עם ישראל חי!
פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

מחקרים עדכניים - חודש מרץ 2024 - מקבץ 3

עודכן בתאריך 20/03/2024

 

מניעה וטיפול בדיכאוֹן | הפוטנציאל של קוֹ-אנזים Qִ10 | הבריאות הקרדיו-מטבולית

 

מניעה וטיפול בדיכאון:

צריכת אגוזים קשורה בסיכון מופחת לדיכאון,

מליסה לטיפול בדיכאון,

שמנים אתריים להקלה על תסמיני דיכאון,

ההשפעה של אומגה 3 על תסמיני דיכאון,

מלטונין להקלה על תסמיני דיכאון וחרדה בקרב נשים לאחר גיל המעבר,

והאם שתיית תה ירוק עשויה לתרום למניעת דיכאון?

 

 

הפוטנציאל של קו-אנזים Q10:

ההשפעה של קו-אנזים Q10 במצבים של תחלואה קרדיווסקולרית,

ההשפעה המטבולית של כורכומין וקו-אנזים Q10,

כיצד קו-אנזים Q10 עשוי לתרום לשיפור פרופיל השומנים?

קו-אנזים Q10 לטיפול בדלקת חניכיים,

ההשפעה הבריאותית הרחבה של קו-אנזים Q10.

 

הבריאות הקרדיו-מטבולית:

סטרס בילדות כגורם סיכון קרדיו-מטבולי

צריכה גבוהה של פחמימות קשורה בסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית

הקשר בין אומגה 3 והסיכון לתחלואה כרונית ולתמותה

קינמון למטופלים עם מחלות מטבוליות

הפרעה במקצב הביולוגי כגורם מנבא לתחלואה קרדיווסקולרית

 

מניעה וטיפול בדיכאוֹן

 

צריכת אגוזים קשורה בסיכון מופחת לדיכאוֹן

במחקר עוקבה פרוספקטיבי שנערך בבריטניה נבדק הקשר בין צריכת אגוזים ובין הסיכון להתפתחות דיכאון בקרב מבוגרים.

במחקר נכללו הנתונים של 13,504 משתתפים בני 57 בממוצע מהביו-בנק הבריטי אשר גויסו למחקר בשנים 2007-2012 עם מעקב עד שנת 2013-2020.

צריכת אגוזים הוערכה בתחילת המחקר ובמהלך המעקב המשתתפים דיווחו על קבלת אבחנה של דיכאון על ידי רופא או שימוש בתרופות נוגדות דיכאון.

במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 5.3 שנים תועדו 1,122 מקרים חדשים של דיכאון.

נמצא כי בהשוואה למשתתפים שלא צרכו אגוזים כלל, צריכה של עד 30 גרם אגוזים ליום הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-17% להתפתחות דיכאון באופן בלתי תלוי בגורמים אחרים.

עוד נמצא כי הירידה בסיכון הייתה משמעותית יותר בקרב מבוגרים במשקל תקין ואורח חיים בריא.

החוקרים מסכמים כי צריכה נמוכה עד מתונה של אגוזים נמצאה קשורה בסיכון מופחת להתפתחות דיכאון בקרב מבוגרים מהאוכלוסייה הכללית.  

Bizzozero-Peroni B, Fernández-Rodríguez R, Martínez-Vizcaíno V, Garrido-Miguel M, Medrano M, Jiménez-López E, Mesas AE. Nut consumption is associated with a lower risk of depression in adults: A prospective analysis with data from the UK Biobank cohort. Clin Nutr. 2023 Sep;42(9):1728-1736.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37542950/

 

 

מלִיסה לטיפול בדיכאוֹן

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו שנערך באיראן נבדקה ההשפעה של מליסה (Melissa officinalis) על תסמיני דיכאון וחרדה ועל איכות השינה בקרב חולי סוכרת סוג 2 הסובלים מדיכאון.

במחקר נכללו 60 משתתפים בגיל 20 עד 65 אשר חולקו אקראית לקבלת 700 מ"ג ליום תמצית מליסה או פלסבו למשך 12 שבועות.

בתחילת המחקר ובסיומו נבדקה הצריכה התזונתית, פעילות גופנית, מדדים אנתרופומטריים, רמת גלוקוז בצום, רמת CRP, תסמיני דיכאון וחרדה ואיכות השינה.

נמצא כי בקבוצת ההתערבות חל שיפור מובהק בתסמיני דיכאון וחרדה בהשוואה לקבוצת הפלסבו, ללא הבדל מובהק בין הקבוצות במדדים הנוספים שנבדקו. לא דווח על השפעות שליליות משמעותיות בעקבות ההתערבות. מוצע כי ההשפעה המיטיבה של מליסה נובעת מהפחתת רמת הקורטיזול והעלאת ריכוז ה-GABA התורמת להפחתת רמת הסטרס

החוקרים מסכמים כי השימוש במליסה עשוי לתרום להקלה על תסמיני דיכאון וחרדה, אולם יש לאשש את הממצאים במחקרים נוספים ולהמשיך ולבחון את ההשפעה על איכות השינה ועל לחץ הדם ומדדים אנתרופומטריים. 

Safari M, Asadi A, Aryaeian N, Huseini HF, Shidfar F, Jazayeri S, Malek M, Hosseini AF, Hamidi Z. The effects of Melissa officinalis on depression and anxiety in type 2 diabetes patients with depression: a randomized double-blinded placebo-controlled clinical trial. BMC Complement Med Ther. 2023 May 2;23(1):140.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37131158/

 

 

שמנים אתריים להקלה על תסמיני דיכאוֹן

במטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של שמנים אתריים על דיכאון בקרב מבוגרים מעל גיל 18.

בניתוח נכללו הנתונים מ-27 מחקרים בהם סה"כ 32 התערבויות. ב-11 מהתערבויות נכללו משתתפים עם מחלות כרוניות (כליות, לב, סרטן), ב-6 התערבויות נכללו משתתפים עם הפרעות פסיכולוגיות, ב-4 התערבויות נכללו נשים לאחר לידה, ב-3 התערבויות נכללו נשים בהריון, ב-3 התערבויות נכללו נשים לאחר גיל המעבר וב-5 התערבויות נכללו קשישים, סטודנטים, ילדים עם הפרעת קשב וחולי דמנציה.

ההתערבות ניתנה בצורות שונות כולל הרחה (14 התערבויות), עיסוי (8 התערבויות), כמוסות (6 התערבויות) ותה (4 התערבויות).

ברוב ההתערבויות נעשה שימוש בשמן יחיד, השכיח ביותר היה לבנדר (20 מחקרים).

בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.

 

 

ההשפעה של אוֹמגה 3 על תסמיני דיכאוֹן

בסקירה מקיפה של מטה-אנליזות הוערכה ההשפעה של תיסוף אומגה 3 על תסמיני דיכאון.

בסקירה נכללו הנתונים מ-22 מטה-אנליזות של מחקרים קליניים בהן נבדקה ההשפעה של התערבות הכוללת אומגה 3 למשך 4 עד 160 שבועות.

להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.

 

 

מלטוֹנין להקלה על תסמיני דיכאוֹן וחרָדה בקרב נשים לאחר גִיל המעבר

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של נטילת מלטונין על תסמיני דיכאון וחרדה בקרב נשים לאחר גיל המעבר.

החוקרים מסבירים כי למלטונין תפקיד מרכזי בוויסות דפוסי השינה ומצב הרוח. עם העלייה בגיל ישנה פגיעה בדפוסי השינה כתוצאה מירידה בסינתזה הטבעית של מלטונין, כאשר השכיחות הגבוהה של הפרעות שינה בגיל המעבר מגבירה את הסיכון להתפתחות תסמיני דיכאון וחרדה

בסקירה נכללו 5 מחקרים בהם סה"כ 441 נשים. במחקר אחד ניתן 0.5 מ"ג בערב ו-0.5 מ"ג בבוקר ובמחקרים האחרים ניתן מינון של 3-5 מ"ג בערב. משך ההתערבות נע בין 1 ל-12 חודשים.

בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.

 

 

האם שתיית תה ירוק עשויה לתרום למניעת דיכאוֹן?

במחקר תצפיתי שנערך בסין נבדק הקשר בין הרגלי שתיית תה ירוק ובין דיכאון בקרב נשים לאחר גיל המעבר.

המחקר נערך בכפר בו מגדלים תה וכלל נשים אשר סווגו לשתי קבוצות בהתאם להרגלי השתייה של תה ירוק. קבוצה אחת כללה נשים שדיווחו על שתיית תה ירוק לפחות 6 ימים בשבוע, לפחות כוס אחת ביום (500 מ"ל) למשך תקופה של לפחות 20 שנה (221 נשים). קבוצת ההשוואה כללה נשים שדיווחו שאינן שותות תה ירוק (165 נשים). סה"כ נכללו 386 נשים בנות 62 בממוצע.

נמצא כי קרא עוד.

 

הפוטנציאל של קוֹ-אנזים Qִ10

 

ההשפעה של קוֹ-אנזים Qִ10 במצבים של תחלואה קרדיווסקולרית

בסקירה שיטתית של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של קו-אנזים Q10 כטיפול משלים במצבים של תחלואה קרדיווסקולרית ויתר לחץ דם בקרב קשישים.

בסקירה נכללו 14 מחקרים בהם 1,067 משתתפים, בעיקר גברים.

להלן פירוט הממצאים העיקריים: קרא עוד.

 

 

ההשפעה המטבולית של כוּרכומין וקוֹ-אנזים Qִ10

במחקר כפול סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה המטבולית של כורכומין וקו-אנזים Q10 בקרב מבוגרים עם התסמונת המטבולית.

במחקר נכללו 88 משתתפים אשר חולקו אקראית ל-4 קבוצות המחקר שקיבלו במשך 12 שבועות:

  1. כורכומין (200 מ"ג ליום) + פלסבו
  2. קו-אנזים Q10 (60 מ"ג ליום) + פלסבו
  3. כורכומין + קו-אנזים Q10
  4. פלסבו

בסיום תקופת ההתערבות קרא עוד.

 

 

כיצד קוֹ-אנזים Qִ10 עשוי לתרום לשיפור פרופיל השומנים?

במחקר כפול סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של תוסף קו-אנזים Q10 על רמת ה-HDL בקרב מבוגרים עם יתר שומנים בדם.

במחקר נכללו 101 משתתפים אשר חולקו אקראית לנטילת קו-אנזים Q10 במינון 120 מ"ג ליום או לנטילת פלסבו למשך 24 שבועות.

מדדים הקשורים לפעילות ה-HDL נבדקו בתחילת המחקר ולאחר 12 ו-24 שבועות.

אחד המדדים העיקריים היה יכולת ה-HDL לפנות את הכולסטרול העודף (CEC - cholesterol efflux capacity), מדד שנמצא קשור בהפחתת הסיכון הקרדיווסקולרי. בנוסף נבדק מדד הקשור לוויסות הפעילות הדלקתית (HII) ומדד של רמת HDL מחומצן.

נמצא כי קרא עוד.

 

 

קוֹ-אנזים Qִ10 לטיפול בדלקת חניכיים

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים קליניים הוערכה ההשפעה של קו-אנזים Q10 לטיפול בדלקת חניכיים.

בסקירה נכללו 12 מחקרים, מרביתם נערכו בהודו. במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של קו-אנזים Q10 בצורת ג'ל בהשוואה לטיפול הסטנדרטי בלבד או בהשוואה לג'ל פלסבו (בהשוואה לקבוצת ביקורת או כל התערבות בחצי פה אחר).

בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.

 

 

ההשפעה הבריאותית הרחבה של קוֹ-אנזים Qִ10

בסקירה בוחנים החוקרים את העדויות לגבי ההשפעה של תוסף קו-אנזיםQ10 לבד או בשילוב תוספים נוספים במצבים בריאותיים שונים, תוך התייחסות להשפעה של המצב המטבולי הבסיסי.

במסגרת הסקירה מפורט התפקיד הפיזיולוגי של קו-אנזים Q10, כולל תפקידו בנשימה התאית ותפקידו כנוגד חמצון.

בהמשך, מוצגות העדויות לגבי ההשפעה של קו-אנזים Q10 כתוסף יחיד במצבים שונים, כולל מצבים של חסר Q10 על רקע מוטציה גנטית, במצבים של פעילות גופנית, בקרב קשישים, במצבים של מחלות מטבוליות וחיסוניות, בקרב מטופלים הנוטלים תרופות כגון סטטינים, במצבים של מחלות נוירולוגיות ובקרב חולי סרטן. בנוסף, מוצגות העדויות לגבי ההשפעה של קו-אנזים Q10 בשילוב מגוון רכיבים תזונתיים נוספים, כגון ויטמיני B, ויטמין C, ויטמין E, סלניום, אבץ, חומצה אלפא ליפואית, ל-קרניטין וטאורין.

החוקרים מסבירים כי קרא עוד.

 

הבריאות הקרדיו-מטבולית

 

סטְרס בילדות כגורם סיכון קרדיו-מטבולי

במחקר תצפיתי נבדק הקשר בין סטרס בילדות ובין הסיכון המטבולי בקרב מבוגרים בריאים.

במחקר נכללו 190 משתתפים בגיל 18 עד 40 ללא אבחנות רפואיות או שימוש בתרופות.

מבין כלל המשתתפים, 113 משתתפים דיווחו על סטרס בילדות כגון התעללות או הזנחה, ורובם גם חוו מוות של הורה. המשתתפים האחרים (77) היוו את קבוצת ההשוואה.

לכל המשתתפים נאספו נתונים דמוגרפיים, השפעות שליליות, היסטוריה רפואית ופסיכיאטרית והתנהגות בריאותית ונמדד לחץ הדם, נבדקו מדדים אנתרופומטריים ונלקחו בדיקות דם.

באופן כללי החוקרים מראים כי קרא עוד.

 

 

צריכה גבוהה של פחמימות קשורה בסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרי עוקבה נבדק הקשר בין כמות ואיכות הפחמימות בתזונה ובין הסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית ולתמותה.

בסקירה נכללו 41 מחקרים, מהם 33 מחקרים נכללו במטה-אנליזה להערכת הסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית, 17 למחלת לב כלילית, 9 לשבץ, 11 לתמותה מכל גורם, 12 לתמותה מגורמים קרדיווסקולריים ו-3 לתמותה מסרטן.

להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.

 

 

הקשר בין אוֹמגה 3 והסיכון לתחלואה כרונית ולתמותה

במטה-אנליזה של מחקרים פרוספקטיביים הוערך הקשר בין ריכוז אומגה 3 ובין הסיכון לתחלואה כרונית ולתמותה.

בניתוח נכללו 67 מחקרים בהם סה"כ 310,955 משתתפים.

במחקרים אלה נבדק הקשר בין הריכוז של ALA, EPA, DPA, DHA וסך אומגה 3 ובין ההתפתחות של מחלות כרוניות כולל סוכרת סוג 2, מחלות לב, שבץ, סרטן ותמותה מכל גורם.

להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.

 

 

קינמוֹן למטופלים עם מחלות מטבוליות

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של קינמון (Cinnamomum zeylanicum) בקרב ממשתתפים עם מחלות מטבוליות.

בסקירה נכללו 35 מחקרים בהם נכללו משתתפים בעיקר עם סוכרת סוג 2, וכן משתתפים עם הפרעות מטבוליות אחרות כגון שמנות, שחלות פוליציסטיות, כבד שומני ועוד.

במחקרים אלה נעשה שימוש בתוספי קינמון במינון 120 מ"ג עד 12 גרם ליום, משך ההתערבות נע בין 40 ל-180 יום.

בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.

 

 

הפרעה במקצב הביולוגי כגורם מנבא לתחלואה קרדיווסקולרית

במחקר חתך שנערך בארה"ב נבדק הקשר בין הפרעה במקצב הביולוגי, התסמונת המטבולית ותחלואה קרדיווסקולרית.

החוקרים מסבירים כי התסמונת המטבולית קשורה לתחלואה קרדיווסקולרית באמצעות מנגנונים שונים, כולל תנגודת לאינסולין, דלקת על רקע השמנה מרכזית ומאפיינים גנטיים. עם זאת, החוקרים מציעים כי עשויים להיות גורמים נוספים אשר מנבאים את הסיכון הקרדיווסקולרי, כגון הפרעה במקצב הביולוגי אשר קשורה גם במאפיינים של התסמונת המטבולית אך גם בבעיות בריאות אחרות כגון הפרעות שינה ודיכאון.

במחקר נכללו 12,156 משתתפים מעל גיל 20 מסקר הבריאות והתזונה הלאומי בשנים 2005-2016, כאשר נתוני התמותה נאספו עד שנת 2019.

הפרעה במקצב הביולוגי הוגדרה על פי מאפייני התסמונת המטבולית, משך שינה קצר ודיכאון (הימצאות של לפחות 4 מאפיינים).

נמצא כי קרא עוד.




חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם