שומנים ושמנים בתזונה | קוסמטיקה טבעית | שמירה על בריאות האם בהריוֹן
השפּעת שומנים ושמנים בתזונה:
תוצאות בריאותיות,
ההשפעה של שמנים צמחיים,
שמן זית כתית מעולה ותחלואה,
ההשפעה של שמן שומשום,
ההשפעה שמנים טרופיים,
ושמן קנולה ופרופיל השומנים.
קוסמטיקה טבעית:
שימוש קוסמטי בצמחים ארומטיים,
רכיבים צמחיים והזדקנות העור,
תוסף סויה לשיפור מראה העור,
ושמן קריל על לחות וגמישות העור.
שמירה על בריאות האם בהריוֹן:
דיאטה ים-תיכונית בהריון,
צריכת חלבון וסוכרת הריון,
פרוביוטיקה וסוכרת הריון,
צריכת יוד ותפקוד בלוטת התריס,
פעילות אירובית וטריגליצרידים,
ודיקור לבחילות והקאות.
השפּעת שומנים ושמנים בתזונה
בסקירה (2023) מוצגות העדויות מסקירות שיטתיות ומטה-אנליזות אשר בחנו את התוצאות הבריאותיות של צריכת שומנים ושמנים. סקירה זו מתמקדת בהשפעה של צריכת שומנים ושמנים כמזון (למשל שמן זית), ולא בצריכה של חומצות שומן ספציפיות, במטרה לגבש המלצות לצריכה התזונתית במסגרת הדיאטה הנורדית.
החוקרים מסבירים כי נהוג לסווג את הצריכה התזונתית של שומנים בהתאם להרכב חומצות השומן, אולם בעוד שלהבדל בין שומן רווי ושומן בלתי רווי משמעות בריאותית מרכזית, זהו אינו הגורם היחיד שכן שמנים מהצומח מכילים רכיבים פעילים כגון פוליפנוֹלים, נוגדי חמצון, ויטמינים ופיטוסטרוֹלים להם עשויה להיות השפעה בריאותית.
להלן הממצאים העיקריים:
החוקרים מסכמים כי על פי העדויות הקיימות, מומלץ להעדיף שימוש בשמנים עשירים בשומן בלתי רווי, כגון שמן זית או שמן קנולה, על פני שומנים ושמנים עשירים בשומן רווי, כגון חמאה או שמנים טרופיים. עם זאת, הם מציינים כי איכות העדויות מוגבלת ויש להתייחס לתוצאות אלה בזהירות.
osqvist F, Niinistö S. Fats and oils - a scoping review for Nordic Nutrition Recommendations 2023. Food Nutr Res. 2024 Feb 9;68.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38370114/
בסקירה (2024) הוערכו העדויות מסקירות שיטתיות ומטה-אנליזות לגבי ההשפעות הבריאותיות של מגוון שמנים צמחיים.
בסקירה נכללו 48 מחקרים בהם נבדקה ההשפעה של 10 סוגי שמנים: שמן זית ושמן זית כתית, שמן קוקוס, שמן פשתן, שמן דקלים ושמן דקלים מזוקק, שמן קנולה, שמן שומשום, שמן סובין אורז ושמן בוטנים.
במחקרים אלה נבדקה ההשפעה על פרופיל השומנים, מדדים אנתרופומטריים, לחץ דם, מדדי הסוכר, מדדי דלקת, סיכון קרדיווסקולרי וסיכון לסרטן בקרב מבוגרים בריאים או עם מגוון מצבים בריאותיים.
להלן הממצאים העיקריים:
החוקרים מסכמים כי נמצאו עדויות התומכות בהשפעה הבריאותית המיטיבה של שמנים צמחיים שונים, בדגש על התרומה של שמנים בלתי רוויים לשיפור פרופיל השומנים. הם מציעים להמשיך ולבחון את ההשפעות ארוכות הטווח של שמנים צמחיים כחלק מדפוס תזונה כולל כבסיס לגיבוש המלצות לצריכה תזונתית.
Voon PT, Ng CM, Ng YT, Wong YJ, Yap SY, Leong SL, Yong XS, Lee SWH. Health Effects of Various Edible Vegetable Oil: An Umbrella Review. Adv Nutr. 2024 Sep;15(9):100276.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39053603/
בסקירה (2023) הוערכו העדויות העדכניות ממחקרים אקראיים מבוקרים בהתייחס להשפעה המגינה של שמן זית כתית מעולה מפני גורמי סיכון לתחלואה.
החוקרים מסבירים כי תזונה בריאה עשויה לתרום למניעת תחלואה כרונית, כאשר במקרים רבים ההמלצות התזונתיות מתמקדות במזון או בקבוצות מזון, ולא ברכיבים תזונתיים כפי שהיה נהוג בעבר, אולם ישנה מחלוקת לגבי סוג וכמות השומנים והשמנים המומלצת.
בסקירה נכללו 34 מחקרים אשר בחנו את ההשפעה של דפוסי תזונה הכוללים שמן זית כתית מעולה בהשוואה לדפוסי תזונה אחרים על גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים.
במסגרת הסקירה מוצגים הממצאים לגבי ההשפעה של שמן זית כתית מעולה על לחץ הדם (16 מחקרים), רמת LDL (20 מחקרים), רמת HDL (21 מחקרים), רמת גלוקוז בצום (15 מחקרים), ומשקל גוף (6 מחקרים).
באופן כללי נמצא כי קרא עוד
בסקירה (2023) מוצגות העדויות לגבי ההרכב הכימי, הערך התזונתי והפוטנציאל הבריאותי של שמן שומשום.
במסגרת הסקירה החוקרים מפרטים את היקף הייצור הגלובלי של שומשום ושמן שומשום.
בהמשך, הם מציגים את הפרופיל הכימי והתזונתי של שמן שומשום, דנים בהרכב שלו ביחס לשמנים צמחיים אחרים, ומציגים את הפוטנציאל נוגד החמצון שלו.
בחלקה האחרון של הסקירה מוצגים ממצאים בהתייחס להשפעות בריאותיות מיטיבות של שמן שומשום, כולל השפעה על רמת LDL, איזון גליקמי, בריאות קרדיווסקולרית, סרטן, זיכרון ואלצהיימר, תהליכי דלקת, הגנה מהשמש והשפעות אחרות.
החוקרים מציינים מספר סיכונים הקשורים בצריכת שומשום, כגון תכולה קלורית גבוהה אשר עלולה להוביל לעלייה במשקל ורעלנים שונים אשר עלולים לעבור לשמן.
החוקרים מסכמים כי קרא עוד
בסקירה (2024) מציגים החוקרים את העדויות בהתייחס להשפעה הבריאותית ולאתגרים הקשורים בשימוש בשמנים טרופיים, כגון שמן דקלים ושמן קוקוס.
החוקרים מסבירים כי שמנים טרופיים עשירים בשומן רווי וידועים בשל השימוש הקולינארי המגוון שלהם, אולם ישנו דיון לגבי השפעות בריאותיות שליליות וכן לגבי היבטים הקשורים בתהליכי הייצור.
בסקירה נכללו 27 מאמרים, מהם 20 סקירות, אשר עסקו בעיקר בהשפעה של שמן דקלים ושמן קוקוס.
במסגרת הסקירה מפורטת ההשפעה המיטיבה של שמנים טרופיים, כולל השפעות תזונתיות והשפעות פרמקולוגיות וקליניות. נמצא כי שמנים אלה מכילים ויטמינים, כגון ויטמין A וויטמין E, אשר תורמים לבריאות מערכת הראייה, מחזקים את הפעילות החיסונית ותומכים בתהליכי גדילה.
בנוסף, לשמנים אלה נמצאה תרומה לשמירה על האיזון הגליקמי ולטיפול בשמנות וביתר כולסטרול בדם, וכן זוהתה פעילות נוגדת חמצון ונוגדת דלקת. עוד נמצא כי שמנים טרופיים משמשים לטיפול בפצעים, לתזונת תינוקות ובבישול המסורתי.
בהמשך, מוצגים היבטים של בטיחות ואתגרים בריאותיים הקשורים בצריכת שמנים טרופיים. נמצא כי קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2024) של מחקרים אקראיים מבוקרים נבחנה ההשפעה של שמן קנולה לעומת שמן זית על פרופיל השומנים.
בסקירה נכללו 13 מחקרים בהם 567 משתתפים בריאים או עם מגוון מצבים בריאותיים, כגון סוכרת סוג 2, יתר שומנים בדם, כבד שומני ועוד.
במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של שמן קנולה במינון שנע בין 6% ל-30% מסך הצריכה הקלורית בהשוואה לכמות דומה של שמן זית. משך ההתערבות נע בין 2 ל-26 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד
קוסמטיקה טבעית
בסקירה (2024) דנים החוקרים בפוטנציאל השימוש בצמחים ארומטיים כנוגדי חמצון טבעיים בתכשירים קוסמטיים, במטרה להאט את הזדקנות העור ולקדם את בריאות והתחדשות העור.
במסגרת הסקירה מוסבר המונח "cosmeceutical", אשר מתייחס לתכשיר קוסמטי לשימוש חיצוני המכיל רכיבים פעילים התורמים להפחתת הזדקנות מוקדמת ולשמירה על שלמות העור.
החוקרים מפרטים את הגורמים והמנגנונים המעורבים בהזדקנות העור, ומציינים כי הצטברות רדיקלים חופשיים בדרמיס, כתוצאה מגורמים פנימיים או חיצוניים (בעיקר חשיפה ממושכת לשמש), היא הגורם העיקרי להזדקנות העור. רכיבים צמחיים עשירים בתרכובות נוגדות חמצון עשויים להפחית עקה חמצונית ולהאט את תהליכי הזדקנות העור.
תכשירים קוסמטיים מסווגים בהתאם להתוויה העיקרית שלהם, כגון: קרא עוד
בסקירה (2024) מוצגות העדויות ממחקרים קליניים בהתייחס להשפעה של רכיבים צמחיים על תהליכי הזדקנות העור. מטרת הסקירה היא לבחון את המנגנונים המעורבים בתהליכי הזדקנות העור ולהעריך את הפוטנציאל של רכיבים צמחיים במניעת תהליכים אלה והאטתם.
הסקירה כוללת 51 מחקרים שבחנו את השפּעתם של תכשירים לשימוש חיצוני, בעיקר בצורת קרם, על מאפיינים מרכזיים של הזדקנות העור: קמטים, גמישות, לחות ופיגמנטציה.
הממצאים מדגישים את תרומתם של קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר (2023) נבדקה ההשפעה של תוספי חלבון סויה מועשרים באיזופלבונים על מאפיינים של הזדקנות העור בקרב נשים לאחר גיל המעבר.
מחקרים קודמים הדגימו כי לצריכת איזופלבונים מסויה השפעה מיטיבה על העור, כולל הגנה מפני נזקי חמצון, הגברת סינתזה של קולגן ושיפור לחות העור.
במחקר נכללו 44 נשים לאחר גיל המעבר אשר חולקו אקראית לנטילת 30 גרם ליום תוסף חלבון סויה מועשר באיזופלבונים (50 מ"ג איזופלבונים), או קזאין, למשך 24 שבועות.
חומרת הקמטים והפיגמנטציה נמדדה באמצעות צילום בתחילת המחקר ולאחר 8, 16 ו-24 שבועות, ובנוסף נמדדה רמת הלחות של העור והפרשה של סבום.
נמצא כי קרא עוד
במחקר פיילוט כפול-סמיות מבוקר פלסבו (2024) נבדקה ההשפעה של תוסף שמן קריל על לחות וגמישות העור בקרב מבוגרים בריאים.
החוקרים מציינים כי שמן קריל מכיל אומגה 3 בצורת פוספוליפידים, מה שעשוי להגביר את יעילותו בהשפעה על העור.
במסגרת המחקר בוצעו שני ניסויים בהם נבדקה ההשפעה של שמן קריל במינונים שונים על אובדן המים דרך העור. בנוסף נבדקה ההשפעה על לחות וגמישות העור ועל אינדקס אומגה 3.
בניסוי הראשון נכללו 51 משתתפים אשר חולקו אקראית לנטילת שמן קריל או פלסבו במינון 1 גרם ליום, ובשני נכללו 50 משתתפים שנטלו שמן קריל או פלסבו במינון של 2 גרם ליום. משך ההתערבות בשני הניסויים היה 12 שבועות.
תוצאות שני הניסויים הראו קרא עוד
שמירה על בריאות האם בהריוֹן
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2024) הוערך הקשר בין דיאטה ים-תיכונית בהריון ובין תוצאות ההריון לאם ולעובר.
בסקירה נכללו 5 מחקרים אקראיים מבוקרים ו-18 מחקרי עוקבה בהם סה"כ 107,355 נשים בהריון.
בניתוח כולל של המחקרים המבוקרים נמצא כי בהשוואה לקבוצת ביקורת, צריכת דיאטה ים-תיכונית הייתה מלווה בסיכון נמוך ב-44% לסוכרת הריון (מבוסס על תוצאות מ-4 מחקרים) ובסיכון נמוך ב-45% לתינוק קטן לגיל ההריון (מבוסס על תוצאות מ-4 מחקרים).
בניתוח כולל של מחקרי העוקבה נמצאה כי קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2024) של מחקרי עוקבה הוערך הקשר בין צריכת חלבון ובין הסיכון להתפתחות סוכרת הריון.
בסקירה נכללו 8 מחקרים, כולל 6 מחקרי עוקבה, מחקר חתך אחד ומחקר מקרה-ביקורת אחד בהם סה"כ 26,059 נשים מתוכן 2,844 מקרים של סוכרת הריון.
במחקרים אלה נבדק הקשר בין צריכת חלבון במהלך ההריון (6 מחקרים) או לפני ההריון (4 מחקרים) ובין הסיכון להתפתחות סוכרת הריון.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2024) של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של תוספי פרוביוטיקה לטיפול בסוכרת הריון.
בסקירה נכללו 11 מחקרים בהם 713 נשים המאובחנות עם סוכרת הריון.
במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של תוספי פרוביוטיקה עם או בלי פרה-ביוטיקה, בהשוואה לפלסבו. הרכב החיידקים בכל מחקר היה שונה, אך בכולם נכללו חיידקים מהסוגים Lactobacillus ו-Bifidobacterium, כאשר המינון הממוצע היה 6 מיליארד חיידקים ליום. משך ההתערבות נע בין 4 ל-8 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד
במחקר תצפיתי (2022) שנערך בישראל נבדק הקשר בין צריכת יוד בתקופת ההריון ובין תפקוד בלוטת התריס של האם ושל היילוד באזור הידוע בחסר קל עד בינוני של יוד.
החוקרים מציינים כי לחסר חמור של יוד בהריון השפעות שליליות משמעותיות, כגון נזק למוח העובר, אולם אין מספיק עדויות לגבי ההשפעה של חסר קל עד בינוני על תפקוד בלוטת התריס.
במחקר נכללו 178 נשים בהריון שטופלו בבית חולים ברזילי באשקלון.
רמת היוד של האם הוערכה באמצעות 4 מדדים: שאלון צריכה תזונתית המתייחס לשנה האחרונה, רמת החלבון תירוגלובולין כסמן לרמת היוד בטווח של שבועות עד חודשים (רמה גבוהה מעידה על פגיעה בתפקוד בלוטת התריס), ריכוז יוד בשתן כסמן לרמת היוד בימים האחרונים, ורמת TSH אצל היילוד.
מהנתונים עולה כי קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר (2022) נבדקה ההשפעה של פעילות אירובית וריכוז אומגה 3 בדם על פרופיל השומנים בקרב נשים בהריון.
במחקר השתתפו 145 נשים עד שבוע 16 להריון, אשר חולקו אקראית לשתי קבוצות פעילות גופנית. קבוצת ההתערבות ביצעה פעילות אירובית בעצימות בינונית, ואילו קבוצת הביקורת ביצעה פעילות בעצימות נמוכה, שכללה תרגילי מתיחות ונשימות.
כל אימון נמשך שעה ונערך בליווי הדרכה אישית, שלוש פעמים בשבוע עד ללידה.
האימונים התקיימו שלוש פעמים בשבוע ונמשכו כשעה בכל פעם, עד ללידה, בליווי הדרכה אישית.
קצב הלב ולחץ הדם נמדדו לפני ואחרי כל אימון, ובמהלך האימון התבצע ניטור רציף של קצב הלב.
בניתוח הסופי נכללו 30 נשים (20 בקבוצת ההתערבות ו-10 בקבוצת הביקורת) שהשלימו את כל תקופת המחקר והיו להן נתונים מלאים של בדיקות דם.
נמצא כי קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2024) של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה היעילות של דיקור לטיפול בבחילות והקאות במהלך ההריון.
בסקירה נכללו 24 מחקרים בהם 2,390 נשים בהריון. במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של דיקור בלבד או בשילוב טיפול קונבנציונאלי בהשוואה לדיקור מדומה או לטיפול קונבנציונאלי בלבד.
ברוב המחקרים ההתערבות בוצעה פעם ביום, כאשר משך ההתערבות נע בין 3 ימים ל-4 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד
