הזדקנות בריאה | סוּכרת סוג 2 | חיידקי המעי | ויטמינים בהריוֹן
הזדקנות בריאה:
דפוס התזונה והזדקנות בריאה,
תזונה עשירה בפלבונואידים,
המאפיינים של הזדקנות בריאה,
ושינה לקויה והזדקנות המוח.
הטיפול התזונתי בסוּכרת סוג 2:
התערבות תזונתית לעומת פעילות גופנית,
ההשפעה של דיאטה מחקה צום,
דיאטת פורטפוליו והאיזון הגליקמי,
והתועלת של דיאטה צמחונית.
ההשפעה הבריאותית של חיידקי המעי:
תפקיד חיידקי המעי ובריאות מטבולית,
פיזור חלבון וצום לסירוגין,
הקשר בין חיידקי המעי ואריכות חיים,
וההשפעה של עמילן עמיד על חיידקי המעי.
ויטמינים בהריוֹן:
שמירה על רמות ויטמינים תקינות,
רמות חומצה פולית וויטמין B12,
ויטמין D לשיפור צפיפות העצם בילדות,
וההשפעה של ויטמין D בהריון.
הזדקנות בריאה
במחקר עוקבה משנת 2025 נבחן הקשר בין דפוסי תזונה לבין הזדקנות בריאה.
המחקר התבסס על נתונים משני מחקרי עוקבה גדולים: מחקר האחיות ומחקר אנשי מקצועות הבריאות, שנערכו בין השנים 1986-2016.
החוקרים בחנו את הקשר ארוך הטווח בין דפוסי תזונה שונים והצריכה של מזון אולטרה-מעובד, לבין הסיכוי להזדקנות בריאה. הזדקנות בריאה הוגדרה על פי שילוב של תפקוד קוגניטיבי, גופני ונפשי, וכן הגעה לגיל 70 ללא מחלות כרוניות.
מתוך 105,015 משתתפים, כ-9,771 ענו לקריטריונים של הזדקנות בריאה בתום תקופת המעקב.
נמצא כי היענות גבוהה לדפוסי תזונה בריאים הייתה קשורה בסיכוי מוגבר להזדקנות בריאה, החל מסיכוי גבוה ב-45% עבור דפוס של תזונה בריאה מהצומח, ועד סיכוי גבוה ב-86% עבור דפוס תזונה על פי המדד AHEI לתזונה בריאה.
באופן כללי, תזונה עשירה בפירות, ירקות, דגנים מלאים, שומנים בלתי רוויים, אגוזים, קטניות ומוצרי חלב דלי שומן הייתה קשורה בסיכוי מוגבר להזדקנות בריאה. לעומת זאת, תזונה עתירת שומני טראנס, נתרן, משקאות ממותקים ובשר אדום או מעובד נמצאה קשורה בסיכוי מופחת.
לסיכום, החוקרים מדגישים כי תזונה המבוססת על רכיבים בריאים מהצומח, בשילוב עם צריכה מתונה של מזונות בריאים מהחי, עשויה לתרום להזדקנות בריאה.
Tessier AJ, Wang F, Korat AA, Eliassen AH, Chavarro J, Grodstein F, Li J, Liang L, Willett WC, Sun Q, Stampfer MJ, Hu FB, Guasch-Ferré M. Optimal dietary patterns for healthy aging. Nat Med. 2025 Mar 24.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40128348/
במחקר עוקבה משנת 2025 נבחן הקשר בין צריכת פלבונואידים לבין מדדים של הזדקנות לא מיטבית, ובהם שבריריות, ירידה בתפקוד הגופני ובריאות נפשית ירודה.
המחקר כלל משתתפים בני 60 ומעלה: 62,743 נשים ממחקר האחיות (עם מעקב בשנים 1990-2014) ו-23,687 גברים ממחקר אנשי מקצועות הבריאות (עם מעקב בשנים 2006-2018).
על בסיס שאלוני תזונה שמולאו בתחילת המחקר ואחת לארבע שנים במהלך תקופת המעקב חושב לכל משתתף ציון המבטא את רמת הצריכה של מזונות ומשקאות עשירים בפלבנואידים, וכן חושבה צריכת פלבונואידים לפי סך הצריכה ולפי תתי-סוגים.
בקרב הנשים, נמצא כי משתתפות עם הציונים הגבוהים ביותר היו בסיכון נמוך ב-15% לשבריריות, ב-12% לפגיעה בתפקוד הגופני וב-12% לבריאות נפשית ירודה, בהשוואה לאלו עם הציונים הנמוכים ביותר.
עוד עלה כי צריכה גבוהה של מזונות עשירים בפלבונואידים, כולל תה, יין אדום, תפוחים, אוכמניות ותפוזים, הייתה קשורה בסיכון מופחת לכל אחד מהמדדים הללו. ממצאים דומים נצפו גם ביחס לצריכה כוללת של פלבונואידים ולתתי-הסוגים השונים.
בקרב הגברים נמצאו פחות קשרים מובהקים, אך נמצא כי ציונים גבוהים יותר היו קשורים בסיכון מופחת לבריאות נפשית ירודה.
החוקרים מסכמים כי תזונה עשירה בפלבונואידים עשויה לתרום להזדקנות בריאה, אך מדגישים את הצורך במחקרים נוספים לאישוש הממצאים ולבחינת ההבדלים המגדריים.
Bondonno NP, Liu YL, Grodstein F, Rimm EB, Cassidy A. Associations between flavonoid-rich food and flavonoid intakes and incident unhealthy aging outcomes in older United States males and females. Am J Clin Nutr. 2025 Feb 15:S0002-9165(25)00078-4.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39961579/
במחקר חתך משנת 2023 פותח מודל המתאר את מאפייני ההזדקנות הבריאה, בהתבסס על נתונים מתחום התזונה, התפקוד הקוגניטיבי ובריאות המוח.
החוקרים מדגישים כי בעוד שמחקרים קודמים התמקדו בקשרים בין רכיבים תזונתיים ספציפיים לבין אזורים או תפקודים מסוימים במוח, מעטים בחנו את הקשר המשולב בין כלל התחומים הללו.
לצורך המחקר נאספו נתונים מ-111 משתתפים בריאים מבחינה נוירולוגית בגילאי 65-75.
המשתתפים עברו סריקות מוח מבניות (MRI), בדיקות דם שכללו מדידה של 52 רכיבים תזונתיים (כגון קרוטנואידים, ויטמינים וחומצות שומן), ומבחנים קוגניטיביים להערכת זיכרון ואינטליגנציה.
הניתוח הסטטיסטי המתקדם שבוצע אפשר זיהוי של פרופילים משולבים אשר מצביעים על תפקוד גבוה או נמוך.
החוקרים מצאו כי קרא עוד
במחקר אורך שפורסם בשנת 2024 נבחן הקשר בין מאפייני שינה לבין שינויים הקשורים בהזדקנות המוח.
המחקר כלל 589 משתתפים בגיל 40 בממוצע.
מאפייני השינה הוערכו בשתי נקודות זמן, בתחילת המחקר ולאחר חמש שנים, וכללו את משך השינה, איכותה, קושי להירדם, קושי בשמירה על שינה רציפה, יקיצה מוקדמת ותחושת עייפות במהלך היום.
לכל משתתף חושב מספר המאפיינים של שינה לקויה והמשתתפים סווגו לשלוש קטגוריות בהתאם: 0-1 מאפיינים, 2-3 מאפיינים ויותר מ-3 מאפיינים.
הזדקנות המוח הוערכה באמצעות בדיקת MRI לאחר 15 שנות מעקב.
בתחילת המחקר 70% מהמשתתפים סווגו לקטגוריית 0-1 מאפיינים, 22% ל-2-3 מאפיינים ו-8% ליותר מ-3 מאפיינים.
הממצאים הצביעו על כך קרא עוד
הטיפול התזונתי בסוּכרת סוג 2
במחקר אקראי מבוקר משנת 2024 נבדקה ההשפעה של התערבות תזונתית לעומת פעילות גופנית על האיזון הגליקמי והבריאות הקרדיו-מטבולית בקרב חולי סוכרת סוג 2 הסובלים מעודף משקל או שמנות.
המחקר כלל 326 משתתפים בגיל 40-70, עם BMI בטווח 25-40, ורמות המוגלובין מסוכרר בטווח 7-8.9%.
המשתתפים חולקו אקראית לשלוש קבוצות למשך 12 שבועות:
המדד העיקרי שנבחן היה השינוי ברמות ההמוגלובין המסוכרר בתום תקופת ההתערבות. מדדים נוספים כללו שינויים במשקל ובהרכב הגוף, הצטברות שומן כבדי, פרופיל שומנים ולחץ דם.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד
במחקר תצפיתי משנת 2024 שנערך בהולנד נבחנה ההשפעה של דיאטה מחקה צום (fasting-mimicking diet) על שינויים באורח החיים בקרב חולי סוכרת סוג 2.
המחקר נערך במסגרת מחקר אקראי מבוקר בו חולקו המשתתפים באופן אקראי לקבוצת הדיאטה או לקבוצת הביקורת שקיבלה טיפול סטנדרטי בלבד.
ההתערבות כללה 12 מחזורים של דיאטה מחקה צום, כאשר בכל מחזור המשתתפים צרכו במשך חמישה ימים רצופים מזון חלופי לארוחה, כגון מרקים, חטיפי אנרגיה ותה. ביום הראשון סופקו כ-1,000 קלוריות, ובארבעת הימים הבאים 750 קלוריות ליום. במהלך תקופת המחקר לא ניתנו למשתתפים הנחיות נוספות בנוגע לשינויים באורח החיים, כולל תזונה כללית או פעילות גופנית.
שינויים באיכות התזונה ורמת פעילות גופנית נמדדו באמצעות שאלונים שנמסרו לכלל משתתפים בתחילת ההתערבות, ולאחר 6 ו-12 חודשים. איכות התזונה הוערכה על פי צריכת קבוצות המזון השונות ביחס להמלצות התזונה בהולנד. הפעילות הגופנית נבחנה על פי תדירות, משך ועצימות הפעילות, לרבות פעילויות יומיומיות כמו מטלות בית ועד פעילות נמרצת כמו ריצה.
בנוסף לשאלונים, נערכו קבוצות מיקוד עם משתתפי קבוצת ההתערבות, במטרה להבין לעומק את חוויית המשתתפים, תפיסותיהם וגישותיהם לשינוי באורח החיים.
בניתוח הנתונים נכללו 49 משתתפים מקבוצת הדיאטה ו-43 מקבוצת הביקורת.
במחקר משנת 2024 נבדקה ההשפעה של דיאטת פורטפוליו על האיזון הגליקמי בקרב חולי סוכרת סוג 2.
דיאטה זו מבוססת על תזונה מהצומח וכוללת מזונות התורמים להפחתת רמות הכולסטרול וכן מזונות בעלי אינדקס גליקמי נמוך. אף שישנן עדויות קליניות מבוססות ליעילותה של הדיאטה בהפחתת כולסטרול, קיימות פחות עדויות בנוגע להשפּעתה על ניהול סוכרת.
המחקר כלל ניתוח נתונים פרטניים משני מחקרים אקראיים מבוקרים אשר השוו בין דיאטה המבוססת על אינדקס גליקמי נמוך לבין דיאטת ביקורת עשירה בסיבים תזונתיים שמקורם בדגנים.
לכל משתתף חושב ציון במדד c-PDS, המבטא את מידת ההיענות לדיאטת פורטפוליו בהתאם לצריכת מרכיביה העיקריים: אגוזים וזרעים, חלבון מהצומח, סיבים מסיסים, פיטוסטרוֹלים ושמנים צמחיים עשירים בשומנים חד בלתי רוויים.
הקשר בין השינוי בציון c-PDS לבין רמות ההמוגלובין המסוכרר נבחן לאורך תקופה של 6 חודשים.
המחקר כלל 267 משתתפים בגיל ממוצע של 62, עם BMI ממוצע של 30.2 ורמת המוגלובין מסוכרר התחלתית של 7.08%. הציון הממוצע במדד c-PDS עמד על 4.1 (מתוך 25).
הממצאים הצביעו על קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2024 נבחנה ההשפעה של דיאטה צמחונית וטבעונית בקרב חולי סוכרת סוג 2.
הסקירה כללה 7 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם 770 משתתפים המאובחנים עם סוכרת סוג 2.
ב-6 מהמחקרים נערכה השוואה בין דיאטה צמחונית או טבעונית לדיאטה לא-צמחונית, ובמחקר נוסף נערכה השוואה בין דיאטה צמחונית לדיאטה טבעונית. משך ההתערבות נע בין 12 ל-74 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצאו קרא עוד
ההשפעה הבריאותית של חיידקי המעי
במחקר אקראי מבוקר משנת 2023 שנערך בישראל נחקרו הקשרים בין שינויים תזונתיים, הרכב חיידקי המעי והתגובה המטבולית.
המחקר כלל 200 מבוגרים עם טרום-סוכרת אשר חולקו אקראית לשתי קבוצות דיאטה למשך 6 חודשים.
קבוצה אחת קיבלה דיאטה מותאמת אישית, בהתאם למודל המנבא את התגובה הגליקמית, והקבוצה השנייה קיבלה דיאטה ים-תיכונית סטנדרטית.
תוצאות המחקר הצביעו על כך קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר משנת 2024 נבחנה השפּעתה של התערבות תזונתית המשלבת פיזור חלבון לאורך היום עם צום לסירוגין, על הרכב חיידקי המעי והפרופיל המטבוליטי בקרב אנשים עם עודף משקל או שמנות.
אף שכל אחת מהגישות, פיזור חלבון וצום לסירוגין, נמצאה יעילה במחקרים קודמים לעידוד ירידה במשקל ולשיפור הרכב הגוף, ההשפעה המשולבת שלהן אינה ידועה.
המחקר כלל 41 משתתפים, אשר חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות דיאטה:
שתי הדיאטות היו בעלות תכולה קלורית זהה, ומשך ההתערבות היה 8 שבועות.
החוקרים בחנו את השפּעת הדיאטות על הרכב חיידקי המעי (באמצעות ניתוח דגימות צואה) וכן על הפרופיל המטבוליטי בדם.
הממצאים הראו כי קרא עוד
במחקר תצפיתי משנת 2024 שנערך בסין נחקר הקשר בין אוכלוסיית חיידקי המעי לאריכות חיים.
במסגרת המחקר נאספו דגימות צואה מ-92 משתתפים בריאים משתי קבוצות גיל: 43-79 ומעל 90.
מדגם זה כלל 33 משתתפים בני 90 ומעלה, 34 מקרוביהם המתגוררים עמם ו-25 משתתפים מאותה קבוצת גיל המתגוררים באותו אזור אך ללא רקע משפחתי של אריכות חיים. בנוסף, לשם השוואה, נאספו דגימות מ-30 משתתפים נוספים בגילאי 51-70 מעיר אחרת.
החוקרים בחנו את הרכב ומגוון חיידקי המעי של המשתתפים ואת הקשר ל-BMI.
כל המשתתפים סווגו לפי מגדר ולפי BMI: נמוך (עד 19), בינוני (19-25) או גבוה (מעל 25).
מהממצאים עולה כי קרא עוד
בסקירה משנת 2024 נבחן הקשר המורכב בין עמילן עמיד לבין אוכלוסיית חיידקי המעי, תוך בחינת השפעותיו הבריאותיות.
עמילן עמיד הוא רכיב תזונתי שאינו מתעכל במעי הדק ועובר התססה על ידי החיידקים במעי הגס. תהליך זה מוביל ליצירת חומצות שומן נדיפות, בעיקר בוטיראט, אצטט ופרופיונאט. חומצות השומן הנדיפות ממלאות תפקיד מרכזי בשמירה על שלמות רירית המעי, בוויסות דלקת וכן בתהליכים מטבוליים רחבים יותר.
עוד מודגש בסקירה הפוטנציאל התזונתי של מזונות עשירים בעמילן עמיד, כגון דגנים מלאים וקטניות. שיטות העיבוד והבישול של המזון עשויות להשפיע על זמינותו ולהשפיע על תהליך התסיסה, ועל כן גם על ההשפעות הבריאותיות הנלוות.
העדויות המחקריות מצביעות על קרא עוד
ויטמינים בהריוֹן
במחקר אקראי מבוקר משנת 2023 נבחן השינוי ברמות ויטמינים לאורך זמן, החל מהשלב שלפני הכניסה להיריון, במהלך ההיריון ועד שישה חודשים לאחר הלידה, תוך בחינת ההשפעה של תיסוף.
המחקר כלל 1,729 נשים בגילאי 18 עד 38 מבריטניה, סינגפור וניו זילנד, כולן בשלב תכנון היריון.
המשתתפות חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות: קבוצת הביקורת קיבלה תוסף מולטי-ויטמין סטנדרטי בעוד שקבוצת ההתערבות קיבלה תוסף מורחב.
שני התוספים כללו חומצה פולית, בטא-קרוטן, ברזל, סידן ויוד. התוסף המורחב הכיל בנוסף ויטמינים ממשפחת B, ויטמין D, מיו-אינוזיטול, פרוביוטיקה ואבץ.
כל המשתתפות נטלו את התוסף החל משלב תכנון ההיריון ועד לאחר הלידה.
המטרה המרכזית של המחקר הייתה לבחון את ההשפעה על סבילות לגלוקוז בשבוע ה-28 להיריון, אולם המאמר הנוכחי מתמקד בתועלת של התיסוף להפחתת חסרים תזונתיים, בדגש על ויטמיני B ו-D.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד
במחקר עוקבה משנת 2024 שנערך בספרד נבדקה הרמה של חומצה פולית וויטמין B12 בתקופת ההריון.
המחקר כלל 831 נשים שגויסו למחקר עד לשבוע ה-12 להריון.
במסגרת המחקר נאספו בדיקות דם לאורך תקופת ההיריון ועד שבוע 34, וכן במועד הלידה ובדם הטבורי.
בנוסף, נבדקה הנטילה של תוספי תזונה והצריכה התזונתית של חומצה פולית וויטמין B12, לצד מאפיינים גנטיים הידועים כבעלי השפעה על ויטמינים אלו.
הממצאים מצביעים על כך ש-36% מהנשים נטלו תוסף חומצה פולית לפני הכניסה להיריון.
בתחילת המחקר בקרב 47% מהמשתתפות נמצאה קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר משנת 2024 נבחנה ההשפעה של תיסוף ויטמין D במהלך ההיריון על צפיפות העצם בגיל הילדות.
החוקרים, שדיווחו בעבר על השפעות חיוביות בגיל 4, ביקשו לבדוק האם ההשפעה נמשכת לאורך זמן, תוצאה שעשויה להצביע על פוטנציאל לשיפור ארוך טווח בבריאות העצם.
המחקר כלל נשים הרות עד שבוע 14 להיריון, עם רמות ויטמין D בטווח של 25-100 ננומול/ליטר, משלושה בתי חולים בבריטניה.
המשתתפות חולקו אקראית לקבלת תוסף ויטמין D במינון של 1,000 יחב"ל ליום או פלסבו, החל משבוע 14-17 להיריון ועד ללידה.
ילדים שנולדו במועד, באחד מבתי החולים, הוזמנו לבדיקות מעקב בגיל 4 ובגיל 6-7 להערכת צפיפות העצם והרכב הגוף.
החוקרים בחנו את ההבדל בין שתי הקבוצות תוך התאמה לגיל, מין, גובה, משקל, משך הנקה וצריכת ויטמין D בגיל הילדות.
במעקב בגיל 6-7 נכללו 454 ילדים. נמצא כי קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר משנת 2023 נבדקה ההשפעה של תיסוף ויטמין D בקרב נשים בהריון עם עודף משקל או שמנות.
המחקר כלל 274 נשים עד שבוע 16 להריון עם BMI מעל 25.
המשתתפות חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות: קבוצת ההתערבות, שקיבלה תוסף ויטמין D במינון של 800 יחב"ל ביום, וקבוצת הביקורת, שקיבלה את המינון הסטנדרטי של 400 יחב"ל ביום.
המדדים העיקריים שנבדקו היו רמות ויטמין D ופרופיל שומנים בדם בין השבועות 24 ל-28 להריון. בנוסף, נאספו נתונים על תוצאות ההריון והלידה, כגון סוכרת הריון, רעלת הריון, שיעור ניתוחים קיסריים ועלייה במשקל במהלך ההריון.
ממצאי המחקר העלו כי קרא עוד
