צריכת אלכוהול | הפרעוֹת שינה | פעילות גופנית | פרוֹביוטיקה לכבד שוּמני
הסיכונים בצריכת אלכוהול:
צריכת אלכוהול ותמותה מסרטן,
צריכת אלכוהול וסרטן הלבלב,
צריכת אלכוהול מתונה וכבד שומני,
וההשפעה של אלכוהול על קצב הלב.
הפרעוֹת שינה ותחלואה נלווית:
משך השינה ואיזון גליקמי,
סדירות השינה והסיכון לסוכרת,
הקשר בין כאבי גב ובעיות שינה,
והרכב חיידקי המעי ואינסומניה.
תוספי תזונה ופעילות גופנית:
היעילות של תוספי תזונה,
תיסוף ניטראטים וציטרולין מלאט,
ההשפעה של משקה אלקטרוליטים,
מיצוי תרד לשיפור ביצועים גופניים,
וההשפעה של ענבי שועל.
פרוֹביוטיקה לטיפול בכבד שוּמני:
היעילות של תוספים ביוטיים,
השפּעת פרוביוטיקה על שומן בכבד,
והשפּעת פרוביוטיקה על תפקודי כבד.
הסיכונים בצריכת אלכוהול
במחקר אקולוגי משנת 2026 נבחן הקשר בין צריכת אלכוהול ברמת האוכלוסייה לבין התמותה מארבעה סוגי סרטן.
החוקרים מציינים כי צריכת אלכוהול ממושכת מוכרת כגורם סיכון להתפתחות סרטן הכבד, סרטן בדרכי הנשימה והעיכול העליונות (פה, לוע, גרון, ושט), סרטן קולורקטלי וסרטן השד, אולם הראיות הקיימות בנוגע להשפּעתה על תמותה מסוגי סרטן אלו עדיין מוגבלות.
מטרת המחקר הייתה להעריך את הפוטנציאל המניעתי של הפחתת צריכת אלכוהול על שיעורי התמותה מסרטן באוסטרליה, תוך נטרול השפּעתם של שיעורי העישון וההוצאה הלאומית על שירותי בריאות.
המחקר התבסס על נתונים סטטיסטיים שנתיים של צריכת אלכוהול ועישון לנפש באוכלוסייה מעל גיל 15, בשנים 1910-2018, וכן על נתוני תמותה מארבעת סוגי הסרטן הנחקרים בשנים 1950-2018.
במסגרת הניתוח נבחן הקשר בין רמת צריכת האלכוהול באוכלוסייה לבין שיעורי התמותה מסוגי סרטן אלה, לפי גיל ומין. כמו כן, הובא בחשבון פער הזמן בין החשיפה לאלכוהול לבין התפתחות סרטן, אשר מחקרים קודמים מעריכים בכ-20 שנה.
ממצאי המחקר מצביעים על כך שלאורך תקופת הניתוח, ירידה של ליטר אחד בצריכת האלכוהול לנפש באוכלוסייה לוותה בירידה בשיעורי התמותה מארבעת סוגי הסרטן במהלך תקופה של כ-20 שנה.
הקשר בין הירידה בצריכת אלכוהול לירידה בתמותה מסרטן השד נמצא עקבי בכל קבוצות הגיל, בעוד שהקשר לשלושת סוגי הסרטן האחרים היה בולט ומשמעותי יותר בקרב בני 50-69.
מסקנת החוקרים היא כי הפחתת צריכת אלכוהול ברמת האוכלוסייה באוסטרליה עשויה להוביל לירידה משמעותית בשיעורי התמותה מארבעה סוגי סרטן הקשורים בצריכת אלכוהול.
iang H, Livingston M, Room R, Kibret AA, English DR, Chenhall R. Alcohol consumption and mortality from four alcohol-related cancers in Australia 1950-2018: a time series analysis. Br J Cancer. 2026 Jan 9.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41514010/
בניתוח מקיף של מחקרי עוקבה משנת 2025 נבחן הקשר בין צריכת אלכוהול לבין הסיכון להתפתחות סרטן הלבלב.
ברקע למחקר מציינים החוקרים כי אלכוהול ידוע כחומר מסרטן, אולם הראיות לקשר בינו לבין הסיכון לסרטן הלבלב נחשבות מוגבלות או לא חד-משמעיות על ידי גופים מקצועיים.
הניתוח התבסס על נתונים מ-30 מחקרי עוקבה פרוספקטיביים שנערכו באסיה, אוסטרליה, צפון אמריקה ואירופה וכללו בסך הכול כ-2.5 מיליון משתתפים ללא היסטוריה של סרטן בתחילת המעקב.
מבין המשתתפים, 62% היו נשים, 84% היו ממוצא אירופאי, והגיל החציוני עמד על 57 שנים.
כמו כן, 70% מהמשתתפים דיווחו על צריכת אלכוהול ברמה כלשהי ו-47% דיווחו כי אינם מעשנים בהווה או בעבר.
במהלך תקופת המעקב תועדו כ-10,000 מקרים חדשים של סרטן הלבלב.
החוקרים בחנו את הקשר בין צריכת אלכוהול לבין הסיכון לסרטן הלבלב הן לפי קטגוריות של רמות צריכה והן באופן רציף לפי עלייה של 10 גרם בצריכה היומית, תוך תקנון לגורמים כמו עישון, סוכרת, BMI, גובה, רמת השכלה ומוצא אתני.
לצורך השוואה, משקה אלכוהולי סטנדרטי מכיל כ-15 גרם אלכוהול.
נמצא כי בהשוואה לצריכה של עד 5 גרם אלכוהול ליום, צריכה של 30-60 גרם ליום הייתה קשורה בעלייה של 12% בסיכון לסרטן הלבלב, וצריכה של 60 גרם ומעלה הייתה קשורה בעלייה של 32% בסיכון.
בנוסף, כל עלייה של 10 גרם בצריכת האלכוהול היומית לוותה בעלייה של 3% בסיכון. קשר זה היה דומה בחלוקה לפי מין ולפי סטטוס עישון.
הקשר בין צריכת אלכוהול לסיכון לסרטן הלבלב היה מובהק באירופה, אוסטרליה וצפון אמריקה, אך לא נמצא מובהק באסיה.
כמו כן, הקשר היה מובהק עבור צריכת בירה, משקאות מזוקקים וליקרים, אך לא עבור צריכת יין.
החוקרים מציינים כי ההבדלים שנצפו בין אזורים גיאוגרפיים שונים ובין סוגי משקאות עשויים לשקף הבדלים בדפוסי הצריכה, ומדגישים כי ממצאים אלה מצריכים המשך מחקר.
החוקרים מסכמים כי ממצאי ניתוח רחב היקף זה תומכים בקיומו של קשר חיובי מתון בין צריכת אלכוהול לבין הסיכון לסרטן הלבלב, ללא תלות במין או בעישון, כאשר העלייה המובהקת בסיכון נצפתה רק מעבר לסף צריכת אלכוהול מסוים, העומד על כ-1-2 משקאות ליום בקרב נשים וכ-2-3 משקאות ליום בקרב גברים.
Naudin S, Wang M, Dimou N, et al. Alcohol intake and pancreatic cancer risk: An analysis from 30 prospective studies across Asia, Australia, Europe, and North America. PLoS Med. 2025 May 20;22(5):e1004590.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40392909/
במחקר עוקבה משנת 2025 נבחן הקשר בין צריכת אלכוהול נמוכה עד מתונה לבין הסיכון להתפתחות מחלת כבד שומני, תוך בחינת תפקיד המיקרוביום.
צריכת אלכוהול נמוכה עד מתונה הוגדרה כעד 14 גרם אלכוהול ליום בקרב נשים (כמשקה סטנדרטי אחד) ועד 28 גרם ליום בקרב גברים (כשני משקאות סטנדרטיים).
המחקר נערך בסין וכלל 1,297 משתתפים בוגרים.
נתוני צריכת האלכוהול נאספו באמצעות שאלונים מובנים, ואבחנת מחלת כבד שומני בוצעה באמצעות בדיקת VCTE. בנוסף, הרכב חיידקי המעי הוערך בתת-מדגם של 665 משתתפים באמצעות דגימות צואה.
במהלך תקופת מעקב חציונית של כ-5 שנים תועדו 513 מקרים חדשים של מחלת כבד שומני.
נמצא כי קרא עוד
במחקר תצפיתי משנת 2025 נבחנה ההשפעה של צריכת אלכוהול על קצב הלב בשינה ועל מאפייני השינה בקרב מבוגרים בריאים.
המחקר כלל 40 מבוגרים בגיל ממוצע של 30 שנים.
המעקב נערך במשך תשעה ימים רצופים, וכלל ניטור פיזיולוגי רציף באמצעות שעון חכם.
פרוטוקול המחקר חולק לשלושה שלבים: שלושה ימים ללא צריכת אלכוהול, שלושה ימים של צריכת אלכוהול מתונה בשעות הערב (40 גרם לנשים ו-60 גרם לגברים), ושלושה ימים נוספים ללא צריכת אלכוהול.
לאורך כל תקופת המחקר בוצע ניטור רציף של קצב הלב, שלבי השינה, מספר ההתעוררויות במהלך הלילה ורמת הפעילות הגופנית במהלך היום.
בנוסף, איכות השינה הסובייקטיבית הוערכה באמצעות שאלון PSQI.
מדד המטרה העיקרי היה השינוי בקצב הלב הממוצע במהלך השינה, ובנוסף נבחנו שינויים במדדי השינה ובפעילות הגופנית.
ממצאי המחקר הצביעו על קרא עוד
הפרעוֹת שינה ותחלואה נלווית
במחקר עוקבה משנת 2025 נבחן הקשר בין מאפייני השינה לבין האיזון הגליקמי בקרב מבוגרים, במטרה לתרום לפיתוח ולשיפור אסטרטגיות מניעה של סוכרת ומחלות מטבוליות נוספות.
המחקר נערך במסגרת מחקר עוקבה העוסק בתזונה ובריאות שנערך בסין, וכלל מבוגרים בגיל 40-75.
משך השינה הוערך בשלוש נקודות זמן בין השנים 2013-2023, ותזמון השינה (שעת השינה) והזמן עד להירדמות הוערכו בשתי נקודות זמן בין השנים 2017-2023.
רמות הגלוקוז נמדדו באמצעות ניטור גלוקוז רציף במשך 14 ימים עוקבים, לאחר תקופת מעקב ממוצעת של כ-6 שנים.
החוקרים מציינים כי בעוד שמחקרים קודמים ניסו לבסס קשר בין שינה לבין רמות גלוקוז בצום, אין מספיק עדויות לגבי הדינמיקה והתנודתיות הגליקמית, זאת למרות שלשונות רמת הגלוקוז תפקיד מרכזי בניהול סוכרת ובהשלכות הבריאותיות ארוכות הטווח.
בניתוח נכללו 1,156 משתתפים להם היו נתונים מלאים של מדדי השינה ומדדי הגלוקוז.
על בסיס נתוני השינה זוהו 4 דפוסים של משך שינה: חוסר שינה חמור, חוסר שינה בינוני, חוסר שינה קל, ושינה מספקת.
באופן כללי נמצא כי קרא עוד
במחקר עוקבה משנת 2024 נבחן הקשר בין סדירות השינה לבין הסיכון להתפתחות סוכרת סוג 2 באוכלוסייה הכללית. בנוסף, נבדק האם עמידה בהמלצות למשך השינה תורמת לצמצום ההשפעה של סדירות השינה על הסיכון להתפתחות סוכרת מסוג 2.
סדירות השינה מתייחסת למידת העקביות והדפוס של מחזורי שינה-ערות לאורך זמן. לדוגמה, אדם בעל סדירות שינה גבוהה נוטה ללכת לישון ולקום בשעות דומות מדי יום, ובכך מקיים לוח זמנים יציב וצפוי של שינה. שמירה על לוח זמנים קבוע לשינה מומלצת כחלק מהרגלי שינה מיטביים, במטרה לתמוך באיכות שינה טובה, ברווחה כללית ובהשגת תוצאות בריאותיות חיוביות.
המחקר נערך במסגרת הביו-בנק הבריטי וכלל מבוגרים בגיל 40-79 שהשתתפו בהתערבות שכללה שימוש במד לביש להערכת דפוסי הפעילות והשינה במהלך 7 ימים רצופים.
לכל משתתף חושב מדד של סדירות השינה (SRI), לפיו סווגו המשתתפים לשלוש קטגוריות: סדירות שינה נמוכה, בינונית או גבוהה.
אבחנת סוכרת סוג 2 נקבעה על סמך דיווח עצמי של המשתתפים וכן באמצעות רשומות רפואיות.
בניתוח הנתונים נכללו 73,630 משתתפים, עם תקופת מעקב של 8 שנים.
נמצא כי קרא עוד
במחקר עוקבה משנת 2025 נבדק הקשר בין כאבי גב לבין בעיות שינה בקרב גברים מבוגרים, תוך בחינה של האפשרות להימצאותם של קשרים דו-כיווניים.
החוקרים מציינים כי מחקרי חתך קודמים הצביעו על קשר בין כאב באופן כללי לבין בעיות שינה, אך העדויות בנוגע לאופי הקשר לאורך זמן היו מוגבלות.
במסגרת מחקר העוסק בשברים אוסטאופורוטיים, בניתוח זה נכללו 1,055 גברים מעל גיל 65 אשר עברו הערכה קלינית של השינה בשני מועדים שונים.
לכל משתתף חושב ציון כולל של בעיות שינה, המבוסס על דיווח סובייקטיבי ועל מדידה אובייקטיבית, ומשקף היבטים שונים של השינה: חוסר סדירות, חוסר שביעות רצון, חוסר ערנות במהלך היום, שינה לא יעילה, ומשך ותזמון שינה לא מיטביים.
המשתתפים התבקשו לדווח על כאבי גב פעם בארבעה חודשים, כולל תדירות, חומרה ומידת ההגבלה בתנועה.
באמצעות מודלים סטטיסטיים נבחנו הקשרים הדו-כיווניים בין מדדי הכאב לבין הציון הכולל של הפרעות השינה לאורך תקופה של 6 שנים.
נמצא כי קרא עוד
במחקר תצפיתי משנת 2025, המבוסס על ניתוח נתונים בשיטת רנדומיזציה מנדליאנית (שימוש בהבדלים גנטיים להערכת יחסי סיבה ותוצאה במחקרים שאינם ניסויים), נבחן הקשר הדו-כיווני בין הרכב אוכלוסיית חיידקי המעי לבין אינסומניה.
החוקרים מציינים כי חוסר איזון מיקרוביאלי עשוי להשפיע על פעילות המוח באמצעות ציר המעי-מוח, ובכך לתרום להתפתחות ולהחמרה של הפרעות שינה.
הניתוח התבסס על מספר מאגרי נתונים גנטיים רחבי היקף, בהם מאגר הכולל נתונים על אינסומניה בקרב 386,533 משתתפים, מתוכם 109,402 אובחנו כסובלים מאינסומניה, וכן שני מאגרים נוספים הכוללים נתונים על הרכב חיידקי המעי בקרב 18,340 ו-8,208 משתתפים, בהתאמה.
בניתוח הסטטיסטי זוהו קרא עוד
תוספי תזונה ופעילות גופנית
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2025 נבחנה היעילות של תוספי תזונה שונים לשיפור הביצועים הגופניים בקרב ספורטאים.
הסקירה כללה 35 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם בסך הכול 991 ספורטאים מענפי ספורט מגוונים, מתוכם 84% גברים, כאשר מרבית המשתתפים היו בגיל 18-25.
במסגרת המחקרים נבדקה השפּעתם של תוספי תזונה שונים, כאשר התוספים השכיחים ביותר היו HMB, קריאטין, חלבון וויטמין D. משך ההתערבות נע בין 2 ל-12 שבועות.
הממצאים העיקריים הצביעו על כך קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר משנת 2025 נבחנה ההשפעה של תיסוף ניטראטים בשילוב ציטרולין מלאט בקרב שחקניות כדורגל מקצועיות.
החוקרים מציינים כי אימוני קדם העונה הינם חשובים לפיתוח סבילות לדרישות הגופניות הגבוהות בכדורגל מקצועני. בהקשר זה, ניטראטים, המשמשים לייצור תחמוצת חנקן (Nitric Oxide), וציטרולין מלאט (חומצת האמינו ציטרולין עם חומצה מאלית) עשויים לתמוך בשיפור הביצועים ובהתאוששות במהלך תקופה תובענית זו.
במחקר השתתפו 34 שחקניות כדורגל אשר חולקו אקראית לנטילת התוסף או פלסבו למשך 4 שבועות.
קבוצת ההתערבות קיבלה תוסף במינון יומי של 200 גרם, אשר כלל 500 מ״ג ניטראטים שמקורם בתמצית אמרנט ו-8 גרם ציטרולין מלאט.
נבדקה השפּעת התיסוף על עומס המשחק ועל ההתאוששות שלאחר משחק. עומס המשחק הוערך באמצעות אמצעי מדידה לביש, אשר סיפק נתונים על עצימות התנועה, מהירות ומרחק ריצה. בנוסף, בוצעו מבחני ביצוע גופני ונלקחו דגימות דם לצורך מדידת ריכוזי ניטראטים וניטריטים.
מן הממצאים עלה כי קרא עוד
במחקר אקראי מוצלב משנת 2024 נבחנה ההשפעה האקוטית של צריכת משקה אלקטרוליטים המכיל חומצות אמינו מסועפות (BCAAs) במהלך מאמץ סיבולת ממושך.
במחקר השתתפו 14 גברים מאומנים גופנית, בני כ-20 בממוצע, אשר השלימו ארבעה תנאי התערבות שונים. בכל אחד מהתנאים ביצעו המשתתפים ריצה למרחק של 21 ק"מ במהלכה צרכו:
בשלושת תנאי השתייה ניתנו המשקאות במנות של 150 מ"ל לאחר 5, 10 ו-15 ק"מ ריצה.
הוערכה השפּעת כל אחד מהתנאים על מאזן הנוזלים והאלקטרוליטים, מדדי נזק שרירי, זמן סיום 5 הקילומטרים האחרונים וכוח השריר.
מן הממצאים עולה כי השינוי בנפח הפלזמה בתנאי ההתערבות (משקה אלקטרוליטים המכיל BCAAs) היה קטן באופן מובהק בהשוואה לתנאי הביקורת (ללא צריכת נוזלים), וכי צריכת משקה ההתערבות אפשרה שמירה טובה יותר על ריכוזי האשלגן בדם.
בהתייחס למדדי נזק שרירי, קרא עוד
בסקירה שיטתית משנת 2025 נבחנה ההשפעה של מיצוי תרד על הביצועים הגופניים ועל הרכב הגוף, לצד הערכת פרופיל הבטיחות.
החוקרים מציינים כי לתחמוצת חנקן (Nitric Oxide) תפקיד מרכזי בוויסות מערכות פיזיולוגיות רבות בגוף האדם, והינה תוסף נפוץ בקרב ספורטאים בזכות הפוטנציאל לשיפור הבריאות והביצועים הגופניים.
מיצוי תרד עשיר בניטראטים, המשמשים לייצור תחמוצת חנקן בגוף, וכן ברכיבים פעילים נוספים בעלי השפעה מיטיבה, בהם קרוטנואידים, סידן ונוגדי חמצון.
הסקירה כללה 4 מחקרים אקראיים מבוקרים, בהם 94 משתתפים בגיל ממוצע של כ-30 שנה.
במסגרת המחקרים נעשה שימוש בתוספי תרד במינון יומי של 1-2 גרם, למשך תקופת התערבות של שבוע אחד, 11 שבועות או 12 שבועות.
ממצאי הסקירה מצביעים על קרא עוד
במחקר אקראי מוצלב משנת 2025 נבחנו הבדלים מגדריים בתגובה הפיזיולוגית לצריכה של מיצוי ענבי שועל (Blackcurrant / Ribes nigrum).
מחקרים קודמים הצביעו על כך שמיצוי ענבי שועל מגביר חמצון שומנים במהלך פעילות גופנית ותורם להפחתת לחץ הדם לאחר מאמץ, אולם עד כה לא בוצעה השוואה ישירה בין גברים לנשים.
במחקר השתתפו 11 גברים ו-11 נשים בריאים בגיל ממוצע של 29 שנים.
כל המשתתפים צרכו מיצוי ענבי שועל (CurraNZ) או פלסבו, כל אחד למשך 7 ימים.
במהלך ששת הימים הראשונים נטלו המשתתפים כמוסה אחת של 300 מ״ג בבוקר וכמוסה נוספת בערב (סה״כ 210 מ״ג אנתוציאנינים ליום). ביום השביעי נצרכו שתי כמוסות כשעתיים לפני ביצוע האימון.
האימון כלל הליכה של שעה בעצימות של 50% מצריכת החמצן המרבית.
במהלך האימון בוצע ניטור נשימתי, ולאחריו נמדד לחץ הדם במנוחה לאורך שעתיים.
תוצאות המחקר הראו כי קרא עוד
פרוֹביוטיקה לטיפול בכבד שוּמני
בסקירה מקיפה משנת 2025 נבחנה היעילות של תוספים ביוטיים (פרוביוטיקה, פרהביוטיקה, סינביוטיקה) לטיפול במחלת כבד שומני.
הסקירה התבססה על הממצאים מ-23 מטה-אנליזות של מחקרים קליניים שכללו בסך הכול כ-19,000 משתתפים.
מבין המטה-אנליזות, 12 בחנו את ההשפעה של פרוביוטיקה, 1 את ההשפעה של פרהביוטיקה, 3 את ההשפעה של סינביוטיקה, וב-7 נבדק שילוב בין ההתערבויות השונות. משך ההתערבות במחקרים נע בין 4 שבועות לשנה.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2024 נבחנה היעילות של תוסף פרוביוטיקה לטיפול במחלת כבד שומני.
המחקר נערך בטאיוואן וכלל 57 משתתפים עם מחלת כבד שומני לא אלכוהולית (NAFLD) אשר חולקו אקראית לנטילת תוסף פרוביוטיקה או פלסבו למשך 8 שבועות.
המשתתפים בקבוצת ההתערבות קיבלו תוסף פרוביוטיקה המכיל חיידקים מהזן Bacillus coagulans במינון יומי של 166 מיליון חיידקים.
בתחילת המחקר ובסיומו נלקחו בדיקות דם וצואה, וכן נבדקה תכולת השומן בכבד.
תוצאות המחקר הראו כי קרא עוד
במחקר פיילוט כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2024 נבחנה ההשפעה של תוספי פרוביוטיקה שונים על תפקודי הכבד ורמת החומצה האורית בדם.
החוקרים מציינים כי מחלת כבד שומני מאופיינת בשיבושים בתפקוד הכבד וברמות מוגברות של חומצה אורית, וכי עדויות מצטברות מצביעות על קשר הדוק בין הפרעות מטבוליות לבין הרכב חיידקי המעי.
המחקר נערך בטאיוואן וכלל 82 משתתפים עם רמות גבוהות של אנזימי כבד AST ו-ALT וכן רמות גבוהות של חומצה אורית בדם.
המשתתפים חולקו אקראית ל-6 קבוצות התערבות שקיבלו תוסף פרוביוטיקה בהרכב חד-זני או רב-זני.
המשתתפים בכל הקבוצות נטלו 3 כמוסות ליום במשך 60 יום. דגימות דם וצואה נאספו בתחילת המחקר ובסיומו.
תוצאות המחקר הראו כי קרא עוד
