- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
בפתח סקירת המחקרים השבועית שלנו, סקירות ומטא-אנליזות בנושאים:
צמחי מרפא לטיפול בהפרעה טורדנית כפייתית,
ההשפעה נוגדת הדלקת ונוגדת החמצון של ג'ינג'ר,
דבש לטיפול בפצעים,
האם קצח יעיל לטיפול בסוכרת?
וכיצד משפיעה הגבלת הנתרן בתזונה על לחץ הדם?
בנוסף, מגוון סקירות ומחקרים בנושאי מחלות מטבוליות, מיקרוביום, הזדקנות ותמותה:
האם תוסף פרוביוטיקה יעיל לשיפור המטבוליזם של שומנים?
האם אכילת ארוחת בוקר עשויה למנוע עלייה במשקל?
האם נמצאה השפעה לאגוזי מלך על המדדים האנתרופומטריים?
האם חיידקי המעי עמידים למרות שינויים בתזונה ובמשקל?
כיצד חוסר איזון של פלורת המעי בקרב חולי קוליטיס מגביר תהליכי דלקת?
מהי ההשפעה של דיאטה ים-תיכונית על המיקרוביום בקרב קשישים?
מה הקשר בין צריכת חלב לבין הסיכון לתמותה?
והאם צריכת ביצים קשורה בסיכון מופחת לתמותה?
נסיים בשני מחקרים על ויטמין D:
ויטמין D בהריון ובריאות העצם של הילד,
וחסר ויטמין D ובעיות גב תחתון בקרב נשים לאחר גיל המעבר.
בכותרות השבוע:
תוספי מלטונין לכבד שומני,
לוטאין לשיפור התפקוד הקוגניטיבי,
הקפדה על תזונה בריאה קשורה בסיכון מופחת לשבריריות,
שיבולת שועל להפחתת הכולסטרול,
שמן תלתן אדום לטיפול בדלקת מפרקים ניוונית בברך,
וההשפעה של רוזמרין על מערכת החיסון.
בסקירה שיטתית מוערכות העדויות הפרמקולוגיות והקליניות בהתייחס להשפעה של צמחי מרפא במצבים של הפרעה טורדנית כפייתית (OCD). החוקרים מציינים כי למרות שלתרופות הקיימות יעילות טובה בקרב מטופלים רבים, הן עלולות להיות מלוות במגוון רחב של השפעות שליליות ולכן עשויה להיות תרומה לטיפול צמחי תומך.
מהסקירה עולה כי קיימות עדויות קליניות באיכות נמוכה (בעיקר בשל מספר משתתפים קטן ומשך התערבות קצר), המצביעות על הפוטנציאל של מגוון צמחי מרפא להפחתת מאפייני OCD - כולל זעפרן (Crocus sativus), גדילן (Silybum marianum), Echium amoenum, פרע מחורר (Hypericum perforatum) וויתניה משכרת (Withania somnifera). בנוסף, עדויות ממחקרים בחיות מעבדה מצביעים על השפעה מיטיבה לרכיבים הפעילים קרוקין, קנאבידיול וכורכומין. במחקרים פרה-קליניים נמצא כי המנגנון העיקרי הנוגד OCD הינו השפעה על מסלולי הפעילות של מתווכים עצביים, ובעיקר עיכוב הספיגה החוזרת של סרוטונין.
ממצאים אלה מצביעים על הפוטנציאל של צמחי מרפא לטיפול במצבים של OCD, כטיפול עיקרי או כטיפול תומך, אולם נדרשים מחקרים קליניים באיכות גבוהה על מנת לבחון את יעילות ובטיחות הטיפול.
Ayati Z, Sarris J, Chang D, Emami SA, Rahimi R. Herbal medicines and phytochemicals for obsessive-compulsive disorder [published online ahead of print, 2020 Mar 2]. Phytother Res. 2020;10.1002/ptr.6656.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32124509/
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים קליניים הוערכה ההשפעה של תוספי ג'ינג'ר (Zingiber officinale) על מדדי דלקת ועקה חמצונית. בסקירה נכללו 20 מאמרים, בהם 25 מחקרים וסה"כ 888 משתתפים בריאים או עם מגוון מצבים רפואיים (כגון סרטן השד, שמנות, סוכרת סוג 2). המשתתפים בקבוצת ההתערבות קיבלו תוספי ג'ינג'ר במינון שנע בין 0.12 ל-3 גרם/יום למשך 10 ימים ועד 3 חודשים.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי בהשוואה לקבוצת הביקורת, לנטילת תוספי ג'ינג'ר הייתה השפעה מיטיבה על מדדי הדלקת CRP, TNF-α ו- IL-6, וכן על הפעילות נוגדת החמצון (TAC) ועל המדד MDA לעקה חמצונית. בנוסף, נמצאה מגמת שיפור, שאינה הייתה מובהקת סטטיסטית, ברמת המתווך הדלקתי PGE2 בעקבות נטילת תוספי ג'ינג'ר.
החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים על ההשפעה המיטיבה של תוספי ג'ינג'ר על מדדי דלקת ועקה חמצונית.
Jalali M, Mahmoodi M, Moosavian SP, et al. The effects of ginger supplementation on markers of inflammatory and oxidative stress: A systematic review and meta-analysis of clinical trials [published online ahead of print, 2020 Mar 8]. Phytother Res. 2020;10.1002/ptr.6638.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32147845/
בסקירה שיטתית הוערכה היעילות של דבש לטיפול בפצעים. בסקירה נכללו 30 מחקרים, בהם נעשה שימוש חיצוני בדבש לטיפול במגוון סוגי פצעים (כגון כוויות, כיבים, חתכים ניתוחיים, פצעים על רקע ממאירות), מהם 17 מחקרים אקראיים מבוקרים ו-13 מחקרים בחיות מעבדה.
מהסקירה עולה כי קרא עוד.
Yilmaz AC, Aygin D. Honey dressing in wound treatment: a systematic review. Complement Ther Med. 2020;51:102388.
בסקירה שיטתית הוערכה התרומה של קצח (Nigella sativa) ורכיביו הפעילים לטיפול בסוכרת והסיבוכים הנלווים. בסקירה נכללו 81 מחקרים, מהם 13 מחקרים קליניים, בהם נכללו משתתפים עם סוכרת סוג 2, ויתר המחקרים נערכו בקרב חיות מעבדה עם סוכרת סוג 1.
מהסקירה עולה כי קרא עוד.
Mahmoodi MR, Mohammadizadeh M. Therapeutic potentials of Nigella sativa preparations and its constituents in the management of diabetes and its complications in experimental animals and patients with diabetes mellitus: A systematic review. Complement Ther Med. 2020;50:102391.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה נבדקה ההשפעה של הפחתת הנתרן בתזונה על לחץ הדם. בסקירה נכללו 133 מחקרים אקראיים מבוקרים, בהם 12,197 משתתפים. במחקרים אלה נערכו מגוון התערבויות להפחתת הנתרן בתזונה, כאשר 57% מההתערבויות נמשכו עד 14 יום, 21% 15-30 יום, 19% מעל 30 יום ועד 6 חודשים, 4% מעל 6 חודשים.
להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.
Huang L, Trieu K, Yoshimura S, et al. Effect of dose and duration of reduction in dietary sodium on blood pressure levels: systematic review and meta-analysis of randomised trials. BMJ. 2020;368:m315. Published 2020 Feb 24.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו הוערכה ההשפעה של תוסף פרוביוטיקה על המטבוליזם של שומנים לאחר הארוחה. החוקרים מסבירים כי פרוביוטיקה עשויה לתרום לשיפור פעילות המעי, באמצעות העלאת הריכוז של חיידקים מיטיבים בעלי פוטנציאל השפעה על וויסות רמות השומנים בדם.
במחקר נכללו 70 משתתפים מעל גיל 20, אשר חולקו אקראית לנטילת תוסף פרוביוטיקה או פלסבו למשך 12 שבועות. המשתתפים בקבוצת ההתערבות נטלו שתי כמוסות של 400 מ"ג, כל אחת מכילה 4 מיליארד חיידקים מהזן Lactobacillus plantarum Q180.
נמצא כי קרא עוד.
Park YE, Kim MS, Shim KW, et al. Effects of Lactobacillus plantarum Q180 on Postprandial Lipid Levels and Intestinal Environment: A Double-Blind, Randomized, Placebo-Controlled, Parallel Trial. Nutrients. 2020;12(1):255. Published 2020 Jan 19.
במחקר אקראי מוצלב נבדקו השינויים בפעילות המטבולית במהלך היממה, באמצעות תא קלורימטרי, בקרב משתתפים מבוגרים. במסגרת המחקר נערכו שתי מדידות נפרדות, כל אחת במשך 56 שעות. בשתי המדידות המשתתפים צרכו שלוש ארוחות בעלות ערכים תזונתיים זהים, ארוחת הצהריים והערב ניתנו בשעות קבועות, כאשר במדידה אחת ניתנה ארוחת בוקר ובמדידה השנייה ארוחת לילה, כך שבשתי המדידות משך צום הלילה היה זהה.
נמצא כי קרא עוד.
Kelly KP, McGuinness OP, Buchowski M, et al. Eating breakfast and avoiding late-evening snacking sustains lipid oxidation. PLoS Biol. 2020;18(2):e3000622. Published 2020 Feb 27.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של צריכת אגוזי מלך על מדדים אנתרופומטריים. בסקירה נכללו 27 מחקרים, בהם השתתפו מתנדבים בריאים או משתתפים עם מגוון מצבים בריאותיים - כולל תסמונת מטבולית, יתר שומנים בדם, סרטן, שמנות וסוכרת סוג 2. במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של תוספת אגוזי מלך במינון שנע בין 15 ל-108 גרם ליום למשך תקופת התערבות של שבועיים עד שנתיים.
בניתוח כולל של הנתונים קרא עוד.
Fang Z, Dang M, Zhang W, et al. Effects of walnut intake on anthropometric characteristics: A systematic review and dose-response meta-analysis of randomized controlled trials. Complement Ther Med. 2020;50:102395. doi:10.1016/j.ctim.2020.102395
במחקר מעבדה, המבוסס על נתונים ממחקר אקראי מבוקר, הוערכה ההשפעה של ירידה במשקל על הרכב ומגוון חיידקי המעי. במחקר נערך ניתוח של חיידקי המעי מדגימות שנלקחו מ-49 משתתפים, אשר צרכו דיאטה בריאה דלת פחמימות או דלת שומנים.
החוקרים מראים כי קרא עוד.
Fragiadakis GK, Wastyk HC, Robinson JL, Sonnenburg ED, Sonnenburg JL, Gardner CD. Long-term dietary intervention reveals resilience of the gut microbiota despite changes in diet and weight. Am J Clin Nutr. 2020;111(6):1127-1136.
במחקר מעבדה, המבוסס על דגימות צואה אנושיות, בחנו החוקרים את תפקיד חומצות המרה בהתפתחות תהליכי דלקת במעי. החוקרים מסבירים כי חומצות מרה משניות (SBAs) מיוצרות מחומצות מרה ראשוניות באמצעות חיידקי מעי מסוימים. במסגרת המחקר נאספו דגימות צואה מחולי קוליטיס לאחר ניתוח פאוץ׳ (כריתה ושחזור המעי הגס), בהשוואה למטופלים עם פוליפוזיס משפחתית, שהיוו קבוצת ביקורת.
נמצא כי קרא עוד.
Sinha SR, Haileselassie Y, Nguyen LP, et al. Dysbiosis-Induced Secondary Bile Acid Deficiency Promotes Intestinal Inflammation. Cell Host Microbe. 2020;27(4):659–670.e5.
במחקר קליני מבוקר נבדקו השינויים בהרכב חיידקי המעי בעקבות צריכת דיאטה ים-תיכונית בקרב קשישים. החוקרים מסבירים כי תהליך ההזדקנות מלווה בהידרדרות בתפקודים גופניים ובעלייה בתהליכי דלקת, אשר מהווים גורמי סיכון לשבריריות (frailty). מעבר לכך, ישנן עדויות המצביעות על קשר בין שבריריות לבין שינויים בחיידקי המעי, ולכן במחקר זה בודקים החוקרים האם דיאטה ים-תיכונית עשויה לתרום לשיפור הרכב חיידקי המעי ולהפחתת הסיכון לשבריריות.
במסגרת המחקר ניתחו החוקרים את הרכב חיידקי המעי של 612 קשישים בגילאי 65-79 מחמש מדינות אירופאיות, אשר צרכו במשך שנה דיאטה ים-תיכונית מותאמת לקשישים או את הדיאטה הרגילה שלהם. נמצא כי היענות לדיאטה הים-תיכונית הייתה מלווה בשינויים ספציפיים באוכלוסיית חיידקי המעי. באופן ספציפי, נמצאה קרא עוד.
Ghosh TS, Rampelli S, Jeffery IB, et al. Mediterranean diet intervention alters the gut microbiome in older people reducing frailty and improving health status: the NU-AGE 1-year dietary intervention across five European countries [published online ahead of print, 2020 Feb 17]. Gut. 2020;gutjnl-2019-319654.
במחקר עוקבה, שנערך בסין, נבדק הקשר בין צריכת חלב לבין הסיכון לתמותה, בקרב אוכלוסייה המאופיינת בצריכת חלב נמוכה. במחקר נכללו הנתונים של 18,214 משתתפים מעל גיל 50, ללא היסטוריה של תחלואה קרדיווסקולרית. מבין המשתתפים, כ-70% כלל לא צרכו חלב, 15% צרכו רמה מתונה (1-3 מנות של 250 מ"ל בשבוע) ו-15% צרכו רמה גבוהה (מעל 3 מנות בשבוע). במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 11.5 שנים, תועדו 2,697 מקרי תמותה, מהם 917 מקרי תמותה על רקע קרדיווסקולרי ו-1,029 על רקע סרטן.
בהשוואה למשתתפים שכלל לא צרכו חלב, צריכת רמה מתונה הייתה קשורה ב קרא עוד.
Wang XJ, Jiang CQ, Zhang WS, et al. Milk consumption and risk of mortality from all-cause, cardiovascular disease and cancer in older people [published online ahead of print, 2020 Mar 12]. Clin Nutr. 2020;S0261-5614(20)30105-9.
במחקר עוקבה, שנערך בסין, נבדק הקשר בין צריכת הביצים והכולסטרול לבין הסיכון לתמותה. במחקר נכללו הנתונים של 18,914 מבוגרים מעל גיל 20, אשר השתתפו בסקר הבריאות והתזונה הלאומי בין השנים 1991-2015. במהלך תקופת המחקר, פעם בשנה נאספו נתוני התזונה באמצעות יומן אכילה של 3 ימים וחושבה צריכת הביצים וסך הכולסטרול. במהלך תקופת מעקב חציונית של 15 שנה תועדו 1,429 מקרי תמותה.
להלן הממצאים העיקריים:קרא עוד.
Zhuang P, Jiao J, Wu F, Mao L, Zhang Y. Egg and egg-sourced cholesterol consumption in relation to mortality: Findings from population-based nationwide cohort [published online ahead of print, 2020 Mar 28]. Clin Nutr. 2020;S0261-5614(20)30136-9.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו, שנערך בדנמרק, נבדקה ההשפעה של ויטמין D במינון גבוה בהריון על מדדים אנתרופומטריים ובריאות העצם של הילד עד גיל 6. במחקר נכללו 623 נשים בהריון, אשר נטלו תוסף ויטמין D במינון 400 יחב"ל/יום, בהתאם להנחיות לנשים בהריון. בנוסף, הנשים חולקו אקראית לקבלת תוסף ויטמין D במינון 2,400 יחב"ל/יום או פלסבו החל משבוע 24 להריון ועד שבוע לאחר הלידה. מבין 584 הילדים שנכללו במחקר, 89% השלימו את תקופת המעקב עד גיל 6.
להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.
Brustad N, Garland J, Thorsen J, et al. Effect of High-Dose vs Standard-Dose Vitamin D Supplementation in Pregnancy on Bone Mineralization in Offspring Until Age 6 Years: A Prespecified Secondary Analysis of a Double-Blinded, Randomized Clinical Trial [published online ahead of print, 2020 Feb 24]. JAMA Pediatr. 2020;e196083.
במחקר תצפיתי רטרוספקטיבי נבדק הקשר בין רמת ויטמין D בדם לבין ניוון הדיסק הלומברי (המותני) וכאבי גב תחתון בקרב נשים לאחר גיל המעבר. במחקר נכללו הנתונים של 232 נשים בגילאי 45-90, אשר אובחנו עם ניוון בדיסק הלומברי, מהן 13% סבלו מחסר חמור של ויטמין D (עד 10 ננוגרם/מ"ל), מרביתן - 74% סבלו מחסר ויטמין D (10-30 ננוגרם/מ"ל) ול-13% הייתה רמת ויטמין D תקינה (מעל 30 ננוגרם/מ"ל).
להלן סיכום הממצאים:קרא עוד.
Xu HW, Yi YY, Zhang SB, et al. Does vitamin D status influence lumbar disc degeneration and low back pain in postmenopausal women? A retrospective single-center study [published online ahead of print, 2020 Feb 10]. Menopause. 2020;10.1097/GME.0000000000001499.
וכעת, עוד כותרות...
בסקירה שיטתית ומטה אנליזה, בה נכללו 5 מחקרים אקראיים מבוקרים, נמצא כי לתוספי מלטונין עשויה להיות השפעה מיטיבה על תפקודי הכבד, בקרב מטופלים עם מחלת כבד שומני לא אלכוהולית.
Anahita Mansoori, Zahra Salimi, Seyyed Ahmad Hosseini, Razie Hormoznejad, Mina Bahrami, Maryam Asadi. The Effect of Melatonin Supplementation on Liver Indices in Patients with Non-Alcoholic Fatty Liver Disease: a systematic review and meta-analysis of randomized clinical trials. Complementary Therapies in Medicine, Available online 10 April 2020.
בסקירה שיטתית של מחקרים אקראיים מבוקרים נמצא כי נטילת 10 מ"ג/יום לוטאין הייתה מלווה בשיפור התפקוד הקוגניטיבי בקרב מבוגרים בריאים.
Nouchi R, Suiko T, Kimura E, et al. Effects of Lutein and Astaxanthin Intake on the Improvement of Cognitive Functions among Healthy Adults: A Systematic Review of Randomized Controlled Trials. Nutrients. 2020;12(3):E617. Published 2020 Feb 27.
במחקר עוקבה, בו נכללו הנתונים של 71,941 נשים מעל גיל 60, נמצא כי הקפדה על דפוס של תזונה בריאה - כפי שהוערכה על ידי המדדים של דיאטה ים-תיכונית, דיאטת DASH או המדד לאכילה בריאה AHEI-2010 - הייתה קשורה בסיכון מופחת לשבריריות (frailty).
Struijk EA, Hagan KA, Fung TT, Hu FB, Rodríguez-Artalejo F, Lopez-Garcia E. Diet quality and risk of frailty among older women in the Nurses' Health Study. Am J Clin Nutr. 2020;111(4):877-883.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו מוצלב, בו נכללו 83 משתתפים עם יתר כולסטרול, נמצא כי העשרת התזונה ב-3 גרם/יום בטא-גלוקן משיבולת שועל הייתה מלווה בירידה במדדי הכולסטרול.
Cicero AFG, Fogacci F, Veronesi M, et al. A randomized Placebo-Controlled Clinical Trial to Evaluate the Medium-Term Effects of Oat Fibers on Human Health: The Beta-Glucan Effects on Lipid Profile, Glycemia and inTestinal Health (BELT) Study. Nutrients. 2020;12(3):E686. Published 2020 Mar 3.
במחקר תלת-סמיות מבוקר פלסבו, בו נכללו 80 מטופלים בגילאי 50-80 עם דלקת מפרקים ניוונית בברך, נמצא כי שימוש חיצוני בשמן תלתן אדום (Trifolium pratense) עשוי לתרום להקלה על התסמינים ולהפחתת הכאב.
Mokhtari M, Yousefi M, Bazaz MM, Rakhshandeh H, Vahid H, Ariamanesh AS. The efficacy of topical red clover oil on knee osteoarthritis: A pilot prospective randomized triple-blind placebo-controlled clinical trial [published online ahead of print, 2020 Mar 12]. Phytother Res. 2020;10.1002/ptr.6650.
בסקירה מוצגות העדויות הקליניות והפרה-קליניות, בהתייחס להשפעה המעוררת של רוזמרין (Rosmarinus officinalis) ורכיביו הפעילים על מערכת החיסון, בדגש על פעילות נוגדת דלקת והגברת התגובה החיסונית.
Ahmed HM, Babakir-Mina M. Investigation of rosemary herbal extracts (Rosmarinus officinalis) and their potential effects on immunity [published online ahead of print, 2020 Feb 22]. Phytother Res. 2020;10.1002/ptr.6648.
