- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
תזונה וסיכון קרדיווסקולרי | תזונה וסרְטן לבלב | השפעה על המיקרוביום | תזונה ותוספים לנשים בהריוֹן
תזונה והסיכון הקרדיווסקולרי:
צריכת סיבים והסיכון לתמותה,
תזונה עשירה באשלגן והסיכון הקרדיווסקולרי,
איכות התזונה והסיכון לאי ספיקת לב בקרב גברים,
וההשפעה של אנתוציאנינים על כלי הדם.
תזונה וסרטן לבלב:
תזונה מהצומח והסיכון לסרטן לבלב,
צריכת משקאות ממותקים וסרטן לבלב,
והתערבות תזונתית לטיפול בחולי סרטן לבלב.
ההשפעה של גורמים תזונתיים על המיקרוביום:
תוספי FOS לשיפור הרכב חיידקי המעי,
ההשפעה של פרה-ביוטיקה על הייצור של חומצות שומן קצרות שרשרת,
מגנזיום להעלאת הריכוז של חומצות שומן בינוניות שרשרת,
והקשר בין תזונה מגוונת וסביבת חיידקי המעי.
תזונה ותוספי תזונה לנשים בהריון:
ויטמין D והסיכון להתפתחות רעלת הריון,
ההשפעה של כולין על רמת DHA בהריון,
התערבות תזונתית למניעה ולטיפול באנמיה בהריון,
ומהם הגורמים הקשורים באיכות התזונה בקרב נשים בהריון?
תזונה והסיכון הקרדיווסקולרי
במחקר עוקבה פרוספקטיבי שנערך בקוריאה נבדק הקשר בין הצריכה של סיבים תזונתיים ובין הסיכון לתמותה מכל גורם או מגורמים קרדיווסקולריים.
במחקר נכללו הנתונים של 143,050 מבוגרים מעל גיל 40, כאשר הגיל הממוצע היה 54. צריכת הסיבים בתזונה הוערכה באמצעות שאלוני תזונה שמולאו בתחילת תקופת המעקב.
במהלך תקופת מעקב חציונית של כ-10 שנים, 5,436 מהמשתתפים נפטרו מכל גורם, מהם 985 מקרים של תמותה מגורמים קרדיווסקולריים.
נמצא כי המשתתפים עם הצריכה הגבוהה ביותר של סיבים תזונתיים היו בסיכון נמוך ב-16% לתמותה מכל גורם וב-39% לתמותה מגורמים קרדיווסקולריים.
מסקנת החוקרים היא כי תזונה עשירה בסיבים תזונתיים קשורה בסיכון מופחת לתמותה, בעיקר מגורמים קרדיווסקולריים.
Kwon YJ, Lee HS, Park G, Kim HM, Lee JW. Association of Dietary Fiber Intake with All-Cause Mortality and Cardiovascular Disease Mortality: A 10-Year Prospective Cohort Study. Nutrients. 2022 Jul 27;14(15):3089.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35956265/
במחקר עוקבה נבדקה ההשפעה של מגדר על הקשר בין צריכת אשלגן, לחץ הדם והסיכון הקרדיווסקולרי. החוקרים מסבירים כי תזונה עשירה באשלגן קשורה בלחץ דם נמוך יותר ובסיכון מופחת לתחלואה קרדיווסקולרית, אולם לא ידוע האם ישנם הבדלים מגדריים והאם קשר זה תלוי בצריכת הנתרן.
במחקר נכללו הנתונים של 11,267 גברים ו-13,696 נשים. באמצעות ניתוח ההפרשה בשתן הוערכה הצריכה של נתרן ושל אשלגן ונבדק הקשר בין צריכת אשלגן ובין לחץ הדם הסיסטולי והסיכון לאירוע קרדיווסקולרי.
נמצא כי הקשר בין צריכת אשלגן ובין לחץ הדם הסיסטולי היה תלוי במגדר, כך שבקרב נשים, אך לא בקרב גברים, צריכה גבוהה של אשלגן הייתה קשורה בלחץ דם סיסטולי נמוך יותר.
גם בקרב נשים וגם בקרב גברים צריכת אשלגן גבוהה הייתה קשורה בסיכון מופחת לאירועים קרדיווסקולריים, עם סיכון נמוך ב-7% בקרב גברים וסיכון נמוך ב-11% בקרב נשים.
מסקנת החוקרים היא כי קיימים הבדלים מגדריים בקשר בין צריכת אשלגן, לחץ דם והסיכון הקרדיווסקולרי, כאשר היתרון לצריכה גבוהה של אשלגן משמעותי יותר בקרב נשים.
Wouda RD, Boekholdt SM, Khaw KT, Wareham NJ, de Borst MH, Hoorn EJ, Rotmans JI, Vogt L. Sex-specific associations between potassium intake, blood pressure, and cardiovascular outcomes: the EPIC-Norfolk study. Eur Heart J. 2022 Aug 7;43(30):2867-2875.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35863377/
במחקר עוקבה נבדק הקשר בין איכות התזונה ובין הסיכון לאי ספיקת לב בקרב גברים.
במחקר נכללו הנתונים של 44,525 גברים ממחקר אנשי מקצועות הבריאות ללא תחלואה קרדיווסקולרית או סרטן בתחילת תקופת המעקב החל משנת 1986.
איכות התזונה הוערכה באמצעות שאלוני תזונה שמילאו המשתתפים בהתאם לשני מדדים: AHEI (Alternative Healthy Eating Index) ו- PDQS(Prime Diet Quality Score).
נתונים בנוגע לאי ספיקת לב נאספו עד לשנת 2008.
במהלך תקופת המעקב תועדו 803 מקרים של אי ספיקת לב, מהם 184 מקרים של אי ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור ו-181 מקרים של אי ספיקת לב עם מקטע פליטה ירוד.
באופן כללי קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של אנתוציאנינים על תפקוד כלי הדם ועל נוקשות העורקים בקרב משתתפים עם עודף משקל.
במחקר נכללו 55 משתתפים עם BMI מעל 25 אשר חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הביקורת למשך 12 שבועות.
כל המשתתפים קיבלו תכנית דיאטה מאוזנת מותאמת אישית הכוללת הפחתה של 20% מהצריכה הקלורית, כאשר המשתתפים בקבוצת ההתערבות קיבלו 200 גרם ליום פירות אסאי עשירים באנתוציאנינים כחלק מהדיאטה.
תזונה וסרטְן לבלב
במחקר עוקבה מבוסס אוכלוסייה שנערך בארה"ב נבדק הקשר בין תזונה המבוססת על הצומח ובין הסיכון להתפתחות סרטן לבלב.
במחקר נכללו הנתונים של 101,748 משתתפים, כאשר בהתבסס על שאלוני תזונה שמילאו המשתתפים, החוקרים יצרו שלושה מדדים:
במהלך תקופת מעקב ממוצעת של כ-9 שנים תועדו 421 מקרים של סרטן לבלב.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר רטרוספקטיבי נבדק הקשר בין צריכת משקאות ממותקים בסוכר או בממתיקים מלאכותיים ובין הסיכון לסרטן לבלב ולתמותה.
המחקר מבוסס על נתונים שנאספו במרכז סרטן בארה"ב (באפלו, ניו-יורק) בשנים 1982-1998, כולל 213 מקרים של סרטן לבלב וקבוצת ביקורת של 852 משתתפים ללא סרטן לבלב.
בהתבסס על שאלוני תזונה שמילאו המשתתפים נבדקה רמת הצריכה של קולה, דיאט-קולה ומשקאות קלים אחרים.
לאחר תקנון למין, BMI ועישון נמצא כי קרא עוד.
להלן שני מחקרים העוסקים באסטרטגיות תזונתיות לטיפול בחולי סרטן לבלב.
בסקירה שיטתית של מחקרי התערבות פרוספקטיביים הוערכה ההשפעה של התערבות תזונתית על התוצאות הקליניות בקרב מטופלים עם סרטן לבלב העוברים כימותרפיה.
בסקירה נכללו 9 מחקרים בהם נבדקו מגוון התערבויות תזונתיות, כולל מזון רפואי (4 מחקרים), חומצות שומן בהזנה פראנטרלית (2 מחקרים), תוסף קרניטין (מחקר אחד) או תוסף סולפורפאן וגלוקורפאנין (מחקר אחד). ב-3 מהמחקרים לא נכללה קבוצת ביקורת, ב-2 מחקרים קבוצת הביקורת קיבלה פלסבו, וב-3 מחקרים קבוצת הביקורת קיבלה התערבות תזונתית אחרת.
החוקרים מראים כי באופן כללי קרא עוד.
בסקירה שיטתית מוצגות העדויות בהתייחס להתערבויות תזונתיות לטיפול בסרטן לבלב. החוקרים מסבירים כי חולי סרטן לבלב נוטים לסבול מתת-תזונה, קכקסיה וירידה במשקל. לפיכך, בנוסף לטיפול הסטנדרטי, מטופלים אלה מקבלים התערבות תזונתית. מטרת הסקירה הינה להציג את ההתערבויות התזונתיות המקובלות ואת יעילותן, בהתבסס על נתונים ממחקרים אקראיים מבוקרים.
בסקירה נכללו 26 מחקרים בהם 2,720 מטופלים.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
ההשפעה של גורמים תזונתיים על המיקרוביום
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של תיסוף FOS (פרוקטואוליגוסכרידים) על הרכב חיידקי המעי ועל תסמינים במערכת העיכול. תוספים אלה מבוססים על סיבים המצויים בפירות וירקות להם השפעה פרה-ביוטית במעי אשר תורמת לשגשוג של חיידקים מיטיבים ולשיפור פעילותם. עם זאת, נטילת תוספי FOS נמצאה קשורה בעלייה בתסמינים כמו נפיחות בשל רמת מסיסות גבוהה של הסיבים.
בסקירה נכללו 8 מחקרים בהם 213 משתתפים בקבוצת ההתערבות ו-175 משתתפים בקבוצת הביקורת. במחקרים אלה נעשה שימוש בתוספי FOS במינון 2.5 עד 15 גרם ליום למשך 7 עד 56 יום.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר אקראי מוצלב נבדקה ההשפעה של פרה-ביוטיקה מסוגים שונים על פעילות חיידקי המעי. החוקרים מסבירים כי לחומצות שומן קצרות שרשרת (SCFA) המיוצרות על ידי חיידקי המעי באמצעות התססה של סיבים קיימת השפעה מגינה מפני מגוון מצבים, משמנות ועד סרטן קולורקטלי. עוד הם מציינים כי הייצור של SCFA עשוי להשתנות בתגובה לסוגים שונים של סיבים פרה-ביוטיים וכן עשויים להיות הבדלים בין-אישיים בתגובה.
במסגרת המחקר נבדקה התגובה לשלושה סוגי פרה-ביוטיקה בקרב 28 מבוגרים בריאים: אינולין (9 גרם ליום), GOS (3.6 גרם ליום) ודקסטרין חיטה (9 גרם ליום). כל המשתתפים צרכו בסדר אקראי כל אחד מסוגי הפרה-ביוטיקה למשך 5 ימים עם שבוע הפרדה בין התנאים. הערכה גופנית בוצעה בתחילת המחקר והמשתתפים התבקשו לאסוף דגימות צואה שלוש פעמים בשבוע במהלך כל תקופת המחקר. בנוסף, המשתתפים מילאו 4 הערכות תזונתיות, כולל שאלון המתייחס לצריכה התזונתית בחודש לפני המחקר ו-3 יומני אכילה של 24 שעות.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של תיסוף מגנזיום על הייצור של חומצות שומן בינוניות-שרשרת (MCFA) ועל ריכוזן בדם. החוקרים מסבירים כי לחומצות שומן אלה, אשר מצויות במוצרי חלב, שמן דקלים ושמן קוקוס, עשויות להיות השפעות בריאותיות מיטיבות.
במחקר נכללו 240 משתתפים אשר מילאו יומן אכילה של 24 שעות בתחילת המחקר וב-5 ימים נוספים במהלכו.
המשתתפים חולקו אקראית לקבלת תוסף מגנזיום או פלסבו למשך 12 שבועות. המינון נקבע בהתאמה אישית על בסיס ההערכה התזונתית הראשונית, כך שיחס הצריכה של סידן למגנזיום יהיה 2.3.
החוקרים בדקו את השינוי ברמת MCFA בדם, ריכוז הסוכר, גופי קטון ומטבוליטים הקשורים בתהליך הפקת האנרגיה וכן את הרכב חיידקי המעי.
המשתתפים קיבלו מגנזיום במינון שנע בין 77 ל-390 מ"ג ליום, 205 מ"ג ליום בממוצע.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר המבוסס על נתונים משני מחקרי עוקבה שנערכו בסין נבדק הקשר בין מגוון הצריכה התזונתית ובין הרכב ופעילות חיידקי המעי.
הצריכה התזונתית הוערכה באמצעות שאלוני תזונה והמגוון התזונתי חושב באמצעות המדד DDS המתייחס לרמת הצריכה של 6 קבוצות מזון עיקריות.
בהתבסס על נתונים מעוקבה אחת שכללה 1,916 משתתפים נבדק מהם המאפיינים של סביבת חיידקי המעי אשר קשורים במגוון התזונתי, כולל מגוון החיידקים, פעילותם, סוגי החיידקים והמטבוליטים שלהם בדגימות צואה ובדם. לאחר מכן בוצע תיקוף לממצאים בהתבסס על נתונים מעוקבה נוספת שכללה 1,320 משתתפים.
באופן כללי נמצא קרא עוד.
תזונה ותוספי תזונה לנשים בהריוֹן
במחקר מקרה-ביקורת נבדק הקשר בין תיסוף ויטמין D ובין רעלת הריון. החוקרים מסבירים כי משוער שלחסר ויטמין D בהריון תפקיד בהתפתחות רעלת הריון ולכן לתיסוף ויטמין D בשלבים מוקדמים של ההריון עשויה להיות תועלת למניעה.
במחקר נכללו נשים עם היסטוריה של רעלת הריון, 139 נשים שנטלו תוספי ויטמין D במינון 2,000 או 4,000 יחב"ל עד שבוע 36 להריון וכן 59 נשים שלא נטלו תוספי ויטמין D במהלך ההריון.
להלן הממצאים בשבוע 32 להריון, כולל אחוז הנשים עם רמת ויטמין D בדם בטווח הנורמה, הרמה הממוצעת בדם ואחוז הנשים עם יתר לחץ דם:
מכאן, נטילת ויטמין D במינון גבוה הייתה קשורה ברמה גבוהה של ויטמין D בדם ובשיעור נמוך יותר של יתר לחץ דם.
עוד נמצא כי בקרב נשים שלא נטלו ויטמין D נמצאה שכיחות גבוהה יותר של פרוטאינוריה (חלבון בשתן) וערכים גבוהים יותר של לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי.
בהתאם לנתונים אלה החוקרים זיהו מהם גורמי הסיכון להתפתחות רעלת הריון בקרב נשים עם היסטוריה של רעלת הריון: קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של מתן תוסף כולין על רמת ה-DHA בקרב נשים בהריון אשר נוטלות תוספי DHA. החוקרים מסבירים כי באמצעות העברת קבוצת מתיל, כולין מהווה בסיס לסינתזה של פוספטידילכולין (PC) ולמולקולות של פוספטידילכולין מועשרות ב-DHA (PC-DHA) אשר יוצאות מהכבד למחזור הדם, כולל לשליה.
במחקר נכללו 30 נשים בהריון אשר חולקו אקראית לנטילת כולין במינון 550 מ"ג ליום או 25 מ"ג ליום (קבוצת ביקורת) החל משבוע 12-16 להריון ועד ללידה. בנוסף, כל המשתתפות קיבלו DHA במינון 200 מ"ג ליום. בדיקות דם נלקחו במהלך ההריון ובזמן הלידה, כולל בדיקת דם טבורי.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה היעילות של התערבות תזונתית למניעה ולטיפול באנמיה של חסר ברזל בקרב נשים בהריון.
בסקירה נכללו 7 מחקרים, מהם 2 מחקרים נערכו בקרב נשים עם אנמיה ו-5 מחקרים נערכו בקרב נשים עם או בלי אנמיה. במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של תוסף מועשר (3 מחקרים), דיאטה עשירה בברזל (מחקר 1 בו המשתתפות קיבלו טמפה, בשר, אנשובי, גויאבה ועוד) או ייעוץ תזונתי (3 מחקרים), בהשוואה לפלסבו, תוסף אחר או ללא התערבות. משך ההתערבות נע בין 4 שבועות ל-8 חודשים.
בכל המחקרים נמצא קרא עוד.
במטה-אנליזה של מחקרי עוקבה נבדק מהם הגורמים המנבאים את איכות התזונה ואת הפוטנציאל הדלקתי של התזונה בקרב נשים בהריון. ברקע למחקר החוקרים מדגישים כי דפוס התזונה בהריון הינו גורם התנהגותי הניתן לשינוי ולו תפקיד מרכזי בבריאות האם, העובר והילד, ולכן זיהוי הגורמים הקשורים באיכות התזונה עשוי לתרום לשיפור הבריאות של אוכלוסיות בסיכון.
הניתוח מבוסס על נתונים פרטניים של יותר מ-26,000 נשים שהשתתפו ב-7 מחקרי עוקבה שנערכו באירופה. התזונה הוערכה באמצעות שני מדדים: ציון התאמה לדיאטת DASH כמדד לאיכות התזונה, וציון הפוטנציאל הדלקתי של התזונה בהתאמה לסך הצריכה הקלורית באמצעות המדד E-DII.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
