חוּמצה פולית | ביצועים ספורטיביים | תוספים צמחיים וסוּכרת סוג 2
חוּמצה פולית:
דיאטה ים-תיכונית ורמת הפולאט,
צריכה גבוהה של חומצה פולית,
ביצועים ספורטיביים:
הפסקה באימוני התנגדות ומסת השריר,
תוספי תזונה לשיפור ביצועים ספורטיביים,
וההשפעה של הדס לימוני על מסת השריר.
תוספים צמחיים בסוּכרת סוג 2:
ההשפעה של רכיבים צמחיים,
ברברין לטיפול בסוכרת סוג 2,
ורזברטרול ומדדים אנתרופומטריים.
חוּמצה פולית
במחקר אקראי מבוקר משנת 2026 נבחנה השפּעתה של דיאטה ים-תיכונית ירוקה על רמות הפולאט בדם, תוך בחינת הקשר בין התגובה להתערבות לבין מאפיינים גנטיים הקשורים למטבוליזם של פולאט.
המחקר נערך במסגרת מחקר DIRECT-PLUS באוניברסיטת בן-גוריון, שבו נמצאו בעבר השפעות מיטיבות של הדיאטה הים-תיכונית הירוקה על מגוון מדדים בריאותיים, ובהם פרופיל השומנים, רגישות לאינסולין והצטברות שומן בכבד. במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון אם שינויים במטבוליזם של פולאט עשויים להיות אחד המנגנונים המעורבים בהשפעות אלה.
במחקר נכללו 294 משתתפים, מרביתם גברים, בגיל ממוצע של 50 ועם BMI ממוצע של 31.4. חסר בפולאט היה נדיר בתחילת המחקר ונמצא בכ-3% מהמשתתפים.
המשתתפים הוקצו אקראית לאחת משלוש קבוצות דיאטה למשך 18 חודשים: 1) הנחיות לתזונה בריאה; 2) דיאטה ים-תיכונית מוגבלת קלוריות שכללה 28 גרם אגוזי מלך ביום; 3) דיאטה ים-תיכונית ירוקה מוגבלת קלוריות, שכללה אגוזי מלך, הפחתה בצריכת בשר, 3-4 כוסות תה ירוק ביום ו-500 מ"ל שייק ירוק ביום שהכיל מנקאי (Wolffia globosa).
הניתוח כלל מדידת רקמת השומן הבטנית באמצעות MRI, וכן בחינת שונות גנטית בגן MTHFR וביטוי של גנים המעורבים במטבוליזם של פולאט.
בסיום ההתערבות נצפתה עלייה מובהקת ברמות הפולאט בקבוצת הדיאטה הים-תיכונית הירוקה, עם עלייה של 1.2 ננוגרם/מ"ל, לעומת 0.41 ננוגרם/מ"ל בקבוצת הדיאטה הים-תיכונית ו-0.1 ננוגרם/מ"ל בקבוצת ההנחיות לתזונה בריאה. בנוסף, צריכה גבוהה יותר של מנקאי הייתה קשורה לעלייה גדולה יותר ברמות הפולאט.
התגובה להתערבות הייתה שונה בהתאם למאפיינים הגנטיים של המשתתפים. באופן כללי, שונות גנטית בגן MTHFR הייתה קשורה לרמות הפולאט ולמידת השינוי בהן בעקבות ההתערבות. בנוסף, נמצא כי הקשר בין צריכת מנקאי לבין רקמת השומן הבטנית ומדד פרמינגהם, המשמש להערכת הסיכון הקרדיווסקולרי, היה תלוי במאפיינים הגנטיים, כאשר בקרב חלק מהמשתתפים נצפתה תגובה מיטיבה יותר ככל שצריכת המנקאי הייתה גבוהה יותר.
החוקרים מסכמים כי הדיאטה הים-תיכונית הירוקה העלתה באופן משמעותי את רמות הפולאט בדם, כאשר מידת העלייה הייתה שונה בהתאם לשונות גנטית הקשורה למטבוליזם של פולאט. ממצאים אלה תומכים בקיומה של אינטראקציה בין תזונה לגנטיקה, שלפיה איכות התזונה עשויה להשפיע על מסלולים ביולוגיים המסייעים לגוף להסתגל לשינויים פיזיולוגיים ולמתן את השפּעתם של גורמי סיכון גנטיים מסוימים. הם מציעים כי לפולאט עשוי להיות תפקיד רחב יותר מאשר מניעת חסר תזונתי, וכי רמותיו עשויות לשמש סמן מטבולי המשקף, בין היתר, את איכות התזונה ואת תגובת הגוף להתערבות תזונתית.
לקריאה נוספת על המחקר: https://www.naturopedia.com/article.asp?rId=1674
Zelicha H, Keller M, Meir AY, Rinott E, Tsaban G, Kaplan A, Hoffmann A, Blüher M, Ceglarek U, Isermann B, Stumvoll M, Shelef I, Hu FB, Stampfer MJ, Kovacs P, Shai I. Effect of green mediterranean diet on serum folate and its interaction with genetic variation in folate metabolism: The DIRECT PLUS 18-month dietary randomized controlled trial. Clin Nutr. 2026 Aug;63:106701.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42269400/
בסקירה משנת 2025 נבחנו העדויות בנוגע להשפּעת צריכה גבוהה של חומצה פולית על תוצאות בריאותיות בתנאי היפוקסיה (Hypoxia), כלומר ירידה ברמות החמצן ברקמות.
החוקרים מציינים כי היפוקסיה היא מאפיין מרכזי בחלק מהמחלות הקרדיווסקולריות, ובהן שבץ איסכמי, אולם המנגנונים שבאמצעותם צריכה מוגברת של חומצה פולית משפיעה על תוצאות בריאותיות בתנאים אלה עדיין אינם מובנים במלואם.
במסגרת הסקירה מתוארים מספר מנגנונים אפשריים, ובהם השפעה על תהליכים דלקתיים ואנגיוגנזה (יצירת כלי דם חדשים), על מסלול האיתות Notch, המעורב בוויסות תאי גזע עצביים, וכן על רעילות עצבית.
בנוסף, נבחנת הצטברות של חומצה פולית שלא עברה מטבוליזם, האינטראקציה בין חומצה פולית לוויטמין B12, ופגמים גנטיים במסלולי המטבוליזם של חומצה הפולית, מתיונין והומוציסטאין.
הסקירה מתייחסת גם לקשר בין דום נשימה חסימתי בשינה (OSA) לבין מטבוליזם של חומצה פולית, על רקע מעורבותה במסלולים נוגדי חמצון הקשורים לתפקוד קוגניטיבי ולבריאות קרדיווסקולרית.
מהסקירה עולה כי צריכה גבוהה של חומצה פולית עשויה להגביר תהליכים דלקתיים, אנגיוגנזה ורעילות עצבית, וכן להיות בעלת השפעות שליליות בהקשר של חסר בוויטמין B12 ושל פגמים גנטיים.
בנוסף, צריכה מוגברת עלולה להוביל לעלייה ברמות החומצה הפולית שלא עברה מטבוליזם, אף שהמשמעות הבריאותית של הצטברות זו עדיין אינה ברורה.
החוקרים מדגישים כי הבנה מעמיקה יותר של האינטראקציה בין צריכת חומצה פולית מוגברת לבין מצבי מחלה, לצד הבנת הבסיס הגנטי לתהליכים פתולוגיים, עשויה לסייע בפיתוח גישות של רפואה מותאמת אישית ובגיבוש הנחיות בריאות הציבור. כמו כן, זיהוי של פגמים גנטיים הקשורים לחומצה פולית עשוי לסייע בזיהוי אוכלוסייה בסיכון מוגבר להשפעות בריאותיות שליליות ולניהול מותאם של הסיכון.
Gunnala S, Buhlman LM, Jadavji NM. How Increased Dietary Folic Acid Intake Impacts Health Outcomes Through Changes in Inflammation, Angiogenesis, and Neurotoxicity. Nutrients. 2025 Apr 7;17(7):1286.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40219043/
בסקירה שיטתית משנת 2025 נבחן הקשר בין שימוש בתוספי חומצה פולית לבין הסיכון לסוכרת היריון. ברקע למחקר החוקרים מציינים כי אף שתוספי חומצה פולית מומלצים באופן שגרתי לפני ההיריון ובמהלכו למניעת מומים בתעלה העצבית, מחקרים עדכניים העלו חשש כי צריכה עודפת עלולה להשפיע על המטבוליזם של גלוקוז, במיוחד בנוכחות חסר בוויטמין B12, ולתרום להתפתחות תנגודת לאינסולין. עם זאת, הממצאים האפידמיולוגיים בנושא אינם עקביים.
בסקירה נכללו 12 מחקרים, מהם 10 מחקרי עוקבה ו-2 מחקרי מקרה-ביקורת.
הממצאים היו מעורבים, קרא עוד
ביצועים ספורטיביים
במחקר אקראי מבוקר משנת 2024 נבדקה ההשפעה של אימוני התנגדות רציפים לעומת מקוטעים על חוזק ומסת השריר.
החוקרים מציינים כי הפסקת אימוני התנגדות מובילה לירידה הדרגתית בהסתגלות השרירית שנרכשה בעקבות האימונים, אולם לא ברור האם ניתן לשחזר במהירות את ההישגים שאבדו בתקופת ההפסקה.
במסגרת המחקר בוצעה השוואה בין תכנית אימוני התנגדות רציפה בת 20 שבועות לבין תכנית שכללה שתי תקופות אימון של 10 שבועות, עם הפסקה של 10 שבועות ביניהן. האימונים כללו שני אימוני התנגדות מודרכים בשבוע.
המחקר כלל 55 משתתפים בריאים בגיל ממוצע של 32 שנים, שלא עסקו באימוני התנגדות באופן קבוע, אשר חולקו אקראית לשתי קבוצות ההתערבות.
בשתי הקבוצות קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2026 נבחנה ההשפעה של תיסוף חלבון, קריאטין וחומצות שומן אומגה 3 על כוח השריר, ביצועי סבולת ומדדי התאוששות בקרב ספורטאים מאומנים.
הרציונל הפיזיולוגי לשימוש בתוספים אלו מבוסס על מנגנונים שונים: חלבון מספק חומצות אמינו הדרושות לסינתזת חלבון השריר ולתיקון נזק שרירי; קריאטין תומך בחידוש האנרגיה לשריר במהלך מאמץ עצים; ואומגה 3 משפיעה על תהליכים דלקתיים ועל תפקוד ממברנות התא ועשויה לתרום להתאוששות לאחר מאמץ. אף שלכל אחד מהתוספים יעילות מוכחת בהקשרים מסוימים, ספורטאים עשויים להתמודד עם הצורך לבחור אילו תוספים להדגיש, בין היתר בשל מגבלות על שימוש משולב בהם.
הסקירה כללה 35 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם 1,211 משתתפים, מהם 14 מחקרים בחנו תיסוף חלבון, 14 בחנו קריאטין ו-7 בחנו חומצות שומן אומגה 3.
תיסוף החלבון ניתן במינון של 1.2-2.4 גרם/ק"ג ליום, בעיקר בצורת מי גבינה, למשך 4-12 שבועות; תיסוף הקריאטין ניתן במינון של 3-5 גרם ליום, עם או ללא שלב העמסה; ותיסוף אומגה 3 כלל EPA ו-DHA במינון של 1.8-4 גרם ליום למשך 4-10 שבועות.
ב-28 מהמחקרים נבחנה ההשפעה על כוח השריר, ב-15 מחקרים נבחנה ההשפעה על סיבולת, וב-18 מחקרים נבחנה ההשפעה על מדדים של התאוששות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר משנת 2025 נבחנה ההשפעה של תוסף בקהוזיה לימונית / הדס לימוני (Backhousia citriodora / Lemon myrtle), בשילוב אימוני התנגדות, על עובי שרירי הירך הקדמית בקרב קשישים.
הניתוח התבסס על ממצאים משני מחקרים נפרדים, שבהם נכללו בסך הכול 125 משתתפים מעל גיל 65, אשר דיווחו על ירידה בכוח השריר או ביכולת ההליכה.
בשני המחקרים ביצעו המשתתפים אימוני התנגדות בעומס נמוך, פעמיים בשבוע במשך 12 שבועות, תוך בחינת השילוב של התוסף Lemon Myrtle UP™ במינון של 2 טבליות ליום לעומת פלסבו.
מדד התוצאה העיקרי היה עובי שריר הירך הקדמי, שנמדד באמצעות אולטרסאונד בתחילת המחקר ולאחר 6 ו-12 שבועות. בנוסף נמדדו מהירות הליכה רגילה ומהירות הליכה מרבית באמצעות מבחן הליכה למרחק 10 מטרים, וכן ביצועי קימה מכיסא במשך 30 שניות.
בשני המחקרים קרא עוד
תוספים צמחיים בסוּכרת סוג 2
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2025 הוערכה ההשפעה של רכיבים צמחיים על מדדי סיכון קרדיו-מטבוליים בקרב חולי סוכרת סוג 2.
הסקירה כללה 17 מחקרים אקראיים מבוקרים, בהם 1,337 משתתפים.
רזברטרול וכורכומין נבדקו כל אחד ב-6 מחקרים, סילימרין ב-2 מחקרים וברברין ב-3 מחקרים. משך ההתערבות נע בין 4 ל-24 שבועות.
בניתוח סטטיסטי השוואתי נמצא כי רזברטרול היה באופן כללי הרכיב היעיל ביותר, ואחריו סילימרין.
בהשוואה לפלסבו, קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2024 נבחנה ההשפעה של ברברין בקרב חולי סוכרת סוג 2, הן כטיפול יחיד והן בשילוב עם תרופות להורדת רמת הגלוקוז.
החוקרים מציינים כי ברברין נמצא בשימוש נרחב לטיפול במחלות מטבוליות. בהתייחס לסוכרת סוג 2, ברברין עשוי לשפר את האיזון הגליקמי ולהשפיע על תהליכים פתולוגיים המעורבים במחלה באמצעות מגוון מנגנונים, ובהם שיפור התנגודת לאינסולין, ויסות חיידקי המעי והשפעות נוגדות דלקת ונוגדות חמצון.
הסקירה כללה 50 מחקרים בהם 4,150 משתתפים. ב-17 מחקרים נבחן השימוש בברברין כטיפול יחיד, בהשוואה לפלסבו, טיפול תרופתי או פורמולות סיניות. ב-33 מחקרים נוספים נבחן ברברין בשילוב עם טיפול תרופתי, בהשוואה לטיפול התרופתי בלבד.
משך ההתערבויות נע בין 14 ימים ל-6 חודשים, לרוב 1-3 חודשים. המינון השכיח של ברברין היה 0.9-1.5 גרם ליום.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2025 נבחנה ההשפעה של רזברטרול על מדדים אנתרופומטריים בקרב חולי סוכרת סוג 2.
החוקרים מציינים כי השפעותיו המיטיבות של רזברטרול עשויות להיות קשורות ליכולתו לעכב התמיינות של תאי שומן, לצמצם שגשוג של תאי שומן, לעודד תמותת תאים ברקמת השומן, להפחית ליפוגנזה ולהגביר את פעילות רקמת השומן החומה. נוסף על כך, נראה כי רזברטרול עשוי לחקות את השפעותיה של הגבלה קלורית.
הסקירה כללה 11 מחקרים אקראיים מבוקרים, בהם 614 משתתפים. הגיל הממוצע נע בין 50 ל-67 וה-BMI הממוצע נע בין 25 ל-29.
בכל המחקרים נבחנה השפּעת רזברטרול על משקל הגוף, ב-10 מחקרים נבחנה השפּעתו על BMI, ב-5 מחקרים על היקף המותניים, ב-3 מחקרים על היקף הירכיים וב-3 מחקרים על יחס מותניים לירכיים.
תוספי רזברטרול ניתנו במינון של 100-3,000 מ"ג ליום, ומשך ההתערבות נע בין 4 ל-24 שבועות.
למעט מחקר אחד שבו קבוצת הביקורת קיבלה טיפול תרופתי, ביתר המחקרים קבוצת הביקורת קיבלה פלסבו.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד
