יוגה | תסמונת קדם-וסתִית | דלקת מפרקִים שגרונית | בריאות קרדיווסקולרית
התרומה הבריאותית של יוגה:
יוגה לנשים הסובלות מפיברומיאלגיה,
ההשפעה של יוגה על IBD,
יוגה לטיפול במיגרנה כרונית,
ויוגה נידרה ובריאות קרדיווסקולרית.
הטיפול בתסמונת קדם-וסתִית:
מיצוי רימונים להפחתת תסמינים,
התרומה של פילאטיס ל-PMS,
צריכת מזון אולטרה-מעובד ו-PMS,
איכות הפחמימות ותסמיני PMS.
תזונה ודלקת מפרקִים שגרונית:
ההשפעה של תזונה ים-תיכונית,
מזון אולטרה-מעובד ודלקת מפרקים,
הפוטנציאל של צום לטיפול בדלקת מפרקים,
והקשר בין צריכת מגנזיום לתמותה.
תזונה ובריאות קרדיווסקולרית:
אומגה 3 והסיכון לפקקת ורידים,
התועלת של טאורין,
צריכת פירות וירקות וטרשת עורקים,
וצריכת סלניום ובריאות קרדיווסקולרית.
התרומה הבריאותית של יוגה
בסקירה שיטתית משנת 2025 הוערכה היעילות של תרגול יוגה לסובלים מפיברומיאלגיה.
הסקירה כללה 3 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם השתתפו סה"כ 116 נשים בגיל 18-60.
למרות שההתערבויות במחקרים היו מגוונות מבחינת תוכן, משך ואופן התרגול, כולן התבססו על יוגה בעצימות נמוכה, מותאמת אישית, וכללו שילוב של תנוחות יוגה קלאסיות, תרגילי נשימה ושיטות הרגעה. המשתתפים בקבוצות הביקורת היו ברשימת המתנה או ביצעו אימון מתיחות.
משך ההתערבויות היה 7 ימים במחקר אחד ו-8 שבועות בשני מחקרים. בשני מחקרים בוצע מעקב לאחר סיום התוכנית, לאחר 3 חודשים ולאחר 4-6 שבועות.
באף מחקר לא דווחו היבטי בטיחות או השפעות שליליות.
בכל המחקרים נמצאה ירידה מובהקת בחומרת התסמינים ובעוצמת הכאב בעקבות תרגול יוגה. בנוסף דווח על שיפור במדדים של עייפות, דיכאון, חרדה, כוח פיזי ואסטרטגיות התמודדות.
נתוני המעקב הצביעו על כך שהשיפור נשמר לאורך זמן, ובייחוד בחיזוק מרכיבים של כוח פיזי, קבלה והתמודדות עם המחלה.
החוקרים מסכמים כי ממצאי הסקירה מצביעים על פוטנציאל משמעותי של תרגול יוגה להקלת תסמיני פיברומיאלגיה ולשיפור הרווחה הגופנית והנפשית בקרב נשים המתמודדות עם המחלה, אך מדגישים את הצורך במחקרים נוספים לאישוש הממצאים.
Durusoy E, Ünal E. The role of yoga as mind-body exercise in fibromyalgia management: A systematic review. Complement Ther Med. 2025 Dec;95:103290.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41176184/
במטה-אנליזה משנת 2025 הוערכה ההשפעה של התערבויות גוף-נפש מבוססות יוגה בקרב מטופלים עם מחלות מעי דלקתיות (IBD).
הסקירה כללה 7 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם 502 משתתפים.
קבוצת ההתערבות קיבלה טיפול סטנדרטי לצד תוכנית מבוססת יוגה, בעוד שקבוצת הביקורת קיבלה טיפול סטנדרטי בלבד. משך ההתערבות נע בין חמישה ימים לפני ניתוח (במחקר אחד) ועד 8, 12 או 24 שבועות במחקרים האחרים.
בניתוח כולל של הממצאים נמצא כי התערבות מבוססת יוגה הייתה מלווה בירידה מובהקת במדדים של חרדה, דיכאון ותחושת סטרס, וכן בשיפור במדד איכות החיים. בנוסף, נמצאה מגמה של שיפור באיכות השינה ובמדד פעילות המחלה, אם כי מובהקותם הסטטיסטית הייתה גבולית.
החוקרים מסכמים כי התערבויות מבוססות יוגה עשויות לתרום לשיפור הבריאות הנפשית ואיכות החיים בקרב מטופלים עם IBD, אף כי אין עדות חד-משמעית להשפעה על פעילות המחלה. לנוכח הפוטנציאל הטיפולי, יכולת ההתאמה למצב המטופל, היענות טובה והעלות הנמוכה, הם ממליצים לשלב יוגה כחלק מהטיפול הקליני השגרתי ב-IBD.
Pan L, Chen X, Wu Y, Zhou Z, Xu D. Meta-analysis of yoga-based mind-body interventions in the management of inflammatory bowel disease. Complement Ther Med. 2025 Dec;95:103287.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41183718/
במחקר אקראי מבוקר משנת 2025 נבחנה ההשפעה של התערבות מבוססת יוגה בקרב מטופלים הסובלים ממיגרנה כרונית.
המחקר כלל 90 משתתפים אשר חולקו אקראית לקבוצת התערבות שעברה תכנית בת 12 שבועות המבוססת על טכניקות נשימות והרפיה בשילוב טיפול תרופתי סטנדרטי, או לקבוצת ביקורת שקיבלה טיפול תרופתי סטנדרטי בלבד.
מדד המטרה העיקרי היה השינוי הממוצע החודשי בתדירות כאבי הראש. בנוסף נבדקו עוצמת הכאב, רמת המגבלה התפקודית, איכות החיים וסמנים אובייקטיביים לתפקוד המערכת האוטונומית.
בשתי הקבוצות קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2025 נבחנה ההשפעה של יוגה נידרה על מדדי בריאות קרדיווסקולרית.
יוגה נידרה היא שיטה מובנית של מדיטציה והרפיה עמוקה, המיועדת להפחתת סטרס ולוויסות הגוף והנפש, ועשויה לתרום לשיפור במדדים קרדיווסקולריים.
הסקירה כללה 28 מחקרי התערבות ובהם 1,995 משתתפים, בריאים או עם מצבים בריאותיים שונים. ההתערבויות בוצעו לפי פרוטוקולים מגוונים וכללו תרגול חד-פעמי או תרגול מתמשך. לצורך הניתוח חושב סך זמן התרגול המצטבר, כאשר החציון עמד על 800 דקות (בטווח של 15–4,500 דקות).
ב-10 מחקרים נכללה קבוצת ביקורת שלא קיבלה כל התערבות וב-11 מחקרים קבוצת הביקורת קיבלה התערבות אחרת, כגון האטה יוגה, טיפול תרופתי, טיפול במוסיקה, הדרכה או פעילות גופנית.
באופן כללי קרא עוד
הטיפול בתסמונת קדם-וסתִית
במחקר אקראי מבוקר משנת 2025 נבחנה ההשפעה של תוסף רימונים על חומרת התסמינים ואיכות החיים בקרב נשים הסובלות מתסמונת קדם-וסתית (PMS).
המחקר כלל 60 נשים מעל גיל 18 אשר חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הביקורת.
המשתתפות בקבוצת ההתערבות נטלו מיצוי רימונים במינון של 3 מ"ל, שלוש פעמים ביום במשך עשרה ימים, החל משבעה ימים לפני הופעת הווסת לאורך שני מחזורי ווסת רצופים. קבוצת הביקורת לא קיבלה כל התערבות.
ממצאי המחקר הראו כי קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר משנת 2025 נבחנה ההשפעה של אימון פילאטיס על חומרת התסמינים, רמת סטרס ועוצמת כאב בקרב נשים הסובלות מתסמונת קדם וסתית (PMS).
במחקר השתתפו 46 נשים בגיל ממוצע של 25 אשר חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הביקורת. המשתתפות בקבוצת ההתערבות קיבלו סרטון מודרך של אימון פילאטיס וביצעו אותו פעמיים בשבוע במשך 8 שבועות, בעוד שהמשתתפות בקבוצת הביקורת לא ביצעו כל פעילות גופנית.
חומרת התסמינים הוערכה באמצעות מדד PMSֹS, רמת הסטרס באמצעות מדד PSS ועוצמת הכאב באמצעות מדד MPQ.
בתום תקופת ההתערבות נמצא כי בקבוצת ההתערבות חל שיפור מובהק בכל המדדים בהשוואה לערכי הבסיס, בעוד שבקבוצת הביקורת לא נצפה שינוי משמעותי.
עם זאת, במדד PMSֹS ההבדל בין הקבוצות לאחר ההתערבות לא הגיע למובהקות סטטיסטית, בעוד שבמדדי ה-PSS וה-MPQ נצפה יתרון מובהק לטובת ההתערבות.
להלן תוצאות המדדים בכל קבוצה: קרא עוד
במחקר חתך משנת 2025 נבחן הקשר בין צריכת מזון אולטרה-מעובד לבין חומרת התסמינים של תסמונת קדם וסתית (PMS).
המחקר כלל 432 סטודנטיות מאוניברסיטה בטורקיה אשר מילאו שאלונים ייעודיים להערכת צריכת מזון אולטרה-מעובד ולדיווח על תסמיני PMS.
הערכת הצריכה התבססה על דיווח עצמי בנוגע לצריכה של 18 קבוצות מזון ומשקאות אולטרה-מעובדים, בהתאם לסיווג שיטת NOVA. בין הקבוצות שנבדקו נכללו משקאות מוגזים וממותקים, חטיפים מתוקים ומלוחים, מוצרי מאפה ארוזים, גלידה, דגני בוקר, מוצרי חלב ממותקים, ממרחים ורטבים, מזון מהיר או מוכן מראש (כגון מרקים ואטריות מהירים, מנות קפואות וארוחות מוכנות), וכן מוצרים מן החי מעובדים כמו נקניקיות ונקניקים.
תסמיני PMS הוערכו באמצעות המדד PMSֹS עם ציון בטווח 44 עד 220, כאשר PMS הוגדר כציון של 110 ומעלה.
ממצאי המחקר הצביעו על קרא עוד
במחקר חתך משנת 2025 נבחן הקשר בין איכות הפחמימות בתזונה לבין חומרת תסמונת קדם וסתית (PMS).
במחקר השתתפו 606 סטודנטיות בגיל 19 עד 25 המתגוררות במעונות הסטודנטים באוניברסיטה באיסטנבול.
המשתתפות התבקשו לדווח על הרגלי הצריכה התזונתית, ועל בסיס הנתונים חושב לכל משתתפת ציון איכות פחמימות (בטווח 4-20) המבוסס על צריכת דגנים מלאים, אינדקס גליקמי, שיעור הפחמימות המוצקות וכמות הסיבים התזונתיים.
בנוסף, הוערכו תסמיני PMS באמצעות מדד PMSֹS (בטווח 44-220) כאשר ציון של 110 ומעלה הוגדר כמצביע על PMS.
בהתאם לציון זה, קרא עוד
דלקת מפרקִים שגרונית
במחקר עוקבה משנת 2025 נבחן הקשר בין תזונה ים-תיכונית לבין הסיכון להתפתחות דלקת מפרקים שגרונית, תוך התמקדות במנגנונים המטבוליים המעורבים ובהשפּעת הסיכון הגנטי למחלה.
המחקר התבסס על הנתונים של 109,565 משתתפים מהביו-בנק הבריטי.
לכל משתתף חושבו ציון התאמה לדיאטה ים-תיכונית, פרופיל מטבולי ייחודי לתזונה זו, וכן ציון סיכון גנטי לדלקת מפרקים שגרונית.
במהלך תקופת מעקב חציונית של כ-12 שנה תועדו 1,123 מקרים חדשים של דלקת מפרקים שגרונית.
החוקרים זיהו פרופיל המבוסס על 66 מטבוליטים אשר משקף את התגובה המטבולית לתזונה ים-תיכונית.
נמצא כי קרא עוד
במחקר עוקבה רטרוספקטיבי משנת 2024 נבחן הקשר בין צריכת מזון אולטרה-מעובד לבין הסיכון להתפתחות דלקת מפרקים שגרונית.
המחקר התבסס על הנתונים של 207,012 משתתפים מהביו-בנק הבריטי ללא דלקת מפרקים שגרונית בתחילת תקופת המעקב.
מידת החשיפה למזון אולטרה-מעובד חושבה על סמך דיווחי התזונה של המשתתפים, בהתאם לשיטת NOVA המסווגת מזונות לארבע קטגוריות לפי רמת העיבוד. הצריכה הוגדרה כאחוז מסך הצריכה התזונתית היומית בגרמים.
גיל המשתתפים הממוצע בתחילת המעקב היה 56. במהלך תקופת מעקב חציונית של כ-12 שנים תועדו 1,869 מקרים חדשים של דלקת מפרקים שגרונית.
נמצא כי קרא עוד
בסקירה משנת 2025 נבחנו הראיות העוסקות בהשפּעתן של התערבויות תזונתיות המבוססות על צום והגבלה קלורית בקרב מטופלים עם דלקת מפרקים שגרונית. הסקירה התמקדה בהערכת ההשפעה על תוצאות קליניות, בחינת המנגנונים הביולוגיים המעורבים, ובבחינת ההשפעות ארוכות הטווח של התערבויות אלו.
החוקרים מציינים כי להתערבויות המבוססות על צום והגבלה קלורית עשויה להיות השפעה מיטיבה על תהליכים דלקתיים ועל הרכב אוכלוסיית המעי, ולכן הן עשויות לשמש כטיפול משלים לצד הטיפול הרפואי המקובל.
בסקירה מוצגים המאפיינים של דלקת מפרקים שגרונית ומפורטים התהליכים הביולוגיים וההשפעות המיטיבות של צום או הגבלה קלורית, כאשר עיקר התועלת מיוחסת להשפעה נוגדת דלקת.
בהמשך מוצגים 13 מחקרים מבוקרים שבחנו את השפּעתן של התערבויות מסוג זה. הממצאים מצביעים בעקביות על השפעה מיטיבה על דלקת, תהליכים מטבוליים והמאפיינים של חיידקי המעי.
במרבית המחקרים נמצא קרא עוד
במחקר עוקבה משנת 2024 נבחן הקשר בין רמת צריכת מגנזיום לבין הסיכון לתמותה בקרב מטופלים המאובחנים עם דלקת מפרקים שגרונית.
המחקר התבסס על נתונים שנאספו במסגרת הסקר הלאומי לבריאות ותזונה של ארה"ב בין השנים 1999-2018, כאשר המעקב אחר משתתפים שהיו מאובחנים עם דלקת מפרקים שגרונית נערך עד שנת 2019.
צריכת המגנזיום מהתזונה ומתוספים הוערכה על בסיס דיווחי התזונה של המשתתפים וסווגה לשתי רמות צריכה: מתחת או מעל לצריכה היומית המומלצת בהתאם לגיל ולמין.
החוקרים בחנו את הקשר בין צריכת מגנזיום לבין הסיכון לתמותה לפי קבוצות גיל, מגדר ו-BMI.
בסך הכול נכללו בניתוח 2,952 משתתפים, ומתוכם 825 נפטרו במהלך תקופת המעקב.
נמצא כי קרא עוד
תזונה ובריאות קרדיווסקולרית
במחקר עוקבה משנת 2025 נבחן הקשר בין ריכוז אומגה 3 בדם לבין הסיכון להתפתחות פקקת ורידים (VTE).
המחקר כלל 17,087 משתתפים מעל גיל 20 ללא היסטוריה של VTE.
ריכוז אומגה 3 בדם נבדק בתחילת המעקב בשנים 2006-2008, עם מעקב אחר אירועי VTE עד לשנת 2019.
במהלך תקופת מעקב חציונית של 12 שנים תועדו 340 מקרים חדשים של VTE.
לאחר תקנון לגיל, נמצא כי קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2024 נבחנה התועלת של טאורין לבריאות קרדיווסקולרית.
החוקרים מציינים כי חומצת האמינו טאורין עשויה לתרום לבריאות הקרדיווסקולרית באמצעות מנגנונים שונים, בהם ויסות רמות הסידן, הפחתת לחץ הדם, והשפעות נוגדות חמצון ונוגדות דלקת.
במסגרת הסקירה הוערכו מחקרים אקראיים מבוקרים שבחנו את ההשפעה של טאורין על מדדים המודינמיים ועל התפקוד הלבבי, המהווים סמנים לבריאות קרדיווסקולרית.
בניתוח נכללו הנתונים מ-20 מחקרים בהם סה"כ 808 משתתפים, חלקם בריאים וחלקם עם מגוון מצבים קרדיווסקולריים או מטבוליים.
המשתתפים בקבוצת ההתערבות קיבלו תוספי טאורין במינון 0.5 עד 6 גרם ליום, כאשר משך ההתערבות נע בין 5 ימים ל-3 חודשים.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד
במחקר חתך משנת 2023 נבחן הקשר בין צריכת פירות וירקות לבין סמנים של טרשת עורקים, כמדד לבריאות קרדיווסקולרית.
החוקרים מציינים כי דלקת כרונית בדרגה נמוכה וסביבה חמצונית מתמשכת מהוות גורם להתפתחות ולהחמרה של טרשת עורקים. לכן, דפוסי תזונה עשירים ברכיבים בעלי פעילות נוגדת דלקת ונוגדת חמצון עשויים לתרום להפחתת או להאטת תהליכי טרשת.
הניתוח הנוכחי נערך במסגרת מחקר עוקבה, וכלל 204 משתתפים בגיל 40-75.
הריכוז של אלפא ובטא קרוטן בדם שימשו כסמן לצריכת פירות וירקות, והצטברות רבדים טרשתיים ועובי דפנות העורקים נמדדו באמצעות אולטרסאונד.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד
במחקר חתך משנת 2025 נבחן הקשר בין צריכת סלניום לבין הבריאות הקרדיווסקולרית באוכלוסייה הכללית.
המחקר התבסס על הנתונים של 39,372 משתתפים מהסקר הלאומי לבריאות ותזונה של ארה"ב בין השנים 2003-2018.
הגיל הממוצע של המשתתפים היה 47 וצריכת הסלניום הממוצעת הייתה 115 מק"ג ליום.
מבין כלל המשתתפים, השכיחות של תחלואה קרדיווסקולרית הייתה כ-8.5%.
נמצא כי קרא עוד
