דיאטה ים-תִיכונית | רכיבים צמחיים לטיפול בשינה | השפעה נוגדת דלקת | בריאות הכליות
היתרונות הבריאותיים של דיאטה ים-תִיכונית:
דיאטה ים-תיכונית והסיכון לסרטן,
הקפדה על דיאטה ים-תיכונית וסרטן שד,
הקשר בין דיאטה ים-תיכונית והסיכון לתמותה,
דיאטה ים-תיכונית, מזון אולטרה-מעובד והסיכון לתמותה,
דיאטה ים-תיכונית להפחתת הסיכון לסוכרת,
ודיאטה ים-תיכונית במחלות אוטואימוניות.
רכיבים צמחיים לטיפול בבעיות שינה:
ולריאן לשיפור איכות השינה,
תוסף ולריאן וכשות לסובלים מבעיות שינה,
קערורית אמריקאית לאיזון השינה-ערות,
ותוסף קליפת ליים ואיכות השינה.
השפעה נוגדת דלקת:
תזונה עתירת שומן ודלקת כרונית,
היתרון של שילוב ויטמין D ול-ציסטאין,
ותוסף תזונה המדמה את ההשפעה של צום.
הקשר בין טמפרטורה ובריאות הכליות:
הקשר בין גלי חום ותפקודי הכליות,
הבדל מגדרי בקשר לתפקודי כליות,
והשפּעת עומס חום בקרב מטופלי דיאליזה.
היתרונות הבריאותיים של דיאטה ים-תִיכונית
במחקר עוקבה משנת 2025 נבחן הקשר בין הדיאטה הים-תיכונית לבין הסיכון להתפתחות סרטן הקשור בשמנות.
על פי הסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן (IARC), קיים קשר מובהק בין עודף משקל לבין סיכון מוגבר להתפתחות מחלות סרטן מ-13 סוגים, כולל סרטן רירית הרחם, הוושט, הכליה, הלבלב, הכבד והשד, לצד אחרים.
החוקרים מציינים כי דיאטה ים-תיכונית נמצאה קשורה בשכיחות נמוכה יותר של מחלות סרטן ומיתון עלייה במשקל, ולכן עשויה לתרום להפחתת הסיכון להתפתחות סוגי סרטן הקשורים בשמנות.
המחקר התבסס על נתונים ממחקר עוקבה גדול שנערך באירופה (EPIC) בו נכללו מבוגרים בגיל 35 עד 70 מ-10 מדינות. במסגרת המחקר הוערכה הצריכה התזונתית של המשתתפים באמצעות שאלונים המותאמים לכל מדינה, כאשר התאמה לדיאטה ים-תיכונית הוערכה על סולם של 9 וסווגה ל-3 קטגוריות: נמוכה (0-3 נקודות), בינונית (4-6 נקודות), וגבוהה (7-9 נקודות).
הניתוח הנוכחי כלל כ-450 אלף משתתפים בני 51 בממוצע.
במהלך תקופת מעקב חציונית של כ-15 שנה שיעור המשתתפים שחלו בסוגי סרטן הקשורים בשמנות היה כ-5%.
נמצא כי הסיכון היה נמוך ב-6% בקרב המשתתפים בקבוצת ההתאמה הגבוהה לדיאטה הים-תיכונית בהשוואה להתאמה נמוכה, כאשר המגמה הייתה דומה גם עבור משתתפים בקבוצת ההתאמה הבינונית ביחס לנמוכה.
עם זאת, הקשר בין מידת ההתאמה לדיאטה הים-תיכונית לבין הסיכון לסרטן לא היה תלוי במדדים של שמנות, כולל יחס מותניים לירכיים ו-BMI.
החוקרים מסכמים כי הקפדה על דיאטה ים-תיכונית הייתה מלווה בירידה קלה בסיכון לסוגי סרטן הקשורים בשמנות, באופן בלתי תלוי במדדים של שמנות. הם מדגישים כי נדרשים מחקרים נוספים על מנת לבחון את מנגנוני הפעולה בהם דיאטה ים-תיכונית תורמת למניעת סרטן.
Aguilera-Buenosvinos I, Morales Berstein F, González-Gil EM, Dossus L, Gunter MJ, Biessy C, Masala G, Santucci De Magistris M, Laouali N, Shah S, Marques C, Heath AK, Tsilidis KK, Cross AJ, Ferrari P, Castro-Espin C, Debras C, Tumino R, Tjønneland A, Halkjær J, Drake I, Ericson U, Guevara M, Rodríguez-Barranco M, Skeie G, Braaten T, Gram IT, Dahm CC, Agnoli C, Schulze MB, Huerta JM, Martínez-González MÁ, Huybrechts I, Toledo Atucha E. Adherence to the Mediterranean Diet and Obesity-Linked Cancer Risk in EPIC. JAMA Netw Open. 2025 Feb 3;8(2):e2461031.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39998833/
במטה-אנליזה משנת 2025 הוערך הקשר בין דיאטה ים-תיכונית לבין הסיכון לסרטן שד.
הניתוח כלל 31 מחקרים, מהם 12 מחקרי עוקבה עם תקופת מעקב של 8 עד 33 שנה, ו-19 מחקרי מקרה-ביקורת.
הניתוח בוצע בשלוש קטגוריות: כלל הנשים, נשים לפני גיל המעבר, ונשים לאחר גיל המעבר.
בקרב כלל הנשים, נמצא כי התאמה גבוהה לדיאטה הים-תיכונית הייתה קשורה בירידה של 13% בסיכון לסרטן השד. בקרב נשים לפני גיל המעבר לא נמצא קשר מובהק, בעוד שבקרב נשים לאחר גיל המעבר דוּוח על ירידה של 12% בסיכון.
בבחינה לפי אזורים גאוגרפיים, הקשר היה מובהק במחקרים שבוצעו באסיה, שם נמצא סיכון נמוך ב-41%. באירופה נמצאה ירידה של 10% בסיכון, ואילו בארה"ב נמצאה ירידה של 8% שאינה מובהקת סטטיסטית.
עוד נמצא כי הקשר בין הדיאטה הים-תיכונית לבין סיכון מופחת לסרטן שד היה מובהק רק במחקרי מקרה-ביקורת, ולא בא לידי ביטוי באופן מובהק במחקרי עוקבה.
החוקרים מסכמים כי הקפדה על דפוס תזונה ים-תיכונית עשויה לתרום להפחתת הסיכון לסרטן שד, בעיקר בקרב נשים לאחר גיל המעבר ובאזורים מסוימים, במיוחד באסיה. עם זאת, נדרשים מחקרים נוספים לצורך אישוש הממצאים ולבחינת ההבדלים בין סוגי מערכי המחקר והאזורים הגאוגרפיים השונים.
Karimi M, Asbaghi O, Hooshmand F, Aghayan AH, Shariati AA, Kazemi K, Amirpour M, Davoodi SH, Larijani B. Adherence to Mediterranean Diet and Breast Cancer Risk: A Meta-Analysis of Prospective Observational Studies. Health Sci Rep. 2025 Apr 18;8(4):e70736.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40256142/
במחקר עוקבה משנת 2025 נבחן הקשר בין הדיאטה הים-תיכונית לבין הסיכון לתמותה בקרב קשישים.
המחקר התבסס על נתונים משני מחקרי עוקבה שנערכו בספרד (Seniors-ENRICA-1 and 2) וכלל 6,083 משתתפים בגיל 60 עד 96.
לכל משתתף חושבה מידת ההתאמה לדיאטה הים-תיכונית באמצעות מדד MEDAS, שסיווג את רמת ההתאמה לשלוש דרגות: נמוכה (עד 7 נקודות), בינונית (7-8 נקודות), וגבוהה (9 נקודות ומעלה).
בתחילת תקופת המעקב הציון הממוצע עמד על 7.2 נקודות, כאשר 31.6% מהמשתתפים סווגו כבעלי התאמה נמוכה, 44.1% כבעלי התאמה בינונית, ו־24.3% כבעלי התאמה גבוהה.
במהלך תקופת מעקב חציונית של כ-8 שנים תועדו 1,279 מקרי תמותה.
נמצא כי קרא עוד
במחקר עוקבה משנת 2025 שנערך באיטליה נבדק הקשר בין דיאטה ים-תיכונית, מזון אולטרה-מעובד והסיכון לתמותה.
המחקר כלל 22,939 משתתפים בגיל 55 בממוצע, אחריהם נערך מעקב במשך תקופה חציונית של 15 שנה.
לכל משתתף חושבה צריכת המזון האולטרה-מעובד (בגרמים) ביחס לסך הצריכה התזונתית, וסווגה כנמוכה או גבוהה בהתאם לרמת הצריכה החציונית.
בנוסף, חושב ציון התאמה לדיאטה הים-תיכונית בסולם של 0-9 אשר סווג כמידת התאמה נמוכה (ציון נמוך מ-6) או גבוהה (ציון 6 ומעלה).
בהתבסס על שני מדדים אלה, המשתתפים חולקו לארבע קבוצות:
תוצאות המחקר הצביעו על כך קרא עוד
במחקר עוקבה משנת 2024 שנערך בסין נבדק הקשר בין דיאטה ים-תיכונית לבין הסיכון להתפתחות סוכרת סוג 2.
החוקרים מציינים כי הדיאטה הים-תיכונית נמצאה כבעלת פוטנציאל משמעותי במניעת סוכרת מסוג 2 באוכלוסיות ים-תיכוניות ואירופאיות, אך טרם הובהר האם עשוי להיות יתרון דומה גם באוכלוסיות אחרות.
המחקר התבסס על נתוני סקר הבריאות והתזונה הלאומי בסין, וכלל 12,575 משתתפים שלא סבלו מסוכרת בתחילת תקופת המעקב.
עבור כל משתתף חושב ציון התאמה לדיאטה הים-תיכונית, על פי רמת הצריכה של תשע קבוצות מזון עיקריות: ירקות, פירות, קטניות, אגוזים, דגים, דגנים, בשר אדום, מוצרי חלב ואלכוהול.
במהלך תקופת מעקב חציונית של 9 דווחו 445 מקרים חדשים של סוכרת.
נמצא כי קרא עוד
בסקירה משנת 2025 הוערכה התרומה של הדיאטה הים-תיכונית במניעה ובטיפול במחלות אוטואימוניות, הן מערכתיות והן ממוקדות.
הסקירה התמקדה בדיאטה הים-תיכונית הן כדפוס תזונה כולל והן ברכיביה המרכזיים, ובחנה את ההשפעה על מהלך המחלה האוטואימונית, במטרה לבחון את הפוטנציאל הקליני.
החוקרים התמקדו בעיקר במחלות ראומטיות, כגון דלקת מפרקים שגרונית וזאבת אדמנתית מערכתית, ובמחלות אוטואימוניות של בלוטת התריס, כגון מחלת האשימוטו, אשר לעיתים קרובות מופיעות יחדיו בשל מנגנונים פתוגניים משותפים.
הסקירה מציגה ניתוח מעמיק של ההשפעות הביולוגיות של רכיבי הדיאטה הים-תיכונית, תוך שימת דגש על סיבים תזונתיים, חומצות שומן רב בלתי רוויות ופוליפנוֹלים.
כמו כן, מוצגים ממצאים ממחקרים תצפיתיים ומבוקרים בנוגע להשפעות האפשריות של רכיבים אלה על מגוון מצבים אוטואימוניים, לרבות האשימוטו; מחלות ראומטיות, כולל דלקת מפרקים שגרונית (RA) ודלקת מפרקים ספונדילוארטרופתית (SpA); ומחלות של רקמת חיבור, כולל זאבת אדמנתית מערכתית (SLE), תסמונת שיוגרן וסקלרודרמה.
מהממצאים עולה כי קרא עוד
רכיבים צמחיים לטיפול בבעיות שינה
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2024 נבחנה ההשפעה של מיצוי ולריאן (Valeriana officinalis) על איכות השינה בקרב מבוגרים.
המחקר כלל 80 משתתפים בגיל 18-50 שדיווחו על הפרעות שינה בדרגה קלה.
המשתתפים חולקו באופן אקראי לנטילת 200 מ"ג תוסף ולריאן (Sleeproot®) לפני השינה, או פלסבו, למשך 8 שבועות.
ההשפעה הוערכה באמצעות מדד PSQI לאיכות השינה ומדידת זמן ההירדמות באמצעות אקטיגרפיה, ובנוסף הוערכו מדדים משניים נוספים, כולל משך השינה, יעילות השינה, מדד ESS לעייפות במהלך היום, מדד BAI לחרדה, ואיכות השינה הסובייקטיבית של המשתתפים. בנוסף, נבדקו מדדי בטיחות והשפעות שליליות.
לאורך תקופת ההתערבות, החל מהיום ה-14 למחקר, נצפה קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר משנת 2025 נבחנה ההיתכנות של שימוש בתוסף טבעי משולב המכיל ולריאן (Valeriana officinalis) וכשות (Humulus lupulus) בקרב מבוגרים הסובלים מהפרעות שינה מזדמנות.
המחקר התמקד בהשפּעת התוסף על מדדי שינה, תפקוד קוגניטיבי במהלך היום ותחושת רווחה פסיכולוגית, וכן נבדק האם נטילת התוסף עלולה להוות סיכון בפעילויות יום-יומיות הדורשות ערנות, כמו נהיגה או תפעול מכשירים.
המחקר כלל 40 מבוגרים בריאים בגיל 18 עד 65 שדיווחו על קשיי שינה בתדירות של 1-2 לילות בשבוע.
המשתתפים חולקו אקראית לנטילת התוסף (Redormin 500) או פלסבו במינון של כמוסה אחת ליום, שעה לפני השינה, למשך 21 יום. כל כמוסה מהתוסף הכילה 500 מ"ג ולריאן ו-120 מ"ג כשות.
היעד העיקרי של המחקר היה לבחון את היתכנות מערך המחקר, שהוערכה לפי יכולת גיוס משתתפים, היענות לפרוטוקול והיבטים טכניים נוספים.
בנוסף, נאספו נתונים אובייקטיביים על מדדי שינה באמצעות מד לביש, והתקיימה הערכה יומית של תפקוד קוגניטיבי לצד דיווחים סובייקטיביים של המשתתפים בנוגע לרמות עייפות, סטרס, תפקוד, איכות חיים ומוטיבציה.
ממצאי המחקר הצביעו על קרא עוד
במחקר אקראי מוצלב משנת 2025 נבחנה היעילות והסבילות של תוסף קערורית אמריקאית (Scutellaria lateriflora) לשיפור איכות השינה.
המחקר כלל 66 משתתפים בגיל 18 עד 70 הסובלים מהפרעות שינה בדרגה קלה עד בינונית.
כל המשתתפים נטלו בסדר אקראי תוסף קערורית במינון 400 מ"ג ליום, או פלסבו, כל אחד למשך 8 שבועות, עם הפרדה של 4 שבועות בין התנאים.
השפּעת ההתערבות הוערכה באמצעות המדד PSQI להערכת איכות השינה, ובנוסף נבדקו מדדים נוספים כגון זמן הירדמות, יעילות השינה, משך השינה הכולל והערכת איכות השינה הסובייקטיבית.
תוצאות המחקר הצביעו על קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2025 הוערכה ההשפעה של תוסף קליפת ליים (BENESOMNO™) על איכות השינה בקרב מבוגרים הסובלים מהפרעות שינה.
החוקרים מציינים כי קליפות הדרים עשירות בפלבונואידים בעלי פוטנציאל להשפעות מרגיעות ומשרות שינה.
במחקר קודם החוקרים הדגימו בקרב עכברים את ההשפעה המיטיבה של תוסף קליפת ליים באמצעות הפעלה של קולטניGABAA .
המחקר כלל 80 משתתפים אשר חולקו אקראית לנטילת 300 מ"ג ליום תוסף קליפת ליים, או פלסבו, למשך שבועיים.
תוצאות מדידות שנערכו באמצעות פוליסומנוגרפיה הראו כי קרא עוד
השפעה נוגדת דלקת
במחקר משנת 2025 נבחן הקשר בין תזונה עתירת שומן, הרכב חיידקי המעי והתפתחות דלקת כרונית מערכתית.
החוקרים מציינים כי תזונה כזו אינה גורמת רק להשלכות מטבוליות שליליות, אלא עלולה גם לשבש את איזון מערכת החיסון, לעורר תגובות דלקתיות ולפגוע בבריאות המעי.
המחקר בוצע באמצעות רנדומיזציה מנדליאנית, גישה מחקרית המתבססת על מאפיינים גנטיים לצורך הערכת קשרים סיבתיים במחקרים תצפיתיים.
במסגרת המחקר נעשה שימוש בנתונים גנטיים הקשורים לצריכת תזונה עתירת שומן, וכן במידע שנאסף ממשתתפים ממוצא אירופאי שכלל את הרכב חיידקי המעי, מדדים דלקתיים וחיסוניים, וכן פרופיל מטבוליטי של דגימות דם.
ממצאי המחקר מצביעים על קרא עוד
במחקר פיילוט כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2024 נבחנה ההשפעה של תיסוף ויטמין D בשילוב ל-ציסטאין על רמות ויטמין D בדם ועל מדדי דלקת.
החוקרים מסבירים כי אנשים הסובלים מתסמונת מטבולית ושמנות מאופיינים ברמות דלקת גבוהות ובדיכוי של גנים המעורבים בהמרת ויטמין D מהתזונה לצורתו הפעילה. ל-ציסטאין תורם לוויסות התגובה הדלקת ועשוי לשפר את ביטוי הגנים האחראים למטבוליזם של ויטמין D, ולכן שילובו עשוי להיות יעיל יותר מתיסוף ויטמין D בלבד.
המחקר כלל 165 משתתפים אפרו-אמריקאים בגיל 18-65 אשר חולקו אקראית ל-4 קבוצות התערבות למשך 6 חודשים:
בתחילת המחקר ובסיומו נלקחו בדיקות דם בצום ונמדדו מדדים שונים של ויטמין D (סך הכול, חופשי וזמין ביולוגית), רמות ההורמונים SHBG וטסטוסטרון, וסמני דלקת.
תוצאות המחקר הראו כי קרא עוד
במחקר פיילוט קליני משנת 2024 נבחנה הפעילות הביולוגית של תוסף תזונה חדש, אשר נועד לדמות את ההשפעות המטבוליות של צום ממושך.
החוקרים התמקדו בארבעה מטבוליטים טבעיים spermidine, nicotinamide, palmitoylethanolamide (PEA) ו-oleoylethanolamide (OLE) שלכל אחד מהם מיוחסות השפעות בריאותיות חיוביות, לרבות פעילות נוגדת דלקת ונוגדת חמצון.
במחקר קודם נמצאה רמה גבוהה יותר שלהם בדם לאחר צום של 36 שעות בהשוואה לצום לילה בן 12 שעות, ממצא התומך בהשערה כי שילובם בתוסף עשוי לחקות את היתרונות של צום ממושך.
במסגרת המחקר הנוכחי, נבדקה ההשפעה של שילוב רכיבים אלו במינונים עולים על רמות הספיגה, על המטבוליזם של הרכיבים ועל הפעילות נוגדת החמצון ונוגדת הדלקת.
המחקר כלל 5 גברים בריאים שנטלו את התוסף בשלושה מינונים, נמוך, בינוני וגבוה, כאשר כל תנאי נבדק בהפרש של שבוע, וביחס לתנאי ביקורת.
לצורך הבחנה ממצב של צום, המשתתפים צרכו ארוחת בוקר כשעתיים לפני נטילת התוסף.
השפּעת התוסף נבחנה באמצעות בדיקות דם שבוצעו מיד לאחר הנטילה, ולאחר 1, 2 ו-4 שעות.
תוצאות הבדיקות הצביעו על קרא עוד
הקשר בין טמפרטורה ובריאות הכליות
במחקר עוקבה משנת 2025 שנערך בסין נבדק הקשר בין חשיפה לגלי חום לבין תפקודי הכליות.
החוקרים מדגישים כי מחלות כליה מהוות נטל בריאותי עולמי משמעותי, כאשר על רקע ההתחממות הגלובלית גובר החשש להשפעה שלילית של טמפרטורות גבוהות על בריאות הכליות. אוכלוסיית הקשישים עשויה להיות פגיעה במיוחד להשפעות אלו, מה שעלול להוביל להחמרה או להאצה בהופעת מחלות כליה.
המחקר התבסס על מחקר עוקבה נרחב שכלל 6,450 משתתפים בני 45 ומעלה מ-28 מחוזות ברחבי סין.
עבור כל משתתף הוערכה רמת החשיפה היומית לגלי חום, ובוצע מעקב אחר השינויים בתפקודי הכליות לאורך תקופה של 4 שנים (2011-2015).
ממצאי המחקר מצביעים על כך קרא עוד
במחקר חתך משנת 2024 שנערך בטאיוואן הוערכו הבדלים מגדריים בהתייחס לקשר בין חשיפה ממושכת לעומס חום לבין תפקודי הכליות.
החוקרים מציינים כי עומס חום נחשב לגורם סיכון משמעותי להתפתחות מחלת כליות כרונית ולהידרדרות בתפקודי הכליות. עם זאת, ההבדלים בהשפּעת עומס החום בין גברים לנשים טרם הובהרו.
המחקר התבסס על נתונים מהביו-בנק הלאומי של טאיוואן, בשילוב נתוני טמפרטורה בהתאם לכתובת מגוריהם של המשתתפים, תוך התמקדות בטמפרטורות בשעות הצהריים (11-14) ובשעות העבודה (8-17). החוקרים בחנו את ממוצע הטמפרטורה בטווחים של שנה, שלוש שנים וחמש שנים שקדמו למועד המחקר.
בסך הכול נכללו במחקר נתוניהם של 114,483 משתתפים, מתוכם 1,053 אובחנו עם הפרעה בתפקוד הכליות.
בקרב גברים, קרא עוד
במחקר תצפיתי משנת 2024 הוערכה ההשפעה של עומס חום על שיעורי תמותה ועל השימוש בשירותי בריאות בקרב מטופלי דיאליזה.
החוקרים מציינים כי עקב אובדן התפקוד הכלייתי, המשפיע על מנגנוני ויסות חום הגוף, קיימת רגישות גבוהה יותר לשינויי אקלים, במיוחד לטמפרטורות קיצוניות.
המחקר התבסס על נתוני מערכת USRDS (מערכת הנתונים האמריקאית למחלות כליה) וכלל 670,491 מטופלי דיאליזה.
במהלך חודשי הקיץ בשנים 2011-2016 נאספו נתוני טמפרטורה יומית בטווח של קילומטר אחד, בהתאם לכתובת המגורים של כל משתתף.
הממצאים מצביעים על קרא עוד
