החלפת מזון חי במזון מהצומח | צפיפוּת עצם בילדים | וִיטמין D וטרֶשת נפוצה
החלפת מזון מהחי במזון מהצומח:
החלפה קשורה בסיכון מופחת לתמותה,
קטניות לשיפור בריאות קרדיו-מטבולית,
ותחליף בשר להפחתת הסיכון הקרדיו-מטבולי.
צפיפוּת עצם בקרב ילדים:
ויטמין D וצפיפות העצם בילדים,
מזון אולטרה-מעובד וצפיפות העצם בילדות,
ולידה מוקדמת מאוד וצפיפות העצם בילדות.
וִיטמין D וטרֶשת נפוצה:
השפּעת צריכה גבוהה של ויטמין D,
ויטמין D לטיפול בשלבים מוקדמים,
וההשפעה של ויטמין D בקרב חולי טרשת נפוצה.
החלפת מזון מהחי במזון מהצומח
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2026 הוערכה ההשפעה של החלפת חלבון מהחי בחלבון מהצומח על הסיכון לתמותה מכל גורם, מגורם קרדיווסקולרי או מסרטן.
הניתוח התמקד בהחלפה בעלת ערך קלורי זהה של 3% או 5% מסך הצריכה הקלורית היומית.
הסקירה כללה 9 מחקרי עוקבה בהם למעלה ממיליון משתתפים בגיל 20 עד 83, עם מעקב מצטבר של כ-20 מיליון שנות-אדם.
בניתוח הכולל נמצא כי החלפה של 3% או 5% מהצריכה הקלורית מחלבון מהחי לחלבון מהצומח הייתה קשורה בירידה של 9% בסיכון לתמותה מכל גורם, ללא הבדל מובהק בין שתי רמות ההחלפה.
בנוסף, תמותה מגורם קרדיווסקולרי הייתה נמוכה ב-12% בהחלפה של 3% וב-23% בהחלפה של 5%. בהתייחס לתמותה מסרטן, החלפה של 3% נמצאה קשורה לירידה של 5% בסיכון.
החוקרים מסכמים כי החלפה איזוקלורית של חלבון מהחי בחלבון מהצומח נמצאה קשורה בסיכון מופחת לתמותה מכל גורם, מתחלואה קרדיווסקולרית ומסרטן, כאשר התועלת הקרדיווסקולרית הייתה בולטת יותר ברמת החלפה של 5%. ממצאים אלו תומכים בשילוב מוגבר של מקורות חלבון מהצומח במסגרת אסטרטגיות תזונתיות להפחתת סיכון לתמותה.
הערת מערכת: מאחר שהנתונים לגבי החלפה של 5% התבססו על שני מחקרים בלבד, לא ניתן לשלול אפשרות כי להיקף החלפה זה קיימת תועלת נוספת ביחס להחלפה של 3%.
Barrantes-Espinola G, Alberti P, Jaramillo-Morales E, Rodriguez A, López-Moreno M. Isocaloric substitution of animal protein with plant protein and its impact on all-cause, cardiovascular, and cancer mortality: A systematic review and meta-analysis. Clin Nutr. 2026 Jun;61:106654.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41996864/
במחקר אקראי מבוקר משנת 2025 נבחנה ההשפעה של החלפה חלקית של בשר אדום ומעובד בקטניות שאינן סויה על הצריכה התזונתית, מדדים אנתרופומטריים וסמנים קרדיו-מטבוליים בקרב גברים בריאים.
במחקר נכללו 102 גברים בגיל ממוצע של 38 שנים אשר חולקו אקראית לשתי קבוצות.
קבוצת הביקורת צרכה 760 גרם בשבוע של בשר אדום ומעובד, שווה ערך לכ-25% מסך צריכת החלבון. קבוצת ההתערבות הפחיתה את צריכת הבשר ל-200 גרם בשבוע (כ־5% מצריכת החלבון), ובנוסף שולבו מזונות מבוססי קטניות בכמות שסיפקה חלבון השקול ל-500 גרם בשר (כ-20% מסך צריכת החלבון).
בשתי הקבוצות יעד צריכת החלבון הכולל עמד על כ-18% מסך הצריכה הקלורית.
משך ההתערבות היה 6 שבועות. בתחילת המחקר ובסיומו נאספו נתוני צריכה תזונתית לאורך 4 ימים רצופים, לצד בדיקות דם ושתן להערכת מצב תזונתי ומדדים מטבוליים.
תוצאות המחקר הראו כי בקבוצת הקטניות נמצאה צריכה גבוהה יותר של סיבים תזונתיים, חומצות שומן רב בלתי רוויות וברזל, לצד צריכה נמוכה יותר של שומן רווי ושל ויטמין B12, בהשוואה לקבוצת הבשר.
בנוסף, בקבוצת הקטניות נמדדו רמות נמוכות יותר של כולסטרול כללי ושל LDL, וכן ירידה במשקל הגוף וב-BMI, לצד רמות נמוכות יותר של ויטמין B12 ויוד.
החוקרים מציינים כי בטווח הקצר הירידה לא פגעה בהגעה לרמות מספקות שכן צריכת היוד בשתי הקבוצות הייתה מעל רמת הצריכה המומלצת וגם מצב ויטמין B12 נותר מספק במהלך תקופת המחקר.
החוקרים מסכמים כי הפחתה חלקית של חלבון מהחי והגדלת צריכת חלבון ממקור צמחי עשויה להוביל לשיפור קרדיו-מטבולי מבלי לפגוע בצריכה ובסטטוס של רכיבי תזונה חיוניים כגון יוד, ברזל וויטמין B12 בטווח הקצר. עם זאת, הם מדגישים כי כאשר מפחיתים באופן משמעותי וקבוע את חלקם של מזונות מן החי בתזונה, חשוב לעקוב אחר רמת ויטמין B12 ולוודא צריכה מספקת באמצעות מזונות מועשרים או תוספים, במיוחד בקרב אוכלוסיות בסיכון.
Bäck S, Päivärinta E, Pellinen T, Itkonen ST, Lehtovirta M, Erkkola M, Kaartinen NE, Männistö S, Pajari AM. Nutritional and health benefits of a partial substitution of red and processed meat with non-soy legumes: a 6-week randomized controlled trial in healthy working-age men. Eur J Nutr. 2025 Aug 19;64(6):259.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40828321/
במחקר אקראי מוצלב משנת 2026 נבחנה התרומה של צריכת תחליף בשר מהצומח להפחתת רמות TMAO (Trimethylamine N-oxide) בדם בהשוואה לבשר אדום.
החוקרים מציינים כי תזונה עתירת בשר אדום מכילה רמות גבוהות של כולין וקרניטין המשמשים כחומרי מוצא ליצירת TMAO, מטבוליט הנוצר על ידי חיידקי המעי ונקשר לעלייה בסיכון לטרשת עורקים ולמחלות קרדיווסקולריות.
במחקר נכללו 41 משתתפים בגיל ממוצע של 51 שנים, כאשר כ-32% מהם סבלו מטרשת עורקים.
כל המשתתפים צרכו בסדר אקראי את שני תנאי המחקר שכללו צריכת קציצות מבוססות צומח או קציצות מבוססות בשר אדום. כל תקופת התערבות נמשכה 6 ימים, עם הפרדה של 7 ימים בין התנאים.
מדד התוצאה העיקרי היה ההבדל ברמות TMAO בין שני התנאים. בנוסף נבחנו השפעות על לחץ הדם, משקל הגוף, פרופיל השומנים ורמות NT-proBNP, סמן ביולוגי המשקף עומס או פעילות לבבית מוגברת.
תוצאות המחקר הראו כי קרא עוד
צפיפוּת עצם בקרב ילדים
בסקירה שיטתית משנת 2023 נבחנה היעילות של תיסוף ויטמין D לשיפור צפיפות העצם בקרב ילדים ובני נוער.
בסקירה נכללו 11 מחקרים אקראיים מבוקרים, ומתוכם 9 מחקרים נכללו בניתוח הסופי וכללו נתונים פרטניים של 1,439 משתתפים עד גיל 18. מרבית המשתתפים היו בנות (89%), וריכוז ויטמין D הממוצע בתחילת המחקרים עמד על 36.3 ננומול/ליטר, כאשר ל-52% מהמשתתפים הייתה רמה נמוכה מ-35 ננומול/ליטר, ול-79% רמה נמוכה מ-50 ננומול/ליטר.
במחקרים שנכללו ניתנו תוספי ויטמין D במינונים שנעו בין 133 יחב"ל ליום ועד 14,000 יחב"ל לשבוע. ברוב המחקרים משך ההתערבות היה שנה אחת, למעט מחקר אחד שנמשך שנתיים.
בניתוח כולל של הנתונים נמצאה קרא עוד
במחקר חתך משנת 2026 נבחן הקשר בין צריכת מזון אולטרה-מעובד לבין מדדי צפיפות עצם בקרב ילדים ובני נוער.
המחקר התבסס על נתוני 4,809 משתתפים בגילאי 8-19 שנים מתוך סקר הבריאות והתזונה הלאומי בארה"ב לשנים 2011-2018.
צריכת מזון אולטרה-מעובד הוערכה לפי סיווג NOVA, המחלק מזונות לארבע קטגוריות בהתאם לרמת העיבוד שלהם. לכל משתתף חושב שיעור צריכת המזון האולטרה-מעובד מתוך סך הצריכה הקלורית היומית.
החוקרים בחנו שני מדדים מרכזיים של צפיפות מינרלים בעצם: צפיפות העצם בעמוד השדרה המותני ומדד כללי של צפיפות עצם.
נמצא קשר חיובי בין צריכת מזון אולטרה-מעובד לבין מדדי צפיפות העצם בעמוד השדרה המותני, אך גודל ההשפעה היה קטן יחסית כך שהמשמעות הקלינית של הממצא עדיין אינה ברורה.
בניתוח לפי תתי-קבוצות נמצאו קרא עוד
במחקר תצפיתי משנת 2025 נבחנה צפיפות העצם בקרב ילדים בני 5 שנים שנולדו בלידה מוקדמת מאוד (לפני שבוע 32 להריון) בהשוואה לילדים שנולדו במועד.
החוקרים מסבירים כי לידה מוקדמת מאוד עלולה להשפיע על התפתחות השלד, ולכן מטרת המחקר הייתה להעריך האם פרוטוקול התזונה הנהוג ביחידה לטיפול נמרץ ילודים מספק תמיכה מספקת להתפתחות צפיפות העצם.
במסגרת המחקר נמדדה צפיפות המינרלים בעצם של כלל הגוף ללא הראש בקרב 94 ילדים שנולדו לפני שבוע 32 ובקרב 259 ילדים שנולדו במועד.
הממצאים הראו כי קרא עוד
וִיטמין D וטרֶשת נפוצה
במחקר עוקבה משנת 2026 נבחן הקשר בין צריכת ויטמין D לבין הסיכון להתפתחות טרשת נפוצה (MS). ממצאים קודמים הצביעו על כך שרמות גבוהות יותר של ויטמין D קשורות לסיכון מופחת לטרשת נפוצה, אך עד כה נותרה מחלוקת האם מדובר בהשפעה ישירה של הוויטמין עצמו או שויטמין D הינו סמן בלבד לחשיפה לשמש.
המחקר נערך כחלק ממחקר עוקבה נרחב שנערך בנורבגיה ועסק בהריון וילודה, כאשר בניתוח זה נכללו נשים בלבד שהשלימו שאלון בסיס והערכה תזונתית בתחילת המעקב. המשתתפות גויסו בין השנים 2002-2008 ונמצאו במעקב עד סוף 2022. מקרים של נשים שפיתחו טרשת נפוצה במהלך תקופת המעקב זוהו באמצעות קישור למאגר הלאומי לטרשת נפוצה.
החשיפה המרכזית שנבדקה הייתה סך צריכת ויטמין D, הן ממקורות תזונתיים והן מתוספי תזונה.
בניתוח נכללו 78,074 נשים, ומתוכן 349 נשים (0.5%) אובחנו עם טרשת נפוצה במהלך תקופת מעקב חציונית של 17 שנים.
בקרב נשים שלא פיתחו טרשת נפוצה, צריכת ויטמין D היומית החציונית הייתה 333 יחב"ל (8.3 מק״ג) בסך הכול, מתוכן כ-127 יחב"ל מהמזון וכ-200 יחב"ל מתוספים. לעומת זאת, בקרב נשים שפיתחו טרשת נפוצה, צריכת ויטמין D הייתה נמוכה יותר, 296 יחב"ל בסך הכול (7.4 מק״ג), מתוכן כ-114 מהמזון וכ-166 יחב"ל מתוספים.
ממצאי המחקר הראו כי קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2025 נבחנה היעילות של תיסוף ויטמין D במינון גבוה להפחתת פעילות המחלה בקרב מטופלים עם תסמונת קלינית מבודדת (CIS – Clinically Isolated Syndrome), אירוע נוירולוגי ראשון במערכת העצבים המרכזית, העשוי להוות שלב מוקדם של טרשת נפוצה אך עדיין אינו עומד בקריטריונים המלאים לאבחנת המחלה.
החוקרים מציינים כי חסר בוויטמין D נחשב לגורם סיכון להתפתחות טרשת נפוצה, אולם לא ידוע האם תיסוף ויטמין D עשוי להשפיע על מהלך המחלה בשלבים המוקדמים שלה.
המחקר נערך ב-36 מרכזים לטיפול בטרשת נפוצה ברחבי צרפת, וכלל 316 מטופלים (70% נשים) בגיל 18-55 שאובחנו עם CIS במהלך 90 הימים שקדמו לגיוס למחקר, עם רמות ויטמין D של עד 100 ננומול/ליטר וממצאים תואמים בבדיקת MRI.
המשתתפים חולקו אקראית לנטילת ויטמין D במינון 100,000 יחב"ל, או פלסבו, אחת לשבועיים למשך 24 חודשים.
מדד התוצאה המרכזי היה פעילות מחלה, שהוגדרה כהופעת התקף קליני ו/או עדות לפעילות ב-MRI (נגעים חדשים ו/או נגעים קולטי חומר ניגוד) במהלך תקופת המעקב.
בניתוח הסופי נכללו 303 משתתפים שקיבלו לפחות מנת טיפול אחת, ומתוכם 288 השלימו את תקופת המעקב המלאה.
תוצאות המחקר הראו כי קרא עוד
במטה-אנליזה משנת 2026 נבחנה היעילות והבטיחות של ויטמין D כטיפול משלים בחולי טרשת נפוצה.
הניתוח כלל מחקרים אקראיים מבוקרים שהשוו בין מתן ויטמין D, בכל צורת מתן או מינון, לבין טיפול סטנדרטי בלבד או פלסבו בקרב מבוגרים המאובחנים עם טרשת נפוצה.
בסך הכול נכללו 32 מחקרים שכללו 2,254 משתתפים. מינוני ויטמין D שנבדקו נעו בין 200 ל-40,000 יחב"ל ליום, ומשך ההתערבות נע בין 8 שבועות ל-24 חודשים.
הממצאים הראו כי קרא עוד
