- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
בפתח הסקירה שלנו ממצאים מעניינים ומפתיעים:
עד כמה עישון פסיבי באמת מגביר סיכון לתמותה? והאם צריכת סלניום באמת מפחיתה סיכון לסרטן?
ואם במגפה עסקינן, האם שינוי הרגלי חיים הינו אסטרטגיה למניעת סרטן?
כמו כן, ארומותרפיה למטופלי דיאליזה! וגם עוד מטא אנליזה!
על היפריקום ודיכאון, לא משהו שלא ידענו :)
שני מחקרים על יתרונות פעילות גופנית בקרב ילדים, גם לבריאות העצם וגם להפחתת סיכון קרדיו-מטבולי.
הקשר המפתיע (?) בין נוקשות אבי העורקים לדמנציה, ועמדת איגוד הלב האמריקאי בנושא משקאות ממותקים מופחתי קלוריות.
מה הקשר בין משך השינה והסיכון לשבץ? ומה בין גנטיקה, השמנה, סוכר וסרטן השד?
בתחום התוספים:
פרוביוטיקה לטיפול בקוליטיס, תוסף תזונה עשיר בניטראטים להורדת לחץ הדם,
האם תוסף חלבון מי גבינה יעיל לשיקום מסת השריר בקרב קשישים?
והאם יש קשר בין צריכת אומגה 3 והסיכון לדלקות מפרקים בקרב נשים?
בכותרות השבוע: האם רמת קדמיום ועופרת בדם קשורה בסיכון מוגבר לסרטן השד?
מהו הפוטנציאל של תמר סיני לטיפול בהפרעות שינה? ושל שטיפת פה קמומיל בטיפול אורתודנטי?
אילו רכיבים טבעיים מסייעים לשמירה על בריאות כלי הדם? ומהי השפּעתו נוגדת הסרטן של פרופוליס?
כחלק ממחקר עוקבה גדול, נבדק הקשר בין עישון פאסיבי בתקופת הילדות והבגרות לבין הסיכון לתמותה בקרב מבוגרים. במחקר נכללו הנתונים של 70,900 מבוגרים מעל גיל 50. בתקופת מעקב של כ-22 שנה 25,899 מהמשתתפים נפטרו.
נמצא כי עישון פאסיבי בתקופת הילדות, שהוגדר כחיים עם אדם מעשן במשך 16-18 שנה, לא היה קשור בסיכון מוגבר לתמותה מכל גורם, אך כן לסיכון גבוה ב-31% לתמותה ממחלות ריאות חסימתית כרונית. עישון פאסיבי בתקופת הבגרות, שהוגדר כחשיפה של מעל ל-10 שעות בשבוע, היה קשור בסיכון גבוה ב-9% לתמותה מכל גורם, ב-27% לתמותה ממחלת לב כלילית, ב-23% לתמותה משבץ וב-42% לתמותה ממחלת ריאות חסימתית כרונית. ממצאים אלה מצביעים על כך שבאופן כללי עישון פאסיבי קשור בסיכון מוגבר לתמותה ממחלת ריאות חסימתית כרונית וכן מתחלואה קרדיווסקולרית ומספקים תמיכה לחשיבות של הפחתת החשיפה המשנית לעישון במהלך החיים.
Diver WR, Jacobs EJ, Gapstur SM. Secondhand Smoke Exposure in Childhood and Adulthood in Relation to Adult Mortality Among Never Smokers. Am J Prev Med. 2018 Sep;55(3):345-352.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30122215
בסקירת קוקרן מקיפה מוצגות העדויות העדכניות לגבי הקשר בין סלניום לבין הסיכון לסרטן ולגבי היעילות של תוספי סלניום למניעת סרטן. בסקירה נכללו 83 מחקרים, 10 מהם מחקרים אקראיים מבוקרים והשאר מחקרים תצפיתיים. במחקרים המבוקרים נכללו סה"כ 27,232 משתתפים, אשר נטלו תוספי סלניום או פלסבו. בניתוח הממצאים ממחקרים מבוקרים בעלי איכות מתודולוגית גבוהה, לא נמצאה תמיכה ליעילות של תוספי סלניום להפחתת הסיכון לסרטן או לתמותה מסרטן. מעבר לכך, במחקרים מסוימים דווח על כך שנטילת תוספי סלניום הייתה קשורה בשיעור גבוה יותר של סרטן הערמונית ושל סוכרת סוג 2.
מניתוח המחקרים התצפיתיים עולה כי משתתפים עם החשיפה הגבוהה ביותר לסלניום, בהשוואה לנמוכה ביותר, היו בעלי סיכון נמוך ב-28% לסרטן (מבוסס על 7 מחקרים) וב-24% לתמותה מסרטן (מבוסס על 7 מחקרים). בנוסף, ישנם ממצאים, המצביעים על סיכון נמוך יותר לסוגים מסוימים של סרטן - כולל קיבה, קולורקטלי, ריאות, שד, שלפוחית שתן וערמונית - אולם מחקרים אלה סובלים מליקויים מתודולוגיים משמעותיים. לא נמצאו עדויות לכך שהקשר בין רמת הסלניום לבין הסיכון לסרטן הוא תלוי מינון. בנוסף, ייתכן כי הקשר בין סלניום וסרטן תלוי בגורמים גנטיים שונים, השערה שיש להמשיך ולבחון אותה במחקרים עתידיים. החוקרים מסכמים כי אין תמיכה לכך שצריכה גבוהה יותר של סלניום, בתזונה או בנטילת תוספים, תורמת למניעת סרטן, אולם נדרשים מחקרים נוספים על מנת להעריך האם סלניום עשוי להשפיע על הסיכון לסרטן כתלות במאפיינים גנטיים מסוימים או במצב תזונתי מסוים וכן לבחון את ההשפעה של צורות שונות של סלניום.
Vinceti M, et al. Selenium for preventing cancer. Cochrane Database Syst Rev. 2018 Jan 29;1:CD005195.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29376219
בדוח, שפורסם מטעם החברה האמריקאית לסרטן (American Cancer Society), מפורטות המגמות העדכניות בשיעורי הסרטן והעדויות בהתייחס למניעה, גילוי מוקדם, טיפול והישרדות. המומחים מציינים כי על מנת לצמצם את מספר החולים והעלויות הנלוות לכך, יש לגבש תכנית כוללת בשותפות של גורמים מתחומים שונים, כולל גופים ממשלתיים, התעשייה, בריאות הציבור והקהילה הרפואית והמדעית. במסגרת הדוח מוצגים גורמי הסיכון הניתנים לשינוי, כולל נתונים המעריכים את תרומתם היחסית לתחלואה וכן המלצות למניעה ולהתערבות במטרה להפחית חשיפה לכל גורם סיכון. מפורטות העדויות בהתייחס לעישון (שהינו הגורם המוביל לסרטן), צריכת אלכוהול, השמנה, תזונה, פעילות גופנית, רכיבים פתוגניים, חשיפה לקרינה (קרינת שמש או מכשירי שיזוף וכן קרינה ממכשור רפואי) וגז ראדון.
החוקרים מסכמים כי קרא עוד.
Gapstur SM, et al. A blueprint for the primary prevention of cancer: Targeting established, modifiable risk factors. CA Cancer J Clin. 2018 Oct 10.
בסקירה שיטתית הוערכה התרומה של ארומתרפיה להקלה על השפעות שליליות הקשורות בטיפולי דיאליזה, כולל השפעות פיזיולוגיות כגון עייפות, הפרעות שינה וגרד בעור והשפעות נפשיות כגון דיכאון, פגיעה באיכות החיים וחרדה. בסקירה נכללו 22 מחקרים, מהם 16 מחקרים אקראיים מבוקרים, בהם 1,087 מטופלים בגילאי 40-70. במחקרים השונים נבדקה ההשפעה של ארומתרפיה בהרחה (16 מחקרים) או בעיסוי (6 מחקרים) - בהשוואה לקבוצת ביקורת שלא קיבלה כל טיפול, קיבלה את הטיפול הסטנדרטי או שקיבלה פלסבו. הטיפול בארומתרפיה נעשה באמצעות שמן בודד או תערובת שמנים, כאשר השמנים השכיחים ביותר היו קרא עוד.
Bouya S, et al. Effect of aromatherapy interventions on hemodialysis complications: A systematic review. Complement Ther Clin Pract. 2018 Aug;32:130-138.
בסקירה ומטה-אנליזה הוערכו העדויות העדכניות לגבי יעילות ובטיחות השימוש בפרע מחורר (Hypericum perforatum) לטיפול בדיכאון. בסקירה נכללו 27 מחקרים קליניים, בהם 3,808 מטופלים. במחקרים השונים בוצעה השוואה בין ההשפעה של פרע מחורר - במינון של 300-1,800 מ"ג ליום לתקופה של עד 12 שבועות - לבין השפּעת הטיפול התרופתי המקובל (SSRIs). נמצא כי קרא עוד.
Ng QX, Venkatanarayanan N, Ho CY. Clinical use of Hypericum perforatum (St John’s wort) in depression: A meta-analysis. J Affect Disord. 2017 Mar 1;210:211-221.
במחקר עוקבה נבדק הקשר בין דפוסים של פעילות גופנית בגיל הילדות לבין מסת העצם בגיל 20. במחקר נכללו הנתונים של 984 ילדים, כאשר ההשתתפות בפעילויות ספורט מאורגנות דווחה על ידי ההורים בגילאי 5, 8, 10, 14 ו-17. החוקרים זיהו שלושה דפוסים מובחנים בקרב בנים ובקרב בנות; בקרב בנות 48% השתתפו בפעילויות ספורט באופן קבוע, 34% השתתפו ופרשו ו-18% לא השתתפו כלל, ואילו בקרב בנים 55% השתתפו בפעילויות ספורט באופן קבוע, 37% השתתפו ופרשו ו-8% הוגדרו כמצטרפים (הגבירו את השתתפותם). הרכב עצמות הגוף (bone mineral content - BMC) נבדק בגיל 20 באמצעות DEXA. החוקרים ביצעו התאמה סטטיסטית למגוון משתנים, כולל גובה, מסת גוף רזה, פעילות גופנית בגיל 20, צריכת סידן וויטמין D, צריכת אלכוהול ועישון. בקרב בנים, קרא עוד.
McVeigh JA, et al. Organized Sport Participation From Childhood to Adolescence Is Associated With Bone Mass in Young Adults From the Raine Study. J Bone Miner Res. 2018 Oct 17.
במחקר אורך נבדק הקשר בין רמת הפעילות הגופנית והיושבנות לבין שינויים בגורמי הסיכון הקרדיו-מטבוליים בקרב ילדים. במחקר נכללו 258 ילדים בגילאי 6-8 מפינלנד, אחריהם נערך מעקב במשך שנתיים. החוקרים העריכו באופן אובייקטיבי את רמת הפעילות הגופנית ואת זמן היושבנות באמצעות חיישנים המודדים את קצב הלב והתנועה. בנוסף, נאספו מדדים - היקף מותניים, לחץ דם, רמות הסוכר ושומנים בדם - וחושב ציון כולל של סיכון קרדיו-מטבולי.
נמצא כי קרא עוד.
Väistö J, et al. Longitudinal associations of physical activity and sedentary time with cardiometabolic risk factors in children. Scand J Med Sci Sports. 2018 Oct 1.
במחקר תצפיתי נבדק הקשר בין נוקשות אבי העורקים לבין הסיכון לדמנציה בקרב קשישים. החוקרים מסבירים כי עלייה בנוקשות אבי העורקים עלולה להוביל לפגיעה בכלי הדם הקטנים במוח ולהפרעה ביכולת הקוגניטיבית, אולם לא ידוע האם עלייה זו קשורה באופן בלתי תלוי בדמנציה. במחקר הנוכחי נכללו 532 קשישים ללא דמנציה, אשר עברו הערכה קוגניטיבית מדי שנה בין השנים 1998-2013. מהם, ל-356 משתתפים נערכה מדידה אחת של נוקשות אבי העורקים בין השנים 1996-2000. בתקופת מעקב של כ-15 שנה, כ-60% מהמשתתפים אובחנו עם דמנציה.
נמצא כי קרא עוד.
Cui C, et al. Aortic Stiffness is Associated with Increased Risk of Incident Dementia in Older Adults. J Alzheimers Dis. 2018;66(1):297-306.
בנייר עמדה מטעם איגוד הלב האמריקאי (AHA) מוצגות העדויות לגבי הקשר בין צריכת משקאות ממותקים מופחתי קלוריות והבריאות הקרדיו-מטבולית. בנייר העמדה מוצגת סקירה המדעית של הממצאים ממחקרים תצפיתיים ומבוקרים, העוסקים בהשפעה של ממתיקים מופחתי קלוריות (LCSs), שמקורם במשקאות ממותקים, על מדדים קרדיו-מטבוליים. החוקרים מציינים כי בשל עדויות מוגבלות, הם מתייחסים לכל סוגי הממתיקים מופחתי הקלוריות כקבוצה אחת, כאשר המונח LCS מתייחס לשישה סוגים של ממתיקים, שאושרו ע"י ה-FDA (סכרין, אספרטם, אססולפאם-K, סוכרלוז, נאוטם, אדבנטם) ושני סוגים נוספים של ממתיקים טבעיים, לגביהם לא יצאה התנגדות מטעם ה-FDA (מיצוי של סטיביה ושל הצמח Siraitia grosvenorii).
צוות החוקרים מסכם כי קרא עוד.
Johnson RK, et al. Low-Calorie Sweetened Beverages and Cardiometabolic Health: A Science Advisory From the American Heart Association. Circulation. 2018 Aug 28;138(9):e126-e140.
במחקר עוקבה, שנערך בארה"ב, נבדק הקשר בין משך השינה לבין הסיכון לשבץ - כתלות בגיל, מין ושייכות אתנית. במחקר נכללו הנתונים של 16,733 מבוגרים מעל גיל 45 ללא היסטוריה של שבץ או הפרעות נשימה בשינה. המשתתפים דיווחו על משך השינה השגרתי שלהם ומקרי השבץ אושרו באמצעות הרשומות הרפואיות. 10.4% מהמשתתפים דיווחו על משך שינה קצר של עד 6 שעות ו-6.8% על משך שינה ארוך של למעלה מ-9 שעות. במשך תקופת מעקב ממוצעת של כ-6 שנים, דווח על 460 מקרי שבץ.
נמצא כי קרא עוד.
Petrov ME, et al. Sleep duration and risk of incident stroke by age, sex, and race: The REGARDS study. Neurology. 2018 Oct 3. pii: 10.1212/WNL.0000000000006424.
במחקר תצפיתי, המבוסס על ניתוח נתונים בשיטת רנדומיזציה מנדליאנית (שימוש בהבדלים גנטיים להערכת יחסי סיבה ותוצאה במחקרים שאינם ניסויים), נבדק הקשר בין סרטן השד לבין מאפיינים גנטיים, הקשורים בהשמנה ובמדדי הגלוקוז והאינסולין. ראשית, החוקרים ביססו את הקשר בין המאפיינים הגנטיים לבין הסיכון לסוכרת סוג 2 באמצעות מאגר נתונים גדול. בהמשך נבדק הקשר בין מאפיינים גנטיים אלה לבין הסיכון לסרטן השד באמצעות הנתונים של 98,842 חולות וקבוצת ביקורת של 83,464 נשים בריאות. נמצא כי קרא עוד.
Shu X, et al. Associations of obesity and circulating insulin and glucose with breast cancer risk: a Mendelian randomization analysis.Int J Epidemiol. 2018 Oct 1.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה שהוצגה בכנס בתחום הגסטרואנטרולוגיה, נבדקה ההשפעה של טיפול בפרוביוטיקה או בהשתלת צואה בקרב חולי קוליטיס. החוקרים מציינים כי ישנן עדויות רבות לתפקיד של חיידקי המעי בפתוגנזה של קוליטיס, כאשר מחקרים רבים הצביעו על הפוטנציאל של טיפולים שונים המיועדים לשינוי פלורת המעי, כגון תזונה, פרוביוטיקה, אנטיביוטיקה או השתלת צואה, לשינוי מהלך המחלה. בסקירה הנוכחית נכללו 16 מחקרים אקראיים מבוקרים, בהם נבדקו טיפולים שונים. באופן כללי, קרא עוד.
הערת מערכת: המחקר פורסם בכנס מקצועי בלבד ולא עבר תהליך של ביקורת עמיתים ופרסום בכתב עת.
American College of Gastroenterology (ACG) 2018 Annual Scientific Meeting: Poster 1377. Presented October 8, 2018
במחקר אקראי מבוקר הוערכה ההשפעה של תוסף תזונה עשיר בניטראטים על רמת הניטראטים/ניטריטים בדם ועל מדדים קרדיווסקולריים. החוקרים מסבירים כי ניטראטים בתזונה הינם מקור ל- Nitric oxide(הידוע גם כ- NO), שהינו גורם עיקרי התורם להרחבת כלי הדם ולשמירה על לחץ דם תקין. במחקר השתתפו 45 גברים בריאים עם לחץ דם בטווח הנורמה בגילאי 18-40, אשר חולקו אקראית לצריכת התוסף (שניתן בצורת משקה) או לקבוצת ביקורת, שקיבלה מיץ שזיפים - כל אחד במינון של 60 מ"ל ליום למשך שבועיים. כל מנה של התוסף הכילה 240-280 מ"ג ניטראטים - שמקורם במיצוי סלק, סלרי ועלי תרד אדום - וכן 51 מ"ג פוליפנוֹלים, שמקורם במיצוי של תערובת פירות וירקות. כל מנה של מיץ השזיפים הכילה עד 0.6 מ"ג ניטראטים ו-133 מ"ג פוליפנוֹלים.
נמצא כי קרא עוד.
Sweazea KL, Johnston CS, Miller B, Gumpricht E. Nitrate-Rich Fruit and Vegetable Supplement Reduces Blood Pressure in Normotensive HealthyYoung Males without Significantly Altering Flow-Mediated Vasodilation: A Randomized, Double-Blinded, Controlled Trial. J Nutr Metab. 2018 Sep 16;2018:1729653.
במחקר כפול-סמיות מבוקר נבדק האם נטילת תוספי חלבון עשויה לתרום למיתון הירידה במסת השריר, באמצעות הגברת סינתזת החלבון בשריר - במצבים של חוסר פעילות (כגון אשפוז) בקרב קשישים. במחקר נכללו 31 משתתפים בני 65-80, אשר צרכו דיאטה מבוקרת לתקופה של 5 שבועות: בשבוע הראשון המשתתפים צרכו דיאטה מאוזנת קלורית עם צריכת חלבון של 0.8 גרם/ק"ג. בשבוע השני הצריכה הקלורית הופחתה ב-500 קלוריות ליום וצריכת החלבון הוכפלה ל-1.6 גרם/ק"ג באמצעות נטילת תוסף חלבון במינון של 30 גרם פעמיים ביום. מחצית מהמשתתפים נטלו תוסף חלבון מי גבינה ומחצית מהמשתתפים נטלו תוסף קולגן. במשך שבועיים נוספים המשתתפים התבקשו להגביל את הפעילות הגופנית שלהם לעד 750 צעדים ליום (בדומה למטופלים הנמצאים באשפוז). בשבוע האחרון למחקר המשתתפים חזרו בהדרגה לרמת הפעילות הרגילה שלהם תוך המשך נטילת התוספים וצריכה קלורית המותאמת לרמת הפעילות.
נמצא כי קרא עוד.
Oikawa SY, et al. A randomized controlled trial of the impact of protein supplementation on leg lean mass and integrated muscle protein synthesis during inactivity and energy restriction in older persons. Am J Clin Nutr. 2018 Oct 4.
במחקר עוקבה פרוספקטיבי נבדק הקשר בין צריכת חומצות שומן מסוג אומגה 3 בתזונה לבין הסיכון לדלקת מפרקים ניוונית או שגרונית בקרב נשים לאחר גיל המעבר. במחקר נכללו 80,551 נשים בגילאי 55-79, ללא היסטוריה של דלקות מפרקים, אשר מילאו שאלוני תזונה בתחילת תקופת המעקב. במהלך תקופת מעקב חציונית של כ-8 שנים, אובחנו 22,306 מקרים של דלקת מפרקים ניוונית ו-3,348 מקרים של דלקת מפרקים שגרונית קרא עוד.
Krok-Schoen JL, et al. Dietary Long-Chain n-3 Fatty Acid Intake and Arthritis Risk in the Women's Health Initiative. J Acad Nutr Diet. 2018 Jun 16. pii: S2212-2672(18)30492-1.
וכעת, עוד כותרות...
במחקר מקרה-בקרה, המבוסס על הנתונים משלושה מחקרי עוקבה גדולים, רמת הקדמיום והעופרת בדם לא הייתה קשורה בסיכון מוגבר לסרטן השד.
Gaudet MM, et al. Blood Levels of Cadmium and Lead in Relation to Breast Cancer Risk in Three Prospective Cohorts. Int J Cancer. 2018 Aug 17.
בסקירה של מחקרים פרה-קליניים וקליניים דנים החוקרים בהרכב הכימי ובהשפעה הפרמקולוגית והקלינית של זרעי תמר סיני (Ziziphus jujuba) במצבים של הפרעות שינה, כאשר הממצאים מצביעים על השפעה של מטבוליטים משניים על הפעילות של המוליכים העצביים GABA וסרוטונין.
Shergis JL, et al. Ziziphus spinosa seeds for insomnia: A review of chemistry and psychopharmacology. Phytomedicine. 2017 Oct 15;34:38-43.
במחקר פיילוט כפול-סמיות מבוקר פלסבו, בו נכללו 30 משתתפים צעירים המקבלים טיפול אורתודנטי, נמצא כי שטיפת פה, המכילה מיצוי קמומיל (Matricaria recutita), הייתה יעילה להפחתת הצטברות פלאק ודימום חניכיים בהשוואה לפלסבו, ככל הנראה כתוצאה מפעילות אנטי-מיקרוביאלית ואנטי-דלקתית.
Goes P, et al. Clinical efficacy of a 1% Matricaria chamomile L. mouthwash and 0.12% chlorhexidine for gingivitis control in patients undergoing orthodontic treatment with fixed appliances. J Oral Sci. 2016;58(4):569-574.
בסקירה מוצגים ממצאים ממחקרים פרה-קליניים וקליניים, העוסקים בתרומה של מגוון מזונות ורכיבים טבעיים לשמירה על בריאות כלי הדם, כולל מזונות עשירים בפוליפנוֹלים, כגון ענבים, פירות יער, תה, קקאו ואומגה 3.
Auger C, et al. Potential of Food and Natural Products to Promote Endothelial and Vascular Health. J Cardiovasc Pharmacol. 2016 Jul;68(1):11-8.
בסקירה מציגים החוקרים את המקורות הגיאוגרפיים וההרכב של פרופוליס, ואת העדויות הקשורות לפעילות נוגדת הסרטן שלו, תוך התמקדות בפוטנציאל של פרופוליס לטיפול בסרטן הערמונית. הפעילות נוגדת הסרטן של פרופוליס מיוחסת בעיקר להשפּעתו נוגדת החמצון והאנטי-פרוליפרטיבית.
Zabaiou N, et al. Biological properties of propolis extracts: Something new from an ancient product. Chem Phys Lipids. 2017 Oct;207(Pt B):214-222.
בסקירה מציגים החוקרים מגוון עדויות ודוגמאות לשימוש ברפואה סינית מסורתית לטיפול בסרטן ודנים במנגנוני הפעולה, כולל עידוד אפופטוזיס, עיכוב שגשוג תאים סרטניים, דיכוי תהליכים גרורתיים, שיפור העמידות לתרופות וויסות הפעילות החיסונית.
Yan Z, Lai Z, Lin J. Anticancer Properties of Traditional Chinese Medicine. Comb Chem High Throughput Screen. 2017;20(5):423-429.
