שמנים אתריים | בריאות המעי | תזונה, יוֹד ובריאות | נוירוֹפתיה סכרתית
ההשפעה של שמנים אתריים:
לבנדר לכאב עצבי פוסט-הרפטי,
מליסה להפחתת תסמינים במטופלי דיאליזה,
ארומתרפיה לשיפור השינה במאושפזים,
ותמציות נדיפות לוויסות מצבים רגשיים.
בריאות המעי:
השפעת חומרים מתחלבים על בריאות המעי,
פוטנציאל גלוטמין להפחתת חדירות המעי,
השפעת פרוביוטיקה על מערכת העיכול,
ותוסף אצה ירוקה לבריאות מערכת העיכול.
תזונה, יוד ובריאות:
צריכת אצות וצריכת יוד עודפת,
השפעת תחליפי חלב על רמת היוד,
הקשר בין צריכת יוד לסיכון לתמותה,
ותזונה עשירה ביוד וסרטן בלוטת התריס.
נ-אצטיל ציסטאין לנוירופתיה סוכרתית,
תוספים נוגדי חמצון לכאב נוירופתי,
ההשפעה של שמנים אתריים
שמן לבנדר להקלה על כאב עצבי פוסט-הרפטי
במחקר אקראי מבוקר משנת 2024 נבחנה היעילות של שמן לבנדר ורכיביו הפעילים להקלה על כאב עצבי פוסט-הרפטי (Postherpetic Neuralgia), כאב הנובע מסיבוך של שלבקת חוגרת (הרפס זוסטר).
המחקר נערך במרפאת חוץ בקוריאה וכלל 64 משתתפים אשר חולקו אקראית לשלוש קבוצות התערבות ולקבוצת ביקורת. קבוצות ההתערבות קיבלו שמן לבנדר או אחד משני רכיביו הפעילים, linalool או linalyl acetate, בריכוז 1% מהול בשמן שקדים, בעוד שקבוצת הביקורת קיבלה שמן שקדים בלבד.
בכל הקבוצות, ההתערבות ניתנה באמצעות הרחה של 1 מ"ל מהשמן על פיסת בד שהוצבה סמוך לאף למשך 5 דקות. לאחר מכן המשתתפים התבקשו לנוח במשך 15 דקות, במטרה לאפשר ספיגה יעילה של החומרים הפעילים לזרם הדם.
לפני ההתערבות ובסיומה, הוערכו רמות הכאב באמצעות המדד SF-MPQ אשר כולל 3 רכיבים להערכת כאב:
ממצאי המחקר הצביעו על ירידה גדולה יותר באופן מובהק בהיבט הסנסורי של הכאב בשלוש קבוצות ההתערבות בהשוואה לקבוצת הפלסבו. הירידה בהיבט הרגשי של הכאב הייתה גדולה יותר בקבוצות שקיבלו שמן לבנדר ו-linalool. בנוסף, נמצאה ירידה משמעותית יותר בחומרת ובעוצמת הכאב בקבוצות ההתערבות לעומת קבוצת הביקורת.
החוקרים מסכמים כי הרחת שמן לבנדר ורכיביו הפעילים עשויה להיות יעילה בהפחתת כאב עצבי פוסט-הרפטי. הם מציעים כי שימוש בהתערבות זו עשוי לאפשר בעתיד הפחתה במינון או בתדירות השימוש במשככי כאבים קונבנציונליים בקרב מטופלים הסובלים מכאב מסוג זה, אולם נדרשים מחקרים מקיפים נוספים על מנת לאשש את הממצאים.
You J, Shin YK, Seol GH. Alleviating effect of lavender (Lavandula angustifolia) and its major components on postherpetic pain: a randomized blinded controlled trial. BMC Complement Med Ther. 2024 Jan 24;24(1):54.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38267936/
שמן מליסה להקלה על נטל התסמינים במטופלי דיאליזה
במחקר אקראי מבוקר משנת 2025 נבחנה היעילות של שמן אתרי מליסה (Melissa officinalis) להקלה על נטל התסמינים, בדגש על תסמיני חרדה, בקרב מטופלי דיאליזה.
המחקר נערך באיראן וכלל 68 משתתפים בני 50 בממוצע.
המשתתפים חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות שקיבלה שמן אתרי מליסה, או לקבוצת הביקורת שקיבלה שמן שקדים. בשתי הקבוצות הטיפול ניתן בהרחה באמצעות 20 מיקרוליטר שמן בצמר גפן שהוצמד לבגד המטופל למשך 20 הדקות הראשונות של טיפול הדיאליזה.
ההתערבות בוצעה שלוש פעמים בשבוע במשך חודש אחד (סה״כ 12 טיפולים).
השפעת ההתערבות הוערכה באמצעות שאלון STAI להערכת חרדה הכולל שני תתי-מדדים, חרדה תכונתית (Trait) וחרדה מצבית (State), בטווח ציונים של 20-80, וכן באמצעות שאלון DSI להערכת נטל התסמינים בקרב מטופלי דיאליזה בטווח ציונים של 0-50.
נמצא כי בהשוואה לקבוצת הביקורת, ההתערבות הובילה לשיפור מובהק סטטיסטית במדדים שנבדקו. עבור מדדי החרדה (חרדה תכונתית וחרדה מצבית) נמצא גודל אפקט בינוני, ואילו עבור נטל התסמינים הכולל נמצא גודל אפקט קטן.
בהשוואה לערכי הבסיס, בקבוצת ההתערבות נצפה שיפור מובהק בכל שלושת המדדים שנבדקו, בעוד שבקבוצת הביקורת נצפה שיפור מובהק רק במדד החרדה המצבית.
להלן הנתונים המספריים (ממוצעים לפני ואחרי ההתערבות):
טבלה
בנוסף, נמצא יתרון להתערבות בירידה בחומרת מספר תסמינים ספציפיים, ובהם עצירות, בחילות והקאות, שלשול, נפיחות ברגליים, התכווצויות שרירים, דאגה, חרדה וקשיי שינה. כמו כן, נצפתה ירידה בשכיחות המשתתפים שדיווחו על תסמיני חרדה ועל יובש בפה.
החוקרים מסכמים כי שימוש בשמן אתרי מליסה באמצעות הרחה עשוי להיות יעיל להפחתת נטל התסמינים ולהקלה על רמות החרדה בקרב מטופלי דיאליזה, ולפיכך עשוי לשמש כתוספת אפשרית לטיפול השגרתי באוכלוסייה זו.
Pasyar N, Aghababaei M, Rambod M, Zarshenas MM. The effectiveness of Melissa officinalis L. essential oil inhalation on anxiety and symptom burden of hemodialysis patients: a randomized trial study. BMC Complement Med Ther. 2025 Mar 13;25(1):103.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40082838/
ארומתרפיה לשיפור איכות השינה בקרב מאושפזים
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2025 נבחנה ההשפעה של ארומתרפיה על איכות השינה בקרב חולי לב מאושפזים.
בסקירה נכללו 13 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם בסך הכול 740 משתתפים בגיל 50-75.
במחקרים אלו נבדקה ההשפעה של שמן אתרי יחיד בהרחה, ובהם לבנדר (7 מחקרים) ורד (3 מחקרים), מנטה (2 מחקרים) ותפוז (מחקר אחד).
תדירות ההתערבות היומית הייתה פעם אחת או מספר פעמים ביום, במינון של 2-15 טיפות. משך ההתערבות הכולל נע בין לילה אחד ל-15 לילות.
קבוצת הביקורת קיבלה טיפול סטנדרטי בלבד או פלסבו.
איכות השינה הוערכה באמצעות המדדים PSQI (4 מחקרים) ו-SMHSQ (8 מחקרים), ובמחקר אחד באמצעות סולם ויזואלי אנלוגי (VAS).
בניתוח הכולל של התוצאות נמצא כי השימוש בארומתרפיה הוביל לשיפור באיכות השינה בהשוואה לקבוצת הביקורת.
ניתוח לפי תתי-קבוצות הדגים שיפור מובהק בקרב משתתפים מעל גיל 60, בהתערבויות שכללו שימוש בשמן ורד, במינון העולה על 3 טיפות, ובהתערבויות שנמשכו 3 ימים לפחות.
לא דווח על השפעות שליליות הקשורות להתערבות.
החוקרים מסכמים כי ממצאי המחקר מצביעים על יעילות השימוש בשמנים אתריים לשיפור איכות השינה בקרב מטופלים מאושפזים, ולכן ארומתרפיה עשויה לשמש כתוספת אפשרית לטיפול השגרתי באוכלוסייה זו.
Ye C, Huang X, Wang Z, Zuo S, Lin L. Effects of aromatherapy on sleep quality in hospitalized cardiac patients: A systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Complement Ther Med. 2025 Nov;94:103247.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40987424/
הפוטנציאל של תמציות נדיפות לוויסות מצבים רגשיים
במחקר קליני משנת 2025 נבחנה היעילות של תמציות נדיפות משלושה צמחי מרפא, ורד יפני (Rosa rugosa), אקורוס (Acorus tatarinowii) וגומא הפקעים (Cyperus rotundus), בוויסות מצבים רגשיים, תוך בחינת מנגנונים פיזיולוגיים והערכת היעילות הקלינית.
המחקר כלל 66 נשים בריאות בגיל 20-30.
המשתתפות עברו הערכה מקיפה שכללה מדדים פיזיולוגיים וביולוגיים שונים: EEG, לחץ דם, דופק, קצב לב, חום גוף וקצב נשימה.
בנוסף, הוערך מצב פסיכולוגי באמצעות שאלון SCL-90, הבוחן מגוון תסמינים פסיכולוגיים, כולל תלונות סומטיות, דפוסים קוגניטיביים והפרעות רגשיות. טווח הציונים הכולל במדד זה נע בין 90 ל-450, כאשר ציון מעל 160 הוגדר כמצוקה פסיכולוגית משמעותית מבחינה קלינית.
בתחילת המחקר מילאו כל המשתתפות את שאלון SCL-90 לצורך קביעת רמת הבסיס של מצבן הפסיכולוגי. החוקרים פיתחו מדד משולב של הנתונים הביולוגיים והפסיכולוגיים לצורך הערכה כוללת של המצב הרגשי.
כל המשתתפות עברו 4 תנאי התערבות בני 12 דקות כל אחד: מדידה ללא התערבות (בקרה), ו-3 מדידות נוספות תוך חשיפה ל-10 מ"ל תמצית נדיפה של ורד יפני, אקורוס או גומא הפקעים, עם הפרדה של 30 דקות בין התנאים (הערת מערכת – אופן החשיפה המדויק לתמציות אינו מפורט המאמר).
במהלך כל שלבי ההתערבות בוצע ניטור רציף של המדדים הפיזיולוגיים.
באופן כללי נמצא כי המדד המשולב שפותח במחקר הציג דיוק גבוה יחסית בזיהוי 11 מצבים רגשיים שונים.
ממצאי המחקר מצביעים על השפעות מובחנות לכל אחד מהצמחים:
בניתוח ייעודי לדיכאון נמצא כי מבין 39 משתתפות ללא תסמיני דיכאון בתחילת המחקר, ההתערבות תרמה להפחתת הסיכון להתפתחות תסמיני דיכאון אצל 33 מהן. ההשפעה הבולטת ביותר נמצאה בחשיפה לורד יפני, לאחר מכן לגומא הפקעים ולבסוף לאקורוס.
החוקרים מסכמים כי ממצאי המחקר מספקים עדות פיזיולוגית להשפעתם של צמחי מרפא אלה על ויסות מצבים רגשיים, ומצביעים על פוטנציאל יישומי בתחום ניהול בריאות הנפש. עם זאת, הם מדגישים כי מחקרים עתידיים צריכים להתמקד בבידוד התרכובות הפעילות בצמחים ובביסוס יעילותן באמצעות מחקרים קליניים מבוקרים.
Wang H, Qin D, Shi X, Fan M, Li W, Wang Y. Regulation of emotional states by volatile herbal extracts: Multisystem physiological evidence from Rosa rugosa, Acorus tatarinowii, and Cyperus rotundus. Complement Ther Med. 2025 Oct;93:103218.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40749807/
בריאות המעי
ההשפעה של חומרים מתחלבים על בריאות המעי
במחקר אקראי מבוקר משנת 2025 נבחנה ההשפעה של תוספי מזון מתחלבים על בריאות מערכת העיכול.
מתחלבים הם חומרים המשמשים בתעשיית המזון לשיפור מרקם המזון, הארכת חיי המדף ומניעת הפרדת רכיבים. הם מצויים במוצרים רבים, בהם יוגורטים, גלידות, מאפים, רטבים ועוד.
החוקרים מסבירים כי צריכת חומרים מתחלבים עשויה לעודד דלקת במעי, שעלולה לאורך זמן להוביל להתפתחות מחלות מעי דלקתיות. עם זאת, הראיות בבני אדם עדיין מוגבלות ומתמקדות במספר קטן יחסית של חומרים.
במחקר הנוכחי נבחנה ההשפעה של תזונה נטולת מתחלבים, וכן ההשפעה של הוספת סוגים שונים של מתחלבים לתפריט.
במחקר השתתפו 60 משתתפים בריאים, אשר הקפידו תחילה על דיאטה נטולת מתחלבים במשך שבועיים. לאחר מכן המשיכו המשתתפים באותה דיאטה במשך ארבעה שבועות נוספים, תוך הוספת אחד מהמתחלבים הבאים שניתנו בצורת בראוניז: קרבוקסימתיל-צלולוז, פוליסורבט 80, קרגינן, לציטין סויה, עמילן אורז טבעי, או ללא מתחלבים (קבוצת ביקורת).
החוקרים בחנו את השפעת ההתערבות על מדדים קרדיו-מטבוליים, הרכב אוכלוסיית חיידקי המעי, וכן סמנים של דלקת במעי ושל חדירות המעי.
לאחר שבועיים של דיאטה נטולת מתחלבים נצפתה ירידה מובהקת ברמות הכולסטרול.
לאחר הוספת המתחלבים נמצא כי מגוון חיידקי המעי נותר יציב, אך הרכב החיידקים הושפע מסוג ההתערבות וממשך החשיפה.
בהשוואה לקבוצת הביקורת, ריכוז חומצות השומן קצרות השרשרת היה נמוך יותר בקרב משתתפים שצרכו קרבוקסימתיל-צלולוז. מגמה דומה נצפתה גם בקרב משתתפים שצרכו מתחלבים אחרים, אם כי לא בכל המקרים נמצאה מובהקות סטטיסטית.
בסיום תקופת ההתערבות, לא נמצאו הבדלים בין קבוצת הביקורת לקבוצות שקיבלו מתחלבים במדדי קלפרוטקטין בצואה, במדד הדלקת CRP, ברמות הכולסטרול או במדדים מטבוליים נוספים. כמו כן, לא נצפו שינויים משמעותיים בסמנים של דלקת או בפעילות קרדיו-מטבולית.
עם זאת, בקרב משתתפים שצרכו קרגינן נצפתה עלייה בחדירות המעי בהשוואה לערכי הבסיס.
החוקרים מסכמים כי הוספת מתחלבים לתזונה עשויה להפחית את ריכוז חומצות השומן קצרות השרשרת במעי, אך לא נמצאה עדות להשפעה על דלקתיות או על מדדים מטבוליים. לחומצות שומן קצרות שרשרת תפקיד מרכזי בשמירה על בריאות המעי, אולם לא ברור מהי המשמעות של הירידה שנמצאה במחקר, שכן ההשלכות הקליניות עשויות להתבטא רק לאחר שנים. ממצאים אלה מצביעים על תועלת אפשרית בהפחתת מתחלבים בתזונה, אך יש צורך במחקרים נוספים לאישוש הממצאים ולבחינת ההשפעה ארוכת הטווח.
Wellens J, Vanderstappen J, Hoekx S, Vissers E, Luppens M, Van Elst L, Lenfant M, Raes J, Derrien M, Verstockt B, Ferrante M, Verbeke K, Matthys C, Vermeire S, Sabino J. Effect of Five Dietary Emulsifiers on Inflammation, Permeability, and the Gut Microbiome: A Placebo-controlled Randomized Trial. Clin Gastroenterol Hepatol. 2025 Aug 13:S1542-3565(25)00698-6.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40816342/
הפוטנציאל של גלוטמין להפחתת חדירות המעי
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2024 נבחנה ההשפעה של תיסוף גלוטמין על חדירות המעי.
הסקירה כללה 10 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם בסך הכול 352 משתתפים עם מצבים בריאותיים מגוונים. הגיל הממוצע של המשתתפים היה 46.5 שנים.
תיסוף גלוטמין ניתן באופן פומי במינונים שונים, שנעו בין 4 ל-30 גרם ליום, או במינון יחסי של 0.4-0.5 גרם לק״ג משקל גוף ליום. משך ההתערבות נע בין 7 ימים ל-8 שבועות.
קבוצות הביקורת קיבלו פלסבו, טיפול סטנדרטי בלבד או התערבות חלופית, כגון חלבון מי גבינה או גלוטמין במינון נמוך.
בניתוח הכולל של הנתונים לא נמצאה השפעה מובהקת לתיסוף גלוטמין על מדדים של חדירות המעי.
עם זאת, בניתוח לפי תתי-קבוצות נמצאה השפעה מיטיבה כאשר גלוטמין ניתן במינון גבוה של לפחות 30 גרם ליום, וכן במשך התערבות קצר יחסית של עד שבועיים.
החוקרים מציינים כי קיימות מספר מגבלות מתודולוגיות הכוללות הבדלים בין המחקרים במאפייני המשתתפים ובהתערבות, וכן היעדר תקנון מספיק לגורמים כמו ערכי הבסיס של גלוטמין, צריכה תזונתית או היבטים בריאותיים.
הם מסכמים כי ממצאי המחקר מצביעים על הפוטנציאל של גלוטמין להפחתת חדירות המעי תחת תנאים מסוימים, אולם נדרשים מחקרים נוספים להבהרת יעילות ההתערבות ולהגדרת מינונים ואוכלוסיות יעד מתאימות.
Abbasi F, Haghighat Lari MM, Khosravi GR, Mansouri E, Payandeh N, Milajerdi A. A systematic review and meta-analysis of clinical trials on the effects of glutamine supplementation on gut permeability in adults. Amino Acids. 2024 Oct 13;56(1):60.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39397201/
ההשפעה של פרוביוטיקה על מערכת העיכול
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2025 נבחנה ההשפעה של תוסף פרוביוטיקה על בריאות מערכת העיכול ועל היבטים פסיכולוגיים בקרב מבוגרים בריאים.
המחקר כלל שלב פרה-קליני, שבמהלכו הוערכה השפעת התוסף והודגם תפקידו במספר מסלולים מטבוליים, ובכללם מסלולי המטבוליזם של חומצות האמינו ארגינין, פרולין וטריפטופן.
בשלב הקליני נכללו 109 משתתפים בריאים בגילאי 19-45 אשר חולקו באופן אקראי לקבלת תוסף פרוביוטיקה או פלסבו למשך 8 שבועות. התוסף כלל חיידקים מהמין Bifidobacterium breve במינון של 10 מיליארד חיידקים ביום.
במהלך המחקר נבחנו תפקודי כבד, סמנים מטבוליים, מדדים קרדיווסקולריים והרכב הגוף.
בנוסף, המשתתפים מילאו שאלונים להערכת תלות באלכוהול (ADS), דיספפסיה (NDI), תסמינים במערכת העיכול (GIS), וכן מדד להערכת רגשות חיוביים ושליליים (PANAS). במקביל נבחנה השפעת ההתערבות על הרכב ותפקוד אוכלוסיית חיידקי המעי.
תוצאות המחקר הצביעו על כך שנטילת התוסף לוותה בשיפור ברמות הכולסטרול מסוג HDL וברמות הכולסטרול הכללי, וכן בשיפור בתסמיני מערכת העיכול ובמדדים מסוימים של מצב רגשי. בנוסף, נמצאה ירידה במדדי תלות באלכוהול, בעיקר בתסמינים של פגיעה בזיכרון לאחר צריכת אלכוהול ובדליריום הקשור לגמילה.
ספציפית, נמצא שיפור במדדי בריאות מערכת העיכול, שהתבטא בירידה בתסמיני דיספפסיה, ממצא המעיד על הפחתה בהשפעת הפרעות עיכול על התפקוד היומיומי. כמו כן נצפה שיפור במדד GIS, בעיקר בהיבטים הקשורים לתחושת רעב ושובע.
למרות שלא נמצא שינוי מובהק כולל במצב הרגשי, נצפתה מגמה של עלייה בציוני רגשות חיוביים לצד ירידה בציוני רגשות שליליים.
נטילת התוסף נמצאה בטוחה ונסבלה היטב על ידי המשתתפים.
החוקרים מסכמים כי תוסף הפרוביוטיקה תרם לשיפור מובהק בתסמינים הקשורים לצריכת אלכוהול, וכן הציג פוטנציאל לשיפור בריאות מערכת העיכול והבריאות המטבולית. לפיכך, התוסף עשוי להוות התערבות יעילה לשיפור הבריאות הגופנית והפסיכולוגית.
המחקר מומן באמצעות מענקי מחקר בלתי תלויים, והחוקרים מדווחים על היעדר ניגודי עניינים.
Dong Y, Cai Y, Tian H, Wen J, Han M, Tan Y, Zou K. The impact of Bifidobacterium breve BBr60 (BBr60) on metabolic and gastrointestinal health in healthy adults: A combined in vitro metabolomic and randomized, double-blind, placebo-controlled study. Clin Nutr. 2025 Aug;51:349-361.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40652782/
תוסף אצה ירוקה לשיפור בריאות מערכת העיכול
במחקר פיילוט כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2025 נבחנה ההשפעה של תוסף המופק מאצה ירוקה מהמין Tetradesmus obliquus על בריאות מערכת העיכול ועל מדדים של סטרס וחרדה בקרב מבוגרים בריאים הסובלים מתסמינים קלים עד בינוניים של הפרעות במערכת העיכול.
המחקר כלל 56 משתתפים בגיל ממוצע של 32 שנים וב-BMI ממוצע של 24.6.
המשתתפים חולקו אקראית לקבוצת התערבות שקיבלה את התוסף (Zengut™) במינון של 250 מ״ג ליום, ולקבוצת ביקורת שקיבלה פלסבו, למשך תקופה של 4 שבועות.
מדד התוצאה העיקרי היה השינוי בחומרת התסמינים במערכת העיכול, אשר הוערכו באמצעות מדדי GSRS ו-BSS. בנוסף נבחנו מדדים סובייקטיביים של מצב רוח, סטרס וחרדה, וכן נמדדה תגובת לחץ הדם לגירוי סטרס אקוטי (חשיפה לקור). במקביל נאספו דגימות צואה, דם ורוק לצורך הערכת סמנים ביולוגיים הקשורים לסטרס, לפעילות המערכת הסימפתטית ולבריאות המעי.
החוקרים מדווחים כי נטילת התוסף נמצאה בטוחה ונסבלה היטב על ידי המשתתפים.
תוצאות המחקר בקבוצת ההתערבות הצביעו על ירידה מובהקת בחומרת התסמינים הכללית במערכת העיכול על פי מדד GSRS, וכן על שיפור בתסמיני עצירות וקשיי עיכול. בנוסף, נצפה שיפור בהרכב אוכלוסיית חיידקי המעי.
בשתי הקבוצות נמצאה ירידה ברמות הסטרס, ובקבוצת ההתערבות נצפתה גם ירידה בציון רגשות שליליים. כמו כן, בקבוצה זו נצפתה ירידה ברמות chromogranin A, המשמש כסמן ביולוגי לסטרס, ללא השפעות שליליות על סמנים ביוכימיים אחרים.
החוקרים מסכמים כי ממצאי המחקר מצביעים על כך שנטילת תוסף המופק מהאצה Tetradesmus obliquus עשויה לתרום לשיפור בריאות מערכת העיכול, ייתכן באמצעות השפעה על הרכב חיידקי המעי. בנוסף, ייתכן כי לתוסף קיימת השפעה מיטיבה גם על מדדים פסיכולוגיים הקשורים למצב רוח ולסטרס. עם זאת, נדרשים מחקרים נוספים כדי לבחון את השפעתו בקרב אוכלוסיות הסובלות מרמות גבוהות של סטרס וחרדה.
המחקר נערך בשיתוף ובמימון חברת Microphyt המייצרת את התוסף.
Maltz S, Nacey AT, Maury J, Ghanem N, Lee SY, Aquilino TM, Graham EL, Wrigley SD, Whittington JM, Khandaker AM, Hart RA, Byrne L, Wei Y, Pradelles R, Johnson SA, Weir TL. Effects of Supplementation with Microalgae Extract from Tetradesmus obliquus Strain Mi175.B1.a on Gastrointestinal Symptoms and Mental Health in Healthy Adults: A Pilot Randomized, Double-Blind, Placebo-Controlled, Parallel-Arm Trial. Nutrients. 2025 Mar 10;17(6):960.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40289936/
תזונה, יוד ובריאות
צריכת אצות עלולה להוביל לצריכת יוד עודפת
במחקר קליני משנת 2026 הוערך מצב היוד, צריכת היוד ותפקוד בלוטת התריס בקרב צרכנים קבועים של אצות, וכן נבחנו השינויים במדדים אלו לאחר תקופה של 6 שבועות ללא צריכת אצות.
החוקרים מציינים כי אצות עשויות להוות מקור תזונתי ליוד, אולם חלק מסוגי האצות מכילים רמות גבוהות של יוד ועלולים להגביר את הסיכון לצריכה עודפת.
בהתאם להמלצות ארגון הבריאות העולמי (WHO) ולהמלצות הנהוגות במדינות הנורדיות, רמת הצריכה המספקת (AI) ליוד במבוגרים עומדת על 150 מק"ג ליום, וגבול הצריכה המרבית (UL), כפי שנקבעה על ידי הרשות האירופית לבטיחות מזון (EFSA), הוא 600 מק"ג ליום.
המחקר כלל 49 משתתפים משתי הערים הגדולות בנורבגיה, אשר דיווחו על צריכה קבועה של אצות.
צריכת האצות הוערכה באמצעות שאלון תדירות צריכת מזון ייעודי לאצות, ובתחילת המחקר ובסיומו נמדדו ריכוז יוד בשתן, קריאטינין בשתן ומדדי תפקוד בלוטת התריס.
בתחילת המחקר צריכת היוד החציונית הייתה 658 מק"ג ליום, מתוכה צריכת היוד שמקורה באצות הוערכה בכ-381 מק"ג ליום. ריכוז היוד בשתן עמד על 270 מק"ג/ליטר.
החוקרים מדגישים כי צריכת היוד החציונית הבסיסית חרגה מגבול הצריכה המרבית (UL).
לאחר 6 שבועות של הימנעות מצריכת אצות נצפתה ירידה מובהקת בצריכת היוד, לרמת צריכה חציונית של 189 מק"ג ליום, וריכוז היוד בשתן ירד ל-87 מק"ג/ליטר.
בנוסף, נצפתה ירידה מובהקת ברמת ה-TSH החציונית לאחר הפסקת צריכת האצות, כאשר הירידה הייתה בולטת יותר בקרב משתתפים שצרכו כמויות גבוהות יותר של אצות בתחילת המחקר. לעומת זאת, לא נמצאו שינויים מובהקים ברמות fT4 ו-fT3.
החוקרים מסכמים כי ממצאי המחקר מצביעים על כך שצריכת אצות בעלות תכולת יוד גבוהה עלולה להוביל לחריגה מהרמה המרבית המומלצת לצריכת יוד, וכי הפסקת הצריכה הביאה לירידה מובהקת ברמות ה-TSH.
Aakre I, Vogt EC, Myrmel LS, Lundebye AK, Helland OB, Henjum S, Dahl L, Markhus MW, Sleire SN, Løkken SJ, Rosendahl-Riise H. Impact of habitual seaweed consumption on iodine nutrition and thyroid function: a non-randomized pre-post clinical study. Eur J Nutr. 2026 Jan 16;65(1):27.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41543576/
ההשפעה של תחליפי חלב צמחיים על רמת היוד באוכלוסייה
בסקירה משנת 2025 נבחנה הספרות המחקרית העוסקת בתחליפי חלב צמחיים ובצריכת יוד, תוך התמקדות בהשלכות התזונתיות של מעבר מחלב פרה לתחליפים צמחיים ובדרכים לשיפור צריכת היוד.
לצד היתרונות הסביבתיים והתזונתיים של תזונה מבוססת צומח, תחליפי חלב צמחיים משתלבים בקלות בתפריט ואינם מחייבים שינוי בהרגלי האכילה. עם זאת, הם אינם מספקים בהכרח את אותם רכיבים תזונתיים כמו חלב פרה, ובמיוחד מיקרונוטריינטים חיוניים כגון יוד.
הסקירה מפרטת את תפקיד היוד בגוף ואת ההמלצות לצריכתו, ומציגה נתונים על מצב היוד באוכלוסייה בבריטניה והקשר בין צריכה תזונתית לרמות יוד.
אף שבאופן כללי רמות היוד בבריטניה תקינות, תתי-קבוצות מסוימות, בהן נשים הרות, נשים בגיל הפוריות וטבעונים, מצויות בסיכון לחסר.
בנוסף, צרכני תחליפי חלב צמחיים מאופיינים בצריכת יוד נמוכה יותר ובריכוזי יוד נמוכים יותר בהשוואה לאוכלוסייה הצורכת חלב פרה. נשים צעירות נוטות יותר מקבוצות אחרות לצרוך תחליפי חלב צמחיים, דבר המגביר את החשש לחסר ביוד בקבוצה זו.
עוד עולה כי ההשפעות ברמת האוכלוסייה של החלפת חלב מהחי בתחליפים צמחיים משתנות ותלויות בגורמים כגון האם התחליף נצרך בנוסף לחלב או במקומו, קיומם של מקורות יוד אחרים בתפריט, גיל, והאם תחליפי החלב מועשרים ביוד.
בבריטניה, מדינה שבה אין שימוש נרחב במלח מועשר ביוד, צריכת תחליפי חלב במקום חלב מהחי עלולה להוביל לחסר ביוד, שכן מוצרים אלו אינם בהכרח מספקים כמות יוד מספקת כדי לעמוד בהמלצות הצריכה.
החוקרים מדגישים כי המיתוג של חלב צמחי כ“תחליף” מבוסס על אופן השימוש בו, מבלי להתייחס להבדלים בתכולת המיקרונוטריינטים, לזמינותם הביולוגית ולהשלכות הבריאותיות של ההחלפה.
לפיכך, יש חשיבות להעלאת מודעות בקרב צרכנים ואנשי מקצוע לשימוש במוצרים מועשרים או בתוספים מתאימים בעת הצורך.
לבסוף, מודגש הצורך במחקר נוסף באשר לזמינות הביולוגית של רכיבים מוספים, לתפיסות הציבור ואנשי המקצוע, ולהשפעת האימוץ הנרחב של תחליפים צמחיים, במטרה לאפשר קבלת החלטות מושכלת בקרב קובעי מדיניות, יצרנים והציבור הרחב.
Nicol K, Nugent AP, Woodside JV, Hart KH, Bath SC. Plant-based milk alternatives: can they replace the iodine from UK cow's milk? Proc Nutr Soc. 2025 Jun 18:1-8.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40528364/
לא נמצא קשר בין צריכת יוד לסיכון לתמותה
במחקר עוקבה משנת 2025 נבחן הקשר בין צריכת יוד לבין הסיכון לתמותה בקרב האוכלוסייה בקוריאה.
החוקרים מציינים כי העדויות הקיימות בנושא זה מצומצמות ומתבססות בעיקר על מחקרים שנערכו באוכלוסיות מערביות. עם זאת, לאור צריכת היוד הגבוהה יחסית בקרב אוכלוסיות אסיאתיות והבדלים אפשריים ברגישות ליוד, קיים צורך לבחון קשר זה גם בהקשר של אוכלוסייה אסיאתית.
המחקר כלל 5,497 משתתפים מסקר הבריאות והתזונה של קוריאה בשנים 2013-2015. נתוני התמותה של המשתתפים נבחנו במסגרת מעקב שנמשך עד שנת 2021.
צריכת היוד הוערכה באמצעות ריכוז היוד בשתן, והמשתתפים סווגו לארבע קטגוריות: מתחת לדרישה הממוצעת (1,654 משתתפים), רמה תקינה נמוכה (1,444 משתתפים), רמה תקינה גבוהה (1,625 משתתפים) ומעל לגבול הצריכה המרבית (UL) (774 משתתפים).
ריכוז היוד החציוני בכלל המדגם עמד על 275 מק"ג לליטר, בעוד שצריכת היוד החציונית המוערכת הייתה 240 מק"ג ליום.
במהלך תקופת מעקב חציונית של 8.4 שנים תועדו 139 מקרי תמותה בקרב המשתתפים.
בהשוואה לקבוצת הייחוס של רמת צריכה תקינה נמוכה (207 מק"ג ליום), צריכת יוד מעל לגבול הצריכה המרבית (2,035 מק"ג ליום) לא נמצאה קשורה באופן מובהק לעלייה בסיכון לתמותה מכל גורם, לתמותה קרדיווסקולרית או לתמותה מסרטן.
לא נמצאו קשרים מובהקים נוספים, וממצאים דומים התקבלו גם בניתוח שהתבסס על ריכוז היוד בשתן.
בנוסף, התוצאות נותרו ללא שינוי גם לאחר הוצאה מהניתוח של משתתפים עם מחלות של בלוטת התריס או מקרים של תמותה מוקדמת, ולא נמצאו הבדלים בתוצאות לפי גיל או מין.
החוקרים מסכמים כי לא נמצא קשר בין צריכת היוד המוערכת או ריכוז היוד בשתן לבין הסיכון לתמותה, תוצאות אלה מצביעות על כך שהקשר בין חשיפה ליוד לבין תמותה עשוי להשתנות בין אוכלוסיות.
Cho JH, Kim JY, Ko NG, Park H, Kwan BS, Han JM, Suh S, Bae JC, Kim TH, Kim SW, Chung JH, Bak HR, Kim HI. Iodine Intake and Risk of Mortality: Evidence from a Nationally Representative Korean Cohort. Nutrients. 2025 Dec 10;17(24):3859.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41470803/
הקשר בין תזונה עשירה ביוד לבין סרטן בלוטת התריס
במחקר תצפיתי משנת 2024 נבחן הקשר בין צריכת מזונות עשירים ביוד לבין השכיחות של סרטן בלוטת התריס.
במסגרת מחקר מבוסס אוכלוסייה שנערך בקוריאה, זוהו קבוצות המזון המרכזיות התורמות לצריכת יוד, ונבדק הקשר בין רמת הצריכה שלהן לבין השכיחות של סרטן בלוטת התריס.
המחקר כלל 169,057 משתתפים בני 40 ומעלה, עבורם נאספו נתונים תזונתיים מלאים.
על פי דיווחי המשתתפים, קבוצות המזון שתרמו במידה הרבה ביותר לצריכת היוד באוכלוסייה זו היו ביצים, אצות ומוצרי חלב. המשתתפים סווגו לארבע קטגוריות בהתאם לתדירות הצריכה השבועית של כל קבוצת מזון: עד פעם אחת בשבוע, 1-2 פעמים בשבוע, 3-4 פעמים בשבוע, ו-5 פעמים בשבוע ומעלה.
מבין כלל המשתתפים, שיעור השכיחות של סרטן בלוטת התריס עמד על 0.55% (930 משתתפים), כאשר מרבית המקרים אובחנו בנשים.
להלן הממצאים בהתייחס לכל קבוצת מזון:
החוקרים מסכמים כי ממצאי המחקר מצביעים על יתרון אפשרי לצריכת אצות מספקת ולשילוב מוצרי חלב בתפריט, בכל הנוגע לסיכון לסרטן בלוטת התריס. עם זאת, הם מדגישים כי נדרשים מחקרים נוספים להערכת הקשר ארוך הטווח, ובפרט מחקרים שיבחנו את ריכוז היוד בשתן כמדד ביולוגי אובייקטיבי לחשיפה, מעבר להערכת צריכה תזונתית מדווחת.
הערת מערכת: יש לפרש את הממצאים בזהירות שכן מערך המחקר ואופן איסוף הנתונים אינם מאפשרים לבסס באופן ברור את סדר הזמנים ולהעריך את רמת החשיפה ליוד לפני המחלה.
Kwon YJ, Lee HS, Kang SW, Lee JW. Association between Consumption of Iodine-Rich Foods and Thyroid Cancer Prevalence: Findings from a Large Population-Based Study. Nutrients. 2024 Apr 3;16(7):1041.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38613074/
הטיפול בנוירופתיה סכרתית
ההשפעה של נ-אצטיל ציסטאין במטופלים עם נוירופתיה סוכרתית
במחקר אקראי מבוקר משנת 2025 נבחנה היעילות והבטיחות של נ-אצטיל ציסטאין (NAC) במינון גבוה בקרב מטופלים הסובלים מנוירופתיה סוכרתית.
המחקר כלל 90 משתתפים אשר חולקו אקראית לקבלת הטיפול הסטנדרטי בלבד, או הטיפול הסטנדרטי בשילוב NAC במינון 2,400 מ"ג ליום למשך 12 שבועות.
החוקרים בחנו את השפעת ההתערבות על מדדים של פעילות נוגדת חמצון ונוגדת דלקת, וכן על מדדים קליניים של נוירופתיה, עוצמת הכאב ואיכות החיים.
תוצאות המחקר הראו כי נטילת NAC לוותה בעלייה מובהקת במדדי נוגדי החמצון NRF-2 (עלייה של 25.3%) ו-GPx (עלייה של 100%), לצד ירידה במדד הדלקת TNF-α (ירידה של 21.45%), בהשוואה למגמה הפוכה שנצפתה בקבוצת הביקורת.
בנוסף, בקבוצת ההתערבות נצפו רמות נמוכות יותר של המוגלובין מסוכרר ושל האנזים AST.
עוד נמצא כי ההתערבות הובילה לירידה מובהקת במדדי נוירופתיה ובציוני הכאב, וכן לשיפור בציון הכולל של איכות החיים ובתת-התחומים של חרדה, רמת אנרגיה וניידות.
עם זאת, נראה כי השפעות שליליות במערכת העיכול עשויות להוות גורם מגביל בשימוש במינונים גבוהים של התוסף. אף שבמחקר נכללו בתחילה 90 משתתפים, רק 56 השלימו את תקופת ההתערבות. במהלך המחקר דווחו מספר השפעות שליליות הקשורות לנטילת התוסף, בהן פריחה עורית אצל שלושה משתתפים, וכן חמישה משתתפים שפרשו מהמחקר בשל בחילות, הקאות ואי-נוחות בקיבה.
החוקרים מסכמים כי מתן NAC במינון גבוה עשוי לתרום להפחתת תהליכי דלקת ולהגברת הפעילות נוגדת החמצון, ובכך להביא לשיפור בתוצאות הקליניות, המתבטא בירידה במדדי נוירופתיה וכאב ובשיפור במדדי איכות החיים.
Emara SM, Fahmy SF, AbdelSalam MM, Wakeel LME. Effect of high-dose N-acetyl cysteine on the clinical outcome of patients with diabetic peripheral neuropathy: a randomized controlled study. Diabetol Metab Syndr. 2025 Mar 4;17(1):79.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40038825/
תוספים נוגדי חמצון להקלה על כאב נוירופתי
במחקר תצפיתי רטרוספקטיבי משנת 2025 נבחנה ההשפעה של תוספים נוגדי חמצון בקרב חולי סוכרת סוג 2 הסובלים מנוירופתיה היקפית.
המחקר נערך בתנאי "עולם אמיתי", כאשר מתוך 750 מטופלים עם סוכרת מסוג 2 שנבדקו, 98 (13%) אובחנו עם נוירופתיה סוכרתית. הגיל הממוצע של מטופלים אלה היה 67 שנים, משך הסוכרת הממוצע עמד על כ-11 שנים, רמת ההמוגלובין המסוכרר הייתה 8.1%, ו-43.8% מהם טופלו באינסולין.
המטופלים קיבלו במשך 12 שבועות שלושה סוגי תיסוף בהשוואה לקבוצת ביקורת שלא קיבלה טיפול:
כלל המשתתפים מילאו שאלונים להערכת מידת המוגבלות ואיכות החיים, כאשר מדד התוצאה העיקרי שנבחן היה השינוי בעוצמת הכאב הנוירופתי.
ממצאי המחקר הראו כי בכל קבוצות התוספים נצפתה ירידה מובהקת בעוצמת הכאב בהשוואה לערכי הבסיס וכן ביחס לקבוצת הביקורת.
במהלך תקופת המחקר לא דווחו השפעות שליליות הקשורות להתערבות.
החוקרים מסכמים כי בדומה לחומצה אלפא-ליפואית, גם רכיבים נוספים בעלי פעילות ספציפית במנגנונים הקשורים להיווצרות כאב נוירופתי, כגון נ-אצטיל ציסטאין וגלוטתיון, נמצאו יעילים בהפחתת עוצמת הכאב.
Armeli Grigio L, Boci D, Di Vieste G, Cassanelli G, Epis OM, Viadana A, Bertuzzi F, Pintaudi B. Real-World Effectiveness of Different Nutraceutical Formulations on Pain Intensity of Subjects with Diabetic Peripheral Neuropathy: An Observational, Retrospective, Case-Control Study. Biomedicines. 2025 Jun 8;13(6):1407.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40564126/
האם אומגה 3 תורמת לטיפול בנוירופתיה סוכרתית?
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2025 הוערכה ההשפעה של תיסוף אומגה 3 לטיפול בחולי סוכרת הסובלים מפולינוירופתיה סימטרית מרוחקת ומפושטת (DSPN), פגיעה מפושטת במספר רב של עצבים היקפיים.
החוקרים מציינים כי כיום אין טיפול יעיל ל-DSPN, וכי קיים בסיס ביולוגי לכך שאומגה 3 עשויה להשפיע על תפקוד העצבים ההיקפיים. עם זאת, קיימת אי-ודאות בנוגע לתועלת האפשרית של הטיפול וכן לגבי הנזקים האפשריים הכרוכים בו.
בסקירה נכללו רק מחקרים אקראיים מבוקרים שבחנו תיסוף אומגה 3 בהשוואה לפלסבו או להיעדר התערבות, למשך תקופה של לפחות 180 ימים.
בפועל, רק שני מחקרים שעמדו בקריטריונים אלה נכללו בסקירה, ובהם בסך הכול 87 משתתפים.
על סמך ממצאים ממחקר אחד (43 משתתפים עם סוכרת מסוג 1), נטילת תוספי אומגה 3 במשך 6 חודשים עשויה להשפיע במידה מועטה בלבד, או שלא להשפיע כלל, על הסיכון קצר הטווח להתפתחות פגיעה בתפקוד העצבים ההיקפיים, על תסמיני נוירופתיה היקפית או על איכות החיים הקשורה לבריאות, בהשוואה לפלסבו.
מניתוח משולב של שני המחקרים (78 משתתפים) עולה כי ייתכן שאין הבדל משמעותי בין תוספי אומגה 3 לבין פלסבו מבחינת הסיכון להשפעות שליליות, אולם רמת הוודאות של הראיות נמוכה.
המחקרים שנכללו לא דיווחו נתונים לגבי כאב או השפעות שליליות שהובילו להפסקת הטיפול.
החוקרים מסכמים כי אין די נתונים כדי להסיק מסקנות לגבי השפעת תוספי אומגה 3 על פגיעה בעצבים ההיקפיים, על שיפור תסמיני נוירופתיה היקפית או על איכות החיים בקרב מבוגרים עם סוכרת. עוד הם מדגישים כי אף שאין עדות ברורה לנזקים הקשורים לטיפול באומגה 3, נדרשים מחקרים נוספים כדי להבהיר את הסיכונים האפשריים.
Britten-Jones AC, Linstrom TA, Makrai E, Singh S, Busija L, MacIsaac RJ, Roberts LJ, Downie LE. Omega-3 fatty acid supplementation for distal symmetrical peripheral neuropathy in adults with diabetes mellitus. Cochrane Database Syst Rev. 2025 Sep 24;9(9):CD014623.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40990181/
דיקור לטיפול בנוירופתיה סוכרתית
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2023 הוערכה היעילות של טיפול בדיקור בקרב מטופלים הסובלים מנוירופתיה סוכרתית.
הסקירה כללה 19 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם בסך הכול 1,276 משתתפים.
המחקרים בחנו את השפעת הדיקור על עוצמת הכאב, הן כאשר ניתן כטיפול יחיד והן כאשר ניתן בשילוב עם התערבויות טיפוליות נוספות. קבוצות הביקורת לא קיבלו כל התערבות או התערבות אחרת כגון דיקור מדומה או טיפול סטנדרטי.
הניתוח המשולב של הנתונים הצביע על שיפור מובהק בקבוצת ההתערבות במדדי עוצמת הכאב, בשיעור היעילות הכולל של הטיפול ובמדד של נוירופתיה קלינית.
בנוסף, בשלושה מחקרים שבהם נבחנה השפעת הטיפול על איכות החיים נמצא שיפור מובהק במדד זה בקרב המטופלים שקיבלו דיקור.
באשר לבטיחות הטיפול, מבין שבעה מחקרים שבחנו השפעות שליליות, במחקר אחד דווחו מספר מקרים של השפעות שליליות בקבוצת ההתערבות, כגון בחילה ונימול; במחקר אחר דווח על שכיחות גבוהה יותר של השפעות שליליות דווקא בקבוצת הביקורת; ובחמישה מחקרים נוספים לא דווח כלל על השפעות שליליות בקבוצת הדיקור.
החוקרים מסכמים כי ממצאי המחקר מצביעים על כך שטיפול בדיקור עשוי לשפר באופן מובהק כאב על רקע נוירופתיה סוכרתית. בנוסף, נמצא כי הטיפול עשוי לתרום לשיפור מסוים באיכות החיים, תוך שיעור נמוך יחסית של השפעות שליליות. לפיכך, ממצאים אלה מספקים בסיס לשילוב דיקור כאפשרות טיפולית עבור מטופלים עם נוירופתיה סוכרתית.
Li X, Liu Y, Jing Z, Fan B, Pan W, Mao S, Han Y. Effects of acupuncture therapy in diabetic neuropathic pain: A systematic review and meta-analysis. Complement Ther Med. 2023 Nov;78:102992.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37805054/
