שמנים אתריים | בריאות המעי | תזונה, יוֹד ובריאות | נוירוֹפתיה סוּכרתית
ההשפעה של שמנים אתריים:
לבנדר לכאב עצבי פוסט-הרפטי,
מליסה להפחתת תסמינים במטופלי דיאליזה,
ארומתרפיה לשיפור השינה במאושפזים,
ותמציות נדיפות לוויסות מצבים רגשיים.
בריאות המעי:
השפּעת חומרים מתחלבים על בריאות המעי,
פוטנציאל גלוטמין להפחתת חדירות המעי,
השפּעת פרוביוטיקה על מערכת העיכול,
ותוסף אצה ירוקה לבריאות מערכת העיכול.
תזונה, יוד ובריאות:
צריכת אצות וצריכת יוד עודפת,
השפּעת תחליפי חלב על רמת היוד,
הקשר בין צריכת יוד לסיכון לתמותה,
ותזונה עשירה ביוד וסרטן בלוטת התריס.
הטיפול בנוֹירופתיה סוּכרתית:
נ-אצטיל ציסטאין לנוירופתיה סוּכרתית,
תוספים נוגדי חמצון לכאב נוירופתי,
ודיקור לנוירופתיה סוּכרתית.
ההשפעה של שמנים אתריים
במחקר אקראי מבוקר משנת 2024 נבחנה היעילות של שמן לבנדר ורכיביו הפעילים להקלה על כאב עצבי פוסט-הרפטי (Postherpetic Neuralgia), כאב הנובע מסיבוך של שלבקת חוגרת (הרפס זוסטר).
המחקר נערך במרפאת חוץ בקוריאה וכלל 64 משתתפים אשר חולקו אקראית לשלוש קבוצות התערבות ולקבוצת ביקורת. קבוצות ההתערבות קיבלו שמן לבנדר או אחד משני רכיביו הפעילים, linalool או linalyl acetate, בריכוז 1% מהול בשמן שקדים, בעוד שקבוצת הביקורת קיבלה שמן שקדים בלבד.
בכל הקבוצות, ההתערבות ניתנה באמצעות הרחה של 1 מ"ל מהשמן על פיסת בד שהוצבה סמוך לאף למשך 5 דקות. לאחר מכן המשתתפים התבקשו לנוח במשך 15 דקות, במטרה לאפשר ספיגה יעילה של החומרים הפעילים לזרם הדם.
לפני ההתערבות ובסיומה, הוערכו רמות הכאב באמצעות המדד SF-MPQ אשר כולל 3 רכיבים להערכת כאב:
ממצאי המחקר הצביעו על ירידה גדולה יותר באופן מובהק בהיבט הסנסורי של הכאב בשלוש קבוצות ההתערבות בהשוואה לקבוצת הפלסבו. הירידה בהיבט הרגשי של הכאב הייתה גדולה יותר בקבוצות שקיבלו שמן לבנדר ו-linalool. בנוסף, נמצאה ירידה משמעותית יותר בחומרת ובעוצמת הכאב בקבוצות ההתערבות לעומת קבוצת הביקורת.
החוקרים מסכמים כי הרחת שמן לבנדר ורכיביו הפעילים עשויה להיות יעילה בהפחתת כאב עצבי פוסט-הרפטי. הם מציעים כי שימוש בהתערבות זו עשוי לאפשר בעתיד הפחתה במינון או בתדירות השימוש במשככי כאבים קונבנציונליים בקרב מטופלים הסובלים מכאב מסוג זה, אולם נדרשים מחקרים מקיפים נוספים על מנת לאשש את הממצאים.
You J, Shin YK, Seol GH. Alleviating effect of lavender (Lavandula angustifolia) and its major components on postherpetic pain: a randomized blinded controlled trial. BMC Complement Med Ther. 2024 Jan 24;24(1):54.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38267936/
במחקר אקראי מבוקר משנת 2025 נבחנה היעילות של שמן אתרי מליסה (Melissa officinalis) להקלה על נטל התסמינים, בדגש על תסמיני חרדה, בקרב מטופלי דיאליזה.
המחקר נערך באיראן וכלל 68 משתתפים בני 50 בממוצע.
המשתתפים חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות שקיבלה שמן אתרי מליסה, או לקבוצת הביקורת שקיבלה שמן שקדים. בשתי הקבוצות הטיפול ניתן בהרחה באמצעות 20 מיקרוליטר שמן בצמר גפן שהוצמד לבגד המטופל למשך 20 הדקות הראשונות של טיפול הדיאליזה.
ההתערבות בוצעה שלוש פעמים בשבוע במשך חודש אחד (סה״כ 12 טיפולים).
השפּעת ההתערבות הוערכה באמצעות שאלון STAI להערכת חרדה הכולל שני תתי-מדדים, חרדה תכונתית (Trait) וחרדה מצבית (State), בטווח ציונים של 20-80, וכן באמצעות שאלון DSI להערכת נטל התסמינים בקרב מטופלי דיאליזה בטווח ציונים של 0-50.
נמצא כי בהשוואה לקבוצת הביקורת, ההתערבות הובילה לשיפור מובהק סטטיסטית במדדים שנבדקו. עבור מדדי החרדה (חרדה תכונתית וחרדה מצבית) נמצא גודל אפקט בינוני, ואילו עבור נטל התסמינים הכולל נמצא גודל אפקט קטן.
בהשוואה לערכי הבסיס, בקבוצת ההתערבות נצפה שיפור מובהק בכל שלושת המדדים שנבדקו, בעוד שבקבוצת הביקורת נצפה שיפור מובהק רק במדד החרדה המצבית.
להלן הנתונים המספריים (ממוצעים לפני ואחרי ההתערבות):
בנוסף, נמצא יתרון להתערבות בירידה בחומרת מספר תסמינים ספציפיים, ובהם עצירות, בחילות והקאות, שלשול, נפיחות ברגליים, התכווצויות שרירים, דאגה, חרדה וקשיי שינה. כמו כן, נצפתה ירידה בשכיחות המשתתפים שדיווחו על תסמיני חרדה ועל יובש בפה.
החוקרים מסכמים כי שימוש בשמן אתרי מליסה באמצעות הרחה עשוי להיות יעיל להפחתת נטל התסמינים ולהקלה על רמות החרדה בקרב מטופלי דיאליזה, ולפיכך עשוי לשמש כתוספת אפשרית לטיפול השגרתי באוכלוסייה זו.
Pasyar N, Aghababaei M, Rambod M, Zarshenas MM. The effectiveness of Melissa officinalis L. essential oil inhalation on anxiety and symptom burden of hemodialysis patients: a randomized trial study. BMC Complement Med Ther. 2025 Mar 13;25(1):103.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40082838/
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2025 נבחנה ההשפעה של ארומתרפיה על איכות השינה בקרב חולי לב מאושפזים.
בסקירה נכללו 13 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם בסך הכול 740 משתתפים בגיל 50-75.
במחקרים אלו נבדקה ההשפעה של שמן אתרי יחיד בהרחה, ובהם לבנדר (7 מחקרים) ורד (3 מחקרים), מנטה (2 מחקרים) ותפוז (מחקר אחד).
תדירות ההתערבות היומית הייתה פעם אחת או מספר פעמים ביום, במינון של 2-15 טיפות. משך ההתערבות הכולל נע בין לילה אחד ל-15 לילות.
קבוצת הביקורת קיבלה טיפול סטנדרטי בלבד או פלסבו.
איכות השינה הוערכה באמצעות המדדים PSQI (4 מחקרים) ו-SMHSQ (8 מחקרים), ובמחקר אחד באמצעות סולם ויזואלי אנלוגי (VAS).
בניתוח הכולל של התוצאות נמצא כי קרא עוד
במחקר קליני משנת 2025 נבחנה היעילות של תמציות נדיפות משלושה צמחי מרפא, ורד יפני (Rosa rugosa), אקורוס (Acorus tatarinowii) וגומא הפקעים (Cyperus rotundus), בוויסות מצבים רגשיים, תוך בחינת מנגנונים פיזיולוגיים והערכת היעילות הקלינית.
המחקר כלל 66 נשים בריאות בגיל 20-30.
המשתתפות עברו הערכה מקיפה שכללה מדדים פיזיולוגיים וביולוגיים שונים: EEG, לחץ דם, דופק, קצב לב, חום גוף וקצב נשימה.
בנוסף, הוערך מצב פסיכולוגי באמצעות שאלון SCL-90, הבוחן מגוון תסמינים פסיכולוגיים, כולל תלונות סומטיות, דפוסים קוגניטיביים והפרעות רגשיות. טווח הציונים הכולל במדד זה נע בין 90 ל-450, כאשר ציון מעל 160 הוגדר כמצוקה פסיכולוגית משמעותית מבחינה קלינית.
בתחילת המחקר מילאו כל המשתתפות את שאלון SCL-90 לצורך קביעת רמת הבסיס של מצבן הפסיכולוגי. החוקרים פיתחו מדד משולב של הנתונים הביולוגיים והפסיכולוגיים לצורך הערכה כוללת של המצב הרגשי.
כל המשתתפות עברו 4 תנאי התערבות בני 12 דקות כל אחד: מדידה ללא התערבות (בקרה), ו-3 מדידות נוספות תוך חשיפה ל-10 מ"ל תמצית נדיפה של ורד יפני, אקורוס או גומא הפקעים, עם הפרדה של 30 דקות בין התנאים (הערת מערכת – אופן החשיפה המדויק לתמציות אינו מפורט המאמר).
במהלך כל שלבי ההתערבות בוצע ניטור רציף של המדדים הפיזיולוגיים.
באופן כללי נמצא כי המדד המשולב שפותח במחקר הציג דיוק גבוה יחסית בזיהוי 11 מצבים רגשיים שונים.
ממצאי המחקר מצביעים על השפעות מובחנות לכל אחד מהצמחים: קרא עוד
בריאות המעי
במחקר אקראי מבוקר משנת 2025 נבחנה ההשפעה של תוספי מזון מתחלבים על בריאות מערכת העיכול.
מתחלבים הם חומרים המשמשים בתעשיית המזון לשיפור מרקם המזון, הארכת חיי המדף ומניעת הפרדת רכיבים. הם מצויים במוצרים רבים, בהם יוגורטים, גלידות, מאפים, רטבים ועוד.
החוקרים מסבירים כי צריכת חומרים מתחלבים עשויה לעודד דלקת במעי, שעלולה לאורך זמן להוביל להתפתחות מחלות מעי דלקתיות. עם זאת, הראיות בבני אדם עדיין מוגבלות ומתמקדות במספר קטן יחסית של חומרים.
במחקר הנוכחי נבחנה ההשפעה של תזונה נטולת מתחלבים, וכן ההשפעה של הוספת סוגים שונים של מתחלבים לתפריט.
במחקר השתתפו 60 משתתפים בריאים, אשר הקפידו תחילה על דיאטה נטולת מתחלבים במשך שבועיים. לאחר מכן המשיכו המשתתפים באותה דיאטה במשך ארבעה שבועות נוספים, תוך הוספת אחד מהמתחלבים הבאים שניתנו בצורת בראוניז: קרבוקסימתיל-צלולוז, פוליסורבט 80, קרגינן, לציטין סויה, עמילן אורז טבעי, או ללא מתחלבים (קבוצת ביקורת).
החוקרים בחנו את השפּעת ההתערבות על מדדים קרדיו-מטבוליים, הרכב אוכלוסיית חיידקי המעי, וכן סמנים של דלקת במעי ושל חדירות המעי.
לאחר שבועיים של דיאטה נטולת מתחלבים קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2024 נבחנה ההשפעה של תיסוף גלוטמין על חדירות המעי.
הסקירה כללה 10 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם בסך הכול 352 משתתפים עם מצבים בריאותיים מגוונים. הגיל הממוצע של המשתתפים היה 46.5 שנים.
תיסוף גלוטמין ניתן באופן פומי במינונים שונים, שנעו בין 4 ל-30 גרם ליום, או במינון יחסי של 0.4-0.5 גרם לק״ג משקל גוף ליום. משך ההתערבות נע בין 7 ימים ל-8 שבועות.
קבוצות הביקורת קיבלו פלסבו, טיפול סטנדרטי בלבד או התערבות חלופית, כגון חלבון מי גבינה או גלוטמין במינון נמוך.
בניתוח הכולל של הנתונים קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2025 נבחנה ההשפעה של תוסף פרוביוטיקה על בריאות מערכת העיכול ועל היבטים פסיכולוגיים בקרב מבוגרים בריאים.
המחקר כלל שלב פרה-קליני, שבמהלכו הוערכה השפּעת התוסף והודגם תפקידו במספר מסלולים מטבוליים, ובכללם מסלולי המטבוליזם של חומצות האמינו ארגינין, פרולין וטריפטופן.
בשלב הקליני נכללו 109 משתתפים בריאים בגילאי 19-45 אשר חולקו באופן אקראי לקבלת תוסף פרוביוטיקה או פלסבו למשך 8 שבועות. התוסף כלל חיידקים מהמין Bifidobacterium breve במינון של 10 מיליארד חיידקים ביום.
במהלך המחקר נבחנו תפקודי כבד, סמנים מטבוליים, מדדים קרדיווסקולריים והרכב הגוף.
בנוסף, המשתתפים מילאו שאלונים להערכת תלות באלכוהול (ADS), דיספפסיה (NDI), תסמינים במערכת העיכול (GIS), וכן מדד להערכת רגשות חיוביים ושליליים (PANAS). במקביל נבחנה השפּעת ההתערבות על הרכב ותפקוד אוכלוסיית חיידקי המעי.
תוצאות המחקר הצביעו על כך קרא עוד
במחקר פיילוט כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2025 נבחנה ההשפעה של תוסף המופק מאצה ירוקה מהמין Tetradesmus obliquus על בריאות מערכת העיכול ועל מדדים של סטרס וחרדה בקרב מבוגרים בריאים הסובלים מתסמינים קלים עד בינוניים של הפרעות במערכת העיכול.
המחקר כלל 56 משתתפים בגיל ממוצע של 32 שנים וב-BMI ממוצע של 24.6.
המשתתפים חולקו אקראית לקבוצת התערבות שקיבלה את התוסף (Zengut™) במינון של 250 מ״ג ליום, ולקבוצת ביקורת שקיבלה פלסבו, למשך תקופה של 4 שבועות.
מדד התוצאה העיקרי היה השינוי בחומרת התסמינים במערכת העיכול, אשר הוערכו באמצעות מדדי GSRS ו-BSS. בנוסף נבחנו מדדים סובייקטיביים של מצב רוח, סטרס וחרדה, וכן נמדדה תגובת לחץ הדם לגירוי סטרס אקוטי (חשיפה לקור). במקביל נאספו דגימות צואה, דם ורוק לצורך הערכת סמנים ביולוגיים הקשורים לסטרס, לפעילות המערכת הסימפתטית ולבריאות המעי.
החוקרים מדווחים כי נטילת התוסף נמצאה בטוחה ונסבלה היטב על ידי המשתתפים.
תוצאות המחקר בקבוצת ההתערבות הצביעו על ירידה מובהקת בחומרת התסמינים הכללית במערכת העיכול על פי מדד GSRS, וכן על שיפור בתסמיני עצירות וקשיי עיכול. בנוסף, נצפה שיפור בהרכב אוכלוסיית חיידקי המעי.
בשתי הקבוצות נמצאה ירידה ברמות הסטרס, ובקבוצת ההתערבות נצפתה גם ירידה בציון רגשות שליליים. כמו כן, בקבוצה זו נצפתה ירידה ברמות chromogranin A, המשמש כסמן ביולוגי לסטרס, ללא השפעות שליליות על סמנים ביוכימיים אחרים.
החוקרים מסכמים כי קרא עוד
תזונה, יוֹד ובריאות
במחקר קליני משנת 2026 הוערך מצב היוד, צריכת היוד ותפקוד בלוטת התריס בקרב צרכנים קבועים של אצות, וכן נבחנו השינויים במדדים אלו לאחר תקופה של 6 שבועות ללא צריכת אצות.
החוקרים מציינים כי אצות עשויות להוות מקור תזונתי ליוד, אולם חלק מסוגי האצות מכילים רמות גבוהות של יוד ועלולים להגביר את הסיכון לצריכה עודפת.
בהתאם להמלצות ארגון הבריאות העולמי (WHO) ולהמלצות הנהוגות במדינות הנורדיות, רמת הצריכה המספקת (AI) ליוד במבוגרים עומדת על 150 מק"ג ליום, וגבול הצריכה המרבית (UL), כפי שנקבעה על ידי הרשות האירופית לבטיחות מזון (EFSA), הוא 600 מק"ג ליום.
המחקר כלל 49 משתתפים משתי הערים הגדולות בנורבגיה, אשר דיווחו על צריכה קבועה של אצות.
צריכת האצות הוערכה באמצעות שאלון תדירות צריכת מזון ייעודי לאצות, ובתחילת המחקר ובסיומו נמדדו ריכוז יוד בשתן, קריאטינין בשתן ומדדי תפקוד בלוטת התריס.
בתחילת המחקר צריכת היוד החציונית הייתה 658 מק"ג ליום, מתוכה צריכת היוד שמקורה באצות הוערכה בכ-381 מק"ג ליום. ריכוז היוד בשתן עמד על 270 מק"ג/ליטר.
החוקרים מדגישים כי צריכת היוד החציונית הבסיסית חרגה מגבול הצריכה המרבית (UL).
לאחר 6 שבועות של הימנעות מצריכת אצות קרא עוד
בסקירה משנת 2025 נבחנה הספרות המחקרית העוסקת בתחליפי חלב צמחיים ובצריכת יוד, תוך התמקדות בהשלכות התזונתיות של מעבר מחלב פרה לתחליפים צמחיים ובדרכים לשיפור צריכת היוד.
לצד היתרונות הסביבתיים והתזונתיים של תזונה מבוססת צומח, תחליפי חלב צמחיים משתלבים בקלות בתפריט ואינם מחייבים שינוי בהרגלי האכילה. עם זאת, הם אינם מספקים בהכרח את אותם רכיבים תזונתיים כמו חלב פרה, ובמיוחד מיקרונוטריינטים חיוניים כגון יוד.
הסקירה מפרטת את תפקיד היוד בגוף ואת ההמלצות לצריכתו, ומציגה נתונים על מצב היוד באוכלוסייה בבריטניה והקשר בין צריכה תזונתית לרמות יוד.
אף שבאופן כללי רמות היוד בבריטניה תקינות, תתי-קבוצות מסוימות, בהן נשים הרות, נשים בגיל הפוריות וטבעונים, מצויות בסיכון לחסר.
בנוסף, צרכני תחליפי חלב צמחיים מאופיינים בצריכת יוד נמוכה יותר ובריכוזי יוד נמוכים יותר בהשוואה לאוכלוסייה הצורכת חלב פרה. נשים צעירות נוטות יותר מקבוצות אחרות לצרוך תחליפי חלב צמחיים, דבר המגביר את החשש לחסר ביוד בקבוצה זו.
עוד עולה כי קרא עוד
במחקר עוקבה משנת 2025 נבחן הקשר בין צריכת יוד לבין הסיכון לתמותה בקרב האוכלוסייה בקוריאה.
החוקרים מציינים כי העדויות הקיימות בנושא זה מצומצמות ומתבססות בעיקר על מחקרים שנערכו באוכלוסיות מערביות. עם זאת, לאור צריכת היוד הגבוהה יחסית בקרב אוכלוסיות אסיאתיות והבדלים אפשריים ברגישות ליוד, קיים צורך לבחון קשר זה גם בהקשר של אוכלוסייה אסיאתית.
המחקר כלל 5,497 משתתפים מסקר הבריאות והתזונה של קוריאה בשנים 2013-2015. נתוני התמותה של המשתתפים נבחנו במסגרת מעקב שנמשך עד שנת 2021.
צריכת היוד הוערכה באמצעות ריכוז היוד בשתן, והמשתתפים סווגו לארבע קטגוריות: מתחת לדרישה הממוצעת (1,654 משתתפים), רמה תקינה נמוכה (1,444 משתתפים), רמה תקינה גבוהה (1,625 משתתפים) ומעל לגבול הצריכה המרבית (UL) (774 משתתפים).
ריכוז היוד החציוני בכלל המדגם עמד על 275 מק"ג לליטר, בעוד שצריכת היוד החציונית המוערכת הייתה 240 מק"ג ליום.
במהלך תקופת מעקב חציונית של 8.4 שנים תועדו 139 מקרי תמותה בקרב המשתתפים.
בהשוואה לקבוצת הייחוס קרא עוד
במחקר תצפיתי משנת 2024 נבחן הקשר בין צריכת מזונות עשירים ביוד לבין השכיחות של סרטן בלוטת התריס.
במסגרת מחקר מבוסס אוכלוסייה שנערך בקוריאה, זוהו קבוצות המזון המרכזיות התורמות לצריכת יוד, ונבדק הקשר בין רמת הצריכה שלהן לבין השכיחות של סרטן בלוטת התריס.
המחקר כלל 169,057 משתתפים בני 40 ומעלה, עבורם נאספו נתונים תזונתיים מלאים.
על פי דיווחי המשתתפים, קבוצות המזון שתרמו במידה הרבה ביותר לצריכת היוד באוכלוסייה זו היו ביצים, אצות ומוצרי חלב. המשתתפים סווגו לארבע קטגוריות בהתאם לתדירות הצריכה השבועית של כל קבוצת מזון: עד פעם אחת בשבוע, 1-2 פעמים בשבוע, 3-4 פעמים בשבוע, ו-5 פעמים בשבוע ומעלה.
מבין כלל המשתתפים, שיעור השכיחות של סרטן בלוטת התריס עמד על 0.55% (930 משתתפים), כאשר מרבית המקרים אובחנו בנשים.
להלן הממצאים בהתייחס לכל קבוצת מזון: קרא עוד
הטיפול בנוֹירופתיה סוּכרתית
במחקר אקראי מבוקר משנת 2025 נבחנה היעילות והבטיחות של נ-אצטיל ציסטאין (NAC) במינון גבוה בקרב מטופלים הסובלים מנוירופתיה סוּכרתית.
המחקר כלל 90 משתתפים אשר חולקו אקראית לקבלת הטיפול הסטנדרטי בלבד, או הטיפול הסטנדרטי בשילוב NAC במינון 2,400 מ"ג ליום למשך 12 שבועות.
החוקרים בחנו את השפּעת ההתערבות על מדדים של פעילות נוגדת חמצון ונוגדת דלקת, וכן על מדדים קליניים של נוירופתיה, עוצמת הכאב ואיכות החיים.
תוצאות המחקר הראו כי קרא עוד
במחקר תצפיתי רטרוספקטיבי משנת 2025 נבחנה ההשפעה של תוספים נוגדי חמצון בקרב חולי סוכרת סוג 2 הסובלים מנוירופתיה היקפית.
המחקר נערך בתנאי "עולם אמיתי", כאשר מתוך 750 מטופלים עם סוכרת מסוג 2 שנבדקו, 98 (13%) אובחנו עם נוירופתיה סוּכרתית. הגיל הממוצע של מטופלים אלה היה 67 שנים, משך הסוכרת הממוצע עמד על כ-11 שנים, רמת ההמוגלובין המסוכרר הייתה 8.1%, ו-43.8% מהם טופלו באינסולין.
המטופלים קיבלו במשך 12 שבועות שלושה סוגי תיסוף בהשוואה לקבוצת ביקורת שלא קיבלה טיפול:
כלל המשתתפים מילאו שאלונים להערכת מידת המוגבלות ואיכות החיים, כאשר מדד התוצאה העיקרי שנבחן היה השינוי בעוצמת הכאב הנוירופתי.
ממצאי המחקר הראו כי קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2025 הוערכה ההשפעה של תיסוף אומגה 3 לטיפול בחולי סוכרת הסובלים מפולינוירופתיה סימטרית מרוחקת ומפושטת (DSPN), פגיעה מפושטת במספר רב של עצבים היקפיים.
החוקרים מציינים כי כיום אין טיפול יעיל ל-DSPN, וכי קיים בסיס ביולוגי לכך שאומגה 3 עשויה להשפיע על תפקוד העצבים ההיקפיים. עם זאת, קיימת אי-ודאות בנוגע לתועלת האפשרית של הטיפול וכן לגבי הנזקים האפשריים הכרוכים בו.
בסקירה נכללו רק מחקרים אקראיים מבוקרים שבחנו תיסוף אומגה 3 בהשוואה לפלסבו או להיעדר התערבות, למשך תקופה של לפחות 180 ימים.
בפועל, רק שני מחקרים שעמדו בקריטריונים אלה נכללו בסקירה, ובהם בסך הכול 87 משתתפים.
על סמך ממצאים ממחקר אחד (43 משתתפים עם סוכרת מסוג 1), נטילת תוספי אומגה 3 במשך 6 חודשים עשויה להשפיע במידה מועטה בלבד, או שלא להשפיע כלל, על הסיכון קצר הטווח להתפתחות פגיעה בתפקוד העצבים ההיקפיים, על תסמיני נוירופתיה היקפית או על איכות החיים הקשורה לבריאות, בהשוואה לפלסבו.
מניתוח משולב של שני המחקרים קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2023 הוערכה היעילות של טיפול בדיקור בקרב מטופלים הסובלים מנוירופתיה סוּכרתית.
הסקירה כללה 19 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם בסך הכול 1,276 משתתפים.
המחקרים בחנו את השפּעת הדיקור על עוצמת הכאב, הן כאשר ניתן כטיפול יחיד והן כאשר ניתן בשילוב עם התערבויות טיפוליות נוספות. קבוצות הביקורת לא קיבלו כל התערבות או התערבות אחרת כגון דיקור מדומה או טיפול סטנדרטי.
הניתוח המשולב של הנתונים קרא עוד
