אורח חיים בגיל השלישי | רכיבים צמחיים לעודף משקל | תוספי ביוטיקה לילדים
אורח חיים בגיל השלישי:
שיפור המצב התזונתי בקשישים,
צריכת חלבון בגיל מבוגר,
ופעילות אירובית ושבריריות בקשישים.
רכיבים צמחיים לניהול עודף משקל:
צמחי מרפא לירידה במשקל,
תוסף צמחי להפחתת מסת השומן,
ותוסף צמחי להפחתת שומן תוך-בטני.
תוספי ביוטיקה בקרב ילדים:
פרה-ביוטיקה בילדים,
פרוביוטיקה בקרב ילדים,
ופרוביוטיקה בילדים בגיל הגן.
אורח חיים בגיל השלישי
במחקר אקראי מבוקר משנת 2026 נבחנה ההשפעה של דיאטה ים-תיכונית מועשרת בחלבון, עם וללא פעילות גופנית, על המצב התזונתי ועל הביצועים הקוגניטיביים בקרב קשישים.
החוקרים מציינים כי תת-תזונה בקרב קשישים קשורה להשלכות בריאותיות שליליות, ובהן ירידה קוגניטיבית, אך העדויות לגבי אסטרטגיות יעילות למניעתה עדיין מוגבלות.
במחקר נכללו 107 משתתפים, בגיל ממוצע של 67 שנים, המוגדרים בסיכון לתת-תזונה.
המשתתפים חולקו אקראית לשלוש קבוצות: ייעוץ תזונתי אישי בשילוב פעילות גופנית ביתית, ייעוץ תזונתי אישי ללא פעילות גופנית, או קבלת עלון בנושא אכילה בריאה כקבוצת ביקורת.
מדד התוצאה העיקרי היה השינוי במצב התזונתי לאחר 6 חודשים, שנמדד בסולם של 0-30 נקודות. בנוסף נבדקו הביצועים במבחן קוגניטיבי, איכות התזונה, היכולת הגופנית ואיכות החיים.
מטרת ההתערבות הייתה לשפר את ציון המצב התזונתי ב-2 נקודות לפחות תוך העלאת צריכת החלבון ל-1.2-1.5 גרם/ק"ג ליום, וכן לבצע לפחות שני אימונים בשבוע של 30-60 דקות פעילות בעצימות בינונית.
בתחילת המחקר ציון המצב התזונתי הממוצע היה 22.5. לאחר 6 חודשים נצפה שיפור במצב התזונתי בשתי קבוצות ההתערבות, עם עלייה ממוצעת של 2.7 ו-2.9 נקודות, בהתאמה, בהשוואה לקבוצת הביקורת (p<0.001).
גם הביצועים הקוגניטיביים ואיכות התזונה השתפרו באופן מובהק בשתי קבוצות ההתערבות בהשוואה לקבוצת הביקורת.
למרות היענות נמוכה לפעילות הגופנית, נצפו יתרונות להתערבות גם במדדים של יכולת גופנית ואיכות חיים.
החוקרים מסכמים כי התערבות תזונתית שכללה דיאטה ים-תיכונית מועשרת בחלבון שיפרה את המצב התזונתי בקרב קשישים החיים בקהילה ונמצאים בסיכון לתת-תזונה. הם מדגישים כי שיפור המצב התזונתי עשוי לסייע בהאטת הירידה הקוגניטיבית ובקידום הבריאות הגופנית ואיכות החיים במהלך ההזדקנות.
Ward NA, Reid-McCann R, Logan D, Farsi DN, Brennan L, Cardwell C, de Groot LC, Maggi S, McCaffrey N, McGuinness B, McKinley MC, Noale M, Prinelli F, Sergi G, Stevenson EJ, Trevisan C, Volkert D, Woodside JV, McEvoy CT. Effect of a PROtein-enriched MEDiterranean diet and EXercise (PROMED-EX) on nutritional status and cognitive performance in older adults at risk of undernutrition and cognitive decline: the PROMED-EX randomized controlled trial. Am J Clin Nutr. 2026 Sep;124(3):101383.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42680255/
במחקר תצפיתי משנת 2026 נבחן הקשר בין צריכת חלבון לבין מגוון מדדים קליניים הקשורים להזדקנות בריאה, וכן התפקיד של צריכת חלבון כחלק מדפוס של תזונה בריאה.
החוקרים מציינים כי צריכת חלבון מספקת מהווה גורם מרכזי בהזדקנות בריאה, אך ההשפעה הבלתי תלויה של צריכת חלבון, וכן השפּעתה בהקשר של דפוס התזונה הכולל, על הידרדרות תפקודית ועל תמותה עדיין אינה ברורה.
המחקר התבסס על נתונים ממחקר אורך שנערך באנגליה ועסק בהזדקנות, וכלל 532 משתתפים מעל גיל 65. הניתוח כלל נתוני חתך וכן מעקב לאחר כ-6 שנים.
מהתוצאות עולה כי צריכת חלבון גבוהה יותר, הן ביחס למשקל הגוף (מעל 0.8-1 גרם/ק"ג ליום) והן כחלק מצריכת האנרגיה הכוללת (מעל 18%), הייתה קשורה באופן עקבי לסיכון נמוך יותר לנפילות, למגבלות בניידות, למוגבלות בביצוע פעולות היומיום, לשבריריות, לירידה במהירות ההליכה ולתמותה.
בבחינת התפקיד של צריכת חלבון כחלק מדפוס התזונה הכולל נבחנו שני דפוסים, דיאטה ים-תיכונית (MED) ומדד איכות התזונה של ארגון הבריאות העולמי (WHO-QDI). נמצא כי צריכת חלבון, ובמיוחד ממקורות מן החי, תיווכה חלק מהקשרים המיטיבים בין התזונה הים-תיכונית ומדד WHO-QDI לבין מדדים הקשורים לניידות, כאשר הקשרים היו בולטים יותר בצריכה של מעל 1 גרם חלבון/ק"ג ליום ובצריכה של מעל 15.6% מהאנרגיה ממקורות חלבון מן החי.
החוקרים מסכמים כי צריכת חלבון, ובפרט צריכה של לפחות 1.0 גרם/ק"ג ליום הכוללת חלבון מן החי, עשויה להיות מרכיב חשוב באסטרטגיות תזונתיות לשימור התפקוד הגופני ולקידום הזדקנות בריאה.
Coelho-Júnior HJ, Marzetti E. Protein intake and its interaction with dietary patterns on clinical outcomes among older adults. NPJ Aging. 2026 Mar 25;():.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41882014/
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2026 הוערכה היעילות של פעילות אירובית במניעת שבריריות ובשמירה על הבריאות ואיכות החיים בקרב קשישים.
בסקירה נכללו 44 מחקרים ובהם 4,011 משתתפים, שרובם היו במצב של שבריריות או בסיכון לשבריריות כאשר חלק מהמחקרים התמקדו באוכלוסיות עם תחלואה נלווית, כמו אי-ספיקת לב, מחלת ריאות חסימתית כרונית, סרטן או ליקוי קוגניטיבי.
במחקרים נבחנו סוגים שונים של פעילות אירובית, ובהם טאי-צ'י, צ'י-קונג, יוגה, ריקוד והליכה. ההתערבויות נמשכו 4-48 שבועות, וכללו לרוב 3-5 אימונים בשבוע, במשך 20-90 דקות לאימון. ברוב ההתערבויות הפעילות הייתה בעצימות בינונית, ואילו קבוצות הביקורת קיבלו בדרך כלל טיפול שגרתי או הדרכה בנושא בריאות.
בניתוח משולב של הנתונים נמצא כי קרא עוד
רכיבים צמחיים לניהול עוֹדף משקל
בסקירה משנת 2025 הוערכו העדויות בנוגע ליעילותם של צמחי מרפא לירידה במשקל ולשיפור פרופיל השומנים.
הסקירה כללה 74 מחקרים, מהם 50 מחקרים אקראיים מבוקרים. המחקרים כללו בסך הכול 5,508 משתתפים, מתוכם 3,598 נשים, כאשר מרבית המחקרים התמקדו במשתתפים עם עודף משקל או שמנות.
הרכיבים הצמחיים ניתנו באופן פומי בצורת כמוסות, אבקה או מרתח, וברוב המחקרים ההתערבות הייתה משולבת וכללה גם תוספי תזונה, כגון ל-קרניטין, ויטמיני B ו-C, כרום ומגנזיום, וכן התערבויות תזונתיות ופעילות גופנית.
בעוד שבחלק מהמחקרים נצפו ירידות מובהקות במדדים אנתרופומטריים ושיפור בפרופיל השומנים, במחקרים אחרים לא נמצאה השפעה עקבית על ירידה במשקל. מתוך 74 המחקרים, ב-10 לא נמצא שיפור באף אחד מהמדדים שנבדקו.
מבחינת בטיחות, ההשפעות השליליות שנקשרו לצמחי המרפא נעו מתסמינים קלים, כגון כאבי ראש, ועד תגובות חמורות יותר, ובהן החמרה של אסתמה ועלייה בלחץ הדם.
צמחי המרפא השכיחים ביותר שנבדקו היו תה ירוק (Camellia sinensis), שרביטן סיני (Ephedra), גרסיניה קמבוג'יה (Garcinia cambogia), הדרים (Citrus) ושוש קירח (Glycyrrhiza).
להלן פירוט הממצאים המרכזיים: קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2025 נבחנה היעילות של תוסף צמחי להפחתת שומן הגוף בקרב מבוגרים עם עודף משקל.
במסגרת המחקר נבדק התוסף SIRTMAX®, תמצית של הצמח Kaempferia parviflora, המכונה "ג'ינג'ר שחור". הצמח מוכר בדרום-מזרח אסיה למטרות שונות, ובהן ויסות רמות הסוכר בדם, שיפור זרימת הדם והפחתת דלקת, אלרגיה והפרעות במערכת העיכול. מחקרי מעבדה קודמים הצביעו גם על השפעות נוגדות חמצון ונוגדות דלקת ועל פוטנציאל להפחתת עלייה במשקל, הצטברות שומן ואי-סבילות לגלוקוז.
במחקר השתתפו 100 מבוגרים, אשר חולקו אקראית לנטילת כמוסה אחת המכילה 50 מ"ג תמצית אלכוהולית של הצמח שניטלה עם מים לפני ארוחת הבוקר, או פלסבו, במשך 12 שבועות.
מדדי התוצאה העיקריים היו השינוי במסת השומן ובאחוז השומן, שנמדדו באמצעות DEXA. בנוסף נבדקו מדדים של הרכב הגוף, פיזור השומן, מדדים אנתרופומטריים ופרופיל השומנים בדם.
הניתוח הסופי התבסס על נתוניהם של 83 משתתפים שהשלימו את המחקר.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2025 נבחנה ההשפעה של תוסף צמחי על השומן התוך-בטני בקרב מבוגרים עם עודף משקל.
במסגרת המחקר נבדק התוסף Oligonol®, תמצית המופקת מפרי הליצ'י (Litchi chinensis) המכילה פוליפנוֹלים בעלי משקל מולקולרי נמוך. המבנה המולקולרי של התוסף נועד לשפר את זמינותם הביולוגית ואת ספיגתם של הפוליפנוֹלים, במטרה להפחית את הצטברות השומן, ובפרט את השומן התוך-בטני.
במחקר השתתפו 66 מבוגרים עם BMI בטווח 25-30, אשר חולקו אקראית לנטילת מנה אחת ליום מהתוסף (200 מ"ג מתוכם כ-140 מ"ג פוליפנוֹלים), או פלסבו, במשך 12 שבועות.
מדד התוצאה העיקרי היה השינוי בשטח השומן התוך-בטני שנמדד באמצעות בדיקת CT. בנוסף נבדקו משקל הגוף, BMI, היקף המותניים, מדדי שומן נוספים, בדיקות דם ושתן ולחץ הדם.
לאחר 12 שבועות קרא עוד
תוספי ביוטיקה בקרב ילדים
בנייר עמדה משנת 2024 מטעם ESPGHAN (European Society for Paediatric Gastroenterology Hepatology and Nutrition), סוכמו הראיות הקיימות וגובשו המלצות בנוגע לשימוש בתוספי פרה-ביוטיקה בילדים עד גיל 18 עם מחלות והפרעות במערכת העיכול.
החוקרים מציינים כי בהשוואה לפרוביוטיקה, קיימים מעט מחקרים שבחנו את השימוש בפרה-ביוטיקה בילדים. מרבית המחקרים נערכו בקרב תינוקות שקיבלו תמ"ל מועשר בפרה-ביוטיקה, בעוד שתוספת פרה-ביוטיקה כתוסף נפרד למניעה או לטיפול בהפרעות במערכת העיכול בילדות נחקרה במידה מועטה.
לצורך גיבוש המלצה נדרשו לפחות שני מחקרים אקראיים מבוקרים שבחנו את אותה פרה-ביוטיקה.
בסקירה נכללו 30 מחקרים שהתאפיינו בהטרוגניות רבה בסוג הפרה-ביוטיקה, בהרכב, במינון, במשך ובמועד התיסוף, וכן במאפייני האוכלוסייה, בקריטריונים לאבחון ובמועדי הערכת התוצאות.
לפיכך, לא ניתן להכליל את היעילות או הבטיחות שנמצאו עבור פרה-ביוטיקה מסוימת או שילוב מסוים לפרה-ביוטיקה אחרת או למצבים קליניים אחרים.
בהתאם לכך, קרא עוד
בנייר עמדה משנת 2026 מטעם ESPGHAN (European Society for Paediatric Gastroenterology Hepatology and Nutrition), סוכמו הראיות העדכניות וגובשו המלצות בנוגע לשימוש בתוספי פרוביוטיקה בילדים עם מחלות והפרעות במערכת העיכול.
החוקרים מציינים כי השימוש בפרוביוטיקה נפוץ ברפואת ילדים, אך יעילותה משתנה בהתאם לזן ולמצב הקליני. בשנת 2023 פורסמו המלצות ספציפיות לזנים ולמצבים שונים במערכת העיכול, ובנייר העמדה הנוכחי נבחנו מחקרים שפורסמו משנת 2024 במטרה לבדוק אם הראיות החדשות מצדיקות שינוי בהמלצות.
להלן סיכום הממצאים בהתייחס למצבים שנבדקו: קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2026 נבחנה התרומה של תוסף פרוביוטיקה לשמירה על בריאות מערכת החיסון ולהפחתת תחלואה זיהומית בקרב ילדים.
החוקרים מסבירים כי למיקרוביום המעי בראשית החיים תפקיד מרכזי בהתפתחות מערכת החיסון ובבריאות לטווח ארוך, וכן בעיכול ובמטבוליזם של רכיבי תזונה. תיסוף בפרוביוטיקה עשוי להשפיע על מערכת זו ולסייע במניעת זיהומים שכיחים בילדות.
במחקר השתתפו 119 ילדים בריאים בגיל הגן, אשר חולקו באופן אקראי לקבלת תוסף פרוביוטיקה מהזן Bifidobacterium infantis במינון של 10 מיליארד חיידקים ביום, או פלסבו, במשך 12 שבועות.
בתחילת המחקר ולאחר 6 ו-12 שבועות נלקחו דגימות מחלל הפה ומהצואה, לצורך הערכת השפּעת ההתערבות על הרכב החיידקים ועל מדדים חיסוניים ודלקתיים.
בהשוואה לפלסבו, קרא עוד
