- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
במרכז הסקירה השבוע מחקרים חדשים על סרטן:
ההשפעה החיסונית של בטא גלוקן מפטריות בקרב חולי סרטן,
רכיבים טבעיים למניעת נשירת שיער על רקע הטיפול בסרטן השד,
התערבות לשיפור אורח החיים למחלימות מסרטן השד,
הקשר בין גורמים תזונתיים והסיכון לסרטן השחלות,
תזונה ים-תיכונית, פעילות גופנית והסיכון לתמותה בחולי סרטן הערמונית,
חשיבות פעילות גופנית במבוגרים, עם ובלי הסטוריה של סרטן, לשמירה על הבריאות,
והאם יש קשר בין צריכת אקרילמידים בתזונה לבין הסיכון לסרטן הלבלב?
נמשיך עם מחקרים על נושאים מטבוליים:
ההשפעה של הדיאטה הים-תיכונית על הבריאות המטבולית,
כורכומין למטופלים עם כף רגל סוכּרתית,
ודיאטה נוגדת דלקת למבוגרים הסובלים משמנות.
נציג נייר עמדה על הנחיות קליניות לטיפול בתסמונת המעי הרגיש,
נביא מחקרים על מחלות אוטואימוניות:
סקירה מקיפה על רפואת צמחים סינית לטיפול בפסוריאזיס,
והאם קיים קשר בין מחלה אוטואימונית של האם וסיכון מוגבר ל-ADHD אצל הילד?
ונסכם בתפקוד המוח:
תוסף צמחי לשיפור התפקוד הקוגניטיבי בקשישים עם הפרעה קוגניטיבית קלה,
וסקירה על דיאטה קטוגנית לטיפול במחלות נפש.
ובכותרות השבוע:
פעילות גופנית במהלך החיים להגנה על המוח בגיל מבוגר,
צריכה נמוכה של ויטמין B6 קשורה בתסמיני דיכאון,
רכיבים צמחיים לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית,
הפעילות נוגדת החמצון של תוצרי הלוואי של זעפרן,
ופטל אדום להגנה מפני נזקי השמש.
בסקירה שיטתית של מחקרים קליניים הוערכה ההשפעה של בטא-גלוקן, המופק מפטריות, כטיפול משלים בקרב חולי סרטן המקבלים טיפול נוגד סרטן קונבנציונאלי. בסקירה נכללו 16 מחקרים בהם 1,650 חולים המאובחנים עם תשעה סוגי סרטן.
במחקרים אלה השתמשו בבטא-גלוקן, המופק מסוגים שונים של שמרים ופטריות, כאשר הייתה שונות גדולה בין המחקרים במינון, אופן הנטילה, ומשך ההתערבות. באופן כללי נמצא שהשימוש בבטא-גלוקן היה בטוח ונסבל היטב. ברוב המחקרים נמצא כי נטילת בטא-גלוקן במקביל לטיפולי כימותרפיה או רדיותרפיה הייתה מלווה במיתון הדיכוי החיסוני ו/או בהאצת השיקום של תאי הדם הלבנים. יחד עם זאת, בחלק מהמחקרים לא נמצאה השפעה מובהקת.
ההשערה היא, שאף על פי שבטא-גלוקן הוא סיב שאינו מתעכל, ההשפעה שלו היא דרך קשירה לתאי אנטיגן (APC) במעי הדק, דבר הגורם לתאים אלה לשפר את פעילות המערכת החיסונית.
החוקרים מסכמים, כי בשל ההטרוגניות בין המחקרים ודיווח חלקי של הנתונים, לא ניתן לקבוע מסקנה ברורה, ונדרשים מחקרים נוספים להערכת היעילות של בטא-גלוקן כטיפול משלים בקרב חולי סרטן.
Steimbach L, Borgmann AV, Gomar GG, et al. Fungal beta-glucans as adjuvants for treating cancer patients - A systematic review of clinical trials [published online ahead of print, 2020 Nov 28]. Clin Nutr. 2020;S0261-5614(20)30650-6.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33309412/
בסקירה, מוצגות העדויות בהתייחס ליעילות ולבטיחות של רכיבים טבעיים, אשר עשויים לתרום למניעת נשירת שיער כתוצאה מטיפולים הורמונליים, בקרב חולות סרטן השד. החוקרים מציינים, כי רופאים נמנעים מלהמליץ על השימוש בתוספים ורכיבים טבעיים, שכן הפוטנציאל לתגובות הדדיות עם הטיפול ההורמונלי אינו ברור. לפיכך, חשוב להבין מהו מנגנון הפעולה של רכיבים אלה, במטרה לוודא כי אין השפעה אסטרוגנית המעודדת פרוליפרציה של תאי סרטן השד, או תחרות עם הטיפול ההורמונלי (טמוקסיפן).
במסגרת הסקירה, מוצג תפקיד האסטרוגן בסרטן השד, הטיפול הרפואי בסרטן השד, והשְפעת האסטרוגן והטיפול ההורמונלי על השיער. בהמשך, מפורטות העדויות הפרה-קליניות והקליניות לגבי ההשפעה של רכיבים טבעיים שונים על צמיחת השיער, כולל רזברטרול, טוקוטריאנול (ויטמין E), דקל ננסי (Serenoa repens), מאקה (Lepidium meyenii), כורכומין, ויתניה משכרת (Withania somnifera), שבטבט (Equisetum arvense), אסטקסנטין, קלפ (Laminaria spp), פוליפנוֹלים מתפוח, קורטם הצבעים (Carthamus tinctorius), פלפל חריף (Capsicum annuum) וג'ינסנג קוריאני (Panax ginseng).
החוקרים מסכמים, כי ישנן עדויות לכך שרכיבים אלה אינם מגבירים פרוליפרציה של תאי סרטן השד, הן בשל פעילות סלקטיבית והן בשל קישור חזק יותר (אפיניות) לקולטני האסטרוגן מסוג ERβ. הם מסבירים, כי הקולטן העיקרי בזקיקי השיער הינו ERβ ואילו בתאי סרטן השד הקולטן העיקרי הינו ERα. מעבר לכך, לרכיבים מסוימים נמצאה השפעה ממתנת על הפעילות של ERα והשפעה מייצבת על הפעילות של ERβ וכתוצאה מכך שיפור היחס ERα ל- ERβ. לכן, החוקרים טוענים כי השימוש ברכיבים אלה לעידוד צמיחת השיער אינו מהווה סיכון בהקשר של סרטן השד. יחד עם זאת, יש להמשיך ולחקור את השְפעת רכיבים אלה על קולטני האסטרוגן ומנגנוני הפעולה שלהם על מנת לשפר את פרופיל הבטיחות והיעילות.
המחקר נערך בשיתוף ובמימון חברת .Nutraceuticals Wellness, Inc, המפתחת תוספים טבעיים לבריאות השיער.
Dell'Acqua G, Richards A, Thornton MJ. The Potential Role of Nutraceuticals as an Adjuvant in Breast Cancer Patients to Prevent Hair Loss Induced by Endocrine Therapy. Nutrients. 2020;12(11):3537. Published 2020 Nov 18.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33217935/
כחלק ממחקר אקראי מבוקר, הכולל התערבות לאורח חיים בריא בקרב נשים המחלימות מסרטן השד, נבדק השיפור באיכות החיים לאחרך 12 חודשים.
במחקר נכללו 227 נשים אשר חולקו אקראית לשתי קבוצות:
קבוצת ההתערבות: דיאטה ים-תיכונית בעלת אינדקס גליקמי נמוך + פעילות גופנית מתונה (הליכה נמרצת לפחות 30 דקות ביום) + תוסף ויטמין D במינון עד 4,000 יחב"ל/יום במטרה להשיג רמה בדם של 60-80 ננוגרם/מ"ל.
קבוצת הביקורת: המלצה כללית לדיאטה ים-תיכונית + פעילות גופנית בסיסית (המלצה כללית להימנע מחוסר פעילות גופנית) + תוסף ויטמין D רק במצבי חסר במטרה להשיג רמה בדם של 30 ננוגרם/מ"ל.
בניתוח הנוכחי נכללו כל הנתונים של המשתתפות, ללא השוואה בין שתי הקבוצות. באופן כללי נמצא כי לאחר 12 חודשים, ההיענות לתכנית הייתה גבוהה, ונצפתה עלייה בצריכה של דיאטה ים-תיכונית, בצריכת הסיבים וחומצות שומן חד בלתי רוויות, וירידה בצריכת שומן רווי. בנוסף, חלה עלייה ברמת הפעילות הגופנית ו-70% מהמשתתפות השיגו רמה תקינה של ויטמין D (מעל 30 ננוגרם/מ"ל).
כמו כן, קרא עוד.
Montagnese C, Porciello G, Vitale S, et al. Quality of Life in Women Diagnosed with Breast Cancer after a 12-Month Treatment of Lifestyle Modifications. Nutrients. 2020;13(1):136. Published 2020 Dec 31.
בסקירה מקיפה, הוערך הקשר בין תזונה לבין הסיכון לסרטן השחלות. בסקירה נכללו 22 סקירות שיטתיות ומטה-אנליזות של מחקרי עוקבה, בהם הוערכו 184 מחקרים ו-36 קשרים בין גורמים תזונתיים (קבוצות מזון, רכיבי תזונה מסוימים, או דפוסי תזונה) לבין הסיכון לסרטן השחלות.
מבין כל הקשרים שהוערכו, לא נמצאה עדות לקשר חזק וברור בין גורמים תזונתיים לבין סרטן השחלות. עם זאת, נמצאו עדויות מסוימות לכך שסיכון מופחת לסרטן השחלות עשוי להיות קשור בצריכה גבוהה של תה שחור ושל סידן, ובצריכה נמוכה של חלב נטול / דל שומן ושל לקטוז. החוקרים מציינים מהם המנגנונים אשר עשויים להסביר את הקשרים שנמצאו:קרא עוד.
Sun H, Gong TT, Xia Y, et al. Diet and ovarian cancer risk: An umbrella review of systematic reviews and meta-analyses of cohort studies [published online ahead of print, 2020 Nov 28]. Clin Nutr. 2020;S0261-5614(20)30653-1.
במחקר עוקבה שנערך באיטליה, נבדק הקשר בין התזונה ופעילות גופנית לפני אבחנת הסרטן, לבין שיעור ההישרדות בקרב גברים עם סרטן הערמונית. החוקרים מציינים, כי למרות שבמחקרים רבים הוערך התפקיד של דיאטה ים-תיכונית באטיולוגיה של סרטן הערמונית, רק מעטים התמקדו בשיעור ההישרדות.
במחקר נכללו 777 גברים שאובחנו עם סרטן הערמונית בין השנים 1995-2002, ולכל משתתף חושב ציון התאמה לדיאטה הים-תיכונית. במהלך עשר שנות מעקב 208 משתתפים נפטרו, מהם 75 כתוצאה מסרטן הערמונית. נמצא כי קרא עוד.
Di Maso M, Augustin LSA, Toffolutti F, et al. Adherence to Mediterranean Diet, Physical Activity and Survival after Prostate Cancer Diagnosis. Nutrients. 2021;13(1):243. Published 2021 Jan 16.
במחקר חתך הוערכה הבריאות הגופנית והנפשית, בהתאם לרמת הפעילות הגופנית ומשך הפעילות היושבנית, בקרב מבוגרים שהחלימו מסרטן בהשוואה למבוגרים ללא היסטוריה של סרטן. מטרת המחקר הייתה לבחון האם יותר פעילות גופנית ופחות פעילות יושבנית, קשורה בשיפור הבריאות הגופנית והנפשית בשנים לאחר הטיפול נוגד הסרטן. כחלק ממחקר עוקבה גדול, שנערך על ידי איגוד הסרטן האמריקאי, במחקר זה נכללו 3,718 מחלימי סרטן שנה עד חמש שנים לאחר האבחנה, 4,248 מחלימי סרטן שש עד עשר שנים לאחר האבחנה, ו-69,860 משתתפים ללא היסטוריה של סרטן.
המשתתפים התבקשו לדווח על משך הזמן הממוצע בשבוע בו עסקו בשנה הקודמת בפעילויות גופניות, המבוצעות בעצימות מתונה עד גבוהה (MVPA), ועל משך הפעילות היושבנית. רמת הפעילות סווגה לחמש קטגוריות בין כלל לא ל-22.5 ומעלה MET שעות בשבוע (MET = שווה ערך מטבולי, שהינו אינדקס של תצרוכת אנרגטית/קלורית), ומשך הפעילות היושבנית סווג לשלוש קטגוריות בין אפס לשש ומעלה שעות ביום.
להלן הממצאים העיקריים:קרא עוד.
Rees-Punia E, Patel AV, Nocera JR, et al. Self-reported physical activity, sitting time, and mental and physical health among older cancer survivors compared with adults without a history of cancer. Cancer. 2020;127(1):115-123.
במחקר עוקבה שנערך ביפן, נבדק הקשר בין צריכת אקרילמידים בתזונה לבין הסיכון לסרטן הלבלב. אקרילמידים הינם חומרים אורגניים, אשר נוצרים בתזונה בעיקר בעקבות תהליכי חימום של מזונות עמילניים (כגון חטיפים שונים ודגני בוקר), וכן משמשים בתעשיות שונות (פלסטיק, נפט, צבעים, טקסטיל, טיהור שפכים). לפיכך החשיפה לאקרילמידים הינה דרך מערכת העיכול, העור או הנשימה. במחקר נכללו הנתונים של 89,729 מבוגרים בגילאי 45-74, כאשר צריכת אקרילמידים הוערכה על פי שאלוני תזונה שמילאו המשתתפים. במדגם זה, המקורות העיקריים לאקרילמידים היה קפה ותה ירוק. במהלך תקופת מעקב ממוצעת של כ-15 שנה, אובחנו 576 מקרים של סרטן הלבלב.
לא נמצא קרא עוד.
Kito K, Ishihara J, Kotemori A, et al. Dietary Acrylamide Intake and the Risk of Pancreatic Cancer: The Japan Public Health Center-Based Prospective Study. Nutrients. 2020;12(11):3584. Published 2020 Nov 22.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה, הוערכה ההשפעה של הדיאטה הים-תיכונית על הבריאות המטבולית. בסקירה נכללו 84 מאמרים בהם מוצגים 57 מחקרים מבוקרים וסה"כ 36,983 משתתפים בגילאי 21-71. ב-13 מחקרים נכללו משתתפים בריאים, וביתר המחקרים משתתפים עם מגוון מצבים בריאותיים. משך ההתערבות נע בין עשרה ימים לשבע שנים, כאשר קבוצת ההתערבות צרכה דיאטה ים-תיכונית מסוגים שונים (כגון דלת קלוריות, דלת פחמימות), וקבוצת הביקורת לרוב קיבלה דיאטת ביקורת מסוגים שונים.
להלן הממצאים העיקריים:קרא עוד.
Papadaki A, Nolen-Doerr E, Mantzoros CS. The Effect of the Mediterranean Diet on Metabolic Health: A Systematic Review and Meta-Analysis of Controlled Trials in Adults. Nutrients. 2020;12(11):3342. Published 2020 Oct 30.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו, נבדקה ההשפעה של תוסף כורכומין בקרב מטופלים עם כף רגל סוּכרתית. במחקר נכללו 60 מטופלים אשר חולקו אקראית לקבלת 80 מ"ג ליום תוסף ננו-כורכומין, או פלסבו, למשך 12 שבועות.
נמצא כי בהשוואה לפלסבו:קרא עוד.
Mokhtari M, Razzaghi R, Momen-Heravi M. The effects of curcumin intake on wound healing and metabolic status in patients with diabetic foot ulcer: A randomized, double-blind, placebo-controlled trial [published online ahead of print, 2020 Nov 16]. Phytother Res. 2020;10.1002/ptr.6957.
במחקר פיילוט אקראי מבוקר, נבדקה היעילות של דיאטה נוגדת דלקת עם הגבלה קלורית, בקרב מבוגרים בגילאי 18-50 עם BMI 30 ומעלה. במחקר נכללו 81 משתתפים, אשר חולקו אקראית לשתי קבוצות דיאטה, למשך 24 שבועות:
דיאטה נוגדת דלקת – המשתתפים הונחו לצרוך דיאטה עם הגבלה קלורית, המבוססת על מזונות בעלי אינדקס גליקמי נמוך, דגנים מלאים, קטניות, ירקות ופירות, אגוזים וזרעים, דגים, שמן זית, תה ירוק ושחור, ומגוון תבלינים וצמחי תבלין.
דיאטת ביקורת – המשתתפים הונחו לצרוך דיאטה מאוזנת, בעלת ערך קלורי זהה המבוססת על פרוטוקול לירידה במשקל.
שתי הדיאטות כללו מאפיינים של הדיאטה הים-תיכונית, כאשר בקבוצת ההתערבות ניתן דגש על צריכה גבוהה יותר של מזונות נוגדי דלקת, ביניהם שמן זית, אגוזים וזרעים, שום ובצל.
בהתאם לשאלוני תזונה שמילאו המשתתפים, חושב ציון במדד DII, המבטא את הפוטנציאל הדלקתי של התזונה בתחילת המחקר ובסיומו, כאשר ציון חיובי מבטא תזונה פרו-דלקתית וציון שלילי מבטא תזונה אנטי-דלקתית.
להלן סיכום הממצאים:קרא עוד.
Kenđel Jovanović G, Mrakovcic-Sutic I, Pavičić Žeželj S, Šuša B, Rahelić D, Klobučar Majanović S. The Efficacy of an Energy-Restricted Anti-Inflammatory Diet for the Management of Obesity in Younger Adults. Nutrients. 2020;12(11):3583. Published 2020 Nov 22.
בנייר עמדה מטעם הקולג' האמריקאי לגסטרואנטרולוגיה (ACG), מוצגות ההנחיות הקליניות לטיפול בתסמונת המעי הרגיש (IBS), בהתבסס על העדויות המחקריות העדכניות. צוות המומחים ערך סקירה מדעית בהתייחס ל-25 שאלות קליניות – תשע שאלות הנוגעות לאבחון ו-16 שאלות הנוגעות לטיפול. ההנחיות גובשו בתהליך קבלת החלטות בשיטת דלפי, עד להשגת קונצנזוס ודורגו בהתאם לשיטת GRADE.
להלן ההמלצות העיקריות:קרא עוד.
Lacy BE, Pimentel M, Brenner DM, et al. ACG Clinical Guideline: Management of Irritable Bowel Syndrome [published online ahead of print, 2020 Dec 14]. Am J Gastroenterol. 2020;10.14309/ajg.0000000000001036.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה, הוערכו העדויות ממחקרים אקראיים מבוקרים איכותיים, בהתייחס ליעילות ולבטיחות של רפואת צמחים סינית לטיפול בפסוריאזיס, במטרה לספק בסיס ליישום קליני. בסקירה נכללו 11 מחקרים בהם 1,215 מטופלים. במחקרים אלה נעשה שימוש במגוון טיפולים צמחיים בהשוואה לפלסבו למשך ארבעה עד 12 שבועות. בכל המחקרים נכללו 54 צמחי מרפא שונים, השכיחים ביותר היו קיסוסית (Smilax Glabra), אדמונית (Paeonia veitchii), כורכום (Curcuma zedoaria), מרווה סינית (Salvia miltiorrhiza), רהמניה (Rehmannia glutinosa), Spatholobus suberectus, Lithospermum erythrorhizon ואנג'ליקה סינית (Angelica sinensis).
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
Luo Y, Chen J, Kuai L, et al. Chinese Herbal Medicine for Psoriasis: Evidence From 11 High-Quality Randomized Controlled Trials. Front Pharmacol. 2021;11:599433. Published 2021 Jan 22.
במחקר עוקבה שנערך באוסטרליה, נבדק הקשר בין מחלה אוטואימונית של האם, לבין התפתחות ADHD אצל הילד. החוקרים מסבירים, כי מחלות אוטואיומוניות נמצאו קשורות בסיכון מוגבר להפרעות נוירו-התפתחותיות, אולם העדויות לגבי ADHD הן מוגבלות.
במחקר נכללו 831,718 תינוקות שנולדו במועד בין השנים 2000 ל-2010, עם מעקב עד לשנת 2014. מבין כלל התינוקות, זוהו 12,610 תינוקות לאמהות עם מחלה אוטואימונית, אליהם הותאמה קבוצת ביקורת של 50,440 תינוקות. אבחנה של ADHD נקבעה לפי קבלת טיפול תרופתי, או אבחנה בבית חולים, בקרב ילדים מעל גיל 3.
נמצא כי קרא עוד.
Nielsen TC, Nassar N, Shand AW, et al. Association of Maternal Autoimmune Disease With Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder in Children [published online ahead of print, 2021 Jan 19]. JAMA Pediatr. 2021;e205487.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו שנערך ביפן, נבדקה ההשפעה של תוסף צמחי בקרב מטופלים עם הפרעה קוגניטיבית קלה (MCI). במחקר נכללו 56 מטופלים בגילאי 65-85 ללא דמנציה ושאינם נוטלים טיפול תרופתי, מהם 40 נכללו בניתוח התוצאות הסופי. המשתתפים חולקו אקראית לנטילת התוסף ®Feru-guard או פלסבו למשך 48 שבועות. התוסף ניתן במינון יומי וכלל 200 מ"ג חומצה פרולית ו-40 מ"ג מיצוי אנג'ליקה אירופאית (Angelica archangelica).
בקבוצת ההתערבות נמצא קרא עוד.
Kudoh C, Hori T, Yasaki S, Ubagai R, Tabira T. Effects of Ferulic Acid and Angelica archangelica Extract (Feru-guard ®) on Mild Cognitive Impairment: A Multicenter, Randomized, Double-Blind, Placebo-Controlled Prospective Trial. J Alzheimers Dis Rep. 2020;4(1):393-398. Published 2020 Sep 18.
בסקירה, החוקרים מסבירים כיצד דיאטה קטוגנית עשויה לתרום לטיפול במחלות נפש, ומציגים את הממצאים הקליניים העדכניים. הם מסבירים כי דיאטה קטוגנית הינה אסטרטגיה מוכרת ויעילה לטיפול באפילפסיה בקרב ילדים, כאשר השימוש בה הולך ומתרחב לטיפול גם במצבים נוירולוגיים נוספים, כולל מחלות נפש. במסגרת הסקירה מוצגים המאפיינים המשותפים למחלות נוירולוגיות, כולל הפרעה במטבוליזם של גלוקוז במוח, חוסר איזון של GABA וגלוטמט, עקה חמצונית ותהליכי דלקת. בהמשך, מפורטים הממצאים הפרה-קליניים והקליניים לגבי הפוטנציאל של הדיאטה הקטוגנית לטיפול במצבים אלה. הממצאים בהתייחס ליעילות של הדיאטה הקטוגנית עבור מחלות נוירולוגיות ומצבים בריאותיים שונים מסווגים לשלוש קטגוריות:קרא עוד.
Norwitz NG, Dalai SS, Palmer CM. Ketogenic diet as a metabolic treatment for mental illness. Curr Opin Endocrinol Diabetes Obes. 2020;27(5):269-274.
וכעת, עוד כותרות...
במחקר עוקבה בו נכללו 1,604 משתתפים, אחריהם נערך מעקב במשך 25 שנה, נמצאה תמיכה לכך שביצוע רמה גבוהה יותר של פעילות גופנית באמצע החיים, הייתה קשורה בשלמות טובה יותר של החומר הלבן במוח ובסיכון מופחת לאוטם לקונרי (חסימה בכלי הדם הקטנים במוח).
Palta P, Sharrett AR, Gabriel KP, et al. A prospective analysis of leisure-time physical activity in mid-life and beyond and brain damage on MRI in older adults [published online ahead of print, 2021 Jan 6]. Neurology. 2021;10.1212/WNL.0000000000011375.
במחקר חתך שנערך ביפן, בו נכללו 289 נשים מעל גיל 40, נמצא כי צריכה נמוכה יותר של ויטמין B6, הייתה קשורה ברמה גבוהה יותר של תסמיני דיכאון. מזונות המכילים ויטמין B6 כוללים פלפל אדום, שום, אגוזים, דגים ובשר.
Odai T, Terauchi M, Suzuki R, Kato K, Hirose A, Miyasaka N. Depressive Symptoms in Middle-Aged and Elderly Women Are Associated with a Low Intake of Vitamin B6: A Cross-Sectional Study. Nutrients. 2020;12(11):3437. Published 2020 Nov 9.
בסדרת ניסויים פרה-קליניים, זיהו החוקרים כי הרכיבים Paeoniflorin ו- Talatizidine הינם הרכיבים הפעילים העיקריים התורמים להשפעה המיטיבה של הפורמולה הסינית Wutou Decoction, בדלקת מפרקים שגרונית.
Mao X, Li W, Chen W, et al. Exploring and characterizing a novel combination of paeoniflorin and talatizidine for the treatment of rheumatoid arthritis. Pharmacol Res. 2020;153:104658.
במחקר מעבדה, מדגימים החוקרים את הפעילות נוגדת החמצון של תוצרי הלוואי של זעפרן (Crocus sativus) ורכיביו הפלבונואידים.
Sun C, Nile SH, Zhang Y, et al. Novel Insight into Utilization of Flavonoid Glycosides and Biological Properties of Saffron (Crocus sativus L.) Flower Byproducts. J Agric Food Chem. 2020;68(39):10685-10696.
במחקר מעבדה הודגמה ההשפעה המגינה של מיצוי פטל אדום (Rubus idaeus) מפני נזקים לעור בעקבות חשיפה לקרינת השמש, באמצעות נטרול רדיקלים חופשיים והגנה מפני תגובה דלקתית.
Wang PW, Cheng YC, Hung YC, et al. Red Raspberry Extract Protects the Skin against UVB-Induced Damage with Antioxidative and Anti-inflammatory Properties. Oxid Med Cell Longev. 2019;2019:9529676. Published 2019 Jan 6.
