar 15. pii: S1499-4046(16)00069-5. doi: 10.1016/j.jneb.2016.02.005. [Epub ahead of print]
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26992483

 

 

צריכת מזון מהיר קשורה בחשיפה מוגברת לכימיקלים רעילים

בהתבסס על נתוני סקר הבריאות האמריקאי של 8,877 משתתפים עולה כי צריכה גבוהה יותר של מזון מהיר הייתה מלווה בחשיפה מוגברת לפתאלאטים (Phthalates), כימיקליים רעילים המצויים במוצרי פלסטיק, אך לא לביספינול A.

Recent Fast Food Consumption and Bisphenol A and Phthalates Exposures among the U.S. Population in NHANES, 2003-2010.
Zota AR, Phillips CA, Mitro SD.
Environ Health Perspect. 2016 Apr 13. [Epub ahead of print]
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27072648
 

הערך התזונתי של דומדמניות שחורות גבוה משל דומדמניות אדומות (Ribes spp)

מחקר המספק מידע לגבי ההבדל בערכי האנתוציאנינים והפלבונואידים בסוגים שונים ובצבעים שונים של דומדמניות.  

High variability in flavonoid contents and composition between different North-European currant (Ribes spp.) varieties.
Mattila PH, Hellström J, Karhu S, Pihlava JM, Veteläinen M.
Food Chem. 2016 Aug 1;204:14-20. doi: 10.1016/j.foodchem.2016.02.056. Epub 2016 Feb 10.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26988470

 

 

ברוקולי להגנה על הכבד

מחקר שנערך בחיות מעבדה המצביע על התרומה של ברוקולי להפחתת פגיעה כבדית הקשורה בהשמנה. 

Dietary Broccoli Lessens Development of Fatty Liver and Liver Cancer in Mice Given Diethylnitrosamine and Fed a Western or Control Diet.
Chen YJ, Wallig MA, Jeffery EH.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26865652

 

 

כיצד נוצרים הרכיבים האנטי-סרטניים בקערורית סינית (Scutellaria baicalensis)?

מחקר מעבדה בו נמצא מסלול מולקולרי חדש דרכו הצמח קערורית סינית מייצר רכיבים פעילים בעלי השפעה אנטי-סרטנית. 

A specialized flavone biosynthetic pathway has evolved in the medicinal plant, Scutellaria baicalensis.
Q. Zhao, Y. Zhang, G. Wang, L. Hill, J.-K. Weng, X.-Y. Chen, H. Xue, C. Martin. 
Science Advances, 2016; 2 (4): e1501780 DOI:10.1126/sciadv.1501780
http://advances.sciencemag.org/content/2/4/e1501780

 

התפקיד של מגנזיום בשמירה על מקצב הגוף 

מחקר מעבדה המצביע על התפקיד של מגנזיום בשמירה על המקצב היומי של יום ולילה ועל מאזן האנרגיה בתא במהלך המחזור היומי. 

Daily magnesium fluxes regulate cellular timekeeping and energy balance.
Feeney KA, et al.
Nature. 2016 Apr 21;532(7599):375-9. doi: 10.1038/nature17407. Epub 2016 Apr 13.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27074515

 

כיצד צריכת קנאביס עלולה לפגוע בפוריות הגבר?

מחקר שנערך בחיות מעבדה מצביע על התפקיד של הקולטן הקנבינואידי CB�2 בהיווצרות תאי זרע כך שנדרש איזון בין הפעלה ועיכוב הקולטן לעידוד תהליך תקין של היווצרות תאי זרע.

Type 2 cannabinoid receptor contributes to the physiological regulation of spermatogenesis.
Di Giacomo D, De Domenico E, Sette C, Geremia R, Grimaldi P.
FASEB J. 2016 Apr;30(4):1453-63. doi: 10.1096/fj.15-279034. Epub 2015 Dec 15.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26671998

 

רזברטרול מגן על הלב באמצעות השפעה על חיידקי המעי

מחקר שנערך על מודל עכברים מצא כי רזברטרול, רכיב המצוי ביין אדום, תורם למניעת טרשת עורקים על ידי הפחתת רמת TMAO באמצעות השפעה על חיידקי המעי. 

Resveratrol Attenuates Trimethylamine-N-Oxide (TMAO)-Induced Atherosclerosis by Regulating TMAO Synthesis and Bile Acid Metabolism via Remodeling of the Gut Microbiota.
Chen ML, et al.
MBio. 2016 Apr 5;7(2). pii: e02210-15. doi: 10.1128/mBio.02210-15.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27048804

 

הקשר בין מדדי ברזל וסיכון לסוכרת סוג 2

כחלק ממחקר אירופאי גדול בנושא תזונה וסרטן, נמצא כי רמות גבוהות של פריטין וטרנספרין קשורות בסיכון מוגבר לסוכרת סוג 2 (עלייה של 7% בסיכון עבור כל עלייה של 100 מק"ג/ליטר ועלייה של 12% בסיכון עבור כל עלייה של 0.5 גרם/ליטר, בהתאמה), אך לא נמצא קשר בין רמת הברזל בדם לבין הסיכון לסוכרת. 

The Association of Multiple Biomarkers of Iron Metabolism and Type 2 Diabetes: The EPIC-InterAct Study.
Podmore C, et al.
Diabetes Care. 2016 Feb 9. pii: dc150257. [Epub ahead of print]
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26861925

 

 

ילדים עם ADHD נוטים לסבול מרמות נמוכות של יוד

במחקר בו נכללו 89 ילדים עם אבחנה של ADHD נמצא כי כ-72% מהילדים סבלו ממחסור קל ביוד, כאשר נמצא קשר בין רמת היוד לבין מדד היפראקטיביות וקושי בריכוז. 

Evaluation of Iodine Deficiency in Children with Attention Deficit/Hyperactivity Disorder.
Kanık Yüksek S, Aycan Z, Öner Ö.
J Clin Res Pediatr Endocrinol. 2016 Mar 5;8(1):61-6. doi: 10.4274/jcrpe.2406. Epub 2015 Dec 18.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26758811

 

 

מדוע צריכת בשר קשורה בסיכון מוגבר לסרטן כליות?

במחקר בו נכללו 659 חולי סרטן כליות וקבוצת בקרה של 699 משתתפים בריאים נמצא כי צריכת בשר קשורה בסיכון מוגבר לסרטן כליות, ככל הנראה כתוצאה מחשיפה לחומרים הנוצרים בתהליך הבישול יחד עם רגישות גנטית מוגברת לחומרים אלה. 

Gene-environment interaction of genome-wide association study-identified susceptibility loci and meat-cooking mutagens in the etiology of renal cell carcinoma.
Melkonian SC, Daniel CR, Ye Y, Tannir NM, Karam JA, Matin SF, Wood CG, Wu X.
Cancer. 2016 Jan 1;122(1):108-15. doi: 10.1002/cncr.29543. Epub 2015 Nov 9.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26551148