- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
השפעות ממתיקים מלאכותיים | דיאטה ים תיכוֹנית | תוספים לפעילות גופנית | אכילת פירות ובריאות
מחקרים חדשים על השפעות ממתיקים מלאכותיים:
ממתיקים מלאכותיים לחולי סוכרת – מועיל או מזיק?
ההשפעה של ממתיקים על חיידקי המעי והתגובה הגליקמית,
וההשפעה של סכרין על התגובה הגליקמית.
דיאטה ים תיכונית למחלות מטבולית, בריאות המעי והזדקנות:
להפחתת השמנה בטנית, לכבד שומני, לשיפור בריאות המעי,
למניעת שבריריות, ולהעלאת רמת אומגה 3 ברקמות.
תוספים לפעילות גופנית:
תוספי תזונה לשיפור הביצועים בקרב ספורטאים,
וההשפעה של תוסף קוורצטין על מדדי השריר.
השְֹפעת אכילת פירות על הבריאות:
כיצד אכילת פירות עשויה לתרום לבריאות הנפש?
מהי ההשפעה המטבולית של צריכת קיווי?
צריכת אבטיח קשורה באיכות תזונה טובה יותר,
צריכה גבוהה של מיץ פירות קשורה בתדירות חרדה נמוכה יותר,
ותוסף תזונה המשלים את הצריכה של פירות וירקות.
השפעות ממתיקים מלאכותיים
בסקירה דנים החוקרים בהשפעה המטבולית של ממתיקים מלאכותיים ובוחנים האם השימוש בממתיקים מלאכותיים עשוי להיות יעיל לחולי סוכרת. במסגרת הסקירה מוצגים המאפיינים של ממתיקים שונים (ביניהם אצסולפאם-K, אספרטיים, סוכרלוז וסכרין) בהתייחס לרמת המתיקות, הקצובה היומית המקובלת, ערך קלורי, המסלולים המטבוליים, השפעה של חימום וטעם לוואי. בהמשך הסקירה מוצגים הממצאים, ממחקרים פרה-קליניים וקליניים, לגבי ההשפעה של ממתיקים מלאכותיים על מדדי הגלוקוז והמשקל בסוכרת סוג 1 או סוג 2, על המטבוליזם של שומנים, ועל תחלואה קרדיווסקולרית, סרטן ותמותה.
מהסקירה עולה כי בעבר העריכו שממתיקים מלאכותיים עשויים לסייע לחולי סוכרת, כאשר מטה-אנליזות של מחקרים שנערכו בבני אדם הראו כי לממתיקים מלאכותיים אין השפעה על המשקל או על האיזון הגליקמי. עם זאת, מחקרים עדכניים מצאו כי:
החוקרים מסכמים כי ההשפעה של ממתיקים מלאכותיים הינה אינדיבידואלית, ועשויה להוביל לעלייה ברמות הגלוקוז, להגביר טרשת עורקים ולהעלות את הסיכון לתחלואה ולתמותה ולכן יש לשקול מחדש את השימוש בממתיקים מלאכותיים כחלק מהאסטרטגיה הטיפולית בסוכרת ובשמנות. עוד הם מציינים כי שימוש בממתיקים מלאכותיים מגיל צעיר עשוי להוביל לירידה ברגישות לטעם המתוק וכתוצאה מכך להגביר את ההשפעה המזיקה הפוטנציאלית.
Iizuka K. Is the Use of Artificial Sweeteners Beneficial for Patients with Diabetes Mellitus? The Advantages and Disadvantages of Artificial Sweeteners. Nutrients. 2022 Oct 22;14(21):4446. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36364710/
במחקר אקראי מבוקר פתוח שנערך על ידי חוקרים ממכון וייצמן נבדקה ההשפעה קצרת הטווח של ממתיקים ללא ערך קלורי (Non-nutritive sweeteners - NNS) על אוכלוסיית חיידקי המעי והתגובה הגליקמית. החוקרים מציינים כי לרוב ממתיקים אלה נצרכים כחלק מהתזונה בהנחה שהם חסרי השפעה על הגוף, אולם מחקרים בחיות מעבדה מצביעים על השפעה אפשרית על אוכלוסיית חיידקי המעי ועל התגובה הגליקמית.
במחקר נכללו 120 מבוגרים בריאים אשר חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות או הביקורת. המשתתפים בקבוצת ההתערבות התבקשו להשתמש באחד מהממתיקים הבאים: סכרין, סוכרלוז, אספרטיים או סטיביה במשך שבועיים במינון נמוך מהקצובה היומית המקובלת (ADI). המשתתפים בקבוצת הביקורת קיבלו גלוקוז או שלא קיבלו כל ממתיק. נמצא כי כל אחד מהממתיקים השפיע על הרכב החיידקים בצואה, בחלל הפה ובדם, כאשר לסכרין ולסוכרלוז הייתה גם השפעה מזיקה על התגובה הגליקמית. בנוסף, השְֹפעת הממתיקים שוחזרה גם במודל של עכברים להם הושתלו חיידקי המעי מהמשתתפים במחקר.
בהתבסס על סך הממצאים במחקר ניכר כי צריכה של ממתיקים ללא ערך קלורי עשויה להשפיע על התגובה הגליקמית באופן אינדיבידואלי וכתלות בהרכב החיידקים. החוקרים מדגישים כי יש להמשיך ולבחון את המשמעויות הקליניות של ממצאים אלה.
Suez J, Cohen Y, Valdés-Mas R, Mor U, Dori-Bachash M, Federici S, Zmora N, Leshem A, Heinemann M, Linevsky R, Zur M, Ben-Zeev Brik R, Bukimer A, Eliyahu-Miller S, Metz A, Fischbein R, Sharov O, Malitsky S, Itkin M, Stettner N, Harmelin A, Shapiro H, Stein-Thoeringer CK, Segal E, Elinav E. Personalized microbiome-driven effects of non-nutritive sweeteners on human glucose tolerance. Cell. 2022 Sep 1;185(18):3307-3328.e19. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35987213/
במחקר אקראי מוצלב נבדקה ההשפעה האקוטית של סכרין על תגובת הגלוקוז והאינסולין בקרב משתתפים בריאים.
במחקר נכללו 9 גברים צעירים אשר קיבלו בסדר אקראי 300 מ"ל מים בלבד, 300 מ"ל מים עם 75 גרם סוכרוז או 300 מ"ל מים עם 240 מ"ג סכרין שעה לפני ארוחת בוקר סטנדרטית.
החוקרים ניטרו את התגובה הגליקמית במשך 3 שעות לאחר הארוחה. באופן כללי קרא עוד.
דיאטה ים-תיכוֹנית
כחלק ממחקר אקראי מבוקר גדול שנערך בישראל (DIRECT PLUS), במחקר זה נבדקה ההשפעה של דיאטה ים-תיכונית ירוקה עשירה בפוֹליפנוֹלים על רקמת השומן הבטנית.
במחקר נכללו 294 משתתפים עם השמנה בטנית או יתר שומנים בדם, 88% מהם גברים, בני 51 בממוצע. ה BMI הממוצע היה 31.2, היקף המותניים הממוצע 109.7 ס"מ ואחוז השומן הבטני היה 29%. המשתתפים חולקו באופן אקראי לשלוש קבוצות למשך 18 חודשים:
כל המשתתפים במחקר הונחו לבצע פעילות גופנית קבועה ושתי הדיאטות הים-תיכוניות כללו הגבלה קלורית זהה ושתיהן הכילו גם 28 גרם/יום אגוזי מלך.
במסגרת המחקר עברו המשתתפים הדמיית MRI להערכת השינוי ברקמת השומן הבטני, כאשר נתונים מלאים נאספו עבור 80% מהמשתתפים.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
להלן שני מחקרים העוסקים בקשר בין דיאטה ים-תיכונית וכבד שומני.
במחקר חתך נבדק הקשר בין דיאטה ים-תיכונית לכבד שומני בקרב נשים עם עודף משקל או שמנות. החוקרים מסבירים כי שמנות הינה גורם סיכון למחלת כבד שומני, אולם הקפדה על דפוס של תזונה איכותית עשויה לשמור על בריאות הכבד ולמנוע התפתחות של כבד שומני גם במצבים של שמנות.
במחקר נכללו 2,967 נשים להן נאספו מדדים אנתרופומטריים, בדיקות דם ובדיקת רקמת השומן הבטנית באמצעות אולטרסאונד. בנוסף, נבדקה מידת ההיענות לדיאטה הים-תיכונית באמצעות שאלון. לכל משתתפת חושבו שלושה ציונים המבטאים את החומרה של הצטברות השומן בכבד.
בקרב נשים עם שמנות נמצא כי קרא עוד.
במסגרת מחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של דיאטה ים-תיכונית על כבד שומני בקרב מטופלים עם אבחנה של מחלת כבד שומני ותסמונת מטבולית.
במחקר נכללו 138 משתתפים בגיל 40 עד 60 עם BMI בטווח 27-40 שאובחנו עם מחלת כבד שומני לא אלכוהולית באמצעות MRI ועם תסמונת מטבולית. במסגרת המחקר המשתתפים חולקו אקראית לשלוש קבוצות דיאטה למשך 6 חודשים, כאשר כל הדיאטות כללו הפחתה של 25-30% בצריכה הקלורית והעלאת ההוצאה הקלורית באמצעות פעילות גופנית. לכל משתתף חושב ציון התאמה לדיאטה הים-תיכונית בטווח של 0 עד 17 בתחילת המחקר ולאחר 6 חודשים. בניתוח הנוכחי החוקרים בדקו את השינוי בציון ההתאמה בסוף ההתערבות וסיווגו את המשתתפים לשלוש קבוצות: ללא שינוי, שיפור מתון במידת ההתאמה או שיפור גדול במידת ההתאמה.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשערה כי הדיאטה הים-תיכונית תורמת לחיזוק מחסום המעי באמצעות הגברת הייצור של חומצות שומן קצרות שרשרת (SCFA). בנוסף, החוקרים מציעים מודל של למידת מכונה להמלצות תזונתיות מותאמות אישית. הם מסבירים כי לדיאטה הים-תיכונית תועלת במניעת סוכרת, תחלואה קרדיווסקולרית וסרטן, מחלות בהן ישנה פגיעה במחסם המעי.
במחקר נכללו 260 נשים עם פגיעה במחסום המעי אשר חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הביקורת למשך 3 חודשים. קבוצת ההתערבות השתתפה בתכנית הדרכה בנושא דיאטה ים-תיכונית ופעילות גופנית במהלך כל תקופת המחקר וקבוצת הביקורת קיבלה הדרכה אחת בנושא תזונה בריאה בתחילת המחקר. חדירות של המעי הוערכה באמצעות החלבון LBP (lipopolysaccharide binding protein) בדם ו- zonulin בצואה, ובנוסף נמדד ריכוז ה-SCFA בצואה.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר עוקבה נבדק הקשר בין דיאטה ים-תיכונית ובין שבריריות בקרב מבוגרים. שבריריות (frailty) היא תסמונת גריאטרית, המתבטאת בהתדרדרות תפקודית, עקב ירידה רב-מערכתית במאגרים הפיזיולוגיים של האדם.
במחקר נכללו הנתונים של 2,384 מבוגרים בני 60 בממוצע ללא שבריריות שהשתתפו במחקר צאצאי פרמינגהם. בהתבסס על שאלוני תזונה שמילאו המשתתפים, לכל משתתף חושב ציון התאמה לדיאטה הים-תיכונית ונאספו נתונים לגבי הצריכה התזונתית של ויטמינים נוגדי חמצון (ויטמין C, ויטמין E וסך הקרוטנואידים). בנוסף, במהלך תקופת המעקב בוצעה הערכה אחת לפחות של שבריריות והמשתתפים סווגו לאחת משתי קבוצות: עלייה בתסמיני שבריריות או ללא שינוי. נתוני הבסיס נאספו בשנים 1998-2001 עם תקופת מעקב ממוצעת של כ-11 שנה.
נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית הוערכה ההשפעה של הדיאטה הים-תיכונית על רמת האומגה 3 ברקמות. החוקרים מסבירים כי ישנן עדויות רבות הקושרות בין הדיאטה הים-תיכונית ובין בריאות ואריכות ימים. הדיאטה הים-תיכונית לרוב עשירה באומגה 3 כתוצאה מצריכה של דגים, פירות ים ואגוזים, אולם העדויות מוגבלות בהתייחס להשפעה של כך על רמת אומגה 3 ברקמות.
בסקירה נכללו 22 מחקרים, מהם 7 מחקרים תצפיתיים ו-15 מחקרים אקראיים מבוקרים. בכל המחקרים התצפיתיים דווח על קרא עוד.
תוספים לפעילות גופנית
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של מזון מלכות וקו-אנזים Q10 על הביצועים הגופניים בקרב שחיינים. החוקרים מסבירים כי פעילות גופנית עצימה מגבירה עקה חמצונית המובילה לנזק לשריר, לעייפות ולפגיעה בביצועים הגופניים, ולכן נטילת רכיבים נוגדי חמצון עשויה לעכב את הנזק לשריר ולשפר את היכולת הגופנית.
במחקר נכללו 20 שחיינים מקצועיים אשר חולקו אקראית לנטילת מינון יומי של 400 מ"ג מזון מלכות ו-60 מ"ג קו-אנזים Q10 או פלסבו למשך 10 ימים.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר שנערך ביפן נבדקה ההשפעה של תוסף קוורצטין, בשילוב אימוני התנגדות, על מדדי השריר. החוקרים מסבירים כי הזדקנות מאופיינת גם בירידה כמותית של השריר וגם בירידה באיכות השריר, כגון עלייה בנוקשות.
במחקר נכללו 48 מבוגרים בגיל 50-74 אשר חולקו אקראית לנטילת תוסף קוורצטין גליקוזיד במינון 200 או 500 מ"ג/יום או פלסבו. בנוסף, כל המשתתפים ביצעו אימוני התנגדות בעצימות נמוכה 3 פעמים בשבוע למשך 24 שבועות. בתחילת המחקר ובסיומו החוקרים מדדו את חוזק השריר, את מסת הגוף הרזה ואת נוקשות השריר הנרחב הצידי (vastus lateralis).
אכילת פירות ובריאות
במחקר חתך נבדק הקשר בין הצריכה התזונתית ובין בריאות הנפש, כתלות בתפקוד הקוגניטיבי. במחקר נכללו 428 מבוגרים בריאים בני כ-40 בממוצע אשר מילאו שאלונים שונים הבוחנים את הצריכה התזונתית ואת הבריאות הנפשית.
החוקרים בחנו את הקשר בין הצריכה של פירות (טריים או משוּמרים), ירקות (טריים, משוּמרים או קפואים ללא תפ"א), חטיפים מתוקים וחטיפים מלוחים, לבין מדדים שונים של בריאות נפשית, כולל תסמיני דיכאון וחרדה, סטרס ותחושת רווחה. התפקוד הקוגניטיבי הוערך באמצעות שאלון דיווח עצמי (Cognitive Failures Questionnaire - CFQ) אשר מעריך את הכישלונות הקוגניטיביים בחיי היומיום ובאמצעות מטלה ממוחשבת בה נבדקת יכולת עיכוב התגובה. החוקרים שיערו כי צריכה גבוהה יותר של מזונות עשירים תזונתית תהיה קשורה בבריאות נפשית טובה יותר כתלות בתפקוד הקוגניטיבי, כך שצריכת פירות וירקות תמנע הפרעה קוגניטיבית וכתוצאה מכך תוביל לשיפור הבריאות הנפשית.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה המטבולית והגופנית של צריכת קיווי בקרב מבוגרים בריאים. החוקרים מציינים כי במחקר קודם נמצא כי החלפה של פחמימות שמקורן בדגנים בשני פירות קיווי בארוחת הבוקר הייתה מלווה בשיפור תגובת הגלוקוז והאינסולין, אולם עלה חשש מהשְֹפעת הפרוקטוז. במחקר זה נכללו 43 משתתפים אשר חולקו אקראית לצריכת 500 מ"ל סודה עם או בלי 2 פירות קיווי לפני ארוחת הבוקר למשך 7 שבועות.
במחקר חתך גדול שנערך בארה"ב נבדק הקשר בין הצריכה של אבטיח ובין הצריכה התזונתית ואיכות התזונה בקרב ילדים ומבוגרים. החוקרים מסבירים כי אבטיח עשיר ברכיבים תזונתיים ובעל ערך קלורי נמוך יחסית ולכן עשוי לתרום לשיפור איכות התזונה.
במחקר נכללו הנתונים של כ-21,000 ילדים בגיל 2-18 ושל 35,000 מבוגרים. הצריכה הממוצעת של אבטיח באוכלוסייה הייתה 7.51 גרם/יום עבור ילדים ו-7.29 גרם/יום עבור מבוגרים, כאשר רק בקרב המשתתפים שדיווחו על צריכת אבטיח הצריכה הממוצעת הייתה 125 גרם/יום עבור ילדים ו-161 גרם/יום עבור מבוגרים. באופן כללי נמצא כי קרא עוד.
במחקר חתך גדול שנערך בארה"ב נבדק הקשר בין הצריכה של מיץ פירות 100% ובין מדדים נוירו-קוגניטיביים בקרב מבוגרים. החוקרים מסבירים כי הידרדרות קוגניטיבית, חרדה ודיכאון פוגעים באופן משמעותי בבריאות ובאיכות החיים.
במחקר נכללו הנתונים של 62,606 משתתפים מסקר הבריאות והתזונה הלאומי. מבין כלל המשתתפים, כ-21% דיווחו על צריכה קבועה של מיץ פירות 100%, עם צריכה ממוצעת של כ-60 מ"ל/יום.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר אקראי מוצלב נבדקה ההשפעה של תוסף תזונה שנועד להשלים את הצריכה של פירות וירקות. החוקרים מסבירים כי צריכה יומית של חמש מנות פירות וירקות מספקת פוֹליפנוֹלים שעשויים להגן מפני ההתפתחות של מחלות כרוניות, אולם רוב האוכלוסייה אינה צורכת מספיק פירות וירקות. לפיכך, תוסף עשיר בפוֹליפנוֹלים יחד עם תזונה מגוונת ומאוזנת עשוי לסייע בהשלמת הפער בצריכה התזונתית. במחקר נבדקה ההשפעה של התוסף Oxxynea® אשר נועד לספק את כמות ומגוון הפוֹליפנוֹלים המצויה בחמש מנות פירות וירקות.
במחקר נכללו 10 משתתפים אשר קיבלו באופן אקוטי 450 מ"ג מהתוסף או פלסבו בשני מועדים שונים. החוקרים בחנו את התגובה הפרמקוקינטית במשך 24 שעות ואת הפרשת המטבוליטים בשתן במשך 48 שעות.
בהתבסס על תוצאות המחקר החוקרים מסכמים כי קרא עוד.
