פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

ויטמין B-2 (ריבופלאבין)

עודכן בתאריך 01/03/2017
כללי | מקורות | תפקידים | תכונות | ספיגה והפרשה | גורמים לחוסר | תסמיני חוסר | עודף | ODA | RDA | מינונים | אינטראקציות חיוביות |  אינטראקציות שליליות | התוויות נגד

כללי 

ויטמין B2 הינו ויטמין המשתייך לקבוצת ויטמיני B. הויטמין משתתף בתהליכים ביוכימיים רבים שביניהם ייצור של מוליכים עצביים והפקת אנרגיה בגוף על ידי פירוק וניצול של פחמימות, שומנים וחלבונים. בנוסף, ויטמין B2 חיוני לשמירה על בריאות העור, הציפורניים והשיער.

כמויות הויטמין הנדרשות לגוף אינן גדולות, אך משום שהוא משתתף בתהליכים רבים בגוף, הוא בעל חשיבות רבה. אגירתו של ויטמין B2 תלויה בכמות החלבונים ברקמות משום שהויטמין נקשר לחלבונים, בעיקר אנזימים. חוסר בויטמין B2 הינו נדיר ולרוב קשור בחוסרים תזונתיים נוספים (בעיקר מחסור בויטמינים אחרים ממשפחת ויטמיני B), אשר עלולים להיווצר ממגוון רחב של גורמים הכוללים שימוש בתרופות, תזונה לקויה, מחלות ועוד. חוסרים אלו פוגעים בספיגה ובשפעול של ויטמין B2מחסור בויטמין B2 שכיח בעיקר במצבים שונים של תת תזונה או תזונה דלה בחלבונים ובקרב אוכלוסיות המתבססות על מזון מעובד ומתועש.

מקורות תזונתיים לויטמין B2:

מקורות מן הצומח: דגנים מלאים ומוצריהם (קמח, לחם וכו'), שמרי בירה, קטניות, שקדים, אגוזים וזרעים, פטריות, עשב חיטה ועשב שעורה, ירקות ירוקים עליים, אצות אגם- ספירולינה, אצה כחולה-ירוקה וכלורלה (אצות אלה משמשות גם כמקור מצוין לחלבון, החיוני לספיגה ואגירה של ויטמין B2), עלי מנטה, נבט חיטה, אספרגוס.

מקורות מן החי: מוצרי חלב, בקר ועוף- בעיקר אברים פנימיים, דגים וחלמון ביצה.

תפקידיו של ויטמין B2:

  • משתתף (יחד עם ויטמיני B1 ו- B3) במסלולי הנשימה התאית אשר חיוניים בשרשרת חילוף החומרים ואספקת החמצן בגוף.

  • רכיב חיוני ביצירת חומצות גרעין (DNA ו-RNA שהן תרכובות אורגניות המכילות את החומר התורשתי).

  • משתתף בתהליך פירוק של חומצות גרעין (DNA ו-RNA - תרכובות אורגניות המכילות את החומר התורשתי) וחומצות שתן. תהליך הפירוק מתבצע על ידי אנזים (המכונה אוקסידאזה) אשר פועל רק כאשר הוא קשור לויטמין B2

  • משתתף בתהליכי חילוף החומרים של פחמימות, שומנים וחלבונים. הויטמין אחראי (יחד עם חומרים נוספים כגון: ויטמיני B) על פירוקן של אבות מזון אלו והפיכתם למקורות אנרגיה זמינים.

  • משתתף (בעזרת האנזים רדוקטאזה המכיל ויטמין B2) בחיזור של נוגד החמצון גלוטתיון. הגלוטתיון הינו נוֹגד חִמצון חזק אשר תפקידיו כוללים הגנה על ה-DNA בתאי הגוף ותיקונו, ניטרול מזהמים וגורמים מסרטנים, הגנה על הכבד וחלוקת תאים תקינה.

  • משתתף בייצור הורמוני בלוטת יותרת הכליה (אדרנל) ולכן מסייע באיזון מצבי סטרס כרוני.

  • נחוץ לייצור תאי דם אדומים ושמירה על שלמותם ומגן עליהם ועל רקמות עצביות מפני חמצון (מתפקד כנוֹגד חִמצון).

  • נחוץ לפעילות תקינה של אנזימים בבלוטת התריס ומהווה, ביחד עם ויטמינים B3 ,B6 והמינרל יוד, רכיב חיוני לייצור של הורמון בלוטת התריס (תירוקסין).

  • משמש כקו אנזים בתהליך הפיכת B6 וחומצה פולית (B9) לצורתם הפעילה. צורה פעילה של ויטמינים אלו נחוצה להפיכת חומצת האמינו טריפטופאן לויטמין B3 (ניאצין) ולהפיכת חומצת האמינו הומוציסטאין (גורם סיכון למחלות רבות) לחומצת האמינו מתיונין אשר מסייעת בשמירה על הלב וכלי הדם.

  • חשוב לניצולם של שאר ויטמיני B ולכן מחסור בויטמין יגרום לחוסר בשאר ויטמיני B.

  • חיוני לשמירה על תקינות של רקמות ריריות במערכת הנשימה ומערכת העיכול.

  • מהווה מרכיב חשוב בתקינות תהליכי גדילה ובמניעת התפתחות של תאים סרטניים.

  • נחוץ לבריאות העור, השיער, הקרקפת (מניעת קשקשים) והעיניים.

תכונות נוספות של ויטמין B2:

  •  מסיס במים.

  • עמיד יחסית לחום ובישול- עד 25% מתכולתו במזון נהרסת בחום.

  • עמיד לחומצה ורגיש לבסיס.

  • רגיש מאוד לאור (בעיקר אור השמש ואור פלורוסנטי)- למשל, בבקבוק חלב שקוף יורדת כמות הויטמין בכ- 33% לאחר חצי שעה, בכ- 66% לאחר שעה ובכ- 85% לאחר שעתיים.

  • אינו נהרס בחומרים משמרים.

  • 70%-90% מכמות הויטמין בגוף קשורה לחלבונים שונים (נקראים פלאבופרוטאינים) אשר רובם קו- אנזימים.

  • מאוחסן בגוף בכליות, בכבד, בלב, בשרירים ובעיקר בתאי הדם האדומים והלבנים. אגירתו תלויה בכמות החלבון בגוף ולכן, ללא כמות מספקת של חלבון, הויטמין לא ייאגר ויופרש בשתן.

  • בעל פיגמנט צהוב זרחני ולכן בעת נטילתו השתן מקבל גוון צהוב זרחני.

  • פעיל בגוף כשני קו-אנזימים חשובים: (FMN (Flavin Mononnucleotide ו- (FAD (Flavin Adenine Dinucleotide המעורבים בתהליכי יצירת אנרגיה בגוף.


ספיגה והפרשה של ויטמין B2:

אתר הספיגה של ויטמין B2 הוא במעיים הדקים. לאחר ספיגתו מובל ויטמין B2 בסרום כשהוא קשור לחלבונים נשאים שונים (בעיקר אלבומין). צריכה של תפריט מאוזן מספקת לגוף 1-2 מ"ג של ויטמין B2 ביום. עם זאת, הויטמין עמיד לחומצה ונהרס בסביבה בסיסית. לכן, חוסר בחומצות קיבה (הגורם לבסיסיות יחסית של הקיבה) יפגע בספיגה של הויטמין. בנוסף, ספיגתו של ויטמין B2 תלויה בכמות החלבון ברקמות הגוף, היות ורוב כמות הויטמין בגוף קשורה לחלבונים שונים. ולכן, תזונה דלה בחלבון, תגרום לספיגה לקויה של הויטמין ולהפרשה מוגברת שלו בשתן.

ויטמין B2 הופך לצורתו הפעילה בכבד, בלב ובכליות ובמידה מסוימת, ברוב רקמות הגוף.

עיקר ההפרשה של ויטמין B2 נעשית בשתן, לרוב כתוצרי פירוק. עודף של הויטמין בגוף אינו עובר פירוק, מופרש בשתן בצורתו השלמה וכך גורם לצבע שתן צהוב-ירוק זוהר (הפיגמנט הידוע של הויטמין).

חשוב לציין כי ויטמין B2 חודר את השליה ומועבר בחלב אם. לכן בעת הריון והנקה יש לצרוך כמות מוגברת של הויטמין.

גורמים לחוסר בויטמין B2:

  •  אלכוהול וקפאין - צריכה מרובה של אלכוהול וקפאין עלולה לפגוע לספיגת הויטמין.

  • תרופות - שימוש בתרופות שונות כגון: גלולות למניעת הריון, תרופות לטיפול במלריה ועוד עלול להפריע לספיגת הויטמין.

  • תזונה דלה בויטמין B2 - תזונה דלה בויטמין B2 השכיחה באוכלוסיות אשר תזונתן מבוססת על אורז לבן (כגון: סין), אוכלוסיות אשר תזונתן מבוססת על מזון מהיר מעובד ומתועש (כגון: ארה"ב), אוכלוסיות במדינות מתפתחות (כגון: אפריקה), אוכלוסיות של צמחונים וטבעונים ובאנשים העורכים דיאטות הרזייה לא מאוזנות.

  • תזונה דלה בחלבון- כמות החלבון ברקמות משפיעה על יכולת הגוף לאגור את הויטמין, היות ורוב כמות הויטמין בגוף קשורה לחלבונים שונים. כאשר התזונה דלה בחלבון, הפרשת ויטמין B2 בשתן תהיה גבוהה (עקב חוסר ספיגת הויטמין) ותביא למחסור בויטמין. 

  • בורון - נטילה ממושכת של המינרל בורון פוגעת בספיגה של ויטמין B2 ועלולה לגרום לחוסר בו.

  • הריון והנקה - בתקופת ההריון וההנקה תזונת האם מהווה את הגורם הבלעדי לתזונת התינוק. דרישת גוף האם לויטמינים, ביניהם ויטמין B2, מוגברת ולכן, תזונה דלה בויטמין  B2בתקופת זו עלולה לגרום לחסר בו באם ובתינוק.

  • מתח נפשי – מתח ולחץ מוגברים ו/ או מתמשכים גורמים לחוסר בכל ויטמיני B.

  • גיל- לקשישים ותינוקות יש נטייה לפתח חוסר של הויטמין על רקע בעיות ספיגה. בנוסף, אצל ילדים ומתבגרים קיימת נטייה לפתח חוסר בויטמין B2 הנגרם עקב ניצול מוגבר של ויטמינים בתקופת הגדילה.

  • מחלות שונות - מחלות שונות ובעיקר כאלה הקשורות לכבד (צהבת, שחמת הכבד, חסימה בכיס המרה ועוד) ולעיכול (דלקות מעיים וקיבה, טפילים במעיים, שלשולים ועוד) מפחיתות משמעותית את הספיגה של ויטמין B2.

  • מחלות לב - מצבים כגון: אי ספיקת לב ומחלות לב כרוניות (בעיקר בקרב ילדים) עלולים להגביר סיכון לחוסר בויטמין B2.

  • תת פעילות של בלוטת התריס - תת פעילות של בלוטת התריס (היפו תירואידיזם) גורמת לייצור מופחת ולירידה בהורמוני בלוטת התריס (T3 ו- T4) הפוגעים בפעילות ובספיגה של ויטמין B2.

  • כוויות - כוויות גופניות קשות גורמות לשימוש מוגבר בויטמין B2 ועלולות להביא לריקון מאגרי הויטמין בגוף.

  • ספורטאים - ספורטאים נוטים לפתח חוסר בויטמין B2 מפני שגופם זקוק לכמות מוגברת של הויטמין ולכמויות מוגברות של חלבון.

תסמינים הנגרמים עקב חוסר בויטמין B2:

  • הפרעות עוריות - בעיות עור שונות כגון: כתמים שמנוניים או קשקשיים בין האף לשפתיים, קשקשת בקרקפת, אקזמות, אקנה, דלקות בעור, פצעים בזויות הפה, סדקים בשפתיים , נשירת שיער ועוד.

  • תשישות וחוסר אנרגיה - מתח ולחץ מתמשכים ההמתבטאים בתשישות וחוסר אנרגיה עקב חולשה של בלוטת יותרת הכליה.

  • הפרעות הורמונליות - הפרעות בפעילות בלוטת התריס, הפרעות במערכת המין כגון: חוסר פריון ועקרות.

  • אנמיה ויטמיני פועלים יחדיו ומסייעים האחד לשני בספיגה ובפעילות. לכן, חוסר בויטמין B2 עלול להביא לחוסר בויטמיני B נוספים (בעיקר ויטמיני B3 ו- B6ולגרום לאנמיה מגלובלסטית. אנמיה מסוג זה עלולה לפגוע בתפקוד מערכת העצבים ולגרום לתסמינים כגון: תחושת נימול או איבוד תחושה בכפות רגליים וידיים, בלבול דיכאון ותפקוד מוחי לוקה בסחר.

  • הפרעות במערכת העיכול – בעיות עיכול שונות כגון: כיבים בחלל הפה, לשון אדומה וצורבת, קשיים בעיכול, אובדן תיאבון, ירידה בספיגת מינרלים חיוניים כגון: סידן, אבץ וברזל.

  • הפרעות בעיניים - דלקות עיניים, עכירות של עדשת העין (קטארקט), עיוורון לילה, גרד, אדמומיות, צריבה, יובש, ראייה מטושטשת, רגישות יתר לאור ועוד.

  • הפרעות בשרירים - התכווצויות שרירים ברגליים.

  • הפרעות במערכת החיסון - חולשה של מערכת החיסון המתבטאת ברגישות לזיהומים ולעתים אף בלויקופניה (ירידה במספר תאי הדם הלבנים) וטרומבוציטופניה (ירידה במספר טסיות הדם) הקשורות לירידה בייצור כדוריות הדם במח העצם (מתבטא בבדיקות דם).

  • הפרעות במערכת העצבית - כגון: דיכאון, מצבי רוח משתנים, בעיות שינה, דלקות, מיגרנות, פרקינסון, ורטיגו וכד' הנגרמות עקב ליקוי בייצור מוליכים עצביים.

  • תהליכים דלקתיים - דלקות שונות כגון: דלקת של שק האשכים (orchitis), דלקות עור (dermatitis), דלקת בלשון (glositis), דלקת ברפידת הקיבה (gastriris) ועוד.

  • הפרעות נוספות - סחרחורות, קשיים בהנקה, קושי במתן שתן, יובש או תחושת צריבה בואגינה, זרימת דם מוגברת במאמץ הנגרמת מעלייה בנפח הדם בכלי הדם ובצקות.


עודף של ויטמין B2 (רעילות):

עודף של הויטמין בדם הינו מצב נדיר שכן הויטמין הינו מסיס במים ועודפיו נשטפים בשתן.

לא קיימים סימני רעילות בעת נטילה מוגברת של התוסף, אך נטילה של התוסף במינון מופרז העולה על 100 מ"ג עלולה לגרום לחוסר איזון בויטמינים אחרים מקבוצת ויטמיני B ובמקרים מסוימים גם לבחילות, הקאות, ותחושות של נימול, עקצוץ או צריבה בקצוות הגפיים.

נטילה של התוסף במינונים של 50-100 מ"ג או צריכה מוגברת מהמזון (שלרוב אינה מושגת) מתבטאת בשתן בעל פיגמנט צהוב זרחני (פלבינוריאה). עם זאת, מתן שתן בעל גוון צהוב זרחני הינו תקין ונורמאלי בעת נטילת תוסף של B2 במינונים תקינים ובנטילה של קומפלקס ויטמיני B.

לעיתים נדירות עלולות להופיע תגובות אלרגיות לתכשירים הניתנים בהזרקה המכילים ויטמין B2 (יש לציין כי האלרגיה היא לחומרים הנוספים הניתנים בזריקה ולא לויטמין B2 עצמו).

מינון יומי מומלץ של ויטמין B2 לפי ה- RDA (Recommended daily allowance):

  • מלידה עד גיל 6 חודשים - 0.3 מ"ג

  • מגיל 7 חודשים עד שנה – 0.4 מ"ג

  • גילאים 1-3 שנים- 0.5 מ"ג

  • גילאים 4-8 שנים- 0.6 מ"ג

  • גברים בגילאים 9-13 שנים- 0.9 מ"ג

  • גברים מגיל 14 ומעלה- 1.3 מ"ג

  • נשים בגילאים 9-13 שנים- 0.9 מ"ג

  • נשים בגילאים 14-18 שנים- 1 מ"ג

  • נשים מגיל 19 ומעלה- 1.1 מ"ג

  • נשים בהריון- 1.4 מ"ג

  • נשים מניקות- 1.6 מ"ג

 ** ההמלצה הכללית היא: על כל 1000 קלוריות במזון, יש לצרוך 1 מ"ג ויטמין B2.

מינון יומי מומלץ של ויטמין B2 לפי ה- ODA (optimal daily allowance):

במידה ובדיקות הדם או הפרופיל הרפואי, מראים על חוסר בויטמין B2, ניתן לצרוך אותו כתוסף בכדורים לבליעה, או בהזרקה לוריד או לשריר (המבוצעת ע"י רופא), במינון של 50-100 מ"ג ביום. במקרים מסוימים (כגון: מיגרנות) ניתן להגיע לעד 4 גרם ליום, במנות מחולקות, בפיקוח רפואי.


טווח מינון לטיפול בחוסר ויטמין B2:

 ויטמין B2 ניתן כתוסף בודד במקרים נדירים בלבד. לרוב ניתן הויטמין כחלק מקומפלקס ויטמיני B, היות וברוב המקרים יהיה חוסר בכל ויטמיני B.

  • עכירות של עדשת העין (קטארקט) - 10 מ"ג ליום.

  • אנמיה מיקרוציטית היפו כרומית (על רקע חוסר ברזל) - 2 מנות של 5 מ"ג ביום.

  • מיגרנות - עד 400 מ"ג ליום (בפיקוח רפואי). טיפול מניעתי במיגרנות הינו אחד המקרים הבודדים בהם נהוג לתת ויטמין B2 לבד.

  • הריון- 50-100 מ"ג ביום.

  • טרשת נפוצה- 100 מ"ג ביום, ביחד עם שאר ויטמיני B (B קומפלקס).

  • נטילת בורון - במקרה של נטילת תוסף בורון, יש לצרוך 50-100 מ"ג ויטמין B2 ליום. מומלץ ליטול את הבורון וויטמין B2 במרווחים של שעתיים האחד מהשני.

  • חוסר תזונתי במבוגרים - 50-100 מ"ג ביום.

  • חוסר תזונתי בילדים ותינוקות- 2.5-10 מ"ג ביום. לרוב יינתן כחלק מקומפלקס ויטמיני B או בפורמולות לתינוקות המועשרות בויטמיני B.

  • תינוקות שנולדו במשקל נמוך מאוד או פגים - 5 מ"ג, 3 פעמים ביום.

  • תינוקות המקבלים טיפול פוטוטתרפי (טיפול באמצעות אור) נגד צהבת היילוד- 5 מ"ג, 3 פעמים ביום.

  • חסר תזונתי בנשים הרות ומניקות- 50-100 מ"ג ביום.

טווחי המינון הנדרשים לטיפול בחוסר של ויטמין B2 נעים בד"כ בין 5-30 מ"ג ביום אך בתוספי מזון

הניתנים בכמוסות יש לצרוך כמוסה של 50 מ"ג או 100 מ"ג ביום, היות ובצורת מתן זו לא תיספג כל

הכמות.

תגובות הדדיות – השפעות גומלין (אינטראקציות) חיוביות עם ויטמין B2:

  • ויטמינים מקבוצת ויטמיני Bויטמין B2 עובד בשילוב עם שאר ויטמיני B במגוון תהליכים גופניים. להלן מספר דוגמאות:

    • שילוב של B12 ביחד עם B2 חיוני להפיכת חומצת האמינו הומוציסטאין (גורם סיכון למחלות רבות) לחומצת האמינו מתיונין2. ויטמין B2 חיוני ליצירת B3 מחומצת אמינו טריפטופאן1.

    • ויטמין B2 משמש כרכיב חיוני בהפיכת B6 לצורתו הפעילה3.

    • ויטמין B2 נחוץ לפעילות תקינה של חומצה פולית (B9)4.

  • ויטמין E - ויטמין B2 וויטמין E עובדים בשילוב כנוגדי חמצון למניעת סטרס חמצוני בתאי הגוף1.

  • אבץויטמין B2 נחוץ לספיגה מיטבית של אבץ1.

  • סידןויטמין B2 נחוץ לספיגה מיטבית של סידן1.

  • ברזלויטמין B2 נחוץ לספיגה מיטבית של ברזל. שילוב של שניהם עשוי לשפר ספיגה של ברזל באנמיה על רקע חוסר בברזל5.

  • קו אנזים Q10 - במחקר שנעשה על בעלי חיים נמצא כי שילוב של ויטמין B2 ביחד עם קו אנזים Q10 עשוי להפחית תופעות לוואי (כגון: הפרעות בקצב לב והפרעות בתפקוד התוך תאי) של תרופות כימותרפיות6. קיים צורך במחקרים נוספים על מנת לאשש טענה זו.

  • חומצה בורית או בורון - ויטמין B2 יכול להועיל בטיפול בהרעלה חריפה הנגרמת מחשיפה לחומצה בורית (הרעלת בורון)1.

  • תרופות לטיפול באיידסויטמין B2 משמש לטיפול בחמצת הנגרמת מעודף חומצה לקטית(lactic acidosis)  המהווה את אחת מתופעות הלוואי האפשריות של תרופות ממשפחת (NARTIs (Nucleoside analog reverse-transcriptase inhibitors כגון: (Zidovudine (Combivir, Rretrovir, Trizivir), Stavudine (Zerit ו-( Abacavir  (Ziagenהמשמשות לטיפול באיידס. ויטמין B2 יעיל לטיפול בתופעת לוואי זו בעיקר בחולים שלקו בחסר בויטמין לפני מחלתם7. ככלל, מומלץ לשלב נטילת ויטמיני B2 ו- B1 עם נטילת תרופות לטיפול באיידס.

  • תרופות אנטיכולינרגיות - תרופות אנטיכולינרגיות כגון: (Tolterodine (Detrusitul המשמשת לטיפול בבריחת שתן (מרגיעה עוויתות שריר חלק בשלפוחית השתן) או תרופות בעלות תופעות לוואי אנטיכולינרגיות כמו נוגדי דיכאון טריציקליים כגון: (Amitriptyline (Elatrol, Elatrolet גורמות לעלייה ברמת ויטמין B2 בגוף וזאת בשל השפּעת התרופות על ירידה בהפרשת רוק, בקצב ריקון הקיבה ובתנועתיות המעיים8.

  • תרופות נוגדות דיכאון נטילת תוסף של ויטמין B2 ושאר ויטמיני B משפרת את ההשפעה הטיפולית של תרופות נוגדות דיכאון טריציקליות כגון: (Amitriptyline (Elatrol, Elatrolet), Doxepin (Gilex ו- (Nortriptyline (Nortylin.

  • חוסמי בטא - שילוב של תוסף ויטמין B12 עם תרופות ממשפחת חוסמי בטא נמצא יעיל בטיפול במיגרנות. חוסמי בטא הינם קבוצה של תרופות המשמשות לטיפול במצבים בריאותיים שונים לדוגמא התרופה (Atenolo (Normiten, Normalol מטפלת ביתר לחץ דם והפרעות קצב לב, התרופה (Propranolol (Prolol, Deralin מטפלת במיגרנות והתרופה (Salbutamol (Ventolin הניתנת בצורת משאפים ואינהלציות משמשת לצורך הרחבת סמפונות בבעיות קלות של דרכי הנשימה ואסתמה 10.

 

תגובות הדדיות – השפעות גומלין (אינטראקציות) שליליות עם ויטמין B2:

  • תרופות נוגדות מלריה – תרופות נוגדות מלריה משמשות כאנטגוניסטיות לויטמין B2, מעכבות אנזימים ההופכים את הויטמין לצורתו הפעילה, פוגעות בספיגתו ומגבירות את הפרשתו11. נמצא כי רמות נמוכות של ויטמין B2 מגינות מפני מלריה וכן מקלות על תסמיני המחלה12. לכן, לא מומלץ לקחת תוסף של ויטמין B2 בזמן טיפול אקוטי או מניעתי במחלת המלריה. דוגמאות לתרופות לטיפול/מניעה של מלריה: (Malarone (Malarone), Mefloquine (Lariam.

  • גלולות למניעת הריון – גלולות למניעת הריון כגון:
    (Gestodene- Estrogen (Gynera, Minulet, Meliane, Harmonet, Emily מפריעות לספיגת ויטמין B2 ומורידות את רמתו בדם12.

  • תרופות משתנות – תרופות משתנות ממשפחת המשתנים התיאזידיים כגון: (Hydrochlorothiazide (Disothiazide המשמשות לטיפול ביתר לחץ דם עלולות לגרום להפרשה מוגברת של ויטמין B2 בשתן1.

  • חומצה בורית או בורון נטילה מוגברת של המינרל בורון כתוסף תזונה או חשיפה לחומצה בורית (המשמשת לטיפול בחרקים ופטריות בבית ובצורה מהולה כחומר חיטוי, תכשירי עיניים ומי פה) עלולה לפגוע בספיגה של ויטמין B2 ולהגביר הפרשתו בשתן13. (ובאופן הפוך- ויטמין B2 יכול לטפל בהרעלה חריפה של חומצה בורית).

  • תרופות אנטי פטרייתיות – ויטמין  B2עלול לעכב את הפעילות האנטי פטרייתית של התרופות האנטימיקוטיות ממשפחת Imidazole כגון:
    Ketoconazole (Nizora
    l) או (Itraconazole  (Sporanox. לכן, בעת טיפול בתכשירים ממשפחת Imidazole יש להשהות צריכת ויטמין B214.

  • טטרציקלינים - ויטמין B2 ושאר ויטמיני B עלולים להפריע לפַרְמָקוֹקִינֶטִיקָה (ספיגה, פיזור בגוף והפרשה מהגוף של תרופות) של תרופות אנטיביוטיות ממשפחת הטטראציקליניים כגון:
    Tetracycline (Tetracycline) ,Minocycline (Minoci
    n) ו-(Doxycycline (Doxylin. עם זאת, שימוש ארוך טווח באנטיביוטיקה מסוג זה עלול לפגוע בפלורת המעי ולשבש את הספיגה של ויטמיני B. בכל מקרה, מומלץ להפריד נטילת תרופות אלה מנטילת תוסף של ויטמיני B15-16.

  • תרופות אנטי פסיכוטיות – תרופות אנטי פסיכוטיות ממשפחת Phenothiazine כגון:Chlorpromazine (Taroctyl)  מגבירות הפרשה של ויטמין B2 בשתן. בנוסף, תרופות אלו חוסמות אנזימים בכבד אשר משתתפים בהפיכתו של ויטמין B2 לצורתו הפעילה (FMN/FAD). נטילת תוסף של ויטמין B2 (במיוחד בשילוב צורתו הפעילה FAD ביחד עם קו אנזים Q10) במקביל לנטילת תרופות אלה, מגינה מפני תופעות לוואי של התרופה כגון: הפרעה בקצב הלב והפרעות בתפקוד התוך תאי17-19.

  • תרופות מרגיעות – תרופות מרגיעות מערכת עצבים מקבוצת ה- Barbiturates כגון:
    Phenobarbital (Phenobarbiton
    e) במיוחד אלה שמשפיעות על אנזימי ציטוכרוֹם P450 (אנזימים הנמצאים בעיקר בכבד ובמעי ויכולים לגרום להשפעה מוגברת או מופחתת של תרופות שונות), עלולות לגרום להפרשה מוגברת של ויטמין B2 בשתן ולפגוע בפעילות של ויטמין B2 וויטמיני B נוספים בהורדת רמות הומוציסטאין20-21.

  • תרופות נוגדות דיכאון תרופות נוגדות דיכאון טריציקליות כגון: (Amitriptyline (Elatrol), Doxepin (Gilex או (Nortriptyline (Nortylin פוגעות בספיגה ומעכבות ייצור של ויטמין B2. נטילת תוסף של ויטמין B2 תמנע מצבי חוסר ובנוסף תגביר את ההשפעה הטיפולית של התרופה18.

  • כימותרפיה– תרופות כימותרפיות ממשפחת האנתרציקלינים כגון:
    (Doxorubicin (Adriblastina, Doxil, Myocet מעכבות את הפיכתו של ויטמין B2 לצורתו הפעילה, מגבירות את הפרשתו בשתן ומתחרות עם הויטמין על קשירה לחלבונים. בנוסף, חשיפה לשמש או לאור חזק לאחר נטילת תוסף של ויטמין B2 עלולה לגרום לנטרול של התרופה Doxorubicin 22-23.

  • תרופות קושרות חומצות מרה – תרופות קושרות חומצות מרה כגון: (Colestipol (Colestid או (Colistin (Coliracin המשמשות לטיפול בכולסטרול ושומנים בדם עלולות לפגוע בספיגה של ויטמין B2 ורכיבי תזונה חיוניים נוספים1.

  • מטוקלופראמיד – התרופה (Metoclopramide (Metoclopramide המשמשת בעיקר לטיפול בבחילות והקאות, פוגעת בספיגה של ויטמין B224.

  • הורמוני בלוטת התריס –הורמוני בלוטת התריס ובעיקר T3 מסייעים להפיכת ויטמין B2 לצורתו הפעילה ומגבירים את פעילותו. לכן, חוסר ב- T3 (השכיח למשל בתת פעילות בלוטת התריס) יגרום להאטה בפעילות של ויטמין B225.

  • סיבים תזונתיים – נטילת תוסף של סיבים תזונתיים כגון: פסיליום או סיבים אחרים גורמים לספיחה מוגברת של חומרים ממערכת העיכול ולהפרשה מוגברת שלהם בצואה. לכן, עודף של סיבים עלול לפגוע בספיגה של ויטמינים רבים וביניהם ויטמין B226


התוויות נגד:

  • מלריה - מומלץ שלא לקחת תוסף של ויטמין B2 בזמן מחלת מלריה אקוטית או בזמן טיפול מניעתי במחלת המלריה (טיפול מניעתי ניתן בד"כ כאשר ידוע על סיכון גבוה להידבקות במחלה, למשל בנסיעות למדינות מסוימות, כגון: מדינות באפריקה הדרומית, יערות גשם וכו') משום שדווקא רמות נמוכות של ויטמין B2 הן גורם מגן מפני מלריה וכן עוזרות בהקלה בתסמינים של המחלה12.

  • אספירין - נטילה של תוסף ויטמין B2 ביחד עם (Aspirin (Cartia, Micropirin, Aspirin 500, עלולה לגרום לתסמונת המעי הרגיז באנשים מסוימים27.

  • כימותרפיה - לאנשים הנוטלים תרופות כימותרפיות ממשפחת ה- Anthracyclines  כגון: 

    Doxorubicin (Adriblastina, Doxil, Myocet) או (Daunorubicin  (Cerubidine מומלץ להימנע מחשיפה לשמש או לאור חזק בזמן הקרוב לנטילת ויטמין B2, שכן חשיפה לאור חזק בזמן נטילת הויטמין עלולה לגרום לנטרול של התרופה23.

 

 

 

מקורות:

 

מקורות כלליים לכל המידע מלבד התגובות ההדדיות

 

Stargrove M B, Treasure J, McKee D. L, Herb, Nutrient, and Drug Interactions, Elsevier, 2008. pp 267-280

www.naturaldatabase.com – Riboflavin. found at - http://naturaldatabase.therapeuticresearch.com/nd/Search.aspx?cs=NONMP&s=ND&pt=100&id=957&ds=&name=Riboflavin+(RIBOFLAVIN+(VITAMIN+B2))&searchid=28107854

אודי בר, יפה שיר-רז, "המדריך הישראלי השלם לתוספי תזונה", כתר ספרים, 2005

www. Naturalstandard.com – Riboflavin. found at - http://naturalstandard.com/databases/herbssupplements/riboflavin.asp

מוריי מייקל ט., פיז'ורנו ג'וזף א., "אנציקלופדיה לרפואה טבעית", אור-עם, 1995

NationalAcademy of Sciences. Institute of Medicine. Food and Nutrition Board

DRI table for DRI tables for recommended dietary allowances (RDA). found at

http://www.iom.edu/Activities/Nutrition/SummaryDRIs/DRI-Tables.aspx

U.S. Institutes Of Health – Office Of Dietary Supplements – RDA tables. found at - http://ods.od.nih.gov/Health_Information/Dietary_Reference_Intakes.aspx

Patrick Holford, "Special Report: Supplements – Optimum Daily Allowances". found at - http://www.patrickholford.com/index.php/advice/betterhealtharticle/138/

 

מקורות פרטניים לתגובות הדדיות

  1. Stargrove M B, Treasure J, McKee D. L, Herb, Nutrient, and Drug Interactions, Elsevier, 2008. pp 267-280.
  2. Fujii K, Golivan JH, Huennekens FM. Activation of methionine synthetase: further characterisation of the flavoprotein system. Arch Biochem Biophys 1977;178:662-670.
  3. Lowik MR, van den Berg H, Kistemaker C et al. Interrelationships between riboflavin and vitamin B 6 among elderly people (Dutch Nutrition Surveillance System). Int J Vitam Nutr Res 1994;64:198-203.
  4. Bates CJ, Fuller NJ. The effect of riboflavin deficiency on methylenetetrahydrofolate reductase (NADPH) (EC 1.5.1.20) and folate metabolism in the rat. Br J Nutr 1986;55(2):455-464. Erratum in: Br J Nutr 1986;56(3):following 683.
  5. Powers HJ. Riboflavin-iron interactions with particular emphasis on the gastrointestinal tract. Proc Nutr Soc 1995;54:509-517.
  6. Sugiyama S, Ozawa T. Protection of chlorpromazine-induced arrhythmia by flavin-adenine-dinucleotide in canine heart. Jpn Heart J 1979;20:657-665.
  7. Fouty B, Frerman F, Reves R. Riboflavin to treat nucleoside analogue-induced lactic acidosis. Lancet 1998;352:291-292.
  8. Levy G, Gibaldi M, Procknal JA. Effect of an anticholinergic agent on riboflavin absorption in man. J Pharm Sci 1972;61:798-799.
  9. Bell IR, Edman JS, Morrow FD et al. Brief communication: vitamin B 1 , B 2 , and B 6augmentation of tricyclic antidepressant treatment in geriatric depression with cognitive dysfunction. J Am Coll Nutr 1992;11:159-163.
  10. Sándor PS, Afra J, Ambrosini A, Schoenen J. Prophylactic treatment of migraine with beta-blockers and riboflavin: differential effects on the intensity dependence of auditory evoked cortical potentials. Headache 2000;40:30-35.
  11. Dutta P, Pinto J, Rivlin R. Antimalarial effects of riboflavin deficiency. Lancet 1985;2:1040-1043.
  12. Das BS, Das DB, Satpathy RN et al. Riboflavin deficiency and severity of malaria. Eur J Clin Nutr 1988;42:277-283.
  13. Pinto JT, Rivlin RS. Drugs that promote renal excretion of riboflavin. Drug Nutr Interact 1987;5:143-151.
  14. Helmick RA, Fletcher AE, Gardner AM et al. Imidazole antibiotics inhibit the nitric oxide dioxygenase function of microbial flavohemoglobin. Antimicrob Agents Chemother 2005;49:1837-1843.
  15. Campiglio A. [Inactivation of tetracycline solutions by riboflavin.] Farmaco [Prat] 1957;12:526-527.
  16. Hill MJ. Intestinal flora and endogenous vitamin synthesis. Eur J Cancer Prev 1997;6 Suppl 1:S43-S45.
  17. Galat A. Interaction of riboflavin binding protein with riboflavin, quinacrine, chlorpromazine and daunomycin. Int J Biochem 1988;20:1021-1029.
  18. Pinto J, Huang YP, Rivlin RS. Inhibition of riboflavin metabolism in rat tissues by chlorpromazine, imipramine, and amitriptyline. J Clin Invest 1981;67:1500-1506.
  19. Sugiyama S, Ozawa T. Protection of chlorpromazine-induced arrhythmia by flavin-adenine-dinucleotide in canine heart. Jpn Heart J 1979;20:657-665.
  20. Apeland T, Mansoor MA, Pentieva K et al. The effect of B-vitamins on hyperhomocysteinemia in patients on antiepileptic drugs. Epilepsy Res 2002;51:237-247.
  21. Lewis JA, Baer MT, Laufer MA. Urinary riboflavin and creatinine excretion in children treated with anticonvulsant drugs [letter]. Am J Dis Child 1975;129:394.
  22. Pinto J, Huang YP, Chaudhuri R, Rivlin RS. Disturbances in the formation of FAD and covalently bound flavins in Novikoff hepatoma from riboflavin-deficient rats. Nutr Cancer 1987;10:95-102.
  23. Ramu A, Mehta MM, Leaseburg T, Aleksic A. The enhancement of riboflavin-mediated photo-oxidation of doxorubicin by histidine and urocanic acid. Cancer Chemother Pharmacol 2001;47:338-346.
  24. Nimmo WS. Drugs, diseases and altered gastric emptying. Clin Pharmacokinet 1976;1:189-203.
  25. Lee SS, McCormick DB. Thyroid hormone regulation of flavocoenzyme biosynthesis. Arch Biochem Biophys 1985;237:197-201.
  26. Roe DA, Kalkwarf H, Stevens J. Effect of fiber supplements on the apparent absorption of pharmacological doses of riboflavin. J Am Diet Assoc 1988;88:211-213.
  27. Schoenen J, Lenaerts M, Bastings E. High-dose riboflavin as a prophylactic treatment of migraine: results of an open pilot study. Cephalalgia 1994;14:328-329.



דוגמא לדף מידע מלא

לרכישת מנוי  |  כניסת מנויים

חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם