פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

מחקרים עדכניים - חודש מרץ 2020- מקבץ 4

עודכן בתאריך 27/03/2020

סיבה נוספת להפסיק מוצרי חלב – ניתוח שלושה מחקרי מעקב, הפותח את סקירת המחקרים השבועית שלנו, הוכיח כי צריכת חלב ומוצריו מעלה סיכון לתמותה, ובעיקר צריכה של מעל שני מוצרי חלב ביום. 

כמו כן, נציג סקירת מחקרים, הבודקת האם טיפולים ברפואה משלימה יעילים לטיפול בקוליק בקרב תינוקות?

 

מחקרים נוספים שסקרנו: 

  • פרוביוטיקה וסלניום לחולי אלצהיימר.

  • השפעה מיטיבה לארומתרפיה בהרחה בקרב מטופלים העוברים ניתוח קרדיווסקולרי.

  • הגבלת זמן האכילה היומי למטופלים עם התסמונת המטבולית.

  • דיאטת שלוש ארוחות ביום לשיפור האיזון של סוכרת סוג 2.

  • פעילות גופנית למטופלים עם מחלת כבד כרונית.

  • מהי ההשפעה של תוספי הל על פרופיל השומנים בדם?

  • הפוטנציאל של זעפרן לשיפור הבריאות הנפשית.

  • תוסף EPA לצעירים עם ADHD.

  • האם תוסף אומגה 3 יעיל להפחתת הסיכון להתפתחות נגעים מקדימים לסרטן קולורקטלי?

  • האם פלבונואידים יעילים לטיפול בסרטן?

  • תזונה עשירה בחלבון עלולה לפגוע בתפקוד הכליות.

 

בכותרות השבוע: 

  • החשיבות של כולין לנשים.

  • פרוביוטיקה להגנה מפני עמידות לאנטיביוטיקה בקרב תינוקות.

  • תזונה עשירה בבצל ובשום עשויה להגן מפני התפתחות סרטן השד.

  • צריכת אגוזים קשורה בסיכון מופחת להתפתחות כבד שומני.

  • דפוסי השינה מהווים גורם סיכון לשמנות בקרב מתבגרים.

 

 

צריכת חלב ומוצריו מעלה סיכון לתמותה! 

במחקר, המבוסס על נתונים משלושה מחקרי עוקבה בארה"ב, הוערך הקשר בין צריכת מוצרי חלב לבין הסיכון לתמותה. במחקר נכללו 168,153 נשים ו-49,602 גברים - ללא היסטוריה של סרטן או מחלות קרדיווסקולריות - אשר השתתפו במחקר האחיות, מחקר האחיות השני ובמחקר אנשי מקצועות הבריאות. במהלך תקופת מעקב של 32 שנה תועדו 51,438 מקרי תמותה, מהם 12,143 מקרי תמותה מגורמים קרדיווסקולריים ו-15,120 מקרי תמותה מסרטן. בניתוח הנתונים נעשתה התאמה סטטיסטית למגוון רחב של גורמים, כולל היסטוריה משפחתית, פעילות גופנית, דפוס התזונה, סך הצריכה הקלורית, עישון, צריכת אלכוהול, גיל המעבר וטיפול הורמונלי חלופי. 

בהתאם לשאלוני תזונה שמילאו המשתתפים כל 4 שנים, החוקרים סיווגו את המשתתפים לחמש קבוצות, בהתאם לכמות הצריכה של מוצרי חלב בתזונה. 

להלן הממצאים העיקריים:

  • בהשוואה למשתתפים עם הצריכה הנמוכה ביותר (0.8 מנות/יום), המשתתפים עם הצריכה הגבוהה ביותר (4.2 מנות/יום) היו בסיכון גבוה ב-7% לתמותה מכל גורם, סיכון גבוה ב-2% לתמותה מגורמים קרדיווסקולריים וסיכון גבוה ב-5% לתמותה מסרטן
  • צריכה של חלב מלא הייתה קשורה בסיכון מוגבר לתמותה, כאשר תוספת של 0.5 מנה/יום הייתה קשורה בסיכון גבוה ב-11% לתמותה מכל גורם, ב-9% לתמותה מגורמים קרדיווסקולריים וב-11% מסרטן. לא נמצאו קשרים משמעותיים בהתייחס לצריכה של גבינה או יוגורט. 
  • במודלים של החלפה, צריכת אגוזים, קטניות או דגנים מלאים במקום מוצרי חלב הייתה קשורה בסיכון מופחת לתמותה, ואילו צריכת בשר אדום ומעובד במקום מוצרי חלב הייתה קשורה בסיכון מוגבר לתמותה.

החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה אינם תומכים בתפיסה לפיה צריכה גבוהה יותר של מוצרי חלב קשורה בסיכון מופחת לתמותה. לפי ניתוח מינון-תגובה, צריכת מוצרי חלב במינון של 2 מנות ליום הייתה קשורה בסיכון הנמוך ביותר לתמותה מגורמים קרדיווסקולריים, אולם צריכה גבוהה יותר הייתה קשורה בסיכון מעט גבוה יותר לתמותה, ובעיקר לתמותה מסרטן.

החוקרים מדווחים על קבלת מענקי מחקר מה-NIH.

Ding M, Li J, Qi L, et al. Associations of dairy intake with risk of mortality in women and men: three prospective cohort studies. BMJ. 2019;367:l6204. Published 2019 Nov 27. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31776125/

 

 

האם טיפולים ברפואה משלימה יעילים לטיפול בקוֹליק בקרב תִינוקות?

להלן שני מחקרים העוסקים ברפואה משלימה לטיפול בקוליק בקרב תינוקות. 

בסקירה של 16 סקירות שיטתיות מפורטות העדויות העדכניות בהתייחס לשימוש ברפואה משלימה לטיפול בקוליק בקרב תינוקות. בסקירה נכללו סקירות שיטתיות של מחקרים אקראיים מבוקרים, בהם נכללו תינוקות עד גיל שנה, אשר אובחנו עם קוליק. במחקרים השונים הוערכה היעילות של מגוון טיפולים בתחום הרפואה המשלימה. 

להלן סיכום הממצאים:  קרא עוד.

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו הוערכה היעילות של תוסף פרוביוטיקה לטיפול בקוליק בקרב תינוקות. במחקר נכללו 80 תינוקות, הסובלים מקוליק. כל התינוקות היו בריאים וצרכו חלב אם בלבד. התינוקות חולקו אקראית לקבלת התוסף BB-12 (Bifidobacterium animalis subsp. lactis) במינון 1 מיליארד חיידקים ליום, או פלסבו - למשך 28 יום. יעילות הוגדרה כירידה של 50% לפחות במשך הבכי היומי בסיום תקופת ההתערבות, ובנוסף נמדדו מספר אפיזודות הבכי היומיות, משך השינה, מספר היציאות ביום ומרקם הצואה.

להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.

 

Perry R, Leach V, Penfold C, Davies P. An overview of systematic reviews of complementary and alternative therapies for infantile colic. Syst Rev. 2019;8(1):271. Published 2019 Nov 11. doi:10.1186/s13643-019-1191-5

 

Nocerino R, De Filippis F, Cecere G, et al. The therapeutic efficacy of Bifidobacterium animalis subsp. lactis BB-12® in infant colic: A randomised, double blind, placebo-controlled trial. Aliment Pharmacol Ther. 2020;51(1):110–120. doi:10.1111/apt.15561

 

 

פרוֹביוטיקה וסלנִיום לחולי אלְצהיימר

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו הוערכה ההשפעה של נטילת תוסף סלניום ופרוביוטיקה על התפקוד הקוגניטיבי ומדדים מטבוליים בקרב חולי אלצהיימר. במחקר נכללו 79 מטופלים, אשר חולקו אקראית לשלוש קבוצות: 

  • תוסף סלניום בלבד במינון 200 מק"ג/יום. 
  • תוסף סלניום + פרוביוטיקה (המכילה Lactobacillus acidophilus, Bifidobacterium bifidum ו- Bifidobacterium longumבמינון 2 מיליארד חיידקים ליום). 
  • תוסף פלסבו. 

כל הטיפולים ארכו 12 שבועות. 

להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.

Tamtaji OR, Heidari-Soureshjani R, Mirhosseini N, et al. Probiotic and selenium co-supplementation, and the effects on clinical, metabolic and genetic status in Alzheimer's disease: A randomized, double-blind, controlled trial. Clin Nutr. 2019;38(6):2569–2575. 

 

 

הגבלת זמן האכילה היומי למטופלים עם התִסמונת המטבולית

במחקר קליני נבדקה ההשפעה של הגבלת זמן האכילה היומי, בקרב מטופלים עם התסמונת המטבולית. ברקע למחקר מוצגים ממצאים ממחקרים בחיות מעבדה, המדגימים כי הגבלת זמן האכילה יכולה למנוע ולטפל בהיבטים של תחלואה מטבולית. כמו כן, מוצגים מחקרי פיילוט קליניים, שמצאו הפחתה בסיכון למחלות מטבוליות בקרב משתתפים בריאים. אמנם, מרבית המטופלים עם התסמונת המטבולית נוטלים טיפול תרופתי, אך ההשפעה של הגבלת זמן האכילה במקביל לטיפול תרופתי אינה ידועה. במחקר זה נכללו 19 מטופלים, אשר נוהגים לאכול בחלון זמן של 14 ומעלה שעות במהלך היום, ונוטלים סטטינים ו/או תרופות להורדת לחץ הדם. במסגרת המחקר המשתתפים התבקשו להגביל את זמן האכילה ל-10 שעות ביום למשך 12 שבועות. 

להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.

החוקרים מסכמים כי הגבלת זמן האכילה, ללא התערבות בכמות או איכות התזונה או בביצוע פעילות גופנית, עשויה להוות אסטרטגיה יעילה למטופלים עם התסמונת המטבולית, באופן בלתי תלוי בטיפול התרופתי.

Wilkinson MJ, Manoogian ENC, Zadourian A, et al. Ten-Hour Time-Restricted Eating Reduces Weight, Blood Pressure, and Atherogenic Lipids in Patients with Metabolic Syndrome. Cell Metab. 2020;31(1):92–104.e5. 

 

 

דיאטת שלוש ארוחות ביום לשיפור האיזון של סוּכרת סוג 2

במחקר אקראי מבוקר, שנערך על ידי חוקרים ישראליים, נבדקה ההשפעה של דיאטת שלוש ארוחות ביום בקרב חולי סוכרת סוג 2. החוקרים מסבירים כי הטיפול בתנגודת לאינסולין ובהידרדרות בתפקוד תאי בטא בלבלב, באמצעות מינונים גבוהים של אינסולין, מוביל לעלייה במשקל. הם משערים כי דפוס של שלוש ארוחות ביום, כולל ארוחת בוקר עשירה בפחמימות, עשוי לתרום לוויסות השעון הביולוגי ובכך להפחית את מינון האינסולין הנדרש, ולהוביל לירידה במשקל ולשליטה טובה יותר באיזון הגליקמי, בהשוואה לדפוס של שש ארוחות ביום. במחקר נכללו 28 חולי סוכרת סוג 2, ה-BMI הממוצע היה 32.4 ורמת ההמוגלובין המסוכרר הממוצעת הייתה 8.1% (64.5 מילימול/מול). המשתתפים חולקו אקראית לדיאטת שלוש ארוחות ביום, או לדיאטה סטנדרטית של שש ארוחות ביום, כאשר בשני הדפוסים הצריכה הקלורית הייתה זהה. במהלך תקופת התערבות של 12 שבועות נערך מעקב אחר השינויים במשקל, באיזון הגליקמי, בניטור הגלוקוז הרציף, ברמת התאבון, ובביטוי של גנים המשפיעים על השעון הביולוגי. 

להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.

Jakubowicz D, Landau Z, Tsameret S, et al. Reduction in Glycated Hemoglobin and Daily Insulin Dose Alongside Circadian Clock Upregulation in Patients With Type 2 Diabetes Consuming a Three-Meal Diet: A Randomized Clinical Trial. Diabetes Care. 2019;42(12):2171–2180. 

 

 

פעילות גוּפנית למטופלים עם מחלת כבד כרוֹנית

בסקירה מסכמים החוקרים את העדויות לגבי ההשפעה של פעילות גופנית על שבריריות גופנית (physical frailty) בקרב מטופלים עם מחלת כבד כרונית, עד לאחר השתלת כבד. החוקרים מציינים כי שבריריות גופנית הינה נפוצה במצבים של מחלת כבד כרונית והשתלת כבד וקשורה באיכות חיים נמוכה, שיעורי אשפוז גבוהים ותמותה, אולם לא ידוע מהי ההשפעה של פעילות גופנית במצבים אלה. בסקירה נכללו 11 מחקרים, מהם חמישה מחקרים אקראיים מבוקרים, חמישה מחקרים תצפיתיים ותיאור מקרה אחד. 

מהסקירה עולה כי קרא עוד.

Williams FR, Berzigotti A, Lord JM, Lai JC, Armstrong MJ. Review article: impact of exercise on physical frailty in patients with chronic liver disease. Aliment Pharmacol Ther. 2019;50(9):988–1000. 

 

 

מהי ההשפעה של תוספי הֵל על פרופיל השומנים בדם?

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של תוספי הל (Elettaria cardamomum) על פרופיל השומנים בדם. בסקירה נכללו 5 מחקרים, בהם 361 משתתפים. בשני מחקרים נכללו חולי סוכרת סוג 2, במחקר אחד משתתפים עם טרום-סוכרת, במחקר אחד נשים עם מחלת לב כלילית ובמחקר אחד משתתפים עם מחלת כבד שומני לא אלכוהולית. בכל המחקרים ניתן תוסף הל בצורת אבקה במינון 3 גרם/יום, למשך 8 עד 12 שבועות.

בניתוח כולל של הנתונים לא נמצאה השפעה לנטילת הל על רמת הכולסטרול הכללי, ה-LDL או ה-HDL. עם זאת, נצפתה ירידה מובהקת ברמת הטריגליצרידים בדם, עם ירידה ממוצעת של כ-20 מ"ג/דצ"ל. 

החוקרים מסכמים כי קרא עוד.

Shekarchizadeh-Esfahani P, Arab A, Ghaedi E, Hadi A, Jalili C. Effects of cardamom supplementation on lipid profile: A systematic review and meta-analysis of randomized controlled clinical trials. Phytother Res. 2020;34(3):475–485. doi:10.1002/ptr.6543

 

 

הפוטנציאל של זְעפרן לשיפור הבריאות הנפשית

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של זעפרן (Crocus sativus) על הבריאות הנפשית ועל רמת ה-CRP. בסקירה נכללו 21 מחקרים, בהם 1,052 משתתפים, אשר רובם נערכו באיראן. במחקרים השונים נעשה שימוש בזעפרן במינון של 22-1,000 מ"ג/יום, למשך 4 עד 12 שבועות. 

בניתוח כולל של הממצאים עולה כי קרא עוד.

Ghaderi A, Asbaghi O, Reiner Ž, et al. The effects of saffron (Crocus sativus L.) on mental health parameters and C-reactive protein: A meta-analysis of randomized clinical trials. Complement Ther Med. 2020;48:102250. 

 

 

תוסף EPA לצעירים עם AִDHD

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו הוערכה ההשפעה של נטילת תוסף חומצת שומן מסוג EPA במינון גבוה על הביצועים הקוגניטיביים, בקרב צעירים עם ADHD. החוקרים מציינים כי במחקרים קודמים לא נבדק כיצד התגובה לטיפול הושפעה מהרמה האנדוגנית של חומצות שומן רב בלתי רוויות (PUFA) בדם. 

במחקר זה נכללו 92 צעירים בגילאי 6-18 אשר חולקו אקראית לצריכת תוסף EPA במינון 1.2 גרם/יום או לפלסבו (שמן סויה), למשך 12 שבועות. רמת ה-PUFA בכדוריות הדם האדומות נמדדה בתחילת המחקר ובסיומו, במטרה להעריך את ההשפעה של רמת הבסיס על התגובה לטיפול, ואת ההשפעה של התוסף על רמת ה- PUFA בדם. 

להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.

החוקרים מדווחים על קבלת מימון מגופים מחקריים בלתי תלויים, וכן על קבלת מענקי מחקר ושכר מחברות פרמצבטיות. 

הערת מערכת: לא כתוב במפורש, אבל להבנתנו מהמחקר, מקור ה-EPA הוא בשמן דגים. 

Chang JP, Su KP, Mondelli V, et al. High-dose eicosapentaenoic acid (EPA) improves attention and vigilance in children and adolescents with attention deficit hyperactivity disorder (ADHD) and low endogenous EPA levels. Transl Psychiatry. 2019;9(1):303. Published 2019 Nov 20.

 

 

האם תוסף אוֹמגה 3 יעיל להפחתת הסיכון להתפתחות נגעים מקדימים לסרְטן קולורקטלי?

במחקר, שנערך כחלק ממחקר אקראי מבוקר העוסק בהשפעה של ויטמין D ואומגה 3 (VITAL), נבדקה ההשפעה של תוסף אומגה 3 על הסיכון להתפתחות נגעים מקדימים לסרטן קולורקטלי. במחקר נכללו 25,871 מבוגרים מהאוכלוסייה הכללית בארה"ב - גברים מעל גיל 50 ונשים מעל גיל 55, ללא היסטוריה של סרטן או תחלואה קרדיווסקולרית. 

המשתתפים במחקר חולקו אקראית לארבע קבוצות: 

הניתוח הנוכחי מבוסס על 12,933 משתתפים שקיבלו תוסף אומגה 3, ו-12,938 משתתפים שקיבלו פלסבו - באופן בלתי תלוי בויטמין D. המדד העיקרי היה הסיכון להתפתחות של אדנומות קונבנציונאליות ופוליפים משוננים. בנוסף, בתת-קבוצה של משתתפים, אשר דיווחו בשאלוני המעקב על אבחנה של פוליפ, נאספו נתונים מרישומים אנדוסוקפיים ופתולוגיים לאישור האבחנה.

לאחר תקופת התערבות חציונית של 5.3 שנים,קרא עוד.

Song M, Lee IM, Manson JE, et al. Effect of Supplementation With Marine ω-3 Fatty Acid on Risk of Colorectal Adenomas and Serrated Polyps in the US General Population: A Prespecified Ancillary Study of a Randomized Clinical Trial [published online ahead of print, 2019 Nov 21]. JAMA Oncol. 2019;e194587.

 

 

האם פלבנואִידים יעילים לטיפול בסרְטן?

בסקירה שיטתית של מחקרים קליניים הוערכה היעילות של פלבונואידים כחלק מהטיפול נוגד הסרטן. החוקרים מסבירים כי לפלבונואידים פוטנציאל לטיפול בסרטן בשל פעילותם הסלקטיבית כנגד תאים סרטניים, ללא פגיעה בתאים בריאים. בסקירה נכללו 22 מחקרים קליניים בשלב 2 ומחקר אחד בשלב 3, בהם נעשה שימוש בפלבונואידים כנגד גידולים סרטניים או כנגד סרטן דם ולימפה. מהסקירה עולה כי הרכיב השכיח ביותר בו נעשה שימוש הוא Flavopiridol תוך-ורידי במינון 50 mg/m2. 

נמצא כי קרא עוד.

Bisol, de Campos PS, Lamers ML. Flavonoids as anticancer therapies: A systematic review of clinical trials. Phytother Res. 2020;34(3):568–582. 

 

 

תזונה עשירה בחלבון עלולה לפגוע בתפקוד הכליות

להלן שני מחקרי עוקבה, העוסקים בקשר בין כמות החלבון בתזונה לבין תפקוד הכליות. 

במחקר הראשון, אשר נערך בקוריאה, נבדק הקשר בין תזונה עשירה בחלבון לבין תפקודי הכליות באוכלוסייה הכללית. במחקר, שנערך בין השנים 2001-2014, נכללו 9,226 משתתפים. בהתבסס על שאלוני תזונה שמילאו המשתתפים, החוקרים סיווגו את המשתתפים לארבע קבוצות בהתאם לכמות החלבון בתזונה. סינון כלייתי מוגבר (renal hyperfiltration), מצב בו מתרחש פיצוי בעקבות פגיעה כלייתית, הוגדר כקצב סינון כלייתי (eGFR) מעל לאחוזון ה-95, והידרדרות מואצת בתפקודי הכליות הוגדרה כירידה שנתית גבוהה מ-3 mL/min/1.73 m2 בקצב הסינון הכלייתי. 

להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.

במחקר השני, אשר נערך בהולנד, נבדק הקשר בין צריכת החלבון לבין תפקודי הכליות בקרב מבוגרים לאחר אירוע של אוטם שריר הלב, קבוצה הנמצאת בסיכון מוגבר להידרדרות בתפקודי הכליות בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. במחקר נכללו 2,255 משתתפים בגילאי 60-80, אשר מילאו שאלוני תזונה בתחילת המחקר. קצב הסינון הכלייתי נמדד בתחילת המחקר ולאחר 41 חודשים. צריכת החלבון הממוצעת של המשתתפים הייתה 71 גרם/יום, בחלוקה של כ-2/3 חלבון שמקורו מהחי וכ-1/3 חלבון שמקורו מהצומח. באופן כללי נמצא כי קרא עוד.

Jhee JH, Kee YK, Park S, et al. High-protein diet with renal hyperfiltration is associated with rapid decline rate of renal function: a community-based prospective cohort study [published online ahead of print, 2019 Jun 7]. Nephrol Dial Transplant. 2019;gfz115. 

Esmeijer K, Geleijnse JM, de Fijter JW, Kromhout D, Hoogeveen EK. Dietary protein intake and kidney function decline after myocardial infarction: the Alpha Omega Cohort [published online ahead of print, 2019 Feb 14]. Nephrol Dial Transplant. 2019;gfz015. 

 

 

וכעת, עוד כותרות...

 

 

החשיבות של כוֹלין לנשים 

בסקירה דנים החוקרים בתפקיד ובחשיבות של כולין לשמירה על בריאות תקינה, בדגש על תחום המיילדות והגניקולוגיה. כולין הינו רכיב תזונה, החיוני לתפקוד הכבד, השרירים והמוח ובעל תפקיד במטבוליזם של שומנים ובממברנה התאית, כאשר חסר של כולין בתקופת ההריון עלול לגרום לפגיעה ארוכת טווח בתפקודים מוחיים של הצאצא. 

Wallace TC, Blusztajn JK, Caudill MA, Klatt KC, Zeisel SH. Choline: The Neurocognitive Essential Nutrient of Interest to Obstetricians and Gynecologists [published online ahead of print, 2019 Aug 6]. J Diet Suppl. 2019;1–20. 

 

 

פרוֹביוטיקה להגנה מפני עמידות לאנטיביוטיקה בקרב תִינוקות

במחקר קליני מבוקר נכללו 60 תינוקות יונקים בריאים. נמצא כי מתן תוסף פרוביוטיקה, המכיל את החיידק B. infantis, למשך 21 יום, הוביל לשינוי בהרכב חיידקי המעי ולירידה של כ-90% בגנים הקשורים בעמידות לאנטיביוטיקה.

Casaburi G, Duar RM, Vance DP, et al. Early-life gut microbiome modulation reduces the abundance of antibiotic-resistant bacteria. Antimicrob Resist Infect Control. 2019;8:131. Published 2019 Aug 14.

 

 

תזונה עשירה בבּצל ובשוּם עשויה להגן מפני התפתחות סרְטן השד

במחקר מקרה-בקרה, שנערך בפורטו-ריקו ובו נכללו 314 חולות סרטן השד וקבוצת ביקורת של 346 נשים ללא היסטוריה של סרטן, נמצא כי צריכה גבוהה של בצל ושל שום בתזונה עשויה להוות גורם מגן מפני התפתחות סרטן השד.

Desai G, Schelske-Santos M, Nazario CM, et al. Onion and Garlic Intake and Breast Cancer, a Case-Control Study in Puerto Rico [published online ahead of print, 2019 Aug 12]. Nutr Cancer. 2019;1–10. 

 

 

צריכת אגוזים קשורה בסיכון מופחת להתפתחות כבד שוּמני

במחקר חתך, בו נכללו הנתונים של 23,915 משתתפים ממחקר עוקבה שנערך בסין, נמצא כי צריכה גבוהה יותר של אגוזים הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר להתפתחות של מחלת כבד שומני לא אלכוהולית. 

Zhang S, Fu J, Zhang Q, et al. Association between nut consumption and non-alcoholic fatty liver disease in adults. Liver Int. 2019;39(9):1732–1741.

 

 

דפוסי השינה מהווים גורם סיכון לשמנוּת בקרב מתבגרים

במחקר חתך, המבוסס על נתונים ממחקר עוקבה שנערך בארה"ב, בו נכללו 804 מתבגרים בני כ-13, נמצא כי בנות המאופיינות בדפוסי שינה של "טיפוסי לילה" היו בסיכון מוגבר לשמנות

Cespedes Feliciano EM, Rifas-Shiman SL, Quante M, Redline S, Oken E, Taveras EM. Chronotype, Social Jet Lag, and Cardiometabolic Risk Factors in Early Adolescence [published online ahead of print, 2019 Sep 16]. JAMA Pediatr. 2019;173(11):1049–1057. 

 




חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם