חשיפה לקור | פרוֹביוטיקה לטיפול בעצירוּת | תוספי תזונה ליילודים
חשיפה לקור:
חשיפה לקור וחילוף החומרים,
חשיפה לקור, מאזן האנרגיה ותיאבון,
וחשיפה לקור ותהליכי הזדקנות.
פרוֹביוטיקה לטיפול בעצירוּת:
פרוביוטיקה לטיפול בעצירות,
פרוביוטיקה לשיפור תסמיני עצירות,
פרוביוטיקה רב-זני לעצירות כרונית.
תוספי תזונה ליילודים:
ויטמין A במינון גבוה לפגים,
תיסוף ברזל ובריאות המעי בפגים,
ומולטי-ויטמין מינרל להפחתת אנמיה בתינוקות.
חשיפה לקור
במחקר אקראי מוצלב משנת 2025 נבחנה ההשפעה של חשיפה מתונה לקור על חילוף החומרים ועל צריכת האנרגיה במהלך יום החשיפה וביום שלאחריה.
מחקרים קודמים מצאו קשר בין מדדי חילוף החומרים, כגון הוצאה אנרגטית ויחס החילוף הנשימתי (RER), לבין צריכת האנרגיה והסיכון לעלייה במשקל. ממצאים אלו הובילו להשערה כי מנגנוני חישת האנרגיה בגוף מווסתים את צריכת המזון בהתאם לצרכים המטבוליים.
המחקר כלל 47 מתנדבים בגיל ממוצע של 37 שנים ובעלי BMI ממוצע של 32.
כל המשתתפים השלימו ארבעה תנאי התערבות, שכללו שהייה של 24 שעות בתא מטבולי למדידת ההוצאה האנרגטית.
במהלך שניים מהתנאים נחשפו המשתתפים לטמפרטורה קרירה (19 מעלות צלזיוס) או לטמפרטורה ניטרלית (23.5 מעלות צלזיוס). במהלך השהייה יכלו לצרוך מזון באופן חופשי באמצעות מערכת אוטומטית. בנוסף, הושלמו שני תנאים נוספים באותן טמפרטורות שבהם סופקה למשתתפים כמות מזון התואמת את צורכי האנרגיה שלהם, במטרה להעריך את השפּעת החשיפה לקור על מדדי חילוף החומרים ללא השפּעת אכילה חופשית.
נמצא כי במהלך החשיפה לקור צריכת האנרגיה הייתה גבוהה בכ-13% בממוצע בהשוואה לחשיפה לטמפרטורה ניטרלית, אולם עלייה זו לא נמשכה ביום שלאחר החשיפה.
החשיפה לקור לא השפיעה באופן מובהק על ההוצאה האנרגטית, על קצב ניצול מקורות האנרגיה בגוף או על ניצול הפחמימות. עם זאת, משתתפים שהראו עלייה גדולה יותר בהעדפת הגוף לניצול פחמימות במהלך החשיפה לקור נטו לצרוך יותר אנרגיה ביום שלאחר מכן.
השינויים בהוצאה האנרגטית בעקבות החשיפה לקור לא היו קשורים לשינויים בצריכת האנרגיה, לא במהלך החשיפה ולא לאחריה.
החוקרים מסכמים כי ממצאי המחקר מצביעים על כך שהשפּעת הקור על האכילה המיידית אינה נובעת מעלייה בקצב חילוף החומרים. הם משערים כי העלייה בצריכת המזון עשויה לנבוע ממנגנונים פיזיולוגיים או הורמונליים אחרים המופעלים בעקבות החשיפה לקור, אף שבמחקר זה לא נמצא קשר ישיר בין השינויים שנמדדו במנגנונים אלה לבין צריכת האנרגיה. בנוסף, ייתכן שלשינויים באופן ניצול מקורות האנרגיה בגוף במהלך החשיפה לקור יש השפעה על צריכת המזון ביום שלאחר החשיפה.
Unlu Y, Piaggi P, Stinson EJ, De Baca TC, Rodzevik TL, Walter M, Fry H, Krakoff J, Chang DC. Cold induces increased ad libitum energy intake independent of changes in energy expenditure: a controlled crossover trial in adults. Am J Clin Nutr. 2025 Feb;121(2):293-303.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39675563/
במחקר קליני משנת 2025 נבחנה ההשפעה של חשיפה לקור על הוצאת אנרגיה, צריכת מזון ומנגנוני ויסות תיאבון בקרב אנשים עם שמנות.
החוקרים מציינים כי חשיפה לקור הוצעה כאסטרטגיה אפשרית לירידה במשקל, בין היתר בשל יכולתה להגביר את הוצאת האנרגיה ולהפחית תיאבון.
המחקר כלל 47 משתתפים עם שמנות, אשר השתתפו בשני תנאי הניסוי, עם הפרדה של לפחות שבועיים ביניהם.
בתנאי אחד נחשפו המשתתפים במשך 90 דקות לתנאי קור מתון (10 מעלות צלזיוס באמצעות חליפת קירור נוזלית), כאשר בתנאי הביקורת בוצע הליך ניסויי זהה ללא חשיפה לקור.
במסגרת המחקר נמדדו הוצאת האנרגיה באמצעות קלורימטריה עקיפה, צריכת המזון בארוחה, תחושת רעב ושובע באמצעות שאלונים סובייקטיביים, העדפות מזון, רמות הורמוני רעב ושובע, טמפרטורת העור ותחושת הנוחות התרמית.
נמצא כי חשיפה לקור הובילה לעלייה קטנה אך מובהקת בהוצאת האנרגיה, עם עלייה של כ-18% במהלך 90 דקות החשיפה. עם זאת, נצפתה גם עלייה של כ-10% בצריכת המזון בארוחת הצהריים שניתנה לאחר החשיפה לקור, אם כי בהמשך היום חלה ירידה קלה בצריכת המזון הכוללת.
לא נמצאו הבדלים משמעותיים בתחושות הרעב והשובע המדווחות, אך נצפתה ירידה בתפיסת הערך של מזונות מתוקים דלי שומן לאחר החשיפה לקור.
מבחינה הורמונלית, החשיפה לקור לוותה בירידה ברמות לפטין ובעלייה ברמות GLP-1.
בנוסף, במהלך החשיפה נמצאה ירידה משמעותית בתחושת הנוחות התרמית ובתחושת החום המדווחת של המשתתפים.
החוקרים מסכמים כי אף שחשיפה לקור גרמה לשינויים מובהקים הן בהוצאת האנרגיה והן בצריכת המזון, ההשפעה הכוללת על מאזן האנרגיה בקרב אנשים עם שמנות הייתה מועטה. לנוכח אי-הנוחות הרבה שנגרמה במהלך החשיפה, הממצאים מעלים ספק לגבי היעילות של חשיפה לקור כאסטרטגיה שתוביל לשינויים משמעותיים במשקל הגוף ובהרכב הגוף באוכלוסייה זו.
McInnis K, Larocque A, Beauregard N, Hintze LJ, Finlayson G, Haman F, Doucet É. Energy intake and energy expenditure are minimally impacted by acute cold exposure in individuals living with obesity. Int J Obes (Lond). 2025 Aug;49(8):1654-1661.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40410569/
בסקירה משנת 2025 נבחנה ההשפעה של חשיפה לקור על תהליכי ההזדקנות.
החוקרים מציינים כי הזדקנות היא תהליך ביולוגי מורכב המתאפיין בירידה הדרגתית בתפקוד הפיזיולוגי ובעלייה ברגישות למחלות, ומושפע מגורמים גנטיים, סביבתיים ואורח החיים.
מטרת הסקירה הייתה לבחון את הפוטנציאל של חשיפה לקור כאמצעי להתמודדות עם תהליכי ההזדקנות, תוך סקירת התגובות הפיזיולוגיות לחשיפה לקור, יתרונותיה האפשריים בטווח הקצר והסיכונים הבריאותיים הכרוכים בחשיפה ממושכת.
במסגרת הסקירה הוערכו העדויות בנוגע להשפּעת טמפרטורת הסביבה על הזדקנות ואריכות ימים, לרבות ממצאים ממחקרים ביונקים הנכנסים לתרדמת חורף וממודלים מחקריים מצביעים על קשר אפשרי בין טמפרטורות סביבה נמוכות לבין אריכות ימים.
בנוסף, נבחנו הסיכונים הבריאותיים של חשיפה ממושכת לקור, בהם מחקרים אפידמיולוגיים המצביעים על שיעורים גבוהים יותר של תחלואה ותמותה באוכלוסיות המתגוררות באזורים קרים, וכן הפגיעה ביכולת ויסות חום הגוף והעלייה בסיכון למחלות בגיל המבוגר.
בהמשך קרא עוד
פרוֹביוטיקה לטיפול לעצירוּת
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2024 הוערכה היעילות של פרוביוטיקה לטיפול בעצירות.
מחקרים קודמים הראו שתיסוף פרוביוטיקה עשוי לקצר את זמן המעבר במעי, ככל הנראה באמצעות שינוי הרכב חיידקי המעי, שיפור תנועתיות המעי והשפעה על גורמים ביוכימיים שונים.
הסקירה כללה 10 מחקרים אקראיים מבוקרים, ובהם בסך הכול 1,243 משתתפים הסובלים מעצירות.
ב-70% מהמחקרים דווחו תוצאות חיוביות בטיפול בעצירות תפקודית וכרונית.
נמצא כי קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2024 נבחנה היעילות והבטיחות של תוסף פרוביוטיקה לטיפול בעצירות כרונית בקרב מבוגרים.
במסגרת המחקר נבדק הזן Weizmannia coagulans BC99, המאופיין ביכולת לעכב פתוגנים ובפרופיל בטיחות גבוה.
המחקר כלל 101 משתתפים, אשר חולקו באקראי לקבוצת ההתערבות שקיבלה BC99 במינון של 2 מיליארד חיידקים ליום במשך 4 שבועות, או לקבוצת ביקורת שקיבלה פלסבו.
בתום ההתערבות נמצא כי קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2026 נבחנה השפּעתו של תוסף פרוביוטיקה רב-זני בקרב מבוגרים הסובלים מעצירות כרונית.
במחקר השתתפו 132 מבוגרים בגיל 30-60 אשר חולקו באופן אקראי לקבלת תוסף פרוביוטיקה או פלסבו במשך 28 ימים. התוסף ניתן במינון של 3 גרם ליום והכיל 30 מיליארד חיידקים משישה זנים, מהם 69% מזני Bifidobacterium ו-31% מזני Lactobacillus.
המדד העיקרי שנבדק היה מספר היציאות המלאות בשבוע בתום תקופת ההתערבות. בנוסף הוערכו מרקם היציאות, חומרת תסמיני העצירות, תחושת הנפיחות, וכן שינויים בהרכב חיידקי המעי ובריכוז חומצות שומן קצרות-שרשרת בצואה.
תגובה לטיפול הוגדרה כהגעה ללפחות שלוש יציאות מלאות בשבוע, לצד שיפור של לפחות יציאה אחת בשבוע בהשוואה לתחילת המחקר.
את המחקר השלימו 100 משתתפים, כאשר בקבוצת הפרוביוטיקה חלה קרא עוד
תוספי תזונה ליילודים
במחקר אקראי מבוקר משנת 2025 נבחנו ההשפעות ארוכות הטווח של מתן תוסף ויטמין A במינון גבוה בקרב פגים במשקל לידה נמוך מאוד.
ברקע למחקר החוקרים מציינים כי עדיין לא ברור האם מתן מוקדם של ויטמין A במינון גבוה תורם להתפתחות הריאות ומשפיע על התוצאות הבריאותיות ארוכות הטווח של פגים.
המחקר כלל פגים שנולדו לפני שבוע 32 להריון במשקל לידה של 400 עד 1,000 גרם, אשר חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הביקורת. קבוצת ההתערבות קיבלה תוספת של ויטמין A מסיס שומן (Vitadral®) במינון של 5,000 יחב"ל לק"ג משקל גוף ליום, בנוסף לתיסוף הסטנדרטי של 1,000 יחב"ל לק"ג ליום, ואילו קבוצת הביקורת קיבלה פלסבו לצד התיסוף הסטנדרטי. התוסף או הפלסבו ניתנו באופן אנטרלי במשך 28 ימים.
במאמר הנוכחי מוצגות תוצאות המעקב לאחר גיל מתוקן של 12 ו-24 חודשים.
במסגרת המעקב נאספו נתוני גדילה, מספר הטיפולים האנטיביוטיים באופן כללי ועקב זיהומים ריאתיים, מספר האשפוזים באופן כללי ועקב זיהומים ריאתיים, וכן הוערכו ההתפתחות הקוגניטיבית והמוטורית. בנוסף נאסף מידע על אבחנות רפואיות וטיפולים רפואיים נוספים.
בסך הכול הושלמו בדיקות המעקב עבור 759 תינוקות, שהיוו 83% מהמשתתפים במחקר המקורי.
תוצאות המחקר הראו כי קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר משנת 2026 נבדקה ההשפעה של תיסוף ברזל במינונים שונים על בריאות המעי בקרב פגים במשקל לידה נמוך מאוד.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי פגים מקבלים באופן שגרתי תוספי ברזל כדי לתמוך בגדילה, לפצות על אובדן דם עקב בדיקות חוזרות ולמנוע חסר בברזל. עם זאת, קיים חשש כי מינוני ברזל גבוהים עלולים לפגוע באוכלוסיית חיידקי המעי, ולכן ההמלצות הן למינונים נמוכים יותר.
המחקר כלל 151 פגים שנולדו במשקל נמוך מ-1,500 גרם, אשר חולקו באקראי לקבלת תוסף ברזל במינון של 2 או 6 מ"ג לק"ג ליום באופן אנטרלי.
מדד התוצאה העיקרי היה הרכב חיידקי המעי לאחר שבועיים של תיסוף ברזל. בנוסף הוערכו מדדים של דלקת במעי ושל תפקוד מחסום המעי, וכן נבדקו מצב הברזל, השפעות שליליות ותפקוד מערכת השמיעה בגיל מתוקן של 36 שבועות.
במחקר אקראי מבוקר משנת 2026 נבדקה היעילות של תיסוף דו-שבועי במולטי-ויטמין מינרל, בנוסף לברזל וחומצה פולית, לשיפור רמות ההמוגלובין ולהפחתת שכיחות האנמיה בקרב ילדים בהודו בגילאי 6-59 חודשים.
החוקרים מציינים כי בהודו שכיחות האנמיה בקרב ילדים מתחת לגיל 5 גבוהה מאוד ועומדת על כשני שלישים, למרות מדיניות של תיסוף בברזל ובחומצה פולית. לפיכך, הועלתה ההשערה כי חסרים במיקרונוטריינטים נוספים תורמים להתפתחות האנמיה.
במסגרת המחקר 1,300 ילדים חולקו באקראי לקבלת תיסוף דו-שבועי של מולטי-ויטמין מינרל בשילוב ברזל וחומצה פולית, או ברזל וחומצה פולית בלבד, במשך 50 שבועות (100 מנות).
שיעור ההיענות לטיפול עלה על 75% בשתי הקבוצות.
החוקרים בחנו את השפּעת ההתערבות על רמות ההמוגלובין ושכיחות האנמיה, וכן על מדדים של מאגרי הברזל, ויטמין B12, חומצה פולית ואבץ.
נמצא כי קרא עוד
