הפרעוֹת קשב בילדים | הפחתת הסיכון לסוֹכרת | סיבים תזונתיים | מערכת הנשימה
הפרעוֹת קשב בילדים:
דיאטה היפו-אלרגנית לילדים עם ADHD,
סירופ צמחי לילדים עם ADHD,
תכנית מיינדפולנס לטיפול בילדים,
ודיקור לטיפול ב-ADHD בקרב ילדים.
הפחתת הסיכון לסוֹכרת:
צריכת ליגננים והסיכון לסוכרת סוג 2,
תזונה עשירה באיזופלבונים,
התפקיד של BMI בהתפתחות סוכרת,
ותזונה, פעילות גופנית ותחלואה קרדיו-מטבולית.
סיבים תזונתיים:
התרומה הבריאותית של סיבים תזונתיים,
סיבים תזונתיים והאיזון הגליקמי,
ההשפעה המטבולית של סובין אורז,
וצריכת סיבים תזונתיים ושמנות.
מערכת הנשימה:
נוגדי חמצון ובריאות מערכת הנשימה,
ויטמין D למניעת זיהומים אקוטיים,
תוסף ביוטיקה להקלה על תסמינים,
ושמן שומשום לבריאות מערכת הנשימה.
הפרעות קשב בילדים
במחקר קליני משנת 2025 נבחנה ההשפעה של דיאטה אוליגו-אנטיגנית על תסמיני הפרעת קשב וריכוז (ADHD), בדגש על אימפולסיביות, בקרב ילדים ובני נוער.
דיאטה אוליגו-אנטיגנית היא דיאטת אלימינציה היפו-אלרגנית, המבוססת על הימנעות ממזונות העלולים לעורר תגובות אלרגיות או אי-סבילות, במטרה לזהות גורמים תזונתיים המשפיעים לרעה על התסמינים.
במסגרת המחקר המשתתפים הקפידו במשך ארבעה שבועות על תפריט מצומצם בהתאם לפרוטוקול הדיאטה, שכלל הימנעות ממזונות כגון בקר, חיטה, סויה ותירס, וצריכה של בשר טלה והודו, תפוחי אדמה, אורז ומגוון ירקות.
בקרב ילדים שהגיבו לדיאטה בשיפור ניכר בתסמיני ADHD, בוצעה לאחר מכן החזרה הדרגתית של המזונות במטרה לזהות אי-סבילות אישיות. בהתאם לממצאים, הומלץ להימנע ממזונות אלו לתקופה של שנה לפחות.
במחקר השתתפו 34 ילדים בגילאי 7-18 עם אבחנה של ADHD. מתוך כלל המשתתפים, 31 השלימו את תקופת הדיאטה, ו-21 מהם השלימו מעקב ארוך טווח של 2.5 עד 5.3 שנים.
ממצאי המחקר הצביעו על שיפור מובהק במדדים להערכת חומרת תסמיני ADHD בתום תקופת הדיאטה, בהשוואה לערכים בתחילת המחקר.
ניתוח נתוני המעקב הראה כי השיפור נשמר לאורך זמן כאשר בקרב 67% מהמשתתפים נצפתה תגובה חיובית מתמשכת, שהתבטאה בירידה משמעותית בתסמיני האימפולסיביות.
הממצאים מצביעים על כך שההשפעות החיוביות של הדיאטה האוליגו-אנטיגנית, בשילוב עם זיהוי והימנעות ממזונות הגורמים לאי-סבילות אישית, עשויות להימשך בטווח הארוך.
החוקרים מסכמים כי דיאטה זו עשויה להוות גישה טיפולית מבטיחה ובעלת פוטנציאל ארוך טווח להפחתת תסמיני ADHD, ובייחוד אימפולסיביות, בקרב ילדים ובני נוער.
Eder K, Schneider-Momm K, Puce TK, Tobergte M, Clement HW, Rauh R, Schulz E, Biscaldi M, Clement C, Fleischhaker C. The Acute and Long-Term Benefits of the Oligoantigenic Diet for Children and Adolescents on the Three Symptom Subdomains of ADHD: Inattention, Hyperactivity, and Impulsivity. Nutrients. 2025 Jun 3;17(11):1916.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40507185/
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2025 נבחנה היעילות והבטיחות של שני סירופים צמחיים כטיפול משלים בקרב ילדים עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD).
המחקר נערך באיראן וכלל 90 ילדים בגיל 5-14 שאובחנו עם ADHD וקיבלו טיפול תרופתי קבוע במתילפנידאט (ריטלין).
בנוסף, הילדים חולקו באופן אקראי לשלוש קבוצות: קבוצה אחת קיבלה סירופ ורד הכלב (Rosa canina), קבוצה שנייה קיבלה סירופ צמחי מסורתי המבוסס על מיצוי תפוח, ריחן וענבים, וקבוצת הביקורת קיבלה פלסבו. משך ההתערבות היה שמונה שבועות.
בכל שלוש הקבוצות נצפה שיפור מובהק במדדים להערכת תסמיני ADHD ובאיכות החיים בהשוואה לתחילת המחקר, כאשר השיפור היה משמעותי יותר בקבוצות שקיבלו את הסירופים הצמחיים, ובייחוד בקרב הילדים שטופלו בסירופ ורד הכלב.
עם זאת, שישה משתתפים בקבוצת ורד הכלב חוו השפעות שליליות שהובילו להפסקת השתתפותם במחקר. שני מקרים יוחסו ישירות לשימוש בסירופ, ובארבעה מקרים לא ניתן היה להבחין אם מדובר בהשפעות של הסירופ או של התרופה.
החוקרים מסכמים כי השימוש בשני הסירופים הצמחיים עשוי לשמש כתוספת טיפולית יעילה לשיפור תסמיני ADHD, לרבות היפראקטיביות, קשב, ריכוז ותפקוד חברתי ולימודי, בקרב ילדים המטופלים תרופתית.
Golsorkhi H, Montazerlotfelahi H, Abniki E, Vafaee-Shahi M, Kamalinejad M, Qorbani M, Bahrami M, Dadmehr M. Efficacy and Safety of Rosa canina L. and a Traditional Polyherbal Formulation Syrup in Children and Adolescents With Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder: A Factorial Randomized Double-Blind Placebo-Controlled Clinical Trial. Phytother Res. 2025 Sep;39(9):4116-4125.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40751509/
במחקר אקראי מבוקר משנת 2024 נבחנה היעילות של תוכנית התערבות מבוססת מיינדפולנס לשיפור תפקודים ניהוליים ולהפחתת תסמינים של הפרעת קשב וריכוז (ADHD) בקרב ילדים.
המחקר כלל 56 ילדים בגיל 5-7 שאובחנו עם ADHD או הציגו תסמינים של קשיי קשב והיפראקטיביות.
הילדים חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הביקורת.
קבוצת ההתערבות השתתפה בתוכנית שכללה שמונה מפגשים שנערכו לאורך ארבעה שבועות, כאשר כל מפגש נמשך 30-40 דקות והתקיים במסגרת בית הספר. קבוצת הביקורת לא קיבלה כל התערבות במהלך תקופה זו.
ממצאי המחקר העלו כי קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2025 נבחנה ההשפעה של דיקור בקרב ילדים ובני נוער עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD).
הסקירה כללה 25 מחקרים מבוקרים בהם סה"כ 1,758 משתתפים. במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של דיקור, כטיפול יחיד או כטיפול משלים, בהשוואה לקבוצת ביקורת.
שישה מחקרים השוו בין דיקור לטיפול תרופתי (מתילפנידאט), מחקר אחד בחן דיקור לעומת היעדר התערבות (רשימת המתנה), וביתר המחקרים נבדקה תוספת של דיקור לטיפול הסטנדרטי (תרופתי, התנהגותי או נוירו-פידבק) בהשוואה לטיפול הסטנדרטי בלבד. באף אחד מהמחקרים לא נכללה קבוצת השוואה של דיקור דמה.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד
הפחתת הסיכון לסוּכרת
במחקר עוקבה משנת 2024 נבחן הקשר בין הצריכה התזונתית של ליגננים לבין הסיכון להתפתחות סוכרת סוג 2.
ליגננים הם תרכובות פוליפנוליות המצויות במזונות ממקור צמחי, כגון זרעים, דגנים מלאים, ופירות וירקות מסוימים, ומהווים את המקור התזונתי העיקרי לפיטואסטרוגנים בתזונה המערבית. לאחר ספיגתם, עוברים הליגננים מטבוליזם על ידי חיידקי המעי, תהליך היוצר מטבוליטים פעילים הקשורים בסיכון מופחת למחלות קרדיו-מטבוליות ולהשמנה.
המחקר כלל כ-200,000 משתתפים משלושה מחקרי עוקבה רחבי היקף שנערכו בארצות הברית. כל המשתתפים היו ללא סוכרת, מחלות קרדיווסקולריות וסרטן בתחילת המעקב, שנמשך בין 28 ל-34 שנים. במהלך תקופה זו נאספו נתוני תזונה באמצעות שאלונים חוזרים שנערכו אחת לשנתיים או אחת לארבע שנים, ובהתאם לכך הוערכה הצריכה הכוללת של ליגננים ותתי-הסוגים שלהם.
נמצא כי קרא עוד
במחקר חתך משנת 2023 נבדק הקשר בין הצריכה התזונתית של פלבונואידים לבין הסיכון להימצאות של טרום-סוכרת.
המחקר התבסס על הנתונים של 19,021 מבוגרים שהשתתפו בסקר הבריאות והתזונה הלאומי של ארה"ב בשנים 2007-2010 ו-2017-2018.
במסגרת המחקר נבדק הקשר בין צריכת פלבונואידים מסוגים שונים לבין הסיכון לטרום-סוכרת. בנוסף, בקרב תת-מדגם שכלל 3,706 משתתפים נבדק הקשר בין ריכוז איזופלבונים ומטבוליטים שלהם בשתן לבין הסיכון לטרום-סוכרת.
ממצאי המחקר הראו כי קרא עוד
במחקר עוקבה משנת 2024 נבחן הקשר בין שינויים ב-BMI לאורך זמן לבין הסיכון להתפתחות סוכרת.
המחקר התבסס על נתוני מחקר ארוך טווח שנערך בארצות הברית בקרב אוכלוסייה מזדקנת, וכלל 11,441 משתתפים בגילאי 50-60 להם תועדו שתי מדידות לפחות של BMI במהלך תקופת מעקב של 26 שנה.
לכל משתתף חושבה מגמת השינוי ב-BMI, ונבדק הקשר בין מגמה זו לבין הסיכון לסוכרת. בנוסף, בקרב תת-מדגם של 5,720 משתתפים ממוצא אירופי נבדק הקשר גם בהתייחס לרמת הסיכון הגנטי לסוכרת.
ממצאי המחקר הראו כי קרא עוד
במחקר עוקבה משנת 2025 נבחן הקשר בין תזונה ופעילות גופנית לבין הסיכון להתפתחות סוכרת סוג 2 ויתר לחץ דם.
המחקר התבסס על הנתונים של 144,288 משתתפים בגיל 40-69 מהביו-בנק הבריטי.
במסגרת המחקר הוערכה התרומה של תזונה ופעילות גופנית, הן בנפרד והן במשולב.
רמת הפעילות הגופנית (בעצימות בינונית עד גבוהה) הוערכה באמצעות שאלון ומד-תאוצה, ולכל משתתף נמדדה איכות התזונה וסך הצריכה הקלורית.
המשתתפים סווגו לשלוש רמות עבור כל אחד מהמדדים, נמוכה, בינונית וגבוהה, ועל סמך זאת חושב מדד משולב של תזונה ופעילות גופנית.
במהלך תקופת מעקב ממוצעת של כ-11 שנים תועדו 144,003 מקרים חדשים של סוכרת סוג 2 ו-28,075 מקרים של יתר לחץ דם. בסך הכול כ־21% מהמשתתפים פיתחו תחלואה קרדיו-מטבולית (סוכרת סוג 2 או יתר לחץ דם).
ממצאי המחקר הצביעו על כך קרא עוד
צריכת סיבים תזונתיים
בסקירה מקיפה משנת 2025 נבחנה התרומה הבריאותית של צריכת סיבים תזונתיים.
הסקירה התבססה על מטה-אנליזות של מחקרים תצפיתיים, ונועדה להעריך את עוצמת הקשרים בין צריכת סיבים תזונתיים לבין תוצאות בריאותיות שונות, וכן את מהימנותם.
בסך הכול נכללו בסקירה 33 מטה-אנליזות שבחנו 38 תוצאות בריאותיות בקרב למעלה מ-17 מיליון משתתפים.
מבין כלל התוצאות שנבדקו, קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2025 נבחנה ההשפעה של צריכת סיבים תזונתיים על האיזון הגליקמי בקרב משתתפים עם עודף משקל או שמנות.
הסקירה כללה 51 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם 3,420 משתתפים. ב-32 מהמחקרים נבדקה ההשפעה של סוג מסוים של סיבים, 9 מחקרים עסקו בשילובים של מספר סוגי סיבים, ו-13 מחקרים בדקו את ההשפעה של תיסוף באמצעות מזון מלא עשיר בסיבים. משך ההתערבות נע בין 1 ל-12 חודשים.
הניתוח הכולל של הנתונים קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2025 נבחנה ההשפעה של תיסוף סובין אורז על מאפייני התסמונת המטבולית, לרבות מדדים אנתרופומטריים, לחץ דם, איזון גליקמי ופרופיל שומנים.
הסקירה כללה 26 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם 1,255 משתתפים, מרביתם סבלו מהפרעות מטבוליות שונות.
משך ההתערבויות במחקרים נע בין 28 ל-180 יום, וכלל תיסוף סובין אורז בצורות שונות (כגון אבקה או שמן) במינון של 1-84 גרם ליום, כאשר מינון הרכיבים הפעילים נע בין 0.04 ל-0.3 גרם ליום.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד
במחקר תצפיתי משנת 2025 נבחן הקשר בין צריכת סיבים תזונתיים לבין שמנות בקרב מבוגרים.
המחקר התבסס על הנתונים של 39,184 מבוגרים שהשתתפו בסקר הבריאות והתזונה הלאומי בארה"ב בשנים 1999-2018.
בניתוח חתך נמצא כי השכיחות של שמנות הייתה נמוכה ב-26% בקרב המשתתפים עם צריכת הסיבים הגבוהה ביותר (מעל 20.8 גרם/יום) לעומת הנמוכה ביותר (עד 9.1 גרם/יום), נתון המבטא סיכוי נמוך ב-26% לשמנות בקבוצת הצריכה הגבוהה.
בנוסף, נערך ניתוח אורך שבחן את הקשר בין צריכת סיבים לבין הסיכון לתמותה בקרב משתתפים עם שמנות. הניתוח כלל 14,421 משתתפים עם משך מעקב חציוני של כ-9 שנים.
נמצא כי קרא עוד
מערכת הנשימה
במחקר תצפיתי משנת 2022 נבחן הקשר בין רמות ויטמינים שונים בדם לבין שכיחות מחלות במערכת הנשימה ותמותה הנובעת מהן.
החוקרים מציינים כי לעקה חמצונית תפקיד מרכזי בהתפתחות מחלות נשימה, אך עד כה הממצאים בנוגע לקשר בין ויטמינים נוגדי חמצון לבין בריאות מערכת הנשימה לא היו עקביים.
המחקר התבסס על ניתוח כולל של נתונים שנאספו במסגרת סקר הבריאות והתזונה הלאומי של ארה"ב בשנים 1988-1994 ו-1999-2006.
במסגרת הניתוח נבדקה הרמה בדם של ויטמין A, C, D ו-E, כאשר נתונים לגבי לפחות אחד מן הוויטמינים היו זמינים עבור 34,056 משתתפים מעל גיל 20.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2024 הוערכו היעילות של תיסוף ויטמין D למניעת זיהומים אקוטיים במערכת הנשימה.
הניתוח התבסס על התוצאות מ-43 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם 49,320 משתתפים.
בניתוח הכולל של הנתונים קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2024 נבחנה השפּעתם של חיידקי Akkermansia muciniphila מומתים בחום בקרב משתתפים הסובלים מתסמינים בדרכי הנשימה.
החוקרים מציינים כי השימוש בחיידקים מומתים נועד לנצל את השפעותיהם המטבוליות והחיסוניות המיטיבות, תוך התגברות על הקושי הכרוך בשמירה על יציבות של חיידקים חיים.
המחקר כלל 150 משתתפים אשר חולקו באקראי לקבלת תוסף במינון 500 מ"ג ליום (50 מיליארד חיידקים שעברו פסטור) או פלסבו, במשך 12 שבועות.
תוצאות המחקר הראו כי קרא עוד
במחקר פיילוט אקראי מבוקר משנת 2025 נבחנה היעילות של שימוש תוך-אפי בשמן שומשום לשיפור בריאות מערכת הנשימה.
החוקרים מציינים כי לתפקוד מחסום האף ולמערכת החיסון הרירית תפקיד מרכזי בשמירה על בריאות מערכת הנשימה, במיוחד על רקע הראיות הגוברות להשפעות השליליות של זיהום אוויר על בריאות האדם.
הזלפת שמן לאף מוכרת ברפואה המסורתית של עמים שונים, והמחקר הנוכחי נועד לבחון את היתכנות השימוש ואת יעילותו הקלינית של טיפול זה.
במחקר נכללו 102 משתתפים בריאים, אשר חולקו באקראי לשלוש קבוצות: קבוצה אחת קיבלה שמן שומשום לשימוש תוך-אפי, קבוצה שנייה קיבלה את השמן בבליעה, וקבוצת הביקורת לא קיבלה כל התערבות. משך ההתערבות היה 12 שבועות.
הערכת היעילות התבססה על בדיקת ביטוי גנים הקשורים בתפקוד מחסום האף, לצד מדדים נוספים של פעילות חיסונית ודלקתית בחלל האף. בנוסף, נבדקו השפעות ההתערבות על איכות השינה, רמות סטרס ושכיחות זיהומים במערכת הנשימה.
ממצאי המחקר מצביעים על קרא עוד
