השפעות צוֹם לסירוגין | צריכת חלבון | אוֹמגה 3 ובריאות קרדיווסקולרית
ההשפעות של צוֹם לסירוגין:
צום לסירוגין וגורמי סיכון קרדיווסקולריים,
ההשפעות הבריאותיות של צום לסירוגין,
ההשפעה של צום לסירוגין על המשקל,
שמן קריל במסגרת צום לסירוגין,
צום לסירוגין ופעילות גופנית,
צום לסירוגין לטיפול ב-IBD,
צריכת חלבון:
דפוסי צריכת חלבון בגיל המבוגר,
העלאת הצריכה של חלבון מהצומח,
מטבוליזם של חלבון בגיל מבוגר,
ותיסוף חלבון בינקות.
אוֹמגה 3 ובריאות קרדיווסקולרית:
ההשפעה של אומגה 3 בשילוב סטטינים,
רמות אומגה 3, אי-ספיקת לב ותמותה,
הקשר בין PUFA למחלת לב כלילית,
רמות אומגה 3 והסיכון לשבץ.
השפעות צוֹם לסירוגין
לקריאה נוספת על צוֹם לסירוגין: https://www.naturopedia.com/nutritionstudy.asp?rId=1223
להלן שתי סקירות העוסקות בהשוואה של צום לסירוגין על גורמי סיכון קרדיווסקולריים.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2025 בוצעה השוואה בין שיטות שונות של צום לסירוגין, במטרה לבחון את השפּעתן על גורמי סיכון קרדיווסקולריים.
במסגרת הסקירה נבדקו 6 גורמי סיכון: משקל גוף, היקף מותניים, מסת גוף רזה, לחץ דם, רמת גלוקוז בצום, ורמת LDL.
הניתוח כלל 56 מחקרים אקראיים מבוקרים, בהם בסך הכול 3,965 משתתפים, בגיל ממוצע של 45 שנים. משך ההתערבות נע בין 4 ל־104 שבועות.
להלן הממצאים העיקריים:
החוקרים מסכמים כי שתי הגישות של צום לסירוגין מציעות פוטנציאל משמעותי להפחתת מרבית גורמי הסיכון הקרדיווסקולריים, וכי ניתן לשלב אותן כחלק מתוכנית כוללת לאורח חיים בריא. עם זאת, הם מדגישים את הצורך בהמשך מחקרים ארוכי טווח להערכת היעילות והבטיחות של שיטות אלה.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2025 נבחנה ההשפעה של שיטות שונות של הגבלה קלורית על מגוון גורמי סיכון קרדיווסקולריים.
הסקירה כללה 36 מחקרים אקראיים מבוקרים, ב-22 מחקרים נבחנה ההשפעה של הגבלה קלורית קבועה (CER), ב-12 מחקרים נבחנה ההשפעה של הגבלת זמן האכילה (TRE), ב-8 מחקרים נבחנה ההשפעה של דיאטה 5:2, וב-8 מחקרים נבחנה ההשפעה של צום יום-כן-יום-לא (ADF).
להלן הממצאים העיקריים:
החוקרים מסכמים כי הגבלה קלורית קבועה מומלצת כאסטרטגיה לטיפול במצבים של עודף משקל או שמנות ללא יתר לחץ דם, בעוד שצום יום-כן-יום-לא עשויה להיות אסטרטגיה יעילה יותר כהתערבות מוקדמת או למניעה במצבים של לחץ דם גבוה או גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים אחרים.
Kibret KT, Peeters A, Tegegne TK, Mesfin YM, Nichols M. Intermittent Fasting for the Prevention of Cardiovascular Disease Risks: Systematic Review and Network Meta-Analysis. Curr Nutr Rep. 2025;14(1):93.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40705196/
Zhang H, Du J, Zhang M, Li T, Zhang P, Wang X, Sun Z. Effects of Different Caloric Restriction Patterns on Blood Pressure and Other Cardiovascular Risk Factors: A Systematic Review and Network Meta-Analysis of Randomized Trials. Nutr Rev. 2025 Apr 1;83(4):636-647.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39254522/
בסקירה משנת 2025 נבחנו העדויות בנוגע להשפעות הבריאותיות של צום לסירוגין.
הסקירה כללה 12 מטה-אנליזות שהתבססו על מחקרים אקראיים מבוקרים, אשר בחנו מגוון שיטות צום לסירוגין, בהן הגבלת זמן אכילה וצום יום-כן-יום-לא, בקרב משתתפים בריאים או עם מצבים בריאותיים שונים.
בסך הכול נבחנו 122 קשרים בין שיטות הצום לבין מדדים שונים של בריאות מטבולית, ובהם הרכב גוף, פרופיל שומנים, איזון גלוקוז, לחץ דם ומדדים נוספים.
להלן הממצאים העיקריים:
החוקרים מסכמים כי הראיות הקיימות תומכות ביתרונות הבריאותיים של צום לסירוגין, ובפרט של הגבלת זמן אכילה, לשיפור המשקל והבריאות המטבולית, בעיקר בקרב מבוגרים עם עודף משקל ושמנות. עם זאת, הם מדגישים את הצורך במחקרים נוספים לבחינת השפעות ארוכות טווח, להתאמה אישית של ההתערבות ולבחינת השפעות שליליות אפשריות.
Hua Z, Yang S, Li J, Sun Y, Liao Y, Song S, Cheng S, Li Z, Li Z, Li D, Guo H, Yang H, Zheng Y, Li X. Intermittent fasting for weight management and metabolic health: An updated comprehensive umbrella review of health outcomes. Diabetes Obes Metab. 2025 Feb;27(2):920-932.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39618023/
במחקר אקראי מבוקר משנת 2025 נבחנה השפּעתם של שני סוגי צום לסירוגין על משקל הגוף ומדדים קרדיו-מטבוליים בקרב צעירים עם עודף משקל. המחקר השווה בין צום יום-כן-יום-לא (ADF) לבין הגבלת זמן האכילה (TRE), וזאת ביחס לקבוצת ביקורת.
המחקר כלל 76 משתתפים בגיל 18-30 עם BMI בטווח 23-30 אשר חולקו אקראית לשלוש קבוצות:
כל המשתתפים קיבלו הנחיות כלליות לתזונה בריאה בהתאם לעקרונות הדיאטה הים-תיכונית.
משך ההתערבות היה 4 שבועות.
תוצאות המחקר הצביעו על קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר משנת 2025 נבחנה ההשפעה של תיסוף שמן קריל, מקור לאומגה 3, על הרכב הגוף וחוזק השריר, במסגרת צום לסירוגין, בקרב מבוגרים עם בריאים עם עודף משקל.
המחקר כלל 41 משתתפים בגיל ממוצע של 39 עם BMI ממוצע של 31.
ההתערבות נמשכה 8 שבועות וכללה פרוטוקול צום לסירוגין מסוג ADF (Alternate Day Fasting), שהתבסס על מחזוריות של יום צום, שבו הותרה צריכה של כ-500 קלוריות בארוחת הצהריים בלבד, ולאחריו יום אכילה חופשית.
בנוסף, המשתתפים חולקו באופן אקראי לנטילת שמן קריל או פלסבו. קבוצת ההתערבות קיבלה ארבע כמוסות שמן קריל ביום, שכל אחת מהן הכילה 191 מ"ג EPA, 94 מ"ג DHA, 78 מ"ג כולין ו-100 מק"ג אסטקסנטין.
בתחילת המחקר ובסיומו נמדדו משקל הגוף, מסת הגוף הרזה וחוזק האחיזה.
הירידה במשקל נמצאה קרא עוד
בסקירה משנת 2025 הוערכו העדויות בנוגע לשילוב של צום לסירוגין עם פעילות גופנית והשפּעתו על משקל הגוף, הרכב הגוף וגורמי סיכון קרדיו-מטבוליים, וכן על הכושר הגופני והסיבולת.
צום לסירוגין מתואר כדפוס תזונה הכולל מספר שיטות, בהן דיאטת 5:2, צום יום-כן-יום-לא (ADF) והגבלת זמן האכילה (TRE). לרוב, אסטרטגיות אלה מביאות לירידה במסת השומן אך גם לירידה מסוימת במסת הגוף הרזה. לפיכך, שילוב עם פעילות גופנית עשוי לסייע בשימור מסת הגוף הרזה, לצד תרומה לבריאות קוגניטיבית, נפשית ורגשית.
הסקירה התבססה על 23 מחקרים מבוקרים שבחנו את השפּעת צום לסירוגין באחת משלוש השיטות בשילוב פעילות גופנית, לתקופה של 4 שבועות לפחות.
הממצאים מצביעים על כך קרא עוד
בסקירה משנת 2024 הוערכו עדויות ממחקרים פרה-קליניים וקליניים בנוגע להשפעה של צום לסירוגין על מדדים חיסוניים ודלקת במעי, בדגש על מחלות מעי דלקתיות.
ממצאים קודמים הצביעו על יעילותו של צום לסירוגין במניעה ובטיפול במגוון מצבים בריאותיים, לרבות מחלות מעי דלקתיות, בעיקר הודות לשינויים מטבוליים ודלקתיים.
במסגרת הסקירה מוצגים ממצאים ממודלים של בעלי חיים עם קוליטיס, השפּעת צום רמדאן על מחלות מעי דלקתיות, וכן השפעות צום לסירוגין על מדדים חיסוניים באנשים בריאים.
במודלים בבעלי חיים נמצא כי שיטות שונות של צום לסירוגין, כגון הגבלת זמן אכילה או צום יום-כן יום-לא, תרמו לשיפור מובהק בתוצאות היסטולוגיות, בסמני דלקת ועקה חמצונית, וכן בהרכב המיקרוביום במעי.
בקרב בני אדם, מלבד מחקרים שעסקו בצום רמדאן, לא נערכו מחקרים ישירים שבדקו את השפּעת הצום לסירוגין על מחלות מעי דלקתיות. ממצאי מחקרים אלה לא הצביעו על השפעות משמעותיות, אולם החוקרים מדגישים כי צום רמדאן אינו מהווה מודל מייצג לצום לסירוגין.
בקרב משתתפים בריאים קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר משנת 2025 נבחנה ההשפעה של צום יום-כן-יום-לא (ADF) על איכות השינה ורמת הפעילות הגופנית בקרב מבוגרים עם איכות שינה נמוכה.
המחקר כלל 42 מבוגרים בריאים בגיל ממוצע של 22. המשתתפים חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הביקורת.
ההתערבות נמשכה 12 יום וכללה פרוטוקול צום לסירוגין מסוג ADF שהתבסס על מחזוריות של יום צום, שבו הותרה צריכה של כ-25% מסך הדרישה הקלורית בארוחת הצהריים בלבד, ואחריו יום אכילה חופשית.
קבוצת הביקורת התבקשה לשמור על הרגלי התזונה והפעילות הגופנית השגרתיים.
לפני תחילת ההתערבות, המשתתפים לבשו מד צעדים במשך שלושה ימים רצופים להערכת רמת הפעילות הגופנית, ומילאו שאלונים להערכת מצב רוח, רעב וויטאליות, לצד הערכה תזונתית ובדיקת מדדים אנתרופומטריים. מדדים אלו, וכן מדידה אובייקטיבית וסובייקטיבית של איכות השינה, נבדקו שוב בסיום המחקר.
תוצאות המחקר הראו כי קרא עוד
צריכת חלבון
במחקר תצפיתי משנת 2025 נבחנו מאפייני התזונה ודפוסי צריכת החלבון בקרב מבוגרים, בהתאם לרמות שונות של צריכה יומית.
החוקרים מדגישים כי שמירה על צריכת חלבון מספקת חיונית בגיל המבוגר לצמצום הסיכון להתפתחות סרקופניה, וכי הבנה מעמיקה יותר של דפוסי התזונה עשויה לסייע באופטימיזציה של הצריכה היומית.
הניתוח התבסס על נתוניהם של 814 מבוגרים מעל גיל 55 החיים בקהילה, אשר השתתפו בשמונה מחקרי התערבות.
צריכת החלבון הוערכה באמצעות יומני תזונה שנוהלו במשך שלושה ימים רצופים, והמשתתפים סווגו לארבע קבוצות בהתאם לצריכה היומית: עד 0.8; 0.8-1.0; 1.0-1.2; מעל 1.2 גרם/ק"ג/יום.
נוסף לכך, נבחנו צריכת החלבון בכל ארוחה, מקורות החלבון (מהחי או מהצומח), פיזור הצריכה לאורך היום ותרומתם של מקורות מזון עיקריים (בשר, דגים, מוצרי חלב, דגנים ואחרים).
הממצאים העלו כי קרא עוד
במחקר תצפיתי משנת 2025 נבחנה הבטיחות של העלאת אחוז החלבון מהצומח בתזונת קשישים, לצד ההשלכות התזונתיות והבריאותיות של שינוי זה.
החוקרים מציינים כי במדינות בעלות רמת הכנסה גבוהה ניכרת מגמה של עלייה בצריכת חלבון מהצומח, אך בקרב קשישים קיימת דאגה מיוחדת בשל דרישה מוגברת לחלבון ולחומצות אמינו חיוניות בהשוואה לצעירים.
המחקר, שבוצע בצרפת, התבסס על נתוניהם של 433 מבוגרים מעל גיל 65.
החוקרים בחנו מודלים שונים של תזונה עם עלייה הדרגתית בשיעור החלבון מהצומח, בהתאמה לשתי רמות של צריכת חלבון: סטנדרטית (0.83 גרם/ק"ג/יום) וגבוהה (1 גרם/ק"ג/יום).
כל המודלים הותאמו לצריכה קלורית מספקת ולשמירה על רמות תקינות של 34 רכיבים תזונתיים, תוך צמצום הסיכון למחלות כרוניות בהתאם להרכב קבוצות המזון.
נמצא כי קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר משנת 2025 נבדק פרופיל חומצות האמינו בקרב צעירים ומבוגרים, בהתאם לתכולת החלבון בארוחה.
החוקרים מציינים כי עם ההזדקנות חלים שינויים בתגובת הגוף לצריכת חומצות אמינו, כאשר הפרעה במטבוליזם של חלבונים עלולה להשפיע על מדדי בריאות שונים.
המחקר כלל 40 מבוגרים בגילאי 65-85 ו-30 צעירים בגילאי 18-35.
המשתתפים קיבלו אחת משתי ארוחות סטנדרטיות של 450 קלוריות כל אחת: ארוחה עם תכולת חלבון סטנדרטית (16% מהקלוריות) או ארוחה עתירת חלבון (77% מהקלוריות).
רמות חומצות האמינו נמדדו בצום ובמשך 240 דקות לאחר הארוחה.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר משנת 2025 נבחנה ההשפעה של תיסוף חלבון בינקות על השמנה והרכב הגוף.
החוקרים מציינים כי במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית הזנה משלימה מהווה רכיב חיוני להבטחת הצרכים התזונתיים של תינוקות. היעדר גיוון תזונתי עלול להוביל לצריכת חלבון בלתי מספקת ולעיכוב בגדילה, אולם צריכת יתר של חלבון עלולה להגביר את הסיכון להשמנה בגיל הרך.
במסגרת המחקר, שנערך בהודו, נבדקה ההשפעה של תיסוף חלבון גבוה או בינוני החל מגיל 6 חודשים ועד גיל 12 חודשים על משקל הגוף והרכבו.
עודף משקל או שמנות נקבעו בהתאם ל-BMI מתוקנן לגיל ונבחנו מדדי הרכב הגוף: מסת שומן, מסת גוף רזה ואחוז מסת שומן, בגיל 12 ו-24 חודשים.
סה"כ נכללו 1,548 תינוקות אשר בגיל 6 חודשים חולקו אקראית ל-3 קבוצות:
בכל הקבוצות התיסוף ניתן כחלק מהזנה משלימה, כאשר סך הערך הקלורי היה זהה.
באופן כללי, קרא עוד
אוֹמגה 3 ובריאות קרדיווסקולרית
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2024 נבחנה ההשפעה המשולבת של תיסוף אומגה 3 לצד טיפול בסטטינים על מדדים קרדיווסקולריים.
הסקירה כללה 14 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם סה"כ 40,991 משתתפים בגיל ממוצע של כ-65. במחקרים אלה כל המשתתפים נטלו סטטינים, ונבדקה ההשפעה של תיסוף אומגה 3 בהשוואה לפלסבו. ברוב המחקרים ניתן מינון יומי של 1,800 מ"ג אומגה 3, כאשר טווח המינון נע בין 930 ל-4,000 מ"ג ליום.
בניתוח כולל של הממצאים נמצא כי קרא עוד
במחקר עוקבה משנת 2024 נבחן הקשר בין רמות אומגה 3 בדם לבין הסיכון להתפתחות אי-ספיקת לב ולתמותה.
המחקר התבסס על נתוני הביו-בנק הבריטי וכלל הן משתתפים ללא אי-ספיקת לב בתחילת המעקב, לצורך הערכת הסיכון להופעת המחלה, והן משתתפים עם אבחנה קיימת של אי-ספיקת לב, לצורך בחינת הסיכון לתמותה.
המחקר כלל 271,794 משתתפים ללא אי-ספיקת לב בתחילת המעקב, כאשר במהלך תקופה של כ-14 שנה נמצא כי קרא עוד
במחקר עוקבה משנת 2025 נבחן הקשר בין רמות חומצות שומן רב בלתי רוויות (PUFA) לבין הסיכון למחלת לב כלילית ולתמותה ממנה.
המחקר התבסס על הנתונים של 203,373 משתתפים מהביו-בנק הבריטי ללא מחלת לב כלילית בתחילת המעקב.
החוקרים בחנו את הקשר בין האחוז בדם של 4 חומצות שומן: DHA, סך אומגה 3, חומצה לינולאית וסך אומגה 6, לבין התפתחות מחלת לב כלילית ותמותה.
בנוסף, נערך ניתוח בשיטה של רנדומיזציה מנדליאנית במטרה לבחון קשרים סיבתיים באמצעות נתונים גנטיים.
במהלך תקופת מעקב חציונית של כ-13 שנה תועדו 16,098 מקרים של מחלת לב כלילית ו- 1,243 מקרי תמותה על רקע המחלה.
בניתוח התצפיתי נמצא כי קרא עוד
במחקר תצפיתי משנת 2024 נבחן הקשר בין רמות חומצות שומן מסוג אומגה 3 בדם לבין הסיכון לשבץ.
המחקר התבסס על ניתוח משולב של הנתונים של 183,291 משתתפים מ-29 מחקרי עוקבה.
במהלך תקופת מעקב חציונית של כ-14 שנה תועדו 10,561 מקרי שבץ, מהם 8,220 מקרים של שבץ איסכמי ו-1,142 מקרים של שבץ המורגי.
בקרב משתתפים עם הרמה הגבוהה ביותר קרא עוד
