בריאות קרדיווסקולרית | ויטמין Bׂ2 | טיפול טבעי במִיגרנה | פרוֹביוטיקה
תזונה ובריאות קרדיווסקולרית:
הקשר בין מימון תעשיית הבשר לתוצאות מחקרים,
יחס חלבון מהצומח לחלבון מהחי,
מקור החלבון בתזונה וסיכון הקרדיווסקולרי,
וההשפעה של החלפת בשר במזונות מהצומח.
ההשפעה הבריאותית של ויטמין Bׂ2:
התפקיד של ויטמיני B בבריאות נפשית,
תזונה עשירה בוויטמין B2 והליקובקטר פילורי,
והקשר בין ויטמין B2 לעצירות כרונית.
טיפול טבעי במִיגרנה:
התערבויות תזונתיות וטיפול במיגרנה,
ההשפעה של פרוביוטיקה וויטמין D,
דיקור לטיפול במיגרנה,
וביופידבק לטיפול במיגרנה.
תוספי פרוֹביוטיקה ובריאות מערכת העיכול:
תוסף תזונה להקלה על תסמיני רפלוקס,
תוסף תזונה לשיפור תפקוד מערכת העיכול,
פרוביוטיקה להקלה על תסמינים במערכת העיכול,
וההשפעה של פרוביוטיקה על נפיחות בטנית.
תזונה ובריאות קרדיווסקולרית
בסקירה שיטתית משנת 2025 נבחן האם קיים קשר בין מימון מחקרים או ניגודי אינטרסים עם גורמים בתעשיית הבשר האדום לבין הממצאים העוסקים בהשפּעת צריכת בשר אדום על בריאות קרדיווסקולרית.
כל מחקר סווג על פי מידת עצמאותו (בלתי תלוי או מקושר לתעשייה), וממצאי המחקר סווגו לשלוש קטגוריות:
בנוסף, נבחנו סוגי קבוצות ההשוואה בכל מחקר, ונערכה הערכה של איכות העדויות.
במסגרת הסקירה נכללו 44 מחקרים מבוקרים, מהם 66% היו בעלי קשרים לתעשיית הבשר.
להלן סיווג הממצאים:
מהנתונים עולה כי אף אחד מהמחקרים הבלתי תלויים לא הצביע על ממצאים חיוביים, כאשר ברובם המכריע (73.3%) הממצאים היו מנוגדים. לעומת זאת, באף אחד מהמחקרים הנתמכים על ידי תעשיית הבשר לא דווחו ממצאים מנוגדים.
החוקרים מצאו כי הסיכוי של מחקר הנתמך על ידי תעשיית הבשר לדווח על ממצאים חיוביים או ניטרליים גבוה פי 3.75 לעומת מחקר עצמאי.
עוד נמצא כי בכ-70% (16 מתוך 23) מהמחקרים שהשוו בין בשר אדום לחלבון אחר מהחי דווח על ממצאים ניטרליים. לעומת זאת, בכ-70% (7 מתוך 10) מהמחקרים שהשוו בין בשר אדום לחלבון מהצומח דווח על ממצאים מנוגדים.
החוקרים מסכמים כי שימוש בחלבון מהחי כקבוצת השוואה במחקרים הנתמכים על ידי תעשיית הבשר עשוי להפחית מערך התועלת הקרדיווסקולרית הנובעת מצמצום צריכת בשר אדום. יתרה מכך, מרבית המחקרים העצמאיים העלו ממצאים המצביעים על קשר שלילי בין צריכת בשר אדום בלתי מעובד לבין גורמי סיכון קרדיווסקולריים.
López-Moreno M, Fresán U, Marchena-Giráldez C, Bertotti G, Roldán-Ruiz A. Industry study sponsorship and conflicts of interest on the effect of unprocessed red meat on cardiovascular disease risk: a systematic review of clinical trials. Am J Clin Nutr. 2025 Jun;121(6):1246-1257.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40379522/
במחקר עוקבה משנת 2024 נבחן הקשר בין היחס של חלבון מהצומח לחלבון מהחי בתזונה לבין הסיכון להתפתחות תחלואה קרדיווסקולרית.
החוקרים מציינים כי אף שההנחיות התזונתיות ממליצות להעדיף חלבון מהצומח על פני זה מהחי, עדיין לא קיימות עדויות ברורות באשר ליחס המיטבי בין השניים.
המחקר התבסס על נתונים מ-3 מחקרי עוקבה גדולים שנערכו בארה"ב: 70,918 נשים ממחקר האחיות (1984-2016), 89,205 נשים ממחקר האחיות השני (1991-2017) ו-42,740 גברים ממחקר אנשי מקצועות הבריאות (1986-2016).
לכל משתתף חושב יחס צריכת חלבון מהצומח לחלבון מהחי, ביחס לצריכה הקלורית הכוללת.
במהלך תקופת מעקב של כ-30 שנה תועדו 16,118 מקרים של תחלואה קרדיווסקולרית.
נמצא כי יחס גבוה לעומת נמוך (0.76 לעומת 0.24) של חלבון מהצומח לחלבון מהחי היה קשור בסיכון נמוך ב-19% לתחלואה קרדיווסקולרית כוללת, ובסיכון נמוך ב-27% למחלת לב כלילית. עם זאת, לא נמצא קשר מובהק בהתייחס לסיכון לשבץ.
בנוסף, סיכון מופחת נצפה גם בקרב משתתפים עם יחס חלבון גבוה וצריכה כוללת גבוהה של חלבון (כ-21% מהצריכה הקלורית).
במודלים של החלפה החוקרים מראים כי התועלת הקרדיווסקולרית המשמעותית ביותר נמצאה עבור החלפה של בשר אדום ומעובד בחלבון מהצומח.
החוקרים מסכמים כי בקרב מבוגרים בארה"ב, תזונה עם יחס גבוה של חלבון מהצומח לעומת מהחי, ובפרט כאשר צריכת החלבון הכוללת גבוהה, קשורה בסיכון נמוך יותר לתחלואה קרדיווסקולרית ולמחלת לב כלילית.
Glenn AJ, Wang F, Tessier AJ, Manson JE, Rimm EB, Mukamal KJ, Sun Q, Willett WC, Rexrode KM, Jenkins DJ, Hu FB. Dietary plant-to-animal protein ratio and risk of cardiovascular disease in 3 prospective cohorts. Am J Clin Nutr. 2024 Dec;120(6):1373-1386.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39631999/
במחקר מקרה-ביקורת משנת 2024 נבחן הקשר בין צריכת חלבון מהחי ומהצומח לבין הסיכון הכולל לתחלואה קרדיווסקולרית, ובפרט למחלת לב כלילית ולשבץ.
המחקר נערך במסגרת מחקר העוקבה האירופי EPIC, העוסק בקשר בין תזונה למחלות כרוניות.
הניתוח התבסס על נתונים שנאספו מ-16,244 משתתפים עם תחלואה קרדיווסקולרית (מתוכם 10,784 אובחנו עם מחלת לב כלילית ו-6,423 לקו בשבץ), בהשוואה לקבוצת ביקורת של 15,141 משתתפים.
באופן כללי, קרא עוד
במחקר משנת 2025 נבחנה ההשפעה של החלפת בשר אדום או מעובד במזונות מהצומח על הסיכון הקרדיווסקולרי.
המחקר התבסס על ניתוחים סטטיסטיים של נתונים מחמישה מחקרי עוקבה שנערכו בפינלנד, וכללו יחדיו 42,868 משתתפים מעל גיל 25, רובם (78%) גברים.
במהלך תקופת מעקב חציונית של 12.7 שנים תועדו 11,031 מקרים של תחלואה קרדיווסקולרית.
בהתאם לנתוני התזונה של המשתתפים, החוקרים בחנו את ההשפעה של החלפת 100 גרם בשר אדום או 50 גרם בשר מעובד בשבוע בכמות זהה של מזונות מהצומח.
בקרב גברים נצפתה קרא עוד
ההשפעה הבריאותית של ויטמין Bׁ2
להלן שני מחקרים בהם מציגים החוקרים את ההשפעה של ויטמיני B1 ו-B2 על ציר המעי-מוח ותפקידם בהקשר של חרדה, סטרס ואיכות שינה. ראשית מוצג מחקר חתך בו נמצא בסיס ראשוני לקשרים האפשריים ולאחר מכן מוצג מחקר מבוקר בו נבחנה ההשפעה של תיסוף.
במחקר חתך משנת 2025 נבחנו הקשרים בין בריאות נפשית, הרכב ותפקוד חיידקי המעי, ורמות ויטמיני B1 ו-B2.
החוקרים מציינים כי לציר המיקרוביום-מעי-מוח תפקיד מרכזי בוויסות מצבים נפשיים, וכי תיתכן השפעה לוויטמיני B1 ו-B2 דרך השפּעתם על אוכלוסיית חיידקי המעי.
המחקר כלל 76 משתתפים בגיל 18-25 שאינם סובלים ממחלות במערכת העיכול ושאינם נוטלים תוספי פרוביוטיקה או ויטמינים.
המשתתפים התבקשו למלא שאלונים להערכת חרדה, סטרס ואיכות השינה, וכן נלקחו מהם דגימות שתן למדידת רמות ויטמיני B1 ו-B2 ודגימות צואה להערכת הרכב ותפקוד חיידקי המעי, תוך התמקדות בעשרה זנים מרכזיים.
ממצאי המחקר מצביעים על קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2025 נבחנה ההשפעה של תיסוף ויטמיני B1 ו-B2 על רמות חרדה, סטרס ואיכות השינה.
המחקר כלל 43 משתתפים אשר חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות שקיבלה 100 מ"ג ליום ויטמין B1 ו-100 מ"ג ליום ויטמין B2, או לקבוצת הביקורת שקיבלה פלסבו. משך ההתערבות היה 4 שבועות.
בתחילת המחקר ובסיומו כל המשתתפים מילאו שאלונים להערכת רמות חרדה, סטרס ואיכות השינה, ונאספו מהם דגימות שתן למדידת רמות ויטמיני B1 ו-B2.
בתום תקופת ההתערבות נצפתה קרא עוד
במחקר חתך משנת 2025 נבחן הקשר בין הצריכה התזונתית של ויטמין B2 לבין השכיחות של זיהום בחיידק הליקובקטר פילורי.
המחקר התבסס על הנתונים של 2,859 משתתפים מסקר הבריאות והתזונה הלאומי בארה"ב בין השנים 1999-2000.
צריכת ויטמין B2 הוערכה באמצעות נתוני התזונה של המשתתפים, והימצאות של חיידק הליקובקטר פילורי נבדקה באמצעות רמות נוגדני lgG בדם.
כמעט מחצית מהמשתתפים (1,257 איש) נמצאו חיוביים לזיהום הליקובקטר פילורי.
מהממצאים עלה כי קרא עוד
במחקר חתך משנת 2025 נבחן הקשר בין הצריכה התזונתית של ויטמין B2 לבין שכיחות של עצירות כרונית בקרב מבוגרים.
המחקר התבסס על הנתונים של 8,525 משתתפים מסקר הבריאות והתזונה הלאומי בארה"ב לשנים 2005-2010.
צריכת ויטמין B2 הוערכה על סמך דיווחים תזונתיים של המשתתפים, כאשר הצריכה היומית הממוצעת עמדה על 2.15 מ"ג. עצירות הוגדרה בהתאם למדד סטנדרטי (Bristol Stool Form Scale), ולפי דיווחי המשתתפים 803 מהם סבלו מעצירות כרונית.
מניתוח הנתונים עלה כי קרא עוד
טיפול טבעי במִיגרנה
בסקירה משנת 2024 הוערכו העדויות לגבי תרומתן של התערבויות תזונתיות שונות להפחתת תדירות, עוצמה ומשך של התקפי מיגרנה.
הסקירה כללה 8 מחקרי התערבות, כאשר במחקרים אלה נבחנו ההשפעות של דיאטה קטוגנית, דיאטה דלת-פחמימות, דיאטת DASH, דיאטות אלימינציה שונות ודיאטה נטולת גלוטן.
להלן הממצאים המרכזיים: קרא עוד
במחקר תלת-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2025 נבחנה ההשפעה של שילוב פרוביוטיקה וויטמין D בקרב מבוגרים הסובלים ממיגרנה.
המחקר כלל 72 משתתפים בגיל 18 עד 55 עם אבחנה של מיגרנה, מרביתם נשים (65 מכלל המשתתפים).
המשתתפים חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הפלסבו למשך 12 שבועות.
המשתתפים בקבוצת ההתערבות קיבלו תוסף פרוביוטיקה המכיל 450 מיליארד חיידקים ממספר זנים פעם ביום ו-50,000 יחב"ל ויטמין D פעם בשבועיים.
המדדים המרכזיים שנבדקו כללו את המדד להערכת מיגרנה (MI) והמדד להערכת איכות החיים (MSQoL), וכן סמנים של עקה חמצונית.
בסיום תקופת ההתערבות, נמצאה קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2024 הוערכה היעילות של דיקור לטיפול במיגרנה.
הסקירה כללה 32 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם 1,562 משתתפים.
גיל המשתתפים הממוצע עמד על 36 שנים, משך המחלה הממוצע היה כ-11 שנים, ותדירות ההתקפים עמדה על כ-4.68 מקרים בחודש.
מספר טיפולי הדיקור במחקרים נע בין 7 ל-56, בתדירות של 1 עד 7 פעמים בשבוע, למשך תקופה של 0.5 עד 6 חודשים.
החוקרים ביצעו ניתוחים נפרדים עבור כל אחד מהמדדים: מספר הטיפולים, תדירותם, ומשך תקופת ההתערבות.
באופן כללי קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2025 הוערכה היעילות של ביופידבק לטיפול במיגרנה.
החוקרים מסבירים כי ביופידבק הוא תהליך טיפולי שבו המטופלים לומדים לווסת את תגובות גופם באופן מודע, באמצעות משוב על פרמטרים פיזיולוגיים. למידה זו תורמת להפחתת מתח, השריית רגיעה ומניעת התקפי מיגרנה..
הסקירה כללה 9 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם 558 מטופלים.
ב-8 מהמחקרים נערכה השוואה בין ביופידבק לבין קבוצת ביקורת, ואילו ב-3 מחקרים נערכה השוואה לטיפול אחר, כולל טיפול תרופתי (2 מחקרים) או טיפול קוגניטיבי התנהגותי (מחקר אחד).
המדד העיקרי שנבדק היה תדירות כאבי הראש, לצד מדדים נוספים הקשורים למיגרנה ולמצב הרגשי.
הממצאים הצביעו על קרא עוד
תוספי פרוֹביוטיקה ובריאות מערכת העיכול
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2024 נבחנה היעילות של תוסף תזונה המבוסס על פרוביוטיקה, פפטידים וויטמינים להקלה על תסמיני צרבת בקרב משתתפים הסובלים מהחזר קיבתי-ושטי (GERD / רפלוקס).
המחקר כלל 56 משתתפים אשר חולקו אקראית לנטילת התוסף או פלסבו למשך 28 יום.
התוסף Pilorex® הכיל חיידקים פרוביוטיים מהזן Lactobacillus acidophilus, חלבוני סויה מותססים, ויטמיני B וויטמין C. המשתתפים נטלו 2 טבליות לפני ארוחת הבוקר ושתי טבליות אחרי ארוחת הערב.
במהלך תקופת ההתערבות התבקשו המשתתפים לדווח מדי יום על תדירות ועוצמת התסמינים וכן על שימוש בתרופות ללא מרשם. בנוסף, אחת לשבועיים מילאו שאלוני הערכה למדידת איכות החיים.
ממצאי המחקר הצביעו על קרא עוד
במחקר קליני משנת 2024 נבחנה היעילות של תוסף תזונה ייעודי לשיפור בריאות המעי, איכות החיים ועמדות סובייקטיביות כלפי אכילה.
ברקע למחקר ההשערה שלפיה חשיפה (“priming”) של המעי לרכיבי תזונה מסוימים עשויה לחזק את עמידות החיידקים ותאי המעי ובכך לתמוך בתפקודים חיוניים של מערכת העיכול, כולל ויסות חיסוני, חילוף חומרים, שמירה על שלמות מחסום המעי ותגובה לפתוגנים.
המחקר כלל 68 משתתפים שדיווחו על תסמינים קלים במערכת העיכול. כל המשתתפים נטלו את התוסף במשך 14 יום, במינון של כ-8.5 גרם ביום, מהול במים, לפני ארוחת הבוקר.
התוסף הכיל שש תערובות פעילות: תערובת פרה־ביוטית, תערובת עשבי דגנים מותססים, תערובת פוסט־ביוטית, תערובת אנזימי עיכול, תערובת ריכוזי פירות וירקות, תערובת תבלינים מותססים ותערובת ויטמינים.
המשתתפים תיעדו מדי יום את חומרת התסמינים, כאשר בתחילת המחקר ובסיומו הוערך מרקם הצואה ונאספו מדדים להערכת איכות חיים ועמדות ביחס לאכילה.
עם תום תקופת ההתערבות נמצא קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2024 נבחנה ההשפעה של פרוביוטיקה על תסמינים במערכת העיכול בקרב מבוגרים בריאים.
המחקר כלל 174 משתתפים בריאים שדיווחו על תסמינים במערכת העיכול, כגון תחושת מלאות ושובע מוקדם.
המשתתפים חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות, שצרכה פעם ביום 85 גרם יוגורט המכיל Lactobacillus paragasseri, או לקבוצת הביקורת שצרכה יוגורט ללא תוספת פרוביוטיקה, במשך 12 שבועות.
מדד המטרה העיקרי היה השינוי בחומרת התסמינים, ובנוסף נבדק מדד של דיספפסיה (SF-NDI), מדד של דירוג התסמינים (GSRS) ומדד של תיאבון (CNAQ-J).
ממצאי המחקר הראו כי קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2025 נבחנה ההשפעה של תוסף פרוביוטיקה על תסמיני נפיחות בקרב מבוגרים בריאים.
המחקר כלל 100 משתתפים שדיווחו על תסמיני נפיחות בטנית.
המשתתפים חולקו אקראית לנטילת תוסף פרוביוטיקה המכיל 5 מיליארד חיידקים מהזן Bacillus subtilis, או לנטילת פלסבו. משך ההתערבות היה 8 שבועות.
חומרת התסמינים והשפּעתם על התפקוד הוערכו אחת לשבוע באמצעות המדד IGQ.
בניתוח כולל, קרא עוד
