- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
תזונה לסוּכרת | מניעת אלצְהיימר ודמנְציה | וִיטמין D לילדים | פרוֹביוטיקה לשיפור המטבוליזם
תזונה מומלצת לסוכרת:
דיאטה קטוגנית לעומת דיאטה ים-תיכונית,
דיאטה דלה מאוד בקלוריות ודיאטה טבעונית דלת שומן,
ודפוס של תזונה בריאה מהצומח לשמירה על הבריאות הקרדיו-מטבולית.
פעילות גופנית וקשרים חברתיים,
ריכוז DHA בדם, תזונה דלה בכולין,
תות שדה, וצריכה של מזון אולטרא-מעובד.
ויטמין D לילדים:
ההשפעה בקרב יילודים,
העלאת מסת הגוף הרזה בקרב יילודים,
הפחתת הסיכון לאקזמה אצל התינוק,
וההשפעה על הגדילה בקרב פעוטות.
פרוביוטיקה לשיפור המטבוליזם:
לירידה במשקל,
למניעה ולטיפול בשמנות,
ולשיפור פרופיל השומנים.
תזונה מומלצת לסוּכרת
במחקר אקראי מוצלב נבדקה ההשפעה של דיאטה קטוגנית לעומת דיאטה ים-תיכונית על רמת ההמוגלובין המסוכרר בקרב מטופלים עם טרום-סוכרת או סוכרת סוג 2. ברקע למחקר מציינים החוקרים כי קיימת מחלוקת לגבי מהי הדיאטה המיטבית לטיפול בסוכרת, בעיקר בהתייחס לדיאטות דלות פחמימות. במסגרת המחקר בוצעה השוואה בין שתי דיאטות להן שלושה מאפיינים מרכזיים דומים: התבססות על ירקות לא עמילניים והימנעות מסוכרים ומדגנים מלוטשים, וכן שלושה מאפיינים מרכזיים שונים: המלצה לצריכה רבה בדיאטה הים-תיכונית לעומת הימנעות או צמצום הצריכה בדיאטה הקטוגנית של קטניות, פירות ודגנים מלאים.
במחקר נכללו 40 משתתפים מעל גיל 18 אשר צרכו בסדר אקראי דיאטה קטוגנית או דיאטה ים-תיכונית, כל אחת למשך 12 שבועות. שתי הדיאטות לא כללו הגבלה קלורית. לאחר 24 שבועות בוצע מעקב של 12 שבועות נוספים בהם המשתתפים יכלו לבחור אחת מהדיאטות בהתאם להעדפה האישית. להלן תוצאות ההשוואה בין הדיאטות לאחר 12 שבועות:
החוקרים מציינים כי התוצאות הסופיות הושפעו מסדר הצריכה של הדיאטות. באופן כללי צריכה של דיאטה קטוגנית הייתה מלווה בצריכה נמוכה יותר של סיבים תזונתיים וכן של ויטמין C, חומצה פולית ומגנזיום. בתקופת המעקב הדיאטה של המשתתפים הייתה דומה יותר לדיאטה הים-תיכונית, כאשר בהשוואה לנתוני הבסיס המשתתפים צרכו פחות קלוריות, יותר קלוריות שמקורן בשומן ופחות קלוריות שמקורן בפחמימות. למרות ההתערבות, בתקופת המעקב הצריכה של סוכר מוסף ושל סיבים תזונתיים הייתה דומה לנתוני הבסיס.
לסיכום, שתי הדיאטות תרמו לירידה דומה בהמוגלובין המסוכרר, כאשר הדיאטה הקטוגנית הייתה מלווה בירידה גדולה יותר ברמת הטריגליצרידים אך גם בעלייה ב-LDL וכן בצריכה נמוכה יותר של רכיבים תזונתיים.
Gardner CD, Landry MJ, Perelman D, Petlura C, Durand LR, Aronica L, Crimarco A, Cunanan KM, Chang A, Dant CC, Robinson JL, Kim SH. Effect of a ketogenic diet versus Mediterranean diet on glycated hemoglobin in individuals with prediabetes and type 2 diabetes mellitus: The interventional Keto-Med randomized crossover trial. Am J Clin Nutr. 2022 Sep 2;116(3):640-652.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35641199/
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים מבוקרים הוערכה ההשפעה של דיאטה דלה מאוד בקלוריות ושל דיאטה טבעונית דלת שומן על המשקל ומדדים גליקמיים בקרב חולי סוכרת סוג 2. בסקירה נכללו 16 מחקרים בהם 834 משתתפים בגיל ממוצע שנע בין 42 ל-61. משך ההתערבות החציוני היה 17 שבועות (נע בין 4 ימים ל-74 שבועות).
להלן הממצאים העיקריים:
החוקרים מסכמים כי נמצאה תמיכה לכך שדיאטה דלה מאוד בקלוריות עשויה לתרום לשיפור האיזון הגליקמי בקרב חולי סוכרת סוג 2, כאשר היתרון המרכזי של הדיאטה הינו השגת שיפור קליני בזמן קצר.
Kashyap A, Mackay A, Carter B, Fyfe CL, Johnstone AM, Myint PK. Investigating the Effectiveness of Very Low-Calorie Diets and Low-Fat Vegan Diets on Weight and Glycemic Markers in Type 2 Diabetes Mellitus: A Systematic Review and Meta-Analysis. Nutrients. 2022 Nov 17;14(22):4870. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36432557/
במחקר עוקבה פרוספקטיבי נבדק הקשר בין איכות התזונה מהצומח והסיכון הקרדיו-מטבולי בקרב משתתפים ממוצא אסיאתי המתגוררים בארה"ב, אוכלוסייה המאופיינת בצריכה גבוהה של מזונות מהצומח.
במחקר בוצע ניתוח חתך המבוסס על הנתונים של 891 המשתתפים שגויסו למחקר וכן ניתוח אורך הכולל 735 מהמשתתפים שהשלימו מעקב של כחמש שנים. איכות התזונה מהצומח הוערכה באמצעות שלושה מדדים: צריכה של מזון מהצומח באופן כללי, צריכה של מזון בריא מהצומח וצריכה של מזון לא בריא מהצומח.
מניתוח הנתונים בתחילת המחקר (ניתוח חתך) עולה כי: קרא עוד.
מניעת אלְצהיימר ודמנְציה
במחקר עוקבה פרוספקטיבי נבדק הקשר בין פעילות גופנית ופעילות מנטלית ובין הסיכון לדמנציה, תוך התייחסות להשפעה של מאפיינים גנטיים על קשר זה. במחקר נכללו הנתונים של 501,376 משתתפים בני 56 בממוצע מהביו-בנק הבריטי שהיו ללא דמנציה בגיוס למחקר בשנים 2006-2010, עם מעקב עד לשנת 2019.
בתחילת המעקב המשתתפים מילאו שאלונים להערכת הפעילות הגופנית (כולל עבודות בית ואופן התניידות) והפעילות המנטלית (כולל מדידת אינטליגנציה, קשרים חברתיים ושימוש במסכים). בהתאם לנתונים אלה, החוקרים זיהו דפוסים שונים של פעילות ובדקו את הקשר בין דפוסים אלה והסיכון להתפתחות דמנציה. בנוסף, לכל משתתף חושב ציון סיכון גנטי המבוסס על נשאות של הגן APOE ועל ההיסטוריה המשפחתית.
במהלך תקופת מעקב ממוצעת של כ-10 שנים תועדו 5,185 מקרי דמנציה. נמצא כי קרא עוד.
במחקר עוקבה פרוספקטיבי נבדק הקשר בין ריכוז ה-DHA בכדוריות הדם האדומות, כסמן לצריכה התזונתית, ובין הסיכון להתפתחות אלצהיימר. כחלק ממחקר צאצאי פרמינגהם, בניתוח הנוכחי נכללו 1,490 משתתפים מעל גיל 65 ללא דמנציה.
במהלך תקופת מעקב חציונית של 7.2 שנים תועדו 131 מקרים של אלצהיימר. נמצא כי קרא עוד.
במחקר עוקבה פרוספקטיבי נבדק הקשר בין הצריכה התזונתית של כולין ובין הסיכון להתפתחות דמנציה או אלצהיימר. החוקרים משערים כי צריכה גבוהה של כולין תהיה קשורה בסיכון מופחת, שכן מחקרים קודמים בחיות מעבדה ובבני אדם הראו קשר חיובי בין כולין ובין התפקוד הקוגניטיבי.
במחקר נכללו הנתונים של 3,224 משתתפים בני 55 בממוצע ממחקר צאצאי פרמינגהם ללא דמנציה או שבץ. צריכת הכולין הוערכה באמצעות שאלוני תזונה שמילאו המשתתפים בחמש נקודות זמן. המקורות התזונתיים העיקריים של כולין כוללים מזונות מהחי, ירקות מצליבים, קטניות, אגוזים וזרעים.
במהלך תקופת מעקב ממוצעת של כ-16 שנה תועדו 247 מקרי דמנציה, מהם 177 מקרי אלצהיימר. נמצא כי קרא עוד.
במחקר תצפיתי נבדק הקשר בין צריכת פירות יער ובין נוירו-פתולוגיה מוחית הקשורה במחלת האלצהיימר. החוקרים מציינים כי pelargonidin הינו אנתוציאנידין הנמצא בעיקר בפירות יער אשר מאופיין בפעילות נוגדת חמצון ונוגדת דלקת ונמצא קשור בשיפור התפקוד הקוגניטיבי והפחתת הסיכון לאלצהיימר.
בהתבסס על נתוני עוקבה, בניתוח זה נכללו 575 משתתפים שנפטרו בגיל 91 בממוצע, כאשר הצריכה של פירות יער ושל pelargonidin הוערכה באמצעות שאלוני תזונה שמילאו המשתתפים בתקופת המעקב. לאחר הפטירה בוצעה הערכה נוירו-פתולוגית של מדדים מוחיים שונים שקשורים בהתפתחות של אלצהיימר.
בקרב המשתתפים קרא עוד.
במחקר עוקבה פרוספקטיבי נבדק הקשר בין צריכת מזון אולטרה-מעובד והסיכון להתפתחות דמנציה. במחקר נכללו הנתונים של 72,083 משתתפים מעל גיל 55 מהביו-בנק הבריטי ללא דמנציה בתחילת המעקב להם לפחות שתי הערכות תזונתיות.
הצריכה של מזון אולטרה-מעובד הוגדרה בהתאם לשיטת NOVA המסווגת מזונות בהתאם לרמת העיבוד שלהם. לפי שיטה זו מזונות אולטרה-מעובדים כוללים מזונות מוכנים לאכילה או לחימום שלרוב מכילים תוספי מזון (כגון לחמים ארוזים בייצור המוני, חטיפים מתוקים ומלוחים, ממתקים וקינוחים תעשייתיים, משקאות מוגזים וממותקים, מוצרי בשר מעובדים ומשוֹמרים, מרקים ואטריות להכנה מהירה, ארוחות קפואות).
במהלך תקופת מעקב חציונית של 10 שנים תועדו 518 מקרי דמנציה, מהם 287 מקרי אלצהיימר ו-119 מקרי דמנציה וסקולרית. נמצא כי קרא עוד.
וִיטמין D ליילודים ופעוטות
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של תיסוף ויטמין D בקרב תינוקות יונקים. החוקרים מסבירים כי הנקה בלעדית קשורה בסיכון מוגבר לחסר ויטמין D אצל היילוד, אולם אין מספיק עדויות לגבי ההשפעה של תיסוף.
במסגרת המחקר תינוקות הניזונים מהנקה בלעדית חולקו אקראית לקבלת תוסף ויטמין D במינון 400 יחב"ל/יום או פלסבו החל מהיום ה-10 לאחר הלידה ועד לגיל 4 חודשים. את המחקר השלימו 72 תינוקות.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של תיסוף ויטמין D על מסת הגוף הרזה בקרב יילודים עם רמת ויטמין D נמוכה. החוקרים מסבירים כי חשיפה תוך-רחמית לרמת ויטמין D נמוכה עלולה לפגוע בהרכב הגוף של התינוק, אולם אין מספיק עדויות לגבי התועלת של תיסוף.
במסגרת המחקר נכללו תינוקות יונקים בריאים שנולדו במועד. רמת ויטמין D בדם נמדדה 24-36 שעות לאחר הלידה, ותינוקות עם רמה נמוכה מ-50 ננומול/ליטר חולקו אקראית לקבלת 400 או 1,000 יחב"ל/יום ויטמין D החל מגיל חודש ועד גיל 12 חודשים. תינוקות עם רמה גבוהה מ-50 ננומול/ליטר קיבלו 400 יחב"ל/יום ושימשו כקבוצת ייחוס.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של תיסוף ויטמין D במהלך ההריון על הסיכון להתפתחות אקזמה (אטופיק דרמטיטיס) אצל הילד עד גיל 4 שנים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ממצאים קודמים אינם עקביים וברובם תצפיתיים בלבד. במסגרת המחקר נשים בהריון חולקו אקראית לנטילת 1,000 יחב"ל/יום ויטמין D או פלסבו החל משבוע 14 להריון ועד ללידה. הימצאות של אקזמה נבדקה אצל הילדים בגיל 12 חודשים (635 ילדים), בגיל 24 חודשים (610 ילדים) ובגיל 48 חודשים (449 ילדים).
לאחר תקנון למשך ההנקה נמצא כי קרא עוד.
בהתבסס על נתוני סקר שנערך ביפן נבדק הקשר בין ויטמין D ומדדי הגדילה בקרב פעוטות. החוקרים מציינים כי למרות שדווח שילדים נמוכים מאופיינים ברמת ויטמין D נמוכה יותר, אין עדויות מבוססות לקשר בין רמת ויטמין D וגובה. במסגרת המחקר נאספו נתוני גובה ומשקל בגיל שנתיים ובגיל ארבע, רמת ויטמין D בגיל ארבע וכן נתוני חשיפה לשמש של 3,624 פעוטות.
נמצא כי קרא עוד.
פרוֹביוטיקה לשיפור המטבוליזם
להלן שני מחקרים בהם נבדקה ההשפעה של תוספי פרוביוטיקה על המשקל.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה נוגדת השמנות של תוסף פרוביוטיקה בקרב משתתפים בריאים עם עודף משקל או שמנות.
במחקר נכללו 100 משתתפים בגיל 19 עד 65 עם BMI בטווח 25-32 אשר חולקו אקראית לקבלת התוסף או פלסבו למשך 12 שבועות. התוסף הכיל 5 מיליארד חיידקים משני זנים מהסוג Limosilactobacillus fermentum. מסת ואחוז השומן נמדדו באמצעות DEXA.
בסיום תקופת ההתערבות נמצא כי קרא עוד.
במחקר פיילוט אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה המטבולית של תוסף פרוביוטיקה בקרב משתתפים בריאים עם עודף משקל או שמנות.
במחקר נכללו 19 משתתפים בגיל 26 עד 73 אשר חולקו אקראית לנטילת תוסף הפרוביוטיקה או פלסבו למשך 12 שבועות, ללא שינויים תזונתיים אחרים. התוסף הכיל 15 מיליארד חיידקים מהסוג Lact. Plantarum ממקור אנושי. השְֹפעת ההתערבות על חיידקי המעי ועל מדדים אנתרופומטריים ומטבוליים נבדקה בסיום ההתערבות ולאחר חודש נוסף של מעקב.
נמצא כי קרא עוד.
בסקירה דנים החוקרים בפוטנציאל של סינביוטיקה (תוספי פרוביוטיקה הכוללים פרה-ביוטיקה) למניעת שמנות ותחלואה הקשורה בכך. החוקרים מסבירים כי חיידקי המעי יכולים להשפיע באופן חיובי או שלילי על פעילות הגוף, גם באופן ישיר וגם באמצעות הייצור של מטבוליטים שונים. מטרת הסקירה הינה לבחון את המנגנונים בהם חיידקי המעי עשויים להשפיע על שמנות ותחלואה מטבולית.
במסגרת הסקירה מוצגים הממצאים לגבי הרכב חיידקי המעי במצבי שמנות, התפקיד של חומצות שומן קצרות שרשרת, הסוגים והפעילות של סינביוטיקה, וכיצד פיתוח מזונות פונקציונליים הכוללים סינביוטיקה עשוי לתמוך במניעת שמנות.
במחקרים קליניים נמצא כי קרא עוד.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של תוסף פרוביוטיקה על מסת השומן ופרופיל השומנים בקרב מבוגרים עם שמנות.
במחקר נכללו 81 משתתפים עם BMI בטווח 25-30 אשר חולקו אקראית לנטילת תוסף פרוביוטיקה או פלסבו למשך 12 שבועות כחלק מהתערבות תזונתית. התוסף הכיל 4 מיליארד חיידקים מהסוג Lactobacillus plantarum.
להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.
