הפרעוֹת שינה | סרְטן במערכת העיכול | כאבי מחזוֹר | שיפור פרופיל השומנים
הטיפול בהפרעוֹת שינה:
החשיבות של תזמון ומינון מלטונין,
פרוביוטיקה לשיפור השינה,
ההשפעה של תוסף מגנזיום,
וולריאן לטיפול בהפרעות שינה.
תזונה וסרְטן במערכת העיכול:
דפוס התזונה וסרטן קולורקטלי,
תזונה עשירה בירקות קשורה וסרטן הקיבה,
צריכת עוף ותמותה כתוצאה מסרטן,
ותזונה עשירה ברזברטרול.
טיפול טבעי בכאבי מחזוֹר:
ההשפעה של ויטמין D ו-E,
תוסף PEA להקלה על כאבי מחזור,
טיפול באור להקלה על כאבי מחזור,
ויוגה להקלה על כאבי מחזור.
רכיבים טבעיים לשיפור פרופיל השומנים:
ההשפעה של פרואנתוציאנידינים,
ההשפעה של שום על פרופיל השומנים,
תוסף שמן דגים ושמרי אורז אדום,
ופרוביוטיקה למבוגרים הנוטלים סטטינים.
טיפול בהפרעוֹת שינה
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2024 נבחנה ההשפעה של תיסוף מלטונין על מדדי השינה, תוך התמקדות בהשפעה של תזמון הנטילה והמינון על היעילות.
ממצאים קודמים מצביעים על תוצאות לא עקביות לגבי התועלת של מלטונין לשיפור השינה, כאשר הבדלים אלה עשויים לנבוע מהבדלים בתזמון ובמינון בין המחקרים.
בניתוח נכללו 26 מחקרים אקראיים מבוקרים, שכללו יחד 1,689 משתתפים עם או ללא הפרעות שינה.
במחקרים אלה נעשה שימוש במלטונין במינון שנע בין 0.1 ל-10 מ"ג ליום, כאשר המלטונין ניתן בטווח של 0 עד 3.5 שעות לפני השינה.
בניתוח תלוי-מינון נמצא כי העלאת המינון לוותה בירידה במשך הזמן להירדמות ובעלייה במשך השינה הכולל, עד להשגת השפעה מיטבית במינון של כ-4 מ"ג ליום, ללא תועלת נוספת במינון גבוה יותר. בהשוואה לפלסבו, תיסוף מלטונין קיצר את זמן ההירדמות בכ-9 דקות והאריך את משך השינה הכולל בכ-20 דקות בממוצע.
עוד נמצא כי הזמן להירדמות היה ארוך יותר בקרב משתתפים עם אינסומניה לעומת משתתפים ללא הפרעות שינה, וכי נטילה מוקדמת יותר של המלטונין תרמה לקיצור הזמן להירדמות.
תזמון הנטילה השפיע גם על משך השינה הכולל, עם יתרון לנטילה מוקדמת יותר ולא סמוך לשינה.
החוקרים מסכמים כי על פי העדויות הקיימות, נטילת מלטונין במינון של כ-4 מ"ג כשלוש שעות לפני השינה עשויה להניב תועלת מיטבית בשיפור מדדי השינה, בהשוואה לנטילה המקובלת של 2 מ"ג כ-30 דקות לפני השינה.
Cruz-Sanabria F, Bruno S, Crippa A, Frumento P, Scarselli M, Skene DJ, Faraguna U. Optimizing the Time and Dose of Melatonin as a Sleep-Promoting Drug: A Systematic Review of Randomized Controlled Trials and Dose-Response Meta-Analysis. J Pineal Res. 2024 Aug;76(5):e12985.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38888087/
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2024 נבחנה ההשפעה של תוסף פרוביוטיקה על איכות השינה ועל המנגנונים הפיזיולוגיים המעורבים בכך.
במחקר השתתפו 120 מבוגרים בריאים בגיל 18-35 שדיווחו על רמות סטרס קלות.
המשתתפים חולקו אקראית לנטילת תוסף פרוביוטיקה המכיל חיידקים מהזן Lacticaseibacillus paracasei במינון גבוה (50 מיליארד חיידקים) או במינון נמוך (10 מיליארד חיידקים), או לקבוצת הביקורת שקיבלה פלסבו. משך ההתערבות היה 28 יום.
איכות השינה הוערכה באופן אובייקטיבי וכן באופן סובייקטיבי באמצעות מדד PSQI. בנוסף, נאספו דגימות צואה ובדיקות דם לשם בחינת השינויים בהרכב אוכלוסיית חיידקי המעי, במדדי דלקת וברמות הקורטיזול.
ממצאי המחקר הראו כי בשתי קבוצות ההתערבות נצפה שיפור מובהק במדדים האובייקטיביים של משך השינה. לעומת זאת, במדד הסובייקטיבי להערכת איכות השינה (PSQI) חל שיפור בכל הקבוצות, אך ללא הבדל מובהק ביניהן.
נוסף על כך, בשתי קבוצות הפרוביוטיקה נצפו שינויים שונים בהרכב חיידקי המעי ועלייה בייצור חומצות שומן קצרות שרשרת, לצד ירידה ברמות הקורטיזול.
החוקרים מסכמים כי נטילת פרוביוטיקה מהזן Lacticaseibacillus paracasei בקרב מבוגרים בריאים תרמה לשיפור בהרכב ובפעילות חיידקי המעי וכן להארכת משך השינה. הם מציעים כי השינויים שנצפו בהרכב החיידקים עשויים להשפיע על ויסות ציר המעי-מוח, בין היתר באמצעות עלייה בייצור חומצות שומן קצרות שרשרת וירידה בפעילות ציר ההיפותלמוס–היפופיזה–אדרנל.
Li J, Zhao J, Ze X, Li L, Li Y, Zhou Z, Wu S, Jia W, Liu M, Li Y, Shen X, He F, Cheng R. Lacticaseibacillus paracasei 207-27 alters the microbiota-gut-brain axis to improve wearable device-measured sleep duration in healthy adults: a randomized, double-blind, placebo-controlled trial. Food Funct. 2024 Oct 28;15(21):10732-10745.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39385735/
במחקר אקראי מבוקר משנת 2024 נבחנה היעילות של תוסף מגנזיום לשיפור איכות השינה ורמת התפקוד במהלך היום.
החוקרים מציינים כי למגנזיום עשויה להיות השפעה מיטיבה על השינה, אם כי ממצאים קודמים בנושא אינם עקביים, ככל הנראה בשל ההבדלים בצורת המגנזיום שנבדקה בכל מחקר. במחקר הנוכחי נעשה שימוש במגנזיום ל-טריאונט (Magnesium L-threonate) הנחשב בעל פוטנציאל ייחודי בזכות יכולתו לחצות את מחסום הדם-מוח והשפּעתו האפשרית על תפקוד קוגניטיבי, זיכרון ומצב רוח.
במחקר נכללו 80 משתתפים בגיל 35-55 שדיווחו על בעיות שינה. המשתתפים חולקו אקראית לנטילת 1 גרם ליום תוסף מגנזיום (Magtein®), או פלסבו, למשך 21 יום.
מדדי השינה והתפקוד היומי הוערכו הן באופן סובייקטיבי באמצעות שאלונים, והן במדידה אובייקטיבית. בנוסף, המשתתפים התבקשו למלא שאלונים ודיווח יומי להערכת מצב הרוח, רמת האנרגיה והיבטי בטיחות.
תוצאות המחקר הצביעו על כך קרא עוד
במחקר מבוקר משנת 2025 נבחנה היעילות של ולריאן (Valeriana officinalis) לטיפול בהפרעות שינה, בהשוואה לטיפול תרופתי.
המחקר נערך במסגרת רפואה ראשונית בברזיל וכלל 68 משתתפים בגיל 18-80 אשר פנו לקבלת טיפול בשל הפרעות שינה.
בהתאם להחלטת הצוות הרפואי, המשתתפים קיבלו מיצוי ולריאן במינון 100 מ"ג או דיאזפם במינון 5 מ"ג.
איכות השינה הוערכה באמצעות שאלונים בתחילת המחקר ולאחר 28 ימי טיפול, ובנוסף נבחנה בטיחות השימוש בכל אחד מהטיפולים.
תזונה וסרְטן מערכת עיכול
במחקר עוקבה משנת 2024 נבחן הקשר בין דפוס התזונה לבין הסיכון להתפתחות סרטן קולורקטלי ולתמותה מהמחלה.
המחקר התבסס על נתונים שנאספו במסגרת מחקר רב-מרכזי להערכת התרומה של בדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן, במהלכו נבחנה גם הצריכה התזונתית של המשתתפים.
בניתוח הנתונים נבדקו צריכת סיבים תזונתיים וחומצה פולית, וכן אחוז הקלוריות שמקורן בפחמימות, בשומן רווי ובשומן בלתי רווי.
לצורך בחינת הסיכון להתפתחות סרטן קולורקטלי נכללו 1,044 משתתפים עם משך מעקב חציוני של 9.4 שנים, ואילו לניתוח הסיכון לתמותה נכללו 499 משתתפים עם משך מעקב חציוני של 16.9 שנים.
החוקרים זיהו שני דפוסי תזונה עיקריים: קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2024 נבחן הקשר בין צריכת ירקות לבין הסיכון להתפתחות סרטן הקיבה.
הסקירה כללה 13 מחקרים פרוספקטיביים בהם סה"כ 1,244,333 משתתפים, כאשר משך המעקב נע בין 4.4 ל-19 שנים.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד
במחקר עוקבה משנת 2025 נבחן הקשר בין צריכת עוף לבין הסיכון לתמותה כתוצאה מסרטן במערכת העיכול.
הניתוח התבסס על הנתונים של 4,869 משתתפים משני מחקרי עוקבה שנערכו בדרום איטליה, אשר מילאו שאלונים להערכת הרגלי הצריכה התזונתית. הגיל הממוצע של המשתתפים בתחילת המחקר היה כ-51 שנים.
צריכת הבשר הכוללת, בשר אדום ועוף סווגו לארבע קטגוריות על פי הכמות השבועית.
במהלך תקופת מעקב של 19 שנים תועדו 1,028 מקרי מוות, מתוכם 108 מקרים עקב סרטן במערכת העיכול (37 מקרים של סרטן קולורקטלי).
נמצא כי קרא עוד
במחקר מקרה-ביקורת משנת 2025 נבחן הקשר בין צריכת רזברטרול לבין הסיכון לסרטן קולורקטלי.
החוקרים מציינים כי רזברטרול הוא רכיב טבעי המצוי בצמחים, אשר נמצא במחקרים פרה-קליניים כבעל פעילות נוגדת סרטן קולורקטלי, אולם העדויות האפידמיולוגיות לכך מוגבלות.
המחקר נערך באזור מסוים בסין וכלל 3,030 משתתפים עם אבחנה חדשה של סרטן קולורקטלי, לצד קבוצת ביקורת תואמת לפי גיל ומין.
כלל המשתתפים מילאו שאלון תזונתי מפורט, אשר שימש להערכת צריכת הרזברטרול היומית.
הצריכה החציונית של רזברטרול עמדה על 110 מק"ג ליום בקרב קבוצת החולים, לעומת 150 מק"ג ליום בקבוצת הביקורת. המקורות העיקריים לרזברטרול בתזונת המשתתפים כללו פירות הדר, עלים ירוקים כגון תרד, ופירות כגון בננה, מנגו, אפרסמון וענבים.
נמצא כי קרא עוד
טיפול טבעי בכאבי מחזוֹר
במחקר אקראי מבוקר משנת 2025 נבחנה ההשפעה של תיסוף ויטמין D וויטמין E בקרב נשים הסובלות מכאבי מחזור.
המחקר כלל 106 נשים בגיל 15 עד 35 שאובחנו עם כאבי מחזור ראשוניים. המשתתפות חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות שקיבלה תוספי ויטמין D וויטמין E, או לקבוצת הביקורת שקיבלה פלסבו.
ההתערבות כללה ויטמין E במינון יומי של 400 יחב"ל וויטמין D במינון 50,000 יחב"ל לשבוע במשך 8 שבועות, ולאחר מכן 50,000 יחב"ל אחת לחודש במשך חודשיים נוספים.
רמות הכאב ותסמיני התסמונת הקדם-וסתית (PMS) הוערכו בתחילת המחקר ולאחר 2 ו-4 חודשים.
עוצמת הכאב הוגדרה ככאב החמור ביותר ב־24 השעות הראשונות של הווסת על פי סולם דירוג בין 1 ל-10. לחומרת תסמיני ה־PMS הכוללת ניתן ציון בין 0 ל-63, ובנוסף ניתן ציון נפרד לתסמינים פסיכולוגיים, פיזיו-פסיכולוגיים ופיזיולוגיים.
הממצאים הראו כי בקבוצת ההתערבות חל שיפור משמעותי יותר בעוצמת הכאב בהשוואה לערכי הבסיס ולקבוצת הביקורת לאחר 2 ו-4 חודשים. מגמה דומה נצפתה גם בחומרת תסמיני ה־PMS.
להלן הציון הממוצע בכל קבוצה:
במחקר אקראי מוצלב משנת 2025 נבחנה היעילות של תיסוף PEA (Palmitoylethanolamide) להקלה על כאבי מחזור. התרכובת PEA היא מולקולה אנדוגנית הפועלת כחלק מהמערכת האנדוקנבינואידית ובעלת השפעות נוגדות דלקת ומשככות כאב.
במחקר השתתפו 80 נשים מעל גיל 18 שדיווחו על כאבי מחזור ברמת חומרה קלה עד בינונית.
משך המחקר היה 16 שבועות ובמהלכם כל משתתפת תיעדה עד ארבעה אירועים של כאב מחזור בעוצמה של 5 ומעלה (בסולם של 0 עד 10).
כל משתתפת קיבלה 4 מנות (שתי כמוסות בכל מנה): 2 מנות תוסף PEA (Levagen+) ו-2 מנות פלסבו, בסדר אקראי.
כאשר עוצמת הכאב הגיעה לדרגה 5, המשתתפות נטלו כמוסה אחת ודיווחו על עוצמת הכאב כל חצי שעה במשך שעתיים. אם הכאב נמשך לאחר שעתיים, נטלה המשתתפת כמוסה נוספת.
לאחר כל אירוע של כאב מחזור, המשתתפות התבקשו למלא שאלון להערכת שביעות הרצון מיעילות הטיפול.
ממצאי המחקר הראו כי קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2025 הוערכה היעילות והבטיחות של טיפול באור להקלה על כאבי מחזור ראשוניים.
הסקירה כללה 12 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם השתתפו 645 נשים בגיל 20 עד 26.
המחקרים בחנו את השפּעתם של טיפולי אור מסוגים שונים, לרבות אור בעוצמה נמוכה ואור בעוצמה גבוהה.
משך ההתערבות נע בין 2 ל-24 שבועות, כאשר לרוב כל טיפול נמשך כ-20 דקות במהלך מספר ימים סביב ימי הווסת.
ב-4 מהמחקרים נחשפה קבוצת הביקורת לאור שאינו טיפולי, בעוד שבאחרים נערכה השוואה לטיפולים חלופיים כגון גלולות למניעת היריון, משככי כאבים, טיפול בפולסים אלקטרומגנטיים, פעילות גופנית או היעדר התערבות.
הממצאים הצביעו על כך קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר משנת 2025 נבחנה התרומה של תרגול יוגה לנשים הסובלות מכאבי מחזור ראשוניים.
במחקר השתתפו 60 נשים צעירות, בגיל ממוצע של 20 שנים, אשר חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הביקורת.
קבוצת ההתערבות השתתפה בתכנית יוגה מקוונת שנערכה בקבוצות של עשר משתתפות, פעמיים בשבוע במשך 60 דקות, לאורך 12 שבועות. קבוצת הביקורת לא קיבלה כל התערבות במהלך תקופה זו.
המשתתפות בשתי הקבוצות מילאו שאלונים למדידת עוצמת הכאב, חומרת התסמינים ואיכות החיים בתחילת המחקר ובסיומו.
ממצאי המחקר הראו כי קרא עוד
רכיבים טבעיים לשיפור פרופיל שומנים
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2024 נבחנה ההשפעה של פרואנתוציאנידינים על פרופיל השומנים בדם. פרואנתוציאנידינים הם פוליפנוֹלים בעלי פעילות נוגדת חמצון, אולם השפּעתם על המטבוליזם של שומנים אינה מבוססת דיה.
הסקירה כללה 17 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם 1,138 משתתפים. במחקרים אלה נבחנה ההשפעה של תוספי פרואנתוציאנידינים במינון שנע בין 100 ל-1,134 מ"ג ליום, בצורת כמוסות, טבליות, משקה או אבקה ממגוון מקורות, כמו זרעי ענבים או קקאו. משך ההתערבות נע בין 4 ל-96 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי נטילת פרואנתוציאנידינים הייתה מלווה בשיפור מובהק ברמות הטריגליצרדים ובחלבון ApoA1 המעורב בתהליך פינוי הכולסטרול.
בניתוח לפי תתי-קבוצות נמצא כי קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2024 הוערכו העדויות לגבי השפּעתן של תרכובות גופרית המצויות בצמחים ממשפחת השומיים (Alliaceae) והמצליבים (Brassicaceae) על פרופיל השומנים בדם.
ממצאים ממחקרים פרה-קליניים הצביעו על השפעה מיטיבה של תרכובות גופרית מירקות כגון שום וברוקולי על רמות השומנים, אולם הראיות הקליניות מוגבלות, במיוחד בקרב מטופלים שאינם מקבלים טיפול תרופתי להורדת שומנים.
הסקירה כללה 28 מחקרים מבוקרים בהם נכללו התערבויות מבוססות צמחים משתי המשפחות בקרב משתתפים עם יתר שומנים בדם. מרבית המחקרים בחנו את ההשפעה של שום, שניים עסקו בבצל, ואחד בשמן קנולה (שייך למשפחת המצליבים).
בשני מחקרים נבדקה ההשפעה של שום טרי במינון 4-20 גרם, בעוד שמיצוי שום נבדק במינון של 0.25-7.2 גרם.
משך ההתערבות נע בין 26 יום ל-10 חודשים, כאשר ברוב המחקרים משך ההתערבות היה 12 שבועות.
בניתוח כולל של הממצאים נמצא כי קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבחנה ההשפעה של תוסף המשלב שמן דגים ושמרי אורז אדום בקרב משתתפים עם רמות כולסטרול גבוהות.
במחקרים קודמים נמצאה השפעה מיטיבה הן לאומגה 3 והן לשמרי אורז אדום על פרופיל השומנים, מדדי דלקת ובריאות כלי הדם, אולם ההשפעה המשולבת שלהם טרם הובהרה.
במהלך המחקר נבחנו מדדים של רמות שומנים בדם, CRP ותפקוד האנדותל.
המחקר כלל 60 משתתפים בריאים, בני 30 עד 75, עם רמות LDL בטווח של 115-190 מ"ג/דצ"ל.
ראשית, כל המשתתפים צרכו דיאטה ים-תיכונית סטנדרטית במשך 4 שבועות. לאחר מכן חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות שקיבלה את התוסף, או לקבוצת הביקורת שקיבלה פלסבו, לתקופה של 8 שבועות נוספים.
התוסף ניתן במינון יומי של 588 מ"ג שמן דגים (350 מ"ג EPA ו-45 מ"ג DHA), 2.8 מ"ג מהרכיב הפעיל בשמרי אורז אדום (monacolins), 0.5 מ"ג אסטקסנטין, 200 מק"ג חומצה פולית, 2 מ"ג קו-אנזים Q10 ו-1.4 מ"ג ויטמין B6.
תוצאות המחקר הראו כי קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2024 נבחנה התרומה של פרוביוטיקה כטיפול משלים בקרב מבוגרים עם יתר שומנים בדם.
המחקר כלל 33 משתתפים אשר קיבלו טיפול תרופתי בסטטינים (20 מ"ג ליום אטורבסטטין).
בנוסף, המשתתפים חולקו אקראית לנטילת תוסף פרוביוטיקה או פלסבו במינון 2 גרם ליום במשך 3 חודשים.
תוסף הפרוביוטיקה הכיל 3 זני חיידקים: Lactobacillus casei בריכוז 3 מיליון חיידקים לגרם, Bifidobactetium animalis בריכוז 4 מיליון חיידקים לגרם ו- Lactobacillus plantarum בריכוז 3 מיליון חיידקים לגרם.
תוצאות המחקר הראו קרא עוד
