מוצרי חלב ובריאות | היתרונות של דגנים בתזונה | ההשפעה של פירות וירקות
הקשר בין מוצרי חלב לבריאות:
מוצרי חלב והסיכון הבריאותי,
שומן רווי והסיכון הקרדיווסקולרי,
צריכת חלב ומחלת לב כלילית,
האם יש בסיס להמלצות לצריכת מוצרי חלב דלי שומן?
ומהי ההשפעה של החלפת חלב פרה במשקה סויה?
היתרונות של דגנים בתזונה:
התועלת התזונתית של דגנים,
דגנים מלאים להארכת תוחלת החיים,
צריכת דגנים מלאים וסרטן ריאות,
דגנים מלאים להגנה מפני מחלות כבד,
והפעילות נוגדת הסוכרת של שעורה.
ההשפעה של פירות וירקות:
ההשפעה הבריאותית של מיצי פירות וירקות,
התועלת הבריאותית של ירקות ופירות,
מהם היתרונות של סלט ירקות?
עלייה בצריכת פירות וירקות ולחץ הדם
צריכת ירקות ופירות וסרקופניה,
והיתרונות של פירות היברידיים.
הקשר בין מוצרי חלב לבריאות
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2024 נבחן הקשר בין צריכת מוצרי חלב לבין הסיכון לתמותה, לתחלואה קרדיווסקולרית ולסוכרת סוג 2.
הניתוח התבסס על מודלים של החלפה תזונתית, שבאמצעותם הוערך כיצד החלפת מוצרי חלב במזונות אחרים עשויה להשפיע על הסיכון הבריאותי.
הסקירה כללה נתונים מ-34 מחקרים, שהתבססו על 15 מחקרי עוקבה עם תקופות מעקב שנעו בין 8 ל-32 שנים.
להלן הממצאים העיקריים:
לסיכום, הממצאים מצביעים על כך שלהרכב התזונה תיתכן השפעה משמעותית על הסיכון לתמותה ולתחלואה כרונית. החלפת מוצרי חלב בדגנים מלאים או בשמן זית עשויה להפחית את הסיכון, בעוד שהחלפתם בבשר, במיוחד בשר מעובד, עלולה להעלות את הסיכון.
Kiesswetter E, Neuenschwander M, Stadelmaier J, Szczerba E, Hofacker L, Sedlmaier K, Kussmann M, Roeger C, Hauner H, Schlesinger S, Schwingshackl L. Substitution of Dairy Products and Risk of Death and Cardiometabolic Diseases: A Systematic Review and Meta-Analysis of Prospective Studies. Curr Dev Nutr. 2024 Apr 23;8(5):102159.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38779038/
במחקר עוקבה משנת 2024 נבחן כיצד החלפת שומן רווי שמקורו בבשר בשומן רווי ממוצרי חלב, קשור בסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית. המחקר התייחס למקורות שונים של בשר, בהם בשר אדום, בשר מעובד ועוף, ולמגוון מוצרי חלב, לרבות חלב, גבינה ויוגורט.
המחקר התבסס על הנתונים של 21,841 משתתפים בגיל 40 עד 79 ממחקר עוקבה גדול שנערך באירופה אשר עוסק בקשר בין תזונה למחלות כרוניות (EPIC).
נתוני התזונה של המשתתפים נאספו בשנים 1993-1997 ובמהלך תקופת המעקב עד שנת 2018 תועדו 5,902 מקרים של אירועים קרדיווסקולריים, כולל 4,215 מקרי מחלת לב כלילית ו-2,544 מקרי שבץ.
החוקרים בחנו את ההשפעה של החלפת 2.5% מהצריכה הקלורית היומית של שומן רווי שמקורו בבשר בשומן רווי ממוצרי חלב.
להלן הממצאים העיקריים:
מסקנת החוקרים היא כי מקורות שונים של שומן רווי בתזונה עשויים להשפיע באופן שונה על הסיכון הקרדיווסקולרי, בדגש על יתרון להחלפת בשר אדום ומעובד במוצרי חלב.
Vogtschmidt YD, Soedamah-Muthu SS, Imamura F, Givens DI, Lovegrove JA. Replacement of Saturated Fatty Acids from Meat by Dairy Sources in Relation to Incident Cardiovascular Disease: The European Prospective Investigation into Cancer and Nutrition (EPIC)-Norfolk Study. Am J Clin Nutr. 2024 Jun;119(6):1495-1503.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38608753/
במחקר עוקבה משנת 2024 נבחן הקשר בין צריכת חלב לבין הסיכון למחלת לב כלילית ולאוטם שריר הלב.
המחקר התמקד בהשוואה בין חלב מותסס לחלב לא מותסס, ובדק גם את ההשפעה של צריכת חלב על מדדי חלבון בפלזמה הקשורים לבריאות קרדיו-מטבולית.
המחקר התבסס על נתונים משני מחקרי עוקבה שנערכו בשוודיה וכללו 59,998 נשים ו-40,777 גברים, אשר בתחילת המעקב לא סבלו ממחלת לב כלילית או מסרטן.
נתוני התזונה נאספו באמצעות שאלונים, והתמקדו בצריכת חלב לא מותסס (בשלושה ריכוזי שומן: 0.5%, 1.5%, 3%) וכן בצריכת חלב מותסס (כולל יוגורט, אך ללא מוצרי שמנת או גבינה).
במהלך 33 שנות המעקב תועדו 17,896 מקרים של מחלת לב כלילית, מתוכם 10,714 מקרים כללו גם אוטם שריר הלב.
הממצאים העלו כי קרא עוד
בסקירה משנת 2024 דנים החוקרים בקשר בין תכולת השומן במוצרי חלב לבין הסיכון הקרדיווסקולרי.
החוקרים מציינים כי מרבית ההנחיות התזונתיות למניעת תחלואה קרדיווסקולרית ממליצות על צריכת מוצרי חלב דלי שומן, וזאת בשל היותם של מוצרי חלב עם תכולת שומן רגילה מקור עיקרי לשומן רווי בתזונה.
הסקירה מתבססת על נתונים ועל עדויות שהוצגו במפגש מקצועי של מומחים בינלאומיים בתחום.
הם מסכמים כי קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2024 נבחנה ההשפעה של החלפת חלב פרה במשקה סויה על מדדים קרדיו-מטבוליים.
החוקרים מציינים כי קיימת כיום המלצה למעבר לתזונה המבוססת על הצומח, כאשר סויה נחשבת למקור מרכזי לחלבון מהצומח. עם זאת, משקאות סויה מסווגים לרוב כמזון אולטרה-מעובד, ובמקרים רבים מכילים סוכר מוסף, מה שמעלה שאלות לגבי השפּעתם הבריאותית.
הסקירה כללה רק מחקרים אקראיים מבוקרים שנמשכו לפחות שלושה שבועות, והתמקדו בהשפּעת משקאות סויה על מדדים קרדיו-מטבוליים בקרב מבוגרים. המדדים שנבדקו כללו פרופיל שומנים, איזון גליקמי, לחץ דם, סמני דלקת, מדדי השמנה, תפקודי כבד וכליות ורמות חומצה אורית.
הניתוח כלל 17 מחקרים שכללו בסך הכול 504 משתתפים עם מגוון מצבים בריאותיים.
הצריכה היומית החציונית של משקאות סויה עמדה על 500 מ"ל, אשר הכילו כ-22 גרם חלבון ו-17.2 גרם סוכר מוסף, לעומת 500 מ"ל חלב פרה שהכיל 24 גרם חלבון ו-24 גרם סוכר טבעי (לקטוז).
הממצאים הראו כי קרא עוד
היתרונות של דגנים בתזונה
בסקירה משנת 2024 דנים החוקרים בהיבטים תזונתיים ובריאותיים של דגנים, תוך התמקדות בשתי מטרות מרכזיות: (1) סיכום הידע העדכני לגבי ההרכב התזונתי של סוגי דגנים שונים, (2) דיון בממצאים ממחקרים תצפיתיים והתערבותיים בהתייחס לקשר בין דגנים לבין סוכרת סוג 2 וסרטן, לרבות בחינת מנגנוני הפעולה האפשריים.
הסקירה כוללת ניתוח של דגנים מסורתיים, בהם חיטה, אורז ותירס, לצד דגנים מדומים, צמחים שאינם מסווגים כדגנים מבחינה בוטנית אך נהוג לצרוך אותם באופן דומה, בהם קינואה, אמרנט וכוסמת.
ההתייחסות לכל קבוצת הדגנים כללה בחינה של ההרכב התזונתי: תכולת שומן, פחמימות ועמילן, חלבון והרכב חומצות האמינו. כמו כן נבחנה תכולת הסיבים התזונתיים, החומצות הפנוליות והפעילות נוגדת החמצון של כל אחד מהדגנים. מצורפת טבלה המרכזת את הנתונים העיקריים.
בחלקה השני של הסקירה עוסקים החוקרים בתפקידם של דגנים ודגנים מדומים בתזונה המודרנית, תוך הצגת ממצאים על הקשרים בין צריכתם לבין סוכרת סוג 2 וסרטן.
העדויות מצביעות על כך קרא עוד
במחקר עוקבה משנת 2024 שנערך בדנמרק נבדק הקשר בין צריכת דגנים מלאים לבין הזדקנות בריאה.
במסגרת המחקר נבדק הקשר בין רמת הצריכה של דגנים מלאים לבין תוחלת החיים, כאשר הזדקנות בריאה הוגדרה כהעדר של מחלות כרוניות, בהן סרטן, מחלות קרדיווסקולריות, סוכרת, מחלות נשימה ודמנציה.
המחקר התבסס על נתונים שנאספו מ-22,606 גברים ו-25,468 נשים, עם תקופת מעקב חציונית של 13.8 שנים עבור גברים ו-17.5 שנים עבור נשים.
במהלך תקופה זו, כ-65% מהגברים ו-56% מהנשים אובחנו עם מחלה כרונית אחת לפחות, ושיעור התמותה עמד על 29% בקרב גברים ו-20% בקרב נשים.
הצריכה החציונית של דגנים מלאים עמדה על 42.6 גרם ליום בקרב גברים ו-34.2 גרם ליום בקרב נשים.
ממצאי המחקר הראו כי קרא עוד
במחקר עוקבה משנת 2025 נבדק הקשר בין צריכת דגנים מלאים לבין הסיכון להתפתחות סרטן ריאות.
המחקר כלל משתתפים בגיל 55 עד 74 מ-10 מרכזים רפואיים ברחבי ארה"ב. המשתתפים חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות שעברה בדיקות סקר לגילוי מוקדם של לסרטן ערמונית, ריאות, קולורקטלי ושחלות, או לקבוצת הביקורת שקיבלה טיפול סטנדרטי בלבד.
הערכה תזונתית בוצעה בתחילת תקופת המעקב, ובניתוח הנוכחי נכללו רק מקרים של סרטן ריאות שאושרו בבדיקה פתולוגית.
במהלך תקופת מעקב חציונית של כ-12 שנים, תועדו 1,706 מקרי סרטן ריאות מתוך 101,732 משתתפים, מתוכם 86.3% אובחנו כסרטן ריאות מסוג NSCLC-13.7% כסרטן מסוג SCLC.
הצריכה הממוצעת של דגנים מלאים עמדה על 17.7 גרם ליום, והמשתתפים סווגו לארבע רמות צריכה. בקבוצת הצריכה הגבוהה ביותר, הצריכה היומית הייתה מעל 23 גרם ליום, בעוד שבקבוצת הצריכה הנמוכה ביותר הצריכה עמדה על עד 1 גרם אחד ליום.
ממצאי המחקר העלו כי קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה אנליזה משנת 2024 נחקר הקשר בין צריכת דגנים מלאים וסיבים תזונתיים לבין מחלות כבד כרוניות.
הסקירה כללה 28 מחקרים תצפיתיים, כולל 11 מחקרי עוקבה, 8 מחקרי חתך ו-7 מחקרי מקרה-ביקורת, בהם מעל ל-2 מיליון משתתפים.
ברוב המחקרים נבדק הקשר בין צריכת דגנים מלאים וסיבים לבין הסיכון למחלת כבד שומני לא אלכוהולית ולסרטן כבד.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד
בסקירה משנת 2024 נבחנה התרומה של שעורה במניעת סוכרת סוג 2 ובטיפול בה, תוך התמקדות באיזון גליקמי, שיפור רגישות לאינסולין ושיפור פרופיל השומנים בדם.
שעורה נחשבת למזון פונקציונלי בזכות הרכבה התזונתי העשיר, הכולל סיבים תזונתיים, פיטוכימיקלים מגוונים ותרכובות בעלות פעילות נוגדת חמצון.
למרות שמחקרים רבים מצביעים על תרומתה הבריאותית של השעורה במצבים מטבוליים שונים, העדויות הישירות להשפעה אנטי-סוּכרתית עדיין מוגבלות.
במסגרת הסקירה מוצגות העדויות המצביעות על הפוטנציאל של שעורה לתרום למניעת סוכרת סוג 2.
מנגנוני הפעולה המרכזיים כוללים הפחתת רמות כולסטרול, שיפור פעילות אנזימי העיכול, והגברת ייצור של חומצות שומן קצרות שרשרת במעי. בפרט, הסיבים התזונתיים המסיסים שבשעורה תורמים להסדרת פעילות מערכת העיכול ולוויסות פעילות הגלוקוז והאינסולין.
בנוסף, קרא עוד
ההשפעה של פירות וירקות
בסקירה משנת 2024 מציגים החוקרים את העדויות ממחקרים בבני אדם בנוגע להשפעה הבריאותית של מיצים המכילים 100% פרי או ירק.
נושא זה שנוי במחלוקת שכן מיצים אלו מכילים מצד אחד רמות גבוהות של סוכר חופשי, אך מצד שני מהווים מקור לויטמינים, מינרלים ורכיבים כגון קרוטנואידים ופוליפנוֹלים.
מטרת הסקירה הייתה לבחון את הממצאים הקיימים בנוגע להשפּעת סוגי מיצים שונים על מדדי בריאות ספציפיים בקרב אוכלוסיות מוגדרות.
תחילה מוצגים ממצאים כלליים ממחקרים תצפיתיים שבחנו את הקשר בין צריכת מיצי פירות וירקות לבין מדדים של בריאות קרדיו-מטבולית. מרבית העדויות מצביעות על כך שצריכה מתונה של מיצים אלו קשורה בתוצאות חיוביות או ניטרליות.
בהמשך מוצגים ממצאים ממחקרי התערבות שבחנו את ההשפעות הבריאותיות של מיצים מסוימים, כולל מיצי הדרים (כגון תפוז, אשכולית, מנדרינה ולימון), תפוחים, ענבים, רימון, פירות יער מגוונים, דובדבנים, שזיפים, עגבניות, גזר, סלק ועוד.
הטבלה הנלווית מסכמת את התרומה האפשרית של כל מיץ לפי קטגוריות שונות של מדדי בריאות, ובהם: מדדים אנתרופומטריים, הרכב גוף, לחץ דם, תפקוד כלי הדם, פרופיל שומנים, איזון גליקמי, דלקת, עקה חמצונית, תפקוד קוגניטיבי, ביצועים גופניים, מיקרוביום, בריאות העצם, דלקות בדרכי השתן ורמות חומצה אורית.
בתצוגה זו נעשה שימוש בקידוד צבעים: ירוק כהה מציין סבירות גבוהה להשפעה חיובית, ירוק בהיר מעיד על אפשרות להשפעה חיובית וצהוב משקף השפעה ניטרלית או חוסר בממצאים מספקים, כאשר אין עדויות להשפעות שליליות באף אחד מהמיצים.
באופן כללי קרא עוד
בסקירה משנת 2024 מוצגות העדויות הקיימות בנוגע לתועלת הבריאותית של ירקות, פירות ופירות יער, כחלק מפרויקט NNR2023 לגיבוש המלצות תזונתיות מותאמות לדיאטה הנורדית.
הסקירה מציגה את המאפיינים המרכזיים של דפוסי הצריכה התזונתית במדינות הנורדיות והבלטיות, ולאחר מכן סוקרת ממצאים ממחקרים תצפיתיים שבחנו את הקשר בין צריכת ירקות, פירות ופירות יער לבין מגוון תוצאות בריאותיות.
הממצאים מצביעים קרא עוד
בסקירה משנת 2024 נבחנה התועלת הבריאותית של צריכת סלט ירקות.
החוקרים מציינים כי ירקות דלים בקלוריות ועשירים בויטמינים, מינרלים וסיבים תזונתיים, ולצריכתם נקשרו יתרונות בריאותיים רבים. סלטים הם דרך פשוטה ונוחה לצרוך ירקות, אולם עד כה לא נערכה סקירה מקיפה שבחנה את ההשפעות הבריאותיות של ירקות בצורת סלט.
הסקירה עוסקת במגוון היבטים: השפּעת אכילת סלט על כמות צריכת הירקות, תרומתו למניעת מחלות הקשורות לאורח חיים, שיפור הספיגה של רכיבי תזונה מסוימים באמצעות רטבים (כגון מיונז), וכן בהשפּעת סדר האכילה של ירקות ופחמימות.
בין הממצאים המרכזיים: קרא עוד
במטה-אנליזה משנת 2024 הוערכה ההשפעה של צריכת פירות וירקות על לחץ הדם ועל פרופיל השומנים.
החוקרים מציינים כי בעוד שמחקרים תצפיתיים הראו קשר בין צריכה מוגברת של פירות וירקות לבין ירידה בסיכון הקרדיווסקולרי, העדויות ממחקרים אקראיים מבוקרים עדיין מוגבלות.
הניתוח הנוכחי התבסס על נתונים פרטניים מ-6 מחקרים אקראיים מבוקרים, שכללו בסך הכול 554 משתתפים. כל המחקרים בוצעו באוניברסיטה בצפון אירלנד, ובכולם סופקו למשתתפים בקבוצת ההתערבות פירות וירקות, לצד המלצות לתפריטים ומתכונים. משך ההתערבות נע בין 8 ל-16 שבועות.
החוקרים בחנו את השפּעת העלייה בצריכת פירות וירקות על מדדי לחץ הדם ופרופיל השומנים, תוך התייחסות להשפּעת טיפול תרופתי על הקשרים הנבדקים.
בניתוח הכולל קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2024 הוערך הקשר בין צריכת ירקות ופירות לבין סרקופניה.
הסקירה כללה 14 מחקרים תצפיתיים, מהם 11 מחקרי חתך ו-3 מחקרי עוקבה, בהם זוהו סה"כ 6,436 מקרי סרקופניה מבין 33,801 משתתפים.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד
בסקירה משנת 2024 מוצגות עדויות מדעיות עדכניות באשר לתרומתם הבריאותית של פירות היברידיים, זני פרי חדשים שנוצרים בתהליך הכלאה מבוקר שבו משולבות תכונות נבחרות ממספר זנים במטרה לשפר את איכותם התזונתית והתחושתית של הפירות.
החוקרים מציינים כי פירות היברידיים שונים, בהם הדרים, ענבים, אוכמניות, תפוחים, עגבניות ופירות יער מסוג לינגוברי, זוכים לעניין מחקרי גובר, בעיקר בשל תכולה גבוהה של פוליפנוֹלים, רכיבים הידועים בפעילותם נוגדת החמצון והדלקת.
הסקירה מפרטת את עקרונות פיתוחם של פירות היברידיים, את תרומתם התזונתית, ואת מאפייניהם התחושתיים (טעם, מרקם וכו').
בהמשך מתוארים היתרונות הבריאותיים של הפירות, תוך הסתמכות על מחקרים פרה-קליניים שהדגימו השפעות מיטיבות, לרבות פעילות נוגדת סרטן, הפחתת שגשוג תאים סרטניים, השפעה נוגדת סוכרת, דיכוי תגובות דלקתיות והגנה מפני מחלות נוירודגנרטיביות.
נוסף על כך, קרא עוד
