רכיבים טבעיים להגנה מהשמש | היתרונות הבריאותיים של דובדובנים | מניעת עקיצות | טמפרטורה ומשך השינה
רכיבים טבעיים להגנה מהשמש:
פוליפודיום להגנה מקרינת השמש,
ליקופן להגנה על העור,
בטא-קרוטן להגנה מנזקי קרינה,
תוסף צמחי להגנה מפני חשיפה לשמש,
ופפטידי ציסטאין להגנה מפני קרינה.
היתרונות הבריאותיים של דובדבנים:
התועלת הבריאותית של דובדבנים,
דובדבנים לטיפול בצלוליט,
דובדבנים חמוצים לחולי קוליטיס,
וההשפעה על בריאות המעי.
מניעת עקיצות:
רכיבים צמחיים להדברת יתושים,
שמן ציפורן וקינמון כנגד יתושים,
ושילוב של שמנים אתריים להגנה מיתושים.
עלייה בטמפרטורה ומשך השינה:
גלי חום והשפעה על השינה בתינוקות?
שינויים בטמפרטורה ומשך השינה
והקשר בין הטמפרטורה למשך השינה.
רכיבים טבעיים להגנה מהשמש
להלן שני מחקרים העוסקים בתרומה של פוליפודיום (Polypodium leucotomos) להגנה מפני קרינת השמש.
במחקר אקראי מבוקר משנת 2025 נבחנה ההשפעה של תוסף תזונה בנטילה פומית להגנה על העור מפני קרינת השמש.
המחקר כלל 54 משתתפים עם עור בהיר אשר חולקו אקראית לנטילת התוסף או פלסבו למשך 8 שבועות.
התוסף ניתן בצורת סירופ במינון יומי של 25 מ"ל שהכילו 300 מ"ג מיצוי עלי פוליפודיום (Polypodium leucotomos), 100 מ"ג מיצוי תפוז אדום (Citrus sinensis) 80 מ"ג ויטמין C, 6 מ"ג ויטמין E, 400 מק"ג ויטמין A ו-5 מק"ג ויטמין D.
בתחילת המחקר ולאחר 2 ו-8 שבועות נבדקה רמת הקרינה המינימלית הדרושה להופעת אדמומיות (MED), רמת האדמומיות ושינויים בפיגמנט העור.
נמצא כי לאורך תקופת ההתערבות חלה עלייה הדרגתית ברמת הקרינה המינימלית הדרושה להופעת אדמומיות וירידה ברמת האדמומיות בעקבות נטילת התוסף.
ספציפית, בסיום המחקר חלה עלייה של 23.8% ברמת הקרינה המינימלית הדרושה להופעת אדמומיות וירידה של 46.2% ברמת האדמומיות ביחס לרמת הבסיס, כאשר ההבדלים היו מובהקים סטטיסטית ביחס לפלסבו. לא נצפו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות בהתייחס לשינויים בפיגמנט העור.
החוקרים מסכמים כי נטילת התוסף סיפקה הגנה מערכתית מפני קרינת השמש על ידי שיפור סבילות העור לקרינה והפחתת אדמומיות, מבלי להשפיע על תהליך השיזוף. ממצאים אלה תומכים בשימוש בתוספים פומיים לצד תכשירי הגנה חיצוניים, כאשר שימוש משולב ממושך עשוי להוביל לתועלת מצטברת.
המחקר נתמך על ידי חברת Tosla d.o.o. שסיפקה את התוסף.
במחקר קליני משנת 2025 נבחנה היעילות של תוסף תזונה המכיל פוליפודיום (Polypodium leucotomos) לשיפור ההגנה מקרינת השמש.
במסגרת המחקר נבדק תוסף המשווק תחת השם המסחרי Sol Defense Gummies המשלב מיצוי פוליפודיום עם ויטמין B3 בצורת סוכריות גומי.
במחקר נכללו 27 משתתפים בעלי עור בהיר.
בתחילת המחקר נמדדה אצל כל משתתף רמת הקרינה המינימלית הנדרשת להופעת אדמומיות בעור (MED).
לאחר מכן נטלו המשתתפים את התוסף במינון של 240 מ"ג פוליפודיום ו-20 מ"ג ויטמין B3, פעמיים ביום במשך חמישה ימים.
ביום החמישי הוערכה שוב ה-MED ומידת האדמומיות עצמה.
ההערכה בוצעה הן באופן ויזואלי על ידי מעריכים והן באמצעות מדידה אובייקטיבית של שינויי צבע בעור.
ממצאי המחקר הצביעו על שיפור במדדי ההגנה: ב-64% מהנבדקים נצפתה עלייה ב-MED על פי ההערכה הוויזואלית, וב-80% מהנבדקים זוהה שיפור כלשהו במדידה האובייקטיבית, כאשר ב-44% מהם השיפור היה משמעותי.
החוקרים מסכמים כי שימוש קצר טווח בתוסף תרם לשיפור ניכר בהגנה מפני קרינת השמש, ומצביעים על הפוטנציאל שלו כתוספת נוחה ויעילה לאמצעי ההגנה המקובלים מפני קרינה.
המחקר מומן על ידי חברת Inner Glow שסיפקה את התוסף.
Keršmanc P, Pogačnik T, Žmitek J, Hristov H, Točkova O, Žmitek K. Effects of Eight-Week Supplementation Containing Red Orange and Polypodium leucotomos Extracts on UVB-Induced Skin Responses: A Randomized Double-Blind Placebo-Controlled Trial. Nutrients. 2025 Apr 2;17(7):1240.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40218997/
Hussain A, Thakker S, Galaria N. Effectiveness of an oral supplement containing Polypodium leucotomos in enhancing sun protection: a clinical evaluation of minimal erythema dose pre- and post-consumption. Arch Dermatol Res. 2025 Mar 17;317(1):580.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40095119/
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2024 הוערכה ההשפעה של עגבניות וליקופן על נזקי שמש והזדקנות העור בקרב אוכלוסייה בריאה.
החוקרים מציינים כי ליקופן הוא קרוטנואיד בעל פעילות נוגדת חמצון חזקה התורם לנטרול רדיקלים חופשיים, ונחקר בהקשר של הגנה מפני נזקי קרינה אולטרה-סגולה (UV).
הסקירה כללה 21 מחקרי התערבות, בהם 968 משתתפים בגיל 18 עד 73.
ההתערבויות כללו צריכה של עגבניות, רסק עגבניות, מיצויי עגבניות ומוצרים עשירים בליקופן, במינונים שנעו בין 2.4 ל-28.8 מ"ג ליקופן ליום ולמשך תקופת התערבות של 4 עד 24 שבועות.
הממצאים מצביעים על כך שצריכת ליקופן או עגבניות הייתה מלווה בירידה מובהקת במדדים הקשורים לנזקי עור, לרבות אדמומיות, רמות החלבונים MMP-1 ו-ICAM-1, ופיגמנטציה. בנוסף, נמצאה עלייה במדדים המעידים על הגנה עורית, כגון העלאת רמת הקרינה המינימלית הדרושה להופעת אדמומיות (MED), וכן שיפור בעובי ובצפיפות העור.
מסקנת החוקרים היא כי תיסוף בתוצרי עגבניות וליקופן עשוי לסייע להגנה פנימית מפני קרינת השמש ולתרום להפחתת נזקי עור, ובכך להוות פוטנציאל כתוסף תזונה טבעי להגנה על העור.
Zhang X, Zhou Q, Qi Y, Chen X, Deng J, Zhang Y, Li R, Fan J. The effect of tomato and lycopene on clinical characteristics and molecular markers of UV-induced skin deterioration: A systematic review and meta-analysis of intervention trials. Crit Rev Food Sci Nutr. 2024 Jun;64(18):6198-6217.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36606553/
במחקר אקראי מבוקר משנת 2024 שנערך בתאילנד נבדקה היעילות של תוסף תזונה המופק מבננה להגנה מפני נזקי קרינת השמש.
התוסף הכיל שילוב של שמן זרעי המפ ואבקת בננה מיובשת בהקפאה עשירה בבטא-קרוטן, וניתן בצורת טבליות לעיסה.
במחקר השתתפו 40 גברים בריאים בגיל 35-50 אשר חולקו אקראית לנטילת התוסף או לנטילת פלסבו.
המשתתפים נטלו את התוסף במינון של חמש טבליות פעמיים ביום, לאחר ארוחת הבוקר וארוחת הערב, במשך 16 שבועות. המינון היומי שקול ל-8 מ"ג בטא-קרוטן ו-400 מ"ג של חומצות שומן רב-בלתי-רוויות.
בתחילת המחקר נבדקה רמת הקרינה המינימלית הנדרשת להופעת אדמומיות בעור (MED).
נמצא כי לאחר 4 שבועות נטילת התוסף הייתה מלווה בירידה מובהקת ברמת האדמומיות בעקבות חשיפה לקרינה אולטרה-סגולה.
לאחר 8 שבועות חלה עלייה זמנית באדמומיות בשתי הקבוצות, ככל הנראה עקב חשיפה עונתית מוגברת לשמש. עם זאת, בקבוצת הפלסבו רמות האדמומיות חרגו מרמות הבסיס, בעוד שבקבוצת ההתערבות הן נותרו נמוכות יותר, ממצא המרמז על השפעה מגינה של התוסף.
לאחר 16 שבועות נמדדו בקבוצת ההתערבות קרא עוד
במחקר קליני משנת 2025 נבחנה היעילות של תוסף תזונה צמחי הניתן בנטילה פומית להגנה על העור מפני קרינת השמש. המחקר התמקד בהשפעה על מנגנוני ההגנה הטבעיים של העור מפני נזקי חמצון וכן בתמיכה בתהליך שיקום העור לאחר כוויות שמש.
במסגרת המחקר נבדק התוסף Nutroxsun® המבוסס על מיצוי עלי רוזמרין (Rosmarinus officinalis) ואשכולית (Citrus paradisi).
החוקרים מציינים כי במחקר אקראי מבוקר קודם, שכלל 90 משתתפים, נמצא כי לאחר חודשיים של נטילת התוסף חלה עלייה מובהקת ברמת הקרינה המינימלית הדרושה להופעת אדמומיות, לצד ירידה בחמצון שומנים בעור ושיפור בקמטים ובגמישות העור.
המחקר הנוכחי נועד להמשיך ולהעריך את יעילות התוסף להגנה מקרינה, הן בתנאי מעבדה והן בניסוי קליני בבני אדם.
בניסוי המעבדה, נבדקה ההשפעה של התוסף על הפחתת רדיקלים חופשיים וציטוקינים פרו-דלקתיים בעקבות חשיפה לקרינה אולטרה-סגולית (UV). נמצא כי נטילת התוסף סייעה במיתון הירידה בהפרשת קולגן ואלסטין, וכן בהפחתת פעילות אנזימים מסוג MMPs, האחראים לפירוק חלבונים אלה. בנוסף, נצפתה ירידה ברמות מדדי הדלקת והרדיקלים החופשיים.
בהמשך, נערך מחקר קליני מוצלב בו נבחנה יעילות התוסף בהפחתת אדמומיות והאצת התאוששות העור לאחר כוויות שמש.
המחקר כלל 20 משתתפים בריאים שנמנעו מחשיפה לשמש לפני ובמהלך הניסוי. כל משתתף קיבל, בסדר אקראי, את התוסף במינונים של 100 מ"ג, 250 מ"ג או פלסבו, עם הפרדה בין התנאים.
בכל תנאי, נטלו המשתתפים מנה ראשונה שעה לפני חשיפה לקרינת UVB, ומנה נוספת לאחר 24 ו-48 שעות.
תוצאות המחקר הראו כי קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2024 נבדקה ההשפעה המגנה של פפטידים המכילים ציסטאין מפני קרינת השמש.
החוקרים מסבירים כי נטילה פומית של נוגדי חמצון עשויה להפחית נזקי עור כתוצאה מקרינת UVB, כאשר מיצוי שמרים מסוג Cyberlindnera jadinii הנקרא HITHION YH-15, מהווה מקור עשיר לפפטידים המכילים ציסטאין המאופיינים בפעילות נוגדת חמצון.
המחקר כלל 90 משתתפים בריאים בגיל 30-59 אשר חולקו אקראית לנטילת 48 מ"ג ליום של פפטידי ציסטאין או פלסבו למשך 5 שבועות.
החוקרים בחנו את השינויים באדמומיות העור ובפיגמנטציה בעקבות חשיפה לקרינת UVB.
תוצאות המחקר הראו כי קרא עוד
היתרונות הבריאותיים של דובדבנים
בסקירה משנת 2025 הוערכה התועלת הבריאותית של פוליפנוֹלים שמקורם בדובדבנים, לרבות דובדבנים מתוקים (Prunus avium) ודובדבנים חמוצים (Prunus cerasus), בהתבסס על ממצאים קליניים.
דובדבנים הינם מקור עשיר לפוליפנוֹלים, ובפרט לאנתוציאנינים, להם פעילות נוגדת חמצון ונוגדת דלקת.
הסקירה מציגה את ההרכב התזונתי והפרופיל הפוליפנולי של שני סוגי הדובדבנים, וכן את פעילותם הביולוגית של רכיבים אלו בגוף האדם.
עיקר הסקירה מתמקד בעדויות להשפעה מיטיבה של תמציות דובדבנים על היבטים גופניים שונים, כולל גורמי סיכון קרדיווסקולריים, הפרעות שינה, וההשפעות בפעילות גופנית.
מרבית המחקרים הקליניים שנבחנו השתמשו בתמציות המכילות סך פוליפנוֹלים במינונים של 143 עד 2,140 מ"ג ליום, או אנתוציאנינים במינונים של 15 עד 547 מ"ג ליום. משך ההתערבות נע בין מנה חד-פעמית ועד 84 יום.
הממצאים מעידים כי קרא עוד
במחקר קליני משנת 2024 נבדקה ההשפעה של תוספי תזונה המבוססים על ארוניה (Aronia melanocarpa) ודובדבנים חמוצים (Prunus cerasus) לטיפול בצלוליט.
צלוליט הוא מצב אסתטי נפוץ בעור המתבטא בהופעה של גומות ושקעים הגורמים למרקם בלתי אחיד של פני העור ומשפיע על 80-90% מהנשים.
במחקר השתתפו 20 נשים בגיל 21 עד 49, כולן אובחנו עם צלוליט בדרגה 1-2 לפי סולם Nurnberger-Muller (הנמדד מ-0 עד 3).
כל המשתתפות קיבלו במשך 32 יום שני תוספי תזונה בצורת מיץ: 60 מ"ל מהתוסף הראשון לאחר ארוחת הבוקר, ו-60 מ"ל מהתוסף השני לאחר ארוחת הערב. הרכב התוספים מופיע בטבלה המצורפת.
בתחילת המחקר ובסיומו עברו המשתתפות סדרת בדיקות שכללה הערכה של מבנה העור, בדיקות מעבדה ובדיקות אנתרופומטריות.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר משנת 2025 נבחנה ההשפעה של מיץ דובדבנים חמוצים מסוג Montmorency בקרב מבוגרים חולי קוליטיס. זן זה של דובדבנים עשיר באנתוציאנינים ונמצא כבעל תכונות נוגדות דלקת.
המחקר כלל 35 חולי קוליטיס בחומרה קלה עד בינונית אשר חולקו אקראית לצריכת 60 מ"ל ליום מיץ דובדבנים או פלסבו למשך 6 שבועות.
החוקרים בחנו את השפּעת ההתערבות על המדד IBDQ, מדד איכות חיים ייעודי לחולי מחלות מעי דלקתיות, לצד מדדים נוספים של איכות חיים, בדיקות דם ודגימות צואה.
ממצאי המחקר הראו כי קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר משנת 2024 נבדקה ההשפעה של דובדבנים מתוקים (Prunus avium) על בריאות המעי בקרב משתתפים עם שמנות. המחקר התמקד בהשפעה על חיידקי המעי, על אנדוטוקסמיה מטבולית (כניסה של ליפופוליסכרידים למחזור הדם הגורמים לתגובה דלקתית כרונית תת-קלינית) וחדירות המעי.
המחקר כלל משתתפים מעל גיל 18 עם BMI בטווח של 30-40, אשר חולקו אקראית לצריכת 200 מ"ל מיץ דובדבנים מתוקים או פלסבו פעמיים ביום במשך 30 יום.
נמצא כי קרא עוד
מניעת עקיצות
בסקירה משנת 2024 מוצגות עדויות מחקריות העוסקות ברכיבים צמחיים במקסיקו אשר עשויים להיות יעילים בהדברת יתושים ובמניעת עקיצות.
החוקרים מדגישים כי נגיפים נפוצים באזורים טרופיים, כגון דנגי, זיקה וצ'יקונגוניה, מועברים בעיקר על ידי יתושים מהסוג אדס (Aedes), ובמיוחד אדס מצרי (Aedes aegypti).
בשנים האחרונות, התפרצויות של מחלות אלו הציבו אתגרים משמעותיים למערכות הבריאות ברחבי העולם, והדגישו את הצורך בגישות חדשניות ומשולבות למניעה ולשליטה בהן. אסטרטגיות המניעה כוללות הדברת יתושים ומניעת עקיצות באמצעות תכשירים דוחי יתושים.
דוחי יתושים המבוססים על רכיבים מן הצומח מהווים חלופה בת-קיימא, אקולוגית וזולה יחסית.
במקסיקו מצוי מגוון רחב של צמחים מהם הופקו תמציות ושמנים אתריים שהראו יעילות גבוהה בדחיית יתושים ואף בקטילתם.
הסקירה מפרטת את השפּעתם של צמחים כגון: ציטרונלה (Cymbopogoncus nardus), פלפל (מהזנים Piper aduncum ו-Piper nigrum), שום (Allium sativum), עשב לימון (Cymbopogon citratus), קינמון (Cinnamomum zeylanicum), אזדרכת הודית / נים (Azadirachta indica), ריחן (Ocimum basilicum), גויאבה (Psidium guajava), מנטה (Mentha piperita), קמומיל רומאי (Anthemis Nobilis), סנדלווד הודי (Amyris balsamifera), תימין (Thymus vulgaris), לענת האבסינת (Artemisia absinthium), יסמין (Jasminum grandiflorum), אקליפטוס לימוני (Corymbia citriodora).
רכיבים אלה מסווגים לשלוש קטגוריות עיקריות בהתאם למנגנון הפעולה שלהם: קרא עוד
במחקר קליני משנת 2025 נבחנה היעילות של שמנים אתריים ותרכובות צמחיות להגנה מפני יתושים.
אף על פי ששמנים אתריים משמשים באופן מסורתי כדוחי יתושים טבעיים, הידע לגבי הרכיבים הפעילים שבהם והריכוזים המיטביים לשימוש עדיין מוגבל.
במסגרת המחקר נבדקה היעילות של שני שמנים אתריים טהורים, שמן ציפורן ושמן קינמון, וכן של ארבעה רכיבים פעילים בשמנים אלה: 2-PEP, geraniol, eugenol, eugenyl acetate, כל הרכיבים נבחנו בריכוזים שונים של עד 10%.
הערכת היעילות נעשתה באמצעות שיטת arm-in-cage, שבה מתנדבים מרחו את החומרים על זרועם והכניסו אותה לכלוב המכיל יתושים, במטרה למדוד את משך ההגנה מפני עקיצות.
בהתייחס לכל הרכיבים שנבדקו, קרא עוד
במחקר קליני משנת 2024 נבחנה היעילות של שני שמנים אתריים כנגד יתושים מסוג אדס מצרי (Aedes aegypti), תוך בחינת מנגנוני הפעולה האפשריים ופרופיל הבטיחות שלהם.
המחקר עסק בשני שמנים אתריים, האחד מופק מקליפת פרי של Citrus macroptera, והשני מקנה שורש של הצמח Homalomena aromatica.
החוקרים ניתחו את ההרכב הכימי והמאפיינים של כל אחד מהשמנים, ובחנו את יעילותם כדוחי יתושים בניסויים קליניים שבוצעו על מתנדבים.
במקביל, נערכו ניסויי מעבדה לבחינת מנגנון הפעולה של רכיבי השמנים, וכן בוצעו מבחני רעילות בתרביות תאים אנושיים לצורך הערכת בטיחות השימוש.
ממצאי המחקר העלו כי קרא עוד
עלייה בטמפרטורה ומשך השינה
במחקר תצפיתי משנת 2023 שנערך בבריטניה נבחן הקשר בין טמפרטורות קיצוניות בקיץ לבין איכות השינה בקרב תינוקות.
החוקרים מציינים כי מחקרים רבים הבוחנים את השפּעת שינויי האקלים על בריאות הילד נוטים להתעלם מההשפעה האפשרית על איכות השינה, זאת למרות החשיבות של שינה בהתפתחות בריאה.
המחקר בוצע במהלך קיץ 2022, שהתאפיין בגלי חום חריגים.
למחקר גויסו הורים ל-413 תינוקות בגילאי 2 עד 33 חודשים (12 חודשים בממוצע) מאזור לונדון, אזור שבו מרבית הבתים אינם ממוזגים.
השינה הוערכה באופן אובייקטיבי באמצעות מוניטור מצלמה לתינוקות (Nanit), שיטה אותה הגדירו החוקרים כאמינה כמו אקטיגרפיה אך פחות פולשנית ומדויקת יותר מדיווחי הורים.
המשתנים שנבחנו כללו: 1) משך השינה הכולל בדקות; 2) הזמן שנדרש להירדמות (עד ל-5 דקות של שינה רציפה); 3) יעילות השינה (היחס בין זמן השינה לבין זמן הערות); 4) מספר ההתעוררויות במהלך הלילה; 5) תדירות הגישה של ההורים לעריסת התינוק
מהממצאים עולה כי קרא עוד
במחקר תצפיתי משנת 2024 שנערך בהונגריה נבדק הקשר בין הטמפרטורה היומית הממוצעת לבין משך השינה.
המחקר התבסס על סקרי זמן יומיים שנערכו בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה בין השנים 1976 ל־2010.
מהממצאים עולה כי בהשוואה לטמפרטורה ממוצעת של 5 עד 10 מעלות צלזיוס, טמפרטורות נמוכות יותר לא השפיעו על משך השינה.
לעומת זאת, קרא עוד
במחקר תצפיתי משנת 2025 שנערך בסין נבדק הקשר בין הטמפרטורה היומית הממוצעת לבין משך ואיכות השינה.
החוקרים מציינים כי בעידן של שינויי אקלים, ההשפעה של עלייה בטמפרטורות על דפוסי השינה הופכת למטרידה יותר ויותר, אך נותרת נושא שלא נחקר לעומק. שינה איכותית חיונית לבריאות האדם, ופגיעה באחד משלבי השינה עלולה להוביל להשלכות בריאותיות משמעותיות.
המחקר התבסס על נתוני ניטור שינה שנאספו במשך 23 מיליון ימי מדידה בקרב 214,445 משתתפים.
הממצאים הצביעו על כך קרא עוד
