- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
בפתח הסקירה מחקרים על תזונה ותוספים בסוכרת:
החשיבות של מגנזיום לחולי סוכרת סוג 2,
צריכת תפוחי אדמה והסיכון להתפתחות סוכרת סוג 2,
וסרדינים למניעת סוכרת סוג 2.
תוספים ופעילות גופנית במחלות לב וכלי דם:
תוסף סלניום וקו-אנזים Q10 להפחתת תמותה קרדיווסקולרית,
הקשר בין פעילות גופנית בעצימות גבוהה והסיכון הקרדיו-מטבולי בילדים,
והקשר בין התנהגות יושבנית ממושכת והסיכון לשבץ.
מחקרים בתחום התפקוד הקוגניטבי:
האם יש תמיכה לתרומה של ויטמין B12 לשיפור קוגניציה ודיכאון?
וההשפעה של מיץ סלק דרך החיידקים בחלל הפה על תפקוד קוגניטיבי וגופני.
מחקרים על פרוביוטיקה:
חיזוק אוכלוסיית חיידקי המעי להגנה מפני זיהומים נגיפיים,
והתרומה של תזונה, פרוביוטיקה ופעילות גופנית בתהליך ההזדקנות.
על תזונה בהריון:
צריכה גבוהה של סוכר בהריון עלולה לפגוע בבריאות האם והילד,
והקשר בין דפוס התזונה של האם בהריון וגודל התינוק.
ובנוסף,
שני מחקרים על ההשפעה הבריאותית של תוספי ענבים,
מחקר על ההשפעה של טיפול הורמונלי חליפי על ריכוז חומצות שומן רב בלתי רוויות,
ונסכם במחקר על תזונה בריאה כאסטרטגיה למניעת תחלואה בקרב ילדים ונוער.
במחקר עוקבה נבדק הקשר בין רמת המגנזיום בדם ובין סיבוכים בקרב חולי סוכרת סוג 2, וההשפעה של האיזון הגליקמי על קשר זה. בהתבסס על הנתונים של 4,348 משתתפים, החוקרים העריכו את הסיכון לתחלואה ולתמותה על רקע סיבוך מאקרו-וסקולרי (אוטם שריר הלב, מחלת לב כלילית, אי ספיקת לב, אירוע מוחי ומחלת עורקים היקפית), פרפור פרוזדורים, או סיבוך מיקרו-וסקולרי (מחלת כליות כרונית, רטינופתיה, וכף רגל סוּכרתית).
נמצא כי במהלך תקופת מעקב של כשש שנים רמת מגנזיום גבוהה יותר הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-13% לסיבוך מאקרו-וסקולרי משמעותי, ב-24% לאי-ספיקת לב, וב-41% לפרפור פרוזדורים. עוד נמצא כי במעקב של כחמש שנים, רמת מגנזיום גבוהה יותר הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-15% לסיבוך מיקרו-וסקולרי, ב-11% למחלת כליות כרונית, ב-23% לרטינופתיה, וב-15% לכף רגל סוּכרתית. החוקרים מראים כי קשרים אלה היו תלויים באופן חלקי בריכוז ההמוגלובין המסוכרר.
הם מסכמים כי בקרב חולי סוכרת סוג 2 רמת מגנזיום נמוכה קשורה בסיכון מוגבר להתפתחות סיבוכים, כולל אי ספיקת לב, פרפור פרוזדורים, וסיבוכים מיקרו-וסקולריים.
Oost LJ, van der Heijden AAWA, Vermeulen EA, Bos C, Elders PJM, Slieker RC, Kurstjens S, van Berkel M, Hoenderop JGJ, Tack CJ, Beulens JWJ, de Baaij JHF. Serum Magnesium Is Inversely Associated With Heart Failure, Atrial Fibrillation, and Microvascular Complications in Type 2 Diabetes. Diabetes Care. 2021 Aug;44(8):1757-1765.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34385344/
במטה-אנליזה של מחקרים תצפיתיים הוערכו העדויות בהתייחס לקשר בין צריכת תפוחי אדמה והסיכון להתפתחות סוכרת סוג 2 וסוכרת הריון. בניתוח נכללו 19 מחקרים, 13 מהם בחנו את הקשר לסוכרת סוג 2 ושישה לסוכרת הריון. סך הכול תועדו 21,357 מקרים של סוכרת סוג 2 מבין 323,475 המשתתפים, ו-1,516 מקרים של סוכרת הריון מבין 29,288 הריונות.
להלן סיכום הממצאים:
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי הסיכון להתפתחות סוכרת סוג 2 היה גבוה ב-19% עבור צריכה גבוהה של תפוחי אדמה באופן כללי, גבוה ב-8% עבור צריכה גבוהה של תפוחי אדמה אפויים או מבושלים, וגבוה ב-33% עבור צריכה גבוהה של תפוחי אדמה מטוגנים או צ'יפס.
בניתוח לפי מינון נמצא כי הסיכון עלה ב-10%, ב-2% וב-34%, בהתאמה, עבור כל עלייה של 80 גרם ליום (מנה אחת).
בהתייחס לסוכרת הריון, המחקרים היו מועטים והטרוגניים והממצאים העיקריים לא היו מובהקים סטטיסטית. יחד עם זאת, בניתוח לפי מינון ניכר כי צריכה גבוהה של תפוחי אדמה מבושלים או מטוגנים הייתה קשורה בעלייה בסיכון להתפתחות סוכרת הריון.
החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים על כך שבאוכלוסיות מערביות צריכה גבוהה של תפוחי אדמה, בעיקר מטוגנים, הייתה קשורה בסיכון מוגבר להתפתחות סוכרת סוג 2 וסוכרת הריון באופן תלוי מינון, ולכן למיתון בצריכת תפוחי אדמה עשויה להיות תועלת לשיפור האיזון הגליקמי.
המחקר מומן על ידי מענקי מחקר בלתי תלויים והחוקרים מדווחים על העדר ניגודי אינטרסים.
Guo F, Zhang Q, Jiang H, He Y, Li M, Ran J, Lin J, Tian L, Ma L. Dietary potato intake and risks of type 2 diabetes and gestational diabetes mellitus. Clin Nutr. 2021 Jun;40(6):3754-3764.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34130021/
בסקירה של מחקרים תצפיתיים וקליניים נבדקה התרומה של צריכת סרדינים למניעת סוכרת סוג 2. החוקרים מסבירים, כי ניהול המשקל בקרב קשישים הינו מורכב בשל סיכון לתת-תזונה, ולכן ישנה חשיבות לזיהוי מזונות המסייעים במניעת ההתפתחות של סוכרת סוג 2, כאשר לדגים שומניים עשויה להיות השפעה מיטיבה. ספציפית, סרדינים מאופיינים בריכוז גבוה של אומגה 3 וטאורין וריכוז נמוך של רעלנים אורגניים עמידים (POPs). במודלים של חיות מעבדה נמצא כי לחסר טאורין תפקיד בהתפתחות סוכרת סוג 2 והסיבוכים נלווים, כאשר תיסוף טאורין היה מלווה בירידה ברמת הגלוקוז ובעלייה ברמת האינסולין, אולם לא נמצאה תמיכה לכך במחקרים קליניים.
במסגרת הסקירה, דנים החוקרים בסיכון הקשור בסוכרת סוג 2, באסטרטגיות מניעה ובתרומה של צריכת דגים. בהתייחס לדגים שומניים, העדויות מצביעות על כך שקרא עוד.
D.A. Díaz-Rizzolo, A. Serra, C. Colungo, A. Sala-Vila, A. Sisó-Almirall, R. Gomis. (2021) Type 2 diabetes preventive effects with a 12-months sardine-enriched diet in elderly population with prediabetes: An interventional, randomized and controlled trial. Clinical Nutrition 40:5, pages 2587-2598.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של תוסף סלניום וקו-אנזים Q10 על רמת די-דימר (D-dimer), רכיב המשמש כסמן לתהליכי פקקת (תרומבואמבוליזם), דלקת והפרעה בתפקוד כלי הדם, וקשור בתמותה במצבים של מחלת לב כלילית.
במחקר נכללו 213 משתתפים בני 77 בממוצע עם רמת סלניום נמוכה (67 מק"ג/ליטר בממוצע). המשתתפים חולקו אקראית לקבלת 200 מק"ג/יום שמרי סלניום + 200 מ"ג/יום קואנזים Q10 או פלסבו למשך תקופה של ארבע שנים. בדיקות דם נלקחו כל שישה חודשים.
נמצא, כי קרא עוד.
Alehagen U, Aaseth J, Lindahl TL, Larsson A, Alexander J. Dietary Supplementation with Selenium and Coenzyme Q10 Prevents Increase in Plasma D-Dimer While Lowering Cardiovascular Mortality in an Elderly Swedish Population. Nutrients. 2021 Apr 17;13(4):1344.
במטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה היעילות של אימוני אינטרוולים בעצימות גבוהה (HIIT), לשיפור גורמי הסיכון הקרדיווסקולריים וסיבולת לב-ריאה בקרב ילדים בגילאי 5 עד 12.
בסקירה נכללו 11 מחקרים בהם 512 משתתפים במשקל תקין או עם עודף משקל ושמנות, מהם שני מחקרים נערכו במסגרת בית הספר ותשעה מחקרים נערכו במסגרת קלינית. במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של HIIT על הרכב הגוף, מדדים קרדיו-מטבוליים וסיבולת לב-ריאה בהשוואה לקבוצת ביקורת שלא ביצעה כל פעילות. האימונים נערכו פעמיים או שלוש בשבוע למשך 6 עד 12 שבועות.
נמצא כי קרא עוד.
החוקרים מסכמים כי HIIT הינה אסטרטגיה ישימה ויעילה לשיפור הכושר הגופני וגורמי הסיכון הקרדיו-מטבוליים בקרב ילדים.
Solera-Martínez M, Herraiz-Adillo Á, Manzanares-Domínguez I, De La Cruz LL, Martínez-Vizcaíno V, Pozuelo-Carrascosa DP. High-Intensity Interval Training and Cardiometabolic Risk Factors in Children: A Meta-analysis. Pediatrics. 2021 Sep 8:e2021050810
במחקר עוקבה שנערך בקנדה, נבדק הקשר בין התנהגות יושבנית והסיכון לשבץ. החוקרים מציינים כי ישנן עדויות מבוססות לכך שפעילות גופנית קשורה בסיכון מופחת לשבץ, אולם אין מספיק ממצאים בהתייחס להשפעה של התנהגות יושבנית ממושכת.
בהתבסס על נתונים שנאספו בסקרי הבריאות הקנדיים בשנים 2000-2012, במחקר נכללו 143,180 משתתפים בריאים מעל גיל 40 ללא היסטוריה של שבץ, מחלת לב או סרטן, אחריהם נערך מעקב עד לשנת 2017. החוקרים בדקו את הקשר בין הדיווח העצמי של משך היושבנות בשעות הפנאי (פחות מארבע שעות יומיות, ארבע עד שש שעות יומיות, שש עד שמונה שעות יומיות, או שמונה שעות יומיות ומעלה שלא בשעות הלימודים או העבודה) ובין מקרים של שבץ בהתאם לתיעוד הרפואי.
בתקופת מעקב חציונית של 9.4 שנים תועדו 2,965 מקרי שבץ (88% מהם שבץ איסכמי). בניתוח הנתונים נמצא קרא עוד.
Joundi RA, Patten SB, Williams JVA, Smith EE. Association Between Excess Leisure Sedentary Time and Risk of Stroke in Young Individuals. Stroke. 2021 Aug 19:STROKEAHA121034985.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה נבדקה ההשפעה של תיסוף ויטמין B12 על התפקוד הקוגניטיבי, תסמיני דיכאון ועייפות. בסקירה נכללו 16 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם 6,276 משתתפים ללא הפרעות נוירולוגיות חמורות או חסר קליני של ויטמין B12.
בשלושה מהמחקרים נבדקה ההשפעה של תוסף ויטמין B12 בלבד בהשוואה לפלסבו, ב-12 מהמחקרים נבדקה ההשפעה של קומפלקס ויטמיני B בהשוואה לפלסבו, ובמחקר אחד נבדקה ההשפעה של ויטמין B12 בלבד בהשוואה לקומפלקס ויטמיני B ובהשוואה לפלסבו. ב-15 מחקרים ניתן ויטמין B12 בנטילה פומית במינון 0.1 עד 1 מ"ג ליום, ובשני מחקרים התיסוף היה תוך-שרירי במינון 1 מ"ג פעם או פעמיים בשבוע. הגיל הממוצע של המשתתפים נע בין 66 ל-82, משך הטיפול נע בין 4 ל-117 שבועות, ורמת הבסיס של ויטמין B12 הייתה בטווח של 186 ל-385 pmol/L. בניתוח כולל של הנתונים קרא עוד.
ck I, Jäger L, Rosemann T, Pichierri G, Burgstaller JM. Effects of Vitamin B12 Supplementation on Cognitive Function, Depressive Symptoms, and Fatigue: A Systematic Review, Meta-Analysis, and Meta-Regression. Nutrients. 2021 Mar 12;13(3):923.
במחקר אקראי מוצלב נבדק הקשר בין אוכלוסיית החיידקים בחלל הפה והתפקוד הגופני והקוגניטיבי, בקרב קשישים בריאים באמצעות צריכה מבוקרת של מיץ סלק עשיר בניטראטים. החוקרים מסבירים כי החיידקים בחלל הפה תורמים לייצור של nitric oxide (NO), רכיב המעורב בוויסות פעילות כלי הדם, פעילות המיטוכונדריה ותקשורת עצבית. תזונה עשירה בירקות מספקת ניטראטים, אשר הופכים באמצעות החיידקים ל-NO. תהליך זה חשוב במיוחד בגיל מבוגר שבו ישנה ירידה בייצור האנדוגני של NO, כאשר ירידה בזמינות שלו קשורה בעלייה בלחץ הדם, בירידה בתפקוד הגופני והקוגניטיבי ובסיכון לתחלואה.
במחקר נכללו 30 משתתפים בריאים בגילאי 70-80 אשר צרכו מיץ סלק עשיר בניטראטים או נטול ניטראטים, כל אחד למשך עשרה ימים (70 מ"ל פעמיים ביום), עם לפחות 72 שעות הפרדה בין התנאים.
להלן סיכום הממצאים:קרא עוד.
Vanhatalo A, L'Heureux JE, Kelly J, Blackwell JR, Wylie LJ, Fulford J, Winyard PG, Williams DW, van der Giezen M, Jones AM. Network analysis of nitrate-sensitive oral microbiome reveals interactions with cognitive function and cardiovascular health across dietary interventions. Redox Biol. 2021 May;41:101933.
בסקירה שיטתית הוערך התפקיד של חיידקי המעי בהגנה מפני התפתחות זיהומים נגיפיים בדרכי הנשימה. החוקרים מציינים, כי מחקרים קודמים הדגימו את ההשפעה המגינה של פרוביוטיקה, אולם יש לבחון האם לפרוביוטיקה תועלת גם מפני זיהומים ויראליים ומהם מנגנוני הפעולה האפשריים.
בסקירה נכללו 58 מחקרים, מהם תשעה מחקרים אקראיים מבוקרים ו-49 מחקרים בחיות מעבדה. מהמחקרים הקליניים עולה כי לשימוש בפרוביוטיקה הייתה תרומה להפחתת הסיכון לזיהומים נגיפיים בדרכי הנשימה. סוגי החיידקים השכיחים ביותר בהם נעשה שימוש היו Lactobacillus, Bifidobacterium ו-Lactococcus. במחקרים שנערכו בחיות מעבדה נמצא כי קרא עוד.
Shi HY, Zhu X, Li WL, Mak JWY, Wong SH, Zhu ST, Guo SL, Chan FKL, Zhang ST, Ng SC. Modulation of gut microbiota protects against viral respiratory tract infections: a systematic review of animal and clinical studies. Eur J Nutr. 2021 Apr 14:1–24.
בסקירה דנים החוקרים בשינויים באוכלוסיית המעי המתרחשים בתהליך ההזדקנות אשר מהווים גורם לתחלואה, ובתרומה של התערבויות תזונתיות ופעילות גופנית בקרב קשישים.
במסגרת הסקירה מוצגת העלייה בשכיחות של שמנות ומחלות מטבוליות, וההשפעות השליליות של כך בקרב קשישים. החוקרים מציגים את התפקיד של חיידקי המעי בהתפתחות מחלות מטבוליות ומפרטים את המאפיינים והשינויים בחיידקי המעי בקרב קשישים, בהתייחס גם להרכב החיידקים וגם למסלולים המטבוליים. בהמשך מפורטים ממצאים קליניים ופרה-קליניים לגבי ההשפעה של התערבויות שונות על חיידקי המעי , כולל התערבויות תזונתיות, שימוש בפרה/פרוביוטיקה ופעילות גופנית.
החוקרים מציינים כי קרא עוד.
Juárez-Fernández M, Porras D, García-Mediavilla MV, Román-Sagüillo S, González-Gallego J, Nistal E, Sánchez-Campos S. Aging, Gut Microbiota and Metabolic Diseases: Management through Physical Exercise and Nutritional Interventions. Nutrients. 2020 Dec 23;13(1):16.
בסקירה מוצגות העדויות בהתייחס להשלכות של צריכת דפוסי תזונה לא בריאים ומזונות עתירי סוכר וממתיקים בתקופת ההריון על בריאות האם והילד, בדגש על שמנות בגיל הילדות. במסגרת הסקירה מפורטים הממצאים בהתייחס לסיבוכים בהריון הקשורים בצריכה גבוהה של מזונות עתירי סוכר (בעיקר סוכרים פשוטים), כולל עלייה במשקל, סוכרת הריון ורעלת הריון, וכן לסיבוכים של הילד, כולל לידה מוקדמת, השמנה בגיל הילדות ותחלואה אחרת כגון סוכרת, מחלות לב, מחלות נשימה ועוד. החוקרים מסכמים, כי קרא עוד.
Casas R, Castro Barquero S, Estruch R. Impact of Sugary Food Consumption on Pregnancy: A Review. Nutrients. 2020 Nov 22;12(11):3574.
במחקר עוקבה שנערך בארה"ב, נבדק הקשר בין דפוס התזונה של האם בתחילת ההריון ותוצאות הלידה. החוקרים מסבירים כי ישנן עדויות לפיהן לתזונת האם השפעה על התפתחות העובר ועל הסיכון ללידה מוקדמת, אולם במרבית המחקרים נבדקה ההשפעה של רכיב תזונתי ספציפי ולא של דפוס התזונה הכולל.
במחקר נכללו 1,948 נשים בהריון, כאשר דפוס התזונה בשלושת החודשים האחרונים הוערך באמצעות שאלוני תזונה בשבוע 8-13 להריון. לכל משתתפת נקבע ציון איכות התזונה בהתאם לשלושה מדדים: המדד לתזונה בריאה (AHEI-2010), המדד לדיאטה ים-תיכונית (aMed) והמדד לדיאטת DASH.
נמצא כי קרא עוד.
Yisahak SF, Mumford SL, Grewal J, Li M, Zhang C, Grantz KL, Hinkle SN. Maternal diet patterns during early pregnancy in relation to neonatal outcomes. Am J Clin Nutr. 2021 Jul 1;114(1):358-367.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים, נבדקה ההשפעה של תוספי ענבים על מדדי דלקת ועקה חמצונית בקרב מבוגרים. בסקירה נכללו 24 מחקרים בהם 1,165 משתתפים בריאים או עם מגוון מצבים בריאותיים. במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של מגוון התערבויות, כגון תמצית זרעי ענבים במינון 200 עד 2,000 מ"ג, תמצית ענבים במינון 350 עד 2,000 מ"ג, אבקת ענבים במינון 200 עד 46,000 מ"ג, צימוקים במינון 36 עד 90 גרם, ענבים שלמים, מיץ ענבים במינון 7 מ"ל/ק"ג או 100 מ"ל, ושמן זרעי ענבים במינון של 15% מסך צריכת האנרגיה. משך ההתערבות נע בין 2 ל-52 שבועות.
נמצא כי קרא עוד.
Ghalishourani SS, Farzollahpour F, Shirinbakhshmasoleh M, Kolahdouz S, Ghaedi E, Behrouzian M, Haghighian HK, Campbell MS, Asbaghi O, Moodi V. Effects of grape products on inflammation and oxidative stress: A systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Phytother Res. 2021 Sep;35(9):4898-4912.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים, נבדקה ההשפעה של תוספי ענבים על התגובה הגליקמית. בסקירה נכללו 29 מחקרים בהם 1,297 משתתפים בריאים או עם מגוון מצבים בריאותיים. במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של ענבים שלמים, תמצית ענבים, תמצית זרעי ענבים, אבקת ענבים, מיץ ענבים, או שמן זרעי ענבים. משך ההתערבות נע בין 2 ל-52 שבועות. נמצא כי קרא עוד.
Moodi V, Abedi S, Esmaeilpour M, Asbaghi O, Izadi F, Shirinbakhshmasoleh M, Behrouzian M, Shahriari A, Ghaedi E, Miraghajani M. The effect of grapes/grape products on glycemic response: A systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Phytother Res. 2021 Sep;35(9):5053-5067.
במסגרת מחקר אקראי מבוקר העוסק בבריאות האישה, נבדקה ההשפעה של טיפול הורמונלי חליפי על הריכוז של חומצות שומן רב בלתי רוויות (PUFA). מחקרים קודמים הציעו כי אסטרוגן אנדוגני עשוי להאיץ את תהליכי הסינתזה של DHA מ-ALA, אולם ההשפעה של אסטרוגן ממקור אקסוגני על ריכוז אומגה 3 בכדוריות הדם אינה ידועה.
במסגרת המחקר נכללו נשים לאחר גיל המעבר אשר חולקו אקראית לקבלת טיפול הורמונלי חליפי (אסטרוגן בלבד או אסטרוגן + פרוגסטרון) או פלסבו. בניתוח הנוכחי נכלל תת-מדגם של 1,170 נשים בגילאי 65-79 להן נמדד פרופיל ה-PUFA בכדוריות הדם האדומות בתחילת המחקר ולאחר שנה. החוקרים מציינים כי לאסטרוגן בלבד או לאסטרוגן + פרוגסטרון הייתה השפעה דומה על פרופיל ה-PUFA.
נמצא כי קרא עוד.
Harris WS, Tintle NL, Manson JE, Metherel AH, Robinson JG. Effects of menopausal hormone therapy on erythrocyte n-3 and n-6 PUFA concentrations in the Women's Health Initiative randomized trial. Am J Clin Nutr. 2021 Jun 1;113(6):1700-1706.
בסקירה שיטתית נבדק לראשונה הקשר בין הצריכה התזונתית ובין מדדי דלקת בקרב ילדים ונוער. החוקרים מציינים, כי איכות התזונה מהווה מנגנון אפשרי להגברה או להפחתה של דלקת כרונית, וכתוצאה מכך עשויה להשפיע על הבריאות הנפשית.
בסקירה נכללו 53 מחקרים, מהם שמונה מחקרים התערבותיים ו-45 מחקרים תצפיתיים בהם נכללו ילדים בגילאי 2 עד 19. המחקרים סווגו לשלוש קטגוריות: דפוס התזונה (26 מחקרים), קבוצות מזון (15 מחקרים) ומאקרו ומיקרו נוטריינטים (19 ו-7 מחקרים, בהתאמה).
באופן כללי עולה מהסקירה כי קרא עוד.
Bujtor M, Turner AI, Torres SJ, Esteban-Gonzalo L, Pariante CM, Borsini A. Associations of Dietary Intake on Biological Markers of Inflammation in Children and Adolescents: A Systematic Review. Nutrients. 2021 Jan 25;13(2):356.
