- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
ישנות הרבה בהריון? תחשבו פעמיים! מחקר בינלאומי מסביר את הקשר בין שינה למוות תוך רחמי.
כמו כן, מה הקשר בין מצוקה בילדות לבין התפתחות הפרעות בעיכול ובעיות רגשיות בקרב ילדים?
אילו טיפולים ברפואה משלימה יעילים להפרעות שינה?
אילו רכיבים צמחיים להקלה על הפרעות תפקודיות במערכת העיכול ולטיפול משולב בסוכרת וביתר לחץ דם?
מהן ההשפעות השליליות של קינמון?
האם שמן קצח יעיל לטיפול בכבד שומני וכורכומין לטיפול במחלות מעי דלקתיות?
האם דיאטה ים-תיכונית קשורה בחוזק שרירים גבוה יותר?
האם צריכה גבוהה של סידן קשורה בהאטת ההתקדמות של ניוון מקולרי?
אילו גורמי אורח חיים מסייעים להפחתת הסיכון לגלאוקומה?
האם צריכת בשר אדום ומעובד קשורה בסיכון מוגבר לתמותה?
האם יחס אומגה 6 לאומגה 3 גבוה בהריון קשור בסיכון להפרעות קשב וריכוז?
והאם יש קשר בין דפוסי השינה של האם והסיכון למוות תוך-רחמי של העובר?
בכותרות השבוע:
דיאטה עשירה בירקות מצליבים קשורה בסיכון מופחת לתמותה, הבדלים מגדריים בקשר בין עישון וצריכת אלכוהול לבין הסיכון לסרטן, ההשפעה נוגדת הדלקת של נבטי ברוקולי, היתרונות הבריאותיים של קמחים המופקים מזרעי ירקות, השימוש ברפואה משלימה בקרב ילדים עם בעיות נפשיות בארה"ב ותרכובות בקודונופסיס שעשויות להיות מעורבות במטבוליזם של שומנים.
במחקר מקרה-בקרה בינלאומי נבדק הקשר בין דפוסי השינה של האם לבין הסיכון למוות תוך רחמי של העובר. החוקרים מציינים כי במדינות בעלות הכנסה גבוהה שיעור המקרים של מוות תוך רחמי מאוחר (אחרי שבוע 28 להריון) הוא 1.3-8.8 מקרים ל-1,000 לידות, כאשר במרבית המקרים מדובר בנשים ללא גורמי סיכון ידועים. כמו כן, מסבירים החוקרים כי הקשר האפשרי בין דפוסי שינה ומוות תוך רחמי נובע מכך שהתעוררות משינה ויציאה מהמיטה (למשל הליכה לשירותים) גורמות לפרץ של פעילות הסימפתטית וכתוצאה מכך לעליה בלחץ הדם ולכן עוזרות לשמר את לחץ הדם ולמנוע תקופות זמן ארוכות של לחץ דם נמוך יחסית; לחץ דם נמוך של האם דווח כקשור לבעיות התפתחות של העובר, לידה מוקדמת ולידה שקטה (של עובר מת).
במחקר הנוכחי נכללו 153 נשים, שעברו מוות תוך רחמי בחודש האחרון לפני ההשתתפות במחקר, ו-480 נשים בסוף ההריון או לאחר לידת תינוק חי. המשתתפות התבקשו למלא שאלון אינטרנטי לגבי הרגלי השינה ופעילויות היומיום שלהן. נמצא כי נשים שנהגו לישון מעל 9 שעות בלילה היו בסיכון גבוה ב-75% למוות תוך רחמי, ונשים שדיווחו כי התעוררו על הצד הימני היו בסיכון גבוה פי 2.27. כמו כן, נשים שדיווחו כי בחודש האחרון להריון ישנו באופן נינוח היו בסיכון גבוה ב-73% ונשים שדיווחו על איכות שינה גבוהה היו בסיכון גבוה ב-64%. בלילה האחרון של ההריון, נשים שדיווחו כי לא התעוררו יותר מפעם אחת בלילה היו בסיכון כפול למוות תוך רחמי. לא נמצא קשר בין התנוחה בה הנשים נרדמו לבין הסיכון למוות תוך רחמי. החוקרים מסכמים כי שינה ממושכת ללא הפרעה הייתה קשורה בסיכון מוגבר למוות תוך רחמי, ונדרשים מחקרים נוספים על מנת לבחון את מנגנוני הוויסות של מסלולי המערכת הנוירו-אנדוקרינית והמערכת האוטונומית בשינה בשלבים מתקדמים של ההריון.
O'Brien LM, et al. Maternal sleep practices and stillbirth: Findings from an international case-control study. Birth. 2019 Jan 18.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30656734
במחקר עוקבה נחקר הקשר בין הפרעות עיכול לבין התפתחות בעיות רגשיות בקרב ילדים החשופים למצבי מצוקה. החוקרים מסבירים כי קיים קשר הדוק בין הפרעות בעיכול לבין הפרעות נפש, כאשר מודלים בחיות מעבדה הדגימו כי שתיהן עלולות להיות תוצאה של מצוקה בגיל צעיר (כגון חסך הורי). הקשר בין המוח וחיידקי המעי עשוי לעמוד בבסיס האינטראקציה בין מצוקה, הפרעות עיכול וחרדה, אולם קשר זה לא נבדק לאורך ההתפתחות בקרב ילדים. במחקר זה נכללו 115 ילדים עד גיל 18 שגדלו במוסדות והועברו לאימוץ וקבוצת השוואה של 229 ילדים שגדלו במשפחות הביולוגיות שלהם. בנוסף, נכללה קבוצה של 110 ילדים בגילאי גן, שהשתתפו במחקר העוסק בלמידה רגשית. במסגרת המחקר, החוקרים בדקו את הקשר בין דיווח על תסמינים במערכת העיכול לבין תסמיני חרדה לאחר שנתיים ולאחר 4 שנים.
באופן כללי, החוקרים מראים כי רקע של מצוקה בילדות המוקדמת היה קשור בשיעור גבוה יותר של תסמינים במערכת העיכול בילדות המאוחרת (כגון כאבי בטן, עצירות, בחילות והקאות), כאשר תסמינים אלה היו קשורים ברמה גבוהה יותר של תסמיני חרדה הן באותה נקודת זמן והן כמה שנים מאוחר יותר. בהמשך, החוקרים ערכו ניסוי נוסף, בו נכלל תת-מדגם קטן של 16 ילדים בני 8 בממוצע, להם היו תוצאות בדיקת MRI מגיל 5-8 ואשר הסכימו לתת דגימת צואה (8 ילדים מכל קבוצה). בניסוי זה נמצא כי חוויה מוקדמת של מצוקה הייתה קשורה בשינויים בהרכב ובמגוון של פלורת המעי וכי שינויים אלה היו קשורים בדפוס התגובה הרגשית במוח. ממצאים אלה מצביעים על כך ששינויים בפלורת המעי, הקשורים ברקע של מצוקה בילדות, עלולים להשפיע על תפקוד המוח, בדגש על אזורים הקשורים בעיבוד הרגשי. יש להמשיך ולבחון האם התערבות תזונתית עשויה להפחית את ההשפעה על המוח, במיוחד בגיל צעיר, שבו קיימת גמישות גדולה יותר של המוח ושל פלורת המעי.
Callaghan BL, et al. Mind and gut: Associations between mood and gastrointestinal distress in children exposed to adversity. Dev Psychopathol. 2019 Mar 28:1-20.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30919798
להלן שני מחקרים העוסקים ברפואה משלימה לטיפול בהפרעות שינה.
בסקירה מוצגות גישות טיפול אינטגרטיביות בהפרעות שינה, אשר מיועדות לטיפול הן בגורמים להפרעות השינה והן לשיפור תחושת הרגיעה של המטופל וכתוצאה מכך להוביל לשיפור במשך ובאיכות השינה.
גישות טיפול אינטגרטיביות עשויות לתרום במיוחד לאנשים הסובלים מבעיות שינה להפחית מצבים של עוררות יתר וכן לסייע בהתמודדות עם מצבים רגשיים וללמד אסטרטגיות להפחתת סטרס וטכניקות הרגעה.
במסגרת הסקירה מוצגות ארבע גישות טיפול, אשר עשויות להשתלב כחלק מהטיפול בהפרעות שינה: קרא עוד.
במחקר פיילוט אקראי מבוקר, שנערך בקוריאה, הוערכה ההשפעה של שתיית תה צמחים מסורתי בקרב משתתפים הסובלים מהפרעת שינה ברמה קלה עד בינונית. במחקר נכללו 40 משתתפים, אשר חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הביקורת. המשתתפים בקבוצת ההתערבות צרכו תה - שהכיל רהמניה (Rehmannia glutinosa), תמר סיני (Ziziphus jujuba) וגרדניה יסמינית (Gardenia jasminoides) -פעמיים ביום למשך 4 שבועות. המשתתפים בקבוצת הביקורת היו ברשימת המתנה ולא קיבלו כל התערבות. השְפעת הטיפול נמדדה בתחילת המחקר, בסיום ההתערבות ולאחר מעקב של ארבעה שבועות - באמצעות המדדים ISI להערכת חומרת אינסומניה ו-PSQI להערכת איכות השינה וכן מדד הבריאות SF-12. בכל המדדים נמצא קרא עוד.
Jane Hart. Sleep Disorders: Complementary Therapies for Insomnia. Alternative and Complementary Therapies. Volume: 25 Issue 2: April 1, 2019.
Mun S, et al. Effect of Traditional East Asian Medicinal herbal tea (HT002) on insomnia: a randomized controlled pilot study. Integr Med Res. 2019 Mar;8(1):15-20.
בסקירה מפורטות העדויות הקליניות בנוגע ליעילות של צמחי מרפא ותבלין לטיפול בהפרעות תפקודיות במערכת העיכול (functional abdominal pain disorders - FAPDs), בדגש על ילדים. בסקירה נכללו 21 מחקרים, בהם נבדקה היעילות של צמחי מרפא ו/או תבלין להקלה על כאבי בטן בקרב מבוגרים וילדים.
במחקרים השונים הוערכו 6 טיפולים צמחיים: קרא עוד.
Fifi AC, Axelrod CH, Chakraborty P, Saps M. Herbs and Spices in the Treatment of Functional Gastrointestinal Disorders: A Review of Clinical Trials. Nutrients. 2018 Nov 9;10(11). pii: E1715.
בסקירה מוצגים הממצאים ממחקרים פרה-קליניים וקליניים בנוגע לצמחי מרפא בעלי השפעה גם נוגדת סוכרת וגם נוגדת יתר לחץ דם. בסקירה נכללו 64 מחקרים, בהם נחקרו 102 מיני צמחים. מהסקירה עולה כי צמחים ממשפחת הקטניות היו הנחקרים ביותר. החוקרים זיהו 11 רכיבים צמחיים, שהיו יעילים לאיזון רמות הסוכר ולחץ הדם, ביניהם: Caffeic acid, chlorogenic acid, caftaric acid, cichoric acid, verbascoside, leucosceptoside A, isoacteoside, fucoxanthin, nicotinamide.
במחקרים קליניים, ויתניה משכרת (Withania somnifera) היה הצמח היחיד שנמצא קרא עוד.
Chukwuma CI, et al. Medicinal plants with concomitant anti-diabetic and anti-hypertensive effects as potentialsources of dual acting therapies against diabetes and hypertension: A review.J Ethnopharmacol. 2019 May 10;235:329-360.
במחקר תלת-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של תוסף קינמון (Cinnamomum zeylanicum) על המדדים האנתרופומטריים ועל רמות הסוכר והשומנים בקרב חולי סוכרת סוג 2. במחקר נכללו 140 מטופלים, אשר חולקו לשתי קבוצות בהתאם ל-BMI (עד 27 ומעל 27), כאשר כל קבוצה חולקה אקראית לנטילת תוסף קינמון או פלסבו - במינון 500 מ"ג פעמיים ביום למשך 3 חודשים.
נמצא כי קרא עוד.
Zare R, Nadjarzadeh A, Zarshenas MM, Shams M, Heydari M. Efficacy of cinnamon in patients with type II diabetes mellitus: A randomized controlled clinical trial. Clin Nutr. 2019 Apr;38(2):549-556.
בסקירה בוחנים החוקרים את העדויות הקליניות בנוגע להשפעות השליליות של קינמון (.Cinnamomum spp). בסקירה נכללו 65 מחקרים, בהם נעשה שימוש בקינמון כרכיב בודד, מהם 38 מחקרים קליניים והיתר תיאורי מקרה ודיווחים ספונטניים. מבין המחקרים, בחמישה מחקרים אקראיים מבוקרים דווח על השפעות שליליות, כאשר המינון נע בין 80 מ"ג ל-1.5 גרם בנטילה פומית. במחקרים אלה היו סה"כ 141 משתתפים בקבוצת ההתערבות, מהם 17 קרא עוד.
Hajimonfarednejad M, et al. Cinnamon: A systematic review of adverse events. Clin Nutr. 2019 Apr;38(2):594-602.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו הוערכה היעילות והבטיחות של שמן קצח לטיפול במחלת כבד שומני לא אלכוהולית. במחקר נכללו 120 מטופלים, אשר חולקו אקראית לקבלת פלסבו או שמן קצח במינון 2.5 מ"ל כל 12 שעות - למשך 3 חודשים. נמצא כי קרא עוד.
Khonche A, et al. Standardized Nigella sativa seed oil ameliorates hepatic steatosis, aminotransferase and lipidlevels in non-alcoholic fatty liver disease: A randomized, double-blind and placebo-controlled clinical trial. J Ethnopharmacol. 2019 Apr 24;234:106-111.
בסקירה בוחנים החוקרים את הפוטנציאל של כורכומין לטיפול במחלות מעי דלקתיות (IBD). בסקירה נכללו חמישה מחקרים קליניים, בהם 225 מבוגרים חולי קוליטיס ו-11 ילדים (בגילאי 11-18) חולי קרוהן וקוליטיס, אשר קיבלו תוספי כורכומין במינון של עד 3 גרם ליום. במחקרים אלה נמצא כי לכורכומין השפעה על רצפטורים, גורמי גדילה ושעתוק, ציטוקינים, אנזימים וגנים הגורמת לעיכוב גורמים שונים המעורבים בתגובה הדלקתית.
באופן כללי, נמצא כי קרא עוד.
Mazieiro R, Frizon RR, Barbalho SM, Goulart RA. Is Curcumin a Possibility to Treat Inflammatory Bowel Diseases? J Med Food. 2018 Nov;21(11):1077-1085. doi: 10.1089/jmf.2017.0146. Epub 2018 Jun 29.
במחקר חתך נבדק הקשר בין מידת ההיענות לדיאטה ים-תיכונית לבין חוזק אחיזת היד בקרב קשישים. החוקרים מסבירים כי חולשה הינה אחד מהתסמינים הגריאטריים העיקריים, המאופיינת בחוזק שריר נמוך, כאשר המדד השכיח ביותר להערכה קלינית של תפקודי השרירים הוא חוזק אחיזת היד. במחקר נכללו 84 נשים בגילאי 60-85, עבורן חושב ציון התאמה לדיאטה הים-תיכונית בהתאם לשאלון תזונה ויומן אכילה של שבוע. רמת היענות ממוצעת לדיאטה הים-תיכונית נמצאה בקרב 52.4% מהמשתתפות, כאשר רק 21.4% מהמשתתפות הוגדרו עם רמת היענות נמוכה. כמו כן, 51.2% מהמשתתפות היו בעלות חוזק אחיזת יד גבוה מנקודת חתך של 20 ק"ג.
באופן כללי, נמצא כי קרא עוד.
Barrea L, et al. Association between Mediterranean diet and hand grip strength in older adult women. Clin Nutr. 2019 Apr;38(2):721-729.
בניתוח רטרוספקטיבי של נתונים ממחקר אקראי מבוקר על ההשפעה של תוספים נוגדי חמצון בקרב מטופלים עם ניוון מקולרי, נבדק הקשר בין צריכת הסידן בתזונה ומתוספים לבין התקדמות המחלה. הרציונל לבחירת המינרל סידן הוא שהדרוזן (משקעים של חומר חוץ תאי באזור המקולה, אשר מעידים על התקדמות הניוון המקולרי) מכיל סידן, ומחקרים קודמים מצאו ממצאים סותרים.
במחקר נכללו נתוני הבסיס של צריכת הסידן, אשר נאספו מ-4,751 משתתפים באמצעות שאלוני תזונה.
להלן נתוני צריכת הסידן בתזונה של המשתתפים עם הצריכה הנמוכה ביותר (חמישון 1) והגבוהה ביותר (חמישון 5), בהתאמה לצריכה הקלורית (מ"ג לקק"ל): קרא עוד.
Tisdale AK, et al. Association of Dietary and Supplementary Calcium Intake With Age-Related Macular Degeneration: Age-Related Eye Disease Study Report 39. JAMA Ophthalmol. 2019 Mar 21.
בסקירה מוצגים גורמי אורח חיים, אשר עשויים לתרום להפחתת הסיכון להתפתחות גלאוקומה או להאטת התקדמות המחלה. החוקרים מסבירים כי למרות שהטיפול העיקרי בגלאוקומה הוא הפחתת הלחץ התוך-עיני באמצעות טיפול תרופתי, לייזר או ניתוח, הולכות ומצטברות עדויות לגבי ההשפעה המיטיבה של גורמי אורח חיים. במסגרת הסקירה מפורטים הממצאים הקליניים בהתייחס להשפעות של עישון, צריכת אלכוהול, מריחואנה רפואית, BMI, קפה, פלבונואידים, פעילות גופנית, צריכת ירקות (בדגש על עלים ירוקים), רמה גבוהה של סידן וברזל, אומגה 3 ואומגה 6 ותוספי ויטמינים ונוגדי חמצון.
החוקרים מסכמים כי קרא עוד.
Perez CI, Singh K, Lin S. Relationship of lifestyle, exercise, and nutrition with glaucoma. Curr Opin Ophthalmol. 2019 Mar;30(2):82-88.
במחקר עוקבה נבדק הקשר בין צריכת בשר אדום ומעובד לבין הסיכון לתמותה. המחקר מבוסס על נתונים ממחקר גדול, העוסק בקשר בין אורח חיים, תזונה ובריאות בקרב משתתפים מהכנסייה האדוונטיסטית בארה"ב וקנדה; אוכלוסיה זו צורכת דיאטה בריאה המאופיינת בצריכה נמוכה של בשר. במחקר זה נכללו הנתונים של 72,149 משתתפים, כאשר נתוני התזונה נאספו באמצעות שאלונים ויומני אכילה של 24 שעות. במהלך תקופת מעקב ממוצעת של כ-12 שנה דווח על 7,961 מקרי תמותה, מהם 2,598 מקרים כתוצאה מתחלואה קרדיווסקולרית ו-1,873 מקרים כתוצאה מסרטן.
להלן נתוני הצריכה של בשר אדום ובשר מעובד: קרא עוד.
Alshahrani SM, et al. Red and Processed Meat and Mortality in a Low Meat Intake Population.Nutrients. 2019 Mar 14;11(3). pii: E622
במחקר עוקבה מבוסס אוכלוסייה, שנערך בספרד, נבדק האם יחס אומגה 6 לאומגה 3 גבוה יותר בהריון קשור בסיכון מוגבר לתסמיני ADHD בגיל 4 ו-7. רמת אומגה 6 ואומגה 3 נמדדה בדם הטבורי, כאשר תסמיני ADHD הוערכו באמצעות שאלונים סטנדרטיים - בגיל 4 על ידי הגננת בקרב 580 ילדים ובגיל 7 על ידי ההורים בקרב 642 ילדים.
נמצא כי קרא עוד.
López-Vicente M, et al. Prenatal Omega-6:Omega-3 Ratio and Attention Deficit and Hyperactivity Disorder Symptoms. J Pediatr. 2019 Mar 22. pii: S0022-3476(19)30246-X.
וכעת, עוד כותרות...
במחקר עוקבה, שנערך ביפן ובו נערך מעקב אחר כ-88,000 משתתפים בגילאי 45-74 למשך כ-17 שנה, נמצא כי צריכה גבוהה של ירקות מצליבים הייתה קשורה בסיכון מופחת לתמותה.
Mori N, et al. Cruciferous vegetable intake and mortality in middle-aged adults: A prospective cohort study.Clin Nutr. 2019 Apr;38(2):631-643.
במחקר תצפיתי, המבוסס על מאגרי נתונים לאומיים בבריטניה, נמצא כי בקרב לא-מעשנים, צריכת בקבוק יין אחד בשבוע הייתה קשורה בעלייה בסיכון אבסולוטי לסרטן במהלך החיים - של 1% בקרב גברים ושל 1.4% בקרב נשים. עלייה זו בסיכון שוות ערך לעישון 5 סיגריות בשבוע בקרב גברים ו-10 סיגריות בשבוע בקרב נשים.
Hydes TJ, et al. A comparison of gender-linked population cancer risks between alcohol and tobacco: how many cigarettes are there in a bottle of wine? BMC Public Health. 2019 Mar 28;19(1):316.
במחקר קליני, בו נכללו 40 משתתפים בריאים עם עודף משקל, נמצא כי לאחר צריכת 30 גרם ליום נבטי ברוקולי למשך 10 שבועות חלה ירידה ברמת מדדי הדלקת.
López-Chillón MT, et al. Effects of long-term consumption of broccoli sprouts on inflammatory markers in overweight subjects.Clin Nutr. 2019 Apr;38(2):745-752.
במחקר מעבדה מדגימים החוקרים את היתרונות הבריאותיים של קמחים המופקים מזרעי ירקות (ברוקולי, גזר ומלפפון), כולל שיפור הרכב פלורת המעי, פעילות נוגדת חמצון והשפעה נוגדת דלקת.
Choe U, et al. Chemical Compositions of Cold-Pressed Broccoli, Carrot, and Cucumber Seed Flours and Their in Vitro Gut Microbiota Modulatory, Anti-inflammatory, and Free Radical Scavenging Properties. J Agric Food Chem. 2018 Sep 5;66(35):9309-9317.
במחקר, המבוסס על נתוני סקר הבריאות הלאומי בארה"ב משנת 2012, נמצא כי כ-20% מהילדים הסובלים מבעיות נפשיות (כגון ADHD, חרדה ודיכאון, סטרס כרוני, אוטיזם) השתמשו ברפואה משלימה, בהשוואה ל-10% בקרב ילדים ללא בעיות נפשיות. שיטות הטיפול השכיחות ביותר היו צמחי מרפא, טיפולי גוף-נפש וכירופרקטיקה. מרבית המשתמשים העריכו את הטיפול כיעיל.
Wang C, Preisser J, Chung Y, Li K. Complementary and alternative medicine use among children with mental health issues: resultsfrom the National Health Interview Survey. BMC Complement Altern Med. 2018 Aug 29;18(1):241.
במחקר מעבדה זוהו שלוש תרכובות חדשות (choushenpilosulynes A,B,C) בצמח קודונופסיס Codonopsis pilosula אשר עשויות להיות מעורבות במטבוליזם של שומנים, בשל השְפעתן המעכבת על ביטוי הגן SQLE בתאי הכבד.
Hu XY, et al. Three New Polyynes from Codonopsis pilosula and Their Activities on Lipid Metabolism. Molecules. 2018 Apr 12;23(4). pii: E887. doi: 10.3390/molecules23040887.
