צמחי מרפא ופעילות גופנית | אורח חיים והסיכון לסרְטן | סיכון קרדיווסקולרי | מיקרונוטריינטים
צמחי מרפא ופעילות גופנית:
רודיולה וביצועים גופניים,
אספרגוס הודי ואימוני התנגדות,
אימוני אינטרוולים בשילוב מיצוי אספרגוס,
וציטרולין בשילוב פוליפנוֹלים מברגמוט.
גורמי אורח חיים והסיכון לסרְטן:
נטל הסרטן המיוחס ל-BMI גבוה,
אורח חיים בריא למניעת סרטן,
והקשר בין צריכת קריאטין וסרטן.
התערבות להפחתת סיכון קרדיווסקולרי:
ההשפעה של תיסוף חלבון
ההשפעה של תוספי שום,
מיץ תפוזים והסיכון הקרדיו-מטבולי,
ומהי התרומה של ייעוץ תזונתי?
מיקרונוטריינטים:
מולטי-ויטמינים והסיכון לתמותה,
תוספי תזונה והסיכון למחלות אוטואימוניות,
תזונה מקיימת וההשפעה על מיקרונוטריינטים
וחסר במיקרונוטריינטים בהסתכלות גלובלית.
צמחי מרפא ופעילות גופנית
להלן שני מחקרים העוסקים בהשפעה של רודיולה על הביצועים הגופניים.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2025 נבחנה ההשפעה של תוספי רודיולה (Rhodiola rosea) על ביצועים גופניים ועל מדדים פיזיולוגיים מרכזיים, בהם עקה חמצונית, נזק שרירי, דלקת וסמנים מטבוליים.
הסקירה כללה 26 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם 668 משתתפים בריאים בטווח גיל 11 עד 45, מאומנים גופנית (13 מחקרים) ולא מאומנים גופנית (13 מחקרים).
במחקרים אלה נערכה התערבות מבוססת פעילות גופנית, בעיקר פעילות אירובית וסיבולת, בכל המחקרים בוצעה התערבות המבוססת על פעילות גופנית, בעיקר פעילות אירובית ואימוני סבולת, למשך תקופות שנעו בין 3 ימים ל-3 חודשים.
במסגרת המחקרים ניתנו תוספי רודיולה במינונים ובצורות מתן שונות, כאשר בחלקם ניתנה מנה חד-פעמית ובאחרים תיסוף מתמשך לאורך מספר ימים או שבועות.
השפּעת התיסוף נבחנה בטווחי זמן שונים, החל מ־15 דקות לאחר האימון ועד 24 שעות לאחריו, ובכך הוערכו הן ההשפעות האקוטיות של התוסף והן השפּעתו על תהליכי ההתאוששות לאחר מאמץ.
הניתוח הכולל של הממצאים הצביע על שיפור מובהק במדדי סיבולת בקרב המשתתפים שנטלו תוספי רודיולה, לרבות עלייה בצריכת החמצן המרבית, הארכת הזמן עד תשישות ושיפור בזמני ביצוע. בנוסף, נמצא שיפור ביכולת נוגדת החמצון וירידה בעקה החמצונית.
כמו כן, נמצא שיפור ביעילות המטבולית, שהתבטאה בירידה ברמות קריאטין קינאז ולקטט לאחר מאמץ. לעומת זאת, לא נמצאה השפעה מובהקת על מדדי דלקת.
בניתוח תתי-קבוצות נמצא כי השיפור בצריכת החמצן המרבית היה בולט יותר במינונים גבוהים מ-600 מ״ג ליום, וכן בקרב משתתפים מאומנים גופנית שהיו מאופיינים ברמות נמוכות יותר של קריאטין קינאז וירידה מהירה יותר ברמותיו לאחר האימון.
החוקרים מסכמים כי תיסוף רודיולה עשוי לתרום לשיפור ביצועי סיבולת ולשיפור מדדים פיזיולוגיים הקשורים לעקה חמצונית, נזק שרירי ויעילות מטבולית, אולם מדגישים כי ההטרוגניות בין המחקרים מחייבת פרשנות זהירה של הממצאים.
במחקר אקראי מוצלב משנת 2025 נבחנה ההשפעה של רודיולה (Rhodiola rosea) על הביצועים הגופניים תחת תנאים של עייפות מנטלית.
במחקר השתתפו 18 נבדקים אשר עברו מדידת בסיס ולאחריה ארבעה תנאי ניסוי, עם הפרדה של 7 ימים בין כל תנאי.
במדידה הראשונה ביצעו המשתתפים מטלה קוגניטיבית, ולאחריה נבדקו ביצועיהם בשני תרגילי כוח, לחיצת חזה ומשיכת חזה. בהמשך עברו המשתתפים ארבעה תנאי ניסוי בסדר אקראי, שכללו את אותו פרוטוקול אימון בשילוב תוסף רודיולה או פלסבו, עם או בלי המטלה הקוגניטיבית.
בכל שבוע נטלו המשתתפים רודיולה או פלסבו במינון 600 מ"ג פעמיים ביום במשך שלושה ימים. ביום הרביעי, לפני האימון, ניתנה מנה של 1,200 מ"ג, ללא כל התערבות במשך שלושה ימים לאחר מכן.
תוצאות המחקר הצביעו על כך שלרודיולה הייתה השפעה קטנה עד לא משמעותית על עייפות מנטלית, עיבוד חזותי ותחושת המאמץ.
עם זאת, התוסף תרם באופן מובהק לשיפור הביצועים הגופניים בתנאי הביקורת (ללא המטלה הקוגניטיבית).
מסקנת החוקרים היא כי נטילה קצרת טווח של תוסף רודיולה בטוחה ותורמת לשיפור הביצועים הגופניים, בעוד שהיא אינה משפיעה באופן משמעותי על תפקודים קוגניטיביים-חזותיים או על היבטים מנטליים.
Wang X, Yang X, Gao Z, Zeng J, Liu Y. The effect of Rhodiola rosea supplementation on endurance performance and related biomarkers: a systematic review and meta-analysis. Front Nutr. 2025 Sep 25;12:1645346.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41080184/
Marcos-Frutos D, Leban Ž, Li Z, Zhang X, Lara PM, Alix-Fages C, Jiménez-Martínez P, Zebboudji N, Caillet A, Redondo B, Vera J, Janicijevic D, García-Ramos A. The Impact of Rhodiola rosea Extract on Strength Performance in Alternative Bench-Press and Bench-Pull Exercises Under Resting and Mental Fatigue Conditions: A Randomized, Triple-Blinded, Placebo-Controlled, Crossover Trial. Nutrients. 2025 Mar 7;17(6):940.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40289957/
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2025 נבדקה ההשפעה של אספרגוס הודי (Asparagus racemosus) על תגובת השריר לאימוני התנגדות בקרב נשים.
מטרת המחקר הייתה לבחון האם התיסוף משפר את העלייה בכוח המרבי, והאם ההשפעה בולטת יותר בקרב נשים לאחר גיל המעבר הסובלות מחסר באסטרוגן. החוקרים מציינים כי ירידה ברמות האסטרוגן בגיל המעבר מגבירה את אובדן מסת שריר השלד, ולכן נטילת פיטואסטרוגנים עשויה לתרום לשיפור חוזק השריר לאחר אימון.
המחקר כלל 17 נשים צעירות (גיל ממוצע 23) ו‑22 נשים מבוגרות (גיל ממוצע 66).
כל המשתתפות השלימו תכנית אימון בת 8 שבועות לחיזוק שרירי הרגליים, וחולקו אקראית לנטילת תוסף אספרגוס הודי במינון 1 גרם ליום (שווה ערך ל-26.5 גרם צמח טרי) או פלסבו במהלך תקופת האימון. בתחילת המחקר ובסיומו נבדקו מדדים של כוח ותפקוד השריר, וכן נלקחה ביופסיה משריר הארבע-ראשי להערכת שינויים בהרכב ובביטוי החלבונים.
התוצאות הראו כי בקרב נשים מבוגרות, נטילת התוסף תרמה לשיפור מובהק בעומס האימון (מספר חזרות ומשקל מרבי), אם כי לא נצפה שינוי בכוח המרבי לאחר תקופת האימון. בנוסף, נמצא שיפור בזמן הרפיית השריר לאחר כיווץ.
ניתוח הביופסיות הראה כי התיסוף גרם לירידה בביטוי חלבונים מבניים ותפקודיים בשריר, עם השפעה בולטת יותר בקרב נשים מבוגרות, מה שמעיד על התאמה מטבולית של השריר לאימון.
מסקנת החוקרים היא כי תיסוף אספרגוס הודי עשוי להפחית את הירידה בתפקוד עצב‑שריר בקרב נשים מבוגרות המבצעות אימוני התנגדות, ובכך לסייע במניעה או האטה של הירידה בתפקוד שריר השלד הקשורה לסרקופניה.
Greed E, Pritchard J, Struszczak L, Bozbaş E, Ek G, Acheson J, Winney B, Qadir A, Wong KK, Bowtell J, O'Leary M. Shatavari supplementation during eight weeks of resistance training increases training load, enhances skeletal muscle contractility and alters the skeletal muscle proteome in older women. Front Nutr. 2025 Jan 6;11:1498674.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39834460/
במחקר אקראי מבוקר משנת 2025 נבדקה ההשפעה של מיצוי אספרגוס (Asparagus officinalis) בשילוב אימון גופני על תפקודי לב-ריאה בקרב צעירים עם עודף משקל או שמנות.
המחקר כלל 72 משתתפים בגיל 18-30 עם BMI 23 ומעלה.
המשתתפים חולקו אקראית ל-4 קבוצות:
משך ההתערבות היה 12 שבועות. בתחילת תקופת המחקר ובסיומה בוצעו הערכות של תפקודי הלב והריאות וכן מדידת הרכב הגוף.
ההתערבות שכללה אימוני HIIT בשילוב עם מיצוי אספרגוס קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2025 נבדקה ההשפעה של תיסוף ציטרולין בשילוב תוסף פוליפנוֹלים מברגמוט על ביצועים גופניים, זרימת דם ותפקוד כלי הדם בקרב ספורטאים.
החוקרים מציינים כי תיסוף בציטרולין עשוי להוביל לעלייה ברמות תחמוצת החנקן (Nitric Oxide, NO), ובכך לגרום להרחבת כלי הדם ולשיפור זרימת הדם, מנגנונים העשויים לתרום לשיפור היכולת האירובית.
עם זאת, נזק חמצוני במסלול הארגינין – NO עלול להגביל את ההשפעה הפיזיולוגית המיטיבה של הציטרולין. לפיכך, הוצע כי תוסף פוליפנוֹלים שמקורו בברגמוט (Bergamot Polyphenolic Fraction Gold®) עשוי להפחית פגיעה חמצונית זו, בזכות פעילותו נוגדת החמצון המשמעותית.
במחקר השתתפו 90 רוכבי אופניים, אשר חולקו באופן אקראי לתשע קבוצות: קבוצת פלסבו, קבוצות שקיבלו תוסף ברגמוט בלבד במינון של 500 או 1,000 מ״ג ליום, קבוצות שקיבלו ציטרולין בלבד במינון של 1,000 או 2,000 מ״ג ליום, וקבוצות שקיבלו שילוב של ברגמוט וציטרולין (N.O. Max®) במינונים תואמים.
לאחר שלושה חודשי תיסוף נבדקו מדדים ביוכימיים, מדדי הרחבת כלי דם ותפקוד אנדותל, וכן צריכת חמצן מרבית.
ממצאי המחקר הראו כי קרא עוד
גורמי אורח חיים והסיכון לסרְטן
במחקר משנת 2025 בוצע ניתוח שיטתי מקיף להערכת נטל הסרטן המיוחס ל-BMI גבוה, במטרה לספק בסיס עדכני לקביעת מדיניות בריאות הציבור ולפיתוח התערבויות יעילות לצמצום נטל זה.
הניתוח התבסס על נתוני מחקר גלובלי, תוך חלוקה לפי מין, קבוצות גיל, אזורים גיאוגרפיים, סוגי סרטן ורמה סוציו-דמוגרפית.
החוקרים בחנו מגמות לאורך זמן באמצעות שיעורים מתוקננים לגיל בין השנים 1990-201.
על פי הממצאים, בשנת 2021 מקרי סרטן המיוחסים ל-BMI גבוה הובילו לכ-356 אלף מקרי תמותה ולכ-8.9 מיליון שנות חיים בבריאות לא מלאה (DALYs), כאשר הנטל הגבוה ביותר נצפה בקרב נשים.
ניתוח המגמות לאורך תקופת המחקר הצביע על קרא עוד
בסקירה משנת 2024 נבחנו העדויות העדכניות לגבי התרומה של גורמי אורח חיים למניעת סרטן, תוך התמקדות בסרטן שד, סרטן קולורקטלי וסרטן ערמונית.
החוקרים מדגישים כי מחלת הסרטן מהווה אתגר בריאותי עולמי מרכזי, המלווה בנטל רפואי וכלכלי משמעותי. להתערבויות מניעתיות בכל שלבי המחלה חשיבות רבה, הן בשיפור ההיענות לטיפול והן בצמצום הסיכון להתקדמות המחלה.
הסקירה מתמקדת בקשר שבין גורמים תזונתיים והתנהגותיים הניתנים לשינוי לבין התפתחות מחלת הסרטן. במסגרת זו מוצגות המלצות של ארגונים מובילים בתחום הבריאות וחקר הסרטן באשר להתנהגויות המקדמות מניעת סרטן, ובהן שמירה על משקל גוף תקין, עיסוק קבוע בפעילות גופנית, צריכת תזונה בריאה ומגוונת, הימנעות או הפחתה של צריכת אלכוהול ועישון, וכן הגנה מפני חשיפה מזיקה לקרינת השמש.
בהמשך מוצגים ממצאים ממחקרים קליניים ואפידמיולוגיים העוסקים בקשר בין אורח חיים בריא לבין סיכון לסרטן, תוך התייחסות לגורמים כגון עודף משקל והשמנה, דפוסי תזונה, רמות ויטמין D, פעילות גופנית, צריכת אלכוהול ועישון. כמו כן, מפורטות העדויות הקיימות בנוגע לקשרים שבין גורמים אלה לבין סוגי סרטן ספציפיים, ובהם סרטן שד, סרטן קולורקטלי וסרטן ערמונית.
החוקרים מסכמים כי קרא עוד
במחקר חתך משנת 2025 נבחן הקשר בין צריכת קריאטין לבין הסיכון לסרטן בקרב מבוגרים בארה"ב.
החוקרים מציינים כי לקריאטין פעילות נוגדת דלקת, נוגדת חמצון ומווסתת חיסונית אשר עשויה לעכב התפתחות גידולים, אולם מעורבותו בתהליכי ייצור אנרגיה עלולה גם לתמוך בגדילה ובהתפשטות של גידולים.
הניתוח התבסס על הנתונים של 25,879 משתתפים מעל גיל 20 מסקר הבריאות והתזונה הלאומי בשנים 2007-2018.
צריכת הקריאטין הוערכה על סמך דיווחי תזונה, בעיקר ממקורות של בשר ודגים, ואבחנת סרטן הוגדרה על פי דיווח עצמי של המשתתפים על אבחנה רפואית של ממאירות מכל סוג. כ-10% מהמשתתפים דיווחו על אבחנה של סרטן.
צריכת הקריאטין הממוצעת באוכלוסייה הייתה 0.12 גרם ליום.
נמצא כי קרא עוד
התערבות להפחתת סיכון קרדיווסקולרי
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2024 נבחנה ההשפעה של תיסוף חלבון על גורמי סיכון קרדיווסקולריים.
החוקרים מציינים כי חלבוני החלב (כולל קזאין ומי גבינה) וחלבון הסויה מסווגים כחלבונים באיכות גבוהה, על בסיס תכולת חומצות האמינו החיוניות. נוסף על כך, חלבונים שמקורם בסויה ובמוצרי חלב עשויים להפחית עקה חמצונית ודלקת, תהליכים הנחשבים כבעלי השפעה מיטיבה על מחלות קרדיווסקולריות.
הסקירה כללה 63 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם נבדקה ההשפעה של תוספי חלבון באיכות גבוהה: חלבון סויה, חלבון חלב, חלבון מי גבינה וקזאין. במחקרים אלה נכללו משתתפים עם מגוון מצבים בריאותיים, בהם יתר לחץ דם, עודף משקל, סוכרת, יתר שומנים ותסמונת מטבולית וכן נשים לאחר גיל המעבר.
ב-34 מחקרים (2,449 משתתפים) נבדקה ההשפעה על לחץ הדם, ב-47 מחקרים (2,042 משתתפים) נבדקה ההשפעה על פרופיל השומנים, וב-35 מחקרים (1,521 משתתפים) נבדקה ההשפעה על מדדים גליקמיים.
משך ההתערבות נע בין שבוע אחד ל-4 שנים.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2026 הוערכו העדויות העדכניות בנוגע להשפעה של תוספי שום על גורמי סיכון קרדיווסקולריים בקרב מבוגרים.
בסקירה נכללו 108 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם 7,137 משתתפים בגיל 18 עד 75. אוכלוסיית המחקר כללה משתתפים בריאים וכן משתתפים עם מגוון מצבים רפואיים, בהם מחלות מטבוליות, מחלת כליות, כבד שומני, דלקת מפרקים, נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות או לאחר גיל המעבר, וכן אנשים המצויים בסיכון קרדיווסקולרי מוגבר.
במחקרים שנכללו נעשה שימוש במגוון תוספי שום, לרבות מיצוי שום מיושן, טבליות, אבקה, שמן שום, שום שחור, שום טרי או הרכיב הפעיל אליצין. משך ההתערבות נע בין 2 ל-52 שבועות.
הניתוח המשולב של הנתונים הצביע על קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר משנת 2024 נבדקה ההשפעה של צריכת מיץ תפוזים מועשר בויטמין D ובפרוביוטיקה על גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים בקרב משתתפים עם עודף משקל או שמנות הצורכים תזונה מערבית.
המחקר כלל 53 משתתפים אשר חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הביקורת למשך תקופה של 8 שבועות.
המשתתפים בשתי הקבוצות צרכו מדי יום 250 מ"ל מיץ תפוזים 30 דקות לפני ארוחת הצהריים. המיץ בקבוצת ההתערבות הועשר ב-2,000 יחב"ל ויטמין D וכן בפרוביוטיקה בריכוז של 100 מיליון חיידקים למ"ל מהזנים Lacticaseibacillus casei ו-Lacticaseibacillus rhamnosus.
בתחילת המחקר ובסיומו נמדדו סמנים מטבוליים ודלקתיים וכן לחץ הדם.
ממצאי המחקר הצביעו על כך קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר משנת 2025 נבחנה ההשפעה של ייעוץ תזונתי בקרב מטופלים עם תחלואה קרדיווסקולרית.
החוקרים מציינים כי אף שתזונה בריאה ידועה כתורמת לשיפור גורמי סיכון קרדיווסקולריים, ייעוץ תזונתי טרם הוטמע באופן נרחב כחלק מהטיפול השגרתי במטופלים אלה.
המחקר כלל 124 מטופלים, מתוכם 72% גברים, אשר חולקו באקראי לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הביקורת שקיבלה טיפול סטנדרטי בלבד.
תכנית ההתערבות כללה ייעוץ תזונתי אישי עם דיאטן בהיקף של 7 מפגשים לאורך תקופה של 6 חודשים במטרה לשפר את איכות התזונה. הייעוץ התבסס על הצבת יעדים אישיים ועידוד לשינויים קטנים, ללא תפריט מובנה, תוך התמקדות בשיפור לפחות שלושה רכיבי תזונה שונים וללא התייחסות לפעילות גופנית.
מדד התוצאה העיקרי היה ציון הסיכון הקרדיווסקולרי ל-10 שנים, הכולל בין היתר מדדי לחץ דם ורמות LDL. בנוסף נבחנו מידת ההיענות לדפוס תזונה בריא, גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים שונים, וכן מדדים פסיכולוגיים של דיכאון ואופטימיות.
בתחילת המחקר נמצא כי קרא עוד
מיקרונוטריינטים
במחקר עוקבה משנת 2024 נבחן הקשר בין השימוש בתוספי מולטי-ויטמינים לבין הסיכון לתמותה בקרב מבוגרים בארה"ב.
החוקרים מציינים כי אחד מכל שלושה מבוגרים בארצות הברית משתמש בתוספי מולטי-ויטמינים, כאשר המניע המרכזי לכך הוא מניעת מחלות. בשנת 2022 בחן כוח המשימה האמריקאי לשירותי מניעה נתונים ממחקרים קליניים אקראיים וקבע כי הראיות אינן מספקות כדי לקבוע תועלת או נזק, בין היתר בשל זמן מעקב מוגבל ובעיות של תוקף חיצוני.
המחקר הנוכחי התבסס על נתונים משלושה מחקרי עוקבה פרוספקטיביים שנערכו בארה"ב, וכללו מבוגרים ללא היסטוריה של סרטן או מחלות כרוניות בתחילת המעקב. במסגרת המחקרים הוערך השימוש בתוספי מולטי-ויטמינים, והמשתתפים היו במעקב למשך תקופה של עד 27 שנים.
בסך הכול נכללו בניתוח 390,124 משתתפים, בגיל חציוני של 61.5 שנים, מהם כ-163,000 דיווחו על שימוש קבוע בתוספי מולטי-ויטמינים.
במהלך תקופת המעקב קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2024 נבחנה התועלת של תיסוף ויטמינים, נוגדי חמצון ומיקרונוטריינטים להפחתת הסיכון להתפתחות מחלות אוטואימוניות.
הסקירה כללה 18 מחקרים, רובם מחקרי מקרה-ביקורת, מהם ב-8 מחקרים הוערך הסיכון לטרשת נפוצה, ב-8 מחקרים הוערך הסיכון לדלקת מפרקים שגרונית, ב-2 מחקרים הוערך הסיכון לזאבת וב-2 מחקרים הוערך סיכון כללי למחלות אוטואימוניות.
במחקרים שנכללו נבדקה השפּעתם של ויטמיני A, B, C, D, E, מולטי-ויטמינים, ברזל, סידן, אומגה 3, אבץ ונוגדי חמצון.
בסך הכול נכללו הנתונים של 945,471 משתתפים, מתוכם 4,591 אובחנו עם מחלה אוטואימונית.
בניתוח הכולל קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר משנת 2025 נבחן האם דפוס של תזונה מקיימת, המאופיין בפליטה נמוכה יותר של גזי חממה, יכול לעמוד בדרישות התזונתיות של מיקרונוטריינטים.
המחקר כלל 355 משתתפים בריאים בגיל 18-64.
במהלך תקופת התערבות של 12 שבועות חולקו המשתתפים באופן אקראי לשתי קבוצות: קבוצת התערבות שקיבלה ייעוץ תזונתי אישי בהתאם לעקרונות של תזונה מקיימת, וקבוצת ביקורת שקיבלה ייעוץ לתזונה בריאה. דיאטת ההתערבות כללה המלצה לצריכה שבועית של שלוש מנות חלבון מן החי ושתי מנות דגים, צריכה יומית של מוצרי חלב, וכן עידוד לצריכת קטניות, אגוזים וזרעים.
החוקרים בחנו את פליטות גזי החממה הקשורות לדפוסי הצריכה התזונתית ואת המצב התזונתי.
נמצא כי בהשוואה לקבוצת הביקורת, בקבוצת ההתערבות נצפתה ירידה של 22% בפליטות גזי החממה מן התזונה, לצד ירידה של 8% בצריכת האנרגיה הכוללת.
למרות ייעוץ תזונתי מותאם אישית, בקבוצת ההתערבות נצפתה צריכה נמוכה יותר של מספר מיקרונוטריינטים חיוניים בהשוואה לקבוצת הביקורת, ממצא שנשאר עקבי גם לאחר תקנון לצריכת האנרגיה. ירידות אלו הובילו לעלייה בשכיחות המשתתפים שצריכתם לא עמדה ברמות הצריכה המומלצות של סידן, אבץ, ריבופלאבין, יוד, ויטמין B6, סלניום וויטמין B12, בהשוואה לקבוצת הביקורת.
החוקרים מציינים כי קרא עוד
בסקירה משנת 2025 מוצגות ההשלכות הבריאותיות של חסרים במיקרונוטריינטים שונים, לצד הצעת גישות אפשריות להתמודדות עם חסרים אלה ברמת בריאות הציבור.
החוקרים מצביעים על כך שמספר ויטמינים ומינרלים חיוניים, שחסר בהם קשור להפרעות מטבוליות ותפקודיות ולפגיעה בבריאות, אינם זוכים למענה הולם במסגרת תוכניות תזונה רחבות-היקף בבריאות הציבור ברחבי העולם.
מיקרונוטריינטים אלה כוללים תיאמין, ריבופלאבין, ניאצין, פירידוקסין, ויטמין B12, ויטמין D, ויטמין K, סידן, סלניום, וייתכן שגם רכיבים נוספים.
במסגרת הסקירה נבחן כל מיקרונוטריינט בנפרד, תוך הצגת ההשלכות הבריאותיות של חסר בו, נתונים קיימים לגבי שכיחות החסר ברמה הגלובלית, וגורמי סיכון עיקריים להתפתחותו.
בנוסף, החוקרים מציגים הסתכלות רחבה על האטיולוגיה של חסרים במיקרונוטריינטים, תוך התייחסות לגורמים ביולוגיים, חברתיים וסביבתיים המשפיעים על שכיחותם.
החוקרים מציעים שלושה צעדים מרכזיים הנדרשים לפעולה: קרא עוד
