- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
את הסקירה השבוע נפתח בהצהרת איגוד הלב האמריקאי:
הבריאות הפסיכולוגית חשובה לשמירה על הבריאות הקרדיווסקולרית.
עוד באותו הנושא, האם יש קשר בין צריכת אומגה 3 והסיכון לאירוע קרדיווסקולרי.
נמשיך עם מגוון מחקרים חדשים על טיפול בילדים:
האם חשיפה לאנטיביוטיקה בגיל צעיר עלולה להזיק לבריאות הילד?
האם ויטמין D תורם לטיפול באטופיק דרמטיטיס בקרב ילדים?
מהי ההשפעה של תוסף ויטמין D על גדילה או רככת בתינוקות?
עד כמה משפיעה פעילות גופנית ומעורבות הורית בטיפול בשמנות בקרב ילדים?
האם יש השפעה לטכניקת הרגעה מבוססת יוגה בקרב ילדים?
ומהו דפוס התזונה הנפוץ בקרב בני נוער וצעירים?
נציג מחקרים קליניים מבוקרים על נושאים מטבוליים:
מוצרי חלב אינם תורמים לאיזון הגלוקוז בקרב משתתפים עם התסמונת המטבולית,
מיצוי ארטישוק לאיזון רמת הגלוקוז,
האם רזרבטרול יעיל לטיפול בכבד שומני?
תוסף אנתוציאנינים למטופלים עם יתר שומנים בדם,
ומחקר על הבדלים מגדריים בקשר בין הסתיידות עורקים ותמותה בקרב חולי סוכרת.
ונסכם במחקר ייחודי עבור נשים - כיצד משך מחזור הווסת משתנה בהתאם לגיל ולעונה.
ובכותרות השבוע:
תועלת מטבולית להפסקות קצרות במהלך ישיבה ממושכת,
ייעוץ טלפוני למטופלים עם ניוון מקולרי תלוי גיל,
תזונה עשירה בקרוטונואידים למניעת אלצהיימר,
מאפיינים ייחודיים של פלורת המעי בקרב מטופלים עם מעי רגיש,
ההשפעה המטבולית של צום למשך שבוע.
בהצהרה מדעית מטעם איגוד הלב האמריקאי (AHA), מוצג הקשר בין הבריאות הפסיכולוגית לבין הבריאות הקרדיווסקולרית. צוות המומחים כותב במפורש כי רופאים יודעים היטב לטפל במחלות, אך פחות לטפל באדם באופן הוליסטי, שכן ההתייחסות לבריאות הפסיכולוגית ולתרומתה לבריאות הגופנית הינה מוגבלת. יחד עם זאת, כיום מתפתחת ההבנה כי הבריאות הפסיכולוגית יכולה להשפיע לא רק באופן שלילי על תחלואה קרדיווסקולרית, אלא גם לתרום לשיפור הבריאות הקרדיווסקולרית ולהפחית את הסיכון לתחלואה.
מטרת הצהרה זאת, הייתה לסכם ולהעריך את העדויות הקיימות בכל הנוגע לקשר בין בריאות פסיכולוגית ובריאות קרדיווסקולרית, ולהציע צעדים פשוטים לאבחון ולשיפור הבריאות הפסיכולוגית של מטופלים עם מחלות קרדיווסקולריות או בסיכון למחלות אלו.
בהתבסס על הסקירה המדעית שנערכה, המומחים מצהירים כי:
ישנן עדויות מבוססות, המצביעות על קשר ברור בין הבריאות הפסיכולוגית לבין הבריאות הקרדיווסקולרית.
הולכות ומצטברות עדויות לקשר סיבתי, בין הבריאות הפסיכולוגית לבין תהליכים ביולוגיים והתנהגויות אשר מגבירים וגורמים לתחלואה קרדיווסקולרית.
ישנן עדויות רבות לכך שהתערבויות המיועדות לשיפור הבריאות הפסיכולוגית, עשויות להיות בעלות השפעה מיטיבה על הבריאות הקרדיווסקולרית.
ניתן לעשות שימוש בכלי אבחון פשוטים להערכת הבריאות הפסיכולוגית, בקרב מטופלים עם מחלות קרדיווסקולריות או בסיכון למחלות אלו.
מומלץ לכלול שיקולים הקשורים בבריאות הפסיכולוגית כחלק מתהליך ההערכה והטיפול במטופלים עם מחלות קרדיווסקולריות או בסיכון למחלות אלו.
Levine GN, Cohen BE, Commodore-Mensah Y, et al. Psychological Health, Well-Being, and the Mind-Heart-Body Connection: A Scientific Statement From the American Heart Association [published online ahead of print, 2021 Jan 25]. Circulation. 2021;CIR0000000000000947.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33486973/
במחקר רב-מרכזי כפול-סמיות מבוקר פלסבו, הוערכה ההשפעה של תוסף אומגה 3 במינון גבוה על הסיכון הקרדיווסקולרי בקרב משתתפים המוגדרים בסיכון קרדיווסקולרי גבוה. בנוסף לנטילת סטטינים, המשתתפים חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות שקיבלה ארבעה גרם תוסף אומגה 3 או לקבוצת הביקורת שקיבלה שמן תירס. התוסף Epanova הינו תוסף שמן דגים המאושר ע"י ה-FDA ומכיל EPA ו-DHA במבנה של חומצה קרבוקסילית אשר מיועד להגברת הזמינות הביולוגית.
במחקר נכללו 13,078 מטופלים מ-675 בתי חולים ב-22 מדינות, בני 62.5 בממוצע, 35% נשים, 70% עם סוכרת, רמת LDL חציונית 75 מ"ג/דצ"ל, רמת טריגליצרידים חציונית 240 מ"ג/דצ"ל, רמת HDL חציונית 36 מ"ג/דצ"ל, רמת CRP חציונית 2.1 מ"ג/ליטר. מבין כלל המשתתפים, 96.6% השלימו את המחקר. המשתתפים גויסו למחקר בין אוקטובר 2014 ליוני 2017, כאשר המחקר הופסק לפני הזמן בינואר 2020 כיוון שבהתאם לממצאים שהתקבלו ניכר כי לא תהיה להתערבות תועלת קלינית.
במהלך תקופת המחקר תועד אירוע קרדיווסקולרי בקרב 12% מהמשתתפים בקבוצת ההתערבות לעומת 12.2% מהמשתתפים בקבוצת הביקורת. נתונים אלה מבטאים סיכון נמוך ב-1%, שאינו מובהק סטטיסטית. עוד נמצא כי בקבוצת ההתערבות 24.7% מהמשתתפים דיווחו על השפעות שליליות הקשורות במערכת העיכול, לעומת 14.7% מהמשתתפים בקבוצת הביקורת.
החוקרים מסכמים, כי נטילת תוסף אומגה 3 לא נמצאה יעילה להפחתת הסיכון לאירוע קרדיווסקולרי בקרב מטופלים בסיכון קרדיווסקולרי גבוה הנוטלים סטטינים.
המחקר נערך בשיתוף ובמימון חברת התרופות AstraZeneca המפתחת את התוסף.
Nicholls SJ, Lincoff AM, Garcia M, et al. Effect of High-Dose Omega-3 Fatty Acids vs Corn Oil on Major Adverse Cardiovascular Events in Patients at High Cardiovascular Risk: The STRENGTH Randomized Clinical Trial. JAMA. 2020;324(22):2268-2280.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33190147/
במחקר עוקבה מבוסס אוכלוסייה שנערך בארה"ב (מינסוטה), נבדק הקשר בין חשיפה לאנטיביוטיקה עד גיל שנתיים, לבין תוצאות בריאותיות שונות. במחקר נכללו כל הילדים שנולדו במחוז מסוים בין השנים 2003-2011, ונאסף כל המידע הרפואי של המשתתפים עד לשנת 2017. סה"כ נכללו הנתונים של 14,572 ילדים, מהם 70% קיבלו לפחות מרשם אחד של אנטיביוטיקה בשנתיים הראשונות לחיים.
נמצא כי קרא עוד.
Aversa Z, Atkinson EJ, Schafer MJ, et al. Association of Infant Antibiotic Exposure With Childhood Health Outcomes. Mayo Clin Proc. 2021;96(1):66-77.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו שנערך במצרים, נבדקה היעילות של תוסף ויטמין D כטיפול משלים, באטופיק דרמטיטיס חמור בקרב ילדים. החוקרים מציינים, כי נמצא קשר בין ויטמין D לבין הסינתזה של חלבונים המשמשים לתפקוד תקין של מחסום העור, ולכן רמה נמוכה של ויטמין D עלולה להשפיע על החומרה של אטופיק דרמטיטיס ובריאות העור. במחקרים קודמים, נמצאה השפעה קלינית מיטיבה, לתוסף ויטמין D באטופיק דרמטיטיס קל עד בינוני.
במחקר נכללו 86 ילדים בגילאי 5-16, אשר קיבלו טיפול תרופתי שכלל מריחת משחת הידרוקורטיזון, פעמיים ביום במשך 12 שבועות. בנוסף, המשתתפים חולקו אקראית לקבלת תוסף ויטמין D במינון 1,600 יחב"ל/יום או פלסבו לכל תקופת הטיפול. נמצא, כי בקבוצת ההתערבות חלה עלייה מובהקת ברמת ויטמין D בדם (עלייה מ-22.8 ל-36.11 ננוגרם/מ"ל בממוצע), ללא שינוי משמעותי בקבוצת הפלסבו קרא עוד.
Mansour NO, Mohamed AA, Hussein M, et al. The impact of vitamin D supplementation as an adjuvant therapy on clinical outcomes in patients with severe atopic dermatitis: A randomized controlled trial. Pharmacol Res Perspect. 2020;8(6):e00679.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו, שנערך בקרב ילדים באפגניסטן, נבדקה ההשפעה של תוסף ויטמין D על גדילה ורככת. במחקר נכללו 3,046 תינוקות בגילאי 1-11 חודשים, הנמצאים בסיכון מוגבר לחסר ויטמין D (כחלק מכך שזו אוכלוסיה עם אחוזי סיכון גבוהים לתמותה ולתת-תזונה).
התינוקות חולקו אקראית לקבלת 100,000 יחב"ל ויטמין D, או פלסבו, פעם בשלושה חודשים, במהלך תקופה של 18 חודשים (סה"כ שש מנות). גובה ומשקל נמדדו בתחילת המחקר ובסוף תקופת ההתערבות. ציון הסיכון לרככת (RSS) חושב על בסיס צילומי שורש כף היד וברכיים, שנערכו בגיל 18 חודשים לתת-מדגם אקראי של 631 תינוקות. בממוצע, התינוקות צרכו כ-700 קלוריות ליום, 21 גרם חלבון ו-370 מ"ג סידן (רמה הנחשבת לחסר יחסי, כאשר חסר מוגדר כעד 300 מ"ג/יום). רמת ויטמין D הממוצעת בדם הייתה 37 ננומול/ליטר (רמה הנחשבת לחסר יחסי, כאשר חסר מוגדר כעד 30 ננומול/ליטר).
להלן סיכום הממצאים:קרא עוד.
Crowe FL, Mughal MZ, Maroof Z, et al. Vitamin D for Growth and Rickets in Stunted Children: A Randomized Trial. Pediatrics. 2021;147(1):e20200815.
במטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים, הוערכה היעילות של התערבויות שונות לטיפול בשמנות, בקרב ילדים בגילאי 6-12. בניתוח נכללו 24 מחקרים אשר כללו 2,145 משתתפים. במחקרים אלה נבדקו התערבויות שונות שכללו שילובים שונים של תזונה, פעילות גופנית ואורח חיים בריא.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
Bae JH, Lee H. The effect of diet, exercise, and lifestyle intervention on childhood obesity: A network meta-analysis [published online ahead of print, 2020 Nov 11]. Clin Nutr. 2020;S0261-5614(20)30610-5.
במחקר אקראי מבוקר שנערך בבית ספר בהודו, נבדקה ההשפעה של טכניקת הרגעה מבוססת יוגה על מדדים פסיכולוגיים וקוגניטיביים בקרב ילדים. החוקרים מסבירים, כי תחושת סטרס עלולה לפגוע בתפקוד הפסיכולוגי וביכולות הקוגניטיביות, כאשר יוגה נמצאה יעילה לשיפור תפקודים אלה.
במחקר נכללו 60 תלמידים בגילאי 14-16, אשר חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הביקורת למשך שבועיים. קבוצת ההתערבות, השתתפה במפגש מודרך במשך 30 דקות ביום, שישה ימים בשבוע, וקבוצת הביקורת התבקשה לנוח לפרק זמן זהה. ההתערבות כללה טכניקת הרגעה הנקראת MSRT (Mind Sound Resonance Technique), בה המשתתפים שוכבים על הגב בעיניים עצומות, וחווים את התהודה הפנימית בעקבות חזרה מילולית ומנטלית על הברות ומילים מעולם היוגה. נמצא כי קרא עוד.
החוקרים מסכמים, כי טכניקת MSRT נמצאה יעילה לשיפור התפקוד הפסיכולוגי והקוגניטיבי בקרב ילדים, ויש לאשש את הממצאים במחקרים גדולים יותר.
Anusuya US, Mohanty S, Saoji AA. Effect of Mind Sound Resonance Technique (MSRT - A yoga-based relaxation technique) on psychological variables and cognition in school children: A randomized controlled trial [published online ahead of print, 2020 Nov 13]. Complement Ther Med. 2020;56:102606.
בהתבסס על נתונים ממחקר עוקבה שנערך באוסטרליה, החוקרים בחנו את מגמות השינוי לאורך זמן, של דפוסי התזונה העיקריים בקרב בני נוער וצעירים, ואת הקשר בין דפוסים אלה לגורמים בילדות ולמאפיינים הוריים. במסגרת המחקר, הוערכה הצריכה של 38 קבוצות מזון בגילאי 14, 17, 20 ו-22 בקרב 1,414 משתתפים. באמצעות נתוני התזונה, זוהו שני דפוסי תזונה– תזונה בריאה ותזונה מערבית.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
Appannah G, Murray K, Trapp G, Dymock M, Oddy WH, Ambrosini GL. Dietary pattern trajectories across adolescence and early adulthood and their associations with childhood and parental factors [published online ahead of print, 2020 Nov 12]. Am J Clin Nutr. 2020;nqaa281.
במחקר אקראי מבוקר, נערכה השוואה בין ההשפעה של דיאטה הכוללת מוצרי חלב דלי שומן, לעומת מוצרי חלב עם שומן מלא, על איזון משק הסוכר בקרב משתתפים עם התסמונת המטבולית. ברקע למחקר נמצאים ממצאים קודמים, לפיהם צריכה גבוהה של מוצרי חלב, בדגש על יוגורט, וכן סמנים ביולוגיים של שומן מחלב, קשורים בירידה בסיכון לסוכרת סוג 2. יחד עם זאת, במחקרים אלה לרוב לא נבדקה ההשפעה של מוצרי חלב מותססים או מוצרי חלב עם שומן מלא שנמצאו בעלי השפעה מטבולית מיטיבה.
במחקר נכללו 72 משתתפים עם התסמונת המטבולית. כהכנה למחקר, כל המשתתפים צרכו במשך ארבעה שבועות דיאטה המגבילה את צריכת מוצרי החלב לעד שלוש מנות/שבוע של חלב נטול שומן. לאחר מכן, המשתתפים חולקו אקראית לשלוש קבוצות למשך 12 שבועות, קבוצת הביקורת המשיכה את אותה דיאטה ושתי קבוצות ההתערבות צרכו דיאטה המכילה 3.3 מנות/יום של מוצרי חלב דלי שומן או עם שומן מלא.
להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.
Schmidt KA, Cromer G, Burhans MS, et al. The impact of diets rich in low-fat or full-fat dairy on glucose tolerance and its determinants: a randomized controlled trial [published online ahead of print, 2020 Nov 12]. Am J Clin Nutr. 2020;nqaa301.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו, הוערכה ההשפעה המטבולית של תוסף ארטישוק (Cynara scolymus) בקרב משתתפים עם עודף משקל והפרעה באיזון הגלוקוז. החוקרים מסבירים, כי הפרעה ברמת הגלוקוז בצום (IFG), הינו מצב מקדים לסוכרת, כאשר מחקרים קודמים הדגימו את הפעילות ההיפו-גליקמית של מיצוי ארטישוק. לפיכך, במחקר זה נבדקה ההשפעה של מיצוי ארטישוק מתוקנן על מדדים מטבוליים בקרב משתתפים עם עודף משקל ואבחנה חדשה של IFG. במחקר נכללו 54 משתתפים בני 51 בממוצע עם עודף משקל או שמנות ואבחנה חדשה של IFG – גלוקוז בצום בטווח של 110-126 מ"ג/דצ"ל, והמוגלובין מסוכרר עד 7%. המשתתפים חולקו אקראית לקבלת מיצוי ארטישוק במינון 500 מ"ג פעמיים ביום, או פלסבו, למשך שמונה שבועות.
נמצא, כי קרא עוד
Rondanelli M, Riva A, Petrangolini G, et al. The Metabolic Effects of Cynara Supplementation in Overweight and Obese Class I Subjects with Newly Detected Impaired Fasting Glycemia: A Double-Blind, Placebo-Controlled, Randomized Clinical Trial. Nutrients. 2020;12(11):3298. Published 2020 Oct 28.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים, הוערכה ההשפעה של תוסף רזברטרול, על אנזימי הכבד בקרב מטופלים עם מחלת כבד שומני לא אלכוהולית. בסקירה נכללו חמישה מחקרים, בהם 216 מטופלים עם כבד שומני. במחקרים אלה נעשה שימוש בתוספי רזברטרול במינון שנע בין 300 ל-3,000 מ"ג/יום למשך שמונה עד 25 שבועות.
בניתוח כולל של התוצאות לא קרא עוד.
Wei S, Yu X. Efficacy of resveratrol supplementation on liver enzymes in patients with non-alcoholic fatty liver disease: A systematic review and meta-analysis [published online ahead of print, 2020 Nov 30]. Complement Ther Med. 2020;57:102635.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו, נבדקה ההשפעה של תוסף אנתוציאנינים על רמת הסרמידים בדם. לסרמידים מגוון תפקידים פיזיולוגיים הקשורים בפעילות התא, כאשר רמה גבוהה נמצאה כגורם סיכון לתחלואה מטבולית וקרדיווסקולרית. במחקר נכללו 176 משתתפים עם יתר שומנים בדם, אשר חולקו אקראית לארבע קבוצות שקיבלו תוסף אנתוציאנינים במינון 40, 80, 320 מ"ג/יום, או פלסבו, למשך 12 שבועות.
נמצא כי קרא עוד
Zhao Y, Xu H, Tian Z, et al. Dose-dependent reductions in plasma ceramides after anthocyanin supplementation are associated with improvements in plasma lipids and cholesterol efflux capacity in dyslipidemia: A randomized controlled trial [published online ahead of print, 2020 Oct 15]. Clin Nutr. 2020;S0261-5614(20)30542-2.
במחקר עוקבה, נבדק הקשר בין הסתיידות עורקים לבין תמותה כוללת ותמותה מגורמים קרדיווסקולריים בקרב חולי סוכרת, בהשוואה לנשים לעומת גברים. החוקרים מסבירים, כי בעבר סוכרת נחשבה גורם סיכון קרדיווסקולרי משמעותי יותר לנשים לעומת לגברים. ידוע כי הסתיידות של העורקים הכליליים, מנבאת מחלת לב כלילית ותחלואה קרדיווסקולרית בקרב חולי סוכרת, אולם לא מוכרת השפעה מגדרית לקשר זה.
במחקר נכללו הרשומות הרפואיות של 4,503 חולי סוכרת בגילאי 21-93, אחריהם נערך מעקב במשך 11.5 שנים. הסתיידות של העורקים הכליליים, בכל רמה, נצפתה בקרב 61.2% מהנשים ו-80.4% מהגברים בתחילת תקופת המעקב. באופן כללי, הסתיידות העורקים הייתה קשורה באופן ישיר בשיעור התמותה הכוללת, מתחלואה קרא עוד.
Wong ND, Cordola Hsu AR, Rozanski A, et al. Sex Differences in Coronary Artery Calcium and Mortality From Coronary Heart Disease, Cardiovascular Disease, and All Causes in Adults With Diabetes: The Coronary Calcium Consortium. Diabetes Care. 2020;43(10):2597-2606.
במחקר עוקבה רטרוספקטיבי שנערך ביפן, הוערכה ההשפעה של הגיל ושל עונת השנה על אורך מחזור הווסת ועל חום הגוף. במחקר נכללו הנתונים של 310,000 נשים בגילאי 15-55 שדיווחו על כ-שישה מיליון מחזורי ווסת במהלך שנתיים באמצעות אפליקציה בטלפון הנייד. החוקרים מציינים, כי המשתתפות במחקר מייצגות את אוכלוסיית הנשים הכללית ביפן. בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי: קרא עוד
Tatsumi T, Sampei M, Saito K, et al. Age-Dependent and Seasonal Changes in Menstrual Cycle Length and Body Temperature Based on Big Data. Obstet Gynecol. 2020;136(4):666-674.
וכעת, עוד כותרות...
בשני ניסויים אקראיים מוצלבים, מדגימים החוקרים את ההשפעה המטבולית המיטיבה של הפסקות קצרות לעלייה במדרגות, במהלך תשע שעות של ישיבה ממושכת בקרב משתתפים עם עודף משקל או שמנות.
Rafiei H, Omidian K, Myette-CÔtÉ É, Little JP. Metabolic Effect of Breaking Up Prolonged Sitting with Stair Climbing Exercise Snacks. Med Sci Sports Exerc. 2021;53(1):150-158.
כחלק ממחקר אקראי מבוקר, בו הוערכה היעילות של התערבות תזונתית טלפונית בקרב 155 מטופלים עם ניוון מקולרי תלוי גיל (AMD), נמצא כי במעקב לאחר שלושה חודשים מסיום ההתערבות, ההבדלים בצריכה התזונתית בין הקבוצות היו קטנים. יחד עם זאת, החוקרים מציינים כי ההתערבות, שכללה ייעוץ טלפוני פעם בחודש למשך ארבעה חודשים, סייעה למשתתפים והינה בעלת פוטנציאל לשיפור הידע וההתנהגות התזונתית למטופלים עם AMD.
Tang D, Mitchell P, Liew G, Burlutsky G, Flood VM, Gopinath B. Telephone-Delivered Dietary Intervention in Patients with Age-Related Macular Degeneration: 3-Month Post-Intervention Findings of a Randomised Controlled Trial. Nutrients. 2020;12(10):3083. Published 2020 Oct 10.
במחקר עוקבה, בו נכללו 927 מבוגרים אחריהם נערך מעקב במשך שבע שנים, נמצא כי צריכה גבוהה של קרוטנואידים, ובעיקר לוטאין וזאקסנטין, הייתה קשורה בסיכון מופחת להתפתחות אלצהיימר, ככל הנראה כתוצאה מעיכוב שקיעת בטא-עמילואידים ומבני פיבריל.
Yuan C, Chen H, Wang Y, Schneider JA, Willett WC, Morris MC. Dietary carotenoids related to risk of incident Alzheimer dementia (AD) and brain AD neuropathology: a community-based cohort of older adults [published online ahead of print, 2020 Nov 12]. Am J Clin Nutr. 2020;113(1):200-208.
במחקר מעבדה, המבוסס על דגימות שנלקחו מרירית המעי של משתתפים בריאים ושל מטופלים עם תסמונת המעי הרגיש (IBS), נמצא כי ריכוז חיידקים מהסוג Brachyspira היה שכיח יותר בקרב מטופלים עם IBS והיה קשור במאפיינים קליניים, היסטולוגיים ומולקולריים. לפיכך, החוקרים מסיקים כי לחיידקים אלה תפקיד בפתוגנזה של IBS, ובמיוחד IBS המאופיין בשלשול.
Jabbar KS, Dolan B, Eklund L, et al. Association between Brachyspira and irritable bowel syndrome with diarrhoea [published online ahead of print, 2020 Nov 11]. Gut. 2020;gutjnl-2020-321466.
במאמר מדווח על התוצאות של תכנית צום שנערכה במסגרת שאינה רפואית, וכללה צום של 7 ימים (300 קלוריות ליום שמקורן במיץ פירות בבוקר ומרקי ירקות ומיסו בערב). נמצא, כי בהשוואה לנתוני הבסיס, בסיום ההתערבות נמצאה עלייה בכולסטרול הכללי ובטריגליצרידים, כאשר במעקב חודשיים לאחר ההתערבות נצפתה עלייה ב-HDL וב-IGF-1 וירידה קטנה במשקל ובקצב הלב.
Galetti V, Brnic M, Lotin B, Frigeri M. Observational Study of Lipid Profile and C-Reactive Protein after a Seven-Day Fast. Nutrients. 2021;13(1):255. Published 2021 Jan 17.
