יין ובריאות | השפעות בריאותיות של אגוזים | צריכת ביצים | התועלת הבריאותית של דגים
יין ובריאות:
צריכת יין והסיכון לסרטן,
יין אדום ובריאות קרדיווסקולרית,
הקשר בין יין אדום ומיגרנה,
וההשפעה הנוירו-קוגניטיבית.
השפעות בריאותיות של אגוזים:
אגוזים ופרופיל השומנים,
אגוזי קשיו ומתבגרים עם שמנות,
צפיפות הפיגמנט במקולה,
ושמירה על התפקוד הקוגניטיבי.
צריכת ביצים:
השפעות הבריאותיות,
צריכת ביצים ותמותה בקשישים,
צריכת ביצים ושמנות,
סיכון קרדיווסקולרי.
התועלת הבריאותית של דגים:
סיכון למחלות מעי דלקתיות,
סיכון מופחת לדיכאון,
הפחתת טרשת עורקים,
וצריכת דגים בהריון.
יין ובריאות
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2025 הוערך הקשר בין צריכת יין לבין הסיכון להתפתחות סרטן, תוך בחינת ההבדלים בין יין אדום ליין לבן.
החוקרים מציינים כי בעוד שצריכת אלכוהול נמצאה קשורה בסיכון מוגבר לסרטן, ישנן עדויות המעידות על השפעה מיטיבה אפשרית של יין אדום. עם זאת, הממצאים בנוגע להבדלים בין יין אדום ליין לבן אינם עקביים.
הסקירה כללה 42 מחקרים, מהם 20 מחקרי עוקבה ו-22 מחקרי מקרה-ביקורת.
החוקרים בחנו את הקשר בין צריכת יין לסיכון לסרטן בהשוואה בין המשתתפים עם רמת הצריכה הגבוהה ביותר של צריכת יין לבין הרמה הנמוכה ביותר.
בהתבסס על הנתונים של 95,923 משתתפים, לא נמצא קשר מובהק בין צריכת יין באופן כללי לבין הסיכון להתפתחות סרטן, כאשר התוצאות היו דומות עבור יין אדום ויין לבן בנפרד.
עם זאת, נמצא כי צריכת יין לבן הייתה קשורה בסיכון גבוה ב-26% לסרטן בקרב נשים, וכן בסיכון גבוה ב-12% כאשר נכללו מחקרי עוקבה בלבד.
בניתוח לפי סוגי סרטן שונים, ההבדל הבולט בין יין אדום ליין לבן נמצא בהקשר לסרטן העור: צריכת יין לבן הייתה קשורה בסיכון גבוה ב-22%, בעוד שלגבי יין אדום לא נמצא קשר מובהק.
מסקנת החוקרים היא כי באופן כללי לא נמצא הבדל משמעותי בין יין אדום ליין לבן בהקשר לסיכון לסרטן, ממצא שמאתגר את התפיסה הרווחת לפיה יין אדום בריא יותר. עם זאת, יש להמשיך ולבחון את הסיכון המוגבר שנמצא בצריכת יין לבן, בעיקר בקרב נשים ובמחקרי עוקבה.
Lim RK, Rhee J, Hoang M, Qureshi AA, Cho E. Consumption of Red Versus White Wine and Cancer Risk: A Meta-Analysis of Observational Studies. Nutrients. 2025 Jan 31;17(3):534.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39940392/
במחקר אקראי מוצלב משנת 2022 נבחן הקשר בין צריכת יין אדום לבין בריאות קרדיווסקולרית, תוך התמקדות בהשפּעתו על אוכלוסיית חיידקי המעי ועל המטבוליט TMAO, אשר ידוע כגורם המעורב בהתפתחות טרשת עורקים.
המחקר כלל 42 גברים המאובחנים עם מחלת לב כלילית, בני 60 בממוצע.
כל המשתתפים השלימו את שני תנאי המחקר.
תנאי אחד כלל צריכה של יין אדום במשך תקופה של 3 שבועות, 250 מ"ל ביום, 5 ימים בשבוע, ואילו בתנאי השני המשתתפים התבקשו להימנע מצריכה של אלכוהול.
לפני כל תנאי המשתתפים התבקשו להימנע במשך שבועיים מצריכת אלכוהול ומזונות אשר עשויים להשפיע על חיידקי המעי.
לאחר כל תנאי החוקרים בחנו את השינויים בהרכב חיידקי המעי וברמות TMAO בדם.
מהתוצאות עולה כי לא נמצאו הבדלים בין התנאים ברמות ה-TMAO בדם, כאשר לאורך תקופת המחקר רמות ה-TMAO השתנו אצל המשתתפים באופן ניכר.
יחד עם זאת, בעקבות הצריכה של יין אדום נצפו שינויים משמעותיים בהרכב ומגוון חיידקי המעי, ובפרט עלייה בריכוז חיידקים מהסוגים Parasutterella, Ruminococcaceae ו-Bacteroides.
נוסף על כך, נמצאו שינויים במטבוליטים התורמים לאיזון עקה חמצונית אשר עשויים לסייע במניעת טרשת עורקים.
מסקנת החוקרים היא כי השפּעת יין אדום על אוכלוסיית חיידקי המעי עשויה לתרום להשפעותיו הקרדיווסקולריות החיוביות. עם זאת, השינויים ברמות TMAO מציבים אתגר בשימוש בו כסמן לסיכון קרדיווסקולרי. החוקרים מציינים כי תקופת ההתערבות של 3 שבועות עשויה להיות קצרה מדי לגיבוש תובנות חד-משמעיות, אך ממצאי המחקר מספקים בסיס למחקרים עתידיים בנושא.
Haas EA, Saad MJA, Santos A, Vitulo N, Lemos WJF, Martins AMA, Picossi CRC, Favarato D, Gaspar RS, Magro DO, Libby P, Laurindo FRM, Da Luz PL; WineFlora Study. A red wine intervention does not modify plasma trimethylamine N-oxide but is associated with broad shifts in the plasma metabolome and gut microbiota composition. Am J Clin Nutr. 2022 Dec 19;116(6):1515-1529.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36205549/
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2025 הוערך הקשר בין צריכת יין אדום לבין הופעת מיגרנה.
החוקרים מציינים כי גורמים תזונתיים, ואלכוהול בפרט, עשויים לשמש כטריגרים למיגרנה.
בסקירה נכללו 5 מחקרים תצפיתיים בהם 65,902 משתתפים מעל גיל 20 מהאוכלוסייה הכללית.
בניתוח הכולל של הנתונים קרא עוד
בסקירה משנת 2024 מוצגות העדויות ממחקרים פרה-קליניים וקליניים בנוגע להשפּעת יין אדום ורכיביו הפעילים במצבים של הפרעות נוירו-קוגניטיביות.
החוקרים מדגישים את החשיבות של זיהוי אסטרטגיות להפחתת הנטל של הפרעות אלה, כאשר עדויות רבות מצביעות על השפעות חיוביות אפשריות של יין אדום.
הסקירה מפרטת את המאפיינים של יין אדום ורכיביו הפעילים, עם דגש על פוליפנוֹלים כגון רזברטרול, קוורצטין וחומצה אלגית.
בחלק הראשון מובאות העדויות הפרה-קליניות על השפּעתם של רכיבים אלה על בריאות המוח, תוך התמקדות בהשפעות נוגדות חמצון ונוגדות דלקת.
בהמשך מוצגים ממצאים לגבי השפּעת יין אדום במצבים שונים של הפרעות קוגניטיביות, כולל הפרעה קוגניטיבית קלה (MCI), מחלת אלצהיימר, דמנציה וסקולרית, דמנציה על רקע מחלת פרקינסון, וכן הפרעות קוגניטיביות על רקע מטבולי. כמו כן, מובאות עדויות פרה-קליניות הקשורות להידרדרות קוגניטיבית הנגרמת מהזדקנות, חוסר שינה או סטרס.
בנוגע למינון, קרא עוד
השפעות בריאותיות של אגוזים
במחקר אקראי מבוקר משנת 2025 נבדקה ההשפעה של צריכת אגוזים על פרופיל השומנים ועל ביטוי גנים ברקמת השומן המעורבים בתהליכים מטבוליים שונים.
במחקר נכללו 84 משתתפים בגילאי 22 עד 36, אשר היו בעלי גורם סיכון אחד לפחות לתסמונת המטבולית.
המשתתפים חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות: קבוצת ההתערבות שהתבקשה לצרוך תערובת אגוזים כחטיף ביניים, וקבוצת הביקורת שצרכה חטיף עתיר פחמימות.
ההתערבות נמשכה 16 שבועות במהלכם כל המשתתפים קיבלו תפריט שבועי המבוסס על שלוש ארוחות עיקריות ושני חטיפים ביום, עם הגבלת זמן אכילה בין השעות 6:00 ל-18:00.
הרכב הקלוריות היומי עמד על 25-35% שומן, 45-55% פחמימות ו-15-20% חלבון.
החטיפים סיפקו 15-20% מהדרישה הקלורית היומית, כאשר שני סוגי החטיפים היו בעלי ערך קלורי דומה, וכן רמות דומות של נתרן, סיבים וחלבון.
חטיף האגוזים הכיל 33.5 גרם תערובת אגוזים טריים ללא מלח, כולל שקדים, אגוזי מלך, פקאן, מקדמיה, לוז, פיסטוק וקשיו. חטיף הביקורת כלל בייגלה, קרקרים וגרנולה.
החוקרים עקבו אחר השינויים בצריכת חומצות השומן, פרופיל השומנים בדם וברקמת השומן הבטנית, וכן אחר הביטוי של 241 גנים ברקמת השומן הבטנית.
במחקר אקראי מבוקר משנת 2025 נבדקה ההשפעה של אגוזי קשיו על מדדים אנתרופומטריים והרכב הגוף בקרב מתבגרים עם שמנות.
החוקרים מציינים כי שילוב אגוזים כחלק מתזונה בריאה עשוי להעניק יתרונות בריאותיים, במיוחד בכל הנוגע לשיפור ההגנה מפני עקה חמצונית.
המחקר נערך במסגרת בתי ספר בברזיל וכלל 142 משתתפים בגילאי 10-14 הסובלים משמנות.
המשתתפים חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות: קבוצת ההתערבות צרכה 30 גרם ליום אגוזי קשיו קלויים (ללא שמן או מלח) בשילוב ייעוץ תזונתי, וקבוצת הביקורת קיבלה ייעוץ תזונתי בלבד.
מדדים אנתרופומטריים, הרכב הגוף ועקה חמצונית נבדקו בתחילת המחקר ולאחר תקופת התערבות של 12 שבועות.
נמצא כי קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר משנת 2025 נבדקה ההשפעה של צריכת פיסטוקים על צפיפות הפיגמנט במקולה, אזור במרכז רשתית העין.
פיסטוקים הם מקור טבעי ללוטאין, אשר יחד עם זאקסנטין מהווים את הרכיבים המרכזיים בפיגמנט המקולה. תזונה עשירה ברכיבים אלו עשויה לתרום לשיפור צפיפות הפיגמנט ולסייע בשמירה על בריאות העין.
במחקר נכללו 36 משתתפים בגיל 40 עד 70 שדיווחו על צריכה נמוכה של לוטאין וזאקסנטין במסגרת התזונה הרגילה שלהם והיו בעלי צפיפות פיגמנט נמוכה במקולה.
המשתתפים חולקו אקראית לשתי קבוצות: קבוצת ההתערבות צרכה 57 גרם פיסטוקים מקולפים קלויים ללא מלח מדי יום, כחלק מתזונתם הרגילה, וקבוצת הביקורת המשיכה בתזונתה הרגילה ללא שינוי.
משך ההתערבות היה 12 שבועות.
לאחר 6 שבועות נמצאה קרא עוד
במחקר חתך משנת 2025, שנערך באיטליה, נבדק הקשר בין צריכת אגוזים לבין המצב הקוגניטיבי בגיל מבוגר.
במחקר נכללו 883 משתתפים מעל גיל 50 אשר מילאו שאלון מפורט על הרגלי התזונה שלהם, תוך התמקדות בצריכת אגוזים מסוגים שונים. בנוסף, הוערך תפקודם הקוגניטיבי באמצעות מדד ייעודי.
ממצאי המחקר העלו כי הצריכה החציונית של אגוזים עמדה על 11.7 גרם ליום.
על בסיס נתון זה, המשתתפים סווגו לשתי קבוצות: צריכה גבוהה, עם ממוצע של 39.7 גרם ליום, וצריכה נמוכה, עם ממוצע של 4.3 גרם ליום.
נמצא כי קרא עוד
צריכת ביצים
בסקירה מקיפה משנת 2025 הוערכו ההשפעות הבריאותיות של צריכת ביצים.
בסקירה נכללו 14 סקירות שיטתיות ומטה-אנליזות, מהן 10 סקירות המבוססות על מחקרים תצפיתיים ו-4 סקירות המבוססות על מחקרים מבוקרים.
החוקרים ערכו ניתוח כולל של הנתונים להערכת הקשר בין צריכת ביצים לבין מגוון מדדים בריאותיים, ובהם: סיכון לתמותה כללית, תמותה ותחלואה קרדיווסקולרית, תמותה מסרטן, מדדים מטבוליים (סיכון לסוכרת, פרופיל שומנים, מדדים אנתרופומטריים ולחץ דם) ותמותה ממחלות נשימה.
מהממצאים עלה כי צריכה גבוהה של ביצים הייתה קשורה בסיכון גבוה ב-15% לאי-ספיקת לב ולסיכון גבוה ב-13% לתמותה מסרטן. כמו כן, נמצא קשר לרמות גבוהות יותר של כולסטרול כללי, LDL ו-ApoB100.
בנוסף, נמצאו גם קשרים חיוביים, כולל שיפור ברמות HDL ו-ApoA1 ותרומה לגדילה תקינה בקרב ילדים.
במחקר עוקבה פרוספקטיבי משנת 2025 נבדק הקשר בין צריכת ביצים לבין הסיכון לתמותה בקרב קשישים.
המחקר נערך באוסטרליה במסגרת מחקר רחב היקף שבחן את השפעות השימוש באספירין, וכלל 8,756 משתתפים בני 70 ומעלה.
המשתתפים דיווחו על תדירות צריכת הביצים שלהם, שסווגה לשלוש רמות: לעיתים רחוקות או כלל לא (עד פעמיים בחודש), בתדירות שבועית (1–6 פעמים בשבוע), ובתדירות יומית (לפחות פעם ביום).
נתוני התמותה נאספו משני מקורות לפחות, ביניהם רשומות רפואיות ורישום התמותה הלאומי.
במהלך תקופת מעקב חציונית של כ-6 שנים, נפטרו 1,034 משתתפים (11.8%).
מהממצאים עלה כי קרא עוד
בסקירה משנת 2025 הוערכו העדויות הקיימות בנוגע לקשר בין צריכת ביצים לבין הסיכון לשמנות, תוך התמקדות בהשפּעתם של רכיבים תזונתיים שונים המצויים בביצים על המטבוליזם של שומנים בגוף.
החוקרים מדגישים כי ביצים הן מקור משמעותי לחלבון איכותי ולשומנים חיוניים בתזונת האדם. עם זאת, הקשר ביניהן לבין סיכונים בריאותיים נותר נושא שנוי במחלוקת במחקר התזונתי.
במהלך הסקירה החוקרים מציגים את ההגדרות לשמנות, נתונים עולמיים בנוגע לצריכת ביצים, וההרכב התזונתי של הביצה.
בהמשך, סוכמו הממצאים לגבי הקשר בין צריכת ביצים לבין התפתחות שמנות.
מהממצאים עולה כי קרא עוד
במחקר אורך משנת 2024 נבדק הקשר בין צריכת ביצים לבין הסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית בקרב מבוגרים.
המחקר התבסס על נתונים מתוך סקר הבריאות והתזונה הסיני (CHNS) לשנים 1991-2015, וכלל 16,030 משתתפים בגיל ממוצע של 44 שנים.
צריכת הביצים נמדדה במסגרת ההערכה התזונתית שבוצעה בסקר, ומקרים של תחלואה קרדיווסקולריות דווחו על ידי המשתתפים בהתבסס על אבחנה רפואית.
במהלך תקופת מעקב חציונית של כ-10 שנים, דווחו 663 מקרים של תחלואה קרדיווסקולרית.
ממצאי המחקר הצביעו על קרא עוד
התועלת הבריאותית של דגים
במחקר עוקבה פרוספקטיבי משנת 2024 נבדק הקשר בין צריכת דגים ושמן דגים לבין הסיכון להתפתחות מחלות מעי דלקתיות (IBD).
המחקר התבסס על נתונים מהביו-בנק הבריטי וכלל 265,839 משתתפים.
צריכת הדגים ושמן הדגים הוערכה באמצעות דיווחים תזונתיים, בעוד שמקרי IBD זוהו על סמך הרשומות הרפואיות.
במהלך תקופת מעקב ממוצעת של כ-12 שנים, תועדו 1,554 מקרים של מחלות מעי דלקתיות.
בהשוואה למשתתפים שלא צרכו דגים שומניים, צריכת דגים נמצאה קשורה בסיכון מופחת ל-IBD.
במחקר חתך משנת 2024 נבדק הקשר בין צריכת דגים לבין דיכאון בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה בקוריאה.
מחקרים קודמים מצאו כי רכיבים תזונתיים המצויים בדגים קשורים בסיכון מופחת לדיכאון, במיוחד אומגה 3 אך גם ויטמין D, ויטמיני B וסלניום.
המחקר התבסס על הנתונים של 31,632 מבוגרים בגיל 19 עד 64 אשר השתתפו בסקר התזונה והבריאות הלאומי בשנים 2013-2021.
במסגרת הסקר המשתתפים דיווחו על הצריכה התזונתית שלהם ועל אבחנה רפואית של דיכאון.
נמצא כי קרא עוד
במחקר חתך משנת 2023 נבחן הקשר בין צריכת דגים ואורח חיים בריא לבין הסיכון לטרשת עורקים.
ממחקרים פרה-קליניים עולה כי חומצת שומן אומגה 3 מסוג EPA המצויה בדגים עשויה להעלות את ריכוז הבילירובין בדם, שהינו תוצר פירוק של המוגלובין בעל תכונות נוגדות חמצון ודלקת.
לפיכך, משוער כי תזונה עשירה בדגים, בשילוב אורח חיים בריא, עשויה לתרום לעלייה ברמות הבילירובין ובכך לעכב תהליכי דלקת ועקה חמצונית.
המחקר כלל 8,292 משתתפים בגיל ממוצע של 47, ללא היסטוריה של מחלות קרדיווסקולריות על רקע טרשת עורקים, ועם רמות בילירובין הנמוכות מ-2 מ"ג/דצ"ל (רמות גבוהות עשויות להעיד על פתולוגיות אחרות, כגון צהבת).
מממצאי המחקר עולה כי קרא עוד
במחקר חתך משנת 2023 נבדקה צריכת דגים בקרב נשים הרות, תוך התמקדות בהיענות להנחיות שירות הבריאות הלאומי (NHS) באנגליה. הנחיות אלו כוללות המלצות להגבלת צריכה של מזונות מסוימים במהלך ההיריון, ובפרט דגים, בשל חשש מחשיפה לרעלים כמו כספית, דיוקסינים וביפנילים כלוריים (PCBs), העלולים להזיק להתפתחות הנוירולוגית של העובר.
מטרת המחקר הייתה להעריך את מידת היעילות של ההנחיות לצמצום החשיפה לחומרים מזיקים, תוך שמירה על צריכת רכיבי תזונה חיוניים המצויים בדגים.
נתוני המחקר נאספו באמצעות סקר מקוון בו השתתפו 598 נשים עד שנה לאחר הלידה אשר דיווחו על הרגלי צריכת הדגים שלהן לפני ובמהלך ההיריון. בנוסף, 14 משתתפות לקחו חלק בראיונות עומק כחלק מתת-מדגם איכותני.
ממצאי המחקר העלו כי נשים שצרכו דגים לפני ההיריון הפחיתו את הצריכה במהלך ההיריון, הן של דגים שומניים והן של דגים לבנים, כאשר חלקן נמנעו לחלוטין מצריכתם.
אף משתתפת לא חרגה מהמכסה המומלצת לצריכת טונה משומרת, אם כי ניכרה אי-בהירות באשר לגבול העליון המומלץ.
באופן כללי, קרא עוד
