ההשפעה של שמנים שונים | יוֹד בהריוֹן | הקלה על תסמינים במערכת העיכול | טיפול בְכאב כרוני
ההשפעות של שמנים שונים:
צריכת חמאה והסיכון לתמותה,
הקשר בין שמן זית וסרטן שד,
הקשר בין שמן זית ומשקל הגוף,
הקשר בין שמן זית וסוכרת,
ושמנים על חומצות השומן בדם.
יוֹד בהריוֹן:
המלצות לצריכת יוד בהריון,
רמות יוד בהריון ותוצאות הלידה,
רמות היוד בהריון ומדדים של היילוד.
תזונה ותוספים להקלה על תסמינים במערכת העיכול:
ההשפעה של כמות ואיכות הפחמימות,
תוסף קיווי מותסס,
הטיפול באי-סבילות לפרוקטוז בילדים,
והתערבות תזונתית בילדים עם סיסטיק פיברוזיס.
טיפול בְכאב כרוני:
טיפולי גוף-נפש,
גישות משלימות לניהול כאב כרוני,
והתועלת של שהייה בטבע.
ההשפעות של שמנים שונים
להלן שני מחקרים העוסקים בקשר בין צריכת סוגים שונים של שמנים לבין הסיכון לתמותה.
במחקר עוקבה משנת 2025 נבחן הקשר בין צריכת חמאה ושמנים צמחיים לבין הסיכון לתמותה בקרב מבוגרים בארה"ב.
המחקר התבסס על הנתונים של 221,054 משתתפים משלושה מחקרי עוקבה גדולים שנערכו בארה"ב, מחקר האחיות (מעקב בין השנים 1990-2023), מחקר האחיות השני (מעקב בין השנים 1991-2023) ומחקר אנשי מקצועות הבריאות (מעקב בין השנים 1990-2023). המשתתפים היו מבוגרים ללא סרטן, מחלות קרדיווסקולריות, סוכרת או מחלות נוירו-דגנרטיביות בתחילת המעקב.
בהתאם לנתוני הצריכה התזונתית שנאספו אחת לארבע שנים במהלך תקופת המעקב, החוקרים העריכו את הצריכה של חמאה ושל שמנים צמחיים (חריע, סויה, תירס קנולה וזית) והמשתתפים סווגו לארבע קבוצות בהתאם לרמת הצריכה.
נתוני התמותה נאספו מתוך הרשומות הלאומיות והרפואיות.
במהלך תקופת מעקב של עד 33 שנה תועדו 50,932 מקרי תמותה, מהם 12,241 על רקע סרטן ו-11,240 על רקע מחלות קרדיווסקולריות.
להלן הממצאים העיקריים:
החוקרים מסכמים כי צריכה גבוהה של חמאה קשורה בסיכון מוגבר לתמותה, בעוד שצריכת שמנים צמחיים קשורה בסיכון מופחת, כך שהחלפת חמאה בשמנים צמחיים עשויה לתרום להפחתת הסיכון לתמותה מוקדמת.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2024 נבחן הקשר בין צריכת שמן זית לבין הסיכון לתמותה.
הסקירה כללה 14 מחקרים תצפיתיים בהם סה"כ 717,249 משתתפים בטווח גיל 29 עד 75, עם משך מעקב שנע בין 3.5 ל-28 שנים.
במטה-אנליזה נכללו שבעה מחקרי עוקבה, כאשר ניתוח הנתונים הכולל העלה כי צריכת שמן זית הייתה מלווה בסיכון נמוך ה-15% לתמותה מכל גורם, בסיכון נמוך ב-16% לתמותה ממחלות קרדיווסקולריות, ובסיכון נמוך ב-11% לתמותה מסרטן, בהשוואה לצריכה נמוכה או היעדר צריכה של שמן זית.
החוקרים מסכמים כי הממצאים מחזקים את ההשערה שלתזונה עשירה בשמן זית עשויה להיות השפעה מגנה המפחיתה את הסיכון לתמותה. עם זאת, הם מדגישים את הצורך בהמשך מחקר על מנת להבין טוב יותר את המנגנונים הביולוגיים המעורבים, ובפרט את התרומה האפשרית של הפעילות נוגדת הדלקת ונוגדת החמצון של שמן זית.
Zhang Y, Chadaideh KS, Li Y, Li Y, Gu X, Liu Y, Guasch-Ferré M, Rimm EB, Hu FB, Willett WC, Stampfer MJ, Wang DD. Butter and Plant-Based Oils Intake and Mortality. JAMA Intern Med. 2025 May 1;185(5):549-560.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40048719/
Del Saz-Lara A, Saz-Lara A, Cavero-Redondo I, Pascual-Morena C, Mazarío-Gárgoles C, Visioli F, López de Las Hazas MC, Dávalos A. Association between olive oil consumption and all-cause, cardiovascular and cancer mortality in adult subjects: a systematic review and meta-analysis. Food Funct. 2024 Nov 25;15(23):11640-11649.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39523824/
במחקר עוקבה ובסקירה שיטתית משנת 2024 נבחן הקשר בין צריכת שמן זית לבין הסיכון להתפתחות סרטן שד.
במסגרת מחקר העוקבה שנערך באיטליה בשנים 2005-2010 נכללו בניתוח הנוכחי הנתונים של 11,442 נשים בגיל ממוצע של 55 שנים.
נמצא כי בהשוואה לנשים עם צריכה נמוכה של שמן זית (עד שתי כפות ליום), נשים עם צריכה גבוהה (מעל שלוש כפות ליום) היו בסיכון נמוך ב-29% לחלות בסרטן שד, וכן בסיכון נמוך ב-20% לסרטן שד לפני גיל המעבר וב-30% לסרטן שד לאחר גיל המעבר, אולם ממצאים אלה לא היו מובהקים סטטיסטית.
עוד נמצא כי כל תוספת של כף שמן זית ליום לוותה בירידה של 68% בסיכון לסרטן שד שלילי לקולטני אסטרוגן ופרוגסטרון, בעיקר לקולטני אסטרוגן.
צריכה גבוהה של שמן זית נמצאה גם קשורה בירידה של 46% בסיכון לסרטן שד שלילי ל-HER2, בהשוואה לצריכה נמוכה.
בנוסף, החוקרים ערכו סקירה שיטתית שכללה 13 מחקרים תצפיתיים (11 מחקרי מקרה-ביקורת ושני מחקרי עוקבה) וכן מחקר מבוקר אחד. מהסקירה עלה כי במחקרי מקרה-ביקורת ובמחקר המבוקר דווח על קשר מגן אפשרי בין צריכת שמן זית לבין הסיכון לסרטן שד, בעוד שבמחקרי העוקבה לא נמצאו קשרים מובהקים.
החוקרים מסכמים כי צריכת שמן זית עשויה להיות קשורה בסיכון מופחת לסרטן שד שלילי לקולטנים הורמונליים, בעיקר לקולטני אסטרוגן, בעוד שהעדויות בנוגע לסיכון הכולל לסרטן שד אינן חד-משמעיות.
Ruggiero E, Sharma S, Di Castelnuovo A, Costanzo S, Panzera T, Esposito S, Cerletti C, Donati MB, de Gaetano G, Iacoviello L, Bonaccio M; Moli-sani Study Investigators. Olive oil consumption and risk of breast cancer: Prospective results from the Moli-sani Study, and a systematic review of observational studies and randomized clinical trials. Eur J Cancer. 2025 Jun 25;224:115520.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40449295/
במחקר עוקבה משנת 2025 נבחן הקשר בין צריכת שמן זית לבין שינויים במשקל הגוף לאורך זמן.
המחקר התבסס על נתונים משלושה מחקרי עוקבה רחבי היקף שנערכו בארה"ב, וכלל בסה"כ 121,119 נשים וגברים ממחקר האחיות (מעקב בין השנים 1990-2010), מחקר האחיות השני (מעקב בין השנים 1991-2015) ומחקר אנשי מקצועות הבריאות (מעקב בין השנים 1990-2014).
בתחילת תקופת המעקב, המשתתפים היו עד גיל 65 וללא מחלות כרוניות.
נתוני הצריכה התזונתית נאספו אחת ל-4 שנים, והחוקרים בחנו את הקשר בין צריכת שמן זית לבין המשקל בכל נקודת זמן.
בתחילת המחקר, ה-BMI הממוצע נע בין 25.9 ל-26.1, והשינוי הממוצע במשקל במהלך כל תקופה של ארבע שנים נע בין 0.9 ל-1.8 ק"ג.
לאחר תקנון לגורמי סיכון שונים, נמצא כי קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2025 נבחנה ההשפעה של צריכת שמן זית על הסיכון להתפתחות סוכרת.
הניתוח כלל 10 מחקרים, מהם 4 מחקרי עוקבה ו-6 מחקרים אקראיים מבוקרים, בהם למעלה מ-50,000 משתתפים וכ-2,000 חולי סוכרת. משך המעקב נע בין 4 ל-22 שנים.
בניתוח כולל של מחקרי העוקבה נמצא כי קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר משנת 2024 נבחנה ההשפעה של שמן קוקוס, שמן זית וחמאה על פרופיל חומצות השומן בדם ועל גורמי סיכון מטבוליים.
במחקר השתתפו 96 מבוגרים בריאים שחולקו באופן אקראי שחולקו אקראית לשלוש קבוצות, כל קבוצה צרכה במשך 4 שבועות 50 גרם ליום של שמן קוקוס, שמן זית או חמאה.
בעקבות ההתערבות נמצאו קרא עוד
יוֹד בהריוֹן
בנייר עמדה משנת 2024 הציגו מומחים מטעם מספר ארגוני בריאות ותזונה בישראל המלצות מעודכנות בנוגע לצריכת יוד במהלך ההריון. המסמך מסכם את הממצאים המחקריים העדכניים העוסקים בקשר בין צריכת יוד לבין מהלך ההריון ותוצאותיו, תוך בחינת רמת ההוכחה וחוזק ההמלצות.
נייר העמדה כולל ממצאים והמלצות לגבי הקצובה היומית המומלצת, מזונות ודפוסי תזונה, צריכת מלח מועשר ביוד, נטילת תוספי תזונה המכילים יוד, וכן התייחסות למצבים מיוחדים כמו תת-פעילות של בלוטת התריס ורעלת הריון.
על בסיס העדויות הקיימות, הקצובה היומית המומלצת ליוד בהריון היא 220-250 מק"ג. מחקרים בישראל מצביעים על כך שהתזונה בלבד אינה מספקת את כמות היוד המומלצת לנשים הרות, ולכן מומלץ לשקול תיסוף בשילוב צריכת מלח מיודד וגיוון התזונה במקורות משמעותיים ליוד כגון דגים, ביצים ומוצרי חלב.
להלן סיכום ההמלצות:
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2023 נבחן הקשר בין רמות היוד במהלך ההריון לבין תוצאות הלידה.
הסקירה כללה 23 מחקרים תצפיתיים בהם סה"כ 42,269 נשים. מתוך כלל המחקרים, 11 נערכו במדינות בעלות הכנסה גבוהה, ו-14 נערכו בקרב אוכלוסיות הסובלות מחסר ביוד (רמות יוד חציוניות נמוכות מ-150 מק״ג/ליטר).
רמות היוד הוערכו בצורות שונות: ב-18 מחקרים נבדק ריכוז היוד בשתן, ב-7 מחקרים נבדק יחס היוד לקריאטינין, ב-3 מחקרים הוערכה הצריכה התזונתית, ובמחקר אחד נבחנה הצריכה התזונתית בשילוב עם תוספים.
במחקר עוקבה משנת 2025 שנערך בישראל נבחן הקשר בין ריכוז היוד בהריון לבין מדדים אנתרופומטריים של היילוד.
המחקר כלל 202 נשים הרות ללא מחלה ידועה של בלוטת התריס.
רמות היוד הוערכו באמצעות בדיקת שתן בעת גיוס המשתתפות למחקר.
לאחר הלידה נאסף מידע מתוך הרשומות הרפואיות שכלל את גיל ההיריון בלידה, מין היילוד, ציון אפגר, משקל, אורך והיקף ראש. מדדי המשקל והאורך הותאמו לגיל ההיריון ולמין, וחושבו כאחוזונים ביחס לאוכלוסייה הישראלית.
ריכוזי היוד שנמדדו נעו בטווח רחב של 3.9 עד 1389.7 מק"ג/ליטר, כאשר החציון עמד על כ-60 מק"ג/ליטר. כ-88% מהנשים היו בעלות רמות יוד הנמוכות מהסף המומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי (150 מק"ג/ליטר).
ממצאי המחקר העלו כי קרא עוד
תזונה ותוספים להקלה על תסמינים במערכת העיכול
במחקר אקראי מבוקר משנת 2025 נבחנה ההשפעה של כמות ואיכות הפחמימות בתזונה על תסמינים במערכת העיכול, איכות החיים, וייצור חומצות שומן קצרות שרשרת (SCFA).
המחקר כלל 193 משתתפים עם שמנות המדווחים על תסמינים קלים במערכת העיכול.
המשתתפים חולקו אקראית לשלוש קבוצות דיאטה איזו-קלוריות (2,000 קק"ל לנשים, 2,500 קק"ל לגברים) עם תכולת חלבון וסוכרים מוספים דומה:
מתוך כלל המשתתפים, 118 השלימו מעקב של 3 חודשים ו-57 השלימו מעקב של 12 חודשים.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2024 שנערך בקוריאה, נבחנה היעילות והבטיחות של תוסף קיווי שעבר התססה באמצעות חיידקים פרוביוטיים לשיפור בריאות מערכת העיכול.
המחקר כלל 100 משתתפים שדיווחו על תסמינים במערכת העיכול, כגון דיספפסיה, תחושת מלאות, ובחילה.
המשתתפים חולקו באופן אקראי לנטילת התוסף Kiwibiotics®במינון 10 מ"ל ליום, או פלסבו, במשך 8 שבועות.
חומרת התסמינים הוערכה באמצעות המדדים GSRS ו-NDI-K, וכן באמצעות מדד להערכת איכות החיים
נמצא כי קרא עוד
במחקר רטרוספקטיבי משנת 2024 נבחנה השכיחות של אי-סבילות לפרוקטוז בקרב ילדים והיעילות של התערבות תזונתית, בעיקר באמצעות דיאטה דלת FODMAP.
המחקר התבסס על נתונים של ילדים ובני נוער עד גיל 20, אשר טופלו במרפאת גסטרו ילדים בין השנים 2018-2021 והתלוננו על תסמינים כגון כאבי בטן, שלשולים או הקאות.
הנתונים כללו הערכה ראשונית וביצוע בדיקת נשיפה לצורך אבחון אי-סבילות לפרוקטוז.
משתתפים עם תוצאה חיובית בבדיקה הופנו לדיאטן ונקבע עבורם טיפול תזונתי שכלל דיאטה דלת FODMAP. בהמשך, בוצע מעקב אחר יישום ההמלצות ושינויים בתסמינים. עבור מטופלים שלא דיווחו על שיפור או שלא יישמו את הדיאטה, הוצעו חלופות תזונתיות אחרות.
בסך הכול נכללו במחקר 110 ילדים שעברו בדיקת נשיפה. הגיל הממוצע היה 12 שנים, וה-BMI הממוצע עמד על 21.
תסמינים עיקריים שדווחו כללו: כאבי בטן (75%), שלשולים (25%), הקאות (19%), גזים (4.5%) והתכווצויות (3.5%), כאשר כ-44% מהילדים דיווחו על יותר מתסמין אחד.
בדיקת הנשיפה הייתה חיובית בקרב 77 משתתפים (70%), אשר אובחנו עם אי-סבילות לפרוקטוז.
מתוכם, רק 44 משתתפים פנו לטיפול תזונתי, כאשר 32 מהם דיווחו על שיפור בתסמינים לאחר התחלת הדיאטה. שניים דיווחו על היעדר שיפור, והיתר לא השלימו את התהליך או הפסיקו את המעקב.
ההתערבות התזונתית כללה קרא עוד
במחקר פיילוט קליני משנת 2024 הוערכה ההיתכנות של התערבות תזונתית המבוססת על מזון שלם בלתי מעובד בקרב ילדים עם סיסטיק פיברוזיס (CF).
החוקרים מציינים כי סיבוכים במערכת העיכול שכיחים בקרב חולי סיסטיק פיברוזיס, כאשר ההמלצות התזונתיות המסורתיות מדגישות לרוב תפריט עתיר שומן. עם זאת, על רקע התפתחויות מחקריות עדכניות בניהול המחלה, עולה צורך לבחון גישות תזונתיות חדשות, אם כי העדויות בנוגע להשפּעת איכות התזונה על בריאות המטופלים עדיין מוגבלות.
מטרת המחקר הייתה להעריך את הבטיחות, הסבילות וההיענות להתערבות התזונתית, וכן לבחון את השפּעתה על חומרת התסמינים במערכת העיכול, סמני דלקת ואוכלוסיית חיידקי המעי.
מתוך 108 ילדים בגילאי 5 עד 14 שנבדקו, 9 נכללו במחקר, מהם 8 השלימו את ההתערבות.
ההתערבות נמשכה חודש, ובמהלכה קיבלו המשפחות הדרכה תזונתית, רשימות מזונות מותרים ומומלצים להימנעות, וכן המלצות לתפריט יומי.
למשל, בקטגוריית הפירות הומלץ על צריכת פירות טריים לא מעובדים או פירות יבשים ללא תוספי מזון, תוך הימנעות מפירות משומרים ופירות יבשים עם חומרים משמרים או תוספי מזון אחרים.
ההערכה כללה דיווח עצמי של הילד והוריו על חומרת התסמינים, שינויים במשקל ומעקב אחר השפעות שליליות. כמו כן, נאספו דגימות צואה לצורך ניתוח הרכב חיידקי המעי ומדידת רמות קלפרוטקטין, סמן לדלקת במערכת העיכול.
תוצאות המחקר הראו כי קרא עוד
טיפול בכְאב כרוני
במחקר אקראי מבוקר משנת 2025 בוצעה השוואה בין טיפולי גוף-נפש שנועדו להקל על כאב גב תחתון כרוני.
המחקר השווה בין שלושה סוגי טיפול: טיפול קוגניטיבי (CT), תכנית מיינדפולנס להפחתת מתחים (MBSR), וטיפול התנהגותי (BT), לעומת טיפול סטנדרטי (TAU) - המשך טיפול רגיל כפי שניתן טרם המחקר.
המחקר התמקד במנגנונים טיפוליים שנחשבים ייחודיים לכל גישה: קטסטרופיזציה של כאב בטיפול הקוגניטיבי, מיינדפולנס בתכנית ה-MBSR, ועידוד להתנהגות ופעולה בטיפול ההתנהגותי.
מטרות המחקר היו לבחון כיצד משתנה הקשר בין מנגנון הטיפול לבין התוצאות הקליניות לאורך זמן בכל אחד מהטיפולים, והאם טיפולים אלו פועלים דרך תהליך של ניתוק (decoupling) בין השפעות המנגנון לבין התוצאה.
המחקר כלל 521 משתתפים עם כאב גב תחתון כרוני, שחולקו אקראית לארבע קבוצות המחקר.
כל התערבות כללה 8 מפגשים שנערכו אחת לשבוע, כאשר כל מפגש נמשך 90 דקות.
לאחר כל מפגש נערכה שיחת טלפון עם המשתתפים בתוך 48 שעות לצורך הערכת מנגנוני השינוי והתוצאות, כאשר גם בקבוצת הטיפול הסטנדרטי בוצעו הערכות טלפוניות דומות.
הערכת ההתערבות כללה בחינה של המנגנון הטיפולי המרכזי הרלוונטי לכל גישה, לצד מדידה של התוצאות בשלושה תחומים: פגיעה תפקודית עקב כאב, עוצמת הכאב ותסמיני דיכאון.
הממצאים הראו כי קרא עוד
בסקירה משנת 2025 הוערכו גישות טיפול משלימות לניהול כאב כרוני שאינו קשור למחלת הסרטן.
הסקירה כללה 128 מחקרים אקראיים מבוקרים, שהתמקדו ברובם בכאב שרירי-שלדי (102 מחקרים), וכן בכאב ויסצרלי שמקורו באיברים פנימיים (5), כאב נוירופתי (7), ומצבים אחרים (13).
הגישות שנבחנו כללו דיקור, עיסויים שונים, פעילות גופנית, פסיכותרפיה, טיפולי גוף-נפש (כגון יוגה, צ’י-קונג, טאי-צ’י, ביופידבק) וטיפולים גופניים נוספים (כגון טיפול בלייזר, טיפול באור, גירוי חשמלי ועוד).
הממצאים מצביעים על כך קרא עוד
במחקר איכותני משנת 2025 נבחנה תרומתה של השהייה בטבע לאנשים הסובלים מכאב גב תחתון כרוני.
המחקר התבסס על ראיונות חצי-מובנים עם 9 נשים בגיל ממוצע של 50, במטרה להבין את אסטרטגיות ההתמודדות שלהן עם כאב כרוני ואת מידת התרומה של הטבע להקלה בכאב.
מן הראיונות עלו שני נושאים עיקריים: החשיבות של השהות בטבע והקשיים בנגישות למרחבים טבעיים, בעיקר בקרב אנשים עם מוגבלויות.
הממצאים הצביעו על כך קרא עוד
