גידול הידרופוני | ביוטיקה לחולי סוּכרת | דלקת מפְרקים ניוונית בברך
היבטים בריאותיים של גידול הידרופוני:
מיקרוגרינס כמזון פונקציונלי,
חשיפה נמוכה יותר למזהמים,
תכולת ויטמינים נוגדי חמצון,
חסה – גידול הידרופוני למול קרקע,
השוואת שיטות גידול של ארוגולה,
והבדלים בין עגבניות בשיטות גידול שונות.
ביוטיקה לחולי סוּכרת:
ההשפעה של סינביוטיקה ופרוביוטיקה,
תוסף פרוביוטיקה בקרב חולי סוכרת,
וההשפעה של פרה-ביוט.
דלקת מפְרקים ניוונית בברך:
תרגולי גוף-נפש להקלה על כאב,
יוגה לסובלים מדלקת מפרקים,
הפוטנציאל של לבונה,
וההשפעה של רפואה סינית.
היבטים בריאותיים של גידול הידרופוני
להלן שני מחקרים העוסקים בהרכב התזונתי של מיקרוגרינס, שהם עלים צעירים של ירקות, דגנים, צמחי תבלין וצמחי בר שנקצרים בין שלב הנביטה להופעת העלים הבוגרים, ונחשבים בשלב זה עשירים במיוחד ברכיבים תזונתיים.
במחקר משנת 2023 נבדקה תכולת המטבוליטים ונוגדי החמצון בארבעה סוגי מיקרוגרינס בגידול הידרופוני.
יש לציין כי גידול הידרופוני מאפשר שליטה מדויקת בתנאי הסביבה של הצמח, מקטין שימוש בקרקע ומים, ומאפשר קצב גידול מהיר ומחזורי גידול מרובים לאורך כל השנה.
במסגרת המחקר נבדקו עלי אלפלפה (Medicago sativa), סלק (Beta vulgaris), כרוב סגול (Brassica oleracea) ושומר (Foeniculum vulgare).
הממצאים הראו כי בכל סוגי העלים היכולת נוגדת החמצון הייתה דומה.
עלי שוּמר נמצאו עשירים במיוחד בסך הרכיבים הפנוליים, הן פלבוֹנואידים והן לא-פלבוֹנואידים, וכן בוִיטמין C ובקרוֹטנואידים. עלי אלפלפה היו בעלי התכולה הגבוהה ביותר של כלורופיל, כאשר גם עלי השומר התאפיינו ברמות כלורופיל גבוהות.
החוקרים מסכמים כי למיקרוגרינס הגדלים בשיטות הידרופוניות פוטנציאל משמעותי כמזון פונקציונלי התורם לבריאות, ולכן מומלץ לשלבם בתזונה היומית.
במחקר משנת 2025 נערכה השוואה בין האיכות התזונתית של שישה סוגי מיקרוגרינס: ברוקולי, צנון שחור, סלק, אפונה, חמנייה ושעועית.
במסגרת המחקר העלים גודלו על מצע שתילה ייעודי, ולא באדמה רגילה או בשיטה הידרופונית.
נמצא כי רמות ויטמין C השתנו בין הסוגים, החל מ-33 מ"ג ל-100 גרם עלים טריים בסלק ועד 80 מ"ג בשעועית.
כל סוגי העלים היו עשירים במגוון מינרלים: אשלגן בטווח 187-416, מגנזיום 46-87, סידן 67-149, זרחן 2.6-4.9 (מ"ג ל-100 גרם עלים טריים); וכן ברזל 524-2,610, מנגן 176-350, אבץ 32-130, נחושת 459-956 (מק"ג ל-100 גרם עלים טריים).
בתכולת הסוכרים נמצא כי רמת הגלוקוז הייתה גבוהה יותר מזו של הסוכרוז והפרוקטוז, בטווח של 0.114-0.580 מ"ג.
כמו כן נמצאו הבדלים בין הסוגים בהרכב החומצות האורגניות, בתכולת התרכובות הפנוליות והפלבונואידים וביכולת נוגדת החמצון.
להלן עיקרי הממצאים ביחס לכל סוג עלים:
החוקרים מסכמים כי בשל ההרכב התזונתי העשיר של מיקרוגרינס הם מהווים מזון בעל פוטנציאל משמעותי לקידום בריאות, ולכן מומלץ לשלבם בתזונה היומית.
Fabek Uher S, Radman S, Opačić N, Dujmović M, Benko B, Lagundžija D, Mijić V, Prša L, Babac S, Šic Žlabur J. Alfalfa, Cabbage, Beet and Fennel Microgreens in Floating Hydroponics-Perspective Nutritious Food? Plants (Basel). 2023 May 25;12(11):2098.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37299078/
Balik S, Elgudayem F, Dasgan HY, Kafkas NE, Gruda NS. Nutritional quality profiles of six microgreens. Sci Rep. 2025 Feb 20;15(1):6213.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39979322/
במחקר משנת 2024 נבחנה התכולה של חומרים מזהמים בארבעה סוגי ירקות, בהשוואה בין גידול הידרופוני לגידול מסורתי בקרקע.
במסגרת המחקר נבדקו 120 חומרי הדברה, 18 פְתָאלֵטים (PAEs) ושתי מתכות כבדות (עופרת וקדמיום) ב-177 דגימות של חסה, סלרי, עגבניות ומלפפונים.
ממצאי המחקר העלו כי לפחות חומר הדברה אחד זוהה ב-84% מהדגימות שמקורן בגידול מסורתי, לעומת 30% בלבד מהדגימות ההידרופוניות (p<0.0001). לא נמצאו הבדלים מובהקים בין שיטות הגידול בכל הנוגע לריכוזי ה־PAEs.
רמות העופרת והקדמיום נמצאו גבוהות באופן משמעותי בירקות שגודלו בקרקע בהשוואה לאלו שגודלו בשיטה ההידרופונית, כאשר העופרת מהווה את המזהם המתכתי העיקרי בכלל הדגימות.
הערכת מדד הסיכון הכולל (Hazard Index) העלתה ערך של 0.64 לירקות שגודלו בקרקע ו-0.22 לירקות הידרופוניים. מאחר שהערכים נמוכים מ-1, החוקרים מציינים כי רמת החשיפה אינה מהווה סיכון בריאותי משמעותי, אולם רמת הסיכון נמוכה יותר בגידול הידרופוני.
החוקרים מסכמים כי גידול הידרופוני מאופיין בחשיפה נמוכה יותר למזהמים, כאשר חומרי הדברה ו-PAEs הם מקורות הזיהום העיקריים, בעוד שהחשיפה למתכות כבדות נמוכה יחסית. הם מדגישים כי שימוש במי השקיה נקיים וניטור קפדני של שאריות חומרי הדברה עשויים לתרום להפחתה נוספת בסיכון הבריאותי.
Chen S, Yao C, Zhou J, Ma H, Jin J, Song W, Kai Z. Occurrence and Risk Assessment of Pesticides, Phthalates, and Heavy Metal Residues in Vegetables from Hydroponic and Conventional Cultivation. Foods. 2024 Apr 10;13(8):1151.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38672824/
במחקר משנת 2025 הוערכה תכולת ויטמינים נוגדי חמצון בפירות וירקות שגודלו במערכת הידרופונית לעומת גידול בקרקע.
החוקרים מציינים כי לנוגדי חמצון המצויים בפירות וירקות תפקידים מטבוליים חיוניים הקשורים בהפחתת הסיכון למחלות כרוניות. עם זאת, הריכוז שלהם במזון עשוי להשתנות בהתאם לשיטת הגידול.
במסגרת המחקר נבדקה רמת בטא קרוטן, ויטמין C וויטמין E בתרד, עגבניות ותותים באמצעות 10 דגימות מגידול הידרופוני ו-10 דגימות מגידול בקרקע באזור מסוים בקניה.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד
במחקר משנת 2024 נערכה השוואה בין חסה שגודלה במערכת הידרופונית לבין חסה שגודלה בקרקע, במטרה לבחון הבדלים במדדי צמיחה ובאיכות ביוכימית.
החוקרים מציינים כי גידול הידרופוני הפך בשנים האחרונות לשיטה בולטת בחקלאות המודרנית, אולם קיימת אי-ודאות באשר להבדלים באיכות הצמח בהשוואה לגידול בקרקע.
המדדים שנבדקו כללו גובה הצמח, מספר העלים, אורך ורוחב העלים, משקל טרי ויבש של השורש והנוף, תכולת לחות ואפר, סך הפנולים, פלבונואידים, פעילות נוגדת חמצון, כלורופיל a, כלורופיל b ובטא קרוטן. לצורך כך גודלה חסה רומית במשך 35 ימים הן בקרקע והן במערכת הידרופונית.
תוצאות המחקר הראו כי קרא עוד
במחקר משנת 2025 נבחנה השפּעת שיטת הגידול על האיכות, ההרכב המינרלי והבטיחות של ארוגולה (רוקט, Eruca sativa), תוך הערכת השלכות בריאותיות אפשריות. בנוסף, נבדקה האפשרות לשלב פרמטרים אלו עם ניתוח איזוטופי של חנקן לצורך הבחנה יעילה בין ארוגולה שמקורה במערכות גידול שונות.
החוקרים מציינים כי אף שבטיחותם ואיכותם התזונתית של ירקות עליים מושפעות משיטת הגידול, המידע ההשוואתי בין מערכות אגרו-אקולוגיות, קונבנציונליות והידרופוניות עדיין מוגבל.
במסגרת המחקר נבחנו דגימות ארוגולה משלוש שיטות גידול אלו.
הניתוח המיקרוביולוגי הצביע על איכות גבוהה במיוחד של ארוגולה שגודלה בשיטה ההידרופונית, כאשר קוליפורמים צואתיים, אי-קולי וסלמונלה, לא אותרו באף אחת מהדגימות.
בדגימות זוהו מגוון יסודות מינרליים וחומרים רעילים. ריכוזים גבוהים יותר של קדמיום, ברזל, מנגן, ניקל, עופרת וסטרונציום נמצאו בארוגולה שגודלה במערכות קונבנציונליות ואגרו-אקולוגיות, בעוד שבארוגולה הידרופונית נמדדו ריכוזים גבוהים יותר של מגנזיום ואבץ.
הערכת הסיכון הבריאותי העלתה כי קרא עוד
במחקר שנערך בשנת 2024 באקוודור הושוותה תכולת רכיבים נוגדי חמצון, מינרלים ומזהמים, וכן פעילות נוגדת חמצון בעגבניות שגודלו בשיטות קונבנציונליות, אורגניות והידרופוניות.
החוקרים מציינים כי בשנים האחרונות ניכרת העדפה גוברת של צרכנים למזונות שמקורם במערכות ייצור המאופיינות בניהול אחראי של משאבי טבע, כגון חקלאות אורגנית והידרופונית. עם זאת, בספרות המדעית קיימות עדיין סתירות בנוגע לערכם התזונתי של מזונות שמקורם בשיטות גידול שונות.
במסגרת המחקר נבדקה תכולת נוגדי החמצון, ויטמין C, ליקופן, רכיבים פנוליים וחומצות שומן חיוניות, המינרלים נחושת, ברזל, מנגן ואבץ, והמזהמים קדמיום ועופרת, וכן נמדד הנטרול של רדיקלים חופשיים.
תוצאות המחקר הראו כי קרא עוד
ביוטיקה לחולי סוּכרת
להלן שני מחקרים הבוחנים את ההשפעה של תוספי סינביוטיקה ופרוביוטיקה בקרב חולי סוכרת.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2024 הוערכה התרומה של תוספי סינביוטיקה ופרוביוטיקה לשיפור האיזון הגליקמי בקרב חולים עם סוכרת מסוג 1 ומסוג 2.
בסקירה נכללו 41 מחקרים אקראיים מבוקרים, בהם השתתפו 2,991 חולים. ההתערבויות כללו נטילה של סינביוטיקה ופרוביוטיקה מסוגים שונים, בעיקר מזני Lactobacillus, למשך תקופות שנעו בין 6 ל-12 שבועות.
בניתוח הכולל של הנתונים נמצא שיפור מובהק סטטיסטית במדדים מרכזיים של איזון גליקמי, ובהם רמות המוגלובין מסוכרר, גלוקוז בצום ורמות אינסולין בסרום.
עם זאת, זוהתה הטרוגניות מסוימת בין תוצאות המחקרים, המעידה כי עוצמת ההשפעה עשויה להיות תלויה בגורמים שונים כגון מאפייני האוכלוסייה הנבדקת, סוג הסוכרת והרכב התוסף.
בניתוח לפי תתי-קבוצות הודגמו הבדלים מובהקים ביעילות ההתערבות בהתאם לזנים שנכללו בתוסף וכן לפי אזור גיאוגרפי, ממצא המצביע על אפשרות להשפעות סביבתיות או תזונתיות נלוות.
באופן כללי, קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2025 נבחנה ההשפעה של תוסף סינביוטיקה לעומת פרוביוטיקה על מדדי האיזון הגליקמי בקרב חולי סוכרת סוג 2.
במחקר השתתפו 120 נבדקים בגיל חציוני של 59 שנים, אשר חולקו באופן אקראי לשלוש קבוצות: תוסף פרוביוטיקה המכיל חיידקי Bifidobacterium animalis; תוסף סינביוטיקה הכולל Bifidobacterium animalis בשילוב פרה-ביוטיקה מסוג GOS; וקבוצת פלסבו.
בהשוואה לערכי הבסיס, קרא עוד
להלן שני מחקרים בהם נבחנה ההשפעה של תוסף פרוביוטיקה המכיל חיידקי Bifidobacterium animalis בקרב משתתפים עם סוכרת סוג 2.
במחקר אקראי מוצלב משנת 2025 נבדקה ההשפעה של תוסף פרוביוטיקה המבוסס על חיידקי Bifidobacterium animalis על מדדים מטבוליים וחיסוניים בקרב חולי סוכרת סוג 2.
המחקר, שנערך בתאילנד, כלל 44 משתתפים בגיל 35-65 אשר נטלו בסדר אקראי תוסף פרוביוטיקה או פלסבו, כל אחד למשך 6 שבועות עם הפרדה של 4 שבועות בין התנאים.
התוסף (BA-2591) ניתן במינון של 3 כמוסות ליום, סה"כ 1,050 מ"ג, והכיל לפחות 1 מיליארד חיידקים לגרם.
נמצא כי קרא עוד
במחקר כפול סמיות מבוקר פלסבו משנת 2025 נבדקה ההשפעה של תוסף פרוביוטיקה על האיזון הגליקמי ועל הרכב חיידקי המעי בקרב חולי סוכרת סוג 2.
המחקר כלל 80 משתתפים אשר קיבלו טיפול תרופתי קבוע במטפורמין. בנוסף, המשתתפים חולקו באופן אקראי לנטילת תוסף פרוביוטיקה או פלסבו למשך 12 שבועות.
התוסף BLa80 שסופק על ידי חברת Wecare Probiotics הכיל כ-20 מיליארד חיידקים ליום מהזן Bifidobacterium animalis.
בדיקות דם ודגימות צואה נאספו בתחילת תקופת ההתערבות ובסיומה.
נמצא כי קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2024 הוערכה ההשפעה של תוספי פרה-ביוטיקה ושל התערבות תזונתית על הרכב חיידקי המעי ועל האיזון הגליקמי בקרב משתתפים עם טרום-סוכרת או סוכרת סוג 2.
בסקירה נכללו 8 מחקרי התערבות, מתוכם 7 מחקרים כללו משתתפים עם סוכרת סוג 2 ומחקר אחד כלל משתתפים עם טרום-סוכרת.
במחקר אחד נבדקה ההשפעה של דיאטה ים-תיכונית כאשר במחקרים האחרים נבדקה ההשפעה של תוספי פרה-ביוטיקה מסוגים שונים, בעיקר אינולין ו-GOS. משך ההתערבות נע בין 4 ל-12 שבועות.
בניתוח הכולל של הנתונים קרא עוד
דלקת מפְרקים ניוונית בברך
במטה-אנליזה משנת 2025 הוערכה היעילות של תרגולי גוף-נפש שונים להקלה על כאב בקרב מטופלים עם דלקת מפרקים ניוונית בברך.
הניתוח התבסס על נתונים מ-13 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם סך הכול 558 משתתפים בגיל ממוצע שנע בין 61 ל-76.
ב-5 מהמחקרים נבחנה ההשפעה של טאי-צ'י, ב-5 מחקרים נבחנה ההשפעה של יוגה וב-3 מחקרים נבדקה ההשפעה של צ'י-קונג.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר משנת 2025 נבחנה היעילות של תרגול יוגה בהשוואה לתרגילי חיזוק בקרב מטופלים מעל גיל 40 הסובלים מדלקת מפרקים ניוונית בברך.
המחקר כלל 117 משתתפים אשר חולקו אקראית לתרגול יוגה או תרגילי חיזוק.
במהלך 12 השבועות הראשונים השתתפו הנבדקים בשני אימונים קבוצתיים שבועיים בהנחיית פיזיותרפיסטים ומדריכי יוגה, וכן באימון ביתי אחד בשבוע. לאחר מכן המשיכו המשתתפים בתוכנית של שלושה אימונים ביתיים שבועיים למשך 12 שבועות נוספים.
מדד התוצאה העיקרי היה השינוי בעוצמת הכאב, שנמדד באמצעות סולם דירוג בין 0 ל-100. בנוסף נבחנו מדדים משניים של כאב, תפקוד גופני ואיכות חיים.
ממצאי המחקר הראו כי קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2024 הוערכה היעילות של לבונה (Boswellia) לטיפול בדלקת מפרקים ניוונית בברך.
הסקירה כללה 15 מחקרים אשר נותחו בשתי מטה-אנליזות נפרדות: האחת כללה 11 מחקרים ובהם 820 משתתפים, שדיווחו על תוצאות באמצעות מדד WOMAC להערכת חומרת דלקת מפרקים ניוונית; השנייה כללה 12 מחקרים ובהם 1,185 משתתפים, שבהם הוערכו התוצאות באמצעות סולם VAS.
במחקרים נבחנו התערבויות שונות שכללו מיצוי של לבונה בלבד, כחלק מפורמולה או בשילוב טיפול תרופתי, כאשר משך ההתערבות נע בין מספר שבועות למספר חודשים.
בניתוח הכולל של הנתונים קרא עוד
במחקר תצפיתי משנת 2025 נבחנה היעילות ארוכת הטווח של גישות טיפול מהרפואה הסינית בקרב מטופלים עם דלקת מפרקים ניוונית בברך.
המחקר נערך במספר ערים בסין וכלל 2,143 משתתפים בגיל 18-70 עם אבחנה של דלקת מפרקים ניוונית בברך, כאשר 84% מהמשתתפים היו נשים.
ההתערבויות הותאמו להעדפת המטופלים וכללו ארבע קבוצות טיפול: משחה סינית בלבד (312 משתתפים), טוינה בלבד (403 משתתפים), משחה בשילוב דיקור (237 משתתפים), וטוינה בשילוב דיקור (1,362 משתתפים). המשחה שנבדקה, Peiyuan Tongzhi Cream, הכילה תמציות של הצמחים Morinda officinalis, Epimedium spp., Cynanchum atratum, Citrullus colocynthis, Capsicum spp. בשילוב מרתח של פורמולה נוספת (Sichuan Zining). בכל קבוצות ההתערבות ניתנו בין חמישה לעשרה טיפולים.
מדד המטרה העיקרי היה רמת הכאב שהוערכה באמצעות סולם VAS בין 0 ל-10, ובנוסף נבדקו המדדים WOMAC ו-Lequesne, שיעור ההישנות ומדדי בטיחות. המעקב נמשך עד שנתיים לאחר סיום ההתערבות.
בכל הקבוצות קרא עוד
