תזונה, תוספי תזונה וסטְרס | תזונה והסיכון לסרְטן | אוטיזם
תזונה, תוספי תזונה וסטְרס:
פלאבנולים לתפקוד כלי הדם,
תוספי סיבים ומצב הרוח,
ההשפעה של בטא-לקטולין,
הקשר בין דפוס התזונה וסטרס,
והקשר בין סטרס להתנהגויות אכילה.
תזונה והסיכון לסרְטן:
תזונה בריאה וסיכון מופחת לסרטן,
חומצות שומן והסיכון לסרטן,
צריכת קפה וסרטן הרחם,
ומזונות אולטרה-מעובדים וסרטן הכבד.
אוטיזם:
הקשר בין צריכת דגים בהריון לאוטיזם,
הקשר בין חומצה פולית לאוטיזם,
פעילות גופנית לשיפור השינה,
ודיאטה קטוגנית לילדים עם אוטיזם.
תזונה, תוספי תזונה וסטְרס
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2024 שנערך בהודו, נבדקה ההשפעה של ויתניה משכרת (Withania somnifera) בקרב משתתפים בריאים שאובחנו עם רמות גבוהות של סטרס וחרדה.
המחקר כלל 60 משתתפים, אשר חולקו באופן אקראי לשלוש קבוצות: קבוצה שקיבלה מיצוי ויתניה במינון נמוך (60 מ"ג ליום), קבוצה שקיבלה מינון גבוה (120 מ"ג ליום) וקבוצת פלסבו.
התוסף, שהופק משורש ועלי ויתניה משכרת, הכיל ריכוז גבוה של 35% רכיבים פעילים (withanolide glycosides). משך ההתערבות היה 60 יום.
מדד המטרה העיקרי היה מדד המילטון להערכת חרדה (HAMA), לצד מדדים נוספים, כגון רמות הקורטיזול והטסטוסטרון, תחושת סטרס, הערכה קלינית והערכה סובייקטיבית של המשתתפים.
ממצאי המחקר הראו כי בסיום תקופת ההתערבות חלה ירידה מובהקת במדד החרדה בשתי קבוצות ההתערבות, עם הפחתה של כ-59% בציון לעומת עלייה זניחה של 0.83% בקבוצת הפלסבו (p<0.0001). בנוסף, רמת הקורטיזול בבוקר ירדה ב-66-67% בשתי קבוצות ההתערבות, בעוד שבקבוצת הפלסבו נצפתה עלייה של 2.22% (p<0.0001).
יתר על כן, בשתי קבוצות ההתערבות נמצא שיפור מובהק ברמות הטסטוסטרון, בתחושת הסטרס, בהערכה הקלינית ובהערכה הסובייקטיבית, בהשוואה לקבוצת הפלסבו.
מסקנת החוקרים היא כי מיצוי ויתניה משכרת, בריכוז גבוה של רכיבים פעילים, נמצא יעיל להורדת רמות הקורטיזול ובהעלאת רמות הטסטוסטרון, ובכך עשוי לתרום להפחתת סטרס וחרדה.
Mishra DN, Kumar M. Shoden promotes Relief from stress and anxiety: A randomized, double-blind, placebo-controlled study on healthy subjects with high stress levels. Heliyon. 2024 Aug 29;10(17):e36885.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39286132/
במחקר אקראי מוצלב משנת 2024 נבדקה ההשפעה של פלאבנולים על תפקוד כלי הדם לאחר ארוחה עתירת שומן במצב של סטרס.
החוקרים מציינים כי מצבי סטרס מלווים לרוב בבחירות תזונתיות מזיקות, שעלולות להחמיר את ההשפעה השלילית של סטרס על בריאות כלי הדם.
במחקר השתתפו 23 צעירים בריאים, שהתבקשו לצרוך בשני מועדים שונים ארוחה עתירת שומן (56.5 גרם שומן), בשילוב משקה קקאו עשיר בפלאבנולים (כ-150 מ"ג אפיקטכינים) או דל בפלאבנולים (כ-6 מ"ג אפיקטכינים).
כשעה וחצי לאחר הארוחה, המשתתפים ביצעו מטלה בת שמונה דקות שנועדה לגרום לסטרס מנטלי.
המדד העיקרי שנבחן היה תפקוד כלי הדם (FMD), אשר נמדד בתחילת המחקר וכן 30 ו-90 דקות לאחר המטלה. בנוסף, נבדקו זרימת הדם למוח ולגפיים, לחץ דם, פעילות לבבית, עובי עורק הלב, זרימת הדם ומדדים של מצב הרוח.
תוצאות המחקר הראו כי לאחר צריכת קקאו דל בפלאבנולים חלה ירידה במדד FMD שנמשכה 30 ו-90 דקות לאחר החשיפה לסטרס. לעומת זאת, צריכת קקאו עשיר בפלאבנולים סייעה למתן את הירידה לאחר 30 דקות והובילה לשיפור במדד FMD לאחר 90 דקות.
עם זאת, בשני התנאים נמצאה השפעה דומה של הסטרס על תגובות פיזיולוגיות אחרות, כגון זרימת חמצן, לחץ דם ותפקוד לבבי, וכן על מצב הרוח, ללא הבדל מובהק בין התנאים.
החוקרים מסכמים כי צריכת פלאבנולים עשויה להגן על תפקוד האנדותל מפני ההשפעות השליליות של צריכת שומן תחת סטרס, אך אינה משפיעה על זרימת החמצן למוח.
Baynham R, Veldhuijzen van Zanten JJCS, Rendeiro C. Cocoa flavanols rescue stress-induced declines in endothelial function after a high-fat meal, but do not affect cerebral oxygenation during stress in young, healthy adults. Food Funct. 2024 Nov 25;15(23):11472-11490.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39552296/
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2023 נבדקה ההשפעה של תוספי סיבים על חיידקי המעי ועל מצב הרוח בקרב מבוגרים בריאים.
במסגרת המחקר נבדקו שני תוספי סיבים פרה-ביוטיים: תוסף FOS (אינולין) ממקור טבעי ותוסף 2’FL, אוליגוסכריד המצוי בחלב אם שהופק באופן מסחרי.
במחקר נכללו 92 משתתפים בגיל 18 עד 50 שדיווחו על רמות מתונות של סטרס וחרדה.
המשתתפים חולקו אקראית לארבע קבוצות מחקר, כאשר כל קבוצה קיבלה 10 גרם ליום בהרכב הבא:
משך ההתערבות היה 4 שבועות.
המדד העיקרי שנבחן היה השינוי בהרכב אוכלוסיית חיידקי המעי, לצד הערכת תסמינים של תנועתיות המעי ומדדים הקשורים למצב הרוח.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2024 נבדקה ההשפעה של בטא-לקטולין על מצב הרוח בקרב מבוגרים בריאים.
בטא-לקטולין הוא טטרפפטיד (שרשרת של ארבע חומצות אמינו) שמקורו בחלבון מי גבינה. מחקרים קודמים שנערכו במכרסמים הדגימו כי בטא-לקטולין משפיע על המערכת הדופמינרגית ומשפר תפקוד פסיכיאטרי, אך עד כה לא נבדקה השפּעתו על מצב הרוח בבני אדם.
במחקר נכללו 60 מבוגרים בגיל 45 עד 64 שדיווחו על רמות נמוכות של בריאות פסיכולוגית.
המשתתפים חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות: קבוצה אחת נטלה 1.6 מ"ג בטא-לקטולין ביום, ואילו קבוצת הביקורת קיבלה פלסבו, למשך שישה שבועות.
החוקרים בחנו את השפּעת ההתערבות על מדדי מצב הרוח, איכות החיים הקשורה לבריאות, וכן על סמני סטרס ברוק.
הממצאים הראו כי קרא עוד
במחקר חתך משנת 2024 נבדק הקשר בין דפוסי תזונה, תוך התמקדות בתזונה ים-תיכונית בהשוואה לתזונה מערבית, לבין רמות סטרס ותחושת רווחה נפשית.
הנתונים נאספו באמצעות סקר אינטרנטי בקרב משתתפים מעל גיל 18, אשר כלל שאלות על מאפיינים דמוגרפיים, הרגלי תזונה, מדד להערכת תחושת סטרס (PSS) ומדד למצוקה פסיכולוגית (K-6).
בסך הכול התקבלו 1,591 מענים.
ממצאי המחקר העלו כי קרא עוד
במחקר חתך משנת 2022 נחקר הקשר בין סטרס להתנהגויות אכילה, תוך התמקדות בסגנון האכילה, מספר הארוחות ותחושת חרטה לאחר אכילה.
הנתונים נאספו באמצעות סקר שכלל 2,050 משתתפים בגיל 18 עד 73 המייצגים את האוכלוסייה הכללית בפולין.
המחקר בחן את גורמי הסטרס העיקריים, תדירות חוויית הסטרס, השפּעתו על הרגלי האכילה והתיאבון, אסטרטגיות להתמודדות עם סטרס, תמיכה חברתית, העדפות תזונתיות, ויסות עצמי של אכילה והקשר בין סגנון אכילה לסטרס.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד
תזונה וסיכון לסרְטן
בסקירה ומטה-אנליזה משנת 2025 נחקר הקשר בין דפוסי תזונה לבין הסיכון להתפתחות סוגים שונים של סרטן.
בניתוח נכללו סקירות שיטתיות ומטה-אנליזות של מחקרי עוקבה פרוספקטיביים, עם סה"כ 74 מטה-אנליזות שנערכו ב-30 מאמרים.
כל מטה-אנליזה דורגה לפי רמת האמינות שלה, בהתבסס על עוצמת הראיות הסטטיסטיות, מידת ההטרוגניות בין המחקרים, הסיכון להטיות וגודל המדגם הכולל.
ב-3 מטה-אנליזות שדורגו ברמת האמינות הגבוהה ביותר (Convincing) נמצא כי קרא עוד
להלן שני מחקרים העוסקים בקשר בין ריכוז חומצות השומן בדם לבין הסיכון להתפתחות סרטן.
במחקר עוקבה משנת 2025 נבדק הקשר בין ריכוז חומצות השומן אומגה 6 ואומגה 3 בדם לבין הסיכון להתפתחות סוגים שונים של סרטן.
המחקר כלל 253,138 משתתפים מהביו-בנק הבריטי, כאשר ריכוזי אומגה 6 ואומגה 3 הוגדרו כאחוז מסך חומצות השומן בדם.
במהלך תקופת מעקב חציונית של כ-13 שנים תועדו 29,838 מקרים חדשים של סרטן.
נמצא כי קרא עוד
במחקר עוקבה משנת 2023 נבדק הקשר בין הצריכה התזונתית של חומצות שומן לבין הסיכון לסרטן הרחם.
המחקר התבסס על נתוני מחקר EPIC, מחקר אירופאי רחב היקף החוקר את הקשרים בין תזונה לסרטן, וכלל 1,886 מקרים של סרטן הרחם לצד 297,432 נשים ללא אבחנה של המחלה.
משך המעקב הממוצע עמד על 8.8 שנים.
במסגרת המחקר המשתתפות מילאו שאלוני תזונה מפורטים והחוקרים העריכו את הצריכה של חומצות שומן מסוגים שונים.
ממצאי המחקר הצביעו על כך קרא עוד
במחקר עוקבה משנת 2022 נבדק הקשר בין צריכת קפה לבין הסיכון לסרטן הרחם.
הממצאים האפידמיולוגיים מצביעים על כך שצריכת קפה קשורה בסיכון נמוך יותר להתפתחות סרטן הרחם, השפעה אשר עשויה לנבוע מהפחתת ריכוז האסטרוגן והאינסולין בדם, הורמונים המעורבים בתהליכים סרטניים. בנוסף, רכיבים שונים המצויים בקפה עשויים לתרום להפחתת עקה חמצונית ולהגברת פעילות נוגדת סרטן.
בהתבסס על הממצאים הקיימים, הקרן העולמית לחקר הסרטן (WCRF) קבעה כי צריכת קפה ככל הנראה מספקת הגנה מסוימת מפני סרטן הרחם.
במסגרת המחקר בוצע ניתוח כולל של נתונים מ-19 מחקרים אפידמיולוגיים (6 מחקרי עוקבה ו-13 מחקרי מקרה-ביקורת) שכללו סך הכול 12,159 מקרים של סרטן הרחם ו-27,479 נשים ללא אבחנה של המחלה.
נמצא כי קרא עוד
במחקר עוקבה משנת 2024 שנערך בארה"ב נבדק הקשר בין צריכת מזונות אולטרה-מעובדים לבין הסיכון להתפתחות סרטן הכבד.
המחקר כלל 73,119 משתתפים מבוגרים מדרום ארה"ב, אוכלוסייה המאופיינת ברובה בהכנסה נמוכה.
צריכת מזון אולטרה-מעובד (כגון משקאות מוגזים וממותקים, נקניקיות, ממתקים, יוגורט בטעם פרי, מרקים ואטריות להכנה מהירה וחטיפים) הוגדרה בהתאם לשיטת NOVA, המסווגת מזונות לארבע קטגוריות לפי רמת העיבוד. הצריכה חושבה כאחוז מסך התזונה היומית.
מקרי סרטן הכבד תועדו על סמך רשומות סרטן ותמותה עד לשנת 2019, כאשר במהלך תקופת מעקב חציונית של כ-14 שנים, תועדו 453 מקרים חדשים של סרטן הכבד.
נמצא כי קרא עוד
אוטיזם
במחקר עוקבה משנת 2024 נבדק הקשר בין צריכת דגים ותוספי אומגה 3 במהלך ההיריון לבין אבחנה של אוטיזם או מאפיינים הקשורים להפרעה.
המחקר התבסס על נתונים שנאספו במסגרת 32 מחקרי עוקבה שעסקו בהשפעות סביבתיות על בריאות הילד וכללו ילדים שנולדו בין השנים 1999–2019 ובמסגרתו נערכו ארבעה ניתוחים עיקריים:
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד
להלן שני מחקרים העוסקים בקשר בין חומצה פולית לאוטיזם.
סקירה שיטתית משנת 2025 בחנה את העדויות הקיימות לגבי הקשר בין חומצה פולית לאוטיזם, לאור החשיבות של ויטמין זה לבריאות הנוירולוגית. סקירה זו מהווה עדכון לסקירה קודמת בנושא.
בסקירה נכללו 52 מחקרים תצפיתיים והתערבותיים בהם 10,429 משתתפים שאובחנו עם אוטיזם.
במסגרת הסקירה נבדקה:
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2024 נבדקה ההשפעה של תיסוף חומצה פולינית (נגזרת פעילה של חומצה פולית) בקרב ילדים עם אוטיזם.
החוקרים מציינים כי נוגדנים עצמיים נגד קולטני פולאט נפוצים יותר בקרב ילדים עם אוטיזם בהשוואה לילדים עם התפתחות תקינה, וכי הם ממלאים תפקיד בהתפתחות הנוירולוגית של ההפרעה.
במסגרת המחקר נכללו 80 ילדים בגילאי 2 עד 10, שחולקו אקראית לקבלת חומצה פולינית במינון של 2 מ"ג/ק"ג/יום (עד למקסימום של 50 מ"ג ליום) או לפלסבו. ההתערבות נמשכה 24 שבועות, ובמהלכה כל המשתתפים המשיכו לקבל את הטיפול הסטנדרטי.
המדד המרכזי להערכת היעילות היה השינוי בציון במדד CARSלהערכת אוטיזם בקרב ילדים לצד בחינת השינוי במדד CBCL להערכת בעיות התנהגות, רמות הנוגדנים לקולטני פולאט ורמות חומצה פולית בדם.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2024 הוערכה ההשפעה של פעילות גופנית על איכות השינה בקרב ילדים ובני נוער עם אוטיזם.
החוקרים מציינים כי טיפולים תרופתיים (כגון מלטונין) ולא-תרופתיים (כגון התערבויות התנהגותיות) משפרים את השינה באוכלוסייה זו, וכי להתערבויות הכוללות פעילות גופנית עשויה להיות השפעה מיטיבה. עם זאת, מספר העדויות בנושא עדיין מוגבל.
הסקירה כללה 13 מחקרים מבוקרים, מתוכם 8 שולבו במטה-אנליזה, וכללו סה"כ 654 ילדים ובני נוער בגילאי 5 עד 16 עם אבחנה של אוטיזם.
רוב המחקרים נערכו במסגרת הקהילה או בתי הספר, והתערבויות הפעילות הגופנית כללו אימונים במים, אומנויות לחימה, ופעילות אירובית כגון כדורסל או רכיבה על אופניים. תדירות הפעילות נעה בין 1 ל-5 פעמים בשבוע, למשך 30 עד 75 דקות בכל מפגש, למשך 3 עד 48 שבועות.
הממצאים הראו כי קרא עוד
במחקר פיילוט קליני משנת 2024 נבדקה ההשפעה של דיאטה קטוגנית בקרב ילדים עם אוטיזם.
במאמר קודם החוקרים דיווחו על שיפור בתסמינים התנהגותיים בעקבות ההתערבות התזונתית, המאמר הנוכחי מתמקד בשינויים בהרכב חיידקי המעי, ברמות סמני הדלקת וב-miRNA, האחראים על ויסות פעילות התא והביטוי הגנטי.
המחקר כלל 47 ילדים, אך בניתוח הנוכחי נכללו 11 ילדים שעברו בדיקות דם לאחר ההתערבות ו-7 ילדים שמהם נאספו דגימות צואה. טווח הגילאים של המשתתפים נע בין 7 ל-19 שנים.
כל הילדים השתתפו בתכנית תזונתית קטוגנית המותאמת לאוטיזם, אשר כללה תוספי MCT (חומצות שומן בינוניות שרשרת) והימנעות מגלוטן. כמות הפחמימות הוגבלה ל-20–25 גרם ליום, ואילו צריכת החלבון הותאמה לגיל ולמשקל הילד עד לפי 2 מהקצובה היומית המומלצת (RDA). שאר הצרכים הקלוריים הושלמו באמצעות שומנים שונים, כאשר MCT היוותה כ-20% מסך הצריכה הקלורית.
ההתערבות נמשכה ארבעה חודשים, ובסיומה נמצא כי קרא עוד
