השימוש הקליני בארומתרפיה | פעילות חיסונית | טיפול בסרקופניה
השימוש הקליני בארוֹמתרפיה:
ארומתרפיה בהריון,
שמן לבנדר ביתר לחץ דם,
פעילות חיסונית:
תפקיד התזונה בתהליכי הזדקנות,
דפוס התזונה ורמת האבץ,
ובטא-גלוקן וחיסון שפעת.
טיפול בסרקוֹפניה:
צ'י-קונג לקשישים עם סרקופניה,
תוספים נוגדי דלקת,
ותוסף ארגינין ושמן דגים.
השימוש הקליני בארוֹמתרפיה
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2025 הוערכה היעילות והבטיחות של ארומתרפיה להפחתת תסמינים גופניים ופסיכולוגיים במהלך ההריון.
הסקירה כללה 21 מחקרים התערבותיים, אשר התמקדו בעיקר בבחילות והקאות (8 מחקרים), חרדה (6 מחקרים) ואיכות שינה (3 מחקרים). בנוסף נבדקו השפעות של ארומתרפיה על עייפות, גרד, כאבי גב תחתון והשראת לידה.
השמנים האתריים הנפוצים ביותר במחקרים היו ממשפחת ההדרים (15 מחקרים), ולאחריהם לבנדר (8 מחקרים), מנטה ונענע (4 מחקרים).
שיטת השימוש המרכזית הייתה שאיפה, ובחלק מהמחקרים נעשה שימוש גם במריחה מקומית, לעיתים בשילוב עיסוי.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי ארומתרפיה תרמה להפחתה מובהקת בבחילות והקאות וברמת החרדה, וכן לשיפור באיכות השינה, אולם זוהתה הטרוגניות גבוהה בין המחקרים.
ספציפית, שמנים כמו מנטה ולימון נמצאו יעילים להפחתת בחילות והקאות, שמנים כמו תפוז מר וורדים להקלה על חרדה, ותפוז מר ולבנדר לשיפור איכות השינה.
לגבי תסמינים נוספים, כגון כאבי גב תחתון וגרד, נמצאו תוצאות מעודדות אך מספר המחקרים המצומצם אינו מאפשר הסקת מסקנות חד-משמעיות. עבור עייפות והשראת לידה לא נמצאה השפעה מובהקת.
במחקרים שנכללו לא דווחו השפעות שליליות משמעותיות.
החוקרים מסכמים כי ארומתרפיה נמצאה כאפשרות טיפולית נגישה, זולה ובטוחה וניתן לשקול את שילובה במסגרת הטיפול השגרתי בהריון, תוך התאמת השמן ושיטת השימוש לצרכים האישיים. עם זאת, נדרשים מחקרים גדולים ומבוססים יותר כדי לקבוע פרוטוקולים מיטביים ולהעריך את יעילותה לאורך זמן.
Mascarenhas VHA, Caroci-Becker A, Nick JM, Sahin S, Drigo RTDC, Riesco ML, Lima MOP. Effectiveness of aromatherapy on physiological and psychological symptoms during pregnancy: a systematic review and meta-analysis. Complement Ther Med. 2025 Dec;95:103279.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41192533/
במחקר פיילוט אקראי מבוקר משנת 2025 נבדקה ההשפעה של שמן לבנדר בקרב מבוגרים הסובלים מיתר לחץ דם.
ברקע למחקר החוקרים מציינים כי יתר לחץ דם מלווה לעיתים קרובות בתסמינים כגון חרדה, עייפות והפרעות שינה אשר עלולים לפגוע באיכות החיים, כאשר לשמן לבנדר עשויה להיות תועלת להפחתת תסמינים אלה.
המחקר כלל 58 משתתפים בגיל 40-60 אשר חולקו באופן אקראי לקבוצת ההתערבות שקיבלה שמן לבנדר, או לקבוצת הביקורת שקיבלה שמן שקדים.
השימוש בשמן בוצע בהרחה באמצעות מסכת פנים, 15 דקות פעם ביום במשך 7 ימים רצופים.
החוקרים בחנו את ההשפעה על רמת חרדה, עייפות, איכות השינה ולחץ דם, כאשר מדדי המחקר נבדקו בתחילת המחקר, מיד לאחר ההרחה הראשונה, ובסיום תקופת ההתערבות.
ממצאי המחקר הראו כי כבר לאחר ההרחה הראשונה של שמן הלבנדר חל שיפור מובהק ברמת החרדה ובערכי לחץ הדם הסיסטולי בהשוואה לקבוצת הביקורת.
לאחר שבעה ימי שימוש נצפה שיפור משמעותי בקבוצת ההתערבות בכל המדדים שנבדקו: רמת החרדה ירדה ב-15.6 נקודות לעומת ירידה של 0.6 נקודות בקבוצת הביקורת (p<0.001), מדד העייפות ירד ב-4.8 נקודות לעומת 0.9 נקודות (p=0.011), לחץ הדם הסיסטולי ירד ב-9.9 מ"מ כספית לעומת ירידה של 1.2 מ"מ כספית, וכן נמצא שיפור מובהק באיכות השינה עם עלייה של 165 נקודות לעומת 4.7 נקודות בקבוצת הביקורת (p=0.043).
החוקרים מסכמים כי השימוש בשמן אתרי לבנדר בהרחה עשוי להוות גישה משלימה יעילה לשיפור מדדים רגשיים וגופניים בקרב מבוגרים הסובלים מיתר לחץ דם.
Wang YR, Ho YC, Yeh YC. Short- and long-term effects of inhaled lavender essential oil on anxiety, fatigue, blood pressure, and sleep quality in middle-aged adults with hypertension: A randomized placebo-controlled pilot study. Complement Ther Med. 2025 Dec;95:103296.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41177368/
בסקירה משנת 2026 הוערכה התרומה של שמן אתרי קמומיל להקלה על כאב וחרדה בקרב מטופלים מאושפזים בבתי חולים.
ברקע למחקר החוקרים מציינים כי ניהול לא מספק של כאב וחרדה עלול להאריך את משך האשפוז ולהוביל לעלייה בעלויות הטיפול הרפואי. השימוש בשמן קמומיל עשוי להוות אפשרות נגישה ופשוטה ועשוי להיות יעיל בשל תכונותיו המרגיעות, נוגדות החרדה ומשככות הכאב.
הסקירה כללה 17 מחקרים, שרובם בוצעו במדינות אסיאתיות, ובהן איראן, סין, טאיוואן, הודו ודרום קוריאה. תחומי האשפוז שנחקרו היו מגוונים, אך הנפוצים ביותר היו מחלקות מיילדות וגניקולוגיה וכן מחלקות קרדיולוגיות ויחידות לטיפול נמרץ לב.
המין הנפוץ ביותר שנחקר היה קמומיל גרמני (Matricaria chamomilla).
ממצאי הסקירה מצביעים על כך קרא עוד
פעילות חיסונית
בסקירה משנת 2025 נבחנה השפעתם של רכיבים תזונתיים על היחלשות מערכת החיסון הקשורה לגיל, תהליך המכונה Immunosenescence ומשפיע הן על מערכת החיסון המולדת והן על מערכת החיסון הנרכשת.
החוקרים מציינים כי תהליך זה תורם להתפתחות דלקת כרונית בעצימות נמוכה, אשר מעלה את הסיכון למחלות כרוניות, ירידה תפקודית ותמותה. בין היתר, הוא נקשר לעלייה בשכיחות מחלות לב וכלי דם, ירידה קוגניטיבית, מחלות מטבוליות, חולשה ותלות תפקודית. בנוסף, העלייה בדלקתיות עם הגיל עלולה לפגוע ביעילות הטיפול במחלות כרוניות מסוימות, במחלות ממאירות ובתהליכי ריפוי פצעים.
המיקרוביום האנושי מהווה רכיב מרכזי בתהליך זה, כאשר שינויים בהרכב אוכלוסיות החיידקים משפיעים באופן משמעותי על מנגנוני הדלקת. עם העלייה בגיל מתרחשים גם שינויים ברירית המעי וירידה ביעילות מחסום המעי.
בהקשר זה, מזון פונקציונלי מוגדר כמזון המועשר ברכיבים פעילים שמטרתם לתמוך בפעילות מערכת החיסון.
במסגרת הסקירה הוערכו התוצאות של מחקרים קליניים שבחנו את השפעתם של רכיבים תזונתיים שונים, בהם כורכומין, בוטיראט, ויטמין D, אומגה 3 וכן מוצרי מזון סטנדרטיים אשר מכילים גם שאריות חומרי הדברה, על המיקרוביום, שלמות מחסום המעי, סמני דלקת והתגובה החיסונית הכוללת.
הממצאים הצביעו על כך קרא עוד
במחקר קליני משנת 2025 נבחן התפקיד של אבץ בפעילות מערכת החיסון בקרב צעירים בריאים, תוך התייחסות לדפוסי התזונה שלהם.
החוקרים מציינים כי לאבץ תפקיד מרכזי בתפקוד התקין של מערכת החיסון, וכי צמחונים וטבעונים עשויים להיות בסיכון מוגבר למחסור באבץ, בעיקר בשל זמינות ביולוגית נמוכה יותר של אבץ ממקורות צמחיים. עם זאת, הקשר בין דפוס התזונה, רמת האבץ והפעילות החיסונית טרם הובהר.
במסגרת המחקר נבחנו שני סוגים של לימפוציטים המשתייכים למערכת החיסון המולדת: תאי NK (Natural Killer) המעורבים בהגנה מוקדמת מפני תאים נגועים או ממאירים, ותאי cILC (circulating Innate Lymphoid Cells) המעורבים בשמירה על תקינות הרקמות בגוף.
המחקר כלל 54 משתתפים: 21 אוכלי כל, 18 צמחונים ו-15 טבעונים. לכל המשתתפים בוצעו מדידות של מספר תאי NK ו-cILC וכן הערכה של רמת פעילותם.
הנתונים הושוו הן בין קבוצות התזונה השונות והן בין משתתפים בעלי רמות אבץ תקינות לבין משתתפים עם מחסור באבץ.
משתתפים שאובחנו עם מחסור באבץ קיבלו תיסוף של 10 מ״ג אבץ ליום במשך 14 ימים, ולאחר מכן חזרו על אותן בדיקות. ממצא בולט במחקר היה כי 72% מכלל המשתתפים סווגו כבעלי מחסור באבץ, כולל 48% מקבוצת אוכלי הכל.
תוצאות המחקר הראו כי קרא עוד
במחקר פיילוט כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2025 נבחנה ההשפעה של תיסוף בטא-גלוקן על התגובה החיסונית לחיסון עונתי נגד שפעת בקרב מבוגרים.
במחקר השתתפו 90 מבוגרים בגיל 70 בממוצע אשר חולקו אקראית לנטילת 500 מ"ג ליום תוסף בטא-גלוקן שמקורו בשמרים, או פלסבו.
המחקר נערך בפלורידה בשתי עונות חיסון נפרדות - סתיו 2022 וסתיו 2023. בפרוטוקול של העונה הראשונה נטלו המשתתפים את התוסף במשך שבועיים טרם קבלת החיסון והמשיכו במשך 28 ימים לאחריו, ואילו בעונה השנייה ניתנה ההתערבות במשך 28 ימים לאחר החיסון בלבד.
בדיקות דם בוצעו בתחילת המחקר, כאשר רמת נוגדנים נמדדה בסיום תקופת ההתערבות, ותגובת הציטוקינים הוערכה הן 24 שעות לאחר החיסון והן בסיום ההתערבות.
בנוסף, לאורך המחקר המשתתפים מילאו שאלון יומי לדיווח על נטילת התוסף ועל הופעת תסמיני מחלה.
ממצאי המחקר הצביעו כי קרא עוד
טיפול בסרקוֹפניה
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2025 הוערכה ההשפעה של תרגול צ'י-קונג על תפקוד השרירים בקרב קשישים עם סרקופניה.
בסקירה נכללו 17 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם סך הכול 1,029 משתתפים.
המחקרים בחנו מספר גישות של צ'י-קונג, בהן Yi Jin Jing, Wu Qin Xi ו-Baduanjin, בהשוואה לקבוצת ביקורת שקיבלה טיפול סטנדרטי, פעילות גופנית אחרת כגון הליכה או אימוני התנגדות, או ייעוץ בריאותי. משך המעקב נע בין 2 ל-6 חודשים.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2026 נבחנה השפעתם של תוספים בעלי פעילות נוגדת דלקת בקרב מבוגרים עם סרקופניה, במטרה לספק בסיס ראיות עדכני להכוונת הפרקטיקה הקלינית ולגיבוש המלצות תזונתיות מותאמות.
הסקירה כללה 42 מחקרים אקראיים מבוקרים, בהם 3,063 מבוגרים בני 60 ומעלה שאובחנו עם סרקופניה.
במסגרת המחקרים נבדקו 7 קבוצות של תוספים נוגדי דלקת: תוספים משולבים (שילוב של לפחות שני תוספים), חומצות אמינו, חלבון מי גבינה, HMB, ויטמין D, חומצות שומן מסוג אומגה 3 ואפיקטכין.
מניתוח הנתונים עלה כי קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2026 נבדקה ההשפעה של תוסף ארגינין ושמן דגים על חוזק השריר, התפקוד הגופני, הרכב הגוף ומדדי דלקת בקרב קשישים עם סרקופניה.
החוקרים מציינים כי אף שמחקרים קודמים הצביעו על פוטנציאל של ארגינין או שמן דגים בנפרד להפחתת אובדן מסת שריר והאטת ירידה תפקודית, ההשפעה המשולבת של שני התוספים במצב של סרקופניה טרם נחקרה באופן מספק.
המחקר כלל 29 משתתפים בני 60 ומעלה עם אבחנה חדשה של סרקופניה
המשתתפים חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות שקיבלה במשך 12 שבועות תיסוף יומי של 14 גרם ארגינין (שמקורו בשורש לוטוס) ו-6 גרם שמן דגים (1.26 גרם DHA ו-1.92 גרם EPA), או לקבוצת הביקורת שקיבלה פלסבו.
בתום תקופת ההתערבות קרא עוד
