פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

ברונכיטיס כרונית (דלקת סימפונות כרונית) - טיפול טבעי

עודכן בתאריך 13/11/2018

תסמינים | גורמים | אבחנה | טיפול קונבנציונאלי | טיפול טבעי | תזונה | צמחי מרפא | שמנים אתריים | תוספי תזונה | גוף-נפש | מחקרים

 

ברונכיטיס מתפתחת כתוצאה מזיהום אקוטי או גירוי כרוני של הסימפונות. הדלקת נוצרת עקב זיהום הפוגע בריסיות (cillia) ובתאים הריריים המצפים את חלל הסימפונות.

עלייה בהפרשת הריר ועיבוי דפנות הסימפונות גורמים לחסימה של דרכי אוויר המובילה לקוצר נשימה.

ברונכיטיס עלולה להוביל לסיבוכים כגון דלקת ריאות.

ברונכיטיס אקוטית יכולה להיגרם בכל גיל והיא מצב חולף.

לעומתה, ברונכיטיס כרונית מתבטאת לרוב בגיל מבוגר קשורה בדרך כלל לעישון או לזיהום אוויר.

 

תסמינים של ברונכיטיס כרונית:

ברונכיטיס כרונית אינה כוללת חום גבוה ומאופיינת בתסמינים הנמשכים לאורך זמן ומתבטאים בשיעול פרודוקטיבי המלווה בכיח, חום נמוך, רמות חמצן נמוכות בדם (היפוקסמיה), צפצופים בנשימה, קוצר נשימה, מועקה בחזה, דלקות ריאה חוזרות, נפיחויות בידיים וברגליים, שינויים בצבע העור ובצבע בסיס הציפורן מוורוד לחיוור וכחלחל, עלייה בלחץ דם ריאתי ולעיתים אי ספיקת לב ימנית.

(אדם החולה בברונכיטיס כרונית מכונה גם "השמן הכחול" (Blue blauter) זאת משום שהתמונה הקלאסית של חולי ברונכיטיס בנוסף לתסמינים לעיל היא אדם בעל עודף משקל ובעל צבע כחול המבטא מחסור בחמצן).

 

גורמים לברונכיטיס כרונית:

ברונכיטיס כרונית עלולה להיגרם עקב דלקת או אלרגיה אך לרוב נגרמת כתוצאה מעישון כבד או חשיפה לזיהום אוויר באופן מתמשך.

 

אבחנה של ברונכיטיס כרונית:

האבחנה של ברונכיטיס מבוצעת באמצעות תמונה קלינית אופיינית ובדיקה גופנית הכוללת הקשבה לריאות בעזרת סטטוסקופ.

בנוסף מתבצעות בדיקות דם הכוללות ספירת תאי דם כללית ובדיקת מספר תאי הדם הלבנים על מנת לאשש מצב דלקתי.

לעיתים, נלקחת דגימת ליחה לתרבית בכדי לזהות האם הגורם הוא חיידקי או נגיפי.

צילום רנטגן יכול להעיד על סיבוך או דלקת ריאות.

בברונכיטיס כרונית נעשות בדיקות תפקודי ריאה מקיפות יותר באמצעות מכשיר הנקרא ספירומטר הבודק את תפקודי הריאות.

 

טיפול קונבנציונאלי בברונכיטיס כרונית:

ברונכיטיס כרונית אינה ניתנת לריפוי והטיפול מתמקד בהקלה על התסמינים ובמקרי הצורך מתן תרופות להרחבת הסימפונות כגון (Salbutamol (Ventolin או (Terbutaline (Bricalin או (Iprartopium Bromide (Aerovent הניטלות בצורה פנימית או במשאף.

כמו כן ניתנת המלצה להתרחק מגורמים מזהמים או מגרים וכן להשתמש במכשיר אדים על מנת לייצר סביבה לחה.

במידה וקיימות מחלות לב או ריאות, כגון כשל לבבי, מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) או אסתמה, ייתכן ויהיה צורך בטיפולים נוספים.

 

טיפול טבעי בברונכיטיס כרונית


הטיפול בברונכיטיס כרונית מתמקד בהקלה על תסמינים ובשיפור איכות חיי המטופל. יש לזכור כי מחלה זו אינה ניתנת לריפוי.

חיזוק מערכות הנשימה והחיסון יוכל למנוע התלקחויות של דלקות אקוטיות.

בנוסף, ניתן להשתמש בתוספי תזונה כגון חומצות שומן חיוניות מסוג אומגה 3 או מגנזיום לשם הפחתת התהליך הדלקתי והרחבת הסימפונות, בהתאם.

כמו כן, חשוב להימנע בשני המקרים מעישון ומחשיפה לאוויר מזוהם אשר עלולים להחריף את המחלה.

לתזונה ולצמחי מרפא עשוי להיות תפקיד חשוב במניעת הדרדרות המחלה ובשליטה על התסמינים.

בסקירת המחקרים המובאת בהמשך ניתן לראות ראיות רבות לחשיבות התזונה וליעילותם של צמחי המרפא בטיפול.

במקרים מסוימים ניתן להמליץ על ישיבה בחדרי מלח (מלח הינו מרכיב חיוני לתפקודים רבים בגוף) אשר הראתה שיפור ניכר בתסמינים אצל סובלים מבעיות נשימה שונות. שהייה בחדרים אלו, המכילים כמות גדולה של יונים שליליים נצפתה גם כמחזקת מערכת חיסונית.

המונח הרפואי לתהליך הנעשה בחדרי המלח הוא "הידרוסקופיה" (ספיחת נוזלים) ומטרתו להפחית תהליכים דלקתיים באמצעות ספיחת עודפי נוזלים (על ידי חלקיקי מלח) ממערכת הנשימה.

ספיחה זו גורמת לדילול ליחה, חיטוי וניקוי ריריות הנשימה. כמו כן, נראה כי התהליך גורם להרחבת כלי הנשימה וכן מזרז את תהליך חילוף החומרים בגוף.

עם זאת, הטיפול אינו מומלץ במצבים כגון: יתר לחץ דם חמור או לא מאוזן, מחלות דם, אי ספיקת לב וריאות ומצבים חמורים נוספים.

יש להבדיל בין טיפול בברונכיטיס אקוטית לבין כרונית.

אמנם בשני המקרים נרצה לשים דגש על תזונה מפחיתת ליחה, מזונות וצמחי מרפא מכייחים ונוגדי עווית אולם בברונכיטיס אקוטי נשתמש גם בצמחים נוגדי זיהום.

 

תזונה לטיפול בברונכיטיס כרונית:

הטיפול התזונתי בברונכיטיס כרונית מתמקד בחיזוק מערכות החיסון והנשימה.

במקרים רבים של ברונכיטיס כרונית הגורם הוא אלרגני ולכן מומלץ לבצע דיאטת אלימינציה* (הימנעות ממזון מסוים ולאחר מכן החזרתו לתפריט) שבעזרתה ניתן לזהות את המזון האלרגני.

כמו כן, יש לכלול בתפריט הגברת מזונות המסייעים לכיוח (כגון דבש) במקביל להפחתת מזונות מגבירי ליחה (כגון סוכר, חלב ומוצריו).

 

*דיאטת אלימינציה- רצוי להתחיל דיאטה זו על ידי מתן תפריט מצומצם הכולל אורז ומספר מצומצם של ירקות מבושלים.

לאחר מספר ימים יש להתחיל להשיב אל התפריט מזונות שונים.

רצוי להשיב בכל פעם מזון אחד בלבד ולצרוך אותו ברציפות במשך יומיים שלושה על מנת לבחון את תגובת הגוף אליו.

לעיתים הגורם האלרגני אינו מזון אחד, אלא הצטברות של מספר מזונות אשר שילובם הוא היוצר את התגובה האלרגית.

במקרה כזה יש להמליץ על תזונה היפואלרגנית (הימנעות ממוצרי מזון החשודים כאלרגנים).

מזונות אלרגניים שכיחים כוללים: חיטה, חלב ומוצריו, תירס, בוטנים, חומרים משמרים, צבעי מאכל ועוד.

להלן רשימת המלצות תזונתיות, מסודרות לפי סדר חשיבות.

 

הגברת צריכה של:

  • מזונות מייבשי ליחה כגון: שיבולת שועל, שום, בצל, נבטי אלפלפה, קולורבי, צנון וכד'.
  • מזונות המסייעים לכיוח כגון: דבש, עלים ירוקים, משמש, אפרסמון, פפאיה.
  • נוזלים - צריכת כמות גדולה של נוזלים כגון מים, מרקים חמים (בעיקר מרקים המכילים ירקות שורש), מיצי ירקות ופירות וחליטות של צמחי מרפא המסייעים לחיזוק מערכות הנשימה והחיסון ומשמשים להקלה על התסמינים.
  • מזונות נוגדי דלקת כגון: בצל לבן, בצל סגול, שום וזנגביל.
  • ירקות ופירות כמקור לנוגדי חמצון, ויטמינים ומינרלים. מומלץ לצרוך בעיקר את אלו המכילים קרטנואידים (נוגדי חמצון) הידועים כנוגדי דלקת כגון ירקות ירוקים עליים וירקות כתומים כגון בטטה, גזר דלעת וכד' ואלו העשירים בויטמין C המשמש כנוֹגד חִמצון ומסייע לחיזוק פעילות מערכת החיסון כגון קיווי, גויאבה, פלפל אדום ועלים ירוקים (פירות הדר גם כן מכילים ויטמין C אך אינם מומלצים משום שעלולים להגביר ייצור ליחה).
  • מזונות עשירים באבץ כגון קטניות, זרעים ואגוזים (בעיקר גרעיני דלעת וזרעי חמניה), דגים ופירות ים ודגנים מלאים. האבץ מועיל להחלמת רקמות וחיזוק פעילות מערכת החיסון.
  • דגנים מלאים (אורז מלא, קינוא, גריסים וכד') המשמשים מקור לפחמימות מורכבות, סיבים תזונתיים ולמרכיבים נוגדי חמצון.
  • חומצות שומן חיוניות מסוג אומגה 3 המצויות בעיקר בדגי ים כגון סרדינים, סלמון, הרינג (מטיאס), טונה, מקרל, פורל, הליבוט, סול ובזרעי פשתן. חומצות שומן אלו מפחיתות ייצור הורמונים פרוסטגלנדינים מעוררי דלקת ומגבירות ייצור הורמונים פרוסטגלנדינים מפחיתי דלקת וכתוצאה מחזקות את פעילות מערכת החיסון.
  • חומצות שומן חיוניות המצויות במזונות כגון אגוזים, שקדים, זרעים ושמן זית. חשוב לציין כי יש לצרוך אגוזים, שקדים וזרעים בצורתם הטבעית (ללא קלייה) משום שקליתם גורמת לחמצון והרס החומרים החיוניים.

 

הימנעות או הפחתת צריכה של:

  • מזונות מגבירי ליחה כגון: חלב ומוצריו, פירות הדר, בננות, בוטנים, סוכר ומזונות המכילים סוכר, מטוגנים ושומנים.
  • מזונות אלרגניים כגון תירס, חיטה, חלב ומוצריו, בוטנים, חומרים משמרים וצבעי מאכל אשר עלולים להחליש את המערכת החיסונית ולהגביר את ייצור הליחה.
  • פחמימות פשוטות (כגון סוכר וקמח לבן) אשר מחלישות את מערכת החיסון. בנוסף, פחמימות פשוטות נמצאו כמגבירות רמות דו תחמוצת הפחמן, דבר הגורם לירידה בכושר הפיזי ומחמיר את קוצר הנשימה.
  • מזונות המחלישים את מערכת החיסון ומעודדים דלקת כגון: סוכר, מזונות המכילים סוכר, חלב ומוצרי חלב, אלכוהול, ירקות משפחת הסולניים (חצילים, תפוחי אדמה, עגבניות ופלפלים) ופירות הדר וכד'.
  • מזונות תעשייתיים, מעובדים, מלאכותיים ומשוּמרים המכילים צבעי מאכל וחומרי טעם וריח אשר מחלישים את מערכת החיסון.
  • משקאות אלכוהוליים – צריכת מוגברת של אלכוהול מחלישה את מערכת החיסון (בעיקר משקאות המכילים חומרים משמרים כגון יין אדום) וגורמת לניצול מוגבר של ויטמינים ומינרלים החיוניים לתפקוד תקין של מערכות הגוף בפרט מערכות החיסון והנשימה.

 

צמחי מרפא לטיפול בברונכיטיס כרונית:

מטרת הטיפול בעזרת צמחי מרפא הינה שיפור איכות חיי המטופל והקלה על התסמינים האופייניים למחלה.

לשם כך, ניתן להשתמש בצמחי מרפא אדפטוגנים כגון קדד קרומי (Astragalus membranaceus) או וויתניה משכרת (Withania somnifera) וכד', בצמחי מרפא מרחיבי סימפונות כגון טללית (Drosera rotundifolia) או טיון השמש (Inula helenium) ובצמחי מרפא מסלקי ליחה כגון מרוביון (Marrubium vulgare) או בת קורנית (Thymus vulgaris).

קבוצה חשובה נוספת היא צמחי המרפא משקמי הריריות. לצמחים אלו חשיבות רבה בשמירה על ריריות מערכת הנשימה. בין צמחי המרפא משקמי הריריות ניתן למצוא את הלחך (Plantago spp), שוש קרח (Glycyrrhiza glabra), נטופית רפואית (Althea officinalis) ועוד.

רצוי להשתמש בצמחי מרפא אלו בתמציות נוזליות המדגישות את אופיים המלחלח של הצמחים.

יש לציין כי יעילות הטיפול הצמחי הינה מוגבלת ותלוייה ביחס הפוך להתקדמות וחומרת המחלה.

בנוסף, טיפול בצמחי מרפא יאפשר שיפור מצבי חולי הנגרמים עקב המחלה הראשונית או עקב השימוש בתרופות כגון לחץ דם גבוה, רמת סוכר גבוהה וכד'.

 

אסטרטגיה טיפולית וצמחי מרפא אפשריים לטיפול בברונכיטיס כרונית:

  1. צמחי מרפא אדפטוגנים -  Astragalus membranaceus, Glycyrrhiza glabra, Withania somnifera, Codonopsis pilosula, Eleutherococcus senticosus, Panax ginseng, Panax quinquefolium, Ganoderma lucidum, Centella asiatica, Schisandra chinensis, Atractylodes macrocephala, Lepidium meyenii, Rhodiola rosea
  2. צמחי מרפא נוגדי עווית / מרחיבי סימפונות – צמחי מרפא אלו ישמשו במקרים בהם הליחה המרובה גורמת לקשיי נשימה. צמחי מרפא מסוג זה כוללים: Drosera rotundifolia, Ephedra sinica, Lobelia inflata, Valeriana officinalis, Viburnum spp.
  3. צמחי מרפא משקמי ריריות - Althea officinalis, Cetraria islandica, Glycyrrhiza glabra, Hydrastis canadensis, Plantago spp, Verbascum thapsus
  4. צמחי מרפא מרככים / מלחלחים - צמחי מרפא אלו ישמשו במידה והליחה הינה קשה וצמיגית. השלב הראשון בטיפול בליחה מסוג זה יהיה שבירתה והפיכתה לנוחה להוצאה. צמחי מרפא מסוג זה כוללים:  Althea officinalis, Drosera rotundifolia, Glycyrrhiza glabra, Trifolium pratense, Tussilago farfara, Verbascum thapsus, Plantago spp
  5. צמחי מרפא מייבשי לחות - צמחי מרפא אלו ישמשו לייבוש ליחה רק במצבים בהם הליחה היא מועטה, נוזלית ולבנה/שקופה. צמחי מרפא מסוג זה כוללים: Thymus vulgaris, Citri reticulata, Elettaria cardamomum, Angelica archangelica, Astragalus membranaceus
  6. צמחי מרפא מכייחים אקטיביים Lobelia inflata, Primula veris
  7. צמחי מרפא מכייחים ארומטייםAllium sativumAngelica archangelica, Hyssopus officinalis, Inula helenium, Marrubium vulgarePimpinella anisum, Thymus vulgaris

פורמולות לדוגמא לטיפול בברונכיטיס כרונית:

הטיפול בצמחי מרפא נבנה על פי צרכיו הפרטניים של המטופל ובהתאם לתשאול ולתוצאות הבדיקות הרפואיות תוך התחשבות בגורמים אישיים כגון: עודף/חוסר, קור/חום, יובש /לחות, מצב נפשי ופיזיולוגי. מומלץ לגשת למטפל מוסמך אשר ידע להתחשב בגורמים השונים ולהתאים למטופל את צמחי המרפא באופן פרטני. 

הפורמולות המופיעות להלן הן להדגמה בלבד.

 

פורמולה לטיפול בברונכיטיס כרונית, בנוזל:

 

30% Thymus vulgaris
30% Astragalus membranaceus
30% Drosera rotundifolia
10% Glycyrrhiza glabra 1:1

מינון: 5-10 מ"ל, 3 פעמים ביום

 

פורמולה לטיפול בברונכיטיס כרונית, בכמוסות:

 

100mg Thymus vulgaris
100mg Inula helenium
100mg Schisandra chinensis
50mg Glycyrrhiza glabra

מינון: 1-3 כמוסות, 3 פעמים ביום

 

** כאמור יש לשים דגש על שיקום ריריות מערכת הנשימה. ניתן לבצע פעולה זו באמצעות שימוש בחליטות של צמחי מרפא כמו נטופית רפואית (Althea officinalis), בוצין (Verbascum thapsus), סמבוק שחור (Sambucus nigra), אצה איסלנדית (Cetraria islandica) ולחך (Plantago spp) במינון של כף עד שתיים צמחי מרפא לכוס מים, 3-5 ביום.

 

שילוב צמחי מרפא ותרופות לטיפול בברונכיטיס כרונית:

בשל אפשרויות הטיפול התרופתי המגוון ובשל השונות בטיפול בצמחי המרפא בין מטופל למטופל, קשה לתת הנחיות כלליות לגבי השילוב בין תרופות וצמחי מרפא. עם זאת, להלן מספר דגשים בנושא:

אחד הטיפולים התרופתיים הנפוצים למחלות ריאה חסימתיות הוא מתן של סטרואידים לדיכוי הדלקת והרחבת הסימפונות. גמילה מסטרואידים הינה תהליך מתמשך המתרחש לאורך זמן שכן הפסקה מיידית של הטיפול הסטרואידיאלי תביא לדיכוי של בלוטת יותר הכליה. ניתן לסייע לתהליך הגמילה בעזרת הצמח שוש קירח (Glycyrrhiza glabra), המשפיע אף הוא על בלוטת יותרת הכליה. השימוש בצמח נעשה במקביל לתרופה, כאשר המינון הצמחי הולך ועולה במתינות, במקביל לירידה במינון התרופתי. אין להשתמש בצמח במקביל למינון מלא של סטרואידים שלא למטרת גמילה.

בנוסף, יש לוודא התאמה של הטיפול המשולב לפי כל תרופה וכל צמח.

למשל, שימוש בצמחי מרפא מאזני רמות סוכר, יחד עם תרופות מורידות סוכר, דורש מעקב וניטור שוטפים על מנת לוודא שלא נגרמת ירידה גדולה מדי ברמות הסוכר.

דוגמא נוספת היא שילוב של צמחי מרפא משככי כאבים יחד עם תרופות משככות כאבים. תרופות אלו מעכבות את פעילות מערכת העצבים, ולכן יש להיזהר משילוב שלהן עם צמחי מרפא כגון ולריאן רפואי (Valeriana officinalis) וכשות (Humulus lupulus) שהינם בעלי פעילות מעכבת עצבית דומה.

 

שמנים אתריים לטיפול בברונכיטיס כרונית:

לצערנו, אין כמעט מחקרים בנושא השימוש הקליני בשמנים אתריים. מקורות המידע שמובא להלן הינם ספרים רבים שנכתבו בנושא ולא פחות חשוב, נסיונם הקליני הנרחב של הכותבים.
לקריאה נוספת על שימוש בשמנים אתריים ועל מקורות המידע ראו כאן

הטיפול בשמנים אתריים במצב של ברונכיטיס כרונית מיועד להקל על התסמינים, לכן נבחר להשתמש בשמנים אתריים נוגדי עווית המרגיעים את השיעול, שמנים מכייחים ושמנים משקמי ריריות, להוצאת הליחה וריפוי רקמת הריאות. בנוסף, שמנים מרחיבי סימפונות המאפשרים נשימה עמוקה יותר ובכך מגבירים את אספקת החמצן בדם. 
שמנים התומכים במערכת החיסונית, כגון ארז אטלס (Cedrus atlantica), לימון (Citrus limonum), מור (Commiphora myrrha), ניאולי (Melaleuca viridiflora), קורנית אדומה (Thymus vulgaris ct thymol), קורנית לינלול (Thymus vulgaris ct linalool) ורווינטסרה (Cinnamomum camphora).
שמנים נוגדי עווית, המסייעים להרחבת הסימפונות והקלה על השיעול, למשל רווינטסרה (Cinnamomum camphora), אורן (Pinus sylvestris), אקליפטוס גלובולוס (Eucalyptus globulus- למבוגרים), אקליפטוס רדיאטה (Eucalyptus radiate- לילדים ותינוקות), לבנדר (Lavandula officinalis), ארז אטלס (Cedrus atlantica), רוזמרין (Rosmarinus officinalis) או מנטה (Mentha piperita).
שמנים מכייחים, המסייעים להוצאת הליחה, למשל ארז אטלס (Cedrus atlantica), מנטה (Mentha piperita), מור (Commiphora myrrha), אורן (Pinus sylvestris), ניאולי (Melaleuca viridiflora), רוזמרין (Rosmarinus officinalis) או רווינטסרה (Cinnamomum camphora).
בנוסף, יש לדאוג לשיקום רקמות ריריות, בעזרת שמנים אתריים כגון מרווה רפואית (Salvia officianalis), הדס (Myrtus communis), ילנג-ילנג (Cananga odorata), ניאולי (Melaleuca viridiflora) או סנדלווד (Santalum spicata).

 

דוגמא לתערובת שמנים ארומתרפיים לטיפול בברונכיטיס כרונית:

 

שמן נשא (שקדים/שומשום/זית)  50 מ"ל
שמנים אתריים:  
אורן (Pinus sylvestris) 10 טיפות
רווינטסרה (Cinnamomum camphora) 10 טיפות
הדס (Myrtus communis)  5 טיפות
לבנדר (Lavandula officinalis) 5 טיפות
ארז אטלס (Cedrus atlantica) 5 טיפות
טיפות לבונה (Boswellia carateri) 5 טיפות

 

אופן השימוש: מומלץ למרוח את השמן על בית החזה, הגב ועל כפות הרגליים, 2-3 פעמים ביום או לפי הצורך, למשך מספר חודשים.

 

תוספי תזונה לטיפול בברונכיטיס כרונית:

הערה כללית: בשנים האחרונות מתברר יותר ויותר כי יש הבדל ניכר בין הזמינות הביולוגית והפעילות הרפואית של תוספי תזונה המופקים ממקורות טבעיים לבין תוספי תזונה סינתטיים. מומלץ לרכוש תוספי תזונה ממקור טבעי בלבד ועדיף מכך, להשיג את הרכיבים התזונתיים הנדרשים דרך התזונה במידת האפשר.

 

  • אומגה 3 - חומצות שומן חיוניות אשר שומְרוֹת על מבנה תקין של תאי הגוף ומסייעות לייצור הורמונים פרוסטגלנדינים אשר מפחיתים תהליכים דלקתיים בגוף. הגברת צריכתן עוזרת למנוע את מחלות ריאה חסימתיות בקרב מעשנים.

  מינון יומי מומלץ: לפחות 0.6 גרם.

  • מגנזיום – מינרל הנמצא חסר אצל אחוז גדול מחולי מחלות ריאה חסימתיות (ביניהן ברונכיטיס). מגנזיום דרוש לתפקוד תקין של הריאות ומשמש כמרחיב סימפונות על ידי פעילותו בהרפיית השרירים החלקים בריאה.

  מינון יומי מומלץ: 400-800 מ"ג.

  • ויטמין C – ויטמין נוֹגד חִמצון אשר מסייע לחיזוק המערכת החיסונית.

  מינון יומי מומלץ: 1200-3000 מ"ג.

  • אצטיל ציסטאין (N-Acetyl Cysteineחומצת אמינו נוגדת חמצון המסייעת להגנת הריאה בפני חמצון ומסייעת בפירוק ליחה.

מינון יומי מומלץ: 400-1200 מ"ג.

  • קרניטין - חומצה אמינית המשפרת את כושר הנשימה בזמן מאמץ.

מינון יומי מומלץ: 2 גרם מחולק לשתי מנות הראה שיפור במדדי ביצוע פעילות גופנית.

  • ויטמין D - מסייע בהפחתת דלקתיות ובחיזוק המערכת החיסונית. מחקרים הראו כי חוסר בויטמין D עלול להגביר סיכון ולגרום להחמרה במחלות נשימתיות ובינהן ברונכיטיס. לכן, חשוב לבדוק האם קיים חוסר בויטמין זה ולשלב אותו בטיפול. 

מינון יומי מומלץ: 1200-400 יחב"ל.

 

טיפים לשימוש ביתי לטיפול בברונכיטיס כרונית

  • הגבהת ראש המיטה בעזרת כרית להקלה על שיעול.
  • סירופ בצל בדבש – סירופ המסייע לריכוך, ייבוש וחיטוי. אופן ההכנה- חותכים בצל לקוביות או לפרוסות אופקיות ומשרים בדבש למשך שעה לפחות (ניתן להניח ליד המיטה למשך כל הלילה). לאחר מכן מסננים את הבצל ושותים 3-4 כפות ביום מן הנוזל. את הסירופ ניתן לשמור בצנצנת סגורה במקרר.
  • שאיפת אדים - עוזרת בהפחתת צמיגות הריר ומקלה על יציאתו (פירוט תחת הערך שמנים אתריים לטיפול בברונכיטיס).
  • עיסוי בית חזה – משמש להרחבת דרכי הנשימה (פירוט תחת הערך שמנים אתריים לטיפול בברונכיטיס).
  • לימון סחוט בכוס מים חמים עם נענע ו- 2 כפות דבש מקל על שיעול.
  • חליטת זרעי פשתן- שמים 2 כפיות זרעי פשתן בכוס מים ומכסים לשעה, לאחר מכן מסננים ושותים את הנוזל. מסייע בסיכוך והרגעה של ריריות דרכי הנשימה.

 

היבטים של גוף נפש בברונכיטיס כרונית:

לצערנו, אין כמעט מחקרים על היבטי גוף-נפש במחלות השונות. המידע המובא להלן מבוסס על ספרים רבים בנושא ועל נסיונם הקליני של הכותבים. רשימת הספרים הרלוונטים מופיעה במאמר על היבטי גוף נפש, כאן.

ברונכיטיס כרונית נחשבת לפגיעה עמוקה וכרונית בצ'אקרת הלב.

ברונכיטיס כרונית מאפיינת אדם רגיש, בעל רצון עז לאהוב ולהחליף אהבה עם הסביבה, אשר נפגע שוב ושוב מהזולת ולכן הוא נוח להסתגר בתוך עצמו, להתרחק מרגשותיו ולהימנע מלהיחשף בפני הזולת.
אדם זה הינו אדם לבבי בעל רצון מיוחד להעניק לסביבתו, לשתף ולהשתתף עם אחרים באינטראקציה חיובית, אך אירועי חייו לימדו אותו כי אנשים יבגדו באמונו. בהיותו בעל יכולת גבוהה לקשרי אהבה ופתיחות – ולמעשה בעל יכולות לב גבוהות – הוא רגיש מאוד לכל מצב בו הזולת אינו פתוח-לב כמוהו. 
כאשר הוא חווה מהסביבה ביקורת, היעדר-אישור וקבלה, התנגדות למי שהוא, חוסר בגילוי לב ובכנות או מצב בו הזולת אומר דבר אחד אך פועל אחרת (פיו וליבו אינם שווים) - מצבים שלעיתים שכיחים בחיינו ולאו-דווקא משמעותיים עבורנו, אלו נתפסים אצלו כבגידה באמון הרב שנתן בו.
עקב כך, למדו אנשים אלו לסגור את ליבם, להתנתק מרגשותיהם ולשמור אותם לעצמם. הם חיים במעין בדידות בדלת אמותיהם – בין אם גרים עימם אנשים נוספים או שהם בעלי מעגל חברתי רחב, ובין אם הם בגפם. 
לעיתים קרובות אנשים אלו אינם מודים בפני עצמם כיצד הם מרגישים באמת לגבי מצבים שונים בחיים, כי למדו שרגשותיהם אינם לגיטימיים או שמי שהם באמת אינו רצוי או מתאים – ויבחרו במקום זאת בגישה שכלנית או בפרספקטיבה רוחנית. 
מאותה הסיבה הם אינם חושפים את רגשותיהם האמיתיים בפני הזולת וכך פעמים רבות ייפגעו מהזולת על שלא התחשב בצרכיהם הרגשיים, למרות שלא הביעו אותם. במצבים מעין אלו, הם נוטים לסיים מערכות יחסים ארוכות שנים באופן אל-חזור.
לרוב נראה טיפוס שהוא מאוד מסוגר בתוך עצמו ואין איש יודע מה מחשבותיו ותחושותיו – או לחילופין, טיפוס פתוח לכאורה, הנוטה להיפגע בקלות, לחוש כעס רב ולהסתגר בתוך עצמו בלי אף לומר לאדם שפגע בו.
פגיעות העבר שמקננות בו, בנוסף לאלו הממשיכות להיווצר, יוצרות משקע הולך וגדל בצ'אקרת הלב. משקע זה בא לידי ביטוי גופני כליחה בעלת צבע וריח חריפים, כעדות למצב של קונפליקט רגשי שאינו פתור. הפגיעות מלוות את האדם בכל צעד ושעל והוא ממשיך לייצר את הכבדות (ליחה) במחשבותיו. 

 

מחקרים על ברונכיטיס כרונית ורפואה טבעית:

תזונה ואורח חיים | צמחי מרפא | תוספי תזונה

 

תזונה ואורח חיים

סקירה (פברואר 2014) בחנה את ההשפעה של תזונה על הסיכון לחלות ועל התקדמות מחלת COPD. הסקירה כללה 9 מחקרים, ומצאה כי צריכה תזונתית גבוהה של סיבים תזונתיים קשורה בהפחתת הסיכון ל-COPD, תפקוד ריאה טוב יותר והפחתת תסמינים במערכת הנשימה.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24372903

סקירה (אוקטובר 2013) בחנה את ההשפעה של תזונה על התפתחות מחלת COPD. מסקירה זו עולה כי יש לוודא צריכה של חלבון איכותי ולהשלים חוסרי ויטמין D אם ישנם כאלו, על מנת לשמר רקמות שריר ועצם בחולי COPD. בנוסף, חומצות שומן חיוניות מסוג אומגה 3 חשובות לשימור תאי שריר, ולשיפור יכולות פיסיות.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24081345

סקירה (יולי 1990) בחנה את ההשפעה של גורמים תזונתיים על תסמינים במערכת הנשימה. בסקירה נבדקו הנתונים של 9,074 משתתפים בגילאי 30 ומעלה בארה"ב. מצא כי יש קשר בין צריכה תזונתית של ויטמין C, והיחס בין אבץ ונחושת בדם לתסמיני ברונכיטיס. צפצופים קשורים לרמות ויטמין C בדם, ניאצין, היחס בדם בין אבץ לנחושת

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/2356815

סקירה (יוני 2011) בחנה את השכיחות של מחלות COPD בקרב מבוגרים מעל גיל 18 בארה"ב בין השנים 1998-2009. מהסקירה עולה כי גורמי הסיכון למחלות COPD הם עישון סיגריות, חשיפה לרעלנים, זיהומים נשנים, תזונה וגורמים גנטיים. עוד נמצא כי מחלות COPD לרוב ניתנות למניעה, אם כי אין מהן החלמה מלאה, והטיפול העיקרי הוא מניעת התדרדרות וטיפול בתסמינים.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22142836

סקירה (אוקטובר 2007) בחנה את ההשפעה של עקה חמצונית על מחלות במערכת הנשימה.

מהסקירה עולה כי רדיקלים חופשיים עשויים להשפיע על מספר מחלות במערכת הנשימה בעיקר COPD, סינדרום מצוקה נשימתי במבוגרים, ברונכיטיס כרונית ואסתמה.

נוגדי חמצון יכולים להשפיע דרך מנגנון זה על מצב מחלות אלו.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18064801

מחקר קליני (פברואר 1998) בחן את ההשפעה של תרגול יוגה על חולי ברונכיטיס כרונית.

15 משתתפים חולי ברונכיטיס כרונית עברו תרגולי יוגה במשך 4 שבועות, ונמצא כי בתום הטיפול שיפור בתסמיני קוצר נשימה, ובמדדי תפקודי ריאה קליניים.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11273114

מחקר (יולי 2014) בחן 10,854 משתתפים החיים בגרְמניה ומעל גיל 15, ובדק את שכיחות הופעת COPDואת הקשר בין COPD להפרעות שינה והפרעות נפשיות בקרב האוכלוסייה.

מתוך כלל המשתתפים, 2.5% דיווחו על COPD מאובחן. מתוך אלו, כ-48% דיווחו על תסמיני אינסומניה, עליה רובם לא מדווחים לרופא המטפל. מדובר בכפול מהסובלים מאינסומניה בקרב האוכלוסיה שאינה סובלת מ-COPD.

בנוסף נמצא כי חולי COPD סובלים מהפרעות נפשיות באחוזים גבוהים יותר מאשר בכלל האוכלוסיה, בעיקר דיכאון, הפרעות חרדה כלליות, הפרעת פאניקה ופוביות מסוימות. נמצא שכ-84% מחולי COPD סובלים מדיכאון, וכ-59% סובלים מהפרעות חרדה. הפרעות אלו, מעלות פי 5 את הסיכון לאשפוזים בקרב חולי COPD, ומפחיתים באופן משמעותי את איכות חיי המטופלים.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24656426

מחקר אוכלוסיה (2010) בחן את ההשפעה של מחלות COPD  וברונכיטיס כרוני על איכות חיים. במחקר השתתפו 4718 מטופלים בפינלנד, שסיפקו נתונים מעמיקים על חייהם ומצבם הבריאותי. בנוסף הושוו הנתונים של 277 חולי COPD, 630 חולי ברונכיטיס כרוני ו-3817 משתתפים בריאים שהיוו ביקורת.

תוצאות המחקר הראו כי נשים חולות COPD סובלות יותר מגברים מירידה באורח החיים, בהשפעה כל פעילויות יום יום ופעילות גופנית. בהשוואה לביקורת בריאה, נמצא כי חולי ברונכיטיס כרונית סובלים מפעילות יומית מופחתת, וכי חולי COPD מתקשים בפעילות יומיומית. חולי COPD וברונכיטיס כרונית סובלים מירידה מובהקת בתפקוד הפיסי, ומירידה משמעותית בתפיסתם של איכות חייהם.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21084545

מחקר חתך (אוגוסט 2015) שנערך ב-3 בתי חולים מחוזיים בסין מצביע על כך שמתוך 286 הורים לילדים עם ברונכיוליטיס, 73-75% הביעו שביעות רצון והעדפה לטיפול ברפואה סינית מסורתית.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26259064

 

חזרה לתחילת המחקרים

 

צמחי מרפא

מטה-אנליזה (מרץ 2015) בה נבדקה התרומה של אכינצאה להפחתת הסיכון לזיהומים ולסיבוכים נלווים בדרכי הנשימה. באנליזה נכללו 6 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם סך-הכול 2,458 משתתפים.

מכלל הנתונים עולה כי שימוש במיצוי אכינצאה היה מלווה בסיכון נמוך בכ-35% לזיהומים חוזרים בדרכי הנשימה. המינונים בהם השתמשו במחקרים השונים היו בטווח של 500-10,000 מ"ג בצורות לקיחה שונות.

עוד נמצא כי למיצוי אלכוהולי יעילות גבוהה יותר בהשוואה למיץ, וכי שימוש במינון גבוה במצבים אקוטיים מגביר את ההשפעה המיטיבה. באופן ספציפי, נמצא כי שימוש באכינצאה במצבים של עומס מוגבר או חולשה חיסונית הפחיתה בכ-50% את הסיכון לזיהומים חוזרים בדרכי הנשימה וכן את שיעור הסיבוכים כגון דלקת ריאות, דלקות אוזניים או דלקות גרון.

החוקרים מסכמים כי אכינצאה תורמת להפחתת הסיכון לזיהומים חוזרים בדרכי הנשימה ולסיבוכים נלווים, בעיקר באוכלוסייה עם רגישות יתר, ככל הנראה כתוצאה מפעילות מאזנת חיסונית, אנטי-ויראלית ואנטי-דלקתית.  

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25784510

מחקר קליני רנדומלי מבוקר וכפול סמיות (דצמבר 2002) , בחן את ההשפעה של תרכובת צמחי מרפא "אסבריטוקס" על מטופלים הסובלים מהחמרה אקוטית בברונכיטיס כרוני.

53 מטופלים השתתפו במחקר, וחולקו רנדומלית לקבל טיפול אנטיביוטי למשך חמישה ימים, עם 28 ימי טיפול בפלסבו, או בתרכובת צמחי המרפא- שמכילה קיפודנית (Echinacea spp), ניל הצבעים (Baptisia tinctoria) וטויה (Thuja occidentalis). נמצא כי המטופלים אשר קיבלו את צמחי המרפא החלימו מהר יותר מהזיהום האקוטי, ללא תופעות לוואי.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12476043

סקירה (2013) של הפעילות הרפואית של פטריית ריישי (Ganoderma lucidum), מעלה כי לצמח המרפא פעילות רפואית שיכולה לטפל במגוון מחלות, בהן ברונכיטיס, אסתמה, אינסומניה ועוד.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23557365

סקירה (פברואר 2011) בחנה את ההשפעה של נטילת ג'ינסנג קוריאני (Panax ginseng) על חולי COPD יציבים. מהסקירה עולה כי בנטילת ג'ינסנג קוריאני נראה שיפור בתפקודי הריאות, וכן באיכות החיים.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21146973

סקירה (פברואר 2009) בחנה את ההשפעה של פלבונואידים מתוך שוש סיני (Glycyrrhiza uralensis) על מחלות ריאה בעכברים. מאחר ודלקות בדרכי הנשימה מהוות חלק חשוב בפתוגנזה של אסתמה ומחלות COPD, נוגדי דלקת עשויים להשפיע רבות על מהלך המחלה. נמצא כי טיפול במיצוי שוש סיני במינון של 3, 10 ו-30 מ"ג לק"ג הפחית באופן משמעותי מדדי דלקת, ובמינון הגבוה של 30 מ"ג לק"ג ההשפעה מקבילה לזו של סטרואיד נוֹגד דַלקת (דקסמטזון) במינון 1 מ"ג לק"ג.

הסקירה מעלה כי הטיפול בשוש סיני יעיל בהפחתת דלקות בדרכי הנשימה ובריאות.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19071231

סקירה (אוקטובר 2009) בחנה את הפוטנציאל נוגד החמצון של צמח המרפא שומר (Foeniculum vulgare). מסקירה זו עולה כי הצמח מומלץ לסובלים מברונכיטיס ומשיעול כרוני. חלק הצמח בו מצויים נוגדי חמצון ברמה הגבוהה ביותר הוא הנבט בו נמצא את הכמות הגבוהה ביותר של פנולים, חומצה אסקורבית וטוקופרול, ובהם מצויה הפעילות נוגדת חמצון השומנים הגבוהה ביותר.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19596397

מחקר קליני (יולי 2002) בחן את הספיגה, המטבוליזם וההפרשה של שמן אתרי טימין (Thymus vulgaris) על מנת להוכיח פעילות לטיפול בברונכיטיס אקוטית וכרונית. 12 משתתפים בריאים קיבלו מנה יחידה של טבליית "ברונכיפרט" המכילה 1.08 מ"ג טימול. ניתן היה לעקוב אחרי מטבוליטים של הטימול בדם ובשתן עד 41 שעות לאחר קבלת הטבליה.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12092740

מחקר קליני (1982) בחן את ההשפעה של לחך (Plantago spp) בטיפול בברונכיטיס.

במחקר השתתפו 25 מטופלים הסובלים מברונכיטיס כרונית, שטופלו בעזרת לחך במשך 25-30 ימים. 80% מהמשתתפים דיווחו על השפעה מהירה כנגד התסמינים סובייקטיבית והמידע אושש אובייקטיבית.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/7101883

 

חזרה לתחילת המחקרים

 

תוספי תזונה

סקירה (ינואר 2000) בחנה את התפקיד של חומצות שומן חיוניות במחלות ריאה.

הסקירה מעלה כי תוספי חומצות שומן אומגה 3 מסוג EPA מספקים השפעה מגנה במידה מסוימת מפני מחלות ריאה. מחקרים אפידמיולוגיים מראים כי תיתכן השפעה מגנה מפני אסתמה בילדים, השפעה מגנה מפני ברונכיטיס כרונית במבוגרים, ומפני אמפיזמה.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10618003

סקירה (יולי 1994) בחנה את הקשר בין צריכת חומצות שומן מסוג אומגה 3, ומחלות COPD בעקבות עישון. השתתפו 8960 מעשנים בהווה או בעבר, מתוך מחקר אוכלוסייה הנוגע לטרשת עורקים.

מהסקירה עולה כי צריכת חומצות שומן מסוג אומגה 3 וחומצות שומן מסוג EPA ו-DHA קשורות בסיכון מופחת בקרב מעשנים לסבול ממחלות COPD ברונכיטיס ואמפזימה.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8015569

סקירה (יולי 1990) בחנה את ההשפעה של גורמים תזונתיים על תסמינים במערכת הנשימה. בסקירה נבדקו הנתונים של 9,074 משתתפים בגילאי 30 ומעלה בארה"ב. מצא כי יש קשר בין צריכה תזונתית של ויטמין C, והיחס בין אבץ ונחושת בדם לתסמיני ברונכיטיס. צפצופים קשורים לרמות ויטמין C בדם, ניאצין, היחס בדם בין אבץ לנחושת

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/2356815

סקירה (אוקטובר 2007) בחנה את ההשפעה של עקה חמצונית על מחלות במערכת הנשימה.

מהסקירה עולה כי רדיקלים חופשיים עשויים להשפיע על מספר מחלות במערכת הנשימה בעיקר COPD, סינדרום מצוקה נשימתי במבוגרים, ברונכיטיס כרונית ואסתמה.

נוגדי חמצון יכולים להשפיע דרך מנגנון זה על מצב מחלות אלו.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18064801

סקירה (ספטמבר 1992) בחנה את ההשפעה של ויטמינים נוגדי חמצון על התפתחות מחלות ריאה.

מהסקירה עולה כי צריכת ויטמין C וויטמין E יכולה להפחית התחמצנות שומנים בריאות בעקבות עשן סיגריות וזיהום אוויר, וכי בעקבות כך תתכן הפחתת הסיכון להתפתחות ברונכיטיס ואמפזימה.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/1444020

מחקר (מאי 2012) בחן את ההשפעה של ריכוז ויטמין D נמוך בדם על הסיכון לברונכיטיס כרוני בקרב בוגרים בארה"ב. במחקר נותח מידע על 6872 מבוגרים מעל גיל 20 מארה"ב ונמצא כי ריכוזי ויטמין D נמוכים בדם קשורים לסיכון מוגבר לסבול מברונכיטיס כרוני. על כל עליה של 1 נ"ג למ"ל בריכוזי ויטמין D בדם, יורד הסיכון לסבול מברונכיטיס כרוני ב-2.6%.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21899806

מחקר פיילוט (אוקטובר 2013) בחן את הקשר בין ויטמין D ותפקודי ריאה ומבנה הריאה בחולי COPD. במחקר השתתפו 498 חולי COPD. נמצא כי רמות ויטמין D בדם קשורות לחומרת אמפיזמה, ליכולת ללכת 6 דקות, ולתגובה ברונכיאלית.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23809536

מחקר שנערך על עכברים (יוני 2013), מצא כי חוסר תזונתי בויטמין D בשילוב עם חשיפה לעשן סיגריות מחמיר אמפיזמה ומחלות COPD.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23781205

 

חזרה לתחילת המחקרים



חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם