חיידקי המעי | השפעות על מדדי בריאות הנפש | תוספי תזונה ליילודים | סרקופניה
חיידקי המעי ומשקל:
צום לסירוגין וציר המעי-מוח,
פרוביוטיקה בשילוב הגבלה קלורית,
וסינביוטיקה בקרב מבוגרים עם שמנות.
השפעות על מדדי בריאות הנפש:
הקשר בין פעילות גופנית ובריאות הנפש,
התועלת של SAMe בהפחתת תסמיני דיכאון,
ההשפעה של ליקופן על בריאות הנפש,
וחשיפה בטיקטוק לתכנים בתחום הבריאות.
תוספי תזונה ליילודים:
תיסוף ויטמין D ליילודים,
ריכוז חומצות שומן בקרב פגים,
ורמת ויטמין B12 בקרב תינוקות.
תזונה וסרקופניה:
הקשר בין התזונה וסרקופניה,
מצב תזונתי ירוד והקשר לסרקופניה,
תזונה עשירה בחיידקים וסרקופניה,
ורמות זונולין כסמן אפשרי לסרקופניה.
חיידקי המעי ומשקל
במחקר קליני משנת 2023 נבחנה ההשפעה של צום לסירוגין על ציר המעי-מוח בקרב משתתפים עם שמנות.
המחקר כלל 25 משתתפים עם BMI בטווח 28-45 ללא תחלואה נלווית משמעותית.
תכנית ההתערבות נמשכה חודשיים וכללה שלושה שלבים:
השפּעת ההתערבות הוערכה באמצעות fMRI למדידת פעילות מוחית, ובמקביל נבחנו שינויים בהרכב ובפעילות חיידקי המעי באמצעות דגימות צואה.
ממצאי המחקר הראו כי צום לסירוגין הוביל לירידה בפעילות מוחית באזורים הקשורים בשמנות.
במקביל נמצאה ירידה בריכוז חיידקים פתוגניים מסוג Escherichia coli, לצד עלייה בריכוז יחסי של Faecalibacterium prausnitzii, Parabacteroides distasonis ו-Bacteroides uniformis.
כמו כן, נמצא קשר בין השינויים בהרכב חיידקי המעי לבין השינויים שנמדדו בפעילות המוח.
החוקרים מסכמים כי צום לסירוגין הוביל לשינויים דינמיים בציר המעי–מוח בקרב אנשים עם שמנות שירדו במשקל. הם מדגישים כי במחקר זוהו אזורים במוח וזני חיידקים שהגיבו באופן מובהק להתערבות, ונמצא קשר בין פעילות המוח להרכב חיידקי המעי.
Zhou J, Wu X, Xiang T, Liu F, Gao H, Tong L, Yan B, Li Z, Zhang C, Wang L, Ou L, Li Z, Wang W, Yang T, Li F, Ma H, Zhao X, Mi N, Yu Z, Lan C, Wang Q, Li H, Wang L, Wang X, Li Y, Zeng Q. Dynamical alterations of brain function and gut microbiome in weight loss. Front Cell Infect Microbiol. 2023 Dec 20;13:1269548.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38173792/
להלן שני מחקרים העוסקים בהשפעה של תוסף פרוביוטיקה בשילוב הגבלה קלורית בקרב אוכלוסייה עם עודף משקל.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2025 נבחנה ההשפעה של תוסף פרוביוטיקה בשילוב הגבלה קלורית על מדדים מטבוליים בקרב משתתפים עם עודף משקל ויתר לחץ דם.
המחקר כלל 66 משתתפים בגיל 40-65 עם BMI בטווח 25-40 ואבחנה של יתר לחץ דם.
כלל המשתתפים קיבלו תפריט מאוזן דל-קלוריות, שכלל הפחתה יומית של כ-800 קלוריות ביחס להוצאה הקלורית. בנוסף, הם חולקו באקראי לנטילת תוסף פרוביוטיקה או פלסבו במשך 12 שבועות. תוסף הפרוביוטיקה ניתן במינון יומי של 30 מיליארד חיידקים משמונה זנים שונים, בכמוסה אחת לפני ארוחת הבוקר.
בתחילת המחקר ובסיומו נבדקו הרכב הגוף, מדדי גלוקוז, פרופיל שומנים, וכן רמות אדיפונקטין ולפטין.
בשתי הקבוצות נצפה שיפור מובהק במדדים אנתרופומטריים ובמסת השומן. עם זאת, בקבוצת הפרוביוטיקה נמצא יתרון נוסף, שהתבטא בשיפור מובהק ברמות ההמוגלובין המסוכרר בהשוואה לקבוצת הפלסבו.
החוקרים מסכמים כי בקרב מבוגרים עם עודף משקל ויתר לחץ דם, הקפדה על דיאטה דלת-קלוריות בשילוב נטילת תוסף פרוביוטיקה עשויה לשפר את האיזון הגליקמי.
המחקר מומן על ידי מענקים בלתי תלויים והחוקרים מדווחים על העדר ניגודי אינטרסים.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2025 נבחנה ההשפעה של תוסף פרוביוטיקה בשילוב הגבלה קלורית על הרכב הגוף ומדדים פסיכולוגיים בקרב גברים עם שמנות.
המחקר כלל 33 גברים בגיל 25-44 עם BMI יציב בטווח של 30-40.
במהלך תקופת התערבות של 12 שבועות כל המשתתפים צרכו דיאטה מאוזנת שכללה הפחתה קלורית של 30%. בנוסף, מחציתם קיבלו תוסף פרוביוטי ומחציתם פלסבו. התוסף כלל 8 מיליארד חיידקים ביום מארבעה זנים שונים: Lactobacillus acidophilus, Lactobacillus rhamnosus, Lactobacillus paracasei ו-Bifidobacterium lactis.
החוקרים בחנו את השפּעת ההתערבות על הרכב הגוף, איכות השינה ומדדים פסיכולוגיים הקשורים לסטרס, חרדה ודיכאון.
בשתי הקבוצות נצפתה ירידה דומה במשקל (6.3 ק"ג בקבוצת הפלסבו ו־5.97 ק"ג בקבוצת הפרוביוטיקה) ובמסת השומן (4.83 ו־5.2 ק"ג, בהתאמה). כמו כן, בשתי הקבוצות חל שיפור במדדים של תפיסת הגוף, איכות החיים ואיכות השינה.
לעומת זאת, שיפור בתסמיני חרדה ודיכאון נצפה רק בקרב המשתתפים שקיבלו פרוביוטיקה. עם זאת, בסיום תקופת ההתערבות לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות.
החוקרים מסכמים כי לתיסוף פרוביוטיקה לא הייתה תרומה משמעותית נוספת מעבר להשפעות ההפחתה הקלורית על הרכב הגוף, איכות החיים ואיכות השינה בקרב גברים עם שמנות.
Pontes KSDS, Guedes MR, Souza PG, Neves MFT, Klein MRST. Effects of multi-strain probiotics supplementation on body adiposity and metabolic profile in individuals with hypertension and overweight following an energy-restricted diet: A randomized clinical trial. Clin Nutr. 2025 Jul;50:117-127.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40409234/
Marques CG, Dos Santos Quaresma MVL, França Ferracini CB, Alves Carrilho FB, Nakamoto FP, Lucin GA, Oumatu Magalhães AC, Mendes GL, Alvares LA, Thomatieli-Santos RV. Effect of caloric restriction with probiotic supplementation on body composition, quality of life, and psychobiological factors of obese men: A randomized, double-blinded placebo-controlled clinical trial. Clin Nutr. 2025 Feb;45:234-249.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39842252/
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2024 נבדקה ההשפעה של תוסף סינביוטיקה על מדדים של שמנות ועל הרכב חיידקי המעי.
המחקר כלל 80 משתתפים עם שמנות אשר חולקו אקראית לנטילת סינביוטיקה או פלסבו במשך 12 שבועות. קבוצת ההתערבות נטלה מינון יומי של 100 מיליארד חיידקים מהזן Bifidobacterium animalis, 0.7 גרם GOS ו-0.7 גרם XOS.
בתחילת ההתערבות ובסיומה נבדקו הרכב הגוף, פרופיל השומנים בדם, פעילות הורמונלית במערכת העיכול, רמות חומצות מרה והרכב חיידקי המעי.
הממצאים הראו כי קרא עוד
השפעות על מדדי בריאות הנפש
בסקירה משנת 2024 הוערכו העדויות לגבי הקשר בין פעילות גופנית לבין מניעת סיבוכים בתחום בריאות הנפש.
הסקירה התבססה על 7 מטה-אנליזות של מחקרי עוקבה בהן הוערך הקשר בין פעילות גופנית לבין הסיכון להתפתחות דיכאון (4 מטה-אנליזות), חרדה (2 מטה-אנליזות) ופסיכוזה/סכיזופרניה (מטה-אנליזה אחת). בנוסף, נבדקו קשרים תלויי-מינון בין רמות פעילות גופנית לדיכאון, וכן הוערך הקשר לפי גיל, מין ואזור גיאוגרפי.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד
בסקירה שיטתית משנת 2024 הוערכו הבטיחות, היעילות והמינון האופטימלי של תיסוף SAMe לשם שיפור תסמינים במערכת העצבים המרכזית, בדגש על מצב רוח, התנהגות ושינה.
החוקרים מציינים כי SAMe הוא רכיב אנדוגני המשמש כתורם מתיל במגוון תהליכים ביולוגיים, ותורם לשיפור בתפקודי מערכת העצבים המרכזית באמצעות ויסות מתווכים עצביים, תמיכה בביטוי גנים והשפעה נוגדת דלקת.
הסקירה כללה 36 מחקרים תצפיתיים או התערבותיים בהם סה"כ 1,799 משתתפים. במחקרים אלה נבחנה השפּעת SAMe במינונים שנעו בין 200 ל-3,200 מ״ג, כאשר המינון השכיח ביותר היה 800 מ״ג. משך ההתערבות החציוני עמד על 8 שבועות. ברוב המחקרים נבדקה ההשפעה על תסמיני מצב רוח ודיכאון.
מניתוח הממצאים עלה כי קרא עוד
בסקירה שיטתית משנת 2025 נבחנה ההשפעה של ליקופן על מדדי בריאות הנפש בקרב מבוגרים.
הסקירה כללה 6 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם נכללו מבוגרים בריאים (מחקר אחד), גברים עם הגדלה שפירה של הערמונית (2 מחקרים), מטופלים עם תסמונת הפה השורף (מחקר אחד), עם תסמינים של יובש בפה (מחקר אחד) ואי-פריון (מחקר אחד).
במחקרים נעשה שימוש בליקופן בצורת תוסף תזונה, מזון מועשר או מזון טבעי עשיר בליקופן, במינונים שנעו בין 1.35 ל-27.8 מ״ג ליום. מדדי התוצאה שנבחנו כללו איכות חיים, רמות דיכאון וחרדה, רמות סטרס ומצב רוח כללי.
ממצאי הסקירה קרא עוד
בסקירה שיטתית משנת 2023 הוערכו הממצאים ממחקרים שבחנו את הקשר בין שימוש בטיקטוק (TikTok) לבין היבטים שונים של בריאות הציבור ובריאות הנפש.
הסקירה כללה מחקרים מכל סוג שפורסמו באנגלית בין 2016 ל-2021.
בסך הכול נכללו 24 מחקרים אשר עסקו במגוון נושאי בריאות, בהם מגפת הקורונה, בריאות העור, הפרעות אכילה, סרטן, רדיולוגיה, בריאות מינית וקידום בריאות הציבור.
בחלק השני של המחקר נערך ניתוח תוכן של הסרטונים בהקשר של האוכלוסייה באירלנד, המבוסס על 29 חשבונות משתמשים, בעיקר יוצרי תוכן פרטיים, לצד גורמים רשמיים בתחום בריאות הציבור וארגונים ללא מטרות רווח.
באופן כללי, קרא עוד
תוספי תזונה ליילודים
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2024 נבחנה היעילות והבטיחות של גישות תיסוף שונות של ויטמין D ביילודים.
החוקרים מציינים כי אף שרוב ארגוני הבריאות בתחום בריאות הילד ממליצים על מתן תיסוף מניעתי של ויטמין D, קיימת מחלוקת באשר למינון המיטבי ולמשך מתן התיסוף.
הסקירה כללה 29 מחקרים שבהם נבדקו 14 גישות תיסוף שונות. מדדי המטרה העיקריים היו רמות ויטמין D בדם והשכיחות של חסר ויטמין D.
הממצאים הראו כי קרא עוד
להלן שני מחקרים העוסקים בריכוז חומצה ארכידונית ו-DHA בקרב פגים.
במחקר חתך משנת 2025 נבחנו הגורמים הקשורים בריכוזי חומצות שומן מסוג אומגה 6 ואומגה 3 בימים שלאחר הלידה בקרב פגים.
החוקרים מציינים כי בקרב פגים שנולדו בלידה מוקדמת מאוד חלה ירידה בריכוזי חומצה ארכידונית (AA) ו-DHA בימים הראשונים לחיים.
המחקר כלל 1,174 פגים שנולדו עד שבוע 29 להריון, מהם נאספו דגימות דם מלא במהלך 6 הימים הראשונים לאחר הלידה.
הממצאים הצביעו על קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר משנת 2025 נבחנה ההשפעה של תיסוף חומצות שומן על ההתפתחות העצבית בקרב פגים.
החוקרים מציינים כי חומצה ארכידונית (אומגה 6) ו-DHA (אומגה 3) מצטברות ברקמות מערכת העצבים במהלך השליש האחרון של ההיריון. לפיכך, פגים עלולים לסבול מריכוזים נמוכים יותר של חומצות שומן אלו בהשוואה לתינוקות שנולדו במועד.
המחקר כלל 120 פגים שנולדו לפני שבוע 29 להריון, אשר הוקצו באקראי לשתי קבוצות המחקר. קבוצת ההתערבות קיבלה תיסוף אנטרלי של ARA ו-DHA, בעוד קבוצת הביקורת קיבלה תיסוף בחומצות שומן בינוניות שרשרת (MCT). התיסוף ניתן החל מהיום השני לחיים ועד להגעה לגיל הריון של 36 שבועות.
בגיל שנתיים בוצעה הערכה מקיפה של ההתפתחות העצבית.
הממצאים הצביעו על כך קרא עוד
במחקר חתך משנת 2025 נבחנה רמת ויטמין B12 בקרב תינוקות וכן הגורמים המנבאים אותה. החוקרים מדגישים כי ויטמין B12 חיוני לגדילה תקינה ולהתפתחות נוירולוגית בגיל הינקות.
הניתוח הנוכחי, שנערך במסגרת מחקר אקראי מבוקר, כלל 644 תינוקות בגילאי 6-15 שבועות שגויסו ממרפאות לבריאות הציבור בנורבגיה.
לצורך הערכת רמת ויטמין B12 נבדקו רמות קובלאמין וחומצה מתיל-מלונית (MMA) בפלסמה, ובתת-מדגם של 358 תינוקות נבדקה גם רמת הומוציסטאין. על בסיס מדידות אלה חושב לכל תינוק ציון משוקלל המשקף את מצב ויטמין B12.
הממצאים הצביעו על קרא עוד
תזונה וסרקופניה
בסקירה משנת 2023 הוערך הקשר בין התזונה וסרקופניה, במטרה לבחון כיצד היבטים תזונתיים קשורים לשינויים במסת השריר ובתפקודו.
החוקרים מציינים כי למרות שהתזונה נחשבת כגורם משמעותי בהתפתחות של סרקופניה, הפוטנציאל המניעתי שלה, ובפרט המידה שבה הבדלים בדפוסי תזונה יומיומיים ו/או בצריכת רכיבי תזונה משפיעים על הסיכון להתפתחותה, עדיין אינו מובן דיו.
במסגרת הסקירה מוסברת חשיבותה של התזונה בשמירה על מסת שר יר השלד במהלך ההזדקנות, ומוצגים הממצאים לגבי הקשר בין גורמים תזונתיים לבין הסיכון לסרקופניה או לירידה בתפקוד השריר, בחלוקה למבוגרים עד גיל 60 ולמבוגרים בגיל 60 עד 70.
להלן סיכום הממצאים העיקריים: קרא עוד
במחקר חתך משנת 2024 נבחן הקשר בין המצב התזונתי לסרקופניה בקרב קשישים.
במחקר נכללו 809 משתתפים מעל גיל 65, אשר להם היו נתונים של בדיקת DEXA להערכת הרכב הגוף. הערכה תזונתית בוצעה באמצעות המדד MNA (Mini Nutritional Assessment), כאשר ציון נמוך מ-24 הוגדר כמצב תזונתי נמוך.
גיל המשתתפים הממוצע עמד על 82 שנים. השכיחות של סרקופניה נעה בין 12.6% ל-44.9%, בהתאם לקריטריונים השונים להגדרת סרקופניה. כ-30% מהמשתתפים סווגו כבעלי מצב תזונתי ירוד.
במחקר חתך משנת 2024 נבחן הקשר בין צריכת חיידקים חיים מן התזונה לבין שכיחות סרקופניה.
החוקרים מציינים כי חיידקים בטוחים למאכל, הנצרכים דרך מזון יומיומי, עשויים ליצור אינטראקציה עם ריריות מערכת העיכול, לווסת את פעילות מערכת החיסון, לשפר את תפקוד המעי ולתרום להפחתת הסיכון למחלות כרוניות.
המחקר התבסס על נתוני 5,368 משתתפים מסקר הבריאות והתזונה הלאומי בארה"ב, בגיל ממוצע של 40 שנים.
בהתבסס על דיווחי התזונה של המשתתפים הוערכה הצריכה התזונתית של חיידקים חיים שמקורם במזונות שונים כגון מזונות מותססים, פירות וירקות. בהתאם לכך, חולקו המשתתפים לשלוש קבוצות לפי רמת צריכת החיידקים: נמוכה, בינונית וגבוהה.
הימצאות סרקופניה הוגדרה על פי הקריטריון המקובל של יחס מסת שריר ל-BMI.
במחקר חתך משנת 2025 נבחן הקשר בין רמות הזונולין בסרום לבין סרקופניה בקרב קשישים, במטרה להעריך את פוטנציאל השימוש בזונולין כסמן אבחנתי לסרקופניה. זונולין הוא חלבון המופרש מתאי המעי, ועלייה ברמותיו מעידה על פגיעה בקשרים ההדוקים בין תאי רירית המעי ועלייה בחדירות דופן המעי. המחקר כלל 93 משתתפים מעל גיל 60 להם נמדדה רמת הזונולין ובוצעה אבחנה של סרקופניה בהתאם לקריטריונים המקובלים.
התוצאות הראו כי קרא עוד
