תוספי תזונה לאחר גִיל המעבר:
ההשפעה של ניטראטים על כלי הדם,
ההשפעה של נוגדי חמצון על עקה,
בוטיראט לחיזוק היכולת הגופנית,
ותוסף פרוביוטיקה ובריאות הנרתיק.
ההשפעות של פרוֹביוטיקה:
פרוביוטיקה לאחר אנטיביוטיקה,
הערכת הבטיחות של תוספי פרוביוטיקה,
הפוטנציאל של פרוביוטיקה לשיפור מצב הרוח,
תוסף פרוביוטיקה וסמבוק שחור בתנאי לחץ.
תיסוף חלבון בפעילות גופנית:
תוספי קולגן על תפקוד השריר,
תיסוף חלבון והסתגלות לאימון גופני,
תיסוף חלבון אינו תורם לשיפור בביצועים הגופניים,
ומהי התרומה של חלבון להתאוששות?
שיפור פרופיל השומנים:
מלון מר לשיפור פרופיל השומנים,
ההשפעה של כורכומין על רמות אדיפוקינים,
תוספי תה ירוק לשיפור פרופיל השומנים,
ותפוז ברגמוט לשיפור פרופיל השומנים.
תוספי תזונה לאחר גִיל המעבר
במחקר אקראי מוצלב משנת 2024 נבחנה ההשפעה של תיסוף מיץ סלק עשיר בניטראטים על בריאות כלי הדם בקרב נשים לאחר גיל המעבר.
החוקרים מציינים כי צריכת מזונות עתירי ניטראטים עשויה לתרום לעלייה ברמות תחמוצת החנקן (NO) בגוף ולשיפור תפקוד כלי הדם והבריאות הקרדיווסקולרית בגיל מבוגר.
במסגרת המחקר נבדקה ההשפעה בקרב נשים בשני שלבים מובחנים שלאחר גיל המעבר: 12 נשים בשלב המוקדם (עד 6 שנים מהפסקת הווסת) ו-12 נשים בשלב המאוחר (מעל 6 שנים מהפסקת הווסת).
כל משתתפת צרכה 70 מ"ל ליום של מיץ סלק בשני תנאים: עשיר בניטראטים (כ-400 מ"ג) ודל בניטראטים (כ-40 מ"ג), כל אחד מהם במשך 7 ימים, עם תקופת הפרדה של לפחות שבועיים בין התנאים.
השפּעת ההתערבות על תפקוד כלי הדם במנוחה הוערכה באמצעות מדד FMD(flow-mediated dilation) שנמדד לפני תחילת ההתערבות וביום השמיני, 24 שעות לאחר הצריכה האחרונה.
בנוסף, נבדקה תגובת כלי הדם לאחר פגיעה אנדותלית בתנאי ניסוי שכללו חסימת כלי דם ושחרורם, כאשר FMD נמדד מיד לאחר החסימה ולאחר 15 דקות התאוששות.
נמצא כי תיסוף של 7 ימים במיץ סלק עשיר בניטראטים הביא לעלייה משמעותית במדד FMD במנוחה בהשוואה למיץ הדל בניטראטים. עם זאת, ההתערבות לא בלמה את הירידה בתפקוד האנדותל בעקבות הפגיעה בכלי הדם. תוצאות אלה נמצאו עקביות בין שתי קבוצות הנשים.
החוקרים מסכמים כי תיסוף קצר טווח במיץ סלק עשיר בניטראטים משפר באופן מובהק קלינית את תפקוד האנדותל בנשים לאחר גיל המעבר, ללא הבדל בין שלבים מוקדמים ומאוחרים של תקופה זו. ממצא זה חשוב במיוחד לאור השערת "חלון ההזדמנויות", שלפיה יעילותן של התערבויות וסקולריות עלולה להיות מוגבלת בשלבים המאוחרים לאחר הפסקת הווסת.
עם זאת, על אף השיפור בתפקוד האנדותל במצב הבסיס, התיסוף לא שיפר את עמידות האנדותל לנזק איסכמי. לפיכך, החוקרים מציעים כי ההשפעות הווסקולריות של ניטראטים נובעות בעיקר מהשפעות אקוטיות ומתמשכות של ייצור מוגבר של NO.
הם מדגישים את הצורך במחקרים נוספים לבחינת המינון היומי האופטימלי והתזמון המיטבי של התיסוף ביחס לחשיפה לפגיעה איסכמית, על מנת להעמיק את ההבנה של תפקיד הניטראטים בהגנה על כלי הדם בנשים לאחר גיל המעבר.
המחקר מומן על ידי מענק בלתי תלוי והחוקרים מדווחים על העדר ניגודי אינטרסים.
Delgado Spicuzza JM, Gosalia J, Zhong L, Bondonno C, Petersen KS, De Souza MJ, Alipour E, Kim-Shapiro DB, Somani YB, Proctor DN. Seven-day dietary nitrate supplementation clinically significantly improves basal macrovascular function in postmenopausal women: a randomized, placebo-controlled, double-blind, crossover clinical trial. Front Nutr. 2024 Jun 10;11:1359671.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38915856/
במחקר פיילוט אקראי מבוקר משנת 2024 הוערכה ההשפעה המשולבת של תיסוף רזברטרול וויטמין C על מדדי עקה חמצונית בקרב נשים לאחר גיל המעבר.
החוקרים מציינים כי בגיל המעבר מתרחשים שינויים הורמונליים הגורמים לעלייה בעקה החמצונית, אשר עשויה להוביל לשינויים קרדיווסקולריים ומטבוליים.
במחקר השתתפו 46 נשים לאחר גיל המעבר, כולן סבלו מתנגודת לאינסולין.
המשתתפות חולקו באופן אקראי לשלוש קבוצות טיפול למשך שלושה חודשים:
ממצאי המחקר הראו כי תיסוף רזברטרול ו/או ויטמין C, בנפרד או בשילוב, לא הביא לשינוי מובהק בתנגודת לאינסולין. עם זאת, בקבוצות ההתערבות נרשם שיפור במדדים שונים של עקה חמצונית ביחס לערכי הבסיס, אם כי לא נמצאה עדיפות ברורה לאף אחת מההתערבויות.
החוקרים מסכמים כי נטילת תוספי רזברטרול וויטמין C הפחיתה את מדדי העקה החמצונית, כאשר ויטמין C תרם לשיפור מובהק ביכולת נוגדת החמצון. יחד עם זאת, לא נצפה שינוי משמעותי בתנגודת לאינסולין. הם ממליצים להמשיך ולבחון את ההשפעה במחקרים נוספים בעלי מדגם גדול יותר, לצורך הערכה מדויקת יותר של ההבדלים בין ההתערבויות.
המחקר מומן על ידי מענק בלתי תלוי והחוקרים מדווחים על העדר ניגודי אינטרסים.
Montoya-Estrada A, García-Cortés AY, Romo-Yañez J, Ortiz-Luna GF, Arellano-Eguiluz A, Belmont-Gómez A, Lopéz-Ugalde V, León-Reyes G, Flores-Pliego A, Espejel-Nuñez A, Solis-Paredes JM, Reyes-Muñoz E. The Administration of Resveratrol and Vitamin C Reduces Oxidative Stress in Postmenopausal Women-A Pilot Randomized Clinical Trial. Nutrients. 2024 Nov 3;16(21):3775.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39519608/
במחקר אקראי מבוקר משנת 2025 נבדקה ההשפעה של תיסוף בוטיראט על היכולת הגופנית בקרב נשים לאחר גיל המעבר, תוך התמקדות בתפקוד רירית המעי כמנגנון פוטנציאלי.
המחקר כלל שלוש קבוצות:
השפעות ההתערבות הוערכו באמצעות מדדים של מעי דליף (זונולין), תגובה חיסונית (LBP), לצד מדדים של יכולת גופנית.
נמצא כי קרא עוד
במחקר תצפיתי משנת 2024 נבחנה ההשפעה של תוסף פרוביוטיקה על בריאות הנרתיק והרכב אוכלוסיית החיידקים הנרתיקית בקרב נשים לאחר גיל המעבר.
במחקר השתתפו 50 נשים בריאות בגיל 45-65 שנטלו תוסף פרוביוטיקה במשך 4 שבועות.
התוסף כלל שלושה זני חיידקים: Lactiplantibacillus plantarum, Bifidobacterium animalis ו-Lacticaseibacillus rhamnosus, וניתן במינון יומי של 3 מיליארד חיידקים.
החוקרים בחנו את ההשפעה בסיום תקופת ההתערבות ולאחר תקופת מעקב של 4 שבועות נוספים באמצעות איסוף דגימות נרתיקיות לצורך ניתוח שינויים בהרכב החיידקים ומדדי דלקת, וכן באמצעות שימוש במדד VHI (Vaginal Health Index) להערכת בריאות הנרתיק.
ממצאי המחקר הצביעו על קרא עוד
ההשפעות של פרוֹביוטיקה
בסקירה משנת 2025 נבחנה הספרות המחקרית בנוגע ליכולתה של פרוביוטיקה לשקם את אוכלוסיית חיידקי המעי במהלך ולאחר טיפול אנטיביוטי.
החוקרים מציינים כי אף שטיפול אנטיביוטי ידוע כפוגע במיקרוביום ומפחית את מגוון החיידקים, ההנחה שלפיה פרוביוטיקה מסייעת בשיקום המיקרוביום אינה נתמכת בראיות מבוססות. ממצאים קליניים מסוימים מעידים על כך שפרוביוטיקה עשויה להפחית תופעות לוואי הקשורות בטיפול אנטיביוטי, כגון שלשול הנגרם על ידי זיהום ב-Clostridioides difficile, אך לא קיימות ראיות חד-משמעיות לקשר סיבתי בין השפעות קליניות אלו לבין הגנה על המיקרוביום או שיקומו.
הסקירה עוסקת באתגרים המרכזיים להערכת השפּעת הפרוביוטיקה, ובהם היעדר הגדרה מוסכמת להרכב "מיקרוביום תקין", שימוש בשיטות מדידה לא סטנדרטיות ומתפתחות, וכן שונות בין-אישית ניכרת בהרכב המיקרוביום.
תחילה סוקרים החוקרים את ההשפעות הידועות של אנטיביוטיקה, יתרונותיה ומגבלותיה, ואת השפּעתה על המיקרוביום, תוך התייחסות לעמידותו וליכולת ההתאוששות שלו.
לאחר מכן נבחנת הספרות העוסקת ביעילות הפרוביוטיקה במניעת פגיעה או בקידום התאוששות המיקרוביום בעקבות טיפול אנטיביוטי.
בסיום הסקירה מוצג מצב הידע הנוכחי בתחום, ונידונים כיוונים אפשריים למחקר עתידי.
מסקנת החוקרים היא כי קרא עוד
במסמך משנת 2023 שפורסם מטעם האגודה המדעית הבינלאומית לפרוביוטיקה ופרה-ביוטיקה (ISAPP) מוצגות המלצות להערכת הבטיחות של תוספי פרוביוטיקה.
הכותבים מציינים כי אף על פי שתוספי פרוביוטיקה נמצאים בשימוש נרחב, קיימים סיכונים תיאורטיים ומוכחים בצריכתם. לנוכח פיתוחם של מוצרים חדשים והתרחבות השימוש בקרב אוכלוסיות פגיעות, קיים צורך בגיבוש הנחיות מבוססות שיבטיחו שימוש בטוח ויעיל.
המסמך מבוסס על דיון של צוות מומחים, שביסס את המלצותיו על ראיות מדעיות בנוגע לסיכונים אקוטיים וארוכי טווח, סיכונים באוכלוסיות רגישות (כגון ילודים, נשים בהריון ומדוכאי חיסון), חשיבות התאמת איכות המוצר לצרכי אוכלוסיות אלו, וכן הצורך בדיווח על השפעות שליליות הנובעות משימוש בפרוביוטיקה.
דגש מיוחד ניתן לחשיבות ריצוף גנומי מלא (Whole Genome Sequencing), המאפשר זיהוי של גנים הקשורים לפתוגניות, רעילות ועמידות לאנטיביוטיקה, וכן קביעה מדויקת של זהות המין והזן.
בהתבסס על הממצאים, מוצגות ההמלצות בשלושה תחומים מרכזיים: קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2024 נבחנה ההשפעה של תוסף פרוביוטי מסוג Bifidobacterium breve על מצב הרוח בקרב מבוגרים בריאים.
המחקר כלל 30 משתתפים בגיל 20-64 אשר חולקו אקראית לנטילת התוסף במינון של 10 מיליארד חיידקים פעמיים ביום, או פלסבו, במשך 6 שבועות.
כל המשתתפים התבקשו לשמור על הרגלי התזונה ואורח החיים ללא שינוי לאורך כל תקופת המחקר.
השפּעת ההתערבות הוערכה באמצעות מדידות של פעילות מוחית בטכנולוגיית NIRS (דימות באינפרה-אדום קרוב) במהלך ביצוע מטלה המעוררת סטרס, שאלוני מצב רוח, וניתוח הרכב המיקרוביום והמטבוליטים בצואה.
ממצאי המחקר הצביעו על כך קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2023 נבחנה ההשפעה של שילוב פרוביוטיקה וסמבוק שחור על בריאות מערכת העיכול ותחושת הרווחה בקרב אנשי צוות אוויר.
המחקר כלל 40 משתתפים בריאים אשר חולקו אקראית לנטילת התוסף או פלסבו פעם ביום במשך 30 יום.
התוסף הכיל 0.2 גרם מתערובת פרוביוטיקה המשווקת תחת השם המסחרי SYNBIO® הכוללת את הזנים Lactobacillus rhamnosus ו-Lactobacillus paracasei במינון יומי כולל של 15 מיליארד חיידקים, וכן 0.07 גרם מיצוי פרחים, עלים ופירות של סמבוק שחור (Sambucus nigra), בעל פעילות נוגדת חמצון.
החוקרים העריכו את השפּעת ההתערבות באמצעות שאלונים למדידת בריאות מערכת העיכול ואיכות החיים, דגימות רוק לבחינת רמות IgA ודגימות צואה לניתוח הרכב חיידקי המעי.
ממצאי המחקר הצביעו על קרא עוד
תיסוף חלבון בפעילות גופנית
בסקירה משנת 2024 הוערכה ההשפעה של תוספי קולגן על תפקוד והתאוששות השריר לאחר פעילות גופנית.
הסקירה כללה 8 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם סה"כ 286 משתתפים. ברוב המחקרים נכללו משתתפים בריאים שאינם מאומנים גופנית, ובמחקר אחד נכללו ספורטאים מקצועיים.
המחקרים עסקו הן בהשפעות האקוטיות של תיסוף בקולגן והן בהשפעות לאחר מספר שבועות של נטילה רציפה.
ממצאי הסקירה מצביעים על כך קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2024 נבחנה השפּעת תיסוף חלבון על הסתגלות גופנית לאימון משולב.
אימון משולב, הכולל פעילות אירובית ואימוני התנגדות, נפוץ בקרב מתאמנים במטרה לשפר בו זמנית את סיבולת לב-ריאה ואת כוח השריר. עם זאת, הוא כרוך בעומס פיזיולוגי גבוה יותר בהשוואה לביצוע כל סוג אימון בנפרד. על רקע זה, העלו החוקרים את ההשערה כי תיסוף חלבון עשוי לתמוך בתהליכי ההסתגלות לאימון משולב, אף על פי שהעדויות המדעיות הקיימות בנושא עדיין מוגבלות.
במחקר נכללו 44 משתתפים בריאים, בגיל ממוצע של 27, שאינם מאומנים גופנית.
כל המשתתפים ביצעו במשך 8 שבועות שני אימונים שבועיים שכללו שילוב של רכיבה ותרגילי כוח.
בנוסף, המשתתפים חולקו אקראית לנטילת 40 גרם חלבון מי גבינה או פלסבו לאחר כל אימון.
נמצא כי קרא עוד
במחקר אקראי מוצלב משנת 2025 נבחנה ההשפעה של תיסוף חלבון על ביצועיים גופניים במהלך אימון פונקציונלי בעצימות גבוהה (HIFT).
המחקר כלל 30 משתתפים מאומנים גופנית בגיל 23 עד 55 שהתאמנו שלוש פעמים בשבוע במסגרת תכנית HIFT.
כל המשתתפים קיבלו תיסוף של 0.6 גרם/ק"ג משקל גוף/יום חלבון ביצה, חלבון מי גבינה או פלסבו, כל תנאי במשך 6 שבועות, עם הפרדה של שבועיים בין התנאים.
במהלך כל תקופת המחקר המשתתפים צרכו דיאטה שסיפקה 1 גרם/ק"ג/יום חלבון.
בתחילתה ובסופה של כל תקופת התערבות הוערכו הביצועים הגופניים, כולל כושר אירובי (VO₂max) ומדדים אנאירוביים של כוח וחוזק.
נמצא כי קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2024 נבחנה ההשפעה של תיסוף קולגן לעומת חלבון חלב על מידת הפגיעה בשריר בעקבות מאמץ גופני.
במחקר השתתפו 33 גברים אשר חולקו אקראית לנטילת 25 גרם קולגן הידרוליזט, חלבון חלב או פלסבו.
התוספים ניתנו מיד לאחר האימון ובמהלך שלושת הימים שלאחריו.
פרוטוקול האימון כלל ריצה במורד במשך 30 דקות, בשיפוע של 15% ובעצימות של 80% מצריכת החמצן המרבית (VO₂max).
מדדים של פגיעה בשריר נאספו לפני האימון, 30 דקות לאחריו וכן לאחר 24, 48 ו-72 שעות.
הממצאים הצביעו על קרא עוד
שיפור פרופיל השומנים
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2024 נבחנה ההשפעה של מלון מר (Mormordica charantia) על פרופיל השומנים.
הסקירה כללה 8 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם 423 משתתפים בגיל 53 בממוצע, בריאים או עם מגוון מצבים בריאותיים כגון סוכרת סוג 2, טרום-סוכרת, שמנות ודלקת מפרקים ניוונית.
משך ההתערבות במחקרים נע בין 4 ל-12 שבועות, וכללה נטילה יומית של תוסף מלון מר במינון שבין 1 ל-4.5 גרם.
מניתוח כולל של הנתונים עלה כי קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2025 נבחנה ההשפעה של תוספי כורכומין על רמות אדיפוקינים בדם.
החוקרים מציינים כי הפרעה בביטוי אדיפוקינים נובעת מהצטברות שומן עודפת ומתפקוד לקוי של תאי השומן, ועלולה להוביל להתפתחות מחלות כרוניות, בין היתר באמצעות השפעה על הפעילות החיסונית.
הסקירה כללה מטה-אנליזה אחת, שהתבססה על 14 מחקרים אקראיים מבוקרים, וכן מחקר אקראי מבוקר נוסף שלא נכלל במטה-אנליזה.
משך ההתערבות במחקרים נע בין 1 ל-38 שבועות, כאשר המינון היומי של תוספי הכורכומין נע בין 50 ל-3,000 מ"ג.
ב-12 מהמחקרים נמצאה קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2024 נבחנה ההשפעה של תוספי תה ירוק על פרופיל השומנים בקרב נשים עם עודף משקל או שמנות.
הסקירה כללה 15 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם השתתפו בסה"כ 1,818 נשים בגיל 22 עד 60, בריאות או עם מצבים בריאותיים שונים, כגון נשים לאחר גיל המעבר, הפרעות מטבוליות וסרטן שד. ה-BMI של המשתתפות נע בין 25 ל-33.
במסגרת המחקרים נבדקה השפּעתם של תוספי תה ירוק מסוגים ובמינונים שונים, כאשר משך ההתערבות נע בין 4 שבועות ל-12 חודשים.
הממצאים המרכזיים מניתוח כולל של הנתונים מצביעים על ההשפעות הבאות של תה ירוק: קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2024 נבחנה ההשפעה של תפוז ברגמוט על פרופיל השומנים.
המחקר כלל 64 משתתפים בגיל 40 עד 70, עם רמות LDL של 160-190 מ"ג/דצ"ל ו-BMI בטווח של 25-30.
המשתתפים חולקו אקראית לנטילת תוסף ברגמוט (Bergavit) או פלסבו למשך 4 חודשים. התוסף ניתן במינון יומי של 375 מ"ג ברגמוט, מתוכם 150 מ"ג פלבונואידים.
נמצא כי קרא עוד
