- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
המחקרים החדשים הכי מעניינים שהתפרסמו השבוע בעולם!
האם תוסף ויטמין C יעיל לקיצור השהות בטיפול נמרץ?
ומה הקשר בין דפוס התזונה לבין הסיכון לסרטן שד?
מענה לשאלות אלו יינתן בפתח סקירת המחקרים השבועית שלנו.
כמו כן, מהי ההשפעה הקרדיו-מטבולית של תוספי חמוציות?
האם תוסף אנדרוגרפיס יעיל למטופלים עם דלקת מפרקים ניוונית בברך?
האם קינמון יעיל להסדרת המחזור בקרב נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות?
האם זעפרן יעיל לטיפול בדיכאון?
מהי ההשפעה נוגדת הדלקת של תוספי שום?
מהי ההשפעה הרפואית של כורכומין?
האם רפואת צמחים יעילה לטיפול בהפרעות נוירולוגיות בילדים?
האם סירופ צמחי יעיל לטיפול בילדים עם אפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי?
מהי ההשפעה של צמצום הפחמימות בארוחת הבוקר על רמות הגלוקוז בדם בקרב חולי סוכרת סוג 2?
האם דילוג על ארוחת בוקר או אכילת ארוחת ערב מאוחרת מגבירים סיכון לעודף משקל?
מהו הקשר בין רמת אומגה 3 בדם והסיכון לסוכרת?
האם צריכת אלכוהול ומשקאות ממותקים קשורה בהצטברות שומן בכבד?
בכותרות השבוע: מוצר טבעי לטיפול בפצעִים סוּכרתיים, המנגנון העומד בבסיס ההשפעה נוגדת הדיכאון של צמחי מרפא, הפעילות הרפואית של מורינגה, חומצת האמינו אספרטט תורמת למניעת מחלות לב, רעלת הריון קשורה בסיכון להתפתחות מחלת כליות בהמשך החיים ונסיים בנתונים אודות צריכה של דיאטה מיוחדת בארה"ב.
במטה-אנליזה נבדק מהי ההשפעה של תוסף ויטמין C על משך האשפוז ביחידה לטיפול נמרץ ועל משך הזמן בו נדרשה הנשמה מלאכותית. בניתוח הנתונים נכללו 18 מחקרים מבוקרים, בהם 2,004 מטופלים, כאשר ב-13 מהמחקרים נכללו מטופלים העוברים ניתוח לב מתוכנן. בשבעה מחקרים ניתן ויטמין C באופן פומי במינון של 1-3 גרם/יום, וב-11 מחקרים ניתן ויטמין C בעירוי במינונים דומים או במינונים גבוהים של עד 14, 17 או 110 מ"ג/יום. משך הנטילה היה יום אחד ועד 5 ימים. להלן הממצאים העיקריים:
החוקרים מסכמים כי לאור העלויות הנמוכות של ויטמין C, גם לשיפור קטן במשך האשפוז או משך ההנשמה המלאכותית ישנו ערך משמעותי ויש להמשיך ולבחון את ההשפעה של ויטמין C בקרב מטופלים בטיפול נמרץ.
החוקרים מדווחים על העדר מימון חיצוני למחקר.
Hemilä H, Chalker E. Vitamin C Can Shorten the Length of Stay in the ICU: A Meta-Analysis. Nutrients. 2019 Mar 27;11(4).
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30934660
במחקר עוקבה פרוספקטיבי הוערך הקשר בין דפוס התזונה לבין הסיכון לסרטן שד פולשני בקרב נשים עם היסטוריה משפחתית של סרטן שד. במחקר נכללו הנתונים של כ-50,000 נשים, להן אחות שחלתה בסרטן השד. בהתבסס על שאלוני תזונה שמילאו המשתתפות בתחילת המחקר, החוקרים חישבו לכל משתתפת ציון התאמה לשלושה דפוסי תזונה: דיאטת DASH, דיאטה ים-תיכונית והמדד לאכילה בריאה AHEI-2010. בתקופת מעקב ממוצעת של 7.6 שנים תועדו 1,700 מקרים של סרטן שד פולשני.
להלן הממצאים העיקריים:
מכאן, הקפדה על דיאטת DASH הייתה קשורה בסיכון מופחת להתפתחות סרטן שד פולשני בקרב נשים עם היסטוריה משפחתית של סרטן שד, עם יתרון מסוים גם להקפדה על דפוס של אכילה בריאה בהתאם למדד AHEI-2010.
הערת מערכת: לא ברור מדוע אין התייחסות במאמר להבחנה בין נשאיות גנטיות לבין אלו שלא; רק כך יכולנו לאמוד בצורה טובה יותר את ההשפעה האפיגנטית. החוקרים מסתפקים ביציאה מנקודת הנחה שמאחר ואחיות חולקות את אותה סביבה, אותם גנים ואותן חוויות, הן מהוות מושא מיטבי לחקר גורמי סיכון לסרטן שד ומניעת סרטן שד. לא ברור מדוע דווקא כיום, כאשר בדיקות גנטיות זמינות, אין התייחסות להיבט חשוב זה.
Petimar J, et al. Dietary index scores and invasive breast cancer risk among women with a family history of breast cancer. Am J Clin Nutr. 2019 May 1;109(5):1393-1401.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30968114
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של תוספי חמוציות על גורמי הסיכון הקרדיו-מטבוליים. בסקירה נכללו 12 מחקרים, בהם 496 משתתפים בני 48 בממוצע. בשמונה מהמחקרים נעשה שימוש במיץ חמוציות במינון של 750-2,400 מ"ל ליום, ובארבעה מחקרים נעשה שימוש בכמוסות חמוציות במינון של 240-1,200 מ"ג ליום. משך ההתערבות נע בין 14 ל-120 יום. במחקרים השונים נכללו גם משתתפים בריאים וגם משתתפים עם מגוון מצבים בריאותיים, כולל עודף משקל, תסמונת מטבולית, סוכרת סוג 2, מחלת לב כלילית והפרעה בתפקוד כלי הדם. להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.
Pourmasoumi M, et al. The effects of cranberry on cardiovascular metabolic risk factors: A systematic review and meta-analysis. Clin Nutr. 2019 Apr 11.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו הוערכה היעילות של תוסף, המכיל תמצית אנדרוגרפיס מתוקננת (Andrographis paniculata), להקלה על התסמינים בקרב מטופלים עם דלקת מפרקים ניוונית בברך. המשתתפים חולקו אקראית לשלוש קבוצות: שתי קבוצות נטלו את התוסף ®ParActin במינון של 300 מ"ג/יום או 600 מ"ג/יום, וקבוצת הביקורת נטלה פלסבו - כולם למשך 12 שבועות. מדד המטרה העיקרי היה ירידה ברמת הכאב, אשר הוערכה באמצעות מדד WOMAC לדלקות מפרקים, ובנוסף הוערכה הירידה בנוקשות המפרקים, השיפור בתפקוד הגופני ואיכות החיים. נמצא כי בהשוואה לפלסבו, בשתי קבוצות ההתערבות שנטלו את התוסף חל שיפור מובהק במדדים שנבדקו. להלן הציונים בתחילת המחקר ובסיומו, המדגימים שיפור בכל המדדים:קרא עוד.
Hancke JL, Srivastav S, Cáceres DD, Burgos RA. A double-blind, randomized, placebo-controlled study to assess the efficacy of Andrographis paniculata standardized extract (ParActin®) on pain reduction in subjects with knee osteoarthritis. Phytother Res. 2019 Apr 10.
במחקר אקראי מבוקר, שנערך בהודו, הוערכה התרומה של קינמון (Cinnamomum) לטיפול בתסמונת השחלות הפוליציסטיות. במחקר נכללו 38 נשים בגילאי 18-42, אשר חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הביקורת. הנשים בקבוצת ההתערבות נטלו כמוסות קינמון במינון 3 גרם ליום, והנשים בקבוצת הביקורת נטלו טיפול תרופתי (מטפורמין) - כולן למשך 60 יום. מדדי המטרה העיקריים היו השינוי ברמת הגלוקוז בצום, בדפוס מחזור הווסת והביוץ, ובנוסף נמדדו השינויים ב-BMI וביחס המותניים לירכיים.
נמצא כי קרא עוד.
Abiha Ahmad Khan, Wajeeha Begum. Efficacy of Darchini in the management of polycystic ovarian syndrome: A randomized clinical study. Journal of Herbal Medicine, Volume 15, March 2019.
בסקירה ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה היעילות של זעפרן (Crocus sativus) לטיפול בדיכאון. בסקירה נכללו 11 מחקרים, בהם סה״כ 531 משתתפים, מהם 9 נכללו במטה-אנליזה. כל המחקרים נערכו באיראן, כל אחד מהם כלל 30-64 משתתפים. במחקרים השונים נעשה שימוש בזעפרן בצורות מיצוי שונות - מוצר מסחרי SaffroMood, מיצוי מיימי, מיצוי אלכוהולי או זעפרן מיובש - בהשוואה לפלסבו או לטיפול בנוגדי דיכאון.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
Tóth B, et al. The Efficacy of Saffron in the Treatment of Mild to Moderate Depression: A Meta-analysis. Planta Med. 2019 Jan;85(1):24-31.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של תוספי שום על מדדי דלקת בקרב מבוגרים. בסקירה נכללו 16 מחקרים, בהם 831 משתתפים בגילאי 18-75. מלבד במחקר אחד, כל המשתתפים היו עם עודף משקל או שמנות, כאשר בחלק מהמחקרים נכללו משתתפים בריאים ובאחרים משתתפים הסובלים ממחלות כרוניות. במחקרים השונים נבדקה ההשפעה של תוספי שום (תמצית שום מיושן או טבליות אבקת שום) במינון 12-3,600 מ"ג/יום למשך 2-52 שבועות בהשוואה לפלסבו, מלבד שני מחקרים בהם קבוצת הביקורת קיבלה טיפול תרופתי (מטפורמין או פוסינופריל).
בניתוח כולל של הממצאים נמצא כי קרא עוד.
Darooghegi Mofrad M, et al. Garlic Supplementation Reduces Circulating C-reactive Protein, Tumor Necrosis Factor, and Interleukin-6 in Adults: A Systematic Review and Meta-analysis of Randomized Controlled Trials. J Nutr. 2019 Apr 1;149(4):605-618.
בסקירה מפורטים הממצאים הקליניים עוסקים בהשפעה הפרמקולוגית של כורכומין ותרומתו לשמירה על הבריאות ולמניעת תחלואה. במסגרת הסקירה מפורטים הממצאים בנוגע לפעילות נוגדת הדלקת של כורכומין וכן בהתייחס להשפעה הטיפולית המיטיבה של כורכומין במגוון מצבים: מחלות עור (כגון ויטיליגו ופסוריאזיס); מחלות עיניים (כגון דלקת לחמית העין ועין יבשה); מחלות של מערכת העצבים המרכזית, בדגש על אלצהיימר ודיכאון וחרדה; מחלות נשימה; מחלות קרדיווסקולריות, בדגש על השפעה מיטיבה על פרופיל השומנים ומניעת התפתחות טרשת עורקים; מחלות בדרכי העיכול (כגון מחלות מעי דלקתיות וכיב קיבה); מחלות כבד; מחלות במערכת המין ובדרכי השתן, כולל מחלות כליה; מחלות מטבוליות (בדגש על סוכרת ושמנות), תלסמיה ואיידס. בנוסף, מפורטת ההשפעה של כורכומין לנטרול רעלנים, כגון הרעלת ארסן או הרעלת אלכוהול, וכן הפוטנציאל של כורכומין לטיפול בסרטן, כולל הקלה בתסמינים ושיפור במדדים הקשורים בגידול.
החוקרים מסכמים כי קרא עוד.
Salehi B1, et al. The therapeutic potential of curcumin: A review of clinical trials. Eur J Med Chem. 2019 Feb 1;163:527-545.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של תוספי כורכומין על מדדים מטבוליים בקרב מטופלים עם התסמונת המטבולית. בסקירה נכללו שבעה מחקרים, בהם סה"כ 503 משתתפים, טווח המינון בו נעשה שימוש נע בין 800 מ"ג/יום ל-2,400 מ"ג/יום, כאשר במחקר אחד ניתן מינון של 20 מ"ג/ק"ג/יום. משך ההתערבות במחקרים השונים היה 4-12 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
Azhdari M, Karandish M, Mansoori A. Metabolic benefits of curcumin supplementation in patients with metabolic syndrome: A systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Phytother Res. 2019 Apr 2.
בסקירה של סקירות שיטתיות מוערכות העדויות בנוגע לשימוש ברפואת צמחים אוריינטלית (רפואת צמחים סינית, קמפו* ורפואה קוריאנית מסורתית) לטיפול בהפרעות נוירולוגיות בילדים. בסקירה נכללו 16 סקירות שיטתיות, הכוללות בסה״כ 169 מחקרים אקראיים מבוקרים, בהם 19,542 משתתפים.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
Lee B, Kwon CY, Chang GT. Oriental Herbal Medicine for Neurological Disorders in Children: An Overview of Systematic Reviews. Am J Chin Med. 2018;46(8):1701-1726.
במחקר פיילוט כפול-סמיות מבוקר פלסבו מוצלב, שנערך באיראן, נבדקה היעילות של סירופ קצח (Nigella sativa) ותימין (Thymus vulgaris) להפחתת פרכוסים בקרב ילדים עם אפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי. במחקר נכללו 22 ילדים, אשר קיבלו בסדר אקראי את הסירופ Epistop או פלסבו. כל טיפול ניתן למשך 4 שבועות עם שבועיים הפסקה ביניהם, במקביל לטיפול התרופתי הסטנדרטי. הסירופ הוכן על ידי רוקח צמחי באוניברסיטה בה נערך המחקר, כאשר 100 מ"ל סירופ הכילו 1.125 גרם מיצוי של כל אחד מהצמחים.
נמצא כי קרא עוד.
Ali Akbar Momen, et al. The effect of a mixture of Nigella sativa and Thymus vulgaris extracts in children with refractory epilepsies: A randomized trial. Journal of Herbal Medicine, Volume 15, March 2019.
במחקר אקראי מוצלב נבדקה ההשפעה של צמצום צריכת הפחמימות בארוחת הבוקר על רמות הגלוקוז בדם בקרב חולי סוכרת סוג 2. במחקר נכללו 23 מבוגרים, המאובחנים עם סוכרת סוג 2, בני 59 בממוצע, עם המוגלובין מסוכרר 6.7% בממוצע ו-BMI 31 בממוצע.
כל המשתתפים השלימו שתי התערבויות של 24 שעות כל אחת, בכל התערבות נצרכה אחת משתי ארוחות בוקר בעלות ערך קלורי זהה:
בשתי ההתערבויות ארוחת הצהריים והערב היו זהות ונערך ניטור של רמות הגלוקוז בדם למשך 24 שעות. בנוסף, המשתתפים התבקשו להעריך את רמת הרעב והשובע שלהם.
נמצא כי קרא עוד.
Chang CR, Francois ME, Little JP. Restricting carbohydrates at breakfast is sufficient to reduce 24-hour exposure to postprandial hyperglycemia and improve glycemic variability. Am J Clin Nutr. 2019 May 1;109(5):1302-1309.
במחקר עוקבה רטרוספקטיבי נבדק האם דילוג על ארוחת בוקר או אכילת ארוחת ערב מאוחרת מגבירים סיכון להשמנה בקרב גברים יפניים בגילאי 20-49. החוקרים מסבירים כי כרבע מהגברים היפניים בגילאים אלה נוטים לדלג על ארוחת הבוקר או אוכלים ארוחת ערב מאוחרת פחות משעתיים לפני השינה, ויש לבחון האם הרגלים אלה משפיעים על העלייה במשקל.
בהתבסס על נתוני חברות ביטוחי הבריאות, במחקר נכללו הנתונים של כ-45,000 גברים אחריהם נערך מעקב במשך 3 שנים. מבין המשתתפים, 39% דילגו על ארוחת הבוקר ו-57% אכלו ארוחת ערב מאוחרת, כאשר 11% מהם היו בעלי עודף משקל או שמנות (BMI מעל 25).
נמצא כי קרא עוד.
החוקרים מסכמים כי דילוג על ארוחת הבוקר, אך לא אכילת ארוחת ערב מאוחרת, מהווה גורם אחד המנבא עודף משקל או שמנות בקרב מבוגרים בגילאי 20-40.
Kito K, Kuriyama A, Takahashi Y, Nakayama T. Impacts of skipping breakfast and late dinner on the incidence of being overweight: a 3-yearretrospective cohort study of men aged 20-49 years. J Hum Nutr Diet. 2019 Jun;32(3):349-355.
במחקר חתך נבדק הקשר בין רמת אומגה 3 בדם לבין הסיכון לסוכרת סוג 2. במחקר נכלל מדגם אקראי של 2,092 משתתפים בגילאי 55-85 מהאוכלוסייה הכללית. בהתאם לקריטריונים של ארגון הבריאות העולמי, 249 מהמשתתפים הוגדרו כחולי סוכרת סוג 2. לאחר התאמה סטטיסטית לגורמי סיכון ידועים לסוכרת, נמצא כי קרא עוד.
Abbott KA, et al. Association between plasma phospholipid omega-3 polyunsaturated fatty acids and type 2diabetes is sex dependent: The Hunter Community Study. Clin Nutr. 2019 Apr 13.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31023487
במחקר חתך, שנערך בהולנד, נבדק הקשר בין צריכת משקאות מסוגים שונים לבין הצטברות שומן בכבד. במחקר נכללו 1,966 מבוגרים בני 55 בממוצע, עם BMI 26 בממוצע ותכולת שומן ממוצע בכבד של 5.7%. צריכת משקאות אלכוהוליים ולא-אלכוהוליים הוערכה באמצעות שאלוני תזונה והומרה למנות סטנדרטיות בהתאם לסוג המשקה (כל מנה של משקה אלכוהולי הכילה 10 גרם אלכוהול) ולאחוז מסך הצריכה הקלורית. נמצא כי קרא עוד.
van Eekelen E, et al. Consumption of Alcoholic and Sugar-Sweetened Beverages is Associated with Increased Liver Fat Content in Middle-Aged Men and Women. J Nutr. 2019 Apr 1;149(4):649-658.
וכעת, עוד כותרות...
במחקר פרה-קליני הדגמה היעילות של הידרו-ג'ל - המכיל קונג'אק, קרטין ושיבולת שועל - לטיפול בפצעִים סוּכרתיים.
Veerasubramanian PK, et al. An investigation of konjac glucomannan-keratin hydrogel scaffold loaded with Avena sativa extracts for diabetic wound healing. Colloids Surf B Biointerfaces. 2018 May 1;165:92-102.
במחקר מעבדה נמצא כי לצמחי המרפא שבר לבן (Peganum harmala) ופרע מחורר (Hypericum perforatum) פעילות נוגדת חמצון, הקשורה בעיכוב האנזים MAO-A, ובכך עשויים לתרום להקלה על דיכאון.
Herraiz T, Guillén H. Monoamine Oxidase-A Inhibition and Associated Antioxidant Activity in Plant Extracts with Potential Antidepressant Actions. Biomed Res Int. 2018 Jan 15;2018:4810394.
בסקירה מפורטים הממצאים הפרה-קליניים וקליניים העדכניים בנוגע לפעילות של מורינגה (Moringa oleifera) למניעה ולטיפול במגוון מחלות כרוניות, כולל מחלות דלקתיות, מחלות עצביות, סוכרת וסרטן.
Kou X, Li B, Olayanju JB, Drake JM, Chen N. Nutraceutical or Pharmacological Potential of Moringa oleifera Lam. Nutrients. 2018 Mar 12;10(3).
במחקר, שנערך בשיטה של רנדומיזציה מנדליאנית (חלוקה אקראית של המשתתפים על סמך מאפיינים גנטיים), נמצא כי רמה גבוהה יותר של חומצת האמינו אספרטט, אך לא גלוטמט, הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר למחלת לב איסכמית ובלחץ דם נמוך יותר, ובכך ניתן להסביר את ההשפעה הקרדיווסקולרית המיטיבה של סויה.
Zhao JV, Kwok MK, Schooling CM. Effect of glutamate and aspartate on ischemic heart disease, blood pressure, and diabetes: a Mendelian randomization study. Am J Clin Nutr. 2019 Apr 1;109(4):1197-1206.
במחקר עוקבה לאומי, שנערך בדנמרק, נכללו מעל למיליון נשים אחריהן נערך מעקב של כ-18 שנים בממוצע. נמצא כי נשים עם היסטוריה של רעלת הריון היו בסיכון מוגבר לסבול מפגיעה כלייתית כרונית בהמשך החיים.
Kristensen JH, Basit S, Wohlfahrt J, Damholt MB, Boyd HA. Pre-eclampsia and risk of later kidney disease: nationwide cohort study. BMJ. 2019 Apr 29;365:l1516.
בהתבסס על נתונים מסקר הבריאות הלאומי האמריקאי לשנת 2012, בו נכללו כ-34,000 משתתפים, נמצא כי 7.5% מהאוכלוסייה (כ-18 מיליון איש) דיווחו על צריכה של דיאטה מיוחדת (צמחונית, מקרוביוטית, אטקינס, פריטיקין או אורניש), ובעיקר נשים עם השכלה גבוהה.
Leung B, et al. Special diets in modern America: Analysis of the 2012 National Health Interview Survey data. Nutr Health. 2018 Mar;24(1):11-18.
