בריאות נפשית | סוּכרת הריון | תזונה בגיל השלישי | מחלת כליוֹת כרונית
בריאות נפשית:
פרוביוטיקה ותחושת אושר,
GABA לשיפור המצב הרגשי ואיכות השינה,
ויתניה משכרת לשיפור קוגניטיבי והאנרגיה,
וזעפרן להקלה על תסמיני דיכאון.
סוּכרת הריון:
תזונה עתירת שומן והסיכון לסוכרת הריון,
שמירה על BMI תקין למניעת סוכרת הריון,
התערבות תזונתית בסיכון לסוכרת הריון,
ופרוביוטיקה לסוכרת הריון.
תזונה בגיל השלישי:
הקשר בין דפוס התזונה ומצב השמיעה,
תזונה למניעת סרקופניה,
תזונה עשירה בחלבון מהצומח,
ואומגה 3 והסיכון לשבריריות.
מחלת כליוֹת כרונית:
ניהול גורמי הסיכון באוכלוסייה עם שמנות,
תזונה עשירה בפלבונואידים,
הקשר בין צריכת ניאצין ותמותה,
ורמות ויטמין C במחלת כליות כרונית.
בריאות נפשית
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2024 נבחנה ההשפעה של תוסף פרוביוטיקה על תחושת הרווחה הנפשית.
החוקרים מציינים כי לפרוביוטיקה עשויה להיות השפעה על ציר המעי–מוח, ובכך על רמות הסטרס והבריאות הנפשית.
המחקר כלל 120 משתתפים מעל גיל 18 שדיווחו על רמות סטרס בינוניות עד גבוהות.
המשתתפים חולקו אקראית לנטילת תוסף פרוביוטיקה או פלסבו במשך 28 יום. התוסף ניתן במינון של 6 מיליארד חיידקים ליום מהזן Lacticaseibacillus rhamnosus.
בתחילת המחקר ובסיומו מילאו המשתתפים את שאלון OHQ להערכת רמת האושר, וכן שאלונים נוספים למדידת רמות סטרס, דיכאון וחרדה.
תוצאות המחקר הראו כי בקבוצת הפרוביוטיקה נצפה שיפור לאורך זמן במדד האושר וברמת הסטרס, אולם ההבדל ביחס לקבוצת הפלסבו לא היה מובהק סטטיסטית.
בנוסף, נמצא כי שיעור המעבר מקטגוריית "לא מאושר" ל"מאושר" היה גבוה יותר בקבוצת ההתערבות (39%) בהשוואה לקבוצת הפלסבו (29%).
ניתוח לפי מין הצביע על כך שההשפעה של הפרוביוטיקה הייתה מובהקת בקרב גברים, בעוד שבקרב נשים לא נצפתה השפעה משמעותית.
החוקרים מסכמים כי הממצאים מצביעים על פוטנציאל להשפעה חיובית של תוספי פרוביוטיקה על רמות האושר והסטרס, אך מדגישים את הצורך בביצוע מחקרים ארוכי טווח ובהיקף גדול יותר, לצורך בחינת יעילות ההתערבות ובירור ההבדלים המגדריים שנצפו.
המחקר נערך על ידי חברת Fonterra Cooperative Group Ltd. המייצרת את התוסף.
Al Kassaa I, Fuad M. Effects of Lacticaseibacillus rhamnosus HN001 on Happiness and Mental Well-Being: Findings from a Randomized Controlled Trial. Nutrients. 2024 Sep 2;16(17):2936.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39275252/
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2024 נבחנה ההשפעה של תוסף GABA בקרב נשים עם אורח חיים יושבני ועודף משקל או שמנות, אשר משתתפות בתוכנית פעילות גופנית.
החוקרים מציינים כי GABA הינו מתווך עצבי המעורב בהתפתחות של סטרס, חרדה, הפרעות שינה ושינויים בקצב הלב.
המחקר כלל 30 נשים אשר השתתפו בתוכנית פעילות גופנית. בנוסף, המשתתפות חולקו אקראית לנטילת 200 מ"ג ליום תוסף GABA או פלסבו במשך 90 יום.
בתחילת המחקר, לאחר 45 יום ולאחר 90 יום הוערכו מדדים רגשיים, איכות השינה וקצב הלב.
נמצא כי בקרב הנשים שקיבלו תוסף GABA נצפה שיפור באיכות השינה וכן בתגובה הרגשית, כפי שהתבטא בירידה ברגשות שליליים ובירידה בציון הדיכאון. בנוסף, נצפתה עלייה בשונות קצב הלב (HRV) המיוחסת לעלייה בדומיננטיות של המערכת הפרא-סימפתטית במערכת העצבים האוטונומית.
החוקרים מסכמים כי נטילת תוסף GABA תרמה לשיפור בשונות קצב הלב, המצב הרגשי ואיכות השינה בהשוואה לפעילות גופנית בלבד.
המחקר מומן על ידי מענקים בלתי תלויים והחוקרים מדווחים על העדר ניגודי אינטרסים.
Guimarães AP, Seidel H, Pires LVM, Trindade CO, Baleeiro RDS, Souza PM, Silva FGDE, Coelho DB, Becker LK, Oliveira EC. GABA Supplementation, Increased Heart-Rate Variability, Emotional Response, Sleep Efficiency and Reduced Depression in Sedentary Overweight Women Undergoing Physical Exercise: Placebo-Controlled, Randomized Clinical Trial. J Diet Suppl. 2024;21(4):512-526.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38321713/
במחקר אקראי מבוקר משנת 2024 נבחנה ההשפעה של ויתניה משכרת (Withania somnifera) על התפקוד הקוגניטיבי, רמת האנרגיה ומצב הרוח בקרב מבוגרים.
המחקר כלל 120 משתתפים בריאים בגיל 30-75 שדיווחו על בעיות בתפקוד הקוגניטיבי וברמת האנרגיה.
המשתתפים חולקו אקראית לנטילת 600 מ"ג ליום מיצוי ויתניה, או פלסבו, למשך 8 שבועות.
תפקוד קוגניטיבי הוערך באמצעות מבחן ממוחשב (COMPASS), ובנוסף נבדקו מדדים של מצב רוח (POMS-A), עייפות נפשית (MFS) ותפקודים ניהוליים (BRIEF-A).
נמצא כי קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2025 נבחנה ההשפעה של זעפרן (Crocus sativus) על מצב הרוח ואיכות השינה בקרב מבוגרים המדווחים על רמות נמוכות של תסמיני דיכאון.
המחקר כלל 202 מבוגרים בגיל 18-70 אשר חולקו אקראית לנטילת 28 מ"ג זעפרן, או פלסבו, למשך 12 שבועות.
נמצא כי קרא עוד
סוּכרת הריון
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2025 נבחן הקשר בין כמות והרכב השומנים בתזונה לבין הסיכון להתפתחות סוכרת הריון ורעלת הריון.
הסקירה כללה 21 מחקרי עוקבה כאשר ב-13 מתוכם נבדק הקשר להתפתחות סוכרת הריון, וב-9 נבדק הקשר לרעלת הריון.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד
במחקר רטרוספקטיבי משנת 2025 נבחן הקשר בין BMI ופעילות גופנית טרום־הריונית לבין הסיכון להתפתחות סוכרת הריון.
המחקר בוצע בבית חולים בפולין וכלל 205 נשים הרות, מהן 42 אובחנו עם סוכרת הריון.
הנתונים נאספו באמצעות שאלונים מובְנים ורשומות רפואיות.
ממצאי המחקר מצביעים כי קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר שנערך בשנת 2025 נבחנה היעילות של תכנית תזונתית מותאמת אישית במניעת סוכרת הריון בקרב נשים בסיכון גבוה.
המחקר התקיים בשלושה בתי חולים בסין וכלל 519 נשים בשליש הראשון להריון, אשר הוגדרו כבעלות סיכון מוגבר להתפתחות סוכרת הריון. המשתתפות חולקו באופן אקראי לקבוצת התערבות תזונתית או לקבוצת ביקורת שקיבלה טיפול סטנדרטי בלבד.
ההתערבות כללה שלושה מפגשי ייעוץ תזונתי המבוססים על הנחיות התזונה הלאומיות בסין, והתקיימה לפני ביצוע מבחן סבילות לגלוקוז בשבועות 24-28 להריון.
שיעור סוכרת ההיריון עמד על 34.7% בקבוצת ההתערבות ועל 36.5% בקבוצת הביקורת, ללא הבדל מובהק סטטיסטית בין הקבוצות.
עם זאת, קרא עוד
במטה-אנליזה משנת 2024 נבחנה השפּעת תוספי פרוביוטיקה על איזון גליקמי בקרב נשים עם סוכרת הריון. הניתוח כלל 27 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם השתתפו 33,378 נשים שאובחנו עם סוכרת הריון.
בכל המחקרים הוערכה ההשפעה של תוסף פרוביוטיקה רב-זני, במינונים שנעו בין 0.5 ל-829 מיליארד חיידקים, במשך תקופה של 6 עד 14 שבועות, בהשוואה לפלסבו.
ההשפעה הוערכה באמצעות מדדים מטבוליים שונים, בהם רמות גלוקוז ואינסולין בצום, מדדי תנגודת לאינסולין, רמות המוגלובין מסוכרר (HbA1c), מבחן סבילות לגלוקוז (OGTT) ורמות פפטיד-C.
הממצאים הראו כי קרא עוד
תזונה בגיל השלישי
במחקר עוקבה משנת 2024 נבדק הקשר בין דפוס התזונה לבין מצב השמיעה לאורך זמן.
המחקר כלל 882 משתתפים מעל גיל 45 אשר עברו הערכה תזונתית.
לכל משתתף חושבו ציוני התאמה לארבעה דפוסי תזונה: דיאטת MIND, דיאטה ים-תיכונית ושני מדדים לאכילה בריאה בהתאם להנחיות התזונה של ארה"ב (AHEI, HEI).
מצב השמיעה הוערך באמצעות בדיקות סף שמיעה בתדירויות הדיבור, וכן בתדירויות נמוכות וגבוהות יותר. לאחר תקופת מעקב חציונית של שמונה שנים, נמצא כי קרא עוד
בסקירה משנת 2024 הוערכו העדויות ממחקרים תצפיתיים והתערבותיים בנוגע להשפעה המגינה על השריר של מזונות מלאים, וכן נבחנה תרומתם האפשרית למניעה ולטיפול בסרקופניה בקרב קשישים.
במסגרת הסקירה נבחנו העדויות לגבי ההשפעה של מזונות עשירים בחלבון, כולל מוצרי חלב, בשר ודגים; ושל מזונות עשירים בנוגדי חמצון, בדגש על פירות וירקות.
החוקרים מציינים כי באופן כללי העדויות מוגבלות לגבי תרומתם של מזונות מלאים לטיפול או מניעה של סרקופניה ושל מרכיביה (מסת שריר, כוח שריר וביצועים גופניים).
ממצאי הסקירה מצביעים על כך קרא עוד
בסקירה משנת 2024 נבחנו העדויות העדכניות בנוגע ליתרונות הבריאותיים שבצריכת חלבון מהצומח בקרב קשישים, תוך התמקדות במצבים שבהם לחלבון מהצומח עשויה להיות השפעה משמעותית יותר מזו של חלבון שמקורו מן החי.
הסקירה מציגה ממצאים עדכניים לגבי השפּעת חלבון מהצומח על תפקוד מטבולי ועל התפתחותן של הפרעות מטבוליות.
לאחר מכן מוצגות עדויות בנוגע להשפעה של החלפת חלבון מהחי בחלבון מהצומח על תחלואה הקשורה לגיל, לרבות סוכרת מסוג 2, מחלות קרדיווסקולריות ומחלת כליות כרונית.
בנוסף, מפורטים ממצאים בנוגע להשפּעת חלבון מהצומח על תפקוד גופני, מסת שריר וכוח, וכן על הסיכון לתמותה.
הממצאים מצביעים על קרא עוד
במחקר חתך משנת 2024 נבחן הקשר בין רמות של אומגה 3 בדם לבין השכיחות של שבריריות בקרב קשישים.
המחקר התבסס על נתונים מתוך הביו-בנק הבריטי וכלל 79,330 משתתפים בני 65 ומעלה, עבורם נאספו נתוני צריכה תזונתית. בקרב 18,802 ממשתתפי המחקר היו זמינים גם נתונים על רמות אומגה 3 בדם.
ממצאי המחקר הצביעו על כך שהסיכון לשבריריות היה נמוך יותר בקרב משתתפים עם: קרא עוד
מחלת כליוֹת כרונית
במחקר עוקבה משנת 2024 הוערכה המידה בה ניהול גורמי הסיכון עשויה להפחית את הסיכון העודף להתפתחות מחלת כליות כרונית (CKD) בקרב אוכלוסייה עם שמנות.
במסגרת הניתוח נכללו 97,538 משתתפים עם שמנות מהביו-בנק הבריטי, אליהם הותאמה קבוצת השוואה של 97,538 משתתפים במשקל תקין.
החוקרים בחנו שישה גורמי סיכון מרכזיים למחלת כליות כרונית: לחץ דם, המוגלובין מסוכרר, LDL, אלבומינוריה, עישון ופעילות גופנית.
במהלך תקופת מעקב חציונית של כ-11 שנה תועדו 3,954 מקרים חדשים של CKD בקרב משתתפים עם שמנות לעומת 1,498 מקרים בקבוצת ההשוואה.
הממצאים הראו כי קרא עוד
במחקר עוקבה משנת 2025 נבחן הקשר בין צריכת פלבונואידים בתזונה לבין הסיכון להתפתחות מחלת כליות כרונית (CKD) ולתמותה בקרב החולים.
על פי נתוני הצריכה התזונתית, לכל משתתף חושב הציון FDS אשר מבטא את רמת הצריכה של מזונות עשירים בפלבונואידים.
החוקרים בחנו את הקשר בין ציון זה לבין הסיכון להתפתחות מחלת כליות כרונית בקרב 109,711 מבוגרים, וכן את הקשר בין ציון זה לבין הסיכון לתמותה בקרב 3,287 חולי CKD.
במהלך תקופת מעקב של 10.5 שנים תועדו 4,257 מקרים חדשים של CKD.
נמצא כי קרא עוד
במחקר עוקבה משנת 2025 נבחן הקשר בין צריכת ניאצין (ויטמין B3) בתזונה לבין תמותה בקרב מטופלים עם מחלת כליות כרונית (CKD).
החוקרים מציינים כי לניאצין עשויה להיות השפעה מיטיבה על הפחתת רמות שומנים בדם ועל צמצום הסיכון הקרדיווסקולרי.
המחקר התבסס על נתוני סקר הבריאות והתזונה הלאומי בארה"ב בין השנים 2009-2014 וכלל 1,798 משתתפים מעל גיל 18 שאובחנו עם מחלת כליות כרונית. הגיל הממוצע של המשתתפים עמד על 65 שנים. במהלך תקופת מעקב ממוצעת של כ־7 שנים תועדו 514 מקרי תמותה, מתוכם 186 נבעו מסיבות קרדיווסקולריות.
בניתוח כלל המשתתפים קרא עוד
במחקר חתך משנת 2025 נבחנה רמת ויטמין C בקרב מטופלים המצויים בשלבים שונים של מחלת כליות כרונית (CKD).
המדידות בוצעו בשלוש קבוצות עיקריות:
ריכוז ויטמין C של עד 10 מיקרומול/ליטר הוגדר כחסר, וריכוז 10-35 מיקרומול/ליטר הוגדר כחסר יחסי.
להלן הנתונים לגבי רמות ויטמין C בכל קבוצה: קרא עוד
