פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

שום - Allium sativum

עודכן בתאריך 21/11/2018

Garlic


משפחה בוטנית: נרקיסיים - Amaryllidaceae

חלק הצמח | איכויות | רכיבים פעילים | פעילות רפואית | התוויות | מינונים | רגישות | תופעות לוואי | 

מינון יתר | אזהרות | התוויות נגד | רעילות | אינטראקציות | הריון | הנקה | מקורות

 

מקור השם Allium אינו וודאי; המילה מקושרת למילה הלטינית olere שמשמעותה "להריח", כמו גם למונח היווני hallesthai, שמשמעו "לקפוץ החוצה", ומתייחס לקצב הגדילה המהיר של הצמח.

מקור המילה Garlic הינו אנגלו-סקסי (gar=חנית, lac=צמח); כינוי זה מתייחס לצורתם של עלי השום.

השום הינו פקעת (גאופיט), משתייך למשפחת הנרקיסיים, ומוצאו במרכז אסיה.

הוא נפוץ מאוד כתבלין במטבח הביתי ובתזונה פונקציונלית. 

שום מותר לשיווק בישראל.

 

חלק הצמח בשימוש

פקעת

 

איכויות

טמפרטורה: חם

לחות: יבש

טעם: פיקנטי

 

רכיבים פעילים עיקריים

שמן נדיף, תרכובות גופרתיות מסיסות מים, תרכובות גופרתיות נדיפות (allicin), מונוטרפנים, אנזימים, חומצות אמינו, חומרים נוספים (פרוסטגלנדינים).

 

פעילות רפואית

שימוש פנימי: נוגד זיהום, נוגד חיידקים, אנטי דלקתי, מוריד לחץ דם, אנטי ספסמודי, כולגוג, מוריד כולסטרול, מוריד סוכר, מייזע, נוגד חמצון, נוגד סרטן, משתן, ממריץ רחם, קרמינטיבי.

 

שימוש חיצוני: נוגד זיהום, מכייח.

 

התוויות

שימוש פנימי: טרשת עורקים, כולסטרול גבוה, יתר לחץ דם, סוכרת, זיהומים בדרכי העיכול (טפילים, הליקובקטר פילורי, דיזנטריה, כולרה, טיפוס), סרטן, קנדידה, זיהומים במערכת הנשימה (דלקת סימפונות אקוטית, הצטננות, שפעת, דלקת ריאות).

 

שימוש חיצוני: זיהומים פטרייתיים, דלקות אוזניים, קנדידה בנרתיק, זיהומים בדרכי הנשימה.

 

מינונים 

שום טרי – 3-5 גרם (2-3 שיני שום) ביום.

תמצית נוזלית – 6-20 מ"ל (תלוי בריכוז) ביום.

תמצית יבשה תקנית (שווה ערך ל- 2-5 מ"ג אליצין) – 300-1000 מ"ג ביום.

תמצית שום מיושן (AGE) – מינון של 2.5-1 גרם תמצית ביום.

שמן שום – 2-5 מ”ל.

בפורמולה – 20-25%.

 

רגישות

קיימים דיווחים על תגובות אלרגיות (פריחות, גירודים והתקפי אסתמה) כתוצאה מנטילה פנימית, משאיפה של אבקת שום ומחשיפה תעסוקתית(1-12)

חשוב לציין כי היקף השימוש בשום ברחבי העולם הוא עצום, ומספר הדיווחים קטן ביותר, שלא לומר זניח. 

 

תופעות לוואי ומינון יתר

תופעת הלוואי הנפוצה ביותר היא הריח המופרש ממערכת הנשימה ומהעור(13).

תופעות לוואי אחרות נגרמות בעיקר מנטילת שום על קיבה ריקה, ועשויות לכלול תחושת אי נוחות בבטן, בחילות, הקאות, שלשול, צרבות, גזים, כאבי ראש, הפרעות שינה והזעת יתר(13,14)

שימוש מקומי בשום עלול לגרום לכוויה בעור(15-18).

מינון יתר (מעל 5 גרם – כ-3 שיניים בינוניות ליום) עלול לגרום לגירויים במערכת העיכול (עד כדי בחילות והקאות) ולדימום מוגבר.

נטילת שמן שום במינונים גבוהים עלולה לגרום להקאות, שלשולים, דלקת בכליות ואף לנזק כלייתי(19)

למרות האמור, נטילת שום במינונים גבוהים (במספר מחקרים נתנו מינונים מ-15 גרם ליום ועד 1 גרם לכל ק"ג משקל) יכולה להיות בטוחה לשימוש ללא כל תופעות לוואי(20-22).

 

אזהרות וצעדי מנע

יש לנקוט בזהירות במצבים של כיבים ודלקות במערכת העיכול(23)

קיימים שני דיווחים על דימום מוגבר לאחר ניתוח, שנגרם מצריכת שום(23,24)

קיים דיווח(97) מקרה (2018) על אישה בת שישים ללא רקע פתולוגי וללא נטילת תרופות שפיתחה שטף דם ספונטני בחלל האפידורלי שדרתי , ארוע נדיר יחסית המתרחש לרוב בעקבות נטילה ממושכת של תרופות לדילול הדם, לאחר נטילת תוסף שום שחור במשך שמונה שבועות (מינון לא ידוע).מסקנת החוקרים היתה כי הסיבה להופעת שטף הדם היתה ככל הנראה הארכת זמן הקרישה שהתרחשה בשל פעילות נוגדת צמוד טסיות של תוסף השום.

 

למרות סבירות נמוכה לתגובה זו והיעדר דיווחים נוספים, מומלץ למתן או להפסיק צריכת שום כ-7-10 ימים לפני הליך כירורגי(19,23,25).

 

התוויות נגד

יש להימנע ממתן שום לאנשים בעלי רגישות ידועה(19).

 

רעילות

לא נצפתה רעילות כלשהי מצריכת שום במינונים הרפואיים המקובלים(26).

מדד רעילותLD 50: ניסוי בחולדות; נטילה פומית של מיצוי מימי של שום טרי; 173 מ"ל לכל ק"ג משקל(27).

 

תגובות הדדיות עם תרופות / צמחי מרפא / תוספי תזונה

 

השפּעת שום על חילוף חומרים תרופתי וזמינות ביולוגית

מחקר קליני(88) בחן את השפּעת תוסף שום על חילוף החומרים של התרופה דוסטקסל (העוברת חילוף חומרים תרופתי על ידי האנזימים CYP3A4 ו-CYP3A5) בקרב חולות סרטן שד גרורתי. 10 נבדקות קיבלו את התרופה בהזרקה במינון 30 מ"ג למטר מרובע שטח גוף פעם בשבוע במשך שלושה עד ארבעה שבועות. שלושה ימים לאחר מתן התרופה, נטלו הנבדקות תוסף שום (מתוקנן להכיל 3600 מיקרוגרם אליצין) במינון 1200 מ"ג ליום במשך 12 ימים. נמצא כי שום לא השפיע במובהק על ריכוז התרופה בדם ועל קצב פינויה. עם זאת, בקרב 3 נבדקות בעלות גנוטיפ CYP3A5*1A, שום עיכב במובהק את פינוי התרופה והעלה את ריכוזה בדם (p<0.05).
מספר רב של מחקרי מעבדה (בע"ח, in-vitro, ex-vivo) בדקו השפעה של שום על אנזימי ציטוכרוֹם CYP450. מלוא השפּעת השום על אנזימים אלו עדיין אינו מובן, ומחקרים שונים מציגים תוצאות שונות, בהתאם לסוג התמצית ולשיטת המחקר. מחקרים רבים מראים השפעה מעכבת משמעותית של שום על אנזים CYP2E1, בייחוד באוכלוסיה מבוגרת(28-32).
מחקר מקיף בנושא, אשר בדק (בתנאי מעבדה) השפעה של 10 תמציות שום שונות על תאי ציטוכרוֹם אנושיים, הראה השפעה מעכבת מתונה על האנזימים CYP2C9, CYP3A4, CYP3A5, CYP3A7. על האנזים CYP2D6 לא הייתה כל השפעה(33). השפעות אלו על ציטוכרוֹם CYP-450 עלולות לגרום לשינוי ברמה של תרופות מסוימות בדם (ראה פירוט בהמשך). לא קיימים מחקרים קליניים המאששים חששות אלו.
במספר מחקרי מעבדה נצפתה השפעה מעכבת של שום על מנגנון P-gp, BCRP ו-MRP-2 בתאי סרטן. השפעה שכזו עשויה להפחית את עמידות התאים הסרטניים לתרופות כימותרפיות(85,86).
למרות היעדר ראיות חותכות, ולמען הזהירות, מומלץ להימנע משילוב של שום במינונים גבוהים עם תרופות בעלות טווח תרפויטי צר (כגון תרופות לדיכוי מערכת החיסון).

 

תרופות להורדת סוכר

אין מניעה לשילוב שום עם תרופות אלו, אך מוטב לנקוט זהירות בשילוב.

למרות הסבירות הנמוכה לתגובות הדדיות בין שום לתרופות אלו (דווח מקרה אחד של נטילת שום בשילוב עם צמחים נוספים(34)), מומלץ לנטר את רמת הסוכר בדמם של מטופלים אשר משלבים שום במינונים גבוהים עם תרופות להורדת סוכר(19,23).

בספרות(2009,2017)(89,90) קיימת אזהרה תיאורטית מפני אינטראקציה אפשרית בין שום ובין התרופה לסוכרת chlorpropamide. אזהרה זו מבוססת על דיווח מקרה יחיד(91) שבו אישה בת 40 החולה בסוכרת סבלה מהיפוגליקמיה בעקבות נטילת התרופה chlorpropamide יחד עם תבשיל המכיל שום ומלון מר. לדעתנו, במקרה זה סביר יותר להניח שהאחראי לתגובה ההיפוגליקמית הוא מלון מר שלו פעילות היפוגליקמית ידועה(92).

בשנות ה-70 של המאה הקודמת, התפרסמו מספר מחקרים אשר הדגימו פעילות היפוגליקמית של שום בניסויי מעבדה ובבעלי חיים(35-36).

בעקבות מידע זה הועלה חשש תיאורטי לתגובה הדדית של שום עם אינסולין.

מחקרים בבני אדם מהשנים האחרונות הראו השפעה מתונה בלבד של שום על רמת הסוכר בדם(37-40).

מספר מחקרים הדגימו השפעות מיטיבות אחרות של שום בחולי סוכרת (הגנה על הלב והכליות והרחבת עורקים), אשר עשויות לתרום לשיפור בריאותם(41-42).

 

תרופות נוגדות קרישה

אין מניעה לשילוב שום עם תרופות אלו, אך מוטב לנקוט זהירות בשילוב (בעיקר כאשר תרופות נוספות ניתנות במקביל).

אם הטיפול דורש שילוב בין השניים, מומלץ לעקוב ולנטר מדדי קרישת דם וזמני דימום(23,25).

מומלץ להימנע מנטילת שום במינונים גבוהים (מעל 5 גרם ליום) בשילוב עם תרופות נוגדות קרישה(19)

מספר מחקרים בבני אדם (מתנדבים בריאים וחולי טרשת עורקים) הדגימו פעילות נוגדת קרישה של שום(43-50)

מנגנוני הפעולה של השום מגוונים ורבים, ביניהם עיכוב היצמדות טסיות ADP, עיכוב פוספוליפאז C, הגברת ייצור אדנוזין מונופוספאט (cAMP - cyclic adenosine monophosphate),

עיכוב טרומבוקסאן A2 (TXA2) ועוד - לכולם השפעה נוגדת קרישה(51-52).

 

קומדין (Warfarin)

יש לנקוט זהירות בשילוב זה. מומלץ לעקוב ולנטר מדדי קרישת דם וזמני דימום(23,25).

קיימים שני דיווחים(79-80) אודות עלייה במדדי קרישת הדם ובזמן הדימום בקרב מטופלים אשר היו מיוצבים בעזרת התרופה והחלו בנטילת שום.

שני הדיווחים הגיעו ממקור יחיד, ללא מידע על אופן הכנת המיצוי, המינון, משך הנטילה או סיפורי המקרה. 

דיווח זה הוביל לאזהרה מפני תגובה הדדית אפשרית, אזהרה אשר מופיעה בהרחבה בספרות הרשמית כגון במונוגרפים של ESCOP ושל ארגון הבריאות העולמי(53-54).

שני מחקרים קליניים ומבוקרים נערכו בקרב אנשים שנטלו את התרופה באופן סדיר והחלו ליטול גם שום (הראשון בקרב 8 מטופלים, אשר נטלו AGE במינון של 1200 מ"ג לאורך 4 שבועות, והשני בקרב 48 מטופלים, אשר נטלו AGE (תמצית שום מיושן) במינון של 5 מ"ל פעמיים ביום לאורך 12 שבועות) לא הראו שינויים במדדי קרישת דם או בזמני דימום והיקף הדימום(55-56).

קומדין (Warfarin) היא התרופה הנוגדת קרישה הנפוצה ביותר.

התגובות אליה משתנות ותלויות בעיקר בפעילות ציטוכרוֹם CYP450 ובגיל המטופל(57). לתרופה זו, גם כשהיא ניתנת כטיפול יחיד, יש תופעות לוואי בשכיחות גבוהה (עד 15%), הקשורות לדימום יתר(58)

מעבר לכך, לתרופה מגוון רחב של תגובות הדדיות עם תרופות אחרות (אנטיביוטיקה, תרופות המשפיעות על מערכת העצבים ותרופות לטיפול במחלות לב) ותוספי מזון שונים (קו אנזים Q10, אומגה 3 ומיץ אשכוליות)(59)

 

תרופות נוגדות קרישה אחרות (ביניהן תרופות המבוססות על חומצה אצטילסאליצילית)

אין מניעה לשילוב שום יחד עם תרופות אלו. מידע מקדמי (מעבדה ובעלי חיים) מצביע על אפשרות של סינרגיה ושיפור תוצאה קלינית.

יחד עם זאת, למרות מחסור בדיווחים קליניים, מומלץ לעקוב ולנטר מדדי קרישת דם וזמני דימום(25)

מחקר אחד(60) מצא השפעה סינרגטית של ajoene (רכיב פעיל שנמצא בתמציות שום על בסיס שמן, אך לא במיצויים אחרים) עם מספר תרופות נוגדות קרישה (prostacyclin, forskolin, indomethacin and dypiridamole). 

קיים דיווח מקרה יחיד (2009)(93) על קשיש בן 82 שנטל תוסף שום בשילוב עם התרופה נוגדת הקרישה fluindione וכתוצאה מכך נצפתה ירידה ב-INR (עליה בקרישת הדם). לא ברור מה גרם לתגובה לא אופיינית זו(89).

 

אקמול (אצטמינופן)
אין מניעה לשלב שמן שום עם התרופה. מידע מקדמי ממחקר בעלי חיים הדגים צמצום של הרעילות התרופתית לכליות.
במחקר שנערך על עכברים(96), מתן פומי של שמן שום במינון 100 מ"ג/ק"ג משקל גוף במשך שבוע לפני שילובו עם Acetaminophen בהזרקה תוך בטנית, מנע עקה חמצונית ומוות של תאי אבובית הכליה בעקבות רעילות התרופה ושיפר את המדדים ההיסטולוגיים והביוכימיים של תפקוד הכליות.

 

תרופות למחלת האיידס (מעכבי פרוטאזות כגון ritonovir ,saquinavir, fortovase, invirase)

יש להימנע משילוב של שום עם תרופות אלו.

במקרה של נטילה משולבת יש לעקוב אחר רמת התרופה בדם. ייתכן צורך בהתאמה מחדש של המינון, זמני הנטילה והשילוב הבין תרופתי(19,23,25).

תרופות אלו הן סובסטרט של אנזים CYP450 3A4. תגובה הדדית פרמקולוגית בין שום לבינן מורידה משמעותית את רמתן בדם.

תגובה זו הוכחה בקרב מתנדבים בריאים (10 מתנדבים, מינון השווה ל-4-6 שיני שום ביום) והראתה ירידה של 54% ברמת התרופה saquinavir בדם(61).

לגבי התרופה ritonavir, מחקר פרמקוקינטי (2003) שנערך בקרב נבדקים בריאים מצא כי שום שניטל במשך ארבעה ימים לא השפיע במובהק על ריכוז התרופה בדם, זאת למרות שהתרופה עוברת חילוף חומרים דרך אנזים הציטוכרוֹם CYP3A4. עם זאת, החוקרים אינם שוללים את האפשרות שבנטילה ממושכת תתכן אינטראקציה בין הצמח ובין התרופה(94).
בנוסף, קיים דיווח מקרה (1998)(95) על שני נשאי HIV שנטלו תוסף שום בשילוב עם התרופה ritonavir וסבלו מתסמינים קשים במערכת העיכול, אך תסמינים אלו הופיעו שוב כשנטלו את התרופה ללא התוסף ולפיכך לא סביר שהסיבה לכך היא תגובה הדדית בין השום לבין התרופה. 

 

תרופות להורדת כולסטרול (סטטינים)

אין מניעה לשילוב שום עם תרופות אלו.

שילוב בין תרופות אלו לשום הוא אפשרי ויכול להוביל להורדת מינון התרופות ולהפחתה בתופעות הלוואי שלהן, ללא איבוד מיעילות הטיפול.

מחקרים רבים הוכיחו פעילות של שום בהורדת כולסטרול, אך עדיין הדעות חלוקות לגבי עוצמת ההשפעה והמשמעות הקלינית(62-63)

יחד עם זאת, מספר מחקרים הראו שפעילות השום בהקשר זה כוללת בין השאר (אבל לא רק) עיכוב של HMG-CoA – אותו מנגנון העומד בבסיס הפעילות של התרופות(64-68)

לסטטינים תופעת לוואי של ירידה ברמות קואנזים Q10 בגוף, תופעה אשר תלויה במספר גורמים, ביניהם גיל המטופל ומינון התרופה(69)

שילוב בין שום לסטטינים עשוי להוביל להורדת המינון התרופתי.

יש לכך משמעות קלינית, במיוחד באנשים הסובלים ממחלות לב אשר עשויים להזדקק להשלמה חיצונית של Q10, או באנשים הסובלים מתשישות, כאבי שרירים או תופעות לוואי אחרות כתוצאה מנטילת סטטינים(25).

 

תרופות להורדת לחץ הדם
יש לנקוט זהירות בשילוב שום עם תרופות להורדת לחץ הדם.
סקר(87) העוסק בתגובות הדדיות אפשריות בין צמחים ובין תרופות מציין את השילוב בין שום ובין תרופות להורדת לחץ דם כגורם סיכון אפשרי להורדת יתר של לחץ הדם. מומלץ לנטר את ערכי לחץ הדם בעת השימוש.

 

כימותרפיה

שילוב של שום בפרוטוקולים תרופתיים של חולים אונקולוגיים הוא אפשרי ועשוי להפחית רעילות הנגרמת מתרופות אלו. עם זאת מומלץ לנטר את ריכוז התרופות בדם במהלך הטיפול.
מחקר קליני(88) בחן את השפּעת תוסף שום (מתוקנן להכיל 3600 מיקרוגרם אליצין) במינון 1200 מ"ג ליום במשך 12 ימים על חילוף החומרים של התרופה דוסטקסל (העוברת חילוף חומרים תרופתי על ידי האנזימים CYP3A4 ו-CYP3A5) בקרב 10 חולות סרטן שד גרורתי. נמצא כי שום עיכב את פינוי התרופה והעלה את ריכוזה בדם בקרב שלוש נבדקות עם גנוטיפ CYP3A5*1A.
תרופות כימותרפיות (doxorubicin, adriamycin) יוצרות רדיקלים חופשיים אשר גורמים לנזק חמצוני ברקמות שונות בגוף, ובעיקר בלב, גם שנים רבות לאחר הטיפול(70).
במספר מחקרים בבעלי חיים שבהם ניתן שום במינונים גבוהים (20-500 מ"ג לכל ק"ג משקל) או דרך הווריד, הודגמה ירידה משמעותית בהשפעות הרעלניות של תרופות כימותרפיות על הלב(71-74)
למרות ההבטחה הטמונה במחקרים אלו, עדיין דרושים מחקרים נוספים כדי להדגים השפעה דומה גם בבני אדם. 
בנוסף, תרופות כימותרפיות מסוימות (Fluoroplex, Doxorubicin, Bleomycin) יכולות לגרום לדלקות ברירית מערכת העיכול, תופעה אשר לעתים מגבילה את היקף השימוש ומינון התרופה.
מחקרים ראשונים בבעלי חיים הראו, ששום מגן על רירית מערכת העיכול מפני הנזק המושרה של תרופות אלו(75-78)
תיאורטית, שילוב של שום עם תרופות כימותרפיות עשוי להקטין את שיעור תופעות הלוואי ולהבטיח המשכיות בטיפול הכימותרפי (תכופות טיפול זה מופסק או מושהה בעקבות התופעות המוזכרות).
למרות ההבטחה הטמונה במחקרים אלו, עדיין דרושים מחקרים נוספים כדי להדגים השפעה דומה גם בבני אדם. 

לעמוד המלא של אינטרקאציות צמחי מרפא וכימותרפיה - לחצו כאן


גלולות למניעת הריון

יש לנקוט זהירות בשילוב עם גלולות למניעת הריון.

כיוון שאין די ממצאים בעניין, יש להמליץ לנשים הנוטלות תמצית שום וגלולות להשתמש באמצעי מניעה נוסף.

מיצוי מסויים של שום אשר מכיל יותר אליצין ישפיע יותר על מסלול ציטוכרוֹם P450 ועלול להפחית את השפּעת הגלולות.

כמו כן, מיצויים אחרים אשר יכילו אלין לא ישפיעו. 

 

איזוניאזיד (תרופה נגד שחפת)

יש לנקוט זהירות בשילוב עם תרופה זו. למרות היעדר עדויות קליניות, מידע מקדמי מצביע על אפשרות כי שילוב זה עלול להפחית את יעילות התרופה.

במחקר שנערך על ארנבות(81) מיצוי מימי של שום שניתן במתן פומי במשך 14 ימים הפחית את החשיפה הסיסטמית של התרופה Isoniazid (את הריכוז המקסימלי של התרופה Cmax ואת ריכוז התרופה כפונקציה של זמן AUC).

 

הריון

ניתן לצרוך שום בהריון. רצוי לא במינונים גבוהים ולא לאורך זמן רב(19)

במחקרים קליניים(82,83), על נשים הרות נמצא שנטילת שום במהלך ההריון עשויה להפחית תופעות הקשורות לרעלת הריון (יתר לחץ דם, מדדי דלקת) ואינה קשורה לשיעור גבוה יותר של תוצאות לידה שליליות כגון משקל לידה נמוך(83). מחקר עוקבה רטוספקטיבי(84) מצא שצריכת שום בתזונה קשורה להפחתה של 50% בסיכון ללידה מוקדמת (לפני שבוע 37).

 

הנקה

ניתן לצרוך שום בהנקה. שום משנה מעט את ריח החלב ומגביר את זמן היניקה(19).

 

מקורות

 

  1. Siegers CP. Allium sativum. In: De Smet PA et al., eds. Adverse effects of herbal drugs, Vol. 1. Berlin, Springer-Verlag, 1992:73–76.
  2. Papageorgiou C, Corbet JP, Menezes-Brandao F, Pecegueiro M, Benezra C. Allergic contact dermatitis to garlic (Allium sativum L.). Identification of the allergens: the role of mono-, di-, and trisulfides present in garlic. A comparative study in man and animal (guinea-pig). Arch Dermatol Res 1983; 275:229-34. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/6625648.
  3. Fernandez de Corres L, Leanizbarrutia I, Munoz D, Corrales JL. Allergic contact dermatitis caused by garlic, Primula, Frullania and Compositae. Allergol Immunopathol (Madr) 1985; 13:291-9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/4083225.
  4. Lee TY, Lam TH. Contact dermatitis due to topical treatment with garlic in Hong Kong. Contact Dermatitis 1991; 24:193-6. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/1831097.
  5. Kaplan B, Schewach-Millet M, Yorav S. Factitial dermatitis induced by application of garlic [letter]. Int J Dermatol 1990; 29:75-6. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/2329032.
  6. Bleumink E, Doeglas HM, Klokke AH, Nater JP. Allergic contact dermatitis to garlic. Br J Dermatol 1972;87:6-9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/5043200.
  7. Bleumink E, Nater JP. Contact dermatitis to garlic; crossreactivity between garlic, onion and tulip. Arch Dermatol Forsch 1973; 247:117-24. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/4748763.
  8. Lembo G, Balato N, Patruno C, Auricchio L, Ayala F. Allergic contact dermatitis due to garlic (Allium sativum). Contact Dermatitis 1991; 25:330-1.Lembo G, Balato N, Patruno C, Auricchio L, Ayala F. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/1839726 .
  9. Asero R, Mistrello G, Roncarolo D, Antoniotti PL, Falagiani P. A case of garlic allergy. J Allergy Clin Immunol 1998; 101:427-8. https://www.jacionline.org/article/S0091-6749(98)70261-1/fulltext.
  10. Lybarger JA, Gallagher JS, Pulver DW, Litwin A, Brooks S, Bernstein IL. Occupational asthma induced by inhalation and ingestion of garlic. J Allergy Clin Immunol 1982; 69:448-54. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/7076985.
  11. Falleroni AE, Zeiss CR, Levitz D. Occupational asthma secondary to inhalation of garlic dust. J Allergy Clin Immunol 1981; 68:156-60. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/7252000.
  12. Couturier P, Bousquet J. Occupational allergy secondary inhalation of garlic dust [letter]. J Allergy Clin Immunol 1982; 70:145. https://www.jacionline.org/article/S0091-6749(97)70266-5/fulltext.
  13. Blumenthal M. The complete German Commission E monographs : therapeutic guide to herbal medicines. Austin: American Botanical Council, 1998.
  14. Holzgartner H, Schmidt U, Kuhn U. Comparison of the efficacy and tolerance of a garlic preparation vs bezafibrate. Arzneimittelforschung 1992; 42:1473-7. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/1288512 .
  15. Mansell P, Reckless JP. Garlic [editorial]. BMJ 1991; 303:379-80. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1670690/.
  16. Farrell AM, Staughton RC. Garlic burns mimicking herpes zoster. Lancet 1996; 347:1195. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8609803
  17. Garty BZ. Garlic burns. Pediatrics 1993; 91:658-9. http://pediatrics.aappublications.org/content/91/3/658.
  18. Roberge RJ, Leckey R, Spence R, Krenzelok EJ. Garlic burns of the breast [letter]. Am J Emerg Med 1997;15:548. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9270405.
  19. Mills. S, Bone K, The Essential Guide to Herbal Safety. Churchill Livingstone, 2005. https://www.elsevier.com/books/the-essential-guide-to-herbal-safety/mills/978-0-443-07171-3.
  20. Koch HP, Lawson LD: Garlic: the science and therapeutic application of Allium sativum L. and related species, ed 2, Baltimore, 1996, Williams & Wilkins, p 221.
  21. Cooperative Group for Essential Oil of Garlic. The effect of essential oil of garlic on hyperlipidemia and platelet aggregation: an analysis of 308 cases. J. Tradit. Chin. Med, 1986, 6, 117-120. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/3773559.
  22. Bordia AK, Joshi HK, Sanadhya YK, et al: Effect of essential oil of garlic on serum fibrinolytic activity in patients with coronary artery disease. Atherosclerosis 28:55-159, 1977. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/911374.
  23. Brinker F. Herb Contraindications and Drug Interactions, 3rd ed. Sandy (OR): Eclectic Medical Publications; 2001. http://cms.herbalgram.org/herbalgram/issue90/BkRvw_HerbContrain.html
  24. Rose KD, et al. Spontaneous spina epidural hematoma with associated platelet dysfunction from excessive garlic ingestion: a case report. Neurosurgery 1990;26:880-2. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/2352608.
  25. Stargrove M B, Treasure J,McKee D. L, Herb, Nutrient, and Drug Interactions, Elsevier, 2008. https://www.us.elsevierhealth.com/herb-nutrient-and-drug-interactions-9780323029643.html.
  26. Longwood Herbal Task Force. https://www.longwoodherbal.org/garlic/garlic.htm
  27. Chowdhury, A. K., M. Ahsan, S. N. Islam, and Z. U. Ahed.1991. Efficacy of aqueous extract of garlic and allicin in experimental shigellosis in rabbits. Indian J. Med. Res. 93:33-36. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/2022399.
  28. Teyssier C, Guenot L, Suschetet M, Siess MH. Metabolism of diallyl disulfide by human liver microsomal cytochromes P-450 and flavin-containing monooxygenases. Drug Metab Dispos 1999;27:835-841. http://dmd.aspetjournals.org/content/27/7/835.
  29. Tanaka E, Terada M, Misawa S. Cytochrome P450 2E1: its clinical and toxicological role. J Clin Pharm Ther 2000;25:165-175. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10886461.
  30. Loizou GD, Cocker J. The effects of alcohol and diallyl sulphide on CYP2E1 activity in humans: a phenotyping study using chlorzoxazone. Hum Exp Toxicol 2001;20: 321-327. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11530830.
  31. Gurley BJ, Gardner SF, Hubbard MA et al. Cytochrome P450 phenotypic ratios for predicting herb-drug interactions in humans. Clin Pharmacol Ther 2002;72:276-287. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12235448.
  32. Gurley BJ, Gardner SF, Hubbard MA et al. Clinical assessment of effects of botanical supplementation on cytochrome P450 phenotypes in the elderly: St John’s wort, garlic oil, Panax ginseng and Ginkgo biloba . Drugs Aging 2005;22:525-539. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12235448.
  33. Foster BC, Foster MS, Vandenhoek S et al. An in vitro evaluation of human cytochrome P450 3A4 and P-glycoprotein inhibition by garlic. J Pharm Pharm Sci 2001;4:176-184. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11466175.
  34. Aslam M, Stockley IH. Interaction between Curry ingredient (Karela) and drug Chlorpropamide. Lancet 1979: 1; 607. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/85186.
  35. Jain RC, Vyas CR. Garlic in alloxan-induced diabetic rabbits. Am J Clin Nutr 1975;28:684-685. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/1146717.
  36. Mathew PT, Augusti KT. Studies on the effect of allicin (diallyl disulphide-oxide) on alloxan diabetes. I. Hypoglycaemic action and enhancement of serum insulin effect and glycogen synthesis. Indian J Biochem Biophys 1973;10:209-212. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/4792931.
  37. Bordia A, Verma SK, Srivastava KC. Effect of garlic (Allium sativum) on blood lipids, blood sugar, fibrinogen and fibrinolytic activity in patients with coronary artery disease. Prostaglandins Leukot Essent Fatty Acids 1998;58:257-263. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9654398.
  38. Zhang XH, Lowe D, Giles P et al. Gender may affect the action of garlic oil on plasma cholesterol and glucose levels of normal subjects. J Nutr 2001;131:1471-1478. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11340102.
  39. Ackermann RT, Mulrow CD, Ramirez G et al. Garlic shows promise for improving some cardiovascular risk factors. Arch Intern Med 2001;161:813-824. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11268223.
  40. Kiesewetter H, Jung F, Pindur G et al. Effect of garlic on thrombocyte aggregation, microcirculation, and other risk factors. Int J Clin Pharmacol Ther Toxicol 1991;29:151-155. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/2071264.
  41. Huang CN, Horng JS, Yin MC. Antioxidative and antiglycative effects of six organosulfur compounds in low-density lipoprotein and plasma. J Agric Food Chem 2004;52:3674-3678. https://pubs.acs.org/doi/abs/10.1021/jf0307292.
  42. Ahmad MS, Ahmed N. Antiglycation properties of aged garlic extract: possible role in prevention of diabetic complications. J Nutr 2006;136:796S-799S. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16484566.
  43. Rahman K, Billington D. Dietary supplementation with aged garlic extract inhibits ADP-induced platelet aggregation in humans. J Nutr 2000;130:2662-2665. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11053504.
  44. Kiesewetter H, Jung F, Pindur G et al. Effect of garlic on thrombocyte aggregation, microcirculation, and other risk factors. Int J Clin Pharmacol Ther Toxicol 1991;29:151-155. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/2071264
  45. Kiesewetter H, Jung F, Jung EM et al. Effect of garlic on platelet aggregation in patients with increased risk of juvenile ischaemic attack. Eur J Clin Pharmacol 1993;45:333-336. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8299665.
  46. Briggs WH, Xiao H, Parkin KL et al. Differential inhibition of human platelet aggregation by selected Allium thiosulfinates. J Agric Food Chem 2000;48:5731-5735. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11087546.
  47. Ariga T, Tsuji K, Seki T et al. Antithrombotic and antineoplastic effects of phyto-organosulfur compounds. BioFactors 2000;13:251-255. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11237190.
  48. Kiesewetter H, Jung F, Mrowietz C et al. Effects of garlic on blood fluidity and fibrinolytic activity: a randomised, placebo-controlled, double-blind study. Br J Clin Pract Suppl 1990;69:24-29. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/2128029.
  49. Bordia A, Verma SK, Srivastava KC. Effect of garlic (Allium sativum) on blood lipids, blood sugar, fibrinogen and fibrinolytic activity in patients with coronary artery disease. Prostaglandins Leukot Essent Fatty Acids 1998;58:257-263. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9654398.
  50. Gadkari JV, Joshi VD. Effect of ingestion of raw garlic on serum cholesterol level, clotting time and fibrinolytic activity in normal subjects. J Postgrad Med 1991;37:128-131. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/1784022.
  51. Allison GL, Lowe GM, Rahman K. Aged garlic extract and its constituents inhibit platelet aggregation through multiple mechanisms. J Nutr 2006;136:782S-788S. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16484563.
  52. Allison GL, Lowe GM, Rahman K. Aged garlic extract may inhibit aggregation in human platelets by suppressing calcium mobilization. J Nutr 2006;136:789S-792S. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16484564.
  53. ESCOP. Allii Sativi Bulbus. ESCOP Monographs: the Scientific Foundation for Herbal Medicinal Products. 2nd ed. Exeter, UK: European Scientific Cooperative on Phytotherapy and Thieme; 2003:14-25. https://www.thieme.com/books-main/complementary-medicine/product/1259-escop-monographs
  54. Bulbus Allii Sativi. WHO Monographs on Selected Medicinal Plants. 1 vol. Geneva: World Health Organization; 1999:16-33. http://apps.who.int/medicinedocs/pdf/s2200e/s2200e.pdf
  55. Rozenfeld V, Sisca T, Callahan A, Crain J. Double-blind, randomized, placebo-controlled trial of aged garlic extract inpatients stabilized on warfarin therapy [poster]. American Society of Clinical Pharmacists, Mid-year Clinical Meeting. Las Vegas; 2000.
  56. Macan H, Uykimpang R, Alconcel M et al. Aged garlic extract may be safe for patients on warfarin therapy. J Nutr 2006;136:793S-795S. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16484565.
  57. Loebstein R, Yonath H, Peleg D et al. Interindividual variability in sensitivity to warfarin: nature or nurture? Clin Pharmacol Ther 2001. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11503010.
  58. Fitzmaurice DA, Blann AD, Lip GY. Bleeding risks of antithrombotic therapy. BMJ 2002. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12376447.
  59. Wells PS, Holbrook AM, Crowther NR, Hirsh J. Interactions of warfarin with drugs and food. Ann Intern Med 1994. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/7944078.
  60. Apitz-Castro R, Escalante J, Vargas R, Jain MK. Ajoene, the antiplatelet principle of garlic, synergistically potentiates the anti aggregatory action of prostacyclin, forskolin, indomethacin and dypiridamole on human platelets. Thromb Res 1986;42:303-311. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/3520940.
  61. Piscitelli SC, Burstein AH, Welden N et al. The effect of garlic supplements on the pharmacokinetics of saquinavir. Clin Infect Dis 2002;34:234-238. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11740713.
  62. Warshafsky S, Kamer RS, Sivak SL. Effect of garlic on total serum cholesterol: a meta-analysis. Ann Intern Med 1993;119:599-605. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8363171.
  63. Stevinson C, Pittler MH, Ernst E. Garlic for treating hypercholesterolemia: a meta-analysis of randomized clinical trials. Ann Intern Med 2000;133:420-429. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10975959.
  64. Qureshi AA, Abuirmeileh N, Din ZZ et al. Inhibition of cholesterol and fatty acid biosynthesis in liver enzymes and chicken hepatocytes by polar fractions of garlic. Lipids 1983;18:343-348. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/6877039.
  65. Gebhardt R. Inhibition of cholesterol biosynthesis by a water-soluble garlic extract in primary cultures of rat hepatocytes. Arzneimittelforschung 1991;41:800-804. https://europepmc.org/abstract/med/1781801.
  66. Liu L, Yeh YY. S-alk(en)yl cysteines of garlic inhibit cholesterol synthesis by deactivating HMG-CoA reductase in cultured rat hepatocytes. J Nutr 2002;132:1129-1134. https://europepmc.org/abstract/med/1781801.
  67. Kumar RV, Banerji A, Kurup CK, Ramasarma T. The nature of inhibition of 3-hydroxy-3-methylglutaryl CoA reductase by garlic-derived diallyl disulfide. Biochim Biophys Acta 1991;1078:219-225. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/2065088.
  68. Singh DK, Porter TD. Inhibition of sterol 4α-methyl oxidase is the principal mechanism by which garlic decreases cholesterol synthesis. J Nutr 2006;136:759S-764S. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16484558.
  69. Langsjoen PH, Langsjoen AM. The clinical use of HMG CoA-reductase inhibitors and the associated depletion of coenzyme Q10: a review of animal and human publications. Biofactors 2003;18:101-111. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/14695925.
  70.  Brouwer CA, Gietema JA, van den Berg MP et al. Long-term cardiac follow-up in survivors of a malignant bone tumour. Ann Oncol 2006;17:1586-1591. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16857723.
  71. Kojima R, Toyama Y, Ohnishi ST. Protective effects of an aged garlic extract on doxorubicin-induced cardiotoxicity in the mouse. Nutr Cancer 1994;22:163-173. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/14502845.
  72. Dwivedi C, John LM, Schmidt DS, Engineer FN. Effects of oil-soluble organosulfur compounds from garlic on doxorubicin-induced lipid peroxidation. Anticancer Drugs 1998;9:291-294. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9625441.
  73. Thabrew MI, Samarawickrema NA, Chandrasena LG, Jayasekera S. Protection by garlic against Adriamycin-induced alterations in the oxido-reductive status of mouse red blood cells. Phytother Res 2000;14:215-217. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10815020.
  74. Mukherjee S, Banerjee SK, Maulik M et al. Protection against acute Adriamycin-induced cardiotoxicity by garlic: role of endogenous antioxidants and inhibition of TNF-α expression. BMC Pharmacol 2003;3:16. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC324401/
  75. Lang A, Lahav M, Sakhnini E et al. Allicin inhibits spontaneous and TNF-α induced secretion of proinflammatory cytokines and chemokines from intestinal epithelial cells. Clin Nutr 2004;23:1199-1208. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15380914.
  76. Horie T, Matsumoto H, Kasagi M et al. Protective effect of aged garlic extract on the small intestinal damage of rats induced by methotrexate administration. Planta Med 1999;65:545-548. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10483376
  77. Horie T, Awazu S, Itakura Y, Fuwa T. Alleviation by garlic of antitumor drug-induced damage to the intestine. J Nutr 2001;131:1071S-1074S. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11238819.
  78. Khosla P, Karan RS, Bhargava VK. Effect of garlic oil on ethanol induced gastric ulcers in rats. Phytother Res 2004;18:87-91. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/14750208.
  79. Sunter, W. H. Warfarin and garlic. Pharm. J.,1991,246, 772. [62]. http://therapy.epnet.com/nat/GetContent.asp?siteid=EBSCO&chunkiid=21625#ref16.
  80. Evans, V. Herbs and the brain: friend or foe? The effects of ginkgo and garlic on warfarin use. J. Neurosci. Nurs., 2000, 32(4), 229232. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10994537.
  81. Dhamija P, Malhotra S, Pandhi P. (2006). Effect of oral administration of crude aqueous extract of garlic on pharmacokinetic parameters of isoniazid and rifampicin in rabbits. Pharmacology 77:100–104. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16699292.
  82. Ziaei S, Hantoshzadeh S, Rezasoltani P, Lamyian M: The effect of garlic tablet on plasma lipids and platelet aggregation in nulliparous pregnants at high risk of preeclampsia. Eur J Obstet Gynecol Reprod Biol 2001, 99(2):201-206. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11788172.
  83. Aalami-Harandi R, Karamali M, Asemi Z: The favorable effects of garlic intake on metabolic profiles, hs-crp, biomarkers of oxidative stress and pregnancy outcomes in pregnant women at risk for pre-eclampsia: Randomized, double-blind, placebo-controlled trial. J Matern Fetal Neonatal Med 2014:1-8. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25316559.
  84. Myhre R, Brantsaeter AL, Myking S, Eggesbo M, Meltzer HM, Haugen M, Jacobsson B: Intakes of garlic and dried fruits are associated with lower risk of spontaneous preterm delivery. J Nutr 2013, 143(7):1100-1108. http://europepmc.org/abstract/med/23700347.
  85. Haefeli WE, Carls A (2014) Drug interactions with phytotherapeutics in oncology. Expert Opin Drug Metab Toxicol 10(3):359–377. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24387348.
  86. Nowack R (2008) Review article: cytochrome P450 enzyme, and transport protein mediated herb-drug interactions in renal transplant patients: grapefruit juice, St. John’s Wort and Beyond! Nephrology (Carlton, Vic) 13(4):337–347. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18363644.
  87. Levy I, Attias S, Ben-Arye E, Goldstein L, Schiff E. Potential drug interactions with dietary and herbal supplements during hospitalization. Intern Emerg Med. 2017 Apr;12(3):301-310. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27709322.
  88. Cox MC, Low J, Lee J, et al. Influence of garlic (Allium sativum) on the pharmacokinetics of docetaxel. Clin Cancer Res 2006;12:4636-40. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16899612.
  89. Izzo, A.A., Ernst, E. Interactions between herbal medicines and prescribed drugs: an updated systematic review. Drugs, 2009; 69: 1777-98. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19719333.
  90. Barreto GE, Avila-Rodriguez M, Foitzick M, Aliev G, Echeverria V. Advances in Medicinal Plants with Effects on Anxiety Behavior Associated to Mental and Health Conditions. Curr Med Chem. 2017;24(4):411-423. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27804869.
  91. Aslam M, Stockley IH. Interaction between curry ingredient (karela) and drug (chlorpropamide) [letter]. Lancet 1979; I: 607. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/85186.
  92. Fugh-Berman A, Ernst E. Herb-drug interactions: review and assessment of report reliability. Br J Clin Pharmacol 2001; 52: 587-95. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11736868.
  93. Pathak A, Le’ger P, Bagheri H, et al. Garlic interaction with fluindione: a case report. Therapie 2003; 58: 380-1. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/14679681.
  94. Gallicano K, Foster B, Choudhri S. Effect of short-term administration of garlic supplements on single-dose ritonavir pharmacokinetics in healthy volunteers. Br J Clin Pharmacol 2003; 55: 199-202. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12580992
  95. Laroche M, Choudhri S, Gallicano K, Foster B. Severe gastrointestinal toxicity with concomitant ingestion of ritonavir and garlic, Can J Infect Dis , 1998, vol. 9 Suppl Apg. 471.
  96. Gulnaz H, Tahir M, Munir B, Sami W. Protective effects of garlic oil on acetaminophen induced nephrotoxicity in male albino rats. Biomed. 2010;26:9-15. http://www.thebiomedicapk.com/articles/192.pdf.
  97. Kim EJ, Ahn J, Kim SJ. Spontaneous spinal epidural hematoma of the thoracic spine after herbalmedicine: a case report. BMC Complement Altern Med. 2018 Oct 29;18(1):291. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC6206678/


בחזרה לדף הראשי של האינדקס

חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם