פירות וירקות | מוצרי חלב ובריאות קוגניטיבית | ההשפעה המטבולית של שמן זית
פירות וירקות:
יעדים לעידוד צריכת פירות וירקות,
צריכת פירות וירקות בקרב הורים ומתבגרים,
ופירות וירקות אורגניים והסיכון לסרטן.
מוצרי חלב ובריאות קוגניטיבית:
מוצרי חלב ותפקוד קוגניטיבי,
מוצרי חלב, שומן והסיכון לדמנציה,
וצריכת גבינה והסיכון לדמנציה.
ההשפעה המטבולית של שמן זית:
שמן זית ובריאות הכבד,
שמן זית ופרופיל השומנים בדם,
ופוליפנוֹלים משמן זית ומדדים מטבוליים.
פירות וירקות
במחקר התערבות משנת 2025 נבחנו דרכים לעידוד צריכת פירות וירקות באמצעות חיזוק רכיבים של יעד בריאותי תוך בחינת ההשפעה של שני היבטים: "בר-השגה" (achievable) ו"רלוונטי" (relevant).
במסגרת המחקר נערכו 3 ניסויים בלתי תלויים שנועדו לבחון הן את יעילות ההתערבויות והן את המנגנונים האפשריים העומדים בבסיס השפּעתן.
החוקרים שיערו כי הצבת יעדים תוביל לשיפור בצריכת פירות וירקות ביחס להיעדר יעד, וכי ההשפעה תהיה חזקה יותר כאשר היעד נתפס כבר-השגה וכאשר התועלת המוצגת היא מיידית.
הניסויים נערכו בקרב סטודנטים בבריטניה, אוכלוסייה המאופיינת בהרגלי תזונה פחות בריאים ובצריכה נמוכה יחסית של פירות וירקות.
לסיכום, ממצאי המחקר מצביעים על כך שהצבת יעדים תורמת להגברת צריכת פירות וירקות בהשוואה להיעדר יעד. בנוסף, נמצאו עדויות מסוימות לתועלת נוספת כאשר היעדים נתפסים כקלים יותר להשגה.
Appleton KM, Borgonha Z. 'Eat five a day' vs 'Eat one more': Increased fruit and vegetable consumption when goals are provided, and when goals are more achievable or perceived to be easier. Appetite. 2025 Aug 1;212:108014.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40250485/
במחקר אורך משנת 2024 נבחן הקשר בין צריכת פירות וירקות של הורים לזו של מתבגרים, וכיצד קשר זה משתנה לאורך גיל ההתבגרות ולאחר עזיבת בית ההורים.
החוקרים מציינים כי גיל ההתבגרות הוא שלב התפתחותי מרכזי, כאשר העלייה בשיעורי עודף המשקל והשמנות מעוררת דאגה לגבי איכות התזונה והקשר שלה לתוצאות בריאותיות שליליות. ידוע כי להורים יש השפעה משמעותית על התזונה בילדות, אך לא ברור כיצד השפעה זו משתנה בתהליך ההתבגרות.
בהתבסס על מחקר שנערך בבריטניה, בניתוח נכללו 12,805 משתתפים בגיל 10 עד 30 והוריהם, אשר דיווחו על צריכת פירות וירקות אחת לשנתיים במהלך תקופת המעקב.
נמצא כי צריכת פירות וירקות של ההורים הייתה קשורה באופן חיובי לצריכת פירות וירקות של המתבגרים. עוצמת הקשר הייתה הנמוכה ביותר בגילאי 10-14 והגיעה לשיאה בגילאי 17-18.
כאשר המתבגרים כבר לא התגוררו בבית ההורים, עוצמת הקשר בין צריכת הפירות והירקות של ההורים לבין זו של ילדיהם פחתה, אך נותר קשר חיובי גם עד גיל 30.
החוקרים מסכמים כי ממצאי המחקר מדגישים את ההשפעה המתמשכת של צריכת פירות וירקות בקרב הורים על צריכת פירות וירקות של ילדיהם המתבגרים, ממצאים אלו עשויים לתרום לפיתוח התערבויות לקידום צריכת פירות וירקות תוך הכרה בתרומה ארוכת הטווח של התזונה ההורית.
Braune T, Adams J, Winpenny EM. Exploring the changing association between parental and adolescent fruit and vegetable intakes, from age 10 to 30 years. Int J Behav Nutr Phys Act. 2024 May 10;21(1):56.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38730502/
במחקר עוקבה משנת 2026 נבחן הקשר בין החלפת פירות וירקות רגילים באורגניים לבין הסיכון להתפתחות סרטן.
החוקרים ציינו כי צריכה קבועה של פירות וירקות קשורה לירידה בסיכון לסוגים מסוימים של סרטן. עם זאת, פירות וירקות עשויים להכיל שאריות חומרי הדברה להם פוטנציאל מסרטן, כאשר מזון אורגני עשוי להפחית את החשיפה לחומרי הדברה.
המחקר התבסס על נתוני עוקבה מצרפת וכלל 31,179 משתתפים, מהם כ-75% נשים.
במסגרת הניתוח הסטטיסטי הוערך הסיכון לסרטן עבור כל עלייה של 100 גרם ליום בצריכת פירות וירקות אורגניים במקום רגילים.
במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 7.3 שנים תועדו 1,718 מקרים חדשים של סרטן, מתוכם 284 מקרים של סרטן שד לאחר גיל המעבר.
ממצאי המחקר הראו כי קרא עוד
מוצרי חלב ובריאות קוגניטיבית
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2025 נבחן הקשר בין צריכת מוצרי חלב לבין התפקוד הקוגניטיבי בקרב קשישים, תוך בחינת קשרי מנה-תגובה והבדלים בין אזורים גיאוגרפיים שונים.
בסקירה נכללו 38 מחקרים בהם נכללו משתתפים בגיל 60 ומעלה, מהם 21 מחקרי עוקבה, 15 מחקרי חתך ו-2 מחקרים אקראיים מבוקרים.
במסגרת הניתוח בוצעה השוואה בין רמות צריכה שונות של מוצרי חלב, ונמצא כי צריכה גבוהה של סך מוצרי החלב הייתה קשורה בסיכון מופחת להידרדרות קוגניטיבית ובתפקוד קוגניטיבי כללי טוב יותר.
במחקרי העוקבה נמצא כי בהשוואה לצריכה נמוכה, צריכה בינונית של מוצרי חלב הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-8% להידרדרות קוגניטיבית, וצריכה גבוהה הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-15%.
במחקרי החתך נמצא כי קרא עוד
במחקר עוקבה משנת 2026 נבחן הקשר בין צריכת מוצרי חלב לבין הסיכון להתפתחות דמנציה, תוך התמקדות בהשפּעת תכולת השומן במוצרים השונים.
המחקר בוצע במסגרת מחקר עוקבה ארוך טווח בשבדיה, העוסק בקשר בין תזונה לתחלואה באוכלוסייה הכללית. הצריכה התזונתית הוערכה בתחילת תקופת המעקב, בין השנים 1991-1996, ואירועי דמנציה תועדו עד שנת 2020 באמצעות הרשומות הלאומיות.
בניתוח נכללו 27,670 משתתפים, בגיל ממוצע של 58 שנים. במהלך תקופת מעקב חציונית של 25 שנים תועדו 3,208 מקרים חדשים של דמנציה.
להלן הממצאים המרכזיים: קרא עוד
במחקר עוקבה משנת 2025 נבחן הקשר בין צריכת גבינה לבין היארעות דמנציה בקרב קשישים ביפן, במטרה להעריך את ההשפעה המגינה האפשרית של צריכת גבינה באוכלוסייה המאופיינת בצריכה נמוכה יחסית של מוצרי חלב.
במחקר נכללו משתתפים בני 65 ומעלה אשר סווגו לשתי קבוצות בהתאם להרגלי צריכת הגבינה שלהם: צריכת גבינה לפחות פעם אחת בשבוע לעומת היעדר צריכה. לאחר מכן, החוקרים ביצעו התאמה בין המשתתפים על בסיס מאפיינים סוציו-דמוגרפיים ובריאותיים, במטרה ליצור שתי קבוצות דומות בגודלן ובמאפייניהן.
הסיכון להתפתחות דמנציה נבחן לאורך תקופת מעקב של שלוש שנים באמצעות הרשומות הרפואיות.
בניתוח נכללו בסך הכול 7,914 משתתפים, כאשר מחציתם צרכו גבינות ומחציתם לא.
בקרב צרכני הגבינות, 72.1% דיווחו על צריכה של 1-2 פעמים בשבוע, 14.6% דיווחו על צריכה של 3-4 פעמים בשבוע, ו-13.3% דיווחו על צריכה של 5 פעמים בשבוע ומעלה. באשר לסוג הגבינה, מרבית המשתתפים (83%) דיווחו על צריכת גבינה מעובדת, ואילו היתר דיווחו על צריכת גבינות עובש או גבינות טריות.
במהלך תקופת המעקב נמצא כי קרא עוד
ההשפעה המטבולית של שמן זית
בסקירה משנת 2025 מוצגות העדויות ממחקרים בבני אדם שבחנו את ההשפעות של שמן זית, בדגש על שמן זית כתית מעולה, על המאפיינים הפתולוגיים המרכזיים של מחלת כבד שומני על רקע הפרעה מטבולית (MASLD).
החוקרים מציינים כי התערבויות אורח חיים, ובפרט תזונה ופעילות גופנית, מהוות את קו הטיפול הראשון הן למניעה והן לניהול המחלה. במסגרת זו, שמן זית כתית מעולה, רכיב מרכזי בתזונה הים-תיכונית, זוכה לתשומת לב רבה בשל תרומתו הבריאותית האפשרית, המיוחסת בעיקר לתכולתו הגבוהה של תרכובות פנוליות בעלות פעילות ביולוגית משמעותית.
בסקירה נכללו 25 מחקרים באיכות גבוהה, מהם 12 בחנו שמן זית בלבד ו-13 בחנו את התזונה הים-תיכונית בדגש על שמן זית כתית מעולה.
ממצאי הסקירה מצביעים קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר משנת 2025 נבחנה ההשפעה של שמן זית כתית מעולה עשיר בתרכובות פנוליות על פרופיל השומנים בקרב משתתפים עם יתר שומנים בדם.
החוקרים מציינים כי פוליפנוֹלים המצויים בשמן זית כתית מעולה הם בעלי תכונות נוגדות חמצון, נוגדות דלקת ומגינות על הלב, ולכן עשויים לתרום לשיפור גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים.
המחקר כלל 50 משתתפים עם יתר שומנים בדם ו-20 משתתפים בריאים. כל קבוצת משתתפים חולקה אקראית לשתי קבוצות שצרכו שמן זית כתית מעולה בשני מינונים:
בשתי הקבוצות סך צריכת הפוליפנוֹלים היומית הייתה זהה, כ-8.3 מ"ג ליום.
ההתערבות נמשכה 4 שבועות.
ממצאי המחקר הראו כי קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2026 נבחנה ההשפעה של תוסף פוליפנוֹלים משמן זית (OOPs) בקרב משתתפים עם התסמונת המטבולית.
המחקר כלל 102 משתתפים אשר חולקו אקראית לנטילת מינון יומי של 10 מ"ג כמוסות פוליפנוֹלים, או פלסבו, למשך 12 שבועות. במהלך תקופת המחקר לא ניתנו למשתתפים הנחיות לשינוי בתזונה או בפעילות הגופנית.
החוקרים בחנו את השפּעת התוסף על האיזון הגליקמי, לצד מגוון רחב של מדדים נוספים כגון פרופיל השומנים, רמות CRP, BMI, לחץ דם, היקף מותניים, תפקודי כבד וכליות, חומצה אורית ורמת עייפות.
ממצאי המחקר הצביעו על קרא עוד
