הזדקנות בריאה | גאוֹט | סרְטן השד
הזדקנות בריאה:
אורח חיים והזדקנות בריאה,
הקשר בין דפוס תזונה להזדקנות בריאה,
ומזון אולטרה-מעובד ומחלות ניווניות של המוח.
גאוֹט:
הקשר בין צריכת אלכוהול לסיכון לגאוט,
רמות מיקרונוטריינטים בדם וסיכון לגאוט,
ותוספי תזונה לטיפול בגאוט.
סרְטן שד:
ויטמין D ותגובה לכימותרפיה בסרטן שד,
כורכומין כטיפול משלים בסרטן שד,
ופעילות גופנית להפחתת דלקת.
הזדקנות בריאה
במחקר עוקבה משנת 2025 נבחן הקשר בין אורח חיים בריא לבין הזדקנות בריאה, תוך התמקדות בתפקידם של חלבוני הפלזמה בתיווך קשר זה.
המחקר כלל 26,774 משתתפים בני 64 ומעלה מהביו-בנק הבריטי, אשר היו ללא מחלות כרוניות משמעותיות בתחילת המעקב. הזדקנות בריאה הוגדרה כהגעה לגיל 80 ללא הופעה של מחלות כרוניות.
בהתבסס על הערכה של שבעה גורמי אורח חיים, המשתתפים סווגו לשלוש קטגוריות: אורח חיים בריא (6-7 גורמים), אורח חיים בינוני (3-5 גורמים) ואורח חיים לא בריא (0-2 גורמים). החוקרים בחנו את הקשר בין סיווג זה לבין הסיכוי להזדקנות בריאה.
בנוסף, בתת-מדגם של 3,231 משתתפים בוצעה אנליזה של חלבוני פלזמה במטרה להעריך את תרומתם האפשרית לקשר זה.
מבין כלל המשתתפים, 16,269 הוגדרו כבעלי הזדקנות בריאה.
בהשוואה לאלו עם אורח חיים לא בריא, משתתפים בעלי אורח חיים בריא היו בעלי סיכוי גבוה ב-17% להזדקנות בריאה, וכן בעלי סיכון מופחת לתמותה ממגוון מחלות כרוניות.
החוקרים זיהו 879 סמני חלבון בפלזמה שהיו קשורים לאורח חיים בריא. מרביתם היו מעורבים במסלולים ביולוגיים הקשורים לתגובה חיסונית-דלקתית, מטבוליזם של שומנים ותהליכי טרשת עורקים.
מתוך סמנים אלו, זוהו 26 חלבונים שהראו את הקשר החזק ביותר לאורח חיים בריא, כאשר 13 מתוכם נמצאו כבעלי תרומה משמעותית במיוחד לקשר בין אורח חיים בריא לבין הזדקנות בריאה.
לסיכום, ממצאי המחקר מצביעים על כך שאורח חיים בריא מהווה גורם מרכזי בסיכוי להזדקנות בריאה, כאשר מנגנון אפשרי לכך הוא ויסות של חלבוני פלזמה ספציפיים.
Fang F, Liu ZY, Lyu JQ, Miao MY, Gu JM, Qian YW, Shao XP, Wan ZX, Qin LQ, Yang J, Cai XY, Fang Q, Chen GC. Relationship of healthy lifestyle with healthy aging and the mediation by plasma proteins: a prospective cohort study. Am J Clin Nutr. 2025 Jul;122(1):60-69.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40409470/
במחקר עוקבה משנת 2026 נבחן הקשר בין תזונה בת-קיימא לבין הזדקנות בריאה.
המחקר כלל 19,505 משתתפים ממאגר הביו-בנק הבריטי, בגיל ממוצע של 55 שנים.
במסגרת המחקר הוערך מדד של תזונה פלנטרית (Planetary Health Diet Index; PHDI), המשלב היבטים בריאותיים של התזונה לצד היבטים סביבתיים, ונבדק הקשר שלו להזדקנות בריאה כפי שנמדדה באמצעות שני מדדים: יכולת פנימית (intrinsic capacity) ושבריריות (frailty).
היכולת הפנימית חושבה על בסיס חמישה ממדים מרכזיים: ממד גופני (שינויים במשקל וחוזק אחיזה), ממד סנסורי (ראייה ושמיעה), ממד קוגניטיבי (אינטליגנציה פלואידית וזיכרון), ממד פסיכולוגי (רמת דיכאון ועניין), וממד מוטורי (קצב הליכה ונפילות). הציון הכולל נע בין 0 ל-10, כאשר ציון גבוה יותר משקף מצב בריאותי טוב יותר.
המשתתפים דיווחו על הצריכה התזונתית וה-PHDI חושב על סמך צריכה של 15 קבוצות מזון, עם טווח ציונים של 0 עד 130, כאשר ציון גבוה יותר מעיד על היענות גבוהה יותר לדפוס התזונה.
לאחר תקופת מעקב חציונית של 6.25 שנים נמצא כי ציונים גבוהים יותר במדד PHDI היו קשורים ברמה גבוהה יותר של יכולת פנימית ובסיכון נמוך יותר לשבריריות.
באופן ספציפי, צריכה גבוהה של דגים ופירות ים נקשרה ליכולת פנימית גבוהה יותר ולסיכון מופחת לשבריריות. בנוסף, דפוס תזונה עשיר בדגנים מלאים, פירות, ירקות, אגוזים וזרעים, לצד הגבלה של סוכרים מוספים ומיצים, נקשר גם הוא להפחתת הסיכון לשבריריות.
החוקרים מסכמים כי היענות גבוהה יותר לתזונה בת-קיימא קשורה לשיפור במדדי הזדקנות בריאה, המתבטאים ביכולת פנימית גבוהה יותר ובסיכון מופחת לשבריריות.
Maroto-Rodriguez J, Ortolá R, García-Esquinas E, Rodríguez-Artalejo F, Sotos-Prieto M. Adherence to the planetary health diet and healthy aging: A prospective analysis. Clin Nutr. 2026 Feb;57:106562.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41539207/
במחקר עוקבה משנת 2025 נבחן הקשר בין צריכת מזון אולטרה-מעובד לבין שינויים מבניים וניווניים במוח.
המחקר כלל 58,423 משתתפים בגיל 40-70 אשר גויסו לביו-בנק הבריטי בין השנים 2006-2010, עם מעקב עד לשנת 2019.
צריכת מזון אולטרה-מעובד חושבה לפי משקל (גרם ליום) ביחס לצריכה התזונתית הכוללת.
במסגרת המחקר נבחן הקשר בין רמת הצריכה של מזון אולטרה-מעובד לבין הסיכון למחלות ניווניות של המוח. בנוסף, בתת-מדגם של 5,462 משתתפים בוצעה הדמיה מוחית, אשר אפשרה הערכה של נפח, עובי ושטח פני החומר האפור במוח.
הניתוח הסטטיסטי כלל גם התייחסות לסיכון הגנטי האישי למחלות ניווניות.
נמצא כי קרא עוד
גאוֹט
במחקר עוקבה משנת 2024 נבחן הקשר בין צריכת אלכוהול לבין הסיכון להתפתחות גאוט, תוך התמקדות בהבדלים בין גברים לנשים.
החוקרים מציינים כי מחקרים קודמים התמקדו בעיקר בגברים או שילבו בין שני המינים, ולכן הקשרים הספציפיים לכל מין בין צריכת אלכוהול לבין גאוט עדיין אינם ברורים דיים.
המחקר כלל 401,128 משתתפים מהביו-בנק הבריטי בגיל 37 עד 73 ללא גאוט בתחילת המעקב (בשנים 2006-2010).
המשתתפים מילאו שאלונים שבהם דיווחו על היקף צריכת האלכוהול הכוללת ועל סוגי המשקאות השונים. המעקב אחר הופעת גאוט, על בסיס רשומות רפואיות, נמשך עד שנת 2021.
בקרב גברים נמצא כי קרא עוד
במחקר תצפיתי משנת 2024 נעשה שימוש בשיטה של רנדומיזציה מנדליאנית כדי לבחון את הקשרים הסיבתיים בין רמות מיקרונוטריינטים, רמות חומצה אורית והסיכון לגאוט.
רנדומיזציה מנדליאנית הינה שיטה לשימוש בהבדלים גנטיים להערכת יחסי סיבה ותוצאה במחקרים שאינם ניסויים.
במסגרת המחקר בוצע ניבוי גנטי של הרמות של 10 מיקרונוטריינטים: ויטמין B6, ויטמין B12, ויטמין C, ויטמין D, חומצה פולית, סידן, ברזל, נחושת, אבץ וסלניום. נתוני גאוט ורמות החומצה האורית נאספו ממאגרי מידע רחבי היקף המבוססים על אוכלוסיות ממוצא אירופאי.
ממצאי המחקר מצביעים על כך קרא עוד
במטה-אנליזה משנת 2025 הוערכה הבטיחות והיעילות של תוספי תזונה בוויסות רמות חומצה אורית, עקה חמצונית ומטבוליזם של שומנים בקרב חולים עם היפראוריצמיה (עודף חומצה אורית בדם) או גאוט.
החוקרים מציינים כי תוספי תזונה עשויים לשמש כאפשרות טיפול משלימה בעלת פוטנציאל עבור חולי גאוט כאשר חלק מהתוספים נקשרים לירידה ברמות החומצה האורית, והם זוכים להעדפה בקרב מטופלים בשל עלותם הנמוכה, נוחות השימוש וזמינותם הגבוהה.
בניתוח נכללו 30 מחקרים אקראיים מבוקרים, שכללו יחד 44,972 מטופלים. המחקרים בחנו טיפולים קונבנציונליים לצד 13 תוספי תזונה שונים, ובהם ויטמינים C, D ו-E, התכשיר הצמחי DKB114, חומצות אמינו, קוורצטין, כורכומין, שקדים, חומצה פולית, ויטמין B12 בשילוב חומצה פולית, מולטי-ויטמינים, פרוביוטיקה ותמצית דובדבנים.
ממצאי המחקר הראו כי קרא עוד
סרְטן שד
במחקר אקראי מבוקר משנת 2025 נבחנה ההשפעה של תיסוף ויטמין D על התגובה הפתולוגית בקרב נשים עם סרטן שד המקבלות כימותרפיה נאואדג'ובנטית (טרום-ניתוחית).
החוקרים מציינים כי ויטמין D עשוי למלא תפקיד מגן בסרטן השד באמצעות קישור הצורה הפעילה שלו לקולטן VDR ברקמת השד וויסות ביטוי גנים המעורבים בהתפתחות הגידול. מנגנון זה עשוי לעכב פרוליפרציה, לעודד אפופטוזיס ולהפחית אנגיוגנזה, התפשטות ויצירת גרורות. מנגד, חסר בוויטמין D נקשר לעלייה בשכיחות המחלה ובתמותה ממנה.
המחקר כלל 80 נשים בגיל 45 ומעלה, אשר חולקו אקראית לקבלת ויטמין D במינון יומי של 2,000 יחב"ל או פלסבו, למשך 6 חודשים.
רמות ויטמין D בדם נמדדו לאחר האבחנה ובסיום הטיפול הכימותרפי, והשפּעת ההתערבות הוערכה לפי שיעור התגובה הפתולוגית המלאה (pCR).
ערכי הבסיס הצביעו על קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר משנת 2025 נבחנה הבטיחות והיעילות של כורכומין כטיפול משלים לכימותרפיה בנשים עם סרטן שד מתקדם, מקומי או גרורתי.
כורכומין, נוגד חמצון עוצמתי בעל פרופיל בטיחות גבוה, הוצע כתוסף פוטנציאלי לשיפור תוצאות הטיפול האונקולוגי.
במחקר השתתפו 120 נשים שחולקו אקראית לקבלת כימותרפיה סטנדרטית בלבד או כימותרפיה בשילוב כורכומין פומי, שניתן במינון של 1 גרם ליום (95% כורכומינואידים ו-1% פיפרין) למשך 12-24 שבועות. אוכלוסיית המחקר כללה שלוש תתי-קבוצות: מטופלות עם מחלה מתקדמת מקומית, מטופלות עם מחלה גרורתית מסוג HER2 שלילי, ומטופלות עם סרטן שד מסוג טריפל-נגטיב. לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות במדדי הבסיס, לרבות מדדים אנתרופומטריים וקליניים.
הערכת יעילות הטיפול התבססה על המדד RECIST להערכת תגובה בגידולים מוצקים, כולל שיעור תגובה אובייקטיבי (ORR), הישרדות ללא התקדמות מחלה (PFS) וזמן עד התקדמות הגידול (TTP), לצד בחינת בטיחות, איכות חיים ורמת פעילות גופנית.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2025 נבחנה ההשפעה של פעילות גופנית על מדדי דלקת בקרב נשים עם סרטן השד הסובלות מעודף משקל ושמנות.
החוקרים מציינים כי דלקת עשויה להשפיע לרעה על התוצאות הקליניות ועל הפרוגנוזה של חולות סרטן השד, בעוד שלפעילות גופנית עשוי להיות תפקיד מיטיב בהקשר זה.
הסקירה כללה 14 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם 1,064 משתתפות, בטווח הגיל 48 עד 60, עם BMI בטווח 25 עד 34, ואחוז שומן גוף בטווח 32.6 עד 45.3%.
משך ההתערבויות נע בין 12 שבועות ל-12 חודשים, וברוב המחקרים בוצעה הפעילות שלוש פעמים בשבוע. סוגי ההתערבות כללו פעילות אירובית, אימוני התנגדות, אימון משולב או אימון בעצימות גבוהה (HIIT), כאשר עצימות האימון נעה בין בינונית לגבוהה. קבוצות הביקורת קיבלו טיפול סטנדרטי בלבד, ללא שילוב של פעילות גופנית.
ממצאי הסקירה הראו כי קרא עוד
