עם ישראל חי!
פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

מחקרים עדכניים - חודש ינואר 2025 - מקבץ 4

עודכן בתאריך 23/01/2025

 

תזונה ותוספים להפחתת דלקת | תזונה וכבד שוּמני | תזונה ובריאות הכליות | תזונה וצלִיאק בילדים

 

תזונה ותוספים להפחתת דלקת:

השפּעת הגבלת זמן האכילה,

תוספי אנתוציאנינים,

קקאו על מדדי דלקת ועקה חמצונית,

ההשפעה של זעפרן ,

ופקטין להפחתת דלקת וחרדה.

 

תזונה וכבד שוּמני:

אורח חיים כבד שומני,

תזונה עשירה בפלבונואידים,

שמן זית והסיכון לכבד שומני,

והקשר בין ויטמין E ומחלת וכבד שומני.

 

תזונה ובריאות הכליות:

איכות התזונה מחלת כליות,

תזונה דלה במגנזיום,

תזונה מהצומח למניעה ולטיפול,

ודיאטה מחקה צום לשיקום הכליות.

 

תזונה וצלִיאק בקרב ילדים:

תזונה בראשית החיים לצליאק,

הקשר בין דפוס התזונה ולצליאק,

וחשיבות דיאטה נטולת גלוטן.

 

תזונה ותוספים להפחתת דלקת

 

ההשפעה נוגדת הדלקת של הגבלת זמן האכילה

בסקירה שיטתית ומטה אנליזה (2024) של מחקרי התערבות הוערכה ההשפעה של דיאטות המבוססות על פרוטוקול של הגבלת זמן האכילה על ציטוקינים דלקתיים ואדיפוקינים בקרב מבוגרים.

החוקרים מציינים כי הגבלת זמן האכילה עשויה לתרום לירידה במשקל, אך השפּעתה על תהליכי דלקת עדיין אינה ברורה. ההשערה היא שלהגבלת זמן האכילה תפקיד בוויסות הפעילות הדלקתית והחיסונית, שכן אכילה שאינה מסונכרנת עם השעון הביולוגי עלולה להגביר תהליכי דלקת. בנוסף, דיאטות אלה עשויות לשפר את הרכב המיקרוביום ובכך להשפיע לטובה על פעילות דלקתית וחיסונית.

הסקירה כללה 25 מחקרים עם 936 משתתפים בגיל ממוצע של 18 עד 59 ו-BMI ממוצע של 21 עד 36.

במחקרים אלה נעשה שימוש בפרוטוקולים שונים של הגבלת זמן האכילה, עם חלונות אכילה של 6, 8 או 10 שעות, בהשוואה לקבוצת ביקורת שצרכה דיאטה שאינה מוגבלת או עם הפחתת קלוריות קבועה.

מדדי המטרה שנחקרו היו CRP, TNF-α, IL-6, לפטין ואדיפונקטין:

  • רמת ה-CRP נבדקה בקרב 673 משתתפים מ-10 מחקרים, ולא נמצאה השפעה מובהקת.
  • רמת ה-TNF-α נבדקה בקרב 323 משתתפים מ-10 מחקרים, ונמצאה ירידה מובהקת.
  • רמת ה-IL-6 נבדקה בקרב 196 משתתפים מ-8 מחקרים, ולא נמצאה השפעה מובהקת.
  • רמת הלפטין נבדקה בקרב 258 משתתפים מ-7 מחקרים, ונמצאה ירידה מובהקת.
  • רמת האדיפונקטין נבדקה בקרב 276 משתתפים מ-8 מחקרים, ולא נמצאה השפעה מובהקת.

החוקרים מסכמים כי הגבלת זמן האכילה עשויה לסייע בהפחתת רמות TNF-α ולפטין, אך חלק מהשינויים עשויים להיות תלויים בירידה במשקל. דרוש מחקר נוסף להבנת המנגנונים המעורבים ולבחינת יעילות פרוטוקולים שונים של הגבלת זמן האכילה בקרב אוכלוסיות מגוונות.

Turner L, Charrouf R, Martínez-Vizcaíno V, Hutchison A, Heilbronn LK, Fernández-Rodríguez R. The effects of time-restricted eating versus habitual diet on inflammatory cytokines and adipokines in the general adult population: a systematic review with meta-analysis. Am J Clin Nutr. 2024 Jan;119(1):206-220.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37865184/

 

 

תוספי אנתוֹציאנינים להפחתת מדדי דלקת

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2024) של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של תוספי אנתוציאנינים על מדדי דלקת.

החוקרים מציינים כי לאנתוציאנינים פעילות נוגדת דלקת העשויה לתרום להפחתת הסיכון להתפתחות מחלות דלקתיות.

בסקירה נכללו 7 מחקרים בהם נבדקה ההשפעה של אנתוציאנינים במינון של 20 עד 640 מ"ג ליום למשך 2 עד 24 שבועות, על רמת CRP (5 מחקרים), TNF-α (7 מחקרים) ו- IL-6(6 מחקרים).

בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי נטילת תוספי אנתוציאנינים הייתה מלווה בירידה מובהקת בכל מדדי הדלקת שנבדקו.

עוד נמצא כי ההשפעה על רמת ה-CRP הייתה משמעותית יותר בקרב משתתפים עם רמת CRP בסיסית גבוהה ומשתתפים שאינם בריאים, וכן במחקרים ארוכים יותר בהם ניתן מינון גבוה יותר (לפחות 320 מ"ג ליום).

החוקרים מסכמים כי נמצאה תמיכה להשפעה המיטיבה של תוספי אנתוציאנינים על מדדי דלקת, אולם יש לאשש את הממצאים במחקרים נוספים.   

Hariri M, Amirkalali B, Gholami A. Effects of purified anthocyanins supplementation on serum concentration of inflammatory mediators: A systematic review and dose-response meta-analysis on randomized clinical trials. Phytother Res. 2024 Mar;38(3):1494-1508.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38272574/

 

 

ההשפעה של קקאו על מדדי דלקת ועקה חמצונית

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2024) של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של קקאו על מדדי דלקת ועקה חמצונית בקרב מבוגרים.

בסקירה נכללו 33 מחקרים בהם 1,379 משתתפים בריאים או עם מגוון מצבים בריאותיים, כגון סוכרת סוג 2, מחלות קרדיווסקולריות, עודף משקל ושמנות ועוד.

במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של קקאו בצורות שונות, כולל שוקולד, אבקה או משקה. משך ההתערבות נע בין 2 ל-12 שבועות.

בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד

 

 

ההשפעה של זעפרן על מדדי דלקת ועקה חמצונית

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2024) של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של תוספי זעפרן (Crocus sativus) על מדדי דלקת ועקה חמצונית.

בסקירה נכללו 13 מחקרים, כולם נערכו באיראן, בהם משתתפים בריאים או עם מגוון מצבים בריאותיים, כגון סוכרת סוג 2, טרשת נפוצה, COPD ועוד.

המשתתפים בקבוצת ההתערבות קיבלו תוספי זעפרן במינון שנע בין 15 ל-30 מ"ג ליום ומשך ההתערבות נע בין 4 ל-16 שבועות.

בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד

 

 

תוסף פקטין להפחתת מדדי דלקת וחרַדה

במחקר פיילוט מבוקר (2024) נבדקה ההשפעה של תוסף פקטין מקליפות הדרים על מדדי דלקת ומצב רוח בקרב משתתפים בריאים.

החוקרים מציינים כי במחקרים פרה-קליניים הודגמה פעילות נוגדת דלקת של פקטין, אולם ההשפעה בבני אדם אינה ידועה.

במחקר נכללו 29 מתנדבים אשר חולקו באופן אקראי לנטילת תוסף פקטין במינון 20 גרם ליום, או פלסבו, במשך 4 שבועות.

בנוסף, נבדקה ההשפעה של מינונים נוספים, 5, 10 ו-15 גרם ליום, בקרב 15 משתתפים אחרים שצרכו כל מינון במשך שבועיים.

נמצא כי קרא עוד

 

תזונה וכבד שוּמני

 

אורח חיים בריא להפחתת הסיכון לכבד שוּמני

במחקר עוקבה (2024) שנערך בישראל נבחן הקשר בין אורח חיים בריא לבין מחלת כבד שומני ממקור מטבולי (MASLD - Metabolic dysfunction-associated steatotic liver disease).

במחקר נכללו 315 משתתפים בגילאי 40 עד 70 שנבדקו בשתי נקודות זמן במהלך מעקב של 6.7 שנים.

לכל משתתף חושב מדד אורח חיים בריא המבוסס על ארבעה גורמים: הימנעות מעישון, משקל תקין, תזונה בריאה וביצוע פעילות גופנית סדירה.

בריאות הכבד הוערכה באמצעות בדיקות אולטרסאונד, והמצב המטבולי הוערך באמצעות תנגודת לאינסולין.

הממצאים הצביעו על כך קרא עוד

 

 

תזונה עשירה בפלבנואידים קשורה בסיכון מופחת לכבד שוּמני

במחקר עוקבה (2024) נבדק הקשר ארוך הטווח בין צריכת פלבונואידים לבין הסיכון להתפתחות מחלת כבד שומני לא אלכוהולית (NAFLD).

במחקר נכללו 121,064 מבוגרים בגילאי 40 עד 69.

בנוסף לסיכון ל-NAFLD, הצטברות שומן בכבד נבדקה באמצעות בדיקות MRI בתת-מדגם של 11,435 משתתפים, ובאמצעות המדד cT1 בקרב 9,570 משתתפים.

במהלך תקופת מעקב של למעלה מ-10 שנים תועדו 1,081 מקרים חדשים של NAFLD.

תוצאות המחקר הראו כי קרא עוד

 

 

הקשר בין שמן זית והסיכון לכבד שוּמני

במחקר עוקבה (2024) שנערך באיטליה נבדק הקשר בין צריכת שמן זית כתית מעולה לבין הסיכון להתפתחות מחלת כבד שומני לא אלכוהולית (NAFLD), עם התמקדות בבחינת הבדלים מגדריים.

במחקר נכללו 1,426 משתתפים מעל גיל 18, שעברו בדיקה ראשונית בשנים 2005-2006 ומעקב נוסף שנערך בין השנים 2014-2018. אבחון NAFLD התבסס על בדיקות אולטרסאונד.

צריכת שמן הזית הוערכה באמצעות שאלוני תזונה, ונמדדה בגרמים ליום. משתתפים חולקו לארבעה רבעונים בהתאם לרמת הצריכה שלהם: הרבעון הנמוך ביותר (רבעון 1) כלל משתתפים שצרכו עד 2.3 גרם ליום, בעוד הרבעון הגבוה ביותר (רבעון 4) כלל משתתפים שצרכו מעל 19.10 גרם ליום.

התוצאות הראו כי קרא עוד

 

 

הקשר בין וִיטמין E ומחלת כבד שוּמני

במחקר חתך (2024) שנערך בארה"ב נבדק הקשר בין צריכת ויטמין E ממקורות תזונתיים ומתוספים לבין שכיחות מחלת כבד שומני לא אלכוהולי (NAFLD).

החוקרים מדגישים את פעילותו נוגדת החמצון של ויטמין E והאפשרות שהוא מסייע בהגנה על הכבד, אך עד כה לא הייתה ברורה התרומה של צריכה תזונתית או תוספי ויטמין E למניעת המחלה.

במחקר נכללו הנתונים של 6,122 משתתפים מסקר הבריאות והתזונה הלאומי לשנים 2017-2020.

בהתבסס על שאלוני תזונה החוקרים העריכו את צריכת ויטמין E בתזונה ומתוספים, בעוד הצטברות השומן בכבד והימצאות NAFLD הוערכו באמצעות בדיקות אולטרסאונד.

החוקרים בחנו את הקשר בין צריכת ויטמין E לבין שכיחות NAFLD, תוך תקנון לגורמים סוציו-דמוגרפיים, אורח חיים ומדדים בריאותיים.

נמצא כי קרא עוד

 

תזונה ובריאות הכליות

 

הקשר בין איכות התזונה והסיכון למחלת כליוֹת כרונית

במחקר עוקבה (2024) שנערך בבריטניה נבדק הקשר בין מדדים שונים של איכות התזונה לבין הסיכון למחלת כליות כרונית.

במחקר נכללו 106,870 משתתפים מהביו-בנק הבריטי אשר גויסו למחקר בין השנים 2009-2012 עם מעקב עד 2021.

בהתאם לנתוני הצריכה התזונתית של המשתתפים, החוקרים חישבו לכל משתתף ציון התאמה למספר מדדים תזונתיים: תזונה ים-תיכונית (aMED), מדד לאכילה בריאה (AHEI-2010), דיאטת DASH, תזונה בריאה מהצומח (hPDI), תזונה לא בריאה מהצומח (uPDI) ומדד לתזונה דלקתית (DII).

במהלך תקופת מעקב חציונית של 9.3 שנים תועדו 2,934 מקרים חדשים של מחלת כליות כרונית.

עבור כל אחד מהמדדים התזונתיים, החוקרים בחנו את הסיכון למחלת כליות כרונית בקרב המשתתפים עם הציונים הגבוהים ביותר בהשוואה לנמוכים ביותר (שליש עליון לעומת שליש תחתון):

קרא עוד

 

 

תזונה דלת במגנזיוּם קשורה בסיכון מוגבר למחלת כליוֹת כרונית

במחקר עוקבה (2024) נבדק הקשר בין הצריכה התזונתית של מגנזיום ובין הסיכון להתפתחות מחלת כליות כרונית.

החוקרים מציינים כי חסר במגנזיום קשור בסיכון מוגבר לתחלואה קרדיווסקולרית, אולם הקשר למחלת כליות כרונית אינו ידוע.

במחקר נכללו 188,510 משתתפים מהביו-בנק הבריטי, חציון הגיל היה 57 שנים.

בהתאם לנתוני הצריכה התזונתית, החוקרים העריכו עבור כל משתתף את כמות המגנזיום בתזונה וסיווגו את המשתתפים לחמש קבוצות בהתאם לרמת צריכת המגנזיום (חמישונים).

במהלך תקופת מעקב חציונית של 9.6 שנים 5,878 מהמשתתפים אובחנו עם מחלת כליות כרונית.

נמצא כי קרא עוד

 

 

תזונה מהצומח למניעה ולטיפול במחלת כליוֹת כרונית

בסקירה (2024) דנים החוקרים בתרומה של דיאטות המבוססות על הצומח למניעה ולטיפול במחלת כליות כרונית. ההתמקדות היא בגורמים תזונתיים המשפיעים על תפקוד הכליות, כולל עומס החומציות בתזונה, רמת הזרחן, האשלגן והנתרן ותכולת הסיבים התזונתיים.

ראשית, מוצגות ההנחיות התזונתיות הקיימות ביחס למחלת כליות כרונית, לצד פירוט היתרונות והסיכונים של דיאטות מבוססות צומח.

היתרונות העיקריים כוללים צריכה גבוהה יותר של פירות וירקות, הפחתת עומס החומציות, הפחתת תכולת הנתרן ועלייה בצריכת סיבים תזונתיים. גורמים אלו מובילים לירידה בסיכון לחמצת מטבולית, להפחתת גורמי סיכון קרדיווסקולריים, לשיפור בתנועתיות המעי ולשיפור האיזון הגליקמי.

עם זאת, תזונה מהצומח עלולה להוביל לעלייה בצריכת הזרחן והאשלגן, מה שעלול להגביר את הסיכון להיפרקלמיה ולהיפרפוספטמיה.

בהמשך הסקירה, מפורטים ממצאים ממחקרים תצפיתיים הבוחנים את הקשר בין דפוסי תזונה לסיכון להתפתחות מחלת כליות כרונית.

מהסקירה עולה כי קרא עוד

 

 

דיאטה מחקה צום לשיקום תפקודי הכליות

במחקר פיילוט קליני (2024) נבדקה ההשפעה של דיאטה מחקה צום (FMD - fasting-mimicking diet) במחלת כליות כרונית.

מחקרים קודמים שנערכו בעכברים הראו כי צריכה מחזורית של FMD הובילה להתחדשות רקמות ולהפחתת נזקים בלבלב, בדם, במעי ובמערכת העצבים, אולם ההשפעה על הכליות טרם נבדקה.

בשלב ראשון, נבחנה השפּעת FMD בחולדות עם פגיעה כלייתית, ונמצא כי דיאטת FMD דלת מלח הובילה לתיקון פרוטאינוריה ולשיקום מבנה ותפקוד הנפרונים.

בשלב הקליני, שכלל 13 מטופלים עם מחלת כליות כרונית, נמצא כי קרא עוד

 

תזונה וצלִיאק בקרב ילדים

 

תזונה בראשית החיים והסיכון לצלִיאק

בנייר עמדה (2024) מטעם החברה האירופאית לגסטרואנטרולוגיה, הפטולוגיה ותזונת ילדים (ESPGHAN) מוצגות המלצות מעודכנות לתזונה בשלבי החיים הראשונים בהקשר לסיכון למחלת הצליאק.

מסמך זה מהווה עדכון לנייר העמדה הקודם שפורסם בשנת 2016, ללא שינויים מהותיים בהמלצות.

להלן הממצאים המרכזיים המבוססים על הראיות המחקריות בתחום: קרא עוד

 

 

הקשר בין דפוס התזונה והסיכון לצלִיאק

במחקר עוקבה (2023) נבדק הקשר בין דפוס התזונה עד גיל שנתיים ובין הסיכון להתפתחות צליאק בקרב ילדים בסיכון גנטי.

החוקרים מסבירים כי צריכה גבוהה של גלוטן בתקופת הילדות קשורה בסיכון מוגבר לצליאק, אולם לא ידוע מהי התרומה של דפוס התזונה באופן בלתי תלוי בצריכת הגלוטן.

במחקר נכללו 6,726 ילדים המוגדרים בסיכון גנטי לסוכרת סוג 1 ולצליאק.

כל הילדים עברו הערכה תזונתית בגיל 9, 12, 18 ו-24 חודשים, ובדיקת נוגדנים לצליאק (טרנסגלוטמינאז) פעם בשנה החל מגיל שנתיים. ילדים עם לפחות שתי בדיקות חיוביות רצופות עברו הערכה למחלת צליאק.

במעקב עד גיל 11 בממוצע, שיעור הילדים שאובחנו עם נוגדנים לצליאק היה 19.3% ושיעור הילדים שאובחנו עם מחלת צליאק היה 7.9%.

בהתאם לנתוני הצריכה התזונתית בכל נקודת זמן הוגדרו מספר דפוסי תזונה.

נמצא כי קרא עוד

 

 

החשיבות של דיאטה נטולת גלוטן לילדים עם צלִיאק

בסקירה (2024) הוערכה ההשפעה של דיאטה נטולת גלוטן על תסמיני צליאק בקרב ילדים.

בסקירה נכללו 12 מחקרים תצפיתיים שבחנו את ההשפעה של דיאטה נטולת גלוטן על תסמינים במערכת העיכול בילדים עם צליאק, וכן את השפּעתה על היבטים כלליים כמו שינה, איכות חיים וגדילה.

הממצאים הקיימים מדגישים את החשיבות המכרעת של דיאטה נטולת גלוטן לטיפול במגוון התסמינים של מחלת הצליאק בקרב ילדים. נמצא כי קרא עוד




חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם